חומר רקע
דברי הסבר לתיקון סעיף 17 בהצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21), התשפ"ו–2026, לעניין תיקון סעיף 12(ה) בחוק התקנים, תשי"ג-1953.
האתגר עימו מתמודד הסעיף המוצע -
עם כניסת הרפורמה "מה שטוב באירופה" נמצא כי ישנם מקרים בהם למעבדות מאושרות בישראל אין יכולת בדיקה של תקינה אירופית. בעיה זו הוחמרה עם הדיונים על הרפורמה של "מה שטוב בארצות הברית", שכן לגבי התקינה האמריקאית יש פחות היכרות ומומחיות בישראל, לאור העובדה כי מרבית התקינה מבוססת על תקינה ואסדרה אירופית ולא על זו האמריקאית.
לכן, עלה צורך לחפש פתרון ליכולות הבדיקה, בעיקר במסגרת הפיקוח והאסדרה הנדרשים. ואכן, במסגרת החלטת ממשלה 3386 מיום 3.10.2025 הוחלט להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה לבחינת חלופות להוכחת עמידת מוצרים בדרישות אסדרה זרה.
עיקרי הפתרון המוצע -
הוועדה בחנה חלופות שונות ומצאה כי המתווה שלהלן הוא המתווה הנכון ביותר, לעת הזו, להתמודד הן עם הצורך בפיקוח ואכיפה והן עם הצורך בעריכת בדיקות במעבדות מוסמכות, אשר הן בעלות הידע והכישורים הנדרשים לבדיקות עמידה בתקינה אירופית או אמריקאית כנדרש.
הפתרון מורכב ממספר שלבים, כפי שיפורט בהרחבה להלן: בדיקת המצרך לפי תקן רשמי ישראלי החל עליו -> במקרה של מציאת אי התאמה, עריכת מיפוי הפערים בין התקינה הישראלית לתקינה הזרה הרלוונטית + העברה לבדיקה של מעבדה מוסמכת איתה יש למעבדה המאושרת הסכם התקשרות (להלן: "המעבדה הזרה") > קבלת תוצאות הבדיקה של המעבדה המוסמכת וככל שהתוצאה היא של אי עמידה גם בתקינה הזרה, הרי שיתחיל הליך של שימוש בכלי הפיקוח המנהליים, אכיפה מנהלית או אכיפה פלילית.
כחלק ממתווה זה, נדרש לתקן את סעיף 12 לחוק, באופן המאפשר שימוש במסמכים האמורים כראיה ולקבוע כי במקרה שבו התעודה ניתנה ע"י מעבדה מוסמכת זרה העוסק יוכל להפריך את אמיתות תכנה באחת מ-4 דרכים: תעודת בדיקה של המצרך מאותו משלוח ואותה מנת יצור, שניתנה על ידי מעבדה מאושרת, המראה עמידה בתקן הרשמי הישראלי הרלוונטי; תעודת בדיקה של המצרך מאותו משלוח ומאותה מנת יצור, שניתנה על ידי מעבדה מוסמכת זרה, המראה עמידה בתקן הזר הרלוונטי; הוכחת טעות או פגם ברור וגלוי העולה מהתעודה עצמה או מהמסמכים הנלווים לה; בנוסף, נקבע כי במקרים חריגים במיוחד, כפי שיפורט להלן, יוכל בית המשפט להורות גם על העדת הגורם במעבדה הזרה שנתן את תעודת הבדיקה שמכוחה התחיל הליך האכיפה.
פירוט והרחבת מתווה הפתרון המוצע:
כיום חוק התקנים מסדיר בסעיף 12(א) לחוק את מעמדן וסמכויותיהן של מעבדות מאושרות בישראל לבדיקת מידת התאמתו של מצרך לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין ,ולתת תעודה על כך.
