פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 393
מישיבת וועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום כ"ז סיוון תשס"ח (30 ביוני 2008), שעה 10:30
סדר-היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בקשה לדיון מהיר בוועדת הפנים
בנושא שכונת דבורה הנביאה פרדס שניר, לוד של חה"כ מרציאנו.
נוכחים:
היו"ר יוחנן פלסנר (מ"מ)
יורם מרציאנו
מרינה סולודקין
דב חנין
מוזמנים:
מנחם לויזון – סגן מנהל מחוז מרכז, מינהל מקרקעי ישראל
אילן הררי – ראש עיריית לוד, עיריית לוד
ליאוניד גינצבורג – מהנדס, עיריית לוד
רבקה אבלסון – מנהלת מחוז מרכז, משרד הבינוי והשיכון
שפרה פרנקל – ממונה תכנון ופרוגראמות ומ"מ מתכנן מחוז מרכז
עו"ד זיאד אבו עאש – נציג התושבים
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמה: אתי בן שמחון
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בקשה לדיון מהיר בוועדת הפנים
בנושא שכונת דבורה הנביאה פרדס שניר, לוד של חה"כ מרציאנו.
היו"ר יוחנן פלסנר:
שלום לכולם, אנחנו מתכנסים בהמשך לבקשתו של חבר הכנסת מרציאנו, בקשה לדיון מהיר בנושא שכונת דבורה הנביאה פרדס שניר בלוד.
חבר הכנסת מרציאנו יציג את הסוגיה ולאחר מכן נפתח את הדיון למוזמנים.
יורם מרציאנו:
מר שוקי עמרני צלצל וביקש להתנצל שיש לו מליאה שתוכננה והוא לא יכול להשתתף.
אדוני היושב ראש, חברתי חברת הכנסת מרינה סולודקין, אדוני ראש העיר, מכובדיי, אדוני נציג השכונה. ביקשתי את הדיון המהיר הזה בעקבות פנייה אליי של תושבים משכונת פרדס שניר דבורה הנביאה. זה לא סוד שקמה בוועדת הפנים ועדת משנה שעסקה בכל נושא תכנון ובנייה בעיר לוד ובעיר רמלה בשנים האחרונות. אני חושב ששעות ארוכות ישבה הוועדה הזאת ודנה בנושא הבנייה הבלתי חוקית בעיר לוד ובעיר רמלה. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לבנות את ביתו בצורה בלתי חוקית. אני לא מכיר אדם שהיה רוצה לבנות את ביתו בצורה בלתי חוקית, לא יכול להיות מצב כזה.
במשך שעות ארוכות ישבנו פה וליבנו ודנו והגענו למסקנות, הממשלה, הכנסת, בשנים האחרונות לא היה גוף שלא עסק בנושא של הבנייה הבלתי חוקית. יחד עם זאת, חוק זה חוק, צריך לדעת לכבד את החוק, הרי פה בבית המחוקקים אחד הדברים שנדרשים מאיתנו הוא שמירה על שלטון החוק של מדינת ישראל. אבל יש פה אנומליה מוחלטת, משום שאני כבן העיר לוד, כמסתכל לא אחת על מה שקרה במשך השנים האחרונות בלוד, אתה בא ואומר תשמע, יש גידול טבעי של תושבים, אבל אין פתרונות דיור. לצערי הרב במשך השנים האחרונות, אם אני לוקח את העיר לוד נבנו שתי שכונות ב-1995 שכונת נאות יצחק וב-1996 שכונת גני יהב. בשנתיים האחרונות קמה השכונה הדתית של עמותת "אלישיב" ומאז לא נבנו שכונות בעיר לוד, אנחנו מדברים על מצוקה אמיתית של דיור בעיר לוד. אחד הדברים שמשפיעים ויכול להעיד על כך גם ראש העיר וגם מהנדס העיר שנמצאים כאן, שאין דירות להשכרה בלוד, אנשים לא רוצים דירות להשכרה. לא נעשתה בנייה לצערי הרב בשנים האחרונות בעיר לוד בכלל ובמגזר הערבי בפרט.
ב-2005 ראש ממשלת ישראל מכובדנו אריאל שרון הקים טיפול נקודתי מיוחד לצורך טיפול בעיר לוד. היתה בשורה, נבחר מקסים לוי ראש עיריית לוד, התחילו לעסוק בכל הנושא ואם אינני טועה גם מנחם לויזון וגם רבקה אבלסון שנמצאים כאן ישבו שעות ארוכות בעיר לוד כדי להכין תכניות לפתרון הבעיה של הבנייה הבלתי חוקית. ב-2005 היה שר שיכון שקראו לו יצחק בוז'י הרצוג שבהחלטת ממשלה קיבלו החלטה לבוא, אז קראו לזה "להלבין" את הבנייה הבלתי חוקית בעיר לוד, בתוך זה את שכונת דבורה הנביאה פרדס שניר. אנחנו מתייחסים היום לנושא אקוטי, מהותי, של שכונה שנמצאת בתוך העיר לוד בתוך פרדס שניר, שכונת רחוב דבורה הנביאה שיש שם כ-200 משפחות, 70% על אדמות תב"ע, ו-30% אדמות מינהל.
אני יכול לקבל את הטענה שאומרת אנחנו נבוא ונהרוס כפי שנעשה עכשיו אצל משפחת אלוחוואח על פסי הרכבת, שם בעצם זה הפריע לתוואי כביש, הפריע לדרך, לביוב, לנושאים תכנוניים. אני לא יכול לקבל את העובדה שמתחילים להוליך פה איזשהו מהלך שהממשלה קיבלה החלטה בעניין הזה של הכשרת הבנייה בשכונת דבורה הנביאה. יושב פה אילן הררי, אני חייב להודות שבאחת השיחות שהיו לנו בתקופה האחרונה, הוא אמר לי משפט שלקחתי אותו איתי הביתה - קשה לראש עיר בלוד להרוס בתים לא חוקיים, זה קשה, אין גיבורים גדולים בעניין הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
לא דין ראש עיר נבחר כדין ראש ממונה מטעם המדינה.
יורם מרציאנו:
מה זה משנה, הפגיעה בו היא הרי על ידי אנשים שהוא הולך להרוס את ביתם היא אותה פגיעה. רבותיי, הרי מדובר באנשים, אני רואה ראשי ערים, ראיתי את בני רגב קודמו וראיתי את מקסים לוי וראיתי את אריה ביבי איך הם הסתובבו עם מאבטחים החבר'ה האלה, זה לא פשוט לבוא לבן אדם ולהרוס את הבית שלו.
אני רוצה לומר פה, ואני נותן פה מלה טובה למר אילן הררי לראש הוועדה הקרואה, בהחלט זה לא בדיוק כפי שמצטייר בתקשורת שרק בשנתיים האחרונות הורסים בתים לא חוקיים, כי פה בחדר הזה קיימנו דיונים אחרי ההריסות ויכולה להעיד מנהלת הוועדה. במשך עשר השנים האחרונות נהרסו בתים בלוד, ראשי ערים ניסו אבל זו טיפה בים. רבותיי, אנחנו נהרוס בית, שניים, שלוש, ארבעה, חמשה בתים, עשר, עשרים בתים, אנחנו לא נהרוס 3,500 בתים, זה בלתי אפשרי. אם אנחנו מוכנים ללכת למהלך הזה בוא נחליט, יבואו אנשי המנהל עם משרד השיכון, עם אנשי התכנון, משרד הפנים יגידו יש לנו חלופות, אני בטוח שראש העיר יברך על כך. יגיד שמע, נלך למשפחות האלה ניתן להן חלופות, אין חלופות.
זה לא רק בתים לא מאוכלסים, או מפעלים לא מאוכלסים. בפרדס שניר דבורה הנביאה גרים משפחות מרובות ילדים שיש לנו אחריות עליהם. נאמר שנלך ונהרוס להם את הבית עם 12, 15, 10 ילדים, הרי אנחנו צריכים לתת את הפתרון הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת מרציאנו, לפי דבריך קיימת תכנית ממשלתית להכשרת השכונה מ-2005, ומאידך, המצב הסטטוטורי שיש תכנית מתאר מאושרת מ-2005 ולכאורה ממה שאני מבין יש סתירה בין השניים.
יורם מרציאנו:
יש סתירה משום שהמינהל לא מקבל כפי הנראה את עמדת הממשלה, ולא מקבל את התכניות שאושרו בוועדה המחוזית כבר ב-2005 לאישור תכניות מתאר, והם ממשיכים בהליכים הרגילים של הריסות בתים. אני פה חייב לומר משהו שאני מבקש שיירשם בפרוטוקול. אמרתי את זה בנאומים בני דקה בשבוע שעבר. יושבים פה פקידי ממשלה שאני מאוד מכבד, מנחם לוינזון איש שאני מאוד מכבד, עבדתי איתו כשהייתי סגן ראש עיריית לוד, אני יכול להגיד עליו דברים טובים. חמור בעיני, אדוני היושב ראש, חברתי חברת הכנסת מרינה, שכשאני פונה יכול להיות שלא הייתי מגיע לדיון הזה. אני ביקשתי להיפגש עם ירון ביבי מנהל המחוז כדי לדון בעניין, בסוגיה הזאת. התשובה שקיבלתי ממנו בכדי שאנחנו נדע אותה היא שיש לו הנחייה לא להיפגש עם חברי כנסת. אנחנו הגוף המפקח על עבודת הממשלה, ולמר ירון ביבי יש החלטה לא להיפגש עם חברי כנסת, שומו שמיים, שמעתי את זה ולא האמנתי, הרי מה אני הולך לטפל בבעיה פרטית של אבא שלי?...
היו"ר יוחנן פלסנר:
מטעם ראש המינהל לכאורה.
יורם מרציאנו:
הוא היה מנהל מחוז כאשר פניתי אליו, הוא עדיין לא היה ראש מינהל. עכשיו אני מבין.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מטעם ראש המינהל ההנחיה? מי נתן את ההנחיה?
