חומר רקע - גורמים חיצוניים
א
'תמוזתשפ"ו
יום רביעי
17
יוני 2026
לכבוד, ח"כ אלון שוסטר, יו"ר הועדה לביקורת המדינה
חברות וחברי הועדה לביקורת המדינה
שלום רב,
הנידון: לקראת ישיב
ת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה –היבטים שונים בפעילותה של קצא"א בשגרה ובחירום
-
הסיכון
לביטחון האנרגטי בישראל
אנו, ארגוני הסביבה ובריאות הציבור, השותפים במטה החירום עוצרים את אסון הנפט, פונים
לוועדה עלמנת
להגיב ולהוסיף
קונטקסט לטענות של חברת קצא"א
בדבר תרומתם לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. בראש ובראשונה
נ
ציין, כי בכוונת
חברת
קצא"א
להרחיב ולהגדיל את פעילות שינוע הנפט שלא לצרכיי הביטחון האנרגטי בישראל תוך סיכון ביטחוני, כלכלי,
בריאותי וסביבתי
, וזהו התמריץ עבור
ה
ליצירת מצג אשר "מלבין" את פעילות החברה.
בנוסף, אנו מבקשים לטעון שפעילות החברה והתנהלותה הכושלת, מייצרות עבור מדינת ישראל שללאיומים ברמה
אסטרטגית
עליהם נרחיב במסמך זה, ואותם צריך לשקול אלמול התועלות של פעילות החברה.
לבסוף, לאור טענת החברה על חשיבותה למשק האנרגטי שלמדינת ישראל,
חשוב לציין שמסוף הנפט של חברת קצא"א באילת
לא מתפקד וסגור מנובמבר 2023
בשל תקיפות חוזרות ונשנות של החות'ים
על אילת, ועל ספינו
ת ומכליות בדרום הים האדום
ובמצרי באב אל מנדב,
ולכן תמוהה בעינינו
הטענה ש
קצא"א
תורמת לביטחון האנרגטי בישראל, בעוד שהמציאות מוכיחה
אחרת.
1.
קצא"א אינה הגורם הקובע את מדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל -
משרד האנרגיה הוא המחויב להוביל מהלך
אסטרטגי של חלופות שונות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ואלה ייבחנו ע"י כל המשרדים הרלוונטיים. שלא
כפי שקצא"א טוענים, המלאי הנשען על מלאי של לקוחות זרים אינו אמין ואינו עומד תמידית לרשות הביטחון
האנרגטי של מדינת ישראל. לראייה, עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" מכלי קצא"א היו מרוקנים, אחרי המשלוח
ללקוחות. שוק הלקוחות לאנמצא בהלימה עם צרכי מדינת ישראל.
יתכ
ן שיש צורך להגדיר מול קצא"א ותש"א מהי
כמות ה
דלקים שיש לשמור במכלים
כמלאי החירום לצורך
הביטחון האנרגטי של ישראל בשעות חירום, אך זאת
כאמור מלאכתו של משרד האנרגיה.
בחינת המספרים שקצא"א מציגה כ"מלאי חירום", ע"י גורמי המקצוע האחראים -
לאור המספרים שקצא"א
מציגה כ"מלאי חירום נדרש" במדינת ישראל,
מתבקש
כי תיעשה עבודה מסודרת ע"י תש"א ומנהל הדלקים, שתציג
את התסריטים השונים למלאי החירום הנדרש והדרכים לאפשר מלאי חירום זה בהתאם
ליכולות והתרי הרעלים של
המקשרים הימיים במפרץ חיפה ובאשקלון ובתאם
ל
רגישות וה
מגבלות הסביבתיות של
מפרץ אילת."
2.
סיכון בטחוני מוגבר עקב הגדלת פעילות השינוע של קצא"א -
בימים אלו, כשמדינת ישראל התמודדה עם שתי
מלחמות מול איראן הדבר הראשון שהורתה המדינה, הוא לפנות מכלי אגירה של אמוניה וחומרים מסוכנים. נוכח
העובדה שאויבנו
מחזיקים ב
יכולת לסכן את האזרחים, את התשתיות ואת אוצרות הטבע בישראל -
ההתעקשות
להרחיב פעילות מסכנת
היא סיכון בטחוני ולא משרתת צורך בטחוני
. לצורך הדוגמא, בתאריך ה-
25.12.24
, יורט
כטב"ם עוין שהיה בדרכו אל מתקני קצא"א באשקלון. אירוע זה היהקרוב ליצירת נזק חמור ביותר, אילולא היירוט
שהסיט את הכטב"ם
מפגיעה בתשתיות קצא"א או במכלית נפט בחופי אשקלון. אין זו הפעם הראשונה שמתקן
קצא"א משמש יעד לתקיפה, כפי שהעיד על כך יו"ר קצא"א בעצמו. במלחמת שאגת הארי ומלחמת עםכלביא הפכו
בתי הזיקוק בחיפה למטרה, בית הזיקוק הושבת לכמה שבועות
ואף היו קורבנות בנפש כתוצאה מפ
גיעת טילים.
