חומר רקע - גורמים חיצוניים
7
מאי
2026
כ' אייר תשפ"ו
הצ"ח
הקצאת קרקע למתקנים סולאריים קרקעיים ברשויות באזורי עדיפות לאומית
אנו מכירים בחשיבות הלאומית של המעבר לאנרגיה מתחדשת ובצורך לחזק את חוסנן הכלכלי של רשויות בפריפריה.
הצעת החוק הנוכחית מציעה פתרון קל
לכאורה
למצוקה תקציבית, אשר טומן בחובו מחיר סביבתי ותכנוני
כבד
ממשאב
הקרקע המצוי במשורה בישראל
. יש לתת קדימות מוחלטת לייצור א
נרגיה בדו-שימוש
ובמרחב הבנוי, בטרם פגיעה
במשאב הקרקע המצומצם של מדינת ישראל.
אנחנו
סבורים
שיש להתמקד דווקא בהסרת חסמים לייצור חשמל במרחב המבונה
ובדו-שימוש,
לתעדף תקציבית
ורגולטורית
פרויקטים של סולארי
בדו שימוש
בתוך
שטחי הרשויות המקומיות
ולקדם דרכים שיבטיחו צדק חלוקתי
באמצעות מנגנונים
כלכליים נכונים יותר ומהירים יותר, שאינם נשענים על הרס שטחים פתוחים
ואשר יסייעו הן לרשויות
והן לעמידה ביעדי המתחדשות של ישראל.
הדרך לאנרגיה נקייה לא חייבת לעבור דרך פגיעה
במשאב הקרקע ובסביבה; ניתן וראוי לקדם "גם וגם" –
אנרגיה מתחדשת לצד שמירה על משאבי הקרקע של ישראל
ראשית, בהתייחס לנוסח
הצעת החוק שפורסם, נבקש להדגיש כי ישנה בעייתיות בהתניית הצעת החוק במדדים אשר
עשויות להיות בהם תנודות, והם תלויים במשתנים הכפופים לנתונים המשתנים מעת לעת.
נוסף על כך, על הצעת
ה
חוק
לתת מענה אחראי לסוגיות סביבתיות
, אנרג
ט
יות וחברתיות. להלן הצעתנו לניסוח
שייתן מענה (גם אם חלקי) לסוגיות
עליהן נפרט כדלהלן:
נוסח מוצע:
רשות מקרקעי ישראל תהיה רשאית להקצות קרקע לרשות המקומית
לתכנון
המיזם בתחומה, צמודי דופן
לבינוי לפי הגדרת
תמ"א 35, שאינם ברגישות נופית סביבתית גבוהה, והם לא בתוך שטחים רגישים סביבתית, לרבות
מסדרונות אקולוגיים ומכלולי נוף.
בנוסף, יש להתנות כי כל תכנית שתקודם ויהא עליה להקים ק
ווי מתח, עליהם להיות
מוטמ
נים לשם מניעת פגיעה נופית וסביבתית.
להלן עיקרי הסוגיות
בפירוט
שהצעת
חוק
זו נדרשת לתת להן מענה:
1
.
פגיעה ב
משאב הקרקע ובמערכות אקולוגיות
הקרקעהיאמשאבאשר
הולךואוזל
.הקצאתקרקע
ותלמתקנים
סולארי
םקרקעי
ים
מפקיעהאותהמשימושיםחיוניים
אחרים (כגון
מגורים, תשתיות, חקלאות) באופן בלתי הפיך
ולמשך שנים רבות.
השטחים הפתוחים מצויים במשורה
בישראל
ו
נמצאים תחת לחצי פיתוח גדולים מאוד:
מגורים, מתקני התפלה,
תעסוקה, כבישים, ועוד. השטחים הפתוחים הם הריאה הירוקה שלנו, מספקים מקום לפנאי, לטי
ילות
, לתיירות
ול
חקלאות. נוסף על כך, מערך השטחים הפתוחים הייחודים בישראל משמשים בתי גידול עבור המערכות
האקולוגיות. ישראל הוגדרה
כהוט ספוט עולמי
למגוון המינים המצויים בה.
חשוב להבין שלתפקוד המערכת
האקולוגית
יש תפקיד חשוב באיכות החיים שלנו
ובשירותי המערכת שהיא מספקת לאדם, דוגמת ביטחון תזונתי,
סחף קרקע, שטפונות, הדברה,
האבקה ועוד. במציאות של
שינויי
אקלים, לשטחים הפתוחים יש ערך קריטי שאינו
נופל מהצורך באנרגיה נקייה ויש
למצו
ת את ה
דרך ל"גם וגם".
המגמה בעולם התכנון כיום היא לייעל את השימוש בקרקע, להפסיק עם
הקמת מתקנים
קרקעיים, להסיר חסמים
ולאפשר
סולארי בדו-שימוש, כלומר מצב שבו הקרקע משמשת לייעוד כפול.
החל ממבנה עם מתקן סולארי על הגג
אובחזיתו
,קירויסולארימעלחניון,קירוימעלמגרשספורט
,מבנימשק
ואפילו
מעלשטחיםחקלאייםיצרניים(אגרו-
וולטאי). ייצור חשמל על גבי תשתיות קיימות הוא הסטנדרט המודרני בעוד שהתמקדות במתקנים קרקעיים היא
"אירוע ישן" שנדחק החוצה לטובת יעילות
השימוש בקרקע.
2
.
עצמאות אנרגטית
עצמאות אנרגטית מגיעה לרשויות דרך רשת החלוקה - המתח הגבוה והנמוך- כלומר דרך המתקנים במרחב הבנוי.