יורם מרציאנו:
הוא טוען שההנחיה היא של היועץ המשפטי לממשלה ושל השר. אני בדקתי את זה אחר כך אצל השר, אצל זאב בוים שהגיב בביטול העניין הזה, אני חייב להודות. הוא אמר מה הוא מבלבל את המוח, מה אני יכול למנוע מחברי כנסת להיפגש עם פקידי ממשלה. אתם הרי מפקחים על עבודת הממשלה גם אני הייתי חבר כנסת, הוא פשוט הגיב בביטול העניין הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בסדר, אז יש לנו סמכות הבאה, הבאנו את נציג המינהל לכאן.
יורם מרציאנו:
אני מבקש שיהיה רשום בפרוטוקול, משום שאני פניתי עכשיו ליועץ המשפטי לממשלה, פניתי בנאומים בני דקה, פניתי ליושבת ראש הכנסת, אני מבין שגם יושבת ראש הכנסת הולכת לטפל, משום שאנחנו צריכים גם לחוס על כבודה של כנסת ישראל עם כל הכבוד, הרי זה לא בעיות אישיות לא שלך ולא שלי ולא של חברת הכנסת מרינה. אני גם מבקש להעביר את הדברים האלה כפי שהם מובאים לירון ביבי שאנחנו בסוף מפקחים על העבודה שלו ולא הוא על שלנו, והוא ייפגש איתנו לא בנושאים פרטיים, בנושאים שקשורים לנושאים האלה הוא יצטרך להיפגש איתנו כי זה חלק מהתפקיד שלו.
אני מבקש, הרי זה עוד דיון ועוד דיון, אבקש שסוף סוף אנחנו נשים סוף לדבר הנוראי הזה של מה שאנחנו רואים לצערי הרב בשנים האחרונות. יש החלטת ממשלה, כבדו את החלטת הממשלה. אמרתי פה בדיון, עמדתי בראש ועדת משנה, אמרתי לחברים הערבים, אמרתי יש החלטה עד 2005, עד 2006 נגמר. מרגע זה כל בית שיקום צריך לנהוג ביד נוקשה, ביד חזקה להרוס. לא נאפשר לכם יותר לבנות בתים לא חוקיים. ישבתי עם הנציגים הערבים, ישבתי עם משפחות הערבים, ורק לפני חודש ישבתי במסגד איתם במשך שעתיים ואמרתי להם, רבותיי, אל תיקחו את החוק לידיים זו לא הפקרות. גם אני אם תתחילו לבנות יהיה הראשון שירצה להרוס לכם בתים, ואני מסכים עם דתו של יושב ראש הוועדה הקרואה.
אבל יחד עם זאת, אם יש החלטת ממשלה, בוא נכבד את החלטת הממשלה, או להיפך שיביאו הצעות חלופיות. אבל היום בוא נבוא כבר עם הצעות, בוא נראה לכאן או לכאן, רוצים להרוס בוא נביא הצעות חלופיות. תודה.
מרינה סולודקין:
אני מברכת את הדיון. אני זוכרת מאוד שבימים הראשונים במלחמת לבנון השנייה היתה ישיבה בלוד בעירייה, בנושאים הקשורים במצב בעיר. שם אמרנו שבמדינה עם מיעוטים זה מאוד חשוב, גם מדיניות של בנייה. לוד, דין מדינת ישראל כדין לוד. אם אנחנו לא נפתור את הבעיות שיש שם, אנחנו לא נפתור את הבעיות של המדינה, אני גרתי הרבה שנים במדינה שהיתה רב לאומית. צריכים לחשוב על הרבה דברים. המדיניות של בנייה בלתי חוקית שלא נותנים לאנשים אישורים והם לא יכולים בצורה מסודרת לעשות מה שהם חייבים לעשות אני חושבת שזו טיפשות.
היו"ר יוחנן פלסנר:
למרות שעד כמה שאני מבין יש פה תכנית מיתאר מאושרת, הבעיה היא לגבי העבר.
יורם מרציאנו:
הבתים שנמצאים עכשיו בצווי הריסה כלולים בתוך תכנית מיתאר שאושרו, בוא נדייק בעניין הזה.
מרינה סולודקין:
שנית, אני זוכרת את אריאל שרון איך הוא ראה את לוד, ואפילו את הישיבות של הליכוד קיימו בלוד, וכל הזמן הזכירו את כל הבעיות של העיר שיש ושזקוקים לטיפול. כואב לי על מקסים לוי זכרונו לוי, הוא היה איש מאוד מתאים, הוא ראה את הבעיות שיש. לצערי הרב היורשים שלו לא היו מספיק נבונים וחכמים כדי לדרוש מהממשלה את הדברים, בטח שאנחנו לא יכולים לשבת שנים אחרי שנים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
למרות שיש גבול גם מה ראש רשות מקומית יכול לעשות בעיר עם בעיות לאומיות כמו לוד, חייבים סיוע ממשלתי.
תודה רבה. אני מציע שנפנה לראש הרשות.
הייתי שמח להבין אם יש עותק של החלטת הממשלה, על מה מדובר, מהי מבחינת החלטת הממשלה, מהי תכנית המתאר. בהקשר של השכונה לקבל ראייה לגבי אלו בתים מדובר, האם בוילות, בתים משותפים, למי שייכות האדמות, מה מצב תכנית המתאר.
אני מבקש לסיים את דברי הפתיחה הלא רשמיים שלי באמירה על העיר לוד, אני רוצה לאחל הצלחה בתפקיד, זאת משימה לאומית בלתי רגילה. העיר לוד נמצאת במשבר קשה, לא בכדי אריאל שרון באמת סימן את זה כיעד לאומי, אמנם זה לא נושא הדיון. חבר הכנסת מרציאנו אני מציע לך שנקיים דיון אחר בנושא מצב העיר לוד, כי אני מבקר שם באופן תכוף.
יורם מרציאנו:
יש בדרך בקשה לדיון מהיר.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני תומך, אני אצטרף לבקשה הזאת כי המשבר הוא משבר אמיתי.
מרינה סולודקין:
אבל בעיה אחת פתרנו, כי לי במשך שנים כתבו על גני אביב בקשר לתחנת רכבת.
ליאוניד גינצבורג:
יש תחנת רכבת.
יורם מרציאנו:
ברוך השם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
גם זה, וגם יש שיפור בנושא של פלוגות מג"ב.
יורם מרציאנו:
הציבור כתב מאות מכתבים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
יש יותר משאבים לתחום הביטחון.
יורם מרציאנו:
תחנת הרכבת בלוד זו התחנה היחידה שיש לה 800 אבות עם 8 הנחות אבן פינה, 12 - - -
אחר כך מתייחסים לזה כמו אל סאלח שבתי. אנחנו בלוד מתייחסים לדברים אחרת.
מרינה סולודקין:
סוף סוף יש סוף לדבר הזה.
יורם מרציאנו:
לא חלילה לפגוע באילן. בשבוע שעבר הוזמנתי לטקס חנוכת גן משחקים במעמד השרה, אתה מבין.
יורם מרציאנו:
שרה ממפלגה שבעבר היתה סוציאליסטית?
יורם מרציאנו:
לא, דווקא היא היתה ימנית מאוד, רביזיוניסטית...
מרינה סולודקין:
הבנו את הרמז.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אדוני ראש העיר, בבקשה.
אילן הררי:
לצערנו הרב כדי להקים גן משחקים צריך לפעמים גם את הנושא הזה.
יורם מרציאנו:
אני רק רוצה להזכיר לך שהבאתי תרומה מחברת "קוקה קולה" לגן משחקים, לא עשיתי פתיחה כזאת, אפילו לא חנכנו סרט. התושבים בלוד לא מטומטמים.
אילן הררי:
אני אשמח שאתכם, בעזרתכם, אחריכם נקדם את העיר לוד. זה דיון שני שאני משתתף פה, אשמח על כל דיון שיקדם את לוד. הדיון הקודם היה על הביטחון. אכן דובר רבות, לצערי אני לא יודע אם הכל סאלח שבתי, אבל בניירות אנחנו מצוינים, בסיכומים גם, בתוצר בשטח בסוף - -
יורם מרציאנו:
למה, אחרי הדיון בוועדת הפנים קיבלת כסף.
אילן הררי:
לפלוגת מג"ב.
יורם מרציאנו:
קיבלת כסף 10 מליון שקלים. באותו לילה חבר הכנסת אופיר פינס דיבר עם מפכ"ל המשטרה, למחרת כבר יצא מכתב לכאן שהוא מעביר 10 מליון שקלים. אני לא יודע אם זה בגלל הדיון אבל האצנו את זה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת מרציאנו, הדיון מוגבל בזמן. אנחנו לא נשיג את היעדים שלו אם אנחנו נעשה ערב שירי משוררים על ההיסטוריה של לוד.
אילן הררי:
לא נעשה שום דבר, אני כמוכם מחכה לפלוגת מג"ב, אני עומד בצומת גינתון כבר שנה, היא תגיע, היא יצאה ואנחנו מטפלים גם בזה.
יורם מרציאנו:
לא הגיעה פלוגת מג"ב?
אילן הררי:
לא.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אותי זה גם מפתיע.
אילן הררי:
אשמח שתראו לי אותה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מאז שאתה בתפקיד לא תוגבר מג"ב בשום צורה?
אילן הררי:
תוגבר, אבל לא מה - - -
יורם מרציאנו:
במקומונים בלוד יש כתבות של דובר העירייה שהגיעה.
אילן הררי:
אמרתי כבר מזמן שאנחנו לא קוראים את כל העיתונים. אבל בואו ננסה להתמקד.
אכן ב-21 ביולי 2002 יש החלטת ממשלה, שיקום העיר לוד. נמצאים פה הנציגים, בהחלט אריאל שרון לקח את הנושא טיפול נקודתי, עכו, דימונה לוד, זה במסגרת ההיסטוריה שלמדתי על העיר לוד, לשקם את העיר לוד. אשמח שנהיה כמו עכו וכמו דימונה. רחוקים אנחנו בהתחלה של ההתחלה של ההתחלה.
