חומר רקע - גורמים חיצוניים
התוכנית להגדלת שינוענפט בין אילתלאשקלון
השלכות ביטחוניו
ת
ולאומיות
אלוף(במיל)' גיורא איילנד
1
א.רקע
1. בינואר 2021
חתמה חברה יזמית פרטית בבעלות משותפת של גורמים
ישראלים ואמירתים1 על תוכנית
רד מד"" עם חברת קצא"א (חברה ממשלתית האחראית לצינור אנרגיה המחבר בין אילת לאשקלון),
שתכליתה שינוע נפט
המגיע במכליות ענק מהמפרץ הפרסי דרך ים סוף, פריקתו ועברתו בצינור קצא"א
לנמל אשקלון ומשם המשך שינועו לאירופה. וכן פריקת הנפט המגיע לישראל בנמל קצא”
א באשקלון
כמוגם גפ"מ, תזקיקיםופחם באותו מסוף.
2. הרגולציהה
קיימתבישראלמגבילהאת
שינועהנפט
דרךאילת עדכ-2
מיליוןטוןבשנה.כמותזומיובאת
לאורך השנה עד 2020
הגיעו לא יותר מ-
2-3
מכליות נפט
בשנה
במפרץ אילת.
הסיבה לקיום הרגולציה
המגבילה נעוצה בשיקולים סביבתיים אקולוגיים ובטיחותיים
ומתוארת כמדיניות של "אפס תוספת
סיכון" בנושא זה. במקרים חריגים ומקרי חירום אשר בו יש צורך הכרחי של המשק הישראלי,
עלולות
להיות חריגות מרף
ה-
2
מיליון
כמו למשל
במלחמת שבעה באוקטובר שבה הוכנסו 4
מכליות נפט
והתאפשרה חריגה זמנית, מעבר
ל-2 מיליון.
באשקלון
נכנסות עשרות מיכליות נפט בשנה.
סך הנפט
שישראל צורכת בשנההוא20
ימליון טון (שווהלכ-
40
מכליות גדולות בשנה).
3.
יישום
תוכנית "
רד
מד" כרוך בהגדלת כמויות הנפט המשונעות מ-2
מיליון טון בשנה בסדרי גודל של עד
כדי 20
מיליון טון בשנה,
פי 10
ממה שמותר היום על פי
המדיניות הקיימת. לא זו בלבד, אלא שהנפט
המיועדלשינוע על פיהתוכניתהוא לייצואואינונועדלתצרוכתהמקומית של המשק הישראלי.
4. המשמעות המעשית ובעלת ההשלכות העיקריות של יישום תוכנית זו, הינו
ריבוי נוכחותם של מכליות
נפטבמפרץאילתוגםבאשקלון.
מספר מכליותנפטהפוקדותאתנמלאילתבשנה
כיוםעומדבממוצעעל
6
.אםתתממשהתוכנית,מספרזהצפוילגדוללכדי
60
מכליותבשנה! הימצאותןשל מכליות
נפטרבות
מעלה את הסיכוי לתקלה או פיצוץ אשר עלול להביא לשפך מלא או חלקי של הנפט במכליות אל תוך
הים.
5.
נקודתתורפהנוספתשלהתוכניתהיאאחסוןכמויותהנפטבמתקניאחסוןשלקצא"אבאילתובאשקלון.
גם אם הדבר חוסך בתעבורה רציפה של נפט בין נמלי הקצה ודרך הצינור, הרי שקיומן של מכלי אחסון
ענקייםלנפטגולמימייצריםנקודתתורפהנייחתבעלותהשלכותמזיקות שאינןפחותותממכליותהנפט
ועמדת בניגודלמגמהלחיסולן של מאגריענקלחומרים מסוכנים בישראל.
6. נתבקשתי ע"י
עמותת צלול
להכין חוות דעת בנוגע לתוכנית זו, להשלכותיה מבחינות לאומיות
וביטחוניו
ת,
תוךהתייחסותלהשפעתהמצבהבטחוניעלהסתברותלפגיעותבמכליותנפטבקרבתישראל
אם תתממשהתוכנית.
7. במ
אי
2024
הפיץ
צוות בין משרדי ממשלתי דו"ח הקורא להנחות את המשרד להגנת הסביבה
לבטל את
מדיניות"
אפסתוספתסיכון"ובעצםלאפשראתאישורתוכניתרד-
מד.אתייחסלדו"חזהבחוותהדעת.
