חומר רקע - גורמים חיצוניים
4
יייט בתמוז היתשפייד
לכבוד,
חה'יכ יואב גלנט
שר הביטחון
הנדון: התנגדות ראשי ערים רשויות מקומיות לטובת עתיד הנגב והדרוס
ונגד הגדלת שינוע הנפט של NUNS
נכברי,
אנו, ראשי רשויות מקומיות ההחתומים מטה, מתנגדים להגדלת שינוע הנפט TIT צנרת קצא''א המאיימת על
תושבינו, ונפעל בכל יכולתנו כדי למנוע אותה. WN פוניס אליך שר הביטחון, על מנת שתתנגד ותעצור את החלטה
שאינה מתואמת ואינה NII איתנו, כפי שהתחייבת בחוות דעתך בנושא.
להלן נימוקי ההחלטה:
1. חברת קו WY אירופה אסיה בעיימ (קצא"א) היא חברה בבעלות ממשלתית העוסקת, Pa השאר, בשינוע
ואחסון של נפט ותזקיקיו, ובשינוע נפט בקו העובר pa העיר אילת לעיר אשקלון TAT הנגב, ולהיפך. NI NSP
פועלת בחזיתות שונות מול הממשלה על מנת להגדיל את היקף שינוע הנפט שהיא מבצעת, ולמימוש עסקה
להעברת עשרות מלליוני טון נפט דרך מפר> אילת וישראל לים התיכון שתוביל להפיכת האזור לגשר יבשתי
לשינוע נפט. הרחבה חסרת תקדים זו של כמויות הנפט, WR יוזרמו בצינור מיושן ורעוע, ושאינן מיועדות
לשימוש מדינת ישראל — Dain לחכנסת עשרות מיכליות לנמלי הים הכה DY של אילת ושל אשקלון,
ותסכן את תושביהן, את אוצרות הטבע שבהן ולאורך הצינור כולו, ובכך גס את מקור פרנסתס של רביס
מתושבי הנגב JOYITA
2 מלבד גורמי הסיכון הקיימיסם בכל שרשרת של שינוע נפט מהים ליבשה ולהיפך, במקרה חישראלי התווסף
הסיכון של ירי DIY ארוכי טווח מאזור תימן ועיראק לכיוון מכלי אגירת הנפט ברמת יותס ומתקני קצאייא
המצויים בקו המיס וביס באילת, וירי מעזה למתקנים באשקלון. תשתיות אלו מצויות בלב אוכלוסייה
אורחית ותשתיות אזרחיות. במהלך המלחמה הנוכחית גברו משמעותית האיומיס הביטחוניים לפגיעה
במכליות נפט ביס ובתשתיות קצאייא, בעת שינוע הנפט מרצועת עזה לאשקלון ומחצי האי סיני וכן מצד
החותייס בתימן למפרצ אילת. כך למשל, פגיעה באונית המשא Rubymar! מול חופי תימן גרמה לזיחום של
מי DN בשמן, וכטביימ פגע לפני כשלושה חודשיס במספנת ON DN באילת!. בשבוע שעבר תקפו החות'יס
את מכלית הנפט Chios Lion באמצעות כלי Ww בלתי ZW IND ואף הצליחו לפגוע באמצעות כטבייס בלב
תל אביב. כל האירועים YIN מחדדיס את הסכנה המוחשית והמשמעותית הניצבת לפתחנו.
3 הגדלת כמויות הנפט מגבירה את הסיכון הביטחוני עבור תושבינו, שכן לא פעס מאגרי אנרגיה מהווים מטרה
ביטחונית בישראלל. אסון נפט בים התיכון, עלול להשבית מתקני התפלה ותחנות כוח, ולפגוע בייצור
החשמל במדינת ישראל - מדובר על פגיעה חמורה בעורף הישראלי ובחוטן הלאומי. עבודה כלכלית של
חברת 11/5 שפורסמה ב-2024, קבעה כי שפך vo) עלול PNW את מתקן ההתפלה עליו נסמכת העיר IPN
שפך נפט באזור אשקלון, עלול ON לחודשיס ארוכים (ואף ANY משנה) חופים רבים לאורך ON התיכון,
לפגוע קשות ברשויות רבות לאורך הים התיכון ממישור החוף הדרומי ועד לחיפה. לסיכום, שפך נפט יוביל
לפגיעה חסרת תקדיסם בבריאות הציבור, בנמליסם, בתיירות, בערכי הטבע ולגרום לנזקיס כלכליים שעשויים
להגיע לטכוס של 135-122 מיליארד ש'יח, DY השלכות קשות על כלל הציבור בארצ ועל החוסן הלאומי,
לאור הנזק למשק מאי-אספקת חשמל ומים.