הגברת רבקה אבלסון ואני מונינו על ידי השר בוים לקחת את ההחלטה הזאת לסדר אותה, לשדרג אותה, לעשות אותה רלבנטית ל-2008. יש פה תכנית שאני יכול להראות אותה אחר
כך על שיקום העיר לוד לחמש שנים, אנחנו עובדים על זה כבר שנה. הגברת רבקה אבלסון מונתה על ידי השר בוים ואנוכי. אחד הסעיפים של הדבר הזה, זו אכן תכנית פרדס שניר. לקחנו שבעה נושאים שחשבנו שהם רלבנטיים ל-2008, כי לא כל ההחלטה הזאת רלבנטית מ-2002.
היו"ר יוחנן פלסנר:
שעל בסיס זה אתם רוצים להעביר החלטת ממשלה חדשה.
אילן הררי:
על בסיס זה אנחנו עובדים. היינו אצל ראש הממשלה, אצל מנכ"ל ראש הממשלה, אצל הגברת יעל נחמיאס מי שמכיר, דיון מספר 15 כבר. שנה שלמה אנחנו עובדים על הנייר הזה, בעזרת השם ביום חמישי הקרוב אנחנו אצל השר בוים לדקה כדי להראות לו את זה, כדי שהוא יקח את זה ויעביר את זה כהחלטת ממשלה, החלטת מחליטים וזה חלק מהנושא.
אנחנו בעד למסד את פרדס שניר נקודה. אנחנו בעד להלבין את כל השכונות הערביות בעיר לוד. הבאתי לפה מפה, פשוט לא היתה אפשרות לתלות, אבל אני יכול לפרוס אותה שתצביע על הבנייה הבלתי חוקית בעיר לוד שאף אחד מאיתנו לא נהנה ממנה לא התושבים ולא אף אחד ואנחנו לא בעדה. אבל בעיר לוד נכון להיום בשכונת פרדס שניר 1,500 בתים לא חוקיים שנבנו בצורה לא חוקית ושלצערי הרב מחוברים לתשתיות בצורה לא תקינה, מים, חשמל, ביוב. אין כביש, אין מדרכה, והתושבים לא משלמים מסים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
1,500 בתים?
אילן הררי:
1,500 בתים אם לא 2,000 בתים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
צריפים, בתים?
אילן הררי:
בתים, בתים. ברשותך, אפשר להביא לך את המפה כדי שנראה. כשבאתי לתפקידי ביקשתי לקיים שיחה.
יורם מרציאנו:
אומרים שיש הרבה יותר מ-2,000, זה לא 2,000, זה קרוב ל-3,000 בתים לא חוקיים, אני מכיר את זה.
אילן הררי:
אני מזמין גם את העורך דין המכובד, אנחנו העלינו תסקיר ב-16 בנובמבר 2007, לא לפני הרבה שנים. אתה רואה פה שלוש שכונות שהן לא שכונות לא חוקיות. שכונת הרכבת, שכונת פרדס שניר, שכונת - - -
מסביר על גבי תצלום אוויר היכן הבנייה הבלתי חוקית בשכונת פרדס שניר. 2,000 יחידות דיור לא חוקיות, אין כביש, אין רחוב.
יורם מרציאנו:
אדוני היושב ראש, ברשותך, הרי יש חוק במדינת ישראל שאומר שאי אפשר להפוך את עצמך פעמיים לעבריין. אדם פעם אחת בונה לא חוקי הוא עבריין, הרי החוק במדינת ישראל קובע שאתה יכול לגבות מסים מאנשים שבונים לא חוקי לשלוח להם שוברי תשלום, אתה יכול, למה אתם לא שולחים?
אילן הררי:
אנחנו עובדים על העניין הזה.
אתה רואה במפה שיש פה שכונה חוקית, זאת שכונה נווה שלום.
כפי שאתה רואה, אין רחובות, אין כמעט כלום, לצערי אין כביש ומדרכה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אלה אנשים שבמקור הם מלוד, או שהם באו ממקומות אחרים.
אילן הררי:
אלה אנשים מהמגזר המוסלמי, חלק מהם מהמגזר הבדואי, חלק מהם באו מהדרום אבל הם תושבי לוד, הם מקבלים פה חינוך, מקבלים פה רווחה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
שזה הכל צמודי קרקע?
אילן הררי:
הכל צמודי קרקע.
יורם מרציאנו:
לא, התחילו לבנות גם בניינים בלי מעליות.
אילן הררי:
הרוב פה צמודי קרקע.
אנחנו רוצים להגיע למצב הזה שהשכונות הן חוקיות, שיש כביש, שיש כתובת. אין לאנשים פה כתובת כדי לשלוח להם דואר.
יש לנו תכנית שהיא תכנית ממשלתית שנקראת לד 1300 שאנחנו בעדה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
שמעתי בזמנו תלונות על תחנת הרכבת, ביטחון אישי וכו'.
אילן הררי:
בלוד יש בעיה של ביטחון אישי, אנחנו מטפלים בנושא הביטחון כל יום כל היום. אנחנו רוצים למסד את זה. יש לנו תכנית של משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל מוביל, התושבים לא מוכנים לצערי לשלם מסים, הם לא מוכנים. אין כביש, החיבור לחשמל הוא רע.
יפה שפירא:
למה אין כביש?
אילן הררי:
כי מדינת ישראל אף פעם לא עשתה כביש. אין פה כביש מסודר.
היו"ר יוחנן פלסנר:
האנשים הם תושבי לוד, בתעודת הזהות שלהם כתוב לוד?
אילן הררי:
כן. אנחנו בעד למסד את העניין.
אבל מצד שני שלא נשכח, יש פה מאות צווי הריסה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ממתי הצווים?
אילן הררי:
מכל התקופה.
יש צווים מינהלים ויש צווים שיפוטיים. אנחנו עיריית לוד מבצעים רק את הצווים של הבנייה החדשה. היום אתה הורס בית בלוד, ואני לא שמח על ההריסות בלוד. אתה הורס בית בלוד, אתה מוזמן לבוא ולראות, אחרי שבוע בנו אותו מחדש, והתושבים עדיין לא מבינים שהם צריכים להיות כמו כולנו חלק מהחוק. אני לא נהנה להרוס שום בית, לא נהנה מהעניין, וכפי שאמר פה חבר הכנסת מרציאנו, אנחנו מכירים ראשי ערים שהסתובבו עשרים וארבע שעות עם האבטחה, אני לא נהנה מהעניין, אבל אין ברירה. כשאני מקבל מבית המשפט או ממינהל מקרקעי ישראל צו להרוס בית שזה שלטון החוק במדינה, אני לא יכול להגיד שאני חולק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה לגבי החלטת הממשלה מ-2005 שדיבר עליה חבר הכנסת מרציאנו?
אילן הררי:
אנחנו עובדים על התכנית הזאת. בתכנית של לד 1300 אם הוא התכוון לכך, ואני חושב שהוא התכוון לכך אין כמעט בתים להריסה. מצד שני התכנית עכשיו - -
יורם מרציאנו:
דבר על ה-13% בתים בתוך דבורה הנביאה, הרי אנחנו מדברים שם לא על מספר גדול. מדובר שם בכמה עשרות של בתים בתוך דבורה הנביאה שעליהם אנחנו מדברים. הדיון מתמקד עכשיו בעניין הזה שהם נמצאים בתוך הטבעת של מה שאושר בתכנית המתאר והם נמצאים שם והם לא מפריעים לתוואי כביש, ולא לנושאים הנדסיים ולא לעניין הזה וזה אושר, על זה אנחנו מדברים כרגע.
אילן, אתה יודע לקיים עכשיו דיון על כל הנושא של הבנייה הבלתי חוקית, אני יכול לומר לך משהו... לצערי הרב אתה מראה לי החלטה מ-2005 ואתה ביום חמישי אומר בכנות, אני אוהב את הכנות שלך, אני הולך לשר לדקה לתת לו את זה, אז כך נראית הדקה הזאת. אני מכיר את הדקות האלה. אני לא אמרתי סלאח שבתי, אתה בטח לא אשם, אתה בסך הכל שנה. אני רוצה לעזור לך, לא רוצה שיעבדו עליך, לא רוצה שהסאלח שבתי גם יהיה בתקופתך. נמאס לי מהקבלות פנים, מתזמורות הנוער והמקהלות והחצוצרות. נמאס מכל אלה שבאים לעשות ביקור והם עוברים את צומת גינתון והם שכחו שהם היו בלוד בכלל, כי ההחלטה ב-2005 תפסה כותרות וכולם היו שמחים, הגיעו ימות המשיח על זה שאני מקיים את הדיון הזה כדי שלא יבוא גם אליך.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ההחלטה מ-2005 כעוגן, מה זאת ההחלטה הזאת בכל, מה הוחלט ומה לא הוחלט.
אילן הררי:
נתנו פה למינהל מקרקעי ישראל - - -
יורם מרציאנו:
נמצאים פה נציגי המינהל.
אילן הררי:
אבל אולי לא בחצר שלנו.
יורם מרציאנו:
אני חושב שזה גם לא באחריות העירייה. מי שהיום הולך לבצע את ההריסות זה המינהל, אז נשמע גם את נציג הדיירים שיבהיר לך את העניין.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אנחנו נשמע.
אדוני ראש העיר, הבאנו שיש כאן בעיה בעצם של שתי שכונות גם הרכבת וגם פרדס שניר.
אילן הררי:
יש שלוש שכונות שהן לא חוקיות. אנחנו רוצים למסד, זה בתכנית שלנו להחלטת ממשלה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מהו העיקרון המסדר?