8.
במסגרתעבודתיהציבוריתהןכאלוףבצה"ל(בתפקידי ראשאגףתכנוןוראשאגףמבצעים)והןבמסגרת
היותיראשהמעצה
לביטחון
לאומי (2004-2006
)הייתימעורבבכלההחלטותהאסטרטגיות הביטחוניות
והלאומיות החשובות של מדינת ישראל
וכמו כן רכשתי ידע והבנה עמוקים בנושא תשתיות לאומיות,
1
חברת BridgeLandMedRed
בבעלותשליונהפוגלמלכיאלפר,
ירבאלבר(
יהודימרקואי/
אמריקאי)
וחברת National
Holding
האמירתית.
2
עסקאות אנרגיה ברמה הלאומית ו
כן האיומים הביטחוניים השונים על מדינת ישראל והשלכותיהם.
במסגרת חברת הייעוץ שאני מנהל כיום עסקתי בפרויקטים רבים הקשורים לאישורים
או התנגדויות
ל
הקמת מתקני תשתית לאומיים, מתקני אנרגיה עסקאות כלכליות והשפעותיהן ברמה הלאומית וכו', .
מתוך כך אני סבור שישלי אתהידע והרקעהמתאיםלתתחוות דעת מהימנה בנושא שאליו נדרשתי.
ב. הנזק
הצפוי
כתוצאהמפגיעה במכליות הנפט
9.
שפך של נפט גולמי אל תוך הים, בייחוד בקרבה לחוף הוא בבחינת אסון אקולוגי בלתי הפיך והנזק
המצטברהעלוללהיגרםלעירכמו
אילתולסביבתהבמקרהכזההואעצוםובלתינסבל.ראשית,כלמקרה
של זיהום חופי הים באילת עלול לחסל את התיירות בעיר, לפגוע אנושות ובצורה בלתי הפיכה במרקם
הימי הטבעי הייחודי באילת, בדגש של שונית האלמוגים שהיא בבחינת אוצר לאומי וכמו כן לפגוע
במתקניםסמוכיחוףהכרחייםנוספיםכמומתקניהתפלהוכו'.גםהעיראשקלוןוחופיהעלוליםלהינזק
באופן דומה בשלפגיעה אפשרית במכליות נפטהמצויות בסביבתה.
10
.
על פי מחקר שבצעה חברת DHV
עבור ה"מטה לעצירת אסון הנפט", הנזקים הכלכלי
ים שעלולים
להיגרם לים התיכון או למפרץ אילת כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של כ-
5,000
מ"ק (4,500
טון) המתרחש בעולם כמעט בכל שנה, כ- 8 –
11
מיליארד שקל במפרץ אילת. שפךנפט כזההוא רק2%
מתכולתהשלמכליתנפטגדולה.שפךנפטכזהביםהתיכוןעלולגרוםלנזקהנאמדבין37
ל-
126
מיליארד
שקל.
כל זאת ללא נזקים אקולוגים לשונית האלמוגים באילת או נזקים עקיפים אחרים שקשה לכמת2.
11
.
ברור הוא שהסיכוי לפגיעה אפשרית במכלית נפט באזורים אלה עומד ביחס ישר למספר המכליות
המצויות באזורי הנמלים האמורים, ולכן ככל שיעלה מספר המכליות שעל פי התוכנית המוצעת עלול
לשלש את עצמו ואף יותר, כך יגדל משמעותית הפוטנציאל לתוצאות הרסניות. במדינות רגילות
ומתוקנות ניתן אולי לשער שגם אם מספר המכליות גדל,
עדיין תוחלת הנזק היא קטנה בשל הסיכוי
הנמוך יחסית לתקלה במכליות אשר תסתיים בשפך. אך לגבי מדינת ישראל באופן פרטני,
הסיכוי
שמכלית סמוכה לחופי אילת או אשקלון תפגע ואף תתפוצץ וחלק גדול מתכולתה תשפך לים
, הוא
גדול
עשרת מוניםמאשר במדינות אחרות בשל המצבהבטחוני.
ג.
השלכות המצב הבטחוני
על
סיכויי
הפגיעה במכליות נפט
12
.
