פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 116 מישיבת הוועדה לפניות הציבור יום שני, י"ח בתמוז התשס"ח (21 ביולי 2008), שעה 14:00 סדר היום: פניות ציבור לגבי השירות הניתן במוקד הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי ישיבת המשך לישיבות הוועדה שהתקיימו בנושא ב-5.12.07 וב-25.2.08 נכחו: חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר שלי יחימוביץ מוזמנים: אילנה שרייבמן - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי אמיר ירון - יו"ר ההסתדרות, מרחב רחובות, ההסתדרות הכללית החדשה זוהרה עמר - מזכירת איגוד מקצועי, מחזיקת תיק חברת כוח אדם, ההסתדרות הכללית החדשה קובי כהן - יו"ר ארגון הפעולה של הנכים בישראל, ארגון הפעולה של הנכים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רשמה וערכה: סמדר לביא, חבר המתרגמים בע"מ פניות ציבור לגבי השירות הניתן במוקד הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי ישיבת המשך לישיבות הוועדה שהתקיימו בנושא ב-5.12.07 וב-25.2.08 היו"ר סופה לנדבר: זה ממש לא בסדר. אילנה שרייבמן: זה פשוט מתמשך וחבל להפסיק את זה, והמאבק של הנכים שהם יושבים כל כך הרבה שבועות כבר באוהל. היו"ר סופה לנדבר: דווקא עכשיו? דווקא בזמן שיש לי ישיבה? שלי יחימוביץ: אז אולי תקראי לה. היו"ר סופה לנדבר: טוב, רבותיי, אני מעבירה את זה. אני חושבת שזאת חוצפה, אני חושבת שזה ממש גועל נפש, אני חושבת שצריכים לכבד את הכנסת. אני ביטלתי את הישיבות שהיו צריכות להתקיים היום. אני חושבת שמי שהגיע היום מרחוק, גם הגיעו ב גלל שרצו להיפגש איתה. אני חושבת שיש--- אילנה שרייבמן: זה היה לא ברור. שלומית אבינח: בוודאי שהיה ברור, אנחנו תיאמנו את זה שלוש פעמים איתה. שלי יחימוביץ: יושבים כאן אנשים מדימונה, מרחובות, זו פשוט חוצפה. זה פשוט זלזול וחוצפה. זה לא לכבד אותם, זה לזלזל בהם. היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שגם לחברת הכנסת יחימוביץ היה מה לעשות, גם לוועדי העובדים, גם לעובדים שהגיעו לכאן מרחוק, לכל אחד שהגיע מרחוק, לעמותות, כל אחד שהגיע ונמצא כאן, אנחנו הגענו כדי לקבל את התשובות ממנה. חצי שנה עברה מאז שהיא התקבלה בתפקיד, אנחנו חיכינו וציפינו. ואני חושבת שאתם יודעים בביטוח לאומי שהמצב לא השתנה לטובה, אלא המצב החמיר ובגלל זה אנחנו מעבירים את זה לשבוע הבא, אם אנחנו בשבוע הבא יכולים לנהל את הישיבות, ואנחנו מבקשים ודורשים ממנה לקבוע את הישיבה לשבוע הבא. תודה רבה. חברת הכנסת יחימוביץ, מה את אומרת? שלי יחימוביץ: שאת צודקת, זו פשוט חוצפה ושערורייה, ועוד לא רק זה, לא נתנו לכם גם להבין שיכול להיות שיבוא מחליף, קבעו לפי המועד שנּח לאסתר דומיניסני. ביטלו את הוועדה שלוש פעמים לכבודה. אילנה שרייבמן: אני מתנצלת, אני לא ידעתי את זה, אבל אני חושבת שיש דברים שאני כן יכולה לענות ואולי נשאיר לשבוע