אילן הררי:
יש תכנית לד 1300, אפשר להציג לכם אותה, שאומר איך אנחנו מסדרים את השכונה, כביש, חשמל, מים, ביוב, מדרכה, פארק ושהתושבים ישלמו מסים, זה חלק מהחלטה. התושבים ישלמו מסים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אף תושב לא משלם?
אילן הררי:
נכון להיום אף תושב, אפס. לצערי הרב, אני לא נגד התושבים. אנחנו מטפלים בתושבים בחינוך, אנחנו מחבקים את התושבים, אנחנו מנסים לעשות איתם הכל.
היו"ר יוחנן פלסנר:
היו ניסיונות לגבייה, או שבגלל שהכל לא חוקי.
אילן הררי:
כל יום יש שיחות ויש מפגשים, לצערי הרב זה לא מגיע לכלל הצלחה בינתיים. 60 שנה, אני רק שנה מתעסק בעניין, זה לא מגיע לכלל הצלחה.
יורם מרציאנו:
אילן, שלחת להם שומות?
אילן הררי:
ישבנו עם ועדי השכונות.
אילן הררי:
עזוב שומות, שלחתם שומות? שלח שומות, תראה איך יבואו לשלם. זה התפקיד שלכם.
אילן הררי:
שלחנו חברת גבייה, לא אספר לכם את הצרות שלנו.
אנחנו רוצים למסד את העניין ואנחנו בעד. הנושא שמעלה חבר הכנסת הוא בחצר של מינהל מקרקעי ישראל. אני פה כי זה לוד וזה חשוב לי. יכולנו בכלל לא לבוא לפה, אבל אנחנו פה כי זה לוד ואיכפת לנו. איכפת לנו למסד, גם התושב המכובד הזה יודע שהוא בנה לא חוקי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
על בסיס תכנית המתאר הקיימת שמאושרת מ-2005, התכנית שאתם מציעים כאן - -
אילן הררי:
היא עדיין לא סגורה ומאושרת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
לא, אני הבנתי מהמסך פה שיש תכנית מאושרת מ-2005.
ברמת חוסר ודאות הזאת אני מציע שנגיע עכשיו ל- - -
יורם מרציאנו:
יש החלטת ממשלה מ-2005?
ליאוניד גינצבורג:
ברשותך, זה לא חוסר ודאות. התכנית לד 1300 הופקדה ב-2005. בתאריך הפקדה 28 במרץ 2005, רק הופקדה. לפני כחודשיים ההפקדה פורסמה, בסוף יולי זה סיום 60 יום מזמן ההתנגדויות, רק אחרי זה הוועדה יכולה לדון, כמובן ועדה מחוזית זה לא בסמכות ועדה מקומית. הוועדה המחוזית יכולה לדון ולאשר הפקדה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
המצב הקיים לפי התב"ע הסטטוטורית המאושרת זה בכלל אמור להיות שטח חקלאי או משהו כזה?
ליאוניד גינצבורג:
המצב הקיים הסטטוטורי זו קרקע חקלאי כרגע, שמוגדר בתב"ע מתאר שמאושר נכון להיום מ-1973, מספרו לד 1000.
היו"ר יוחנן פלסנר:
על פי תכנית המתאר הקיימת היא אמורה בעצם להפוך את זה לאזור אורבאני.
ליאוניד גינצבורג:
נכון.
היו"ר יוחנן פלסנר:
תכנית המתאר הקיימת שרוצים לאשר לוקחת בחשבון גם התצ"א ואת המיקומים פחות או יותר.
ליאוניד גינצבורג:
תכנית לד 1300 נותנת מענה לאשרור כל המבנים הקיימים, למעט מבנים שנמצאים וממוקמים על התשתיות ועל הכבישים. כל הבניינים האלה מסומנים בתסריטים בצבע צהוב.
היו"ר יוחנן פלסנר:
או שעל פי התכנית הקיימת רוב המבנים יוכלו להישאר, וחלק אלה שנמצאים על כבישים - - -
אילן הררי:
95% מהמבנים נשארים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
והיתר יחוייבו?
ליאוניד גינצבורג:
כן.
אילן הררי:
אנחנו מדברים על כך, רבקה תסביר.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בתכנית שלך של אישור העיר יש הנחה שתכנית המתאר מאושרת ואז מה הצרכים התשתיתיים של הממשלה לאשר?
יורם מרציאנו:
זאת אומרת על פי מה שקיים היום 95% מהבתים הלא חוקיים על פי התכנית שאתם הולכים להגיש מאושרים. אנחנו מדברים על 5% לא מאושרים.
אילן הררי:
בגדול כן.
יורם מרציאנו:
מישהו יכול לומר לנו פעם אחת ולתמיד כמה בתים לא חוקיים יש בלוד?
אילן הררי:
אמרנו, הראנו את זה לתושבים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת מרציאנו, אם יש לנו 1,100, כולם הם לא חוקיים. אם 5% מ-1,100, זאת אומרת כ-50-60 מבנים ייהרסו.
אילן הררי:
רק בתים שמתוכננים על תשתיות, אנחנו מתכננים שלא יהיו.
יורם מרציאנו:
בהכירי את החבר'ה הערבים בלוד שאתה מכיר אותם כמוני היום, אתה נפגש איתם. אני אומר לך שאם הסיפור הוא 50 בתים, כשאנחנו מדברים על בתים שנמצאים על תוואי כביש, נושאים תכנוניים, הנדסיים, ביוב, צינורות מים. אני אומר לך רבקה, ישבתי עם כמה פלגים של המגזר הערבי בלוד, הרי אין פלג אחד. יש את הפלג של התנועה האסלאמית, יש את בני הכפר, יש את בני העיר, יש את הקומוניסטים. ישבתי עם כולם, בחודש האחרון יש לי המון שעות איתם.
אילן הררי:
חבר הכנסת מרציאנו ישבתי איתם כולל עם העורך דין.
יורם מרציאנו:
אני יודע. אני אומר לך שאין לי התנגדות לעניין הזה, אפשר להגיע עם התושבים. אני חושב שאם נגיע עם התושבים להסכמות, נוכל לשבת כולנו ולמחוא כף.
אילן הררי:
אתה יודע כמה התנגדויות הגישו בינתיים.
יורם מרציאנו:
בסדר, כי אין עדיין הסכמות.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני אשמח לדעת מתי צפוי האישור של תכנית המתאר לפי המתווה שדיברת עליו.
רבקה אבלסון:
התכנית הזאת מחולקת לפרדס שניר כולה, זאת תכנית שמחולקת לשש תכניות, כולן פורסמו להפקדה. סיום המועד להגשת התנגדויות הוא ביולי, אם לא תוגשנה התנגדויות, התכנית תקבל תוקף. אם תוגשנה התנגדויות יהיה דיון בהתנגדויות ובהתאם לזה יהיה האישור או לא האישור או תיקונים.
במהלך התכנית הזאת אנחנו גם ישבנו עם התושבים, ובאמת הגענו להסכמות ברמה שהתכנית כתכנית סטטוטורית מדגישה שההריסות ייעשו רק לבתים שיושבים על תשתיות. אבל אנחנו מדברים על תכנית שיש לה מעמד סטטוטורי, זו תכנית שמסבירה מקרקעין זה שתי סוגיות נפרדות. צריך להתייחס אליהן כשתי סוגיות נפרדות.
ישבנו עם התושבים וגם עם המינהל, חלק מהבתים שעליהם מדובר יושבים למעשה על ציר ירוק סמוך לפסי הרכבת, הגדרנו אותם לא להריסה כי הם לא מפריעים. מצד שני גם לא הגדרנו את זה כאזור מגורים מכיוון שיושב בסמיכות לאזור הרכבת ויש בעיה בקרבה הזאת בין הרכבת למגורים, אמרנו אבל זה לא מחייב הריסה מבחינה תכנונית לא מבחינה קרקעית.
מרבית האדמות שהתכנית הזאת מתייחסת אליהן הן אדמות פרטיות ולכן הנושא הסטטוטורי מבחינתנו מסדיר את הנושא.
היו"ר יוחנן פלסנר:
למי הן שייכות האדמות?
רבקה אבלסון:
למחזיקים. זאת אומרת זה התושבים עצמם. אבל יש מובלעות בתוך השטח הזה מובלעות של קרקע מדינה. קרקע שמינהל מקרקעי ישראל מחזיקים. מה שהתכנית עושה מסדירה את המעמד התכנוני ואומרת לא צריך להרוס בית שלא יושב על תשתיות. אבל אם מישהו בנה על קרקע מינהל לא על הקרקע שלו, הנושא הוא נושא קרקעי, נושא של בעלות של פלישה ולכן יש פה שתי סוגיות שצריך להתייחס אליהן בצורה נפרדת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אם אמרנו שבערך 5% מהבתים נמצאים על קרקע של תשתיות, והם ייהרסו בוודאות לצורך העניין. כמה נמצאים על קרקע של מינהל?
רבקה אבלסון:
גם לא מספרים גדולים.
קריאה:
בשכונה שאנחנו מדברים עליה 13 בתים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מקסימום עוד 5%, סך הכל יש לנו בעיה של 10% מכלל המאה אחוז.
רבקה אבלסון:
לכן יש פה שתי סוגיות, יש סוגיה של התכנון. התכנית תאושר ואז הנושא של ההריסות לצורך תשתיות הוא נושא אחד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מי יבצע אותו?
רבקה אבלסון:
הנושא של הריסות לצורך פלישה זו סוגיה אחרת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מי יבצע את ההריסות לצורך תשתיות הרשות המקומית, הריסות כתוצאה מפלישה.
רבקה אבלסון:
המינהל.
אילן הררי:
המינהל. זה למעשה הדיון. אני גם רוצה שתדע, שברגע שאני הורס בית לא רק שאני לא נהנה, אני גם צריך לשלם על זה.
יורם מרציאנו:
אילן, יש ארבע מדינות. יש מדינת האוצר, מדינת המשפט, מדינת המינהל ואחר כך הכנסת והממשלה.