כל
זה הוכיח את המובן מאליו: שמתקני אנרגיה אסטרטגיים הפכו למטרות אסטרטגיות פגיעות. החברה הממשלתית
קצא"א חותרת להרחיב את שינוע הנפט והאחסון בלב ריכוזי אוכלוסייה ושטחים פתוחים רגישים. יש למצוא חלופות
שאינן מסכנות את הציבור ואת ערכי הטבע, כאלו שגם יורידו את המוטיבציה שלאויבינו לפגוע בהם.
3.
סכנה כלכלית: היקף הנזקים מאירוע שפך שלמאות עד אלפי טונות נפט באשקלון או באילת (כ-
1%
-2
מנפח מכלית
נפט גדולה) מוערך במיליארדי ש"ח. עבודה כלכלית שפורסמה ביוני 2024
ע"י חברת DHV
עבור ארגוני הסביבה
ועיריית אילת, בחנה את הנזקים המצטברים מאירוע שפך נפט בינוני במפרץ אילת או באשקלון, וגילתה כי שפך של
כ-
4,500
טון עלול לגרום לנזק שלכ-
11
מיליארד ש"ח באילת, פגיעה בכלכלת העיר ואף במשק כולו. בנוסף, שפך נפט
עלול לשתק את מתקן ההתפלה
הימי
. אם
שפך בסדר גודל דומה יתרחש באזור אשקלון, הוא עלול לזהם לחודשים
ארוכים (ואף יותר משנה) חופים רבים לאורך הים התיכון ועד אזור חיפה, ועלול לגרום לנזקים כלכליים של עשרות
מיליארדי ש"ח - רובם בשל החשש להשבתת מתקני התפלה, תחנות כוח ופגיעה בייצור החשמל. במקרה כזה עלות
הנזק למשק מאי-
אספקת חשמל יכולה להגיע לסכום של 122-35
מיליארד ש"ח עם השלכות קשות על הציבור בארץ
ועל החוסן הלאומי.
4.
סכנה לזיהום אוויר ופגיעה בבריאות הציבור -
טענת קצא"א כאילו אין פגיעה בבריאות הציבור היא טענה משוללת
כל יסוד. לא הוצגה חוות דעת מקצועית
בתחום בריאות הציבור, ולא נערך תסקיר השפעה על הבריאות, או תסקיר
השפעה על הסביבה בו נלקחו בחשבון השיקולים הבריאותיים בהתייעצות משרד הבריאות. כפישנכתב בחוות הדעת
הבריאותית של ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות:
"בעתשפךנפטמשמעותי,תיתכןעליהבתחלואה
נשימתיתאקוטיתכתוצאהמזיהוםאוויר.תיתכןפגיעהנקודתיתנוספתבאיכותהאווירעםעליהשלריכוזיחומרים
אורגניםנדיפיםשעלולהלהוביללתופעותבריאותיותמיידיות–
צריבהוכאביםבעיניים,קשיינשימהואףתופעות
בריאותיות ארוכותטווחעקבעלייתריכוזשלהחומריםהמסרטנים." טענת קצא"א כאילו החברה הקימה חמש
תחנות ניטור ולא הייתה אפילו חריגה אחת מהמוגדר בחוק אויר נקי היא טענה מטעה ולא רלוונטית ובכל מקרה
טעונה הוכחה. ראשית, רבים מהחומרים המסרטנים והרעילים כלל לא נמדדים בתחנות הניטור השגרתיות. שנית, גם
מתחת לסף המוגדר בחוק אויר נקי
קיים נזק בריאותי. שלישית, הגדלת שינוע הנפט יכולה להוביל לזיהום אוויר
החורג מהסף המוגדר בחוק אויר נקי ולעליה בתחלואה, בכלל ובפרט בעת שפך נפט.
5.
סכנה לאספקת מיהשתייה בישראל -קצא"א
טוענים כי "מתקני ההתפלה שלאילת נסמכים בעיקר עלמי קידוחים
מליחים ולא על הים –אכן, כיום רק כ-
20%
מאספקת המים באילת מגיעה מהים, אבל זוהי טענה מטעה המתעלמת
ממידע חשוב. באילת והערבה דרומית כבר היום יש מחסור במים וגריעה של 20%
בהפקה תתבטא מייד במחסור
לאספקה.