מרביתם קיימים ובמידה ונדרשת ה
ה
קמה שלהם
זולה ממתקני רשת ההולכה. דווקא
במתקנים קרקעיים, כפי
שהצעת החוק מבקשת לקדם, החשמל
אינו מוזרם לר
שת החלוקה
מתח גבוה ונמוך)( אלא ההולכה, כלומר
לאוטוסטרדה של החשמל, ולכן הוא לא
נצרך בקרבת הייצור ברשויות אלא
מוזרם לרשת ההולכה ולאזורי
הביקוש. כלומר, הרשות המקומית לא תהנה מהאנרגיה שהמתקנים הללו יפיקו, כך שבעת
הפסקות חשמל הן לא
יקנו לרשויות אלו חוסן או עצמאות אנרגטית.
3
.
מנגנונים חלופיים להכנסות לרשויות וצדק חלוקתי
על אף שהצורך ביצירת הכנסות עצמיות לרשויות הללו מובן, התרומה הכלכלית שבהצעת החוק מבקשת
להקנות
היא תיאורטית בלבד והדרך לייצר ממנה הכנסות אינה ודאית.
ניתן למצוא דרכים אחרות לסייע
כלכלית באופן מהיר
וזמיןלקופההציבוריתשלהרשויות.מלבדעידודהגברתהתקנתסולאריבמרחבהבנויוהציבורי,ישלשקולמסלולים
של חלוקת הכנסות וצדק חלוקתי אמיתי, שאינ
ו על חשבון משאב הקרקע המצומצם. ראוי
לבחון מנגנונים כלכליים
שונים, וכן לתמרץ כלכלית ייצור ואגירה בתוך השטח המבונה
ב
רשו
יות ובאמצעות דו-
שימוש, במקום הקצאת קרקע
המצויה בחסר.
4
.
פגיעה בעידוד הייצור בדו-שימוש במרחב הבנוי
ההצעה עשויה להביא דווקא לפגיעה
במאמצים לעידוד דו-שימוש במרחב הבנוי ש
אלו
עיקר השטחים שיש לרשויות
המקומיות, דבר אשר יביא דווקא להאטה
משמעותית
בעמידה של יעדי הממשלה למתחדשות -
30%
ל-
2030
.
במקום לקדם במרץ את הסולארי במרחב הבנוי הניתן לחיבור מהיר לרשת)(
הרשויות ימקדו מאמצי
הן
בסולארי
קרקעי, דבר שתלוי בגורמים רבים ובפרט בפריפריה בהם רשת החשמל רוויה.
5
.
העלות הכלכלי
ת והסביבתי
ת
של
ייצור מרוחק
הצעת החוק מעודדת ייצור חשמל בפריפריה הרחוקה בעוד
הצריכה מתרכזת במרכז הארץ.
משמעות הדבר היא
הקמת תשתיות הולכה וקווי מתח
מאזור הייצור אל אזורי צריכת החשמל. תשתיות אלו מהוות
פגיעה סביבתית
ונופית וישלהןעלויותנוספות.,נוסףעלכך,
קוויםאלומטיליםמגבלותתכנוניותכבדותעלשטחיםהמיועדיםלפיתוח
לאורך קילומטרים רבים. ביוני 2025
משרד האנרגיה פרסם מסמך
שבחן
את
ההבדלים בתועלת הכלכלית של ייצור
חשמל סולארי בין מתקנים
קרוב
ים לצרכן
קרי מרחב הבנוי, אל מול ייצור מרוחק
קרי בפריפריה, ברשת ההולכה.
ההבדלים נובעים בעיקר מהשפעתם על
תשתיות רשת החשמל ואיבודי האנרגי
ה:
•
עלות רשת ההולכה: חיבור מתקנים מרוחקים מחייב השקעות כבדות בפיתוח קווי הולכה והשנאה, המהוות עלות
עודפת של 4.9
אג' לקוט"ש. מתקנים סמוכים לצרכן אינם דורשים פיתוח כזה של רשת ההולכה.
•
חיסכון
בהקמת רשת חלוקה: ייצור מקומי סמוך לצרכן מפחית את העומס על רשתות החלוקה ומקטין את הצורך
בהרחבתתשתיותמקומיותובשנאים.תועלתזונאמדתב-
7.3
אג'לקוט"שעבורמתקןקרוב,בעודשבמתקןמרוחק
היא אינה קיימת.
•
חיסכון באיבודי
אנרגיה
: הולכת חשמל למרחקים ארוכים גורמת לאובדן אנרגיה בדרך. מתקנים קרובים מצמצמים
צורך זה, מה שמוביל לחיסכון של 1.2
אג' לקוט"ש עבור מתקן קרוב, לעומת תועלת אפסית בהיבט זה למתקן
מרוחק. התועלת המשקית הכוללת של מתקן קרוב לצרכן גבוהה משמעותית
מזו של מתקן מרוחק, ועומדת על
38.3
אג' לקוט"ש
לעומת 24.9
אג' לקוט"ש בלבד במתקן מרוחק:
לסיכום: יש להבטיח כי המיזמים
לא יהוו פגיעה בסביבה ובנוף, יש לקשור את התכנית ביחד עם הסרת חסמים לייצור
חשמל במרחב המבונה ובדו-
שימוש,
ובפרט למצוא מנגנונים שיאפשרו תיעדוף תקציביורגולטורי בפרויקטים של סולארי
בדו שימוש
בתוך שטחי
הרשויות המקומיות,
וכן לקדם דרכים שיבטיחו צדק חלוקתי באמצעות מנגנונים כלכליים נכונים
ומהירים יותר, שאינם נשענים על הרס שטחים פתוחים
ואשר
יסייעו הן לרשויות והן לעמידה ביעדי המתחדשות
של
ישראל.