רבקה אבלסון:
אני רוצה להוסיף עוד נקודה, במידה והתכנית תאושר, כלומר ששת התכניות תאושרנה, אנחנו מנסים להוביל במסגרת תכנית החומש הזאת להוביל מהלך של להתחיל לפרוס תשתיות שם גם בשיתוף עם התושבים וגם לנסות לבדוק במימון של הממשלה לעניין הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כמובן שלא תאושרנה ביולי, כי אני מניח שתהיינה התנגדויות.
רבקה אבלסון:
יאושרו באוגוסט ספטמבר, מתי שיאושרו. כי אנחנו לא יכולים לעשות שום עבודה כשאין אישור.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ודאי, אני רק שואל את הערכה הריאלית שלך בתור מישהי שמתעסקת בתהליכי תכנון.
רבקה אבלסון:
אני אומרת פה, מאוד תלוי בתושבים. הלא ההתנגדות היא של התושבים, לא של הרשות המקומית, לא של מינהל מקרקעי ישראל, זה תלוי בתושבים. אם התושבים יבינו שזאת ההזדמנות לקבע מצב, גם לתת אופציה ליותר. כי התכנית היום מדברת על 1,500 המספר הוא מאוד פלואידי משפחות שגרות שם, אנחנו מדברים על תכנית-3,000. זאת אומרת, לא רק שיש פתרון לקיים, אלא גם יש אופציה לגידול ולהסדרה של התושבים לעתיד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
לאשר בנייה יותר רוויה.
רבקה אבלסון:
במקביל אנחנו מנסים לתת אופציה, לעשות משהו חוץ מזה שיהיה נייר חתום, גם לעשות משהו בשטח, אבל זה מותנה באישור התכנית.
יורם מרציאנו:
כדוגמת פרויקט רמז שזה טיפה בים, כמה פרויקטים נוספים עתידיים יש לנו בצנרת, אני מדבר על המגזר הערבי כרגע.
רבקה אבלסון:
יש את רמז.
יורם מרציאנו:
הרחבה של רמז זה בשוליים, יש שם 25 בתים.
רבקה אבלסון:
יש 20 מגרשים שנמכרו, יש עוד 15 שכבר למעשה קנו את המכרז והם הולכים לשלם. למעשה, אנחנו מסדירים את שלב א' של רמז סופי. שלב ב' נמצא כרגע באישור בוועדה המחוזית, אם יאושר נלך לשלב ב' של רמז. אנחנו עושים את אותו מהלך בשכונת מר שמונה, עשר בלוד.
יורם מרציאנו:
על כמה יחידות את מדברת, על כמה בתים?
רבקה אבלסון:
שמונה, עשר. אני לא זוכרת את המספר המדויק, אבל אנחנו הולכים צעד אחר צעד לנסות להסדיר את המצב. אני חושבת שהנקודה היא גם הסדרה וגם אחר כך לעשות עם זה משהו בפועל.
יורם מרציאנו:
מתוך הערכה ענקית אלייך רבקה, ואני אומר את זה בכנות פה, הרי אני מכיר כמה את מלווה את לוד בשנים האחרונות, זה לא אישי. יש לי תחושה שזה כמו אקמול לחולי סרטן. למה, אנחנו מדברים על בעיות דיור של כ-3,000 בתים לא חוקיים בלוד. אני לא מקבל את המספר של אילן, אני טוען שיש מספר הרבה יותר גדול של בתים לא חוקיים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
הוא דיבר רק על השכונות הספציפיות.
יורם מרציאנו:
לא רק על לוד דיברת. אני אומר שיש בלוד למעלה מ-3,000 בתים לא חוקיים לצערי הרב. ראיתי את הרצון של מאיר שטרית גם בביקור בלוד, בהתלהבות, אחר כך כותרות. ראיתי איך הוציאו שם מכרזים, 25 בתים, אחר כך עוד 15 בתים. אני אומר עוד הפעם רבקה, בלכתכם אנחנו מוכנים לעזור לכם, הרי לכם אנחנו מתיישבים כאן, והרי בסוף זו מדיניות ממשלה. אם נלך עכשיו למר שמונה ולמר תשע ונבנה עוד 100 בתים, אנחנו צריכים לחשוב מיידית על תכנית ארוכה של אלפי יחידות דיור לפתרון למגזר הערבי בלוד, כי אחרת נמצא כמה דברים שקורים בתוך העיר.
רבקה אבלסון:
אין קרקע בלוד, אנחנו מדברים גבוהה. רבותיי זאת הבעיה, אין קרקע בלוד.
יורם מרציאנו:
אז מה אנחנו עושים?
אילן הררי:
התכנית של פרדס שניר אמור למסד את כל פרדס שניר רכבת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת מרציאנו, יש הבדל בין להסדיר את הקיים שיהיו התושבים- - -
זה היעד העליון שלנו - - -
יורם מרציאנו:
אני אומר זאת לפרוטוקול כאן ועכשיו כדי שהדברים שלי יהיה ברורים ורשומים. עם כל הכבוד, בהיכרותי את המגזר הערבי בלוד, אני מבקר שם בבתים, תאמין לי יש לי שם המון שעות, אני נכנס לבתים. ואני נכנס למשפחה בהלן קלר, אתה רואה בהלן קלר משפחה של 30 איש גרים באותו בית שהם אומרים אנחנו מחפשים פתרון, אין לנו פתרון הם רוצים להישאר לגור בלוד. אגב, חלק מהפתרון שצריך לחשוב עליו, ופנו אליי עכשיו משפחות ברחוב הלן קלר, אמרו לי תשמע, אנחנו קרוב ל-50 משפחות, אנחנו מוכנים להתפנות מכאן כי אין לנו פתרון דיור, תיקחו אותנו לנגב, תיקחו אותנו לגליל, תיקחו אותנו למשולש, אנחנו מוכנים להתפנות. אגב, גם על זה צריך לראות איך אנחנו מתכנסים ומדברים איתם כי הם מוכנים ללכת לפתרונות, כי יש שם בעיות דיור אמיתיות. אז נחשיב ביוב, מים, חשמל, תשתיות, אני מאמין בכנות הזאת. אבל זה עוד הפעם התפרץ. אתה יודע סרטן יש בו גרורות, ניתן עכשיו כדור הרגעה ואנחנו נמצא. צריך ללכת פה על תכנית הרבה יותר רחבה ומקיפה.
דב חנין:
ברשותך אדוני היושב ראש, את אומרת שאין קרקעות בלוד. אני אמנם מכיר את לוד ודאי פחות ממך, אבל מתוך הביקורים שלי בלוד, אני מתרשם שבתוך העיר יש לא מעט שטחים שהם שטחים ריקים שלדעתי ניתן לקדם בהם בנייה, לפי מיטב ידיעתי אלה קרקעות מינהל.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת חנין, תודה על ההערה. אבל אני מציע כדי שנשיג משהו בדיון, בוא נתמקד לא בצרכי הפיתוח של לוד. אני חושב שצריכים לעשות, ואני אשמח ליזום איתך דיון או איתכם דיון בנושא עתיד לוד, הבעיות הקיימות, כי אנחנו יודעים שזו עיר עם בעיות לאומיות, הם רוצים לקדם תכנית - - -
יורם מרציאנו:
היות ואני לא חבר ועדת הפנים אז אני לא יכול להמשיך להיות יושב ראש ועדת משנה. לא אהיה יושב ראש ועדת משנה כדי לא להיות נגוע בניגוד עניינים עתידיים. אני לך אומר, מה שצריך כרגע לעשות כדי לתת גם עזרה לראש העיר, להקים פה ועדת משנה שתעקוב אחת לשבועיים, אחת לשלושה, תרד ללוד, תעזור להביא את האנשים. כי בסך הכל אם אתה תרד אחת לשבועיים, אחת לשלושה ללוד, אתה תראה את פקידי הממשלה מתחילים להניע מנועים עם כל הכבוד. הרי חלק מהדברים זה להניע מנועים שם, ולהביא את האנשים סביב שולחן כדי לפתור בעיות. אלה חלק מהדברים שצריכים לעשות.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מקבל את ההצעה הפרקטית הזאת, אני חושב שזאת הצעה טובה וחשובה. אשמח לדבר עם יושב ראש ועדת הפנים, אשמח להוביל אם חבר הכנסת חנין ירצה להוביל יחד איתי אשמח להוביל ביחד.
יורם מרציאנו:
מאה אחוז, אני אעזור לכם.
מנחם לויזון:
אמרתי קודם פה, ורבקה ודאי חזרה על זה עוד לפני שאני דיברתי.
יש פה עירוב של דברים שהם לא קשורים. יש עניין של תכנון מה שהקרקע יכולה להכיל מבחינת תכנון ויש עניין של זכויות. מי שאין לו זכויות, קיים חוק במדינת ישראל חוק חובת מכרזים שאומר מי שאין לו זכויות לא יכול לקבל בזכויות אלא במכרז. שום העדפה לאיש אחד בגלל שהוא בנה שם את ביתו, וחסר דיור שגר שני מטר לידו ושם מתפוצץ לו הבית. זה דבר אחד.
נושא התכנון, התכנית הזאת שדיברנו עליה לפרדס שניר באה ואומרת, אני מכשירה בעיקר בקרקע הפרטית את הבתים ויוצרת להם תשתיות. פס ירק אפילו אם לא עושים עליו שום דבר, הוא חלק מהתשתית הוא לטובת האזרחים. יש פה סתירה פנימית. אני יוצר פס ירק מצד אחד ואומר לא אהרוס את הבתים שם, הוא לא יכול לקבל זכויות. הוא גם לא יכול לקבל זכויות פעמיים, גם בגלל שאין לו זכויות מלכתחילה, וגם בגלל שזה שצ"פ, איך אפשר לתת לו זכויות שם. זאת סתירה פנימית, שמענו פה את המספרים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה היקף הבעיה סביב ה-5% של פלישה לקרקעות מדינה.