הבא את מה שרק היא יכולה לענות, פשוט לא נֹח לי בפני האנשים. היו"ר סופה לנדבר: תשמעי, אני מאוד מכבדת אותך, אבל אני החלטתי. או תתקשרי אליה ותשאלי אם היא יכולה להגיע עכשיו. אילנה שרייבמן: איך היא יכולה שם, עם השר באמצע. שלומית אבינח: תשאלי ותגידי שזה המצב. היו"ר סופה לנדבר: גם בישיבה הקודמת התחייב להמון דברים, אז אני חושבת--- אילנה שרייבמן: אבל אולי יש חלק מהדברים ש אני יכולה לענות. היו"ר סופה לנדבר: אני לא רוצה לנהל ישיבה חלקית. אם חברת הכנסת יחימוביץ--- שלי יחימוביץ: אני בטוחה שאת צודקת. היו"ר סופה לנדבר: אז אנחנו נעשה את זה בשבוע הבא. אני מצטערת. אילנה שרייבמן: אני מוכנה לנסות להרים טלפון שלי יחימוביץ: אפשר להכריז על הפסקה של חמש דקות ולבדוק את זה. היו"ר סופה לנדבר: בבקשה תרימי טלפון ותשאלי אותה. (הפסקה ). היו"ר סופה לנדבר: אני צריכה לעלות לישיבה, הם במשא ומתן עם הלשכה של השר ואני לא רוצה להגיד שאתם תיסעו, היא בינתיים מדברת. אם יצטרכו, אני יורדת מיד. אנשים הגיעו מרחוק, אז חבל לי לשלוח אתכם הביתה. (הפסקה ). היו"ר סופה לנדבר: אנחנו נמתין שנייה, לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אנחנו ניתן לחברת הכנסת יחימוביץ להגיד כמה מלים ואחר כך אני אסכם את הדברים. שלי יחימוביץ: גברתי יושבת הראש, קודם כל אי אפשר שלא לפתוח בלציין את הזילות, את חוסר האכפתיות, אפילו אני ארשה לעצמי לומר עזות המצח של המנהלת הכללית של הביטוח הלאומי, על כך שלא טרחה להגיע לפגישה הזאת, למרות שנעשו ניסיונות תיאום חוזרים ונשנים איתה. אני רואה בזה זלזול, לא בנו, חברי הכנסת, אני חושבת שאנחנו יכולים למחול על כבודנו, אלא באנשים שבאמת באו מכל רחבי הארץ והמתינו והתכוננו לפגישה הזאת. אנחנו מדברים על שתי קבוצות של עובדות, אחת ברחובות, אנחנו מדברים על 54 עובדות, ואחת בדימונה, של 34 עובדות, עובדות מסורות ביותר. שלומית אבינח: עובדים, יש גם בחור. שלי יחימוביץ: אנחנו מדברים על עובדות ועובד מסורים, מיומנים, שנותנים שירות שהוא בולט בחריגותו, לעומת מוקדים שכבר הופרטו, לציבור הרחב, והם שנותנים את השירות הנאמן, הטוב, המיומן והעמוק ביותר לציבור, כפי שאנחנו רוצים לראות את השירות במוקדי הביטוח הלאומי. לצערי, אנחנו עומדים עכשיו לפני נקודה בזמן שהיא נקודה מסוכנת וגורלית לגורלן של העובדות האלה, שהן יקרות לנו וחשובות לנו מאוד. מעבר לכך שאנחנו נאבקים פה על הזכויות שלהן, אנחנו נאבקים גם על זכותו של הציבור לקבל את השירותים המיומנים שלהם, שאין להם תחליף. הוכח כבר שאין לזה תחליף. אנחנו נמצאים רגע יישומו של חוק חברות כוח אדם. לצערי, המדינה נוהגת כאן כעבריינית, במקום כמי שמשמשת מגדלור לאכיפת החוק. חוזר החשב הכללי שפורסם לפני כחודש הוא חוזר של הסתה לעבריינות, לכל דבר. הוא קורא למשרדי הממשלה לא למלא את החוק, אלא להפר את החוק. הוא מציע שלוש שיטות לעשות זאת. שיטה אחת, להפסיק