כמו כן, בימים אלו נבנה מתקן התפלה חדש(השואב מי ים, מתקן אשר יספק החלמשנת 2028
כ-
20
מיליון
מ"ק
שיהוו 80%
ממי השתיה ל
אזור אילת.
כלומר, בקרוב מאוד אספקת המים של אילת כןתהיה תלויה לגמרי במי
ים נקיים.
למרות שמתקן ההתפלה החדש יישאב מנקודה צפונית יותר ובעומק רב יותר, המודלים מראים כי פיזור
הנפט במפרץ משתנה בעונות השנה ע"פהרוחות והזרמים ושפך נפט גורם לזיהום לארקבפני המים, ולכן פתחי היניקה
שלמתקן ההתפלה הישן והחדש נמצאים באזור אל
יו יכול להגיע שפך נפט. זהו סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו. כמו
כן, הכפלה שלכמות מכליות הנפט באשקלון (בשל ההכפלה פי 10
באילת) תגדיל מאוד את הסיכון לשפך נפט אל מול
מתקני ההתפלה בחופי הים התיכון שמדרום לראשל"צ. למעשה, חמשת המתקנים הגדולים באשקלון, אשדוד,
פלמחים, שורק 1 ו- 2, מספקים כ-
60%
מצריכת המים הביתית בישראל. הגדלת כמויות השינוע באשקלון תגדיל
במידה רבה את הסיכון לשפך נפט שיגרום להשבתתם.
6.
הפעלת תחנות הכוח בישראל בשעות חירום -
לעניות דעתנו, אין אמת בטענה שדלק שתספק קצא"א יחליף את קידוחי
הגז שייסגרו בעת חירום. לראייה, בעת מלחמת "חרבות ברזל" כאשר אסדת תמר הפסיקה לחודש את קידוחי הגז,
הובא פחםכתחליף לתחנות הכוח. בהנחה שיוגדר מלאי דלקי
ם
לשעת חירום, אזי לאתהיה בעיה להשתמש בו. המגמה
היום בישראל היא להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת המבוזרת, שהיא הזולה ביותר ומספקת את החוסן הטוב
ביותר בשעת חירום בישראל. ישראל קבעה יעד של 30%
מתחדשות ב-
2030
. בימים אלו הגישו חברות רבות, כולל
קצא"א הצעות למתקני אגירה גדולים ואושרו 17
מיליארד ₪
לפיתוח הרשת. כל משרדי הממשלה, חברת "נגה"
וחברת חשמל מבינים את הפוטנציאל האדיר, שהוא גם כלכלי וגם סביבתי, למשק אנרגיה מבוזר ואמין גם בשעות
חירום תוך מימוש אנרגיה סולארית מבוזרת. מגמה זו הינה מגמה עולמית ועל ישראל לקדם עסקאות כלכליות
בתחומי האנרגיה הנקייה ולא בסחר נפט, אשר לו השלכות שליליות ומסכנות.
7.
הגדלת כמויות השינוע הינה לצרכי מסחר ולאלצרכי הביטחון האנרגטי שלמדינת ישר
אל אין שוםתועלת ביטחונית
בהובלת הנפט על פני אזורים רגישים בארץ כאשר המטרה היא מסחר בין יבשות;
אין בכך שום תועלת אנרגטית
למשק האנרגיה של ישראל
והתועלת הכלכלית
בטלה בשישים לעומת הנזק הכלכלי
הפוטנציאלי
מדליפות.
משק האנרגיה של מדינת ישראל צורך כ-
10
מיליון טון של נפט ותזקיקים בשנה וההיתרים הקיימים במפרץ אילת
ואשקלון מאפשרים את ייבוא ופריקת הנפט בכמות כפולה ויותר מכמות זו הכוללת גםאת צרכי הביטחון של מדינת
ישראל.
הבקשה שלקצא"א להגדיל את היתרי הרעלים ביותר מפי 2מהצריכה שלמדינת ישראל הינה לצרכי מסחר בלבד ולא
לצרכי הביטחון האנרגטי שלמדינת ישראל. לאור הסיכון לפגיעה בחופים בים ובתשתיות חיוניות כמו מתקני התפלה
ותחנות כח בכל אירוע שפך נפט בים, כל הגדלה לצרכי מסחר בלבד מסכנת את כלכלת ישראל הרבה יותר מאשר
ההיתכנות לרווח.