מנחם לויזון:
אני רק רוצה להסביר משהו בקשר לטענה של קרקע שיש או איננה. בתחום פרדס שניר קיימת שכונה שנקראת נווה שלום, שכונה חדשה לחלוטין שהקים משרד השיכון. השכונה מתוכננת ל-200 יחידות דיור. מחצית כבר שווקה וניתנה כפתרון לתושבים שגרו בשכונת הרכבת, מן פינוי בינוי כזה. ישנם שם עוד כ-100 מגרשים, הוצאנו כבר שלושה מכרזים. המכרז האחרון ללא מחיר מינימום, אף אחד לא מגיש הצעה. אז תחשבו מה בעצם רוצים האנשים. אולי הרבה יותר נוח להם לבוא ולהגיד, פה מוצא חן בעיניי אז אני אבנה ובסופו של דבר כיוון שכך מתגלגלים הדברים אני גם אשיג משהו.
דיברנו על החלטת ממשלה 2005. היתה החלטה קודמת שהיא מניעה את כל התהליך מ-2002. אריק שרון שנכנס עם כל כובד משקלו לסיפור הזה, ובין ההחלטות האלה היתה החלטה אחת מאוד ברורה שהלכו וביקרו אותה בכל ביקור שהוא עשה שם. הוקם צוות של מינהל מקרקעי ישראל ושל משרד הפנים שהיה אמור להסתובב כל יום.
יורם מרציאנו:
איפה הצוות הזה היום?
מנחם לויזון:
המטרה שלו למנוע בנייה בלתי חוקית. כל הפעילות של המינהל מאותה תקופה ואילך מתעסקת כמו שאמר גם ראש העיר כרגע בבנייה חדשה, לא הולכים אחורה. חדשה, שתפסו אותה באמצע הבנייה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מ-2005 וצפונה.
מנחם לויזון:
אני חושב שזה התחיל ב-2002 וצפונה.
אילן הררי:
אתמול .
מנחם לויזון:
במקרה הזה אני יוצא מנקודת הנחה שגם המקרה הזה שמדובר עליו פה ל-2005 וצפונה. לא רוצה כאן להתווכח אין לי את הנתונים, אבל בגדול זה המצב. התחלנו ב-2002 כבר לטפל בזה. התחלנו בהליכים משפטיים נגד כאלה, אני לא חושב שהחלטת ממשלה שבאה ב-2005 ואומרת אני מלבינה וכו' יכולה לתפוס את זה, היא מלבינה את מה שיושב באמת קדימה.
אני אומר שוב, בעניין של הזכויות הוזכרה פה שכונת רמז. בשכונת רמז יש החלטת ממשלה מדויקת, ואומרת דבר פשוט לחלוטין. מי שיש לו זכויות רשאי לקבל זכויות נוספות על ידי רכישה במסגרת מגרש סטטוטורי על פי תב"ע.
יורם מרציאנו:
עם העדפה לתושבי השכונה.
מנחם לויזון:
עזוב רגע את זה. ובתנאי שכל מה שחורג מתחום המגרש הוא יהרוס אותו. יותר מזה, היו שם פסקי דין להריסה. המקרים האלה של פסקי הדין להריסה לא נפלו במסגרת השכונה. החלטת ממשלה, תראו עד לאיפה ירדו. שלושת המקרים האלה רשאים להיכנס למכרזים של שכונת רמז שהיה מכרז סגור כמו שאמרת בעדיפות, ובתנאי שיהרסו את הבתים הלא חוקיים. זאת אומרת, מישהו כבר חשב על הדברים האלה ואמר אם אנחנו מכשירים בנייה בלתי חוקית באופן גורף, אני לא מדבר על מקרים נקודתיים כאלה או אחרים. אנחנו בעצם יכולים לסגור את כל הנושא הזה של פיקוח, של שמירה על חוק.
למינהל מקרקעי ישראל יש חוק יסוד כשבחוק היסוד יש שני נושאים, הראשון זה להעמיד קרקע לטובת ממשלת ישראל ולצרכיה, והחוק השני שמירה על מקרקעי המדינה. אלה מטרות המינהל. אז אם מישהו חושב שהמינהל מיותר או החוק הזה מיותר אז בבקשה. יש מועצת מקרקעי ישראל, בממשלה יש מחצית מהחברים שם, יעבירו החלטות. גם פה אם מישהו חושב שהוא יוכל להעביר זכויות לכאלה שאין להם בגלל שהתב"ע אומרת שלא חייבים להרוס, זה יגיע למועצת מקרקעי ישראל.
היו"ר יוחנן פלסנר:
התב"ע אומרת שלא צריך להרוס בשצפ"ים.
רבקה אבלסון:
התב"ע אומרת שלא צריך להרוס מבחינה תכנונית.
היו"ר יוחנן פלסנר:
או בשצפ"ים או באזורים שהם קרובים לרכבת.
מנחם לויזון:
במשפט האחרון של חבר הכנסת יורם מרציאנו, אמרת דבר נכון ביותר ועם זה אתה צריך להתחיל, התכנון צריך לפתור את הבעיה. עזבו את כל הסיפור הזה של פרדס שניר, ותעזבו עכשיו את כל הוויכוחים עם המינהל, עם משרד השיכון ולכל מי שאתם רוצים. העירייה, ואם קשה לה עם זה, משרד הפנים אפילו עם מחלקת התכנון שלהם, לתכנן לאוכלוסייה הערבית באזור המרכז, באזור לוד ורמלה בנייה כזאת שתייתר את הצורך הזה בפלישות ובכל הדברים האלה.
זיאד אבו עאש:
אני רוצה לברך את כולם על הישיבה הזאת, וכולי תקווה שתצא מכאן עזרה למצוקתם הקשה מאוד של תושבי השכונה שאני נמנה עליהם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מבין שאתה עורך דין שמייצג.
זיאד אבו עאש:
אני מייצג וגם תושב המקום.
היו"ר יוחנן פלסנר:
את מי אתה מייצג?
זיאד אבו עאש:
את כל השכונה של 13 הבתים נשוא הדיון של היום, שהם ממוקמים על אדמת מינהל ושהם בתוך התכנית, ויש כוונה מבחינה תכנונית כפי שאמרו כל המכובדים שיש כוונות להכשיר את אותם מבנים, אלא שהמינהל בא ואומר, חבר'ה לא מעניין אותי כל התכניות, אני הבעלים, לא מעניין אותי מה שקורה מסביב.
ליתר דיוק, חברי ציין שאנחנו רודפים אחרי בתים שהם אחרי 2002. רק לומר לכם שהבתים האלה הם לא רק לפני 2000, מדובר בבתים שקיימים שם וזה באחריות. אני אישית מתגורר שם יותר מעשר שנים. בוא נתחיל מהנקודה שה-13 בתים קיימים מזה הרבה הרבה שנים עוד לפני התכניות. מדובר בבתים שמאוכלסים באנשים שמבחינה כלכלית המצב שלהם הוא לא הכי טוב, אנשים עם משפחות ברוכות ילדים, יש משפחות שהם עם נכים. אם הולכים והורסים לאנשים את הבתים, הם פשוט ימצאו את עצמם ברחוב, פשוט מאוד. מה שאנחנו באים ואומרים ומציעים, נכון, אין ויכוח. הבתים ממוקמים מזה שנים על אדמת מינהל נכון. אבל ישנו מצב נתון היום, יש תכנית, יש כוונה מכל משרד הממשלה, כולם שמים יד אחת בשביל להכשיר את כל השכונה כולל ה-13 בתים שסומנו בית בית, צולמו וצורפו כנספח לתכנית.
מה שבאנו ואמרנו, חבר'ה תנו לנו את הצ'אנס הזה. אנחנו מוכנים לכל הסדר שיוצע. מאחר וכל משרדי הממשלה רוצים לעזור ולפתור את הבעיה כולל אותם בתים, האנשים קודם כל מוכנים ואני אומר זאת באחריות, מאז שהופקדה התכנית והסתובבתי עם המתכנן על הבתים והוא צילם אותם בית בית, התחייבו אנשים לא להוסיף בלוק אחד בשביל לא להפריע לתכנית, כי בהוראות התכנית אפילו בתקנון של התכנית יש ספציפית- -
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה השורה התחתונה, אתה מייצג אנשים שיושבים על אדמת מינהל בצורה לא חוקית. לאן אתה מנסה להוביל.
זיאד אבו עאש:
השורה התחתונה אומרת כך, מה שאנחנו מבקשים זה כך. את ההליך המשפטי הזה, שאגב התחיל אחרי התכנית, הוא התחיל רק לפני עשרה חודשים אולי, בוא לעצור את ההליך המשפטי הזה, תנו לנו את הצ'אנס לרכוש, להסדיר את העניין של הזכויות מול המינהל בקרקע, ולהמשיך את התכנית הזאת ולנצל את הצ'אנס הזה להכשיר את הבתים במסגרת אותה תכנית שהרי הם מופיעים. אנחנו לא מדברים על בתים שהם מפריעים מבחינה תכנונית או מכל בחינה אחרת, זה מה שאנחנו מציעים. מאחר וכולם באים בכיוון אחד , אנחנו מצפים שגם המינהל יבוא ויתמוך בתכנית הזאת, למרות שאנחנו מודעים לעובדה הזאת שכן מדובר באדמת מינהל. אבל ישנו מצב נתון מה ההגיון בזה לבוא היום להרוס להם את זה, ולזרוק את האנשים לרחוב ואחר כך לבוא ולהכשיר את הזכויות במקום.
דב חנין:
אני רוצה לברך על קיום הדיון הזה, ואני רוצה במיוחד לברך את חברי חבר הכנסת מרציאנו שמבחינתי הוא דוגמה מאוד טובה למודל של חבר כנסת שהוא בן המקום, והוא מעורה בענייני המקום ופעיל בענייני המקום ומנסה לקדם את המקום שלו דרך הזירה הפרלמנטארית, אני חושב שזה דבר חיובי, זה דבר ראוי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה תומך בשיטת בחירות אזורית.