מדינת ישראל נמצאת בשנים האחרונות תחת איום של טילים וירי תלול מסלול מכמה וכמה חזיתות
בהתאםלתוכניתהאיראניתלייצר"טבעתאש"סביבישראלולאייםבאופןישירעלתשתיותיההצבאיות,
הלאומיות והאזרחיות. שלוחיה השונים של איראן התחמשו בכמות אדירה של טילים וכטב"מים
המס
וגלים לפגוע בכל שטחי מדינת ישראל וההגנה האווירית הישראלית לא מסוגלת ליירט את כולם
באופן מוחלט.
13
.
מאזשבעהבאוקטוברהתממשובפועלאיומיםאלהשביןהשארבאולידיביטויבירי
מאסיבישלרקטות
מעזהעלאשקלוןוירישלטיליםוכטב"מיםעלהעיראילתמתימןומעיראק.יריזהגרםלהשבתהמלאה
או חלקית של נמלים אלו בתקופות מסוימות. למרות ההישגים הצבאיים בעזה, עדיין לא ניתן להבטיח
2https://zalul.org.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-
%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-
%D7%94%D7%A0%D7%96%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%9D-
%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C/
3
שאיום הרקטות מעזה ייפסק לחלוטין גם לאחר המלחמה וודאי שלא ניתן לומר זאת ביחס
ליכולתם
וכוונתם שלהחות'ים, המליציותהפרו איראניות בעיראקובעיקר איראן
ב
עצמה.
14
.
יתרה מכך, מגמת התרחבות האיומים ועוצמתם של ישויות הטרור העוינות לישראל צפויה לגדול וזאת
בשני ממדים עיקריים.
אחד,
הצטיידות
גוברת של אויב
י ישראל
בטילים וכטב"מים מדויקים יותר
המסוגליםלפגוע במטרות ספציפיות
ורגישות במיוחד.
15
.
שתיים, התרחבות האיום גם
לאזורים נוספים. לאחרונה קיימת התעוררות של פעילות טרור מירדן
והגבול עם ישראל באזור הערבה. ירדן מסומנת על ידי איראן בתור המדינה הבאה שבה תקים איראן
תשתית טרור צבאית נגד ישראל. עובדה זו ביחד עם הקרבה הגיאוגרפית של ירדן לאילת
מגבירים
את
הסיכויים לפגוע באילת ובכל מטרה רגישה בסביבתה באופןדרמטי על ידי הוספת שני איומים שלמדינת
ישראל קשה להתמודד איתן: אחד, ירי מרגמות. שתיים שיגור כטב"מים קטנים וקצרי טווח מאזור
הערבה בצד הירדני. כפי שנוכחנו לראות בגבול הצפוני עם לבנון, ישראל מתמודדת בהצלחה
עם
הכטב"מים הגדוליםוארוכי הטווח אךמתקשה מול הכטב"מיםהקטנים קצריהטווח.
16
.
כוונותיהם של אויבי ישראל
באמצעות הצטיידות ביכולות של ירי תלול מסלול מדויקת
לפגוע באתרים
כמובתיזיקוק,תחנותכוח,מתקניםלאחסוןחומריםמסוכנים,תחנותרכבתמרכזיות,בתיחולים
ובכלל
זהמכליותנפט.כלאלהאמוריםלייצר
נזקברמההלאומית
שהוא
גבוהלעיןשעורבהשוואהלנזקשייגרם
מפגיעה בשכונות מגורים.
17
.
מכליות נפט בחופי אילת או אשקלון מהוות מטרות אטרקטיביות במיוחד שכן הנזק הפוטנציאלי ארוך
הטווח הגלום בפגיעה בהן הוא גדול הן בהיבט הכלכלי, הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט התודעתי/
בינלאומי אשר עלול לכפות הפסקת סחר ימי עם ישראל.
ריבוי נוכחות של
מכליות נפט
סמוך לחופי
ישראל עלול "למשוך אש" ולא רק להגדיל את פוטנציאל הנזק באופן לינארי אם אחת מהן תפגע. עצם
שכיחות הימצאותן במספרים משמעותיים מעלה גם את ההסתברות להפיכתן של המכליות למטרה
מועדפתונוחה.שילובשלעובדהזועם
היכולותהמוכחותשלאויביישראללפגועבמכליותיחדעםהנזק
הפוטנציאליהגלוםבפגיעה
אפילוחלקית,הואקטלני
ומעציםאתרמתהאיומיםעלמדינתישראלבאופן
משמעותי.
18
.