התקשרות עם קבלני כוח אדם, שזאת שפה מכובסת לפיטורים המוניים של העובדים. האופציה השנייה שהוא מציע זה להעביר את העובדים ממעמד של עובדי חברות כוח אדם לעובדים של נותני שירותים. גם זו קריאה, למעשה, בלתי חוקית, לקומבינה בלתי חוקית. והאופציה השלישית שהוא מציע, שבעיניי היא עוד יותר מכמירת לב ומקוממת משתי האופציות הקודמות, שאם והיה ויש עובד חיוני, כאילו לא כל המוקדניות הן חיוניות ביותר והיה צריך להכפיל את מספרן, אם יש עובד חיוני, אפשר להמשיך להעסיק אותו כעובד של המקום, אם יש אישור של אגף תקציבים באוצר ואם יש תקן. כשכולנו יודעים שאין תקן ואין אישור של אגף תקציבים. כלומר בעצם יש כאן קריאה לפיטורים המוניים של העובדים. אני פניתי בעניין הזה ליועץ המשפטי לממשלה, העמדתי אותו על כך שהקריאה הזאת היא בלתי חוקית. שר המשפטים אמר לי, בתשובה לשאילתה, שהנושא נבדק עכשיו במשרד המשפטים. אני מתחילה לחשוב שכיוון שהמדינה כל כך אטומה, ולהוכיח עד כמה היא אטומה, אפילו הסקטור הפרטי כבר הפנים שהוא צריך לאכוף את החוק, בנק הפועלים, ואני מודה שזה עולה לי בבריאות לפרגן לבנק הפועלים, אבל בנק הפועלים הודיע שהוא קולט את כל עובדי חברות כח האדם שלו, אז במקום שהמדינה תשמש דוגמה לסקטור הפרטי, הסקטור הפרטי בא ומראה למדינה איך להתנהג. אני מתחילה לחשוב, ואמר לי פה מר אמיר ירון בחוץ ואני מרשה לעצמי לצטט אותך, שיכול להיות שצריך לצאת לרחובות. נכון שזה מעציב אותי, שכחברת כנסת אני אומרת את זה, אבל אנחנו כאן ננסה למצות באופן הפרלמנטרי את כל מה שאנחנו יכולים, אבל גם לנו יש מגבלות, מה גם שאני חייבת לומר בצער, שזה לא מעניין את כל חברי הכנסת ויכול להיות שנצטרך לנהל כאן מאבק משולב, אולי אפילו בבג"צ, בכנסת, בממשלה וגם ברחוב, בלית בררה. היו"ר סופה לנדבר: חברת הכנסת יחימוביץ, תודה רבה. אמיר ירון: אנחנו היינו פה בוועדה לפני כחצי שנה ואני מאוד מעריך את זה שבאמת עוקבים אחרי כל ההחלטות שמתקבלות בוועדה, אבל בשונה מהפעם הקודמת, אנחנו בעת האחרונה מתחילים לקבל החלטות שמגיעות מהמוסד לביטוח לאומי, כל פעם במנה קצובה. בהתחלה זה היה שאלון, לאחר מכן הודעה על העסקת קרובי משפחה, לאחר מכן מבחנים. אנחנו חשים שיש איזה תכנית, אלא שאנחנו נחשפים אליה כל פעם באיזה זווית אחרת. אני הייתי מצפה שיקראו לנציגות העובדים, יקראו לנו, יציגו על שולחן הוועדה תכנית כוללת מה רוצים לעשות עם המוקדניות. המתח הוא עצום, התחושה היא לא טובה, זה פוגע בשירות. אין פה אפשרות אחרת ואני חושב שפרק הזמן הזה, מעכשיו ועד חודש אוקטובר הוא קריטי, לא רק לעובדים, אלא גם לשירות. לכן אני הייתי מצפה, אני חושב שזה דבר מתבקש, שהמנהלת הכללית תשים כאן על השולחן תכנית, ואם תהיה בשבוע הבא ישיבה, שהמנהלת הכללית תבוא לפה מצוידת עם תכנית ברורה מה הולכים לעשות, כדי לפזר את התחושה של חוסר מידע אלמנטרי מה הולך עם עתידם של העובדות והעובדים. היו"ר