דב חנין:
דווקא כמי שמתנגד לשיטת בחירות אזורית אומר שראוי היה שכל אחד מאיתנו שמגיע ממקום מסוים בארץ, חוץ מעבודתו הכללית לא ישכח גם את המקום שממנו הוא בא, ויהיה מעורב בענייני המקום, יביא את כאבי המקום הבעיות השאלות ואת הנושאים שעומדים על סדר היום. אני אומר את הדברים מכיוון שדעתי שזה דבר מאוד טוב, דבר חיוני, דעתי שזה דבר ראוי, דעתי שזה דבר שצריך לעודד אותו בכנסת באופן כללי.
לענייני הדיון הקונקרטי שעומד בפנינו. אין ספק שבכדי להתמודד עם הבעיה בלוד אנחנו צריכים פתרונות כוללים. אמר את זה חבר הכנסת מרציאנו, אנחנו צריכים פתרונות בהיקף גדול למצוקות הדיור שקיים בלוד. אני מכיר את העיר הזאת, בוודאי פחות מחבר הכנסת מרציאנו, אבל גם אני מבקר בה לא מעט. יש שם מצוקת דיור מאוד קשה, כל מהלך שייעשה לפני שיהיו פתרונות כוללים למצוקת הדיור, קודם כל של האוכלוסייה הערבית אבל יש גם קבוצות נוספות שיש להן מצוקת דיור בלוד, יהיה לא לעניין ויגרום הרבה יותר נזקים מאשר תועלות.
אני חושב שבעיר לוד יש לא מעט קרקעות ציבוריות, קרקעות מינהל. בזמנו קיימנו דיון אדוני היושב ראש בנושא תכניות בנייה אפשריות בעיר לוד. אבל נדמה לי שצריך אחר הדיונים האלה לעשות מעקב יותר שיטתי. אני חושב שאולי כולנו נדבר גם עם היושב ראש הקבוע של הוועדה, וננסה לקדם את הרעיון של ועדת משנה שתעסוק בענייני לוד באופן קבוע, ושחבר הכנסת מרציאנו אפילו אם הוא לא יהיה חבר פורמאלי בה, בוודאי ישמח להשתתף בדיונים ולתרום מניסיונו ומרעיונותיו.
אנחנו צריכים לפתור פה את הנושאים בפתרון כולל. אני חושב שהעירייה בלוד לא יכולה כנראה בכוחות עצמה למצוא פתרונות. יש הרבה מאוד דברים שתלויים במדינה, ואם אנחנו לא נהיה מעורבים באופן מאוד רציני ואקטיבי, התוצאה תהיה בעייתית.
מה שאותי מאוד מטריד, שבמקביל לדיונים החשובים האלה שאנחנו עושים היום ישנם בלוד תכניות קונקרטיות של הריסות. אני מאוד חושש ממהלכים של הריסות אם יתבצעו בלוד. אני חושב שהדבר הזה הוא פשוט יצית את האווירה שהיא ממילא מתוחה ובעייתית. אני מציע שאנחנו במסגרת הסיכום של הדיון הזה נקרא לכל הרשויות הרלבנטיות להימנע מהריסות בתים כל עוד לא מקודמים פתרונות כוללים ומקיפים לשאלות של המצוקות הקיימות היום בעיר לוד.
אילן הררי:
עם כל הכבוד למה שנאמר פה, אני מכבד כל מה שייאמר ויסוכם. שנדע את המציאות
עם ההצעה שאמר חבר הכנסת חנין, אני לא יכול להתמודד מחר בבוקר. כי אם בית המשפט שולח לי צו הריסה - - -
היו"ר יוחנן פלסנר:
זאת הצעה שתישאר בגדר הצעה.
אילן הררי:
תפקידי לכבד את החוק. העורך דין המכובד שיושב פה היה אצלי במשרד הרבה פעמים, הצעתי לאוכלוסייה הערבית פתרונות מארץ הפתרונות. אני מציע גם היום, מהדיון הזה אני מוכן ללמוד ומוכן לעשות כל דבר. אני חושב שמה שנעשה בעיר לוד בשנים האחרונות לא רק בתקופתי לפניי, עצם זה שיש תכנית, עצם זה שבא ראש ממשלה ודוחף. אשמח כל דחיפה. ב-9 ביולי מקיים פורום, הזמנתי את כל המנכ"לים של כל משרדי הממשלה. רבקה אבלסון מצד אחד, ד"ר שוקי עמרני מצד שני, אני מצד שלישי. הזמנו את כל המנכ"לים של כל משרדי הממשלה, כי אנחנו בטוחים שכולם צריכים להיות בעניין הזה. משרד המשפטים, ומשרד הבינוי ומשרד התשתיות וכולם כולל כולם. אז יש בעיריית לוד רשות, ועדה קרואה, בהחלט אנחנו בעד לטפל בעניין. לא נשכח שכל הבנייה שדוברה פה היא בנייה בלתי חוקית. שלא נשכח שהבנייה הבלתי חוקית גם בבתים היא על אדמות מינהל מקרקעי ישראל. בוא לא נשכח שאצלי בייעוץ המשפטי יש מאות של תיקים של צווי הריסה שאני לא מתעסק בהם אלא אם כן הם בנייה חדשה. אז בואו לא נסנדל את עצמנו כי אני רוצה ואני מחויב להתייחס אליכם בשיא הרצינות. אני לא יכול להתייחס לאמירה, בבקשה, לעצור בבתי המשפט. שיפסיקו את הדיונים, שלא ינחו אותנו לעשות כלום. לעצור את מינהל מקרקעי ישראל, לעצור את כל העולם, כולם לעמוד לא נעשה כלום. אין לי בעיה, אני לא נהנה מההריסות.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מניח שזה גם לא יתן תמריץ כדי - - -
אילן הררי:
אני לא ישן פעמיים על ההריסות האלה. גם על זה שזורקים אנשים מהבית, וגם על זה
ש- - -
עוד משפט, אני אילן הררי גר בלוד, לא יודע מי גר בלוד בשטח הזה. ואולי אם סוף סוף נמסד את זה, אז גם נדע מי גר בלוד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כולם מסכימים שצריכים למסד.
יורם מרציאנו:
העניין הוא כזה, שמעתי את ראש העיר פה היום, אני חייב להודות אומר דבר והיפוכו, מצד אחד בירכת על הדיון. אמרת שאתה באת כדי לכבד אותנו כי אתה בעצם נציג העירייה וזה בכלל לא עניין שלך זה עניין של המינהל, ושאתה תומך בהשארת המצב כפי שהוא, ואני חושב שזאת אמירה חשובה כלפי התושבים, 13 המשפחות האלה שאני יכול לברך על אמירה כזאת שנרשמה בפרוטוקול. אבל אחר כך אתה שומע את חבר הכנסת דב חנין ואני אומר רבותיי, אני בעד שלטון החוק במדינת ישראל, צריך לחוקק חוק גם לכבד אותו לא רק לחוקק אותו. אני בעד לכבד את החוק, אני האחרון שרוצה לרמוס ברגל גסה את החוק במדינת ישראל.
יחד עם זאת תראו, אני לא בא לומר שחוקים הם דברים שנועדו להפר אותם, זה הדבר האחרון שאני רוצה לומר אותם. יחד עם זאת, עלינו כמדינה, כממשלה, ככנסת, כרשות מקומית חלה חובה לתת פתרונות. אם יש החלטת ממשלה, הרי מה אומר פה הנציג כאן היום. רבותיי, מה שקם מ-2005 אחרי כל הישיבות, ויש היום בתים לא חוקיים צריך להרוס אותם. אני יבוא לעזור לך להרוס, כי גם אני ישבתי עם הנציגים הערבים. כל מה שקם מ-2005 ואני מסכים. וכל מה
שעומד על דרכים תכנוניים על מסילות רכבת, על כבישים עתידיים צריך להרוס אותם, אני יבוא איתך לערבים אני אוכיח לך איך בהידברות אנחנו נהרוס את הבתים.
רבותיי, עם כל הכבוד, יש החלטת ממשלה מ-2005 אז חוק צריך לדעת לכבד אותו, לא רק חוק אחד זה גם חוק אחר. ממשלה שאישרה את זה בהחלטת ממשלה ואריאל שרון לא היה איזה מישהו שלא דאג ללוד, הוא כן דאג ללוד. אני מבקש שנכבד את החלטת הממשלה מ-2005 שהאיצה איזושהי דרך שאנחנו רואים היום גם בתוך המסמך שלכם שאתם מתייחסים אליו. הרי יש התייחסות שלכם לעניין. אז מה אני בא ואומר, רבותיי תראו, הלוואי אילן שהיינו הורסים את כל ה-3,500 בתים לא חוקיים ונותנים פתרונות חוקיים. הלוואי, הייתי עומד באמצע הכיכר ומריע לכל עם ישראל ואומר, תשמע הגיעו ימות המשיח. כולנו פשענו בחטא הזה, כולנו בלי יוצא מן הכלל. המדינה, המשטרה, המינהל, כולם. הגענו למצב הזה בלוד.
לוד היא עיר בבעיה קשה מאוד, אני ביקשתי היום דיון על כל מכלול הבעיות בתוך העיר לוד. פירטתי ליושבת ראש הכנסת קרוב לשלושים דברים בתוך העיר לוד, שכתושב אני תושב מודאג. באמת תושב מודאג בתוך העיר לוד על כל מה שמתנהל בתוך העיר.
אני בא ואומר לצורך העניין הזה. ראשית, צריך לדבר עם יושב ראש הוועדה הקבוע לחדש את ועדת המשנה שתקים ועדת מעקב אחת לחודש כדי לדעת איך באמת מתפתחים החלטות הממשלה כי התפקיד שלנו לפקח על עבודת ממשלה. יש החלטות ממשלה, בוא נפקח עליהם, בוא נראה שאכן הדברים מתממשים ולא רק מתמסמסים.