הערכת הסיכונים וההסתברות לשפך במכליות נפט המצויה בדו"ח הצוות הבין משרדי, הוציאה מחוץ
למשוואה את תרחיש הפגיעה במכלית כתוצאה מאירוע בטחוני/מלחמתי שהוא דווקא התרחיש החמור
ביותר מבחינת היקף הנזק. לאור העובדה שפעילות כותבי הדו"ח נעשתה בזמן מלחמת חרבות ברזל ולא
שיקללה תרחיש זה במסגרת הערכתהסיכונים,לא פחות ממדהימה.
19
.
כותבי הדו"ח השתמשו באמתלה שלא ניתן היה לחשב את ההסתברות של תרחיש
זה
ולכן בחרו להזניח
אותו. יש באמירה זו כשל כפול. ראשית,
חוסר יכולת חישוב הסתברותית של תרחיש מסוים
בכלים
סטטיסטיים לא יכולה לה
וות
סיבה מספקת להזניח את התכנותו במסגרת קבלת ההחלטות, בייחוד
לנוכח העובדה,
כפי שהראיתי לעיל כי ההסתברות להתממשות התרחיש החמור גדלה באופן ניכר בשנה
האחרונה
ועתידה לגדול באופן דרמטי עם הגדלת שינוע הנפט בהיקפים המדוברים של תוכנית רד מד.
בצירוף העובדה שפוטנציאל הנזק של תרחיש זה הגבוהה ביותר, הר שמדובר בשינוי קיצוני של הערכת
תוחלת הנזק הגלום בשפך שלנפט בקרבת מפרץ אילת.
20
.
שנית, מי קבע שלא ניתןלחשבהסתברותלפגיעה במכליתנפט באירוע מלחמתי? באחת מעבודותהייעוץ
שאותן ביצעתי במהלך מלחמת חרבות ברזל נדרשתי להציג הערכת סיכונים ביחס לאפשרות של פגיעה
4
בספינות המבצעות עבודות תשתית באזור
אשקלון
כתוצאה מרקטות בעזה.
פניתי למחלקת ניתוח
מערכות (מנת"מ) באגףהתכנון של צה"ל בבקשהלסיועוהם סיפקולי דו"ח מפורטובוחישובסטטיסטי
מנומקברמתדיוקגבוההשלההסתברותלפגיעהבספינהכתוצאמרקטהמעזהבזמןהמלחמה.מדועאם
כןלא נעשתה עבודה דומה ביחסלדו"ח של הצוותהבין משרדי?
21
.
עלפיהתוכניתשלרדמד,הנפטהגולמיייובאממדינותכמו
סעודיהוהמפרציו
ת.איראן
הנמצאתביחסים
מתוחים עם סעודיה, כבר פגעה בפועל
בתשתיות הנפט הסעודי
ות בעבר. דבר זההתבטא בתקיפת מתקני
הפקת הנפט של חברת עראמקו הסעודית ב-
2019
וכן פגיעה בשתי מכליות נפט סעודיות במפרץ הפרסי
באותהשנה.יותרמכך,
שואפתאיראןלסכלבכלמחירכלבריתאסטרטגיתביןישראללסעודיה
.אילכך
קיום תוכנית אשר תביא לריבוי במכליות המכילות נפט סעודי בקרבת ישראל יהוו מטרה
אטרקטיבית
במיוחד עבור איראן אשר תאפשרלהלפגוע ב"שתי ציפורים" (ישראל וסעודיה)
במכהאחת.
ד.
נחיצות/ כדאיותלאומית בתוכניתלהגדלת שינוע הנפט
22
.
תוכנית הגדלת שינוע הנפט מאילת לאשקלון דרך צינור קצא"א
כפי שנכתב לעיל, אינו מיועד לצרכי
המשק הישראלי. מבחינת התוכנית, מדינת ישראל וצינור קצא"א יהווה חלק מנתיב הסחר בנפט גולמי
בשינועו
מהמפרץ וים סוף
ואל הים התיכון
ומדינות אחרות אשר מייבאות
אותו. המגמה הישראלית
הכלליתבענייןתצרוכתנפטגולמי,
הפוכהדווקא
ומכוונתלהורדתהשימושבנפטגולמיוזיקוקובישראל
לטובתייבואתזקיקים,אובעדיפותרבהיותר,מעברלאנרגיהירוקהול
אנרגיה
חשמלי
ת.דברזהבאלידי
ביטוי בהחלטה לסגור את מפעלי הזיקוק בחיפה (בז"ן) ומתיישר עם המגמה הסביבתית הרווחת בקרב
מדינותהמערב לצמצםאת השימוש והזיקוקהמקומי שלנפט ובכךלהפחית בזיהום האוויר במדינה.