בהתאם לסעיף 12(ב) לחוק, תעודות הבדיקה או אישורי התאמה שניתנו ע"י המעבדות מאושרות ישמשו כראיה לתכנן כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
בנוסף בהתאם לסעיפים12(ג) ו-12(ד) לחוק , מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, תקן בינלאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי, תנאי אסדרה זרה על סוגיה, לא יתקבלו כראיה תעודת בדיקה או אישור התאמה אלא אם ניתנו ע"י מעבדות מאושרות כמצוין בחוק.
לנוכח היעדר היצע נדרש של מעבדות מאושרות לבדיקת תקנים אירופיים מתואמים, תקנים אמריקאיים או דרישות טכניות (להלן : "התקן הזר"), נדרש היה למצוא חלופה לביצוע בדיקות ההתאמה לתקן הזר.
צוות מקצועי שהוקם מכוח החלטת ממשלה 3386 (יקר/21), בחן את הנושא ולאור המלצותיו, גובש המתווה שמופיע בהצעת חוק זו.
במסגרת המתווה המוצע , ניתן יהיה להשתמש במעבדות מאושרות לבחינת התאמה לתקן הזר, באמצעות התקשרות של מעבדה מאושרת עם מעבדה מוסמכת לתקן זר. פעולה זאת תתאפשר רק כאשר למעבדה המאושרת אין יכולות בדיקה לתקינה זרה כאמור.
מאחר ומעמדן של תעודות בדיקה שניתנו על ידי מעבדה מוסמכת אינו מוסדר כיום בחוק ואף חסר מעמד ראייתי נדרש עלה הצורך בתיקון החוק. בהתאם למתווה, הבדיקות יעשו באופן הבא:
תחילה תיבדק התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי בישראל ע"י מעבדה מאושרת . ככל שהמצרך עומד בדרישות התקן הרשמי, מעבדה מאושרת תוציא על כך תעודת בדיקה שתהווה ראיה לאמיתות תוכנה בהתאם לסעיף 12(ב) לחוק.
ככל שימצא כי המצרך אינו מתאים לדרישות התקן הרשמי, הרי שמעבדה מאושרת תבצעו בדיקת מיפוי הפערים בין התקן הרשמי לתקן הזר, בין היתר בהיבטי פערי הדרישות המופיעות בתקנים ביחס למצרך הנבדק, פערי יכולת הבדיקה ופערים בדרישות הסמכה.
יובהר כי, אם מכון התקנים ביצע את הבדיקה, ויש לו את הידע והמומחיות לבדיקת ההתאמה לתקן הזר, הוא ימשיך בבדיקה בהליך הרגיל. ככל שימצא בבדיקה המשלימה שביצע מכון התקנים, כי המצרך אינו עומד בדרישות התקן הזר, הרי שמכון התקנים יוציא תעודת בדיקה משלימה בנושא אשר תהווה ראיה לאמיתות תוכנה לפי סעיף 12(ב) לחוק.
אם המעבדה המאושרת מוסמכת לבדיקת התקן הזר (כלומר היא לא ביקשה אישור מהממונה לבדיקת התקן הזר אך כן מוסמכת), ויש לה את היכולת המקצועית והמומחיות הנדרשת לבדיקת התאמה לתקן הזר, היא תבצע את הבדיקה, אולם התעודה שלה תוגש רק במסגרת המתווה המפורט כאן, כמו הגשה של מעבדה זרה מוסמכת.
ככל שלמעבדה המאושרת או למכון התקנים אין את הידע והמומחיות לבדיקת התאמה לתקן הזר, הם יתקשרו עם מעבדה מוסמכת לתקן הזר הרלוונטי לבדיקת התאמת המצרך לתקן הזר.
תעודת הבדיקה המעידה על אי התאמה לתקן הזר שניתנה ע"י מעבדה מוסמכת תהווה ראיה לאמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר ובלבד שיצורפו המסמכים הבאים וכפי שיפורטו בהנחיות הממונה על התקינה:
תעודת בדיקה שניתנה ע"י המעבדה המאושרת המעידה על אי התאמתו של המצרך לתקן הרשמי.