סופה לנדבר: טוב, רבותיי. אני מסיימת. קובי כהן: אני יכול להגיד כאן מלה? היו"ר סופה לנדבר: לא, רבותיי. מר קובי כהן, אתה יודע שאני מעריכה אותך, אנחנו נדבר בישיבה בזמן שהמנהלת הכללית תהיה כאן, או לפחות שר הרווחה. שלומית אבינח: היא אמרה שהיא מגיעה ב-15:00. היו"ר סופה לנדבר: טוב, אז אנחנו ב-15:00 נפתח את הישיבה שוב. (הפסקה). היו"ר סופה לנדבר: רבותיי, חבל לי על השעה שבזבזתם וחבל על השעות שבזבזתם בדרך. אני אומרת שלא מקובל עלינו הזלזול של המנהלת הכללית בכנסת ישראל. לישיבה הבאה אנחנו מזמינים את השר, בגלל שבישיבה הקודמת מי שהתחייב כאן היה השר יצחק הרצוג ואני לא רוצה עכשיו להקריא את מה שהוא אמר, אבל השר אמר ככה: 'אני מבקש ומבטיח, מתחייב שהנושא הזה יהיה על שולחני מול הנהלת המוסד'. בזמן שהוא התחייב, אני חושבת שהפוליטיקה הקטנה של המנהלת הכללית לא מקובלת עליי, אני מבקשת מסגנית המנהלת הכללית, אני מאוד מכבדת אותך, תמסרי לה שזה דבר שלא מקובל, שעה משכתם אותנו ואני חושבת שמיותר להגיד, כמו שחברת הכנסת אמרה, גם אני אומרת, שזה לא עלינו. אנחנו נמצאים בכנסת, אנחנו עושים את העבודה שלנו נאמנה, אבל חבל על מי שהגיע היום לישיבה והציפיות שיש לעובדים והציפיות שיש אצל הפונים לביטוח לאומי. אני חושבת שזה דבר שאסור לעשות, אני חושבת שזה דבר לא מקובל והדבר הזה לא צריך לעבור בשקט בביטוח לאומי. אני היום פונה לשר ומבקשת ממנו בשבוע הבא להגיע לישיבה ואנחנו גם נעשה שאילתה על מה שמתרחש בביטוח הלאומי. צר לי להגיד שמה שהגיע לוועדה הוא שהמצב לא רק לא השתפר, הוא החמיר וחבל לי שהיא לא הגיעה, או מפחד, או מסיבות אחרות. אילנה שרייבמן: יש לי נתונים והייתי יכולה לפחות לענות--- היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שזה לא מקובל. אני פשוט מחזיקה את עצמי כדי לא לדבר בצורה שאני יודעת לדבר. אני מנסה לשמור על הדברים שיוצאים מפי. כאשר המנהלת הכללית צריכה להגיע, לא שאני לא מכבדת אותך, אני מכבדת אותך, אבל היא היתה חייבת להיות כאן. אנחנו השתדלנו מאוד לעשות את הישיבה היום ואנחנו כמה פעמים היינו בקשר עם הלשכה של המנהלת הכללית והתחושה של העובדים ושל מי שפונה לביטוח לאומי שהמצב היום מאוד מאוד מאוד לא טוב, בשפה מאוד עדינה, ובגלל זה אני מצפה ממנה להגיע ואני גם אבקש מהשר הרצוג לשפר את המצב ולהגיע לישיבה הבאה יחד עם המנהלת הכללית, אם הוא יחליט. זוהרה עמר: מה שאי אפשר לשכוח זה גם ההצהרה של המנהלת הכללית של הביטוח הלאומי מהפגישה האחרונה, וזה כתוב בפרוטוקול, שמתחייבים לקבל את העובדות למוסדות הביטוח הלאומי, כאלה שהן כבר אחרי חמש שנים בעבודה. היו"ר סופה לנדבר: נכון, נכון. אני לא רוצה להסית כאן, אבל אני רוצה להגיד שהפרוטוקול של הישיבה, אתם יכולים לקחת אותו לבג"צ או לבית המשפט, והפרוטוקול הוא בעצם נתון שאיתו קשה להתמודד. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 15:05