23
.
קידוםהתוכניתנעשה
אפוא,
באמצעותהיזמיםהפרטייםוחברתקצא"אאשרעתידיםלהיותהמרוויחים
העיקריים, שלא לומר הבלעדיים מתוכנית זו.
האם הרווחים העקיפים הצפויים של מדינת ישראל
כתוצאה ממיסים והיותה של קצא"א בעצמה חברה ממשלתית, שווים את הסיכונים הסביבתיים
והביטחוניים הטמונים בתוכנית
? בישראל קיים לפחות תקדים אחד דומה. חברת חיפה כימיקלים
אשר
ייבאה חומרים מסוכנים והחזיקה במיכל אמוניה בעל השלכות סביבתיות ובטיחותיות שליליות,
באזור
חיפה
כל זאת לטובת מוצרים שברובם יועדו לייצוא ולא לתצרוכת המקומית. בעקבות הלחץ הציבורי
וארגוני סביבה הוחלט לסגור את המכל ב-
2017
ולהעביר את הייצור למקומות אחרים בארץ. בין השאר
מתוך נימוק שקיומם של חומרים מסוכנים ומפגעים סביבתיים
באזורים רגישים
אשר אינם
הכרחיים
למשק הישראלי בלאו הכי, אינו מוצדק.
בניגוד למשל למאבקים סביב הקמתם של תחנות כוח מזהמות
בישראל אשרלפחות מנגד
קיים
הצורך החיונילעמוד בביקוש של משקהחשמלהישראלי.
24
.
כל זאת עומד בסתירה לאמור בדו"ח של הצוות הבין משרדיהתומך בתוכנית רד מד. חלק גדול מנימוקי
הדו"ח נשען על הצורך של ישראל ברציפות המשק, ויתירות
במצבי חירום ומלחמה לרבות הצורך בדלק
ובדס"ללמטוסים.עלפיהדו"חניתןלהתרשםשתוכניתרדמדאמורהלתתמענהלכל אלהלמרותשבין
התוכניתלביןשמירהעליתירותורציפותהמשקהישראליאין
קשר.כפישנאמרלעיל,עיקרהשלתוכנית
רדמדהיאשינועשלנפטגולמי(להבדילמתזקיקינפט,דלקודס"ל)בהיקפיםגדולים
דרך
מדינתישראל
ולא עבור מדינת ישראל.
אין בדו"ח הערכה אמיתית או נ
יסיון לחשב את תוספת כמות הנפט הגולמי
המינימלי שישראל זקוקהלו על מנתלהבטיח רציפות משקיתבחירום וספק אם בכלל יש צורך בתוספת
כזו. מה שברור הוא שתוספת זולא יכולהלהיות בסדרי הגודל ש
ל
תוכנית רד מד.
ה.
כדאיות כלכליתשלהתוכנית
5
25
.
בשנת 2020
אותה שנה שבה נחתם ההסכם של חברת "רד מד" לסחר בנפט גולמי דרך צינור קצא"א,,
בחנתי בעצמי עבור יזמים בריטיים, את ה
התכנות של מיזם דומה אשר יכלול שת"פ מסחרי בין סעודיה
לישראל ועניינו שינוע נפט גולמי ותזקיקי נפט מים סוף לים התיכון
דרך צינור קצא"א. לטובת בדיקת
היתכנות כלכלית של המיזם, שכרנו את ד"ר נורית גל מומחית ויועצת בתחומי כלכלה ואנרגיה., אחת
ממסקנותהדו"חשלד"רגלהייתהש
בכלהנוגעלשינוענפטגולמימיםסוףליםהתיכון,
תצטרךקצא"א
להציע מחיר של פחות מ-
3.5
דולר לטון ובמקרים מסוימים אף פחות מ-
1
דולר לטון, אם ברצונה
להתחרות בנתיבהאלטרנטיבי של תעלת סואץ. קצא"א תתקשהלעמוד בכך
ולכן המיזםלאמשתלם.
26
.