שנית, אני מציע בעניין של שכונת דבורה הנביאה, היות ואלה בתים לפני 2005 אני קורא לך למינהל, אני לא יכול לא לכבד חוק, אני רוצה לכבד חוק. אני קורא לך להיכנס להידברות עם נציגי התושבים ולראות איך אנחנו מגיעים שם להסכמות עם נציגי התושבים. אבקש מהמינהל, אנא ממך העבר את הבקשה הזאת לראש המינהל אולי בכל זאת תצליחו להגיע לאיזשהן הסכמות, כי נשוא הדיון הזה זה 13 משפחות שם.
אני מברך על שיתוף הפעולה בין משרד השיכון לעירייה. רבקה, אני אומר את זה באופן הכי חד-משמעי, קמו הרבה צוותים, אילן אמר את זה בתחילת הדיון וגם מנחם אמר את זה. קם צוות של משרד הפנים והמינהל שתפקידו לאכוף את כל העניין של הבנייה הבלתי חוקית. לצערי הרב הם עבדו חודשיים שלושה, אגב, עבדו טוב כי זה באמת הרתיע את התושבים. עבדו ארבע שנים ועבדו טוב. היו שם תגובות טובות, אני מכיר את זה מהתושבים.
אני קורא לכם גם למשרד הפנים וגם למינהל מקרקעי ישראל לראות איך אנחנו מחדשים את היחידה הזאת משום שהעירייה לבד לא יכולה, עם כל הכבוד, הייתי השבוע בבניין העירייה ויש שם דבר מדהים, שצריך לומר אותו פה גם כן. פניתי לממונה על המחוז לשוקי עמרני, לשר הפנים ביום ראשון בכתב, פניתי לכולם, במסגרת תכנית ההבראה פוטרו ארבעה מהנדסים, ארבעה פקחים של עיריית לוד. עיריית לוד נכון לבוקר עובדת ללא פקחים, אין פקחים בעיריית לוד. אין מי שילך לאכוף את הבנייה הבלתי חוקית. פיטרתם תקבלו מייד, תממנו פקחים. אתם רוצים לשמור על הבנייה הבלתי חוקית ואתם מפטרים את כל הפקחים, הרי זה בלתי נתפס. תביאו פקחים מיידית שיפקחו, שלא תהיה בנייה בלתי חוקית.
אדוני, גברתי, אין בלוד היום יחידת פיקוח שאוכפת את נושא הפיקוח של הבנייה הבלתי חוקית. יש ארבעה פקחים, כולם פוטרו במסגרת תכניות הבראה, לא רוצה להיכנס לתכנית הבראה זה לא עניין שלי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אבל אתה כן נכנס, חבר הכנסת מרציאנו.
יורם מרציאנו:
פיטרתם אותם זאת העובדה.
אילן הררי:
אני פיטרתי אותם במסגרת תכנית ההבראה, כי הם לא עבדו. עובדה, בשנה האחרונה עיריית לוד מפקחת על הבנייה מצוין.
יורם מרציאנו:
הם עבדו עד אתמול לכן פיקחת מצוין. הם יצאו לשטח ועבדו, אתה לא הלכת לתת דו"חות לבתים הם הלכו, היום אין מי שייתן דו"ח לבית שמתחיל את הבנייה הבלתי חוקית.
אילן הררי:
יש.
יורם מרציאנו:
אין. אני קובע באופן חד-משמעי שאין. יושב לידך מהנדס שיגיד לי אם אני צודק או אתה צודק. אין. ראיתי את המכתבים, הגיעו אליי מכתבים ששלח לך מהנדס העירייה אליך לא אליי. אני לא אומר לך תשאיר אותם, תקבל במקומם מיידית ארבעה אחרים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אדוני ראש העיר, משפט אחד לגבי כן או לא פיקוח על הבנייה הבלתי חוקית. רק על עניין זה אני נותן לך אפשרות תגובה.
אילן הררי:
כבוד היושב ראש, הדיון פה יוצא מפרופורציות. לא מכובד מה שנעשה כאן, אני מאוד מתנצל. אנחנו באנו לדיון, אני מכבד את המעמד, כל הנושא הוא מול מינהל מקרקעי ישראל. עיריית לוד לא בעסק בכלל. זימנו אותי ביום חמישי לדיון, עזבתי את הכול.
היו"ר יוחנן פלסנר:
נכון, זה נושא הדיון. עלתה הטענה, אתה לא חייב - - -
אילן הררי:
עיריית לוד מחויבת לתכנית הבראה, במסגרת תכנית ההבראה היא איתרה את כל מי שלא עבד. אם יש בין אלה שלא עבדו גם פקחים פיטרנו את הפקחים. במקומם אנחנו מממנים אנשים אשר יחליפו אותם. בשנה וחודש האחרונים שאני ממלא את תפקידי, כל הפיקוח על הבנייה נעשה בצורה מכובדת. לא אתן לעצמי ציונים גבוהים. מציע לך לבדוק עשר שנים אחורה מה נעשה בפיקוח על הבנייה ומה נעשה בשנה האחרונה.
יורם מרציאנו:
תודה רבה.
יורם מרציאנו:
בזכות הפקחים שפיטרת אותם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
חבר הכנסת גלזר, זה לא נושא הדיון חבל.
יורם מרציאנו:
אני אראה בעוד שנה אם יהיה פיקוח, אם נעמוד באותם יעדים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
זה לא הנושא. כאשר נקים את ועדת המשנה לענייני לוד נוכל לדון גם בעניין הזה.
אני רוצה לברך את חבר הכנסת מרציאנו על ייזום הדיון. אני מקווה שזה הדיון הראשון של ועדת המשנה שהתקיים היום עם הנציגים הרלבנטיים גם של העירייה, משרד הפנים, משרד השיכון, המינהל. חברי הכנסת שהנושא הזה חשוב להם, אני רוצה באמת להודות לך על הנושא. לברך גם את המשתתפים, גם את ראש העיר שלקח על עצמו משימה שהיא באמת לא רוצה להגיד בלתי אפשרית, על משימה מאוד מסובכת, משימה עם חשיבות לאומית. אני רוצה לברך אותך בברכת יישר כוח. אני מקווה שנוכל להגיד עוד כמה שנים על העיר לוד את מה שאומרים היום על העיר עכו.
מעניין מאוד לראות שבהחלטת הממשלה מ-2002 כללו את העיר עכו ולוד באותה החלטה, והיום עכו נמצאת במקום אחד, ולוד במקום אחר לחלוטין. אני מקווה שבעוד חמש, שש שנים נוכל להסתכל על זה. עכו הגיעה לשם הרבה בסיוע הממשלה, אבל הממשלה משקיעה במקומות שבהן היא רואה אפשרות לתשואה לתפיסתי של היכולת לקדם ולהזיז עניינים וזו החשיבות של עבודת המטה שאתם עושים עכשיו באמת לייצר את התשתית שתאפשר לממשלה להגיד פה אנחנו רוצים לשים את המשאבים. זאת האחריות שלכם ואני רואה את זה גם כאחריות שלנו פרקטית מה צריכים לעשות כדי להגיע לנקודה הזאת.
אני מציע בדברי הסיכום של הוועדה, לפנות לממשלה להאיץ את אישור התכנית משנת 2002, ואת תכנית המתאר שנמצאת עכשיו בצנרת התכנונית. אני מציע שהממשלה תאיץ את אישור התכניות כך שבאמת נוכל להגיע למצב של תכנית מתאר מאושרת שתניח את התשתית אחר כך לאישור התכניות של התשתיות וכל מה שנחוץ כדי להביא את לוד למקום אחר לחלוטין. זה לגבי הסדרת הקיים. אם אנחנו מסתכלים עכשיו עתידית, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נערכים לפתור את מצוקת הדיור של הערבים תושבי לוד, גם אם אנחנו נסדיר את הקיים ו"נלבין" את אותם 2000 יחידות דיור משכונת הרכבת ושכונת פרדס שניר, עדיין אנחנו לא נותנים פתרון ארוך טווח למצוקת הדיור בין אם בלוד או בין אם במקומות אחרים. לזה אנחנו צריכים להיערך ולפתור בשלב שני.
מעבר לכך אני מציע שאנחנו כוועדה נקרא לממשלה ונציע לחדש את אימוץ העיר לוד כפי שעשה ראש הממשלה אריאל שרון שזה כולל גם במשאבים. יש איזושהי תשתית תכניתית שאתם מקדמים, אבל צריכה להיות גם החלטה עקרונית מהותית לגבי סדרי העדיפויות הממשלתיים.
יורם מרציאנו:
אני רוצה שתדע שראש הממשלה הזה מר אולמרט, וגם יולי תמיר, לקחו את לוד למשל בנושא של טיפול נקודתי בתחום החינוך ותכנית לחמש שנים בהשקעה של למעלה מ-20 מליון בשנה, ואכן זה יצא לפועל בשנה שעברה כעיר מועדפת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
הממשלה כשהיא רוצה היא יודעת - - -
יורם מרציאנו:
צריך גם להגיד דברים טובים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כדי שכל הדברים האלה יקרו אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת מרציאנו ושל חבר הכנסת חנין לגבי חידוש ההקמה או חידוש פעילות של ועדת משנה לקידום ומעקב אחרי פתרון הבעיות וצרכי הפיתוח של העיר לוד. אנחנו נפנה את הקריאה הזאת ליושב ראש הוועדה, אני וחבר הכנסת חנין מתכוונים להוביל את זה.
דב חנין:
אדוני יעמוד בראשה ואני אשמח להיות חבר נאמן.
יורם מרציאנו:
אני מציע שתצרפו אחד מחברי הכנסת הערבים לוועדת הזאת.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ברגע שנדון על האופן היעיל לביצוע היוזמה הזאת יחד עם יושב ראש ועדת הפנים הקבוע, בכך נסכם את הדיון.
יורם מרציאנו:
תודה רבה אדוני היושב ראש.
היו"ר יוחנן פלסנר:
תודה רבה לכולם.
(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)