י כטביים ששונר מעיראק פגע בבסיס חיל Don באילת 01.04.24 )שו
3 בעקבות תקיפות החותייס : קריאות למנוע את הגדלת שינוע הנפט באילת 17.7.28 ישראל היום
* עי רואה (11.5.2021). יישריפה גדולה משתוללת Soa הדלק של ANAT yew שנפגע INA הצהרייט מרקטהיי, כלכליסט.
*.הטקיס הצפוייס למפרץ POND NIN נפט בינוני 11 מילארד שקל, כלכליסט 16.6.24
4 בימים אלו בהם אנו, ראשי הרשויות בדרום, נמצאים TN? עס תושבינו תחת ההשפעות החמורות של מתקפת
השבעה באוקטובר והשלכותיה, לא מקובל עלינו שהממשלה תעשה מחטף Ta תושבי ONIN ותסכן DMN
באיוס נוסף בשביל האינטרסיס של חברת קצאייא.
5 הביטחון האנרגטי של ישראל DWN מאוד ויש לשמור עליו מכל משמר, TN על פי הצהרות חברת ORS
van שיעבור בתשתיותיה עקב הגדלת היקף השינוע לא ישמש את משק האנרגיה הישראלי?. הגדלת שינוע
van לא תתרום לביטחון האנרגטי, ההפך הוא הנכון: אירוע של VO) TOW עשוי לגרוס להשבתה של Monn
הכותח החופיות המייצרות חשמל בארצ, ועל ידי כך לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל.
6. התיירות הנשענת על משאבי טבע שקצא'יא מסכנת, היא מקור פרנסתס של רבים מתושבי הדרום. כ-90%
מהמשרות בעיר אילת קשורות ישירות או בעקיפין לענף התיירות*. עבור מכלית עוגנת במפרף אילת, די
בדליפה של 1% מנפחה על מנת להחריב את שוניות האלמוגיס המפרצ אילת, ולפגוע בחופי העיר. דליפת נפט
ממכלית תפגע דרמטית בפרנסת תושבי העיר ובעיר אילת. צינור קצא'ייא עובר ברחבי הנגב בעשרות DANN
מהמתויירים בארצ ומסכן את פרנסת תושביו.
7 התנדפות נפט ותזקיקיו גורמת לפליטת מוהמי אוויר מסכני בריאות, בהס בנון, WN הוכר על ידי הסוכנות
הבין-לאומית לחקר הסרטן כמסרטן ודאי*. על פי המשרד Nand הסביבה, כבר OYA מתקבלות מאות
תלונות בגין מטרדי וּיהוס ריח באזורי הפעילות של קצאייא?. עשרות רופאיס ומומחי בריאות הציבור פנו
בקריאה שלא לאפשר הגדלה של שינוע הנפט, עקב הסיכוניס הבריאותיים הכרוכים 20759
אנו מתנגדים בכל תוקף לצעדים TA צדדיים מסוג זה, אשר לא רק שאינם תורמים לביטחונה של ישראל - אלא
מסכנים את חיי התושבים שלנו, את בריאותם ופרנסתם, ואת היכולת שלנו לשרוד בשנים קשות אלה.
שר הביטחון, אנו קוראים לך לסייע לנו ולעצור את החלטת הממשלה שאינה מתואמת
איתנו ומגיעה בדורסנות וממניעים שאינם ברורים לנו בעת חירום לאומית. הגן על עתיד
הדרום, ואל תאפשר הגדלה של היקף שינוע הנפט בתשתית קצא''א.
על החתום,
א Be תו אפילנקרי py דותון
4 /
= . /
/
ראש עיריית אשדוד רא ראש DN PTY
אליה וינטר מאיר בור
cee hy pl
/ ₪0
+ התיכונה ראש מועצה אזורית חבל אילות
ראש מועצת NAY רמו
'\ּ ור
העתקים : לשרי הממושלה ולמנכיילי המשרדים
6 לי par (20.10.2020). "קצצ"א חתכה על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות POND כלכליסט,
WPI / המדינה (18.5.2021). ייפעולות הממשה לקידוס התיירות באילת
aud related occupations. Intemational Agency for* וי Chenucal
Research on Cancer.
* מרכו המחקר והנוידיע של הכנסת. '"קצאייא- Red-Med : רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכסיי, עמוד 18
1° אי גולן (7.6.2023). יייחושפת את מפרץ אילת לסכנה עצומהי : איגוד רופאי בריאות הציבור בפנייה מיוחדת לסילמן". ישראל היוס
TARC (2004). 4 וו