חלק מההיגיון המסדר של ההזדמנות
לאותו
מיזם בזמנו
, נבעה
בין השאר מהערכת
איום אפשרי של
איראן על תעלת סואץ והצינור המצרי
וה
צורך בנתיב אלטרנטיבי בטוח יותר.
כיום ברור הוא, שמדינת
ישראל נתפסת כנתיב הרבה פחות בטוח והרבה יותר מאוים מצד איראן. במילים אחרות, צינור העובר
בשטחה של ישראל ונמלי פריקה בערים המאוימות ביותר על ישראל בשנה האחרונה, אינו נשמע
כאטרקטיבי במיוחד,וודאי לא כנתיבחלופי בטוח יותר לעומת תעלת סואץ.
27
.
גם
ביחס לפרויקט המדובר של רד מד,
מנתונים כלכליים
והערכות שהתפרסמו
, ה
הכנסות הצפוי
ות
לקצא"א גם בקיבולת המרבית של תעבורה בצינור, לא תהינה גבוהות מ-
23
מיליון דולר בשנה (מתוכן
קופת המדינה אמורה לקבל פחות מחצי מהסכום כמיסים)3
, ולכן לא
שוות
את
ההשלכות
השליליות
המצוינות בדו"ח זה.
קיום חלופת התעבורה הרציפה ב
נמלי אחסון עתיד להגדיל את הרווחיות מהמיזם
אךלא
באופן מספק כדי להצדיק
את המיזם,
נוכח ה
סיכוניםהנו
בעים מהקמת מתקנים רגישים קבועים
ונייחים בעליפוטנציאלנזק עצום4.
עלפיהדו"ח שלהצוותהביןמשרדיהתומךבתוכניתרדמדובשלכך
התחזיות שלו הנן בקצה האופטימי ביותר עבור המיזם, ההכנסות הצפויות הנן 50
מיליון דולר בשנה
למספר שנים בודדות. אפילו במקרה כזהלא מדובר בתועלתדרמטית עלפני הסיכון.
ו.
השלכות מדיניות
28
.
כל תוכנית ישראליתחדשה אשר מעלה את רמותהסיכון לזיהום סביבתיחמור של ים סוףוודאי שאינה
תורמת למרקם היחסים של מדינת ישראל עם מדינות סמוכות לחופי ים זה ובכללן מצריים וירדן
העלולות להינזק מכך שלא באשמתן.
29
.
בניגודלאמורבדו"חהממשלתיהביןצוותי,איןלראותבאיהוצאהלפועלשלתוכניתרדמדמשוםחבלה
ביחסים עם איחודהאמירויות שכן מדובר במיזםפרטיולא ביוזמה אמירתית ממשלתית.
30
.
לעומת זאת ה
גדלת
נתיב שינוע הנפט מים סוף לים התיכון דרך ישראל בהיקפים דרמטיים יציב את
ישראלבתחרותישירהאלמולמדינתמצרים.מקורכלכליעיקרישלמצריםהואשינוענפטותוצריודרך
תעלתסואץוצינורSUMED
המהוויםאתהנתיבהמשתלםביותרלהעברתנפטביןיםסוףליםהתיכון.
31
.
תחרות קשה מול ה
מצרים, ונטילת נתח שוק בנושא בלעדי זה מבחינת המצרים עלול לשבש את מרקם
היחסיםהעדין בין שתי המדינות.
יחסים תקיניםוחיוביים עם מצריים חשובים במיוחד
עבורהאינטרס
הישראלי הנוכחי לייצר שת"פ הדוק עם מצריים בבניית הסדרים ביטחוניים עתידיים
בציר פילדלפי
ומניעת התחמשות מחודשת של גורמי הטרור בעזה.
הקמת תחרות בוטה לנתיב הסחר במצריים, עלול
3https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bjabkdadk
4https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy71k11guf#google_vignette
6
להתפרשעלידיהמצריםכ"תקיעת
אצבעבעין"ולחבלבניסיונות
לגייסאתמצרייםלטובתהאינטרסים
הביטחוניי
ם
של מדינת ישראל.
32
.