צודק המשרד להגנת הסביבה – הנוהג באחריות מקצועית מתוקף תפקידו כמגן הסביבה ובריאות
הציבור –
באמצעות מדיניות
המגביל
ה
את הסיכון לצרכי מדינת ישראל בלבד. לראיה, גם במלחמת "חרבות ברזל,"
לא היה מחסור בדלקים כשבמקביל כמות הנפט שעברה בנמלים הייתה בהלימה להיתרי הרעלים.
כמו כן, בתחילת
המלחמה כאשר היה נד
רש היתר מיוחד לייבוא נפט דרך אילת הונפק היתר כזה ללא עיכוב
מתוךדוח מצבמשקהאנרגיהשהוציא משרד האנרגיה 2024
8.
תשתית רעועה, דליפות ואסונות טבע - ההיפך מביטחון אנרגטי תשתיות קצא"א עוברות לאורך כ־110
ק"מ בלב
שמורות טבע בים וביבשה, נחלים, מסדרונות אקולוגיים ושטחי מדבר רגישים
שהינם
נכסים לאומיים. במערכת
מדברית, בה תהליכי השיקום איטיים במיוחד, דליפת נפט או דלק עלולה לגרום לנזק ארוך טווח לקרקע, לצומח,
לבעלי החיים, למי התהום ולבסיס עליו נשענת כלכלת התיירות בנגב ובערבה. אסון עברונה, שבו דלפו כ־5
מיליון
ליטרים של נפט גולמי, ואסון נחל צין, המחישו את עוצמת הפגיעה האפשרית במערכות האקולוגיות המדבריות.
הסיכון גובר בשל מעבר התשתיות באזורים מרוחקים וקשי
י
גישה, בתוך נחלים ושטחי אש, דבר העלול לעכב גילוי
ותגובה לאירועי דליפה ולהגדיל את היקף הנזק. קיימים במקטעים שונים סימנים לבלאי תשתיתי, לרבות צנרת
חשופה ופגיעות במערכות ההגנה. אמצעי בטיחות, כגון מגופים, שקצא"א נדרשה להם בעקבות אסון עברונה, טרם
הותקנו.
בהינתן מצבו
ש
ל צינור הנפט הישן,
השענות על
מאגרי קצא"א
כמקור לביטחון אנרגטי מסתמנת כמהלך לא
אחראי. כלאישור הרחבת פעילות או הכנסת משתמשים נוספים לבקשת קצא"א, מחייבים ביצוע תסקירי השפעה על
הסביבה ו
סקר
י סיכונים יבשתיים וימיים מקי
פים
, בלתי תלויים ומעודכנים.
לסיכום: הסיכונים האסטרטגים הרבים הנובעים מפעילות חבר
ת קצא"א ואופן התנהלותה,
חייבים לעמוד מול כל טענה
בדבר חשיבותה ותועלתה של החברה למשק, ובפרט אל מול תוכניות החברה להגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. אנו
קוראים
לוועד
ה להוציא פניה לממשלת ישראל
לשוב בה מהחלטתה להרחיב את שינוע הנפט בתשתיות קצא"א
בניגוד
לעמדות מומחים. במציאות הביטחונית הנוכחית, מהלך זה מהווה סיכון בלתי נסבל ובלתי סביר עבור תושבי הדרום ועבור
כלל אזרחי ישראל, ב
עיקר לאור העובדה ש
הגדלת השינוע לא תשרת את משק האנרגיה הישראלי.
הרווח
הזעום ה
צפוי לקצא"א
וקופת האוצר מהגדלת שינוע הנפט אינו מצדיק את הסיכון העצום ואת העלויות
האסטרונומיות של הנזקים שעלולים להיגרם. אירוע
י
היירוט מדגיש את גודל האיום, ואנו שבים ומפנים את תשומת הלב
שרי הממשלה לחוות הדעת הביטחונית של האלוף (במיל') גיורא איילנד, לחוות דעת של המכון למחקרי ביטחון לאומי
(
INSS
), לפניות החוזרות ונשנות שלראשי רשויות הדרום ופורום רשויות החוף, ולשלל חוות הדעת שלאנשי המקצוע
בתחומי הבריאות, אקולוגיה ומדע.
בברכה,
החברה להגנתהטבע
אקופיסמזרח תיכוןבישראל
עמותתצלול
עמותתסביבהבריאה בערבה
אדם טבע ודין
אילת-אילותאנרגיהמתחדשת
מגמהירוקה
עמותתקשת- קהילה|תרבות |סביבה
עמותתהסביבה
מדבר וים,אילת
מכוןהערבהללימודסביבה
אקואושן
פורוםבריאותהציבור,ההסתדרות
עמותתשומריהבית
הרפואית
גרינפיסישראל
איגודרופאיבריאותהציבור,
חיים וסביבה
ההסתדרותהרפואית