חוות דעת מקצועית של מעבדה מאושרת שמתייחסת לבדיקה שערכה ביחס למיפוי הפערים בין התקן הרשמי לתקן הזר.
תעודת בדיקה שניתנה על ידי מעבדה מוסמכת לעניין אי ההתאמה לתקן הזר,
התייחסות לכך שהסתייעה במעבדה המוסמכת לבדיקת העמידה בתקן הזר לצורך ביצוע הבדיקה תוך ציון פרטי התקשרות רלוונטיים והדרישות שקבעה לביצוע הליך הבדיקה, לרבות הסכם התקשרות.
עוסק יוכל להוכיח היפוכו של דבר ביחס לתעודת בדיקה המעידה על אי התאמה לתקן הזר שניתנה ע"י מעבדה מוסמכת שאינה זרה בהתאם לנדרש לפי דיני הראיות.
אם המעבדה המוסמכת היא זרה, כלומר אינה רשומה כתאגיד בישראל, יוכל העוסק להוכיח את היפוכו של דבר ביחס לתעודת הבדיקה האמורה, רק באחת מהדרכים הבאות:
מתוך נוסח תעודת הבדיקה והמסמכים הנלווים לה בלבד, כמפורט בחוק - הכוונה היא למקרים בהם מדובר בטעות גלויה וברורה על גבי התעודה והמסמכים הנלווים לה. טעות שממנה עולה באופן ברור כי התעודה והמסמכים הנלווים לה אינם מעידים על אי עמידה של המצרך ב הדרישות התקן הזר לגבי כלל הליקויים שנמצאו בו או שכלל לא מדובר במצרך שניטל מהעוסק.
על ידי תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת (בצירוף כלל הנספחים ומלוא מסמכי הבדיקה של אותה מעבדה מאושרת), המעידה על התאמת המצרך מאותו משלוח ומאותה מנת הייצור למלוא דרישות התקן הרשמי שחל עליו.
על ידי תעודת בדיקה של מעבדה מוסמכת כאמור בחוק (בצירוף כלל הנספחים ומלוא מסמכי הבדיקה של אותה מעבדה), המעידה על התאמת המצרך מאותו משלוח ומאותה מנת הייצור למלוא דרישות התקן הרשמי שחל עליו.
באמצעות העדת בודק שביצע את הבדיקה וערך את תעודת הבדיקה של המעבדה המוסמכת הזרה, וזאת רק לאחר שקיבל את אישור בית המשפט אך ורק במידה שבית המשפט השתכנע שנפלה טעות מהותית בהליך הבדיקה וחקירתו של הבודק שערך את תעודת הבדיקה נדרשת כדי למנוע עיוות דין:
1. מתוך הבדיקה ומסמכיה עולה כי הבדיקה של המעבדה לא נערכה בהתאם לדרישות התקן שחל על המצרך, לרבות אי בדיקת סעיף רלוונטי בתקן לעניין קביעת אי ההתאמה שנמצאה;
2. במועד הבדיקה, המעבדה לא הייתה מוסמכת לבדיקת התקן הרלוונטי;
3. מתוך מסמכי הבדיקה עולה סתירה לעניין ממצאי הבדיקה שמצאו אי התאמה לתקן;
4. טעות מהותית אחרת העולה מתוך הבדיקה או מסמכיה בלבד והמשפיע ישירות על נושא אי העמידה בהוראות התקן הזר.
נסביר כי, הממונה על התקינה יקבע במדיניות הפיקוח והאכיפה שלו כי לגבי בדיקת עמידה בתקן זר, יברר כמיטב יכולתו, האם קיימת מעבדה מוסמכת לבדיקת התאמה לתקן הזר בישראל ורק במידה ולא תמצא כזו לאחר אותו בירור או שתהיה מניעה ממשית אחרת שזו תבצע את הבדיקה, יפנה למסלול הבדיקה על ידי מעבדה מוסמכת זרה.