בכדי לסבר את האוזן בנושא זה,
בעשור הקודם תבעה חברת חשמל הישראלית את מדינת מצרים על אי
קיוםההסכםלהספקתגזטבעיממצרייםלחברתחשמל.הסכםזההופרעקבפיגועיטרורלאורךהצינור
המצרי בתקופת האביב הערבי. אני עצמי הייתי מעורב עמוק בתיק זה וסיפקתי חוות דעת ביטחונית
בנושאמטעמהשלחברתחשמל.אףעלפישחברתחשמלהיאחברהישראליתממשלתית,תביעתההיתה
מוצדקת(היאזכתהבמשפט)והפיצוייםעבורהבגיןהמשפטהיועתידיםלשרתאתכללהציבורבישראל,
נמנעה מדינת ישראל במכוון לסייע לה במשפט !!! כל זאת על מנת לא לפגוע במרקם היחסים העדין עם
מצריים.
ז.
מסקנות
33
.
שפך של נפט גולמי ממכליות נפט לחופי ארצנו באזור אשקלון ובייחוד באזור מפרץ אילת עלול לגרום
לנזקיקר ביותרובחלקו בלתיהפיךלסביבה. גודל הנזק הוא ביחסישר להיקף השפך ושפךגדול או מלא
עלול להיגרם
כתוצאה מפגיעה במכלית על ידי ירי תלול מסלול ואירוע מלחמתי.
34
.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הוכח כי יש בידם של אויבי ישראל כוונות ויכולות מוכחות לפגוע במטרות
באזור אילת ואשקלון ובצורה מדויקת. העלייה ביכולות הנשקים המדויקים שבידי האויב וכן יכולותיו
לתקוף מאזור ירדן סמוך לאילת מגדילות את האיום הפוטנציאלי הזה באופן משמעותי. מכלית נפט
באזור אילת במובן זה הנה מטרה נוחה ואטרקטיבית בשל הנזק הכלכלי, התודעתי וההשפעתי שפגיעה
בהיכולהלייצר.
35
.
הוצאה לפועל של תוכנית כגון תוכנית רד מד תגרום לריבוי נוכחות של מכליות בעיקר באזור אילת עד
כדי פי 10
ממה שקיים היום. עצם פעולה זו לא רק שתכפיל פי 10
את מספר המטרות האפשריות אלא
שעצם ריבוי זה עלול למקד את ניסיונו
ת אויבי ישראלי לפגוע במכוון
במכליות אלה בזמן מלחמה או
איום בפגיעה. בייחוד שפעולה זו עלולה לייצר פגיעה עקיפה ונוספת במדינות המפרץ וביחסים שלהן עם
ישראל.
36
.
עיקרהשלתוכניתרדמדהואהגדלתשינוענפטגולמיאלמדינותיעדשונותדרךישראלולאעבורהמשק
הישראלי בעצמו. בעוד שמדינת ישראל דווקא נמצאת במגמה של הפחתה בשימוש בנפט גולמי לטובת
ייבוא תזקיקים ובעדיפות למעבר לאנרגיה חשמלית וירוקה. כלומר מלבד התועלת הכלכלית כתוצאה
ממיסים, אין התוכנית הזו מסייעת לצרכי המשק הישראלי לא בשגרה ולא בחירום ולא שווה את
הסיכוניםהכלכלייםוהסביבתיים שהיא
מביאה.
37
.
התועלת הכלכלית הצפויה מיישום תוכנית רד מד בקיבולת מקסימלית כתוצאה ממיסים עבור מדינת
ישראל היא בסדרי גודל של 11.5-25
מיליון דולר לשנה בלבד
ואינה מהווה תרומה דרמטית לכלכלת
המדינה.
38
.
ההשלכותהמדיניותשלקיוםתוכניתרדמדהןבעיקרשליליותעבורהיחסיםהעדיניםהחשוביםמבחינה
ביטחוני
ת
שיש לישראל עם מדינת מצרים. האחרונה עלולה להיפגע מתחרות ישירה איתה בשינוע נפט
מים סוף לים התיכון כתוצאה מהתוכנית
ולהוביל להיעדר שת"פ חיוני מצידה בהסדרים ביטחוניים
בעיקר ביחסלעזה.
7
39
.
בחינת תוספת בכמויות הנפט הגולמי המשונע בישראל מעבר למדיניות הקיימת צריכה להיעשות על פי
הצורך האמיתי של המשק בזמני חירום ולא מעבר לכך. היות ותוכנית רד מד כוללת שינוע בהיקפים
גדולים בהרבה ושאינם מיועדים עבור המשק, אין לאשר גידול בשינוע הנפט או לשנות את המדיניות
הקיימתלטובת תוכנית זו.
אלוף (מיל')
גיורא איילנד
8