פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 512 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 11:04 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, (פ/5929/25) (מ/1907), של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: יעקב אשר – מ"מ היו"ר אלי דלל – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: איתן גינזבורג מוזמנים: מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר יעל אסיף – מס רכוש, רשות המיסים, משרד האוצר אתי זיו – סגן מנהל מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר תום פישר – רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים אפרת ברנד – יועמ"ש מינהל התכנון בנימין ארביב – סגן ליו"ר מטה התכנון הלאומי ד"ר איריס פרנקל כהן – יועמ"ש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ארבל אלטשולר – סמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שלום זינגר – יועמ"ש (תכנון ובנייה), מרכז השלטון המקומי ישי איצקוביץ' – עו"ד, יועמ"ש התאחדות הקבלנים בוני הארץ משתתפים באמצעים מקוונים: יניב כהן – מנהל תחום בכיר שיכון, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר רחלי בן יהודה – מנהלת תחום מקצועיות, שומת מקרקעין ברשות המיסים, משרד האוצר שאול כהן – ממונה אכיפת הגבייה, הוצאה לפועל וכינוסים ברשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר תמר עברי שטרן – עוזרת משפטית, משרד המשפטים רון אלמוג – עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, משרד הפנים שירה גורדון – עו"ד, סגנית מנהלת היחידה לאיתור והשבת רכוש עזוב, האפוטרופוס הכללי סיגי בארי – סמנכ"לית מגורים ועירוניות, מינהל התכנון צביקה ברוט – ראש עיריית בת ים ישי ולנסי – אדריכל, מהנדס העיר, עיריית בת ים בני פרץ – פעיל חברתי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאחר עיכוב טכני אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 (פ/5929/25) (מ/1907) של חה"כ יעקב אשר. בשוליו ממוזג עם הצעת החוק הממשלתית. אנחנו כבר בדיון רביעי, חמישי, שישי, אני כבר לא יודע. כולנו רוצים להגיע לגמר של העניין הזה בימים אלה, עוד היום, אולי מחר כדי להגיע להצבעות. עברנו על רוב הדברים. לפני כן דקה, נשאר לנו כמה חלקים של התיקונים שעוד לא הצגנו. נדבר עליהם עכשיו. יצא נוסח הלילה. היו בו גם כמה דברים שקצת שכחנו. אני רוצה רק להגיד שאני ב-23:00 מקבל טלפון מאחת היועצות המשפטיות. לפחות אחת שדיברה איתי, אבל אני מדבר לעצמי ששניהם יצאו באותה שעה, שהם יצאו עכשיו מהכנסת. בשעה כזאת גם יכול להיות שנשכחו כמה דברים, אנחנו כמובן נתייחס אליהם. אחד לפחות אני ראיתי ודיברתי הבוקר. אנחנו משתדלים להביא את החוק הזה מטויב בצורה הטובה ביותר. יש לנו עוד נושאים מסוימים שדיברנו עליהם לגבי נושא למשל של האזורים, שלא יהיה בהם בניין אדום אבל יהיה מקבץ של כתומים שצריך לתת פתרון לאותו מקום. יש גם נושאים נוספים. צריך עוד לשמוע ולהשמיע. דיברתי על כך שאני רוצה שיהיה מנגנון עירוני מסודר באותם מקומות שילווה את השיקום. שיהיה בתוך העירייה אגף או מחלקה שיעמוד בראשה מישהו שימונה על ידי המועצה במעמד של סגן ראש עיר, בתואר, אין לי בעיה. אפילו יותר מזה גם אמרתי שבמקומות שצריך לאותן רשויות אפשר יהיה למנות סגן בתואר לקדנציה הזאת. ועוד נושאים כספיים שמשרד האוצר צריך לתת לנו את האימפקט שלו לגבי העזרה בתקנים בעניין הזה. כי החלק הסוציאלי והחברתי מאוד חשוב, מעבר לתכנוני. זה חייב ללוות את התהליך, זה חייב להשלים אותו. כי יש פה בעצם כמה זרועות: הזרוע הממשלתית שמתפצלת למינהל תכנון, לרשות המיסים. צריך גם את משרד הרווחה או את החלק שהוא מייצג בתוך העניין מול יזמים. הקורלציה הזאת צריכה לעבוד. אנחנו ננסה עכשיו להתחיל לעשות את זה. אבל לפני שאנחנו נמשיך את הדיון אני רוצה להעלות הצעה שאמרתי אותה אתמול. לפצל פרק מסוים, סעיפים מסוימים מהחוק. א' כי הסעיפים האלה אולי דברים שנצטרך עוד להשתמש בהם ולחשוב בהם מחדש. ב' אני אומר את זה לפרוטוקול, מאחר ואנחנו בתהליך מאוד מואץ, כדי שנוכל לתקן את עצמנו תוך כדי תנועה אם משהו לא נעשה נכון בחקיקה, אנחנו משאירים את החוק מה שנקרא חי, בועט ונושם. ונוכל להשתמש בזה במושב הבא הבא עלינו לטובה, שאני לא יודע מה יקרה בו, מה לא יקרה בו, לא ניכנס לזה עכשיו. לכן אני רוצה שתציגו לנו את החלק שאמור לעלות לפיצול ונצביע על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שיש סעיפים שאנחנו בעצם במהלך הדיונים הוועדה החליטה שהיא לא מעוניינת שהם יכללו בהצעת החוק בשלב הזה כיוון שהיא סבורה שזה עלול לעכב את התהליך או לפגוע במהירות או ביעילות או כל מיני סיבות אחרות, סברנו שיש לפחות ארבעה סעיפים שאנחנו נציע לוועדה שבעצם יכול להיות שיהיה מקום לדון בהם בהמשך, להרהר מחדש בסעיפים האלה. גם לאור היישום שיהיה לצערנו של החוק בתקופה הקרובה וגם לאור הלקחים שיילמדו מיישום החוק. וגם יתכן מאוד שנוכל להשתמש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניתן את דעתנו לדברים נוספים שעלו במהלך הדיונים כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שעלו ויעלו גם בהמשך. הסעיפים שאנחנו מציעים מתוך ההצעה הממשלתית, הנוסח הכחול, מי שרוצה להסתכל. סעיפים 13, 14, 20 ו-46. הסעיפים האלה עוסקים באפשרות לשנות את גבולות המתחם. הוועדה סברה, כפי שאתם זוכרים ולכן זה לא מופיע בנוסח שיובא בהמשך לדיון היום, שאפשר לשנות את גבולות ההכרזה. הממשלה, כזכור, הציעה. יכול להיות שאנחנו בעתיד נחשוב שיש מקום לזה. זה סעיף 13. סעיף 14 לגבי תוקף ההכרזה, הוועדה סברה שאין מקום להגביל את תוקף ההכרזה. אבל הממשלה הציעה בזמנו שכן יהיה אפשר. סעיף 20 אפשרות הגשת תוכנית לוועדה המחוזית, שכרגע לא קיימת בהצעת החוק. כפי שאתם זוכרים, הבכורה ניתנת לוועדה המקומית ובמקרה שהיא לא עושה אז הוועדה למתחמים מועדפים. סעיף 46 שעניינו חלופת היציאה. נוסח של התחייבות או פרטים של התחייבות של בעל דירה שההסדר שבעצם הוועדה מקדמת בפועל הוא הסדר מעט שונה. לכן הסעיף הזה לא נכלל בהצעה כרגע. את הסעיפים האלה אפשר להשאיר על השולחן למקרה הצורך בעתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למקרה הצורך כמובן. אם כך, אני מעלה להצעה לפצל את הסעיפים שהוקראו כרגע, 13, 14, 20 ו-46 מתוך ההצעה הממשלתית. מי בעד הפיצול ירים את ידו. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שניים בעד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. הצבעה הפיצול אושר << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפיצול אושר ואני מבקש להעביר בכתב. כפוף לאישור המליאה. תודה רבה. אנחנו נחזור אליכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו אוחזים בעמוד 40, סעיף 53 תחת הכותרת של פרק ה'. אני מציע שרוני תציג. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כאמור, אני בפרק ה', הסכמה לביצוע עבודה והתקשרות בעסקת שיקום. אני אציג את השינויים. בסעיף (א), כאמור בשאר סעיפי החוק עשינו הבחנה בין, שוב, בין בעלי דירה לבעלי מגרש. הבהרנו שאין חיוב שכל, שהתוכנית או קידום הפרויקט יהיה רק לגבי בתים משותפים אלא ככלל באזורי שיקום והתחדשות. זה בסעיף 53 סעיף קטן (א). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שינוי נוסח? אוקיי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני יכולה להקריא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדאי, זה נוסח שונה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> פרק ה': הסכמה לביצוע עבודה והתקשרות בעסקת שיקום הוראות לעניין ביצוע עבודה במבנה טעון שיקום 53. (א) אושר יזם שיקום ונדרשת לפי פרק ו' לחוק המקרקעין, חוק המקרקעין (חיזוק) או חוק פינוי ובינוי, הסכמה או החלטה של בעלי הדירות או בעלי המגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם ביצוע עבודה שמטרתה הקמת מבנה חדש באזור לשיקום והתחדשות (בפרק זה – ביצוע עבודה), יחולו לעניין קבלת ההסכמה או החלטה על ביצוע העבודה כאמור הוראות פרק זה. בסעיף 54(א) הבהרנו שעל מנת לפנות לבית המשפט לצורך סעדים יש צורך בהגשת תוכנית לשיקום והתחדשות ושם שוב הבהרנו כי מדובר באפשרות שעסקת שיקום נחתמה רק עם בעלי מגרש ולא עם בעלי דירות. אחד מהסעדים שבית משפט יכול לתת הבהרנו שהוא לבטל עסקת שיקום שנחתמה עם יזם שאינו יזם שיקום ובלבד שביטול כאמור נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, לרבות בדרך של מתן סעד לפי פסקה (1). << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שאני רק אחדד שבעצם יש שתי אפשרויות: או לוודא שהוא מתקשר בצורה וולונטרית או לכפות עליו עסקה וזו ההפניה לפסקה (1) בעצם, אפשרות הכפייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה רגע דקה אחת ברשותכם להעלות את נציג השלטון המקומי, ראש עיריית בת ים. אני אעשה את זה עכשיו כי אחר כך אנחנו כפופים לאזעקות וסיפורים ויש לו מה לעשות בעיר. על הנקודות שהוא העלה. חלק התקדמנו, חלק אנחנו מתקדמים. חלק נראה לאן נוכל להתקדם. אם הוא נמצא איתנו ראש העיר בת ים? אפשר לבדוק למה הוא לא עונה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז היא תסיים את סעיף 54. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסיימי, הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיקונים בסעיף 54 רוני תשלים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בפסקה (2), לעניין מספר בעצם השיקולים שבית המשפט צריך לשקול בעת מתן סעד הוא צריך לשקול את מספר בעלי הדירות נגרם נזק מלחמה והוספו המילים "שבגינו לא ניתן להתגורר בדירה". רק אני אבהיר שבעצם השיקול הוא גם לא רק האם בעלי הדירה עצמם לא יכולים להתגורר בדירה, אלא גם אם יש להם שוכרים וגם הם מפונים כתוצאה מכך. בפסקה (9) בעמוד 42. שוב, הבהרות שמדייקות בעל זכויות, וכוללות גם בעל זכויות במגרש. הובהר שבית המשפט המוסמך לפי פרק זה הוא בית המשפט המחוזי, על אף שהובהר לנו שזה המצב בפועל, אבל זה לצורך הבהרה בלבד ושלא תהיה מחלוקת. וכן בסעיף קטן (ה) הובהר שלעניין סדרי דין בתביעה לפי סעיף 54 יחולו הוראות פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018; בשינויים המחויבים. זאת אומרת, המשמעות היא שיהיה סדר דין מהיר בתביעות לבית המשפט בעניין הזה. באמת שזה יהיה הליך מהיר ויעיל ככל האפשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על כך אנחנו ממש יש לנו התלבטות לגבי הסעיף הזה של סדר הדין המהיר. כי הוא קובע סד מאוד קשה. תכף נסביר והוועדה תקבל החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו את נציגת הנהלת בתי המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא קשור לזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> היא אמרה על העדיפות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא דיברה על העדיפות. אני חושב שצריכים לחשוב אם אנחנו רוצים לכפות על בית המשפט סדר דין מאוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על זה או על הסעיף שהיא דיברה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, על מה שרוני הקריאה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נדבר, נו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה הכי מהר. השאלה מה הבעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חשבתי שאתה רוצה את ברוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא בינתיים לא עלה על הקו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. ההליך בסדר דין מהיר שקיים היום בתביעות יחסית מצומצמות בהיקפן או בסכומים יחסית קטנים, היום זה פחות או יותר 70,000 שקלים, או בתביעות לפינוי מושכר. זאת אומרת, אם יש לך דייר שלא פינה את דירתו או בפניות מה שנקרא פח, כל רכב. תביעות יחסית באמת קטנות. ההסדר בגדול אומר שמתקיים קדם משפט אחד לכל היותר ודיון אחד לכל היותר. כאשר יש לבית המשפט מטעמים מיוחדים אפשרות להוסיף דיון נוסף. התקנות גם תוחמות לוח זמנים מאוד קשוח צריכים להתקיים הדיונים הללו וצריך להינתן פסק דין. זאת התלבטות, כיוון שהליכים במקרה הזה עשויים לכלול שיקולים מורכבים יותר ממספר מצומצם של עדים וזאת שאלה שצריך לחשוב אם אנחנו באמת רוצים להכניס את בית המשפט לסד מאוד קשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה האלטרנטיבה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להסתפק בהוראת העדיפות. שדנו בה ושמענו את עמדת הנהלת בתי המשפט. אבל לכפות על בית המשפט סדר דין מהיר בהקשר הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה הם לא התייחסו? אם הם התייחסו לעדיפות, אז למה הם לא התייחסו לדבר הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת שאלה טובה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זה היה בהסכמת הנהלת בתי המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקטע הזה כן היה בהסכמה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> סדר הדין המהיר לעניין התביעה הקניינית פה היה בהסכמת הנהלת בתי משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין אז אין התלבטות. << אורח >> תום פישר: << אורח >> הסעיף הקודם שדיבר על עדיפות התייחס לתביעות אחרות גם לרבות עתירות מינהליות, ששם זה היה בעייתי יותר מבחינתנו, כיוון שיש עתירות מינהליות דחופות כל הזמן שמוגשות לבתי משפט, במיוחד במצבי חירום. להגיד שזה יבוא על פני כל עתירה אחרת זה היה בעייתי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני כן אגיד שכן יש שאלה פתוחה לגבי סעד. לפחות הממשלה סברה או אנחנו סברנו שצריך להוסיף סעד שיאפשר לבית המשפט לתת סעד להתקדם בפרויקט ככל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה, הכנסנו את זה, לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה כרגע לא בפנים ואנחנו חשבנו שכדאי שככל שבאמת מבינים, בית המשפט מבין שהשאלה היא רק כמה, לאפשר לתת להם סעד להתקדם בפרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולמה הורדנו את זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סעד זמני נועד לשמר מצב קיים. זה מהותו של סעד זמני. סעד זמני בהליך משפטי נועד לשמר מצב קיים. המקרים שבהם סעד זמני, יתקן אותי עו"ד זינגר, הוא מומחה ממני בהליכים בבית המשפט, המקרים שבהם ניתנים סעדים זמניים שיש בהם משמעות של עשייה ולא שימור מצב קיים הם נדירים שבנדירים ובטח לא במקרה הזה שאנחנו רוצים שהפרויקט יתקדם באופן בלתי הפיך מה שנקרא. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נכון לגמרי מה שאתה אומר. אבל יש סיטואציה שבה מישהו מנסה לעכב את הפרויקט ואז הוא מבקש מבית המשפט צו ביניים שיעצור את זה. אולי לגבי הדברים האלה מתאים מה שאומרת תמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה שיקול לא לתת סעד. אם היא מבקשת סעד - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, היא כנראה פחות בקיאה בתחום. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בוודאות. אני רק אומרת מלמעלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב, אם יתבקש סעד כזה בבית המשפט, של מישהו שמבקש לעכב אז תופעל שאלת מאזן הנוחות בינו לבין שאר בעלי הדירות בפרויקט, סיכויי ההצלחה וכו', כמו שמקובל בסעדים זמניים. ההוראה הכללית שכתובה בחוק בתי המשפט לעניין הזה שסמכותו הקבועה של בית המשפט לתת סעדים זמניים קיימת בכל תביעה וגם בתביעה זו. לומר שבית המשפט יכול לתת סעד זמני שמשמעותו קידום הפרויקט ודיון לאחר מכן בעניין הזה, זה בעיה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נגד הקונספט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, של סעד זמני. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אבל לא על זה את מכוונת. מה שלך מפריע בעיקר הזה הצד השני. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד בצורה לא משפטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אפשר להפריד ביניהם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד בתהליכית וכל עורכי הדין סביב השולחן יתרגמו אותי למשפטית. מהותית הכוונה היא שככל שמבינים שאין, ולהבנתנו היום בית המשפט לא נותן סעד כזה, במציאות. יכול להיות שהוא יכול והוא לא עושה את זה, אבל במציאות זה לא קורה. כל המטרה הייתה שברגע שיש רוב, קודם כל אני אגיד, ברגע שיש רוב אומרים הפרויקט מתקדם. זה אומר קודם כל שהמדינה כבר התחייבה לזה שהפרויקט מתקדם. היא שמה את כל הכסף. בצד השני גם אומרים שהפרויקט באמת יקרה ועושים הכול כדי שהפרויקט יקרה. ככל שבית המשפט מבין ומשתכנע שהוא הולך לקרות בסוף וכרגע הריב הוא בגדול על כסף, בית המשפט יכול להגיד תתקדמו אקטיבית. עכשיו עורכי הדין השונים יכולים לנסות לתרגם אותי. יש לנו גם הצעה לנוסח, אבל רגע נהיה במהות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אפשרי לטעמנו. << אורח >> תום פישר: << אורח >> שלום, מה אתה מציע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשרי או לא אפשרי? אומר תומר שזה לא אפשרי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אפרט. תומר חילק את זה לשני דברים: דבר אחד, במקום בו אתה מבקש במסגרת סעד זמני צו עשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. זה דבר והיפוכו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הדבר האחר שהוא הגבלת שיקול דעת של בית המשפט. זה בדרך כלל לא מקובל, אלא אם כן מדובר פה על משהו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדרך כלל גם המדינה לא מתחייבת מראש על פרויקט שהיא לא יודעת שהוא יקרה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> מה היית מציע לכתוב, שלום? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מציע שתומר יציע, כי הוא יודע מה להציע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין מה להציע. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני חושב שהוא צריך מסייע. אני רוצה להסביר את הכוונה של משרד האוצר בהקשר הזה. תמר, סליחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם משרד המשפטים רוצה להציע, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה תום. << אורח >> תום פישר: << אורח >> לא, אין לי כרגע משהו להציע, אני רק מסביר את הכוונה. הכוונה היא שבמקרים שבהם בית המשפט מתרשם שהוא נוטה לקבל את התביעה כנגד בעל הדירה הוא ייתן סעד של פינוי הדירה, אם יש מצב שצריך למסור חזקה או משהו כזה, כאשר הבניין לא נהרס. את השאלה של ההסדר שייכתב בחוזה בין היזם לבין בעל הדירה הוא יברר בהמשך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין דבר כזה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני רק אסביר. זאת הכוונה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש מנגנון דומה היום בשכירות שאומרים שככל שהם עכשיו רבים עם שוכר, תתקנו אותי שוב, אבל אם שוכר נשאר למרות שכבר נגמר החוזה, ככל שהם רק רבים על הפיצוי אחורה, השוכר עדיין מחויב לצאת מהדירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. וזה שתי זכויות נפרדות. מה זה קשור? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בגלל זה ההפרדה. הסעד שמאפשר למשכיר להמשיך בעסקיו, מצד שני הם ימשיכו לריב על הכסף וזה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא אפשרי לטעמי בהקשר הזה ספציפי פה שאנחנו הורסים דירות וכו'. להחזיר את הדירה לקדמותה זה קצת בעיה. אם הוויכוח הוא על הכסף, אז בעל הדירה לא יתנגד, הפרויקט יתקדם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בטח שכן, הוא רוצה למקדם את הכסף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה, אז הוויכוח אף פעם לא - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יודע שהוא תוקע את כל הפרויקט אבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה, אז הוא יגיד שיש לו ויכוח גם מהותי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בית המשפט יודע שהסירוב אינו סביר. הסירוב אינו סביר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל את זה צריך להחליט בסוף התביעה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל אי אפשר לחכות לסוף התביעה, בינתיים יש אנשים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תביעת דייר סרבן יכולה לקחת בין שנה לשלוש שנים. אנחנו פשוט דוחים את הפרויקט בעוד שנה וחצי-שנתיים, זה הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גב' צ'ין, יקירתי, אנחנו משנים את הדין לגבי מועד ניהול התביעה. התביעה הזאת, אם הוועדה סבורה, ואני הצגתי את ההתלבטות והוועדה סוברת שכן אפשר לסדר דין מהיר. הליך של סדר דין מהיר יחול כאן. אוקיי? הליך של סדר דין מהיר, כשמו כן הוא, הוא תהליך שמסתיים יחסית מאוד מהר. הוא בדומה להליך של פינוי מושכר הוא הליך מאוד מהיר. גם עו"ד איציקוביץ' שנמצא כאן אני מבין ובקיא בדברים האלה - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם אני חושב שזה הכי נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכי נכון? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בית משפט, דיון מהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כן. אנחנו מנסים להביא משהו עוד יותר טוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> בוודאי שכל חוק התכנון והבנייה הוא על סד זמנים שאמורים לעמוד בו. אבל בפועל זה לא קורה, בואו, אנחנו תוך עמנו אנו חיים וחבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תראו, בואו נדבר גם בעניין המציאות. המציאות היא שמי שירצה להיות, להפוך למה שמכונה בעגה העממית "סחטן" אז הוא תמיד יטען טענות לגופו של עניין ובית המשפט לא יכול בשלב מוקדם להכריע בשאלות האלה, כי זאת התביעה. התביעה היא שהוא טוען שיש לו סירוב סביר. אז בית המשפט לא יכול להתרשם כבר בהתחלה שאין לו סירוב סביר. לכן אם הוא רוצה לסחוט, אז אין מה לעשות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הדיון הוא לא בין שני אנשים. יש קבוצה שלדעתי הם ממעיטים קצת בערכה ובחשיבותה – זו הקבוצה של רוב בעלי הדירות, בוודאי בנסיבות הללו הם נמצאים בסיטואציה בלתי, לא סבירה זה בלשון המעטה לפעמים. ואי אפשר לייחס אליהם כמו בעלי דירות רגילים בפרויקט שממשיכים לגור. האיזון הזה הוא איזון חריג. אגב, זו לא פעם ראשונה שבהתחדשות עירונית גם הוועדה ראתה לנכון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - לאפשר לבית המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להגביל את בית המשפט בצווי עשה זו בעיה קשה. אנחנו נבדוק את זה שוב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הכי טוב לפרויקט? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפרויקט זו שאלה אחרת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהר יותר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נו, אז? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל חסר לנו פה חלק שכרגע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מוכן לבדוק את זה שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, עמדת הוועדה שאנחנו מאוד רוצים. אלא אם כן, אני לא אצליח להפוך זה. לגבי הדיון המהיר, בוודאי שכן. אם אפשרי להבנות בתוך שיקול הדעת, בחלק לא הראשון שבעצם אמרת שהוא סותר, בצווה עשה. אלא לתת אפשרות, להבנות לבית המשפט את האפשרות שאם הוא רואה, לא רואה הצדקה בעצירת הפרויקט, אלא בבירור זכויותיו של התובע, יוכלו לעשות את זה במקביל תוך כדי שמירת זכויותיו. אם זה להעביר את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפשר לכתוב אם שוכנע בית המשפט. והאמת שבקדם משפט, אני לא יודע בסדר דין מהיר. בקדם משפט בית המשפט יודע מהן המחלוקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הדבר הזה ייבדק. אני ממנה את שני עורכי הדין, איצקוביץ' ושלום זינגר לעמוד בקשר מול היועץ המשפטי של הוועדה, לסייע ברעיונות. נחכה להכרעתו בעניין. אני לא הולך על זה בכוח. אבל אני חושב שזה חשוב, כי שוב, אני אזכיר לכם את הנאומים שלי. אנחנו חייבים שהפרויקטים האלה יצליחו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני חושב שמחובתי לומר את הדברים הבאים, למרות שאני חושב שחלק מהאנשים לא בעד העמדה הזאת. אני חושב שהיה מקום גם להותיר למפקחים לבתי משותפים לנהל דיונים בסוגיות אלו. זה קורה בפועל. זה תואם את התכלית ואת המטרה של הוועדה לקדם הליכים לא פחות אפילו מההליך, מסדר דין מהיר. אני חושב שראוי היה לשקול את זה ולהכניס את זה גם כאופציה בחוק. זו סוגיה ראשונה. סוגיה שנייה, אני העברתי גם נוסח. יש מה שנקרא הדיירים שאינם מצטרפים לפרויקט בצורה פאסיבית אני קורא להם. דיירים פאסיביים. למשל דיירים שנדרש אישור של האפוטרופוס, דירה של יורשים שיש לה מניסיון שמונה או 12 יורשים ו-11 מסכימים ואחד לא. אנשים שיש להם כל מיני מגבלות שבסך הכול הם רוצים להתקשר בעסקה, אבל יש קושי מסוים. לכן אני חושב שלבית המשפט במסגרת שיקול דעתו צריכה להיות עילה נוספת שבמקרים כאלה שהוא השתכנע שאלה המקרים ואין פגיעה בזכויות הוא יכול להתיר גם לרואה חשבון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא נכנס לסוגייה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש בית משפט למשפחה, זה משהו אחר. עם כל הכבוד. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מילה אחרונה. אם בסופו של התהליך מי שלא יהיה זכאי גם בדיני משפחה ייהנה מהתהליך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שכן או שלא. לדעתו לא. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בוא נדבר על המציאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המציאות שלדעתו לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דעתו של מי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של זה שלא רוצה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נניח שיש בניין שנהרס. בני הזוג לא גרים שם ויש ביניהם סכסוך. השאלה אם צריך שזה יעכב את כל הפרויקט או שמה שלא יהיה בסופו של דבר הנכס יושבח והם בכל מקרה יהיה להם יותר ממה שיש להם היום. זו סיטואציה למשל שחייבת את הביטוי, כי אחר כך היא תוקעת את הפרויקט. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל למה זה לא בא לידי ביטוי? מה זאת אומרת? זה במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, אין עילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני עוצר את הדיון החשוב הזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אמרתי את הדברים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ברור שהוא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סוג של נקודות שאותן צריך לתקן ברוחב ולא בעומק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הזרקור מופנה לעילות האלה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אפוטרופוס, קטין. אתם יודעים, מניסיון, היה לי מקרה של יורשת אחת ערירית שנפטרה בניו יורק. אתם יודעים איזה סיפור היה? 143 אנשים חיכו בשביל לפתור את הסיפור הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל מה זאת אומרת? בית המשפט כאשר הוא שוקל את הצורך הציבורי - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, הוא טוען שלא המצאת ואת הוועדה של אפוטרופוס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לעשות? אז נעשה בלי להמציא? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, בסדר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה מתכוון שאי אפשר למצוא אותה או שאתה אומר - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מכל מיני סיבות שבית משפט משתכנע שמה שלא יהיה מבחן התוצאה זכויותיו לא נפגעו יהיה לו שיקול דעת גם לסטות מהכללים הרגילים. זה מה שאני מדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מתבלבל קצת במובן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעזור לו שלא יתבלבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על דירה שנהרסת. ועם כל הכבוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעצור את הוויכוח המשפטי. כרגע מיותר לטעמי, כי אני לא, יש הרבה רעיונות לשפר בחוקים האלה שקשורים להתחדשות עירונית ולהליכים הנלווים אליהם. הלאה, יש הערות? << אורח >> תום פישר: << אורח >> כן. על סעיף 54 שמדבר על התביעה. בפסקה (3) לתבחינים שבית המשפט צריך להביא בחשבון במסגרת התביעה אנחנו מבקשים להוסיף שככל שהסירוב הוא מדירה שנמצאת במבנה ירוק, בית המשפט יביא בחשבון גם בשלב הזה את נחיצות המובהקת של אותו מבנה. ואני אסביר גם למה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> תום פישר: << אורח >> יש בסעיף רשימת תבחינים שבית המשפט צריך להביא בחשבון כשהוא נותן את הסעד. אנחנו מבקשים שבפסקה (3) שמדברת על הפגיעה שצפויה להיגרם לבעל הדירה תתווסף גם הערה שככל שמדובר בסירוב שנובע מדירה שבבניין ירוק אז בית המשפט יביא בחשבון במסגרת שיקוליו גם את הנחיצות המובהקת של אותו מבנה. הדבר הזה נחוץ בגלל שהתביעות לפי סעיף זה יכולות להיות מוגשות עוד לפני שיש תוכנית. ובגלל שעוד לפני שיש תוכנית, השאלה הסופית האם המבנה הזה נחוץ או לא יכולה עוד להשתנות במסגרת התוכנית. למשל אם יקבעו בו בסוף התחדשות בניינית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, זה בשלב ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו החלטה של הממשלה בהקשר הזה. מה פתאום. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התוכנית הזאת חייבת להיות באותם גבולות של ההכרזה. ובעצם מה המשמעות אם הוא קובע שאין נחיצות? אז כל בעלי הדירות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שנקרא מה שאתה עושה "להנחות את העד". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם לא אפשרי. גם אם זה אפשרי אתה כאילו מנצנץ את הדבר הזה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> שוב אני אומר, שבית המשפט יצטרך להביא את השיקול הזה בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בית המשפט מכיר אותו. הוא יביא את כל השיקולים בחשבון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, את זה הוא לא יכול להביא בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא את זה, זו החלטה ממשלתית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו החלטת ממשלה שאפשר לתקוף אותה בבית המשפט הגבוה לצדק, מי שלא מרוצה ממנה. ובית המשפט מחויב לדבר הזה. הוא לא יכול בתקיפה עקיפה עכשיו להגיד שמה שהממשלה קבעה זה לא תקין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> גם אם הוא קובע שזה לא תקין - - - << אורח >> תום פישר: << אורח >> שוב, אנחנו לא אומרים שזה לא תקין. אנחנו רק אומרים שבמסגרת השיקולים שבית המשפט צריך להביא בחשבון הוא צריך לתת משקל שונה כאשר מדובר על מבנה ירוק. משקל שונה כאשר מדובר על מבנה ירוק. ובין היתר לבחון את הנחיצות שלו שנכרכה בשלב התכנון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מה יהיה המשמעות של זה? זה לא, מה תהיה המשמעות של האמירה הזאת לעניין ההכרזה כולה? הרי לכאורה אם אין נחיצות הוא לא יכול להיכנס. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אז הוא יכול לא לתת את הסעד לאותם מבנים. בסוף בית המשפט מתרשם שהתוכנית מתאפשרת, מתאפשר מימוש התוכנית גם בלי אותו מבנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חס ושלום. כל הפרויקט הלך לפח. << אורח >> תום פישר: << אורח >> למשל אין שום הוראה בחוק שלא מאפשרת שהתוכנית תקבע את הבניין ירוק כהתחדשות בניינית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר גמור. נו? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אז אם הוא בהתחדשות בניינית הוא לא כרוך עם יתר הפרויקט. הוא יכול להתבצע 10 שנים אחרי זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> - - - ירוק עם התחדשות בניינית. << אורח >> תום פישר: << אורח >> למה לא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ירוק? רק ירוק? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם הוא בתוך הקו הכתום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא בתוך המתחם אז כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. הוא במסגרת הקו הכחול, אבל במגרש הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, עוד הערות? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז אין הכרח, אין נחיצות. אז אפשר בנפרד לקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד מישהו שביקש להגיב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק חייב לומר, כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול. זה מאוד חשוב. שאלת הנחיצות המובהקת היא שאלה שהתקיפה שלה צריכה להיות ויכולה להיות אך ורק בתקיפה ישירה בבית המשפט הגבוה לצדק, כאשר תוקפים את החלטת הממשלה על ההכרזה. לא מתקבל על הדעת שבמסגרת תקיפה עקיפה במסגרת הליך שמתנהל בבירור תביעה פרטנית תתברר שאלה על הנחיצות המובהקת שאותה קבעה הממשלה בהחלטתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפילו לא במסגרת תקיפת התוכנית. אני רוצה להוסיף על מה שאמרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אל תחגגו על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, תקיפת התוכנית זו שאלה אחרת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, אפילו במסגרת תקיפת התוכנית אי אפשר לומר 'כן, אבל זה לא נחוץ'. זאת אומרת, גם זה לא יקרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שם זה כבר שאלה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא ביקש רשות דיבור, נכון? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נובע ממה שאתה אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תביעה אזרחית זה כבר הרבה יותר רחוק, בוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תפסיקו ליהנות, זאת התשובה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> לעניין הסעיף הבא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא הוקרא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, אנחנו פשוט לא נקריא אותו, כי אין בו תיקונים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> הבנתי. יש בחוק פינוי בינוי סמכות לבית המשפט שנתן סעד לעניין דייר סרבן לתת סעד נוסף של פינוי. אני אתן דוגמה, מקרה קיצון. אם בעל הדירה חתמו במקומו על עסקה וכו' אבל הוא מתבצר בביתו ולא מוכן להתפנות. אז יש גם סעד של פינוי שקבוע בסעיף 5(א) לחוק פינוי בינוי והוא לא הוחל כאן. אנחנו חושבים שנכון יהיה להחיל את זה במקרים האלה גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקבלים את זה, יתוקן. הלאה, תמשיכי בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מציעה, הפרק הבא שיש בו תיקונים זה פרק של מיסוי מקרקעין. אני מציעה שמי שיסביר את התיקונים זה נציג רשות המיסים. אנחנו בסעיף 66, עמוד 48. התיקון הראשון הוא בסעיף 66. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> בוקר טוב לכולם. רחלי בן יהודה מרשות המיסים, מיסוי מקרקעין. ראשית, יושב-הראש ביקש ממני לבחון אם דווחו עסקאות היוון שבין קשיש ליזם. ניסיתי אתמול, את מה שהצלחתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עסקאות קשיש מה שנקרא. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון, חלופת ההיוון של הקשיש. יש שימוש בחלופה הזאת. הוא לא מאוד רווח ושכיח, אבל הוא קיים. הוא קיים ועושים בו שימוש. זה לגבי השאלה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק בשביל לקבל סדרי גודל, זה עסקאות בודדות או שיש כמות? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אנחנו זיהינו לפי קוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, מה שהצלחתם לבדוק, כמובן. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לפי בדיקה מחשובית. אבל אני אגיד כוכבית תחת זה, זיהינו כמה עשרות לאורך חמש השנים האחרונות. אבל לא בהכרח כל העסקאות האלה מדווחות בקוד הזה. לכן צריך לקחת את הנתונים האלה בערבון מוגבל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיכול להיות שזה יותר אפילו. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> צריך גם לראות את זה בהקשר של מתי נכנס התיקון לחוק וכמה זמן לוקח עד שהוא יושם. אז רק בעצם בשנים האחרונות האופציה הזאת הפכה להיות רלוונטית. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם יש מקרים שאנחנו מאפשרים גם לדחות את הדיווח ומצמידים אותו לעיתים ליום המכירה ולכן זה גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה על זה. הלאה, עכשיו לענייננו. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> יש לנו כמה תיקונים. ראשית, איריס מהרשות להתחדשות עירונית הציעה לתקן בתיקון עקיף את המועד שבו ניתן לבחור בחלופה של היוון של הקשיש שהיזם רוכש מהקשיש. אז לפי החלופה הזאת אנחנו באמת מציעים שניתן יהיה לבחור בחלופה שהיזם רוכש מהקשיש, חלופת ההיוון עד יום המכירה ולא עד ההפקדה של תוכנית היתר בנייה כמו שהיא קבועה היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תיקון מיטיב. מיטיב. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> זה התיקון העקיף שאיריס הציעה ושאנחנו תומכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק דקה, אני רוצה להבין, יום המכירה הוא? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יום התקיימות מלא התנאים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> יום המכירה בדרך כלל זה או התקיימות התנאים המתלים בעסקה שבין היזם והדיירים או בעצם היום שבו מתחילה הבנייה, לפי המוקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. מתחילה הבנייה זה מבחינתכם הריסת הבניין הקיים בעצם. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון. בעצם ביום שהם מקבלים היתר בנייה. אז זה תיקון עקיף של סעיף 49כב(2) לחוק. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה תיקון עדיף, לא רק בהקשר הזה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> זה תיקון עדיף. וגם אני יכולה להגיד לך משיחה ממייצגים שעוסקים רבות בתחום ההתחדשות העירונית, אני בטוחה שגם ישי יוכל להגיד. זה יכניס הרבה מאוד עסקאות נוספות תחת החלופה הזאת. כי זה מה שאנחנו קיבלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין, יפה מאוד. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אגב, אנחנו חשבנו להציע עוד משהו בהקשר הזה. להוריד את גיל הקשיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נתקדם עם זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השגת הישג יפה לטובת הקשישים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמרי לך את זה כשאתה תדברי על שאר הדברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, אנחנו רק נקריא את השינוי הזה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אני ברשותכם אקריא. אני מקריא את התיקון, את התחילה שלו בעצם, שאנחנו רוצים להחיל על אלה שכבר, לא רטרו, אבל אלה שקיימים. תחילה ותחולה * (א) תחילתו של יום זה ביום פרסום הרשומות (להלן – יום התחילה). (ב) הוראות סעיף 49כב(2) כנוסחו ביום זה יחולו גם על הסכמים שהתקיימו לפני יום התחילה ובלבד שיום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ לחוק טרם חל לגביהם טעם התחילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל איפה הסעיף המהותי, התיקון המהותי? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> התיקון המהותי אני יכול להקריא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רק אגיד, זה בעמוד 51. זה נמצא אצל כולם בנוסח, גם ההוראה שהרגע הוקראה, התחילה, וגם ההוראה המהותית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק תקריא את ההוראה המהותית. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (1) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 49כב(2), במקום המילים "בקשה להיתר בנייה מכוח תוכנית פינוי ובינוי לגבי הבית המשותף שבו נמצא היחידה הנמכרת נקלטה במוסד התכנון והמסמך לפי חוק התכנון והבנייה" יבוא "יום המכירה של יחידת המגורים הנמכרות כמשמעותו בסעיף 49כ". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של יחידת המגורים הנמכרת. אנחנו רק מדייקים את הנוסח, כי זה נוסח שיובא להצבעות פשוט, אז אנחנו מדייקים אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם יכולים להמשיך. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> זה לגבי התיקון העקיף. לגבי חוק השיקום אז יש פה סעיף שאנחנו מציעים לתקן, סעיף 66(ב). זה בעצם סעיף מבהיר. בגלל שאלות שעלו. מה הסעיף בא ואומר זה בעצם להסביר את העניין של שתי העסקאות ובמה דברים אמורים. כאשר יש עסקה בהתחדשות עירונית, ניקח עסקה רגילה של פינוי בינוי והעסקה של חלופת ההיוון של הקשיש, אז בעצם אנחנו רואים בזה כשתי עסקאות. העסקה הראשונה שהיא חייבת במס על ידי היזם שמשלם מס רכישה זו העסקה שהיזם רוכש מהדיירים את הזכויות שלהם. זו העסקה הראשונה. העסקה השנייה שהיא פטורה ממס זו העסקה של היזם שהוא רוכש מהקשיש את דירת המגורים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כדי להבהיר את זה, מבחינתנו זה היה הבסיס, אבל מהשיח שעלה פה הבנו שזה לא מספיק ברור. כדי שזה יהיה ברור הוספנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יכולה להקריא שוב פעם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> את יכולה לחזור רגע על שתי העסקאות? מהן שתי העסקאות מבחינתכם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעסקה רגילה קודם כל נתחיל. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> בעסקה רגילה כאשר דיירים חותמים עם יזם הם מוכרים את כל הזכויות שלהם ליזם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם בעצם המס שלהם נדחה לעסקה הבאה והוא משלם מס רכישה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> המס של הדיירים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נדחה. מס השבח נדחה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אם הם ימכרו את הדירה החלופית שהם יקבלו, החדשה, אז הם ישלמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. מס השבח נדחה ומס הרכישה משולם. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> מס הרכישה משולם על ידי היזם הזכויות שהוא רוכש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, זו עסקה אחת. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> זו העסקה הראשונה. העסקה השנייה שבה היזם רוכש מהקשיש את הדירה החלופית היא פטורה ממס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה דירה חלופית הוא רוכש ממנו? אה, אם עושים קונסטרוקציה כשהוא לא נותן לו כסף. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> המתווה בחוק, כדי שהיזם יוכל לקבל בעצם, שהוא ימכור את הדירה החלופית שהוא רוכש זה בנוי בצורה הזאת. אוקיי? בכל מקרה בתוצאה הסופית הדייר לא משלם מיסים, ככל שהוא עומד בתקרה של הדירה החלופית שהוא מקבל. והיזם משלם מס רכישה פעם אחת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם מסתכלים על זה כאילו שהם עושים חילופים. בסדר. הוא כאילו מחזיר לו את הדירה. אבל השאלה, גב' בן יהודה, השאלה שמטרידה אותי, אני הבנתי את מה שאת אומרת. אם הוועדה תרצה, כמובן יהיה הסבר נוסף. אבל אתם מציעים לתקן כאן בחוק השיקום ולהבהיר את העניין הזה כשתי עסקאות, את מה שהסברת עכשיו. השאלה שלי, מה שתיארת זה בדיוק מה שקורה גם בעסקת קשיש רגילה, לפי החוק הקיים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ושם אתם לא מבקשים לעשות את ההבהרה הזאת. זה מה שמטריד אותי. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא, זה נמצא בתוך חוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מה שאת מתארת כאן אני לא מכיר בתוך החוק. זה לא קיים בחוק מיסוי מקרקעין הנוסח הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הנוסח הזה קיים בחוק מיסוי מקרקעין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא, הוא לא קיים בפרק של פינוי בינוי. אבל בגלל שעלו פה שאלות בדיון לפני שני דיונים, אז באנו ואמרנו אוקיי, כדי שיהיה ברור שהפטור של ה-Buyout הוא לא פטור מוחלט ובעצם הוא קובע שהיזם לא ישלם בכלל מס רכישה, אמרנו שנכון יהיה להבהיר את זה בסעיף 66(ב). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אז זה יעלה שאלות לגבי הקשיש. כי שם אין את ההוראה הזאת וזה בעצם אותו דבר. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> יש את זה בתוך החוק שלנו, המתווה הזה הוא ברור. המתווה הזה קיים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הוא לא ברור לגבי ה-Buyout . << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, למה את חושבת, גב' בן יהודה השאלה היא אם אנחנו לא יוצרים כאן חשש לפחות להסדר שלילי שיגידו בגלל שבחוק השיקום מופיע ההסדר הזה - - - << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. שבחוק השיקום מופיע ההסדר הזה ובחוק הרגיל, הקיים, שמתייחס לעסקת קשיש שהיא מאוד דומה לעסקת Buyout , כן? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אין לנו חשש כזה, ואני אסביר. מאיפה עלתה השאלה פה שעלתה. שי גם יוכל להסביר את זה, כי הוא באמת העלה את זה בשני הדיונים. בעצם שפה לעומת עסקת פינוי בינוי יכולים לבוא ולטעון שיש פה עסקה אחת, רק העסקה של ה-Buyout . ואין פה את העסקה של החתימה של היזם עם כל הדיירים. מבחינתנו אנחנו ראינו את זה באופן זהה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבנתי מה היא אומרת. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אבל בגלל השאלות שעלו פה ראינו צורך לנכון להבהיר את זה. ואני מדגישה, זה סעיף מבהיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק אני אבקש משותפך להקריא ו-ב', שזה יהיה מעוגן בהנחיות המקצועיות אם אפשר, כדי שזה יהיה ברור שזה לא משפיע על הנושא של עסקאות הקשישים. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> פרשנות 66. (ב) לעניין פרק זה, יראו בהתקשרות בהסכם יציאה של בעל דירה בהתאם להוראות סעיף 42ב כמורכבות משתי עסקאות: האחת עסקת שיקום שבה בעל הדירה מוכר את הזכות על מקרקעין בתמורה לקבלת זכות ביחידת מגורים חלופית והשנייה מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים. סיימתי. רחלי, לגבי מועד ההכרזה? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> תיקון אחרון זה לגבי סעיף 67(א) יש פה תיקון טכני, כי בנוסח הקודם היה מונח שנקרא המועד הקובע. אז תיקנו אותו למועד ההכרזה. נמצא בשורה חמישית בסעיף 67(א) בתור חלופת הבעיה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תפני אותי שוב. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> סעיף 67(א). בתקופה שתחילתה המועד הקובע, זה היה הנוסח הקודם. פשוט במקום הקובע, שזה כבר מונח שלא קיים בחוק, תיקנו את זה למועד ההכרזה. בעצם זה התייחס לתקופה, תחילת התקופה שהדייר יכול לרכוש דירה אחרת בשוק החופשי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שתהיה פטורה, כן. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כדי לקבל את הפטור ב-Buyout . כשרוכשים ממנו את הדירה הישנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לעשות עסקאות Buyout לפני? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תגידו את זה, נו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אשאל, כי אנחנו מדברים כאן על לפחות חלק מבעלי הדירות שכבר מעל חצי שנה לא נמצאים בבית. השאלה אם הם רכשו דירה לפני תקופת ההכרזה, האם אין מקום להחיל עליהם? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אנחנו חשבנו שההכרזה זה יחסית מועד מוקדם. אין לנו מניעה אם תרצו לקחת את זה לתקופה אולי מוקדמת יותר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השאלה אם מועד קרות הנזק. זה נראה לי, שוב פעם, במקרים רבים, אולי במקרים שיהיו מעכשיו זה יהיה יותר קרוב. אבל כל עוד החוק הזה התעכב אז נראה לי נכון לאפשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גב' בן יהודה, נציג לך את המצב. יש לנו מקרים שיש לנו, לצערנו, נזקים שקרו כבר ביוני שנה שעברה. ואנשים הסתדרו, יכול להיות שכבר רכשו דירות או התחייבו לרכוש דירות. אני מבין שרשות המיסים מבחינת מס רכוש מעודדת אותם לעשות את זה. כי הם חוסכים את דמי השכירות. אז יכול להיות בין אם מדובר בהוראה מיוחדת לתקופה הזאת או באופן כללי. לא יודע, תגידו אתם, אם יש מניעה מבחינתנו שהמועד הרלוונטי יהיה מועד קרות נזק המלחמה. (היו"ר אלי דלל) << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בעצם אחרי שהחוק ייכנס לתוקף אז פרק הזמן בין נזק המלחמה להכרזה יהיה יחסית קצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יחסית קצר, שלושה חודשים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני לא רואה מניעה. בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לאפשר את ההקלה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לא מועד ההכרזה. אנחנו נכתוב מועד קרות נזק המלחמה. בסדר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז אנחנו מתקנים את זה בסעיף 67(א) "בתקופה שתחילתה במועד קרות נזק המלחמה". << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> צריך להצמיד את זה להגדרה שיש היום בחוק. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מי מתקן את זה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני עכשיו הכנסתי את זה ואנחנו נפרסם את זה בנוסח הבא. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה הלאה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, הצבעות. יש את ההסדר - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר רגע להתייחס למיסוי? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רגע, שנייה. יש עוד משהו שאולי שווה שיסבירו לגבי הקשיש. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> עדיין ב-66? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, צריך להקריא. גב' בן יהודה, אנחנו מדברים על הסיפור של היחידה האחרת. את צריכה להסביר מה תיקנתם לגבי סיפור שזה יחול גם על יחידה אחרת, בעקבות ההערות שנשמעו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> וגם ההטבה המסוימת לקשיש שמאפשרת הקלות בהגדרה של קשיש לעניין הזה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> ההגדרה של הקשיש של התיקון העקיף אתם מתכוונים? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> 66(ג) זה מופיע. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> זה השינוי של התנאים של הקשיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסבירו וגם תקריאו. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> רגע רודין, אני צריכה רגע את הנוסח לראות אותו. אז אם אתה רוצה רגע להתחיל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אקריא ותסבירו, בסדר? (ג) על אף האמור בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין, לעניין עסקת שיקום יראו כקשיש גם את אלה: (1) מי שלא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות; (2) בעסקת שיקום שהיא עסקה קודמת לפי סעיף 42ג, יראו כקשיש גם את מי שמלאו לו 70 שנים במועד שבו נגרם נזק המלחמה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אז גם פה זה סעיף מקל שבא להכניס קשישים לתוך הוראות חוק השיקום והוא בא ומסיר את התנאי של המגורים של פרק זמן של שנתיים. בפרק פינוי בינוי זה שנתיים לפני בעצם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני העסקה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון. אז בעצם אנחנו רוצים להסיר את התנאי הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבורכו. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כדי שכן קשישים יוכלו להיכנס. לגבי הגיל אנחנו רוצים לקבוע מבחן אחר. כי המבחן היום בחוק מיסוי מקרקעין הוא מבחן שבא וקובע קשיש הוא מי שהוא בן 70 במועד החתימה הראשון בבניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא, גב' בן יהודה, האם אתם יכולים ומוכנים לשקול להוריד את הגיל מ-70 במקרה הזה ל-65. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> 67 נניח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 65. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> או 64. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בחוק השיקום או באופן רוחבי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחוק השיקום. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל מה המשמעות בחוק השיקום בהינתן זה שלכולם יש Buyout ? ה-Buyout הוא מוטב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי לקשיש יש עוד חלופות. הוא יכול לקבל העברה לדיון מוגן, הוא יכול לקבל - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בדרך כלל השוק נותן את זה גם בלי החוק. החלופה המשמעותית זו חלופת היציאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל הוא לא יקבל את הפטור. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בגיל 65? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> הוא יקבל את החלופות של הקשיש. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הוא יהיה תחת הסכם היציאה, כמו אדם רגיל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל יש עוד חלופות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל יש את החלופות של שתי הדירות. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> של שתי דירות, נכון. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון, זה רק הקשיש. אבל חלופת היציאה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל על זה הוא לא יקבל. הפטור לעניין שתי הדירות - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את החלופות הנוספות לקשיש האם אפשר מבחינתכם לאפשר במקרה של חוק השיקום או באופן כללי, אם אתם מסכימים זה בכלל, לחוק המקרקעין בתיקון עקיף לחוק מיסוי מקרקעין שהחלופות האלה, ההטבות לקשיש יהיו מגיל 65? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> באופן כללי אני חושבת שיש שם, להבנתי יש טיעונים לשם ולשם. אני לא בטוחה שזה השלב להתחיל לדון בהם. יש מורכבות לשני הכיוונים. אני חושבת שהייתי מגדרת את הדיון לעניין חוק השיקום ספציפית לעניין הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הבנו שיש הסכמה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז רגע רק שרשות המיסים יגידו את עמדתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשמע את עמדתם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עקיף אני חושבת שלא רלוונטי בשלב הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשמע. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> רגע, יש התנגדות ל-65? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשמע את עמדתם. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> תראו, מבחינתנו זה עניין של מדיניות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בסדר, אנחנו קובעים את המדיניות. הוועדה קובעת את המדיניות. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> הוועדה קובעת. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נכון, נו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם שואלת את עמדתנו אז אנחנו יכולים רגע לבדוק. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה אתה אומר תומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבדקו את זה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אצלנו בבית. אבל ככלל, קביעה של המדיניות אם אנחנו רוצים גיל 70 או 65. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אז לא הבנתי, מה הצעת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם תוכלו, קודם כל יש פה שתי שאלות. השאלה אם אתם מוכנים באופן כללי בתיקון עקיף מה שנקרא או רק לעניין חוק השיקום. אלה שתי שאלות אם אתם יכולים לתת עליהם תשובות. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> תומר, אני כן יכול להגיד שאם אנחנו מורידים את זה, אנחנו לא נוריד את זה - - -. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוועדה מוכנה לתיקונים עקיפים רחבים שלא נדונו? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> סליחה, סליחה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הייתה פה הערה של לא יודע מי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תיקון מאוד נקודתי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא לא נקודתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם יכולים להתנגד. אתם מתנגדים, בסדר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אמרנו כבר, פתחת שוב. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הייתה הצעה של הרשות להתחדשות עירונית לעשות את זה. ונאמר לנו שזה בהסכמה. אם אכן זה לא כך הדבר, אז לא. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> כן, הייתה הסכמה עם רשות המיסים, זה מה שציינתי. אני לא מכירה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם אין שום מורכבות לאף שחקן בהינתן שזה לא פורסם, לא נדון ויש תפיסה שזה לא משפיע בשום צורה על השוק – מעולה. אם זה משפיע, אני חושבת שיש מורכבות כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רק מקל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אשמח שהקבלנים יתייחסו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש לזה גם השלכות אחרות מאחר והמיסוי בסופו של דבר גורם גם לשוק ללכת ולשנות בפועל גם את חוק פינוי בינוי למעשה מה שנקרא. לכן יש לזה השלכה שצריך לבחון אותה ואי אפשר לקבל אותה בצורה כזו מהירה. זה לא נקודתי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בסדר, בואו נחליט על 65 ותבדקו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תחזור אלינו עם תשובה. קודם כל נשמע את עמדת רשות המיסים, הם אמרו שהם צריכים לבדוק. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אז אמרתי, שיבדקו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> החקיקה בהקשר הזה באופן כללי, לא רק בחוק השיקום, הוועדה תגיד, רק צריך לזכור שהחוק מיסוי ומקרקעין, ההקלה הזאת לקשיש זה לא מחייב את היזם להציע. זה פשוט אומר אם היזם יחליט לתת את ההקלה אז זה יחול גם על מי שהוא לא חייב לתת לו לפי חוק פינוי בינוי. גם היום יש את הפער הזה בין חוק המיסוי לבין חוק הבינוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים איתך. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני מסכים להערות שהיו פה, כי יכולה להיות לזה השלכה בהקשר של התנהלות השוק שאולי ינסה ליישר את עצמו להקלת המס. ולכן פה חשוב באמת לשמוע גם את ההתייחסות בעיקר של צד היזמים. איך זה יכול לעשות את ההשלכה מבחינת מיסוי, מבחינת הפניות שאנחנו קיבלנו. גם מבחינת ההשפעה של זה גם על הטבות המס. כי בסוף ההטבות הן כפופות לתקרה. התקרה היא אותה תקרה, רק אפשר לקבל אותן בדרכים נוספות כמו דירה במזומן וכו'. לכן מבחינת רשות המיסים אנחנו לא מתנגדים, אנחנו בעד התיקון הזה. אבל חשוב פה לשמוע את שאר השחקנים בשוק ואיך זה יכול להשפיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מתקדמים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מסכמים את הנקודה הזאת שאנחנו מחכים לתשובה סופית מרשות המיסים - - - << אורח >> יניב כהן: << אורח >> נעשה את הבדיקה יחד עם שאר הגורמים בממשלה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תוך כמה זמן אתם חוזרים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם צריכים לסיים את הבדיקה היום. אנחנו רוצים להצביע. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מאה אחוז, בסדר גמור. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני רק אגיד שמה שאיריס אמרה זה היה בתיאום איתנו. כמו שיניב אמר, נעשה בחינה נוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. רק הנושא האחרון שאתם צריכים עוד להסביר זה הנושא של ההרחבה ליחידה האחרת. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זה לטובת הציבור. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני פשוט רוצה את רעת הציבור, איריס. בואי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היחידה האחרת, כן. זה בעקבות הערה של הוועדה אני מניח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אקריא, בעמוד 48 סעיף 67(א1). (א1) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על יחידה אחרת, בשינויים המחויבים ובכפוף לסעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין. (ב) על מכירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור בסעיף 49כב1(ג) או (ד) בחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, בשינויים המחויבים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> השינוי הזה בא לאפשר את חלופת ה-Buyout גם על יחידה אחרת שהיא לא דירת מגורים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> זו המשמעות של התיקון הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק להסביר, אני שאלתי את זה, נדמה לי ששאלתי את זה גם על דירת מגורים. אבל אני רוצה גם שתנוח דעתי בעניין הזה. גם יחידה אחרת יכולה להיות שלא בבית משותף. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם יחידה אחרת תיאורטית כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. כי פשוט בהצעה הזאת, הצעת חוק השיקום מתייחסת למצבים שהם לא נפוצים בלשון המעטה בחוק פינוי בינוי או בעסקאות פינוי בינוי רגילות של צירוף של מגרשים שיש עליהם יחידות דיור שאינם בתים משותפים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם בתים פרטיים יכולים להיכנס בפרק של פינוי בינוי לרבות יחידה אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בן, בבקשה. << אורח >> קריאה: << אורח >> שימו לב רגע שם, בעקבות התיקון של יחידה אחרת הייתה הפנייה שם בסעיף 67(ג). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תיקנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הקראתי את התיקון ב-(ב). << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני רוצה להתייחס למה שנאמר לגבי המיסוי, כי אני חושב שחלק מהמטרות של ההערות שלי שלא יהיו פה כל מיני כשלים. אז אני הולך צעד אחד אחורה לשאלה של מה ההבדל בין עסקת Buyout לעסקת קשישים. היה לי דיון רחב וענייני וקואופרטיבי עם רחל בן יהודה. אבל אני רוצה רגע להסביר את זה קצת מכיוון אחר, גם מאחר והייתי נוכח בדיונים שקבעו את חוק הקשיש גם בהקשר המיסוי. למעשה יש פה עסקת פינוי בינוי עם הקשיש יש שלוש שכבות. לעסקת פינוי בינוי רגילה בעל הדירה מתקשר בעסקה, הוא מוכר את דירתו ואת כל זכויותיו ליזם. פה יש עסקת מקרקעין אחת. העסקה השנייה היא למעשה שהיזם מוכר לו דירה חדשה. זו עסקת פינוי בינוי רגילה. עושים מה שנקרא מכבסה והעסקאות האלה כבר מ-2002 למיטב זיכרוני נקבע שיש מס רכישה ליזם, שאגב הוא בניכוי מרכיב הקרקע הוא נדחה ליום המכירה, אז הוא צריך לשלם אותו. ויש פטור ממס שבח לדייר עד תקרות של דירת 120 מטר, 150% וכו'. כאשר בא הקשישים כדי לנסות לפתור את הנושא הזה, בעצם אמרו יש פה עכשיו רובד שלישי. הקשיש בעצם שהתקשר בעסקת פינוי בינוי ומכר את זכויותיו, מכרו לו דירה חדשה, עכשיו מוכר את הדירה החדשה ליזם. ככה נבנה, כך נבנו הוראות מיסוי מקרקעין. בעסקת Buyout שאנחנו מדברים עליה עכשיו כמוה כעסקת מכר לכל דבר ועניין. בהקשר הזה באים בעצם לדייר והדייר מוכר את דירתו ליזם. הוא אפילו עוד לא התקשר בעסקת פינוי בינוי. למה הדבר דומה? דומה למצב שבו יזם בא לקדם פרויקט פינוי בינוי ויש דיירים שאומרים לו תקשיב, אני בכלל מוכן למכור לך את הדירה שלי עכשיו וללכת. זה בדיוק המקרה. לכן הוא בכלל מתקשר איתו בעסקת פינוי בינוי, עסקת מכר לכל דבר ועניין. מפה נוצר הקושי או הצורך להבהיר את מה שאמרה גב' בן יהודה. יש לי שלוש שאלות שעו"ד רוזנר ציין אותן לגבי הנחיות, אולי יקבלו ביטוי שם. אבל אני רוצה לדעת שהן פתורות. אחת, כדי להיכנס בעצם להכריע את המיסוי של הקשיש אתם אומרים זה שתי עסקאות. אני שואל כאשר עושים עסקת מכר, מדווחים עליהם, נתונים אישור מס לרישום הזכויות על שם הרוכש. האם פה בהקשר הזה אתם תדאגו על מנת שניתן יהיה לקבל אישור מס לעסקה המוזרה הזאת? כי זו עסקה שלא קיימת עד היום, כן? זאת עסקת מכר אבל לצורך מסוים הגדירו אותה כשתי עסקאות. בסוף צריך אישור מס, רישום הזכויות על שם היזם הרבה לפני שהפרויקט יוצא לפועל. זו שאלה אחת. שאלה שנייה, אני רוצה לוודא, אתם מכירים את הפרטים יותר. שגם דירה שנהרסה היא תהווה דירת מגורים. אני מזכיר שלקח כמה שנים לתקן את החוק ולתת הטבה לבעלי זכויות שמוכרים את הדירות במהלך הבנייה, כי דירת מגורים לא ראו בדירה שנהרסה. במקרה של חוק השיקום חשוב שהנושא הזה גם יקבל ביטוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעמדה הזאת אני מסכים מאוד. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נקודה שלישית, מאחר ובעצם היזם נדרש לשלם מס רכישה כעסקה לכל דבר ועניין כבר במועד החתימה, ההסכם או תוך 60 יום, אני כרגע לא נכנס לדקויות. אנחנו מבקשים לדחות את מועד תשלום מס הרכישה בעסקאות האלה בדומה להחלת כלל העקרונות בעסקה הזאת למועד קיום, מועד יום המכירה, כדי להקל. ועדיין, זה לא יהיה בכך כדי למנוע לתת לו אישור מס לרישום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי אפשר לאחוז בחבל בשני הקצוות אדוני. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, בסדר. קודם כל, אפשר. כי עובדה היא שהפתרון עכשיו של לראות עסקת מכר כעסקה עם שתי עסקאות זה פשוט פתרון מאולץ מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אי אפשר להגיד שהוא שילם את המס אם הוא לא שילם את המס. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, אני אומר, אין בעיה שיתנו את האישור לרישום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אישור לרישום משמעותו שהמס שולם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בסדר. אבל ייקחו ממנו שעבוד אחר או משהו כזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה שעבוד ראשון? אין בעיה. פקודת המיסים אתה רוצה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני חושב שצריך למצוא לזה גם יתרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוא נשמע את רשות המיסים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני חושב שזה מאוד חשוב. זהו, אלה ההערות שלי להיום. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה. תגובת רשות המיסים? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> ביחס לשאלה הראשונה בעצם כאשר ידווחו על עסקת ה-Buyout אנחנו - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מצטער שאני מתפרץ. גם בדיון הקודם שאלתי את השאלה בעסקת מכר מה יהיה כתוב, מה יהיה סכום הרכישה, מה מס רכישה יילקח מאיזה סכום? כי בקשיש אנחנו במקום אחר. פה יש עסקת מכר בגובה של דירה חדשה פלוס ארבעה מטרים לצורך הדיון פה, לא ניכנס. ויש עכשיו מחיר בהסכם. איך יחשבו את מס הרכישה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה המחיר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, רק לחדד את זה. כי קשיש זה לא עובד ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קשיש יש היוון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בבקשה, רשות המיסים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אז ראשית לגבי השאלה הראשונה. בעצם פטור הוא יינתן, אבל הוא יוקפא עד להתקיימות בעצם התנאים לפטור, כמו שבעצם קורה בכל עסקה שיש בה פטור והיא מותנית בתנאים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> התנאים של האדם, עד שהוא יקנה דירה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם כשהוא ירכוש בעצם את הדירה החדשה וגם שיגיע יום המכירה. זאת אומרת, יש פה תנאים שצריכים להתקיים כדי שהוא יקיים את הפטור. יש דרכים להשאיר ערבות אצל המנהל כדי לקבל אישורים. יש כללים רגילים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מס רכישה את מדברת, לא לגבי מס שבח. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני מדברת גם לגבי הפטור ממס רכישה וגם הפטור ממס שבח, כל הפטורים של העסקה הזאת. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מס שבח לא תלוי בי. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם של הדייר וגם של היזם, הם מוקפים עד להתקיימות התנאים המתלים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בואי נראה מקרה שבו הדייר לא רכש דירה חדשה תוך 12 חודשים. המטרה של ה-Buyout זה להיפרד לשלם כל אחד לדרכו. אז אי אפשר לקבל את אישורי המס ואי אפשר להירשם כבעלות, למרות שהוא כבר במקום אחר הדייר. אנחנו עם הקרקע. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> התנאים צריכים להתקיים כדי לקבל את הפטור הזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> צריך לראות איך בסופו של דבר במקרה כזה אפשר לבוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתה עושה בעסקת מכר שמותנית, אני שואל אותך ישי. מה אתה עושה בעסקת מכר רגילה של דירה יחידה שבה יש תנאי שהוא צריך לרכוש תוך 18 חודשים או 24 חודשים, לא משנה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, שם אני מקבל את אישורי המשכורת, יש כבר פרוצדורות, ברוך השם. בעסקה ראשונה אתה פשוט מפקיד בנאמנות. אז פה אתה אומר את מס השבח של היזם לא ישולם לו, עד אשר שהוא יביא את אישור המס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מס שבח של היזם? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> של הדייר, סליחה. יש לו פטור מותנה בכך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהוא יקנה דירה אחרת. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> תוך 12 חודשים. ואם הוא לא עשה את זה רשות המיסים לא תנפיק אישור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שלא. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אוקיי. אז אנחנו נשלם את המס ונקבל את האישור. כמו עסקה רגילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה. כן, היו לו עוד שלוש שאלות. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לגבי השאלה השנייה. דירה שנהרסה ואם נראה בה כדירת מגורים. היו לנו כבר סיטואציות כאלה וגם בעם כלביא הוצאנו הבהרה שמתבססת על החלטת מיסוי שניתנה בעניין באילו מקרים באמת אנחנו צופים על דירה שנהרסה כעל דירת מגורים. וגם פה אנחנו נוכל להחיל את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, אל תפטרי את עצמך בקלות כה רבה. בהקשר של החוק הזה יש כאן הוראות מיוחדות שקובעות מי מחליט שהדירה הזאת היא הרוסה או ראויה להריסה. וזה לא איך שאתם רואים את זה. זאת אומרת, מבחינת החוק הזה, מהנדס הרשות המקומית מחליט לצורך החוק הזה, שוב אני מדגיש, לצורך החוק הזה, מחליט אם הדירה הזאת נהרסה או ראויה להריסה. אם היא נהרסה זה קל. אני חושב שכנראה אין ויכוח. אם הבניין הרוס קשה להתווכח עם זה. אבל לגבי השאלה אם הדירה ראויה להריסה היה לנו ויכוח גדול מאוד עם נציגי רשות המיסים מהאגף השני, של מס רכוש, לגבי מי מחליט ואיך מחליט ומה חלוקת הסמכויות בהקשר הזה. השאלה היא מבחינתכם אני חושב לפחות על פני הדברים שזה לא יכול להיות שיהיה פער בין מה שמהנדס העיר החליט לצורך החוק הזה לבין הטבות המיסוי שהחוק הזה נותן. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני שומעת את מה שאתם אומרים. יכול להיות שכדאי שנבוא ונוסיף סעיף שקובע באופן פוזיטיבי אם מדובר בדירת מגורים לצורך החלת הוראות הפרק. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> רגע שנייה, ברשותכם. בסופו של דבר, אני רוצה רגע להוסיף. בסופו של דבר הפטור לפי הפרק ניתן ליחידת מגורים, יחידה אחרת בנויה. ההבהרה שרחלי התייחסה אליה היא התייחסה לסיטואציה שבה הבית נהרס כתוצאה מאותו נזק לא צפוי ולכן בכל זאת עדכנו ואמרנו יראו בזה לצורך הוראות ההתחדשות עירונית כנכס בנוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אם יש נכס שהוא עדיין בנוי, קיים, אז אין שום בעיה, יחולו עליו הוראות הפרק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא קיים אבל נקבע לגביו, שנייה רגע. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> רגע, שנייה, משפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, אני אבהיר את השאלה. אנחנו מדברים על מצב שבו יש נכס שהוא בנוי, יכול להיות שהוא הרוס חלקית. למשל כמו שראינו לצערנו בדימונה – הקירות החיצוניים נהרסו, הבית עומד. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא, אבל אתה לא יכול לגור בו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, הוא קיים אבל הוא לא בר שימוש. ומהנדס העיר קבע שצריך להרוס אותו. ולא גרים בו וגם לא יגורו בו כנראה תקופה ארוכה. כן? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני שוב מסתכל פה על שתי חלופות. נכס שהוא בנוי, הוא בר שינוי, שנוצר בו נזק מאוד קל, ברור שהוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> מהצד השני נכס שנהרס לגמרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם קל. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אז אני לא רואה בעיה להחיל תחת אותה הבהרה גם את הנכס שנהרס, חצי נהרס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב, מה שמטריד אותנו בהקשר הזה זה אחידות. כלומר שלא מתקבל על דעתנו שתהיה תוצאה שונה בראייתה של רשות המיסים ותוצאה שונה בראייתו של מהנדס העיר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אז תקבע שמהנדס העיר הוא שקובע גם למיסים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהציעה גב' בן יהודה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יפה, זה מה שצריך לקבוע. שהחלטה של מהנדס העיר היא החלטה שגם נכונה לרשות המיסים. שהיא גם נכונה עבור רשות המיסים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לצורך הקלות המס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נכון. בסדר, מקובל חברים? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אנחנו נחשוב על נוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין, תודה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> למה לחשוב? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא, נחשוב על נוסח מתאים. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> נעשה רגע בדיקה אם בכלל יש צורך להכניס את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, שאלה הבאה. (היו"ר יעקב אשר) << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תומר, אני רוצה רגע להתייחס ולשאול שאלה על מה שנאמר עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו באמצע חקירה נגדית של הגברת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נשאר? התאחדות הקבלנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, היא עוד לא סיימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח רגע להתייחס ולשאול שאלה על מה שנאמר עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בן יהודה עוד כאן? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הכבוד. מה עם הילדה, בסדר? מרגישה יותר טוב? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני מקווה מאוד, תכף נבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מוסרים לה רפואה שלמה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני אשמח רגע לשאול את רשות המיסים שאלה על מה שנאמר עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל היא באמצע. היה תסיים ואז אתה. על מה שהיא ענתה עכשיו? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תשאל, בבקשה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יניב ורחלי, שאלה. ממה שאני מבין, הדחייה של קבלת האישור מרשויות המס במיסוי מקרקעין לגבי דירות נשוא הסכם חלופת היציאה, המשמעות שלה שהעסקה עדיין לא הסתיימה. אני מזכיר שכנגד התשלום לבעל הדירה בגין הסכם חלופת היציאה הוא צריך להעביר כבר את הזכויות שלו ליזם והן צריכות להיות משועבדות משכנתה מדרגה ראשונה לטובת מס רכוש. אם יש כאן דחייה של המועד הזה לא ניתן להעמיד את הבטוחות כנגד חלופת היציאה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> ארבל תראה, לגבי אישורי מיסים, הנוהל הרגיל אתה מקבל אישורי מיסים, - - - או ערובה להנחת דעתו של המנהל. אפשר למצוא פה - - - מקדמה של תשלום מס השבח כמקדמה. יש פה פתרונות. לא צריך לייצר פה מנגנון שהוא סוטה מדיני המס שבעצם יינתנו אישורי מיסים לפני שהם משלימים את ההליך. כמו שאמרתי, יש ערובה, יש מקדמה ואפילו ישי התייחס לזה. אני לא רואה קושי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אבל איך תוכל להינתן הערובה אם הדירה עצמה צריכה לעבור להיות קניינו של היזם והיא צריכה להיות כבר משועבדת מהיום הראשון כנגד העברת הכספים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה בכל עסקת מכר יש את זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כן, לא. אבל בעסקה הזאת, מה שארבל אומר - - - << אורח >> יניב כהן: << אורח >> - - - דוגמה חלופה אתה מעביר מתוך התמורה אחוז מאוד קטן לרשות המיסים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בנאמנות. אבל רגע, בואו שנייה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> ברגע שניתן הפטור גם של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו במכר רגיל. מה אתה עושה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יניב, רק קודם כל אני מוודא. יום המכירה לא נדחה במקרה של ה-Buyout , נכון? יום המכירה זה היום שבעצם, כי כל החוק מדבר על יום מכירה, יום רכישה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> בסדר, כי הוא יוצא לגמרי עם - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יפה. עכשיו בוא נדבר על הסיטואציה הזאת: הוא מוכר את הדירה שלו ומשלם מס רכישה. ועכשיו יש מס שבח מותנה בכך שהוא יקנה בכסף הזה ב-75% דירה חלופית. עד שבעצם שני התנאים האלה לא מתקיימים הרוכש, דהיינו היזם, לא יכול לקבל אישורי מס לרישום הזכויות שלו בטאבו. נכון? לכן אנחנו מדברים עכשיו לפחות, ואני רק מציג את זה, בלי לנקוט עמדה, מדברים לפחות על תקופה של 12 חודשים עד שהיזם יכול להיות רשום כבעלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא בהכרח. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> 10 חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא רוצה הוא יכול לשים ערבות והוא יקבל אישור. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ערבות על מה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> יכול לקחת מקדמה של 7.5%. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל זה לא מס שבח שלו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לשים לנו בזה ולקבל אישור מיסים. זה לא משהו שלא ניתן לפתור אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא מדבר על מס שבח. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מס שבח של הבעלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לשים מקדמה של 7.5% ולקבל אישור? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> בין 7.5% ל-15%, תלוי במועד הרכישה ולקבל אישור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> גם אם זה דירתו היחידה? אני בכוונה שואל את הדקויות האלה. גם אם זה דירתו היחידה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יקבל פטור מיד. אם הוא מנצל את הפטור אז הוא מנצל את הפטור. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה חשוב מאוד הדברים האלה. גם אם דירתו היחידה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל מר איצקוביץ', אם הוא מנצל את הפטור אז הוא מנצל את הפטור. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל מקדמה, יש ויכוח האם מקדמה ניתן לתת במקרה של דירה יחידה ועכשיו יניב השיב על זה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לא, לא, אבל רגע ישי. אם מבקש פטור של דירה יחידה והוא לא נכנס בכלל למסלול והוא לא מבקש להיכנס אז דירה יחידה זה הדין הרגיל. בסדר? שם באמת אין מקדמה כי זה פטור דירה יחידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא בפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא פטור מותנה. אז אני לא מבין. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה כן פטור מותנה, ב-12 חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל אם הוא מנצל פטור דירה יחידה הוא לא נכנס לסידור הזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא קשור פטור דירה יחידה. במקרה הזה, אני רוצה רגע לחדד. המשמעות היא שזה נדחה, אבל אתה בא ואומר שאפשר לשלם מקדמה כדי לקבל את אישור מס השבח של הדייר כדי לרשום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זאת אומרת אפשר לקזז את זה מהתמורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> באיזה מועד ניתן יהיה לרשום את הזכויות כדי לרשום את השעבודים? כי זה צריך לקרות back to back. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יודע אם הוא יסכים, הדייר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אז אם הוא לא יסכים הוא לא יוכל לקבל את הכספים, לא ניתן יהיה לרשום את הבטוחה, זה לא יקרה. לא תקרה עסקת חלופת היציאה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתה לא יכול כשאתה דייר ב-Buyout לתקוע את כולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז עכשיו מה שיוצא שהדייר לא מקבל את כל הכסף שהוא צריך בשביל לקנות את הדירה. מה זה? אתם פה עושים - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> העברת הכספים היא כנגד קבלת הביטחונות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הוא מחויב ברכישת דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, אז אם לוקחים לו את הכסף, שמים לו אותו בנאמנות, מה הוא יעשה? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יודע שאו שהוא קונה דירה תוך 12 חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אין לו כסף, הוא רוצה להשתמש בכסף הזה, לקנות את הדירה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה פתיר, תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אני אומר, זה פתיר כמו בכל עסקה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> במובן הזה הוא יקבל את זה כתשלום אחרון כנגד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה: פתיר או לא פתיר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פתיר, פתיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, הלאה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לגבי השאלה השלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, יש סימפוזיון על החוק אחרי האישור, אבל לא לפני. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לגבי השאלה של ישי לגבי מועד תשלום מס הרכישה על ידי היזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישי, אתה עושה לי פיליבסטר היום. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, ממש לא. אני שואל אותך מדם ליבי, סוגיות של מיסוי. מיסוי זה הנושא הכי מורכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישי, אתה עושה לי פיליבסטר היום. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לפחות תקרא את הלכות פסח עכשיו. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כמו שהסברנו קודם, היזם משלם מס רכישה כשהוא רוכש את הזכויות מהדיירים. למעשה את הדירה הישנה ואת כל הזכויות שנלוות לה. אז הוא משלם את מס הרכישה ביום המכירה. אמרנו, יום המכירה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הכול בסדר. מה ב-Buyout ? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, הוא שואל שאלה לגבי ה-Buyout . << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לגבי השאלה האחרונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא ענית לו על השאלה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל ב-Buyout זה לא חל. מה שאמרת עכשיו לא יחול ב-Buyout . << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> למה לא? הוא גם יחול ב-Buyout . << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני כבר לא בטוח שהבנתי. אתה הבנת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני הבנתי. השאלה אם זה בא לידי ביטוי בהצעת החוק. אני לא יודע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא בטוח. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> באותה עסקה ראשונה שתיארנו קודם, שיש שתי עסקאות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף שדיברנו קודם כל שתי העסקאות בא לידי ביטוי העובדה, כתוב שם שבעצם העסקה נחשבת ביום המכירה? לעניין מס רכישה של היזם? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב שם. בסדר. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לגבי השאלה האחרונה. גובה מס הרכישה הוא כמו בפרק פינוי בינוי. בעצם על העסקה הראשונה אנחנו בוחנים בעצם את הזכויות הנמכרות - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל עו"ד רוזנר אמר גם פעם קודמת שבשלב של ה-Buyout אין לך זכויות עדיין. בשלבים מוקדמים. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם ב-Buyout אנחנו מפרקים את העסקה לשני חלקים כדי שהיא תתאים לתוך המנגנון, לתוך המתווה הקיים בפרק פינוי בינוי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא בטוח שזה מעשי. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לכן הסעיף שהבהרנו כדי להסביר את המבנה שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד פעם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> שדעתו של עו"ד רוזנר תנוח, גם שלי בהקשר הזה. עו"ד רוזנר, אני רוצה גם אתה תבין את הנושא הזה ואז גם תנוח דעתי. לגבי מס רכישה, אני רואה את מס רכישה כסכום שרשום. אומרת גב' בן יהודה שלמעשה היא רואה בגלל שזה קשיש כזכויות, בניכוי זכויות של השווי. עכשיו אין לך בתקופת ה-Buyout עדיין תוכנית. לכן אתה לא יכול לעשות את החישוב הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. מה אומרת על זה גב' בן יהודה? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> איך זה עובד? העסקה הראשונה היא עסקה שבה אתה בעצם רוכש את הדירה הישנה עם כל הזכויות שלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה, איצקוביץ', זה לפי הדירה הישנה, זה לא לפי הדירה החדשה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> ואז יש לנו סעיף בתוך הפרק שבעצם מנטרל את הרכיב של הקרקע של הדירה החלופית - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל זה דירה ישנה, אתה לא יכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה דירה ישנה. שנייה, גב' בן יהודה. אני רוצה להבין את השאלה קודם כל. מס רכישה הוא נגזר מהשווי שמופיע בהסכם. הוא נגזר מהדירה הישנה, הוא לא נגזר מהדירה החדשה. איצקוביץ'? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא, אני מסכים איתך. זה חלק מהתוצאות של לראות את הקשיש כעסקת Buyout . לכן חשוב שהנושא הזה יחודד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד פעם, מה צריך שיחודד? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בסוף תגיע העסקה הראשונה של ה-Buyout תגיע למיסוי מקרקעין ואז הם יידרשו לחשב מס רכישה. לפי איך שגב' בן יהודה מציינת היא צריכה לחלץ את הזכויות. היא לא תוכל לעשות את זה, זה לא יהיה מעשי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה זכויות היא צריכה לחלץ? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כך היא הסבירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה זכויות? מה הוא מכר? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> את זכויות הבנייה הנוספות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? מה פתאום, מה זה קשור? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כי ככה היא מחשבת את מס הרכישה של קשיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע אחד. אם זה ככה זה משהו באמת בעיה. אם בחישוב מס הרכישה אתם מתחשבים בזכויות הבנייה לפי התוכנית? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני אסביר. כשאנחנו בוחנים, בעסקת פינוי בינוי, את מס הרכישה שהיזם צריך לשלם, בפרקטיקה אנחנו לוקחים את כל התמורות שהוא נותן לדיירים לרבות הבנייה של הדירה החלופית שאחר כך הוא ירכוש מאותו קשיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה ברור למה אתם מתחשבים בזה. אבל פה במקרה הזה יש הסכם שאומר - - - << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה הזה יש הסכם שאומר קח סכום כסף X ותודה ושלום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> השמאי הממשלתי קובע מה הסכום הזה. אז למה צריך ללכת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא אמר, הם פיצלו את זה לשתי עסקאות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא מתאים בהקשר הזה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> הפיצול לשתי עסקאות נועד בסופו של דבר סך הכול גם לשמר פה הטבות מס - - -. אתם מכירים את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הסברת את זה בישיבה הקודמת. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> - - - שומר את הטבות המס של מע"מ ובאמת בקשיש העסקת בסיס זו העסקה שאתה מקבל את הדירה חלופית ואחר כך מחליט או לא מחליט אם אתה רוצה חזרה למכור ליזם. וגם הארכנו עכשיו את המועד שהוא יכול למכור חזרה ליזם. אז משם זה ברור. באמת ב-Buyout הראייה היא קצת שונה, כי בסופו של דבר יש פה תשלום של מזומן והוא יוצא. אין פה באמת בפועל שתי עסקאות, אנחנו מייצרים את זה לצורכי מיסוי. אני מבין את השאלה של ישי ואת ההערה. זה לא בדיוק מתאים לנוסח כרגע. אבל בשביל לפשט את זה צריך לקבוע שהמיסוי בעצם מס רכישה יהיה לפי התמורה שמשולמת שהשמאי הממשלתי קבע ולא להתעסק כרגע עם השווי של זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שהוא ישלם לו יותר ממה שהשמאי הממשלתי קבע. מה שנקבע בהסכם. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ככלל אני חושב שכדי לפשט את הנושא הזה צריך פשוט לכתוב בצורה מפורשת דין לעסקאות ה-Buyout ולא לנסות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לכתוב? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> דין מיוחד לעסקות ה-Buyout . << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, כתבנו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אבל זה מה שעשינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, שנייה. מר איצקוביץ', הבנתי עכשיו, כנראה קצת מאוחר, שלא ראית את הנוסח של רשות המיסים הכינה לעניין הזה. אז אני מציע שתראה את הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למי אתה אומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיצקוביץ'. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל הנוסח לא מתאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אז אני אומר לרשות המיסים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> חבל על הזמן, אנחנו נשב אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נשב אחר כך. בואו תגמרו עם זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אז אין נוסח כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש נוסח שהוקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש נוסח שהם יצטרכו גם לתקן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לדייק אותו. הם צריכים לדייק אותו. אתה צריך פשוט לקרוא אותו כדי להפסיק לעשות לי פיליבסטר פה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הוא צודק. גם הנוסח שהוקרא הוא לא טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אמרתי לתקן אותו, אמרתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא טעיתי. רשות המיסים, יניב, אתם תתקנו את זה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אנחנו נדייק את זה. נבהיר שמס הרכישה יהיה על - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אנחנו רק צריכים את זה בשעות הקרובות. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני מדבר רק על ה-Buyout . לא על ההסכמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשעות הקרובות. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. הלאה, תמשיכו. אין מישהו שביקש עוד בעניין, נכון? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו בעמוד 49, כאן יש ממש תיקונים טכניים. הורדנו את פסקה (3) וחידדנו שמדובר בתחילת ביצוע העבודות. אנחנו עוברים לעמוד 50. כאן יש תיקון שדיברנו עליו בדיון הקודם. הוא בטעות לא מופיע בנוסח, אז אני אקריא אותו. לפי עבודות פיתוח. כאן הוסכם שזה יהיה לפי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרנו בישיבה הקודמת ופשוט שכחנו לעשות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בדיוק, שזה יהיה כמו בחוק המטרו. חוק רכבת תחתית (מטרו). עבודות פיתוח באזור לשיקום והתחדשות 69. (ב) בסעיף זה - "עבודות פיתוח" – כהגדרתן בסעיף 198א לפקודת העיריות למעט שטחים המיועדים לצורכי ציבור בעבור העירייה הממוקמים במבנים שבהם יעודים נוספים. אנחנו עוברים לסעיף 69א שהוא סעיף העברת מידע, שהוא רלוונטי לכל החוק בעצם. העברת מידע 69א (א) לצורך קידום מטרות חוק זה וביצוע הוראות חוק זה, ועל אף האמור בפרק ד' בחוק הגנת הפרטיות ובחוק תקשורת דיגיטלית, רשאי גוף ציבורי לפנות לגוף ציבורי אחר ולקבל ממנו את פרטיו של בעל דירה או מגרש באזור לשיקום והתחדשות המצויים בידיו ואת פרטי יצירת הקשר עימו, לרבות מען דיגיטלי ככל שישנו. (ב) הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבאזורה הוכרז אזור לשיקום והתחדשות תעביר לשמאי הממשלתי הראשי ולמנהל מס רכוש, בתוך 7 ימים מיום ההכרזה על האזור, את כלל היתרי הבנייה במתחם לצורך ביצוע תפקידם לפי חוק זה. (ג) יזם שיקום רשאי לפנות לגוף ציבורי ולקבל את פרטי הקשר של בעל הנכס, לצורך פנייה לבעל דירה או מגרש או בל בעל מגרש כאמור בסעיף 43ד(א)(3) ולעשות בהם שימוש לצורך זה בלבד. יזם שיקום רשאי לקבל מגוף ציבורי את סכום השומה שנערכה לבעל הנכס, בהסכמת בעל הנכס. (ד) אין בסעיף זה כדי למנוע העברת מידע אישי לצורך ביצוע חוק זה בהתאם להוראות לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות. (ה) בסעיף זה: "גוף ציבורי" – גוף ציבורי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "גוף ציבורי" בסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, המנוי בתוספת. (ו) שר המשפטים רשאי לתקן את התוספת בצו. אני עוברת לתוספת ואני אקריא את הגופים הציבוריים שמנויים בה. אני בעמוד 52, תוספת שמתייחסת לסעיף 69א. תוספת סעיף 69א (1) הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; (2) הרשות המקומית באזור לשיקום והתחדשות; (3) רשות האוכלוסין וההגירה; (4) השמאי הממשלתי הראשי; (5) רשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? כן, בבקשה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו רוצים להעיר כאן. יעל אסיף מרשות המיסים. לנו יש פשוט בחוק שלנו סעיף של סודיות שבעצם רק באישור שר האוצר יכול להתיר גילוי.. לכן אנחנו ניסחנו כאן ביחד עם הרשות להתחדשות עירונית סעיף ספציפי שבעצם יאפשר על אף האמור בסעיף 50 למסור את המידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה ניסחנו כאן? העברת את זה? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> הכנו איזה שהיא הצעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. מה אתם מציעים? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו מציעים סעיף שפשוט קובע שעל אף האמור בסעיף 50 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים ועל אף האמור בחוק הגנת הפרטיות, בעצם הגוף שמנוי בתוספת יהיה רשאי לקבל מידע שנדרש באופן סביר למילוי תפקידו לפי חוק זה. המידע שיימסר, ככל שהוא קיים בידי הגוף המוסר, יהיה כתובות ופרטי התקשרות בלבד. המידע שיימסר לפי זה ישמש אך ורק למטרה שלשמה נמסר והגוף המנוי בתוספת ינקוט באמצעים הנדרשים להגנה על סודיות המידע ומניעת הגעתו לגורם שאינו מוסמך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר כך: קודם כל, רשות המיסים יש סעיפי סודיות כאלה גם בחוק, אני חושב שאנחנו לא מתייחסים רק למס רכוש, כי גם רשויות מיסוי מקרקעין יש בידיהם מידע רב לגבי נישומים שמגישים להם עסקאות והם יכולים לסייע בעניין הזה. אז אם רוצים הוראה כזאת אז היא צריכה להתייחס לכל אגפי רשות המיסים, ככל שרוצים. לכן מה שהוקרא כאן נותן לזה מענה. זהו. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> רע, זה לא "זהו", רגע שנייה תומר. אני רוצה להתייחס לגבי מסירת המידע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אסיים את דבריי, ברשותך. "נדרש באופן סביר" זה פותח שיקול דעת. לא ברור מי יפעיל אותו ומתי יחליטו ואיזה פרוצדורה וכו'. אנחנו מבקשים ליצור מנגנון פשוט. החוק מגדיר את הדבר הזה כמידע שנדרש לרשות הציבורית האחרת. כל מה שמדובר פה זה פרטים של אנשים. פרטי התקשרות עם אנשים. שכדי להקל את המצבים שתוארו קודם, שיש קושי רב לאתר אנשים ולמצוא היכן הם נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במיוחד כשאנחנו רוצים לעמוד בלוחות זמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוחות זמנים מהירים. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו מסכימים לחלוטין, לכן חיפשנו מנגנון שייתן לזה פתרון. כי בסוף יש לנו את הסעיף הזה. זה סעיף גם מאוד קשיח ששר האוצר אפילו לא מוסמך להאציל את הסמכות הזאת למנהל רשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהיא הציעה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כשאתה רושם פרטי התקשורת, זה מה שצריך לרשום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נכתוב את הסעיף הזה, אין שום בעיה להתגבר בחוק אחר על סעיף 50 לחוק מס רכוש ועל סעיף 90 ומשהו לחוק מיסוי מקרקעין וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שהסעיף שהוקרא הוא נותן את המענה שדרוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהוקרא על ידם או על ידינו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על ידינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל היא ביקשה לשנות, היא ביקשה לקבוע הסדר ספציפי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להרחיב אותו יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שהוא צריך להיות הסדר מה שנקרא זורם, שמבהיר בצורה ברורה שהרשויות יחליפו ביניהם מידע. כמובן שאני מסכים שצריך להוסיף את חובת שמירת הסודיות שתחול על הרשות המקבלת. זה בכלל לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למזג. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו צריכים גם שתהיה התייחסות שזה גובר על סעיף 50. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כן, בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למזג את שתי ההצעות שלכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים לגמרי שצריך לכתוב שזה גובר על הוראות הסודיות שבחוקי המיסים. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אוקיי. ולגבי רשות המיסים, הגענו איתם להסכמה לא רק לגבי פרטי קשר, כי אנחנו נבקש גם דיווחי עסקאות שנדרשים כדי לבדוק את העסקאות שיוגשו לנו. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> זה לא קשור לסעיף 50. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא קשור לסעיף 50. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זאת הוראה מאוד בעייתית. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לכן לא ביקשנו תיקון חקיקה. כן הגענו להסדר שאנחנו נגיש פעם אחת לגבי כל מתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אז למה את מספרת לי את זה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני מספרת כדי שזה יופיע כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע איך רשות המיסים יכולה למסור מידע כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי מציע הופיע וזהו, ונעלם. גמרנו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אבל סליחה שנייה רגע. לגבי הסעיף הזה שהוקרא כרגע, שנאמר עליו באופן גורף רשות המיסים. אני לא יודע, יעל, אם הסיפור של מס רכוש מוסדר ורק פרטי קשר זה מול מס רכוש. אני מדבר לגבי חוק מיסוי מקרקעין. אנחנו לא חושבים - - - << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> התכוונתי רק לגבי קרן פיצויים. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> - - - סוגיות באופן גורף בחוק מיסוי מקרקעין או בצורה כזו או אחרת. גם פרטי הקשר זה לא משהו שיש אצלנו במיסוי מקרקעין. מה שהזכירה כרגע איריס לצורך שהיא צריכה ובאמת שוחחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משהו אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה משהו אחר. זה מחוץ לחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תכניסו אותי לזה עכשיו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> ולא צריך להכניס פה באופן גורף סעיף שמוותר על חובת הסודיות בחוקי המס. כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, בוודאי שלא, אנחנו לא מדברים על ויתור על חובת הסודיות בכל הנוגע לשומות ובוודאי שלא. זה פרטי קשר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה נוהל מידע שהועבר בדיווחי עסקאות. לא צריך את זה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> הסעיף שהקראתי רק מתייחס לפרטי הקשר שזה רלוונטי לחוק מס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אתה מערבב שני דברים. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> לא למיסוי מקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מערבב פה שני דברים. מה שהקריאה היועצת המשפטית של מס רכוש זה היה רק בנוגע לנושא של הכתובות והאפשרות לשתף את הזה בחלק הזה. מה שאמרה הגב', הייעוץ המשפטי מהתחדשות עירונית, היא דיברה על הסכמות שלכם מעבר לחוק. הכול בסדר, לא קשור אחד לשני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו לא סבורים כך. אנחנו סבורים שהמידע לגבי פרטי קשר, ככל שהוא קיים, אף אחד לא מבקש מכם להמציא מידע שלא קיים. אם יבקשו מכם מידע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, על זה אני עומד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יבקשו מכם מידע שיש בידיכם, אתם תמסרו אותו לגבי פרטי קשר. << אורח >> שאול כהן: << אורח >> אני מבקש רגע לציין נקודה מסוימת. שאול כהן מרשות המיסים, יועץ משפטי רישוי מקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם פה. איפה, אתם לא עובדים היום? << אורח >> שאול כהן: << אורח >> בנוגע למה שיניב ציין פה עכשיו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אנחנו עובדים במקביל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, בסדר גמור. << אורח >> שאול כהן: << אורח >> במיסוי מקרקעין אנחנו עובדים בהיבטי הגבייה מול הכתובות של רשות האוכלוסין. לכן אין לנו פרטי קשר מיוחדים. כל התכתובות בנוגע לשומות זה עם עורכי הדין ולא עם הנישומים עצמם. לכן להכניס סעיף שאין לו תוחלת מראש, העיקר זה שהוא יוצר פה איזה שהוא סדק בכל הנושא של הסודיות, בהיבט הזה זה חבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה סדק יש בסודיות לגבי כתובות? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני חושבת שחבריי רוצים שפשוט ההבחנה תהיה יותר מובנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. חברייך לא רוצים סדק. אני אומר, איזה סדק כבר יכול להיות אם מדובר רק על הכתובות? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף שאנחנו הקראנו מדובר רק על פרטי קשר. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> הכתובות מתייחס לחוק מס רכוש והשומות מתייחס למיסוי מקרקעין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא מדובר בסעיף הזה על שומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור לשומות. זה רק הכתובות שיש בידי - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> גוף ציבורי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לצורך התקשרות. << אורח >> שאול כהן: << אורח >> זה הכתובות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שכן או שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שכן או שלא. ואתה יודע מה? גם אם יהיה כפל והם יבדקו גם פה וגם פה, מה קרה? מה יקרה מהסדק הזה? ייפול הבית? הוא יהפוך מכתום לאדום? הכול בסדר. לא סדק שמסכן את הבית. גם לא לדעת המהנדס של רשות המיסים. כן? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שלום אדוני, גיל בלולו השמאי הממשלתי הראשי. הערה לעניין סעיף (ב). אני מבקש שהכתובות יועברו לשמאי הממשלתי בתוך תקופה קצובה. אני מזכיר, לפי 48(ג) חובה עליי להעביר, נקבעו לוחות זמנים שאני צריך להעביר את השומות. לכן אני רוצה את השבעה ימים. כי ממילא ב-15(ג) הם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. תקבל את כל הסיוע מאתנו. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רק מהוועדה המקומית. כי הוועדה המקומית גם ככה מוסרת ב-15(ג). << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אי אפשר שזה פשוט יהיה הרשות המקומית שהיא זו שתגיש? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אפשר לקבוע את זה בסעיף קטן (א) ולקצוב זמן. אני חושבת שנכון לקצוב זמן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אין לי בעיה לתת לרשות המקומית. אין לי בעיה לתת כתובות. רק תנו לי - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא, האחריות ברור. אבל יש לך כמה סעיפים לפני כן הרשות המקומית צריכה למצוא את כל הדיירים בכל מקרה, כי היא זו שאחראית לעדכן את הדיירים על הקו. היא כבר עשתה את העבודה. לכן זו הצעת ייעול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל זה אומר שהשמאי צריך להעביר לוועדה המקומית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נכון. השמאי יודע להעביר לוועדה המקומית בקלות. הוועדה המקומית כבר עשתה את כל המאמצים הסבירים שהחוק הגדיר בכל הדברים שדיברנו של דיוור ואימייל ו-S.M.S והכול. היא כבר איתרה את האנשים. הודיעה להם שהבית שלהם נמצא בתוך הקו. אז למה עכשיו שעוד גורם יצטרך לאתר אותם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא צריך לאתר אותם. הוא מקבל - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל היא כבר עשתה את זה. במקום לקצר זמנים שהיא תעביר מגורם אחד לגורם אחר. הרשות המקומית אוחזת באירוע, היא כבר עשתה את זה 60 יום לפני כן. בעיניי זה סתם מייצר עוד מורכבות, אבל לבחירתכם. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לי אין שום בעיה. רק אם ההצעה שלך, כמו שתמר אומרת, חשוב שהוועדה המקומית לא תפתח את השומות. הם יעבירו אותם באופן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדרך הישר. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. אבל אני רק רוצה שיביאו לי את הכתובות בתוך הזמן הקצוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה תקבל ואתה תטפל בכל השאר ולא רשות מקומית. זה הכול. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אוקיי, סגור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתוב את כלל היתרי הבניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, תסביר איזה פרטים אתה צריך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני צריך פרטי קשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהוועדה המקומית? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן. פרטי קשר. הוועדה המקומית, כמו שתמר אמרה, גם כך איתרה את כל בעלי הדירות, את כל בעלי הנכסים במתחם, כדי לשלוח להם את ההודעה לפי סעיף 15(ג). אני צריך את אותן כתובות. אני מזכיר שיש בניינים אדומים שאנשים פינו אותם והם בכל מיני מקומות שהם לא ידועים. לכן אנחנו צריכים את פרטי ההתקשרות איתם. אם זה כתובות או S.M.S או פרטי מייל וכו'. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני מציעה שאם כבר יש קציבת מועדים זה יהיה ב-(א) לגבי כל גוף ציבורי שמעביר מידע בדבר פרטי קשר לגוף ציבורי אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. למה רק לוועדה מקומית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. עד שיקפוץ איזה גוף כזה, תכף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שבעה ימי עבודה. יש עוד נושא אחד קטן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שני דברים קטנים. בעמוד 50, בסעיף 70, לבקשת הממשלה הוספנו את סעיף (ב1). (ב1) שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע פרק ד'. (ג) שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק ה'. עמוד 51, סעיף 72, זה תיקון לחוק מס רכוש. תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים 72. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, בסעיף 2א(א), אחרי "פיצויים בעד נזק" יבוא "ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה מיזם שיקום ולהשתתפות במימון המיזם בהתאם להוראות סעיף 52 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026. זה בעצם התוספת שמאפשרת למס רכוש להשתמש בכספים של מס רכוש. מרחיבה טיפ האת הסמכות להשתמש בכספים, גם לצורך השלמת כדאיות במקרים שבהם זה נדרש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ותודה לעו"ד אסיף על הסיוע בניסוח הסעיף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זהו, עד כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סיימנו הקראה ראשונה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יש לנו סעיף נוסף שאנחנו מבקשים להוסיף. העברנו אותו לוועדה. אני מבינה שזה ככה מורכב להבהיר. עדיין אנחנו חושבים שיש בו ערך. מדובר בסעיף שנועד להסדיר טיפול בנכס עזוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גב' פרנקל כהן, עם כל הכבוד הראוי, מבקשת פרנקל כהן לענות לעניין של נכס עזוב. אם את רוצה להעלות את זה לא אכפת לי, אבל אני כבר אומר מראש, הנושא מורכב. מורכב קיים. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני אסביר. אנחנו ניתקל, אולי כבר נתקלנו ויש ניסיון לצערי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתקלנו? לא נתקלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נתקלנו, זה קורה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> נתקלנו, זה קורה. בוודאי אחרי 7 באוקטובר. יש ניסיון שהצטבר בהקשר הזה, שברגע שטיל נופל חלק מהדירות בעליהם נעדרים. לא ידועים, לא ידוע איפה הם, לא ידוע אם יש להם יורשים וכך הלאה. כדי לקדם את הפרויקט אנחנו צריכים להשלים התקשרות. מי שאמור להיכנס לנעליים כאן זה אפוטרופוס הכללי. ברגע שהאפוטרופוס הכללי נכנס יש לו הליך מאוד ארוך כדי לאתר את אותו נעדר. כדי לייעל את התהליך במקרה הזה גיבשנו בתיאום עם האפוטרופוס הכללי ואגף תקציבים ומשרד המשפטים, הליך שמאפשר איזה שהוא צו זמני שמאפשר למעשה לאפוטרופוס הכללי להתקשר בעסקת שיקום או ב-Buyout כהליך זמני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך הופך להיות זמני? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> ולאפשר את המציאה של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> Buyout זה one way ticket. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> one way ticket כי אף אחד לא יינזק פה. להיפך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת שאלה. אבל שוב אנחנו אומרים, זאת שאלה. הנעדר הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אחרת. רגע. זה שאלה, אני חושב שלי יש את התשובה לזה, כי אני חושב שבסוף כנראה זה יפעל לטובתו של אותו אדם שלא נמצא. אבל עדיין השאלה היא שאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר, החוק הקיים פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני באתי עכשיו לשאול בפרקטיקה. אני שואל אותך וגם אחר כך אותך. האם הדבר הזה עלול, זאת אומרת מה האלטרנטיבה לעשות כדי שלא יתקע במצב הקיים, אם אתה לא נוגע בכלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במצב הקיים כפי שבוודאי יודעים, אם יש מצב של נכס עזוב מה שנקרא, נכס שאין, לא ידוע, בעליו לא ידועים, יכול האפוטרופוס הכללי, בין אם ביוזמתו ובין אם פנייה אליו של גורם אחר, לפתוח בחקירה. למצוא, לנסות לחפש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה קורה בינתיים עם הפרויקט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין מה לעשות בינתיים. עד שהוא מחליט מה עושים אין מה לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותו פרויקט יושב ומחכה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין מה לעשות. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זאת הבעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אין מה לעשות. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זאת בדיוק הבעיה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתה מתחיל את זה חמש שנים לפני. ופה אין לך את החמש שנים הללו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין מה לעשות. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני חושבת שיש מה לעשות. וההצעה היא כן לתת סעד זמני ויש אפשרות. היום הסעד הזמני מאפשר דברים טכניים יחסית. אבל בסופו של דבר, אם ניתן סעד זמני כזה הוא ניתן במסגרת בית משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה משרד המשפטים כשצריך אותו? מה דעת משרד המשפטים? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הם היו שותפים. יחד עם תמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם רוצים שיזם, זה המצאה חדשה, שגורם פרטי יפנה לבית משפט. זה בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני שואל שאלה. האם אפשר לעשות משהו באמצע? משהו באמצע בא ואומר שאפוטרופוס יוכל לקבל, בדברים מסוימים לשמר את זה. לא יודע אם לחתום, אני לא יודע אם זה. כי הרי אם הוא לא יחתום עכשיו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בדיוק המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לסעדים זמניים. הוא יכול לפנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הוא צריך לחכות לחקירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה במקביל. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יכולות לעבור שנים עד אז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אותך, אדוני היועץ המשפטי. יכול להיות שמתחם של 20 בניינים ייתקע בגלל דבר כזה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הנייר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על הנייר בוודאי שיכול לקרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, אז מה? לא חבל על הזמן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל מה לעשות? שוב, החוק הקיים נותן לזה פתרון. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הוא נותן לזה פתרון של שנים קדימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אם האפוטרופוס סבור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם האפוטרופוס - - - שההסדר הזה הוא נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיבוא לפה ויסביר למה הוא חושב ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להעלות אותו על הקו? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אפשר להעלות אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפסיקו לעזור לי. תודה. כן, תום, רק אתה מותר לך לעזור. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני אבקש לאפשר לתמר עברי בזום, שטיפלה בהסדר להתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, האפוטרופוס הכללי בבקשה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> רגע, שנייה. אנחנו במקביל נבקש בינתיים מהאפוטרופוס הכללי גם לעלות. אבל תמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה זמר מקדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. מי טיפל בזה מהאפוטרופוס? רגע, תעלה אותה. איך קוראים לה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> תמר עברי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמר, שלום. לפני שאת מתחילה לפצוח בדברים עצמם, מי האיש שאיתו, או האדם שאיתו תיאמתם? נציג האפוטרופוס הכללי שיוכל לתת לנו את עמדת האפוטרופוס הכללי בעניין הזה. לפני שתסבירי את. אני אתן לך עוד דקה להסביר. << אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >> אין בעיה. אנחנו היינו בשר עם נוית ועם שירה גורדון מהאפוטרופוס הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה לא עם האפוטרופוס. << אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >> כרגע סימסתי להן. ביקשתי לראות אם הן יכולות לעזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם לא אמרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם אמרו שהאפוטרופוס זה על דעתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אפוטרופוס אמרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה מה שהם אמרו. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אתה אומר שכן, תמשיך להטעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיגידו שזה לא על דעתו, אנחנו רוצים לדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שלא על דעתו. אני מתאר לעצמי, מי זה, את יכולה תוך כדי? << אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >> אני שלחתי להם הודעה, ביקשתי שיעלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמישהו יעלה. אנחנו רוצים לדעת האם הם קיבלו אישור מהאפוטרופוס לעניין הזה. דברי עכשיו בינתיים עד שהיא תעלה לזום. אבל תשלחו להם קישור, שיעלו לזום. << אורח >> תמר עברי שטרן: << אורח >> כתבו לי ששירה גורדון מהאפוטרופוס פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שירה גורדון פה? שלום גב' גורדון. אני רק רוצה לדעת, דובר כאן גם מצד התחדשות עירונית, גם משרד המשפטים וכו', שמצאתם פתרון. הרי כל הנקודה היא כי אנחנו לא רוצים באמת לעכב פרויקטים. אבל מצד שני אנחנו רוצים לשמור על זכויות נעדרים. אנחנו רוצים לדעת קודם כל מה ההסדר שגיבשתם. האם אתם עומדים מאחורי זה מה שנקרא בכל הרמה, מהאפוטרופוס הראשי עד האפוטרופוס הכללי מה שנקרא. כן, בבקשה. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אנחנו התייעצנו עם סגנית האפוטרופוס הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מספיק טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה באמת לא. לא, זה לא לעניין. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שאנחנו לא מדברים עכשיו, אוקיי, אנחנו מדברים בנושא חדש שלא היה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי פתרון, דקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שמעתי את גב' צ'ין קודם מתרעמת על כך שאנחנו מכניסים דברים שלא היו בהצעת החוק המקורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע את ההסבר שלך וגם מי קיבל את ההחלטה הזאת. אבל אני כבר אומר, במקביל אנחנו נבקש לאור הערתו של היועץ המשפטי, לקבל, עד היום בערב לקבל אישור האם זה על דעתו של האפוטרופוס הכללי. כן בבקשה, עכשיו תסבירי. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> בסדר גמור. חוק האפוטרופוס הכללי בעצם שאחראי על ניהול רכוש עזוב הוא נותן מענה, זאת אומרת ההסדר שמצוין כאן הוא הסדר, מענה שקיים בחוק האפוטרופוס הכללי עצמו. שזה בעצם הוצאה של צו ניהול זמני וטיפול בדרך הזאת. אני אסביר. בדרך כלל כשאנחנו מוציאים צו ניהול זה תהליך שלוקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך זה נקרא? צו היוון? << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> צו ניהול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניהול זמני. צו ניהול זמני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עוזר לך. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> לנהל רכוש עזוב או רכוש שאין מי שיכול לנהוג בו מנהג בעלים לפי לשון החוק. באופן עקרוני, לפני שאנחנו מוציאים צו ניהול, הצו מוצא על ידי בית המשפט המחוזי שהוא בית המשפט בעל סמכות עלינו. ולפני שאנחנו מוציאים אנחנו עורכים פעולות איתור וגילוי מאוד משמעותיות שאורכות זמן רב כדי לוודא שאנחנו לא פוגעים בקניין של אף אחד ואכן מדובר ברכוש שעזוב כהגדרתו בחוק. מעבר לכך, החוק גם מאפשר לנו להוציא צו ניהול זמני שזהו צו בדרך כלל שאנחנו משתמשים בו כשאנחנו צריכים לעשות איזה שהן פעולות ברכוש העזוב, אבל אנחנו עדיין לא לגמרי בטוחים שמדובר ברכוש עזוב. זאת אומרת שמדובר במישהו שלא נמצא. בזה אנחנו צריכים לעשות פעולות ארוכות של גילוי ואיתור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אם אתם בטוחים אתם יכולים לעשות את כל הפעולות שמציעים פה בהצעה. נכון? זאת אומרת, אם אתם כבר משוכנעים שזה נכס של נעדר. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אם הוצאנו צו למשל, אבל בדרך כלל שלנו שאנחנו מוציאים צו ניהול אנחנו נכנסים בנעליים של הבן אדם ואנחנו יכולים לעשות כל פעולה שנדרשת גם קניינית. אנחנו יכולים גם למכור, אנחנו יכולים גםלחתום על כל הסכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אנחנו יכולים לעשות הכול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מנהג בעלים. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> כמובן שתוך איזה שהם הליכים שהם הליכים שנבדקים שהם מיטיבים עם הקניין של אותו נעדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן כך. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> זה מה שמנחה אותנו לאורך כל הליך הניהול. לצד הניהול הזמני אין איזה שהוא משהו בחוק שאומר שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. אבל שבדרך כלל אנחנו משתמשים בצו הניהול הזמני בשביל דברים שהם מאוד נקודתיים ודחופים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בגלל שאתם לא משוכנעים שמדובר בנעדר. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. יפה. אז איך פה אתם משוכנעים שמדובר בנעדר? << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> החוק כאן מאפשר לנו בעצם, הוא יאפשר לנו אם הוא יעבור, בעצם לבוא לבית משפט ולהגיד אנחנו מבקשים צו ניהול זמני לצורך הספציפי הזה, כי יש פה דחיפות. ואז כשהוא מתייחס באופן יותר משמעותי לקניין של הבן אדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולמה יש מניעה שתעשו את זה לפי החוק היום? אין שום מניעה. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> חוק האפוטרופוס הכללי לא קובע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הוא לא מגביל. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> נכון. אבל בדרך כלל שלנו מול בתי המשפט יותר זמניים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, נכון. אתם יכולים אבל להשתמש בחוק הקיים. אני לא מבין איך אתם, אני לא מכיר דוגמה אחרת שהפנייה שכתובה במפורש בחקיקה שגורם פרטי מפעיל את האפוטרופוס הכללי. אני יודע על עובד ציבורי. לא יודע שכתוב בחוק האפוטרופוס שאפשר, שצריך גורם פרטי יכול. ברור שיכול, אין מניעה. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> בטח שכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי, אנחנו יודעים שאין מניעה, נכון. אבל פה זה כאילו ממוסד. ברור, גם היום אין מניעה שכל אדם יפנה לאפוטרופוס הכללי וימסור לו מידע. זה בוודאי, זה ברור, זה פשיטא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה את אומרת? כל המידע? << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אנחנו מקבלים מידע על רכוש עזוב מכל אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכל גוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עכשיו שואל שאלה, דקה. אם אתה, לפי מה שאתה אומר, הם יכולים לעשות את זה היום. רק היא אומרת שלדעתה, ברגע שזה יהיה מובנה בחקיקה אז יהיה מסלול שבית המשפט גם יבין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. הבעיה שפה הם יצרו ברירת מחדל. הוא חייב. הוא יפנה קודם כל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא חייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. הוא חייב לפנות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוא חייב לפנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא חייב לפנות בבקשה לחתום על העסקה. רק אם הוא סבור שאולי זה לא טובת הזה, אז הוא לא יחתום. זה ברירת המחדל. זה לא הוא מפעיל שיקול דעת. בואו, אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתה יודע מה? סליחה, אני לא צריך לחייב את האפוטרופוס הכללי. אני לא צריך לחייב. הוא מספיק אחראי, הוא משרת ציבור. הוא חלק מגוף ממשלתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן הדרה קושיא לדוכתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדרה סוגיה לדוכתה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני בא ואומר, בוא כן ניתן את האפשרות, אבל לא בצורה של חובה, אלא בצורה רשאי. ואז יהיה לחץ במערכת, יבקשו ממנו. הוא ישקול. אם הוא יראה משהו שהוא כבר נמצא דקה לפני סיום החקירה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל מה שאני אומר הוא שזה נושא שהוא בהחלט ראוי לטיפול. קודם כל זה לא נושא, לפחות למיטב הבנתי, לא קרה בישראל עדיין שפרויקט של פינוי בינוי בגלל שיש נעדר. יש קושי לאתר אנשים, זה נכון. היזמים נתקלים בקשיים בעניין הזה. ההצעה הזאת לא תפתור להם את הבעיה. כי אם בן אדם, כמו שהוצע קודם - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יש יזמים ששולחים לארגנטינה למצוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אם הוא קיים אז האפוטרופוס הכללי לא ייכנס לתמונה. נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יודעים שיש מישהו בארגנטינה שזה שלו אז האפוטרופוס הכללי לא יכול לנהל את הנכס. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא חוסך את המאמץ שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רצית לענות משהו על זה? על הסיפור של ארגנטינה? אני רוצה לשמוע את התשובה שלך, גברתי. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אני אומרת שנכון שאם יימצא מישהו בארגנטינה אנחנו לא נחתום בשמו. אבל אם הוא יימצא רק בעוד חצי שנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? צריך לחפש אותו. אני לא מבין את הדבר הזה. יש לו זכויות קניין. מה זה הדבר הזה? << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> אנחנו ודאי שנחפש אותו. וגם אחרי שנחתום אנחנו נמשיך לחפש אותו. אנחנו לא נמשיך לחיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הייעוד שלהם בחיים. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. זה ייעשה במקביל. אבל אם אתה חושב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שוב אומר. הנושא הזה, אפילו אני בעצמי העליתי אותו כאופציה לפתרון במקרים הקיצוניים ביותר ושצריך לטפל. אבל צריך לטפל בזה בזהירות וברגישות מאוד מאוד רבה, כיוון שמדובר פה בהסדר מאוד חריג. צריך לזכור שאם בסופו של יום לא מוצאים את האדם הנכס עובר לרשות המדינה. זה לא כזה פשוט. אוקיי? אנחנו לא בדיוק במצב רגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי חברים. אני שואל שאלה עוד פעם. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> החוק הזה כולו הסדרים די חריגים. יש פה אדם שנעלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא אמרתי שזה לא ראוי לדיון. אני רק אמרתי שבדיון של שלוש שעות אי אפשר לעשות את הדיון שהוא דיון מורכב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה עדיין רוצה לשמוע את חוות דעתו של האפוטרופוס או שאתה חושב שלא צריך? האם את חושבת, ברור שאת מעדיפה שיהיה מסלול שיגיד את זה בדיוק. אבל בהנחה שאין מסלול, האם לדעתם אתם יכולים להגיע לאותה תוצאה בסופו של דבר דרך החוק הקיים? << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> החוק הקיים מאפשר לנו להוציא צו ניהול זמני. ואז אנחנו נצטרך להתמודד בבית משפט שישאל למה אתם רוצים צו ניהול זמני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תגידו לו למה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ותגידו לו זה דחוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם תבואו ותגידו. << אורח >> שירה גורדון: << אורח >> שוב פעם, נגיד מה שנגיד. אני גם מזכירה שאם אין, אם אנחנו לא נמצאים בתחילת הדרך אז אנחנו ניכנס - - - אין דרך החוצה. אין דרך אז למקד את הזמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. החוק הזה נתן עדיפות בכל הליך. אז תשתמשו בזה גם, היועצים המשפטיים שלכם או אתם. תעשו את זה. אוקיי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מזכיר שהחוק הזה כופה על בעל דירה שגר בדירתו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדון התחדשות עירונית, נגמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק רוצה לומר, הנושא הזה הוא בהחלט ראוי לליבון. קודם כל מצבים שבהם לא מצליחים למצוא, יש קושי להגיע לאנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה יהיה בסוף? יהיה להוא שלא מוצאים אותו יהיה לו, כל השאר לא יהיה. בגלל שלא יהיה חוק. טוב, בואו נמשיך. די, נו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, זה ראוי לליבון וזה בסדר, פיצלנו כבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתחנו מחלקה, מחלקת פיצול. תודה רבה, אני מודה לך מאוד. תמסרי ד"ש לאפוטרופוס הראשי ממני. אני מעריך אותו מאוד. אני עכשיו רוצה לחזור לראש עיריית בת ים, נציג השלטון המקומי האולטימטיבי. יעלה ויבוא. אפשר את ראש עיריית בת ים? בוא, תעלה נקודות על מה שהיה, מה שראיתם בנוסח. אם יש נקודות שצריך להאיר אותן וגם נקודות עקרוניות שחלקם כבר דיברנו ואני רוצה עוד להמשיך לדבר על זה תכף כדי לראות למה אנחנו מגיעים איתם. בבקשה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אוקיי, אז שלוש נקודות בקצרה, לא בהכרח לפי סדר חשיבות. הראשונה סוגיית צורכי הציבור. אני אומר שוב, אני חושב ש-10% זה משהו שלא יאפשר לנו לתת בסופו של דבר את השירות שאנחנו צריכים לתת לתושבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה שלי למינהל התכנון והתחדשות עירונית. כמה מקובל בעסקאות - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על מה אנחנו מדברים? על קומה ציבורית? 10%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כמה מקובל בדרך כלל בעסקאות שנעשו בארץ בשנים האחרונות? סדר גודל, לא מדויק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני יכול להגיד שני דברים. זה לקוח מחלופת שקד ולפי שיח עם השלטון המקומי, עם עיריית תל אביב, זה מספיק ב-99%. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אבל עיריית תל אביב בוודאי - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה נכון. עיריית תל אביב זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תרגיעו. בנחת. דברי חכמים בנחת נשמעים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה מקובל בותמ"ל זה אמת מידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיגי נמצאת איתנו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בסדר, אז הוא אומר מה מקובל בותמ"ל. מה הם עושים בפועל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחדשות עירונית, אתם יודעים? יכולים לתרום לנו מידע? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא יודעים. תכף נבדוק אצלם. שנייה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני אגיד שאנחנו לצורך העניין, הרי האתר הזה שאנחנו מדברים עליו נמצא כחלק מתוכנית ותמ"לית שם ההפרשות שלנו זה 25%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בקומה ציבורית? << אורח >> קריאה: << אורח >> צביקה, תפריד רגע, ה-10% מדבר על קומה ציבורית. לא כל ההפרשות לצורכי ציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הפרשות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, זה לא רק קומה ציבורית. אני רק אדייק. זה מגרש שמיועד גם לצורכי ציבור וגם. כאילו, יש, לכאורה יכול להיות שיהיו שני מבנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. 10% מקביל לי גם מגרש? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, בנוסח תסתכל. בנוסח יכול להיות שיהיה לי מגרש שיהיה בו מבנה ציבורי. הנוסח כרגע הוא לכאורה חל על מקרה שבו יש מבנה אחד שהוא לצורכי ציבור ומבנה אחד, כך אני הבנתי את הנוסח. אם זה לא הכוונה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> יכול להיות מצב כזה. אבל ההיגיון, כאילו כנראה שמוסד תכנון יפצל את זה לשני מגרשים ויפריש את החלק הציבורי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בטוח. יש מקומות שמשתמשים בחלק הציבורי בתוך, זה מעורב. << אורח >> תום פישר: << אורח >> כקומה ציבורית אתה צודק. אבל מה שהוסבר פה, החשש שייקחו מגרש - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא חשש. אני אומרת לא חשש, אני אומרת שזה חל על שתי הסיטואציות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, ראש העיר, דקה. א', ודאי שזה לא צריך להגביל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מגביל מגרשים חומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מגביל מגרשים חומים, זה לא מגביל כלום. עכשיו בוא נדבר על קומה מבונה, כשמה כן היא. קומה מבונה, בתוך מגרש, בתוך בניין קיים. אומר ראש העיר שהצרכים הם גדולים יותר. זה ניצול נכון של השטחים וצריך שזה יהיה יותר. הוא גם אומר שברוב העסקאות שהוא מכיר, לפחות בעיר שלו, נכון ראש העיר? בעיר שלו, זה 25%. סיגי? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> יושב-הראש, אם שטחי קרקע נוכל לדרוש כמה שאנחנו רוצים אז אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מדובר פה על שטחי קרקע. לכן לא הבנתי למה אתם קופצים. 10% במבונה זה יפה מאוד. אגב, אני אחד הממציאים של זה בבני ברק. ועדה מחוזית, אני לא רוצה להגיד מי, קשורים גם לתפקיד של ייעוץ משפטי, כמעט זרקו אותי מהמדרגות כשבאתי לדבר שבתמ"א 38 אני רוצה שיהיה למטה מעון יום, גן ילדים, טיפת חלב וכו'. אמרו לא, זה בעיות משפטיות וקנייניות וסיפורים. היום עושים את זה כולם. ראש העיר, אנחנו מיושרים או שאתה רוצה בכל זאת עוד 5%? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נאמר שוב לפרוטוקול. אני אומר שוב להנחת דעתו של ראש העיר, אין בהצעה שום הגבלה על שטחי קרקע למגרשים חומים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ואני אוסיף על מה שאומר היועץ המשפטי. ההגבלה הזאת לא חלה אם התוכנית תקודם בותמ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאז יכול להחליט יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הותמ"ל יכול להחליט יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את סיגי רצינו לשמוע. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אני אגיד שמדובר, ה-10% מתייחסים להבנתי רק להפרשה מבונה. יתר השטחים כמובן יכולים להינתן. זה מהתרגיל הבסיסי שעשינו אנחנו חושבים שזה בהחלט מספק בכל תוכנית. זאת אומרת לא נדרש לתת יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וכך אתם נוהגים גם בותמ"ל? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אין בעיה. אם גם בשטחים החומים וגם בותמ"ל אין בעצם את המגבלה אז בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הלאה ראש העיר. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלך אחד. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> הדבר השני הוא סוגיית יכולת ההצרחה. תראו, יש מעט מאוד מקרים בראייתנו שבהם ועדה באמת דנה בחוק כמו החוק הזה, שהוא באמת גם נדרש ברמה החירומית אפילו, אבל הגבוהה ביותר. וגם משנה באמת את פני העיר. אמנם ככורח, אף אחד מאתנו לא רצה טיל איראני שיחריב לו שכונה, אבל זה המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אם תעשה שם פארק גדול אפשר לקרוא לזה פארק חמינאי. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפחות שיהיה נחת למשפחה שלו. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אולי נעשה דברים אחרים על שמו. אבל אני כן חושב שפה אנחנו נמצאים במקרה. כאילו האיראנים תיאמו איתנו באזור הצפוף ביותר, הבלתי אפשרי. רק כדי לסבר את האוזן, ובדקנו את זה השבוע, מי שהתאכלס בסופו של דבר בבניינים שאנחנו בעזרת השם נשקם שם, נקים שם, יהיו האנשים שיצטרכו לשלוח את ילדיהם 45 דקות ברגל או 20 דקות ברכבת קלה כדי להגיע לבית ספר תיכון הקרוב ביותר, למעט תיכון דתי לבנות אחד שהוא באזור. 45 דקות הליכה או 20 דקות ברכבת הקלה. כי אין שם מקום. אין לנו אף בית ספר תיכון בצפון העיר, לצערי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר, בוא אני אקצר לך. אתה העלית את זה כבר כאן. אנחנו דיברנו על זה גם בהרחבה בישיבה הקודמת. אני כראש עיר לשעבר אומר נכון, אתה צודק מיליון אחוז. לא רק לגבי העיר שלך, כי זה יכול להיות לגבי מקומות אחרים. כל המושג של הצרחה, עוד פעם, סליחה שאני טופח לעצמי על הגב ועל השכם, הצרחה בין חום לירוק ובין שטחים. אני, שוב, כמעט זרקו אותי מוועדות כשבאתי עם הרעיון הזה ובסוף הצלחנו להעביר את זה בהרבה לחצים. אני מדבר אתכם על 15-20 שנה אחורה. אני חושב שזה נכון. עמדת הוועדה, שאני חושב שאם אנחנו מטפלים במקום כזה שקרה בו משהו, פתאום קיבלנו קרקע מההתחלה וקיבלנו אותה בצורה מאוד גרועה שאנחנו לא מאחלים לעצמנו שזה יקרה, בואו נפיק ממנה את המקסימום. לא רק לשכונה עצמה, אלא לכל האזור, השכונה רבתי מה שנקרא. אם כמו במקרה שלך יש אפשרות, אני מאוד חושב שצריך לעשות את זה ואני בעד זה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> ואני אוסיף על זה שפה יש לנו אפשרות לגמישות תכנונית יוצאת דופן. שאלו אותי באחד הדיונים בימים האחרונים למה רק עכשיו? למה רק פה? כי פה נוצרה סיטואציה שמאפשרת את זה כי פה פגע טיל איראני, מה לעשות? אבל יש פה אפשרות במקום שתהיה לנו תוכנית שהיא תהיה אחר כך מכורח הנסיבות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אני לא בטוח שבערד זה לא יהיה גם נכון בצורה מסוימת. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> המתכננים עשו פה עבודה מופלאה, בכל נושא המבואה הצפונית אצלנו עשו באמת עבודה מופלאה. ועדיין מכורח הנסיבות הסכמנו ללכת על תוכנית שהיא מביאה צפיפויות לא הגיוניות ואיכות חיים פחות טובה, כי רצינו לאפשר לדיירים התחדשות. פה כרגע נוצרה סיטואציה שמאפשרת לנו להביא לא מאות דונמים, בסדר? אבל 20-30 דונם שיאפשר לנו לבנות עליהם בתי ספר, תיכון, יסודי, מתנ"ס, גינה. להביא את זה לתוך השכונה הזאת ופשוט להציל אותה עם תכנון מיטבי. למה לא? כלומר, יש לנו פה את האפשרות. זה לא יעכב אותנו. אנחנו מאוד מבקשים שתהיו איתנו בדבר הזה. דרך אגב, כמובן שכבר פתרנו, לאור מה שדיברנו עליו, על הסוגייה הקניינית, שנעשה את זה אך ורק על זכויות שהם או בהסכמה או שניתנו ב-Buyout . כלומר, אנחנו גם לא נכריח אף אחד לעשות את זה. עוד דבר אחד יושב-הראש. והסכמנו כמובן שבהינתן והרשות מבקשת לבחור באופציה הזאת אז הדיון עובר לותמ"ל. כלומר, חשוב לנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד את הדברים שדיברנו. א' שאם יש דבר כזה בוודאי שזה עובר לסמכות הותמ"ל כי צריך ראייה. שתיים, באותו אזור נגיד שיהיה בו הצרחה לפחות ב-20% יותר מהמינימום או הצפיפות. זאת אומרת, אתה לא הולך לרווח לך את כל העיר. אתה בא ואומר אני מעביר צפיפויות - - - << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני כן מבקש לא להיכנס לאחוזים, כי אף אחד מאתנו לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בסדר, אני מספר דברים שדיברנו. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אבל אני מראש מצהיר שאין לי בעיה, בהינתן שיש הצרחה לתת אפילו מכפלים גדולים יותר כי באזור שאליו נצריח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני התכוונתי מינימום 20%. אבל לא משנה, עזוב, לא ניכנס לאחוזים. זה דבר נוסף. דבר שלישי, ואתה רואה, קטעת לי את חוט המחשבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהדיירים שהיו שם יישארו שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכמובן, אני לפחות חושב ככה, אתה אולי לא. אבל אני חושב - - - << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> לא, לא, אתה העלית את זה בפניי וקיבלנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ברור. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> הדיירים שרוצים, אנחנו לא נכריח אף אחד, אנחנו לא ננייד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק רוצים. אני חושב שצריך להגביל אל זה פחות או יותר למשהו מסוים. ואם הדיירים רוצים אז הגבוה ביותר. זאת אומרת שיישארו שם לפחות מספר בניינים שאם אנשים רוצים דווקא להמשיך לחיות בשכונה שלהם. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אז אני אגיד לאדוני מה אני חושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אל תיכנס איתי עכשיו לדקויות. דקה, אני אומר את הדברים. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> לא, רגע, זה מהותי, זה לא דקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה לא מבין לאן אני הולך. דקה, סמוך עליי דקה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי כל הוויכוחים המהותיים האלה זה לא השנייה זה. אני אומר, בהינתן הדברים האלה, ובהינתן שיש Buyout שבאופן אוטומטי אנשים מאבדים את הרצון שלהם במקום מסוים, מוותרים עליו, כי הם רוצים או עיר אחרת או שכונות אחרות וכו'. לכן אני חושב, וגם היו לי שיחות עם אנשי התכנון, אין לנו עדיין, תכף נשמע ממינהל התכנון. האם אנחנו יכולים למצוא נוסח, לנסות כן להטמיע את היכולת הזאת לעשות את הדבר הזה. לא רק בבת ים, אגב. בת ים זה יכול להיות סוג מסוים של הזדמנות. אבל אני לא יודע מה. בערד שמעתי שהטיל נפל באמצע גינה ציבורית שמסביבו יש בניינים שהם שלוש קומות גג, בשטחים זה. יכול להיות שיצרו שם פארק נהדר וירצו להחליף אותו עם שטח ירוק אחר או משהו אחר. אני לא יודע. אני כראש עיר לשעבר או שאם הייתי היום בתפקיד של ברוט הייתי נאבק על זה כמו שהוא נאבק על זה. לצערנו הרב המאבק הזה התחיל קצת מאוחר והרעיון הזה לא הבשיל עוד לכדי זה. אני שואל את אנשי מינהל התכנון ואני יודע שיש דעות כאלה ואחרות. אני לא יודע, סיגי מהותמ"ל טרחת כל כך הרבה על תוכנית, בטח קשה לך להיפרד ממנה. הפוטנציאל להיפרד ממנה. האם אנחנו יכולים במסגרת הזמן המצומצמת, כי אנחנו עכשיו במאני טיים. אני צריך עד מחר להצביע. לצורך העניין הזה צריך נוסח. צריך שהנוסח יהיה נוסח שנותן את ההשתקפות שלו על היבטים קנייניים כאלה ואחרים. השאלה האם יש אפשרות לנסות לעשות מאמץ בעניין הזה. אני שואל את מינהל התכנון. אם אתם רוצים להתייעץ, אתם רוצים זה. אני הייתי שמח מאוד אפילו להכניס את זה לא ככותרת, אלא כאופציה עם תנאים מסוימים שאפשר יהיה לעשות אותם במקרה זה. אבל שהחוק יאפשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוא נשמע מה הם אומרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. לא, אני הייתי שמח, תומר, אם אתה היית מוצא לי את הרעיון. אתה יודע שאני אוהב את הרעיונות שלך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשמוע מה הם אומרים. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> יושב-הראש, אני רק רוצה להגיד. זה לא שסיגי צריכה להיפרד מהתוכנית, בדיוק ההיפך. במקרה שלנו, אני נותן לדוגמה את בת ים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לטייב אותה, לטייב. הבנתי. תן לי. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> לא, לא רק לדייק. תראו, יש לנו עכשיו 4,506 יחידות דיור כרגע. זה יהיה גם כנראה קצת יותר, בתוכנית הזאת. ההצרחה הזאת עכשיו מאפשרת לי לקיים את התוכנית הזאת, להשאיר אותה ולא למשוך אותה, כי שיקום אתר ההרס דופק לי את התוכנית הגדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. 4,500 זה מחוץ לתחום? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> זה כל תוכנית המבואה הצפונית של שני המתחמים ההרוסים, שהמטרה היא לספק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה יחידות דיור בתוך התוכנית הזאת? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> כ-200 בערך? ישי? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> במתחמים 9 ו-10 כ-1,200. אני לא זוכר בדיוק את המספר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת 1,200 זה התחום הזה. הבנתי. מתוך 4,500. ואם אנחנו גם אומרים כמו שאני אמרתי שזה לא יהיה כל המתחם, אלא אחוז - - - << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> זה לא יהיה כל המתחם. אני אגיד לך למה. הרי הדעת נותנת, כיוון שמשפטית כבר הסכמנו עם זה שאנחנו לא נעשה הצרחה על שטח של מישהו שלא מעוניין בכך. זאת אומרת, זה רק זכויות ה-Buyout או כאלה שזה יהיה בהסכמה. עוד לא נולדה שיש מאה אחוז הסכמה. לכן הדעת נותנת שאם יהיו 20%-30% שירצו, אנחנו כמובן נקים להם את הבניינים שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או 35%, זה גם יכול להיות. כן, מינהל התכנון, אתם יודעים? << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אני יכולה להתייחס אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני צריך התייחסות קודם כל של מינהל התכנון הכללי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> רגע. לפני שסיגי אולי מפרטת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני סיגי. אני אשמע אותה כמובן. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> חשוב להגיד, גם שוחחתי עם סיגי והעמדה של גורמי המקצוע התכנוניים, שהסדר כזה יכול לעיתים להביא לתכנון מיטבי יותר. וזה כמובן אני לא מתייחסת ספציפית לתוכנית של בת ים. אנחנו מדברים פה על הסדר כללי. התוכנית של בת ים תהיה במוסד התכנון, תיבדק. יכול להיות שההסדר הזה בכלל לא רלוונטי, יכול להיות שהוא כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל שתהיה האפשרות לעשות את זה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אנחנו מדברים על הסדר עקרוני. לכן העמדה המקצועית של גורמי המקצוע היא שנכון לתת את האפשרות הזאת. אני אגיד שיש פה סוגיות שעולות שנצטרך לתת עליהן את הדעת. והשאלה אם סד הזמנים, תצטרכו להגדיר לנו אם אפשר יהיה לתת לזה מענה בסד הזמנים. סוגיות של 195, סוגיות של היקף השטחים שיהיה אפשר לתת במתחם שהוא מנותק מאזור ההרס. שאלות של הסכמות, איך מטמיעים את זה ושאלות שונות מורכבות. נוכל לשבת לחשוב. השאלה, שוב, האם סד הזמנים יאפשר לנו לתת מענה לסוגיות. אני אומרת, ברמה התכנונית מקצועית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה היא חושבת שהיא צריכה? אני לא יודע, בוא נשמע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש דבר אחד. בואו נשמע את סיגי קודם, סליחה. סיגי, בבקשה. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אני חושבת שאפרת אמרה. אני חושבת שזה כלי מצוין שיכול מאוד להועיל לתוכניות התחדשות עירונית במתחמי הרס. אני חושבת שההזדמנות הזאת לנצל איזה שהוא שטח שהוא פחות בשימוש ולהפחית את הספחויות ואת האנרגיה ולאפשר בינוי לצד ההתחדשות זה דבר שהוא כלי חשוב מאין כמוהו. באמת אפשר להשאיר את מירב שיקול הדעת למוסד התכנון, לותמ"ל. אבל שכן נכון היה להכריז על זה. זאת אומרת, נכון היה שהרשות המקומית תאתר ותפגוש ותבקש איזה שהוא מתחם שהיא זיהתה וככה להשאיר את זה. באמת זה לא אפס או מאה. זה לא שכל אתר הרס יהפוך להיות שטח פתוח, אלא זה עוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. הבנתי שאת תומכת ברעיון כרעיון תכנוני. ואני בטוח, כי אני מכיר את הראש התכנוני שלך. זה נכון, קל לתמוך בדבר כזה. אני בא מעיר צפופה שהחלום שלי היה באמצע רבי עקיבא לפנות איזה מפעל ולתת לו זכויות בצפון בני ברק, שיבנה שבעה מגדלים מצידי, העיקר שייתן לי שם לעשות חניון גדול וגינה ציבורית ענקית וכמה מוסדות. << אורח >> קריאה: << אורח >> כיכר ורשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, גם ורשה קצת למטה. דובק מה שהיה. אבל זה היה, זה מת. זה מת, אני לא הצלחתי לעשות את זה לצערי, עד שהגעתי פה לכנסת בתאונת עבודה שהייתה לי והגעתי לכאן בטעות. אני מבין שאת תומכת רעיונית בעניין. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אדוני, נמצא גם מנהל קרן הפיצויים אמיר דהן, רוצה גם להתייחס לזה. הוא עלה בזום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלום לכולם. אני פחות מבין בכדאיות של הדבר. אבל אתם מבינים שזה יוצר איזה שהיא בעיה בפרויקט. קודם כל נתחיל מדירת התמורה בסוף שליזם אפשרות להחזיר את השווי לפי דירת התמורה ולא לפי ההלוואה. דירת התמורה יכולה להיות באחוזים במקום אחר שהשווי שלה יהיה יותר נמוך וזה יעשה בדבר הזה בעיה. אם אתם רוצים את הדבר הזה תבטלו את האפשרות של דירת התמורה, שהוא מחזיר לפי שווי דירת התמורה ו-20%. זה אחד. כדאיות הפרויקט זה יכול לעשות בעיות בכדאיות הפרויקט, שזה גם יש כאן אם הוא צריך להכניס כסף מקרן פיצויים זה ייצור לכם איזה שהיא בעיה. אבל הדבר העיקרי מבחינתנו זה דירת התמורה. כי ברגע שאנחנו עוברים למקום אחר ואני אקבל את הנכס שלי לא באזור הזה, במקום אחר, יכול להיות שבאמת דירת התמורה תהיה בסוף יותר נמוכה. היזם ירצה להחזיר לנו פחות כסף. ואז אנחנו נתנהל איתו בדבר הזה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אבל מה הבעיה לפתור את זה שמאית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> איך תפתור את זה שמאית? בדירת התמורה השווי יהיה יותר נמוך ב-50%. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> הוא הרבה יותר יקר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מי אמר שהוא יהיה יותר יקר? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> באירוע בת ים הוא יהיה יותר יקר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא באירוע בת ים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אני לא מסתכל על האירוע שלך, צביקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא הכול בת ים, צביקה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אז להתנות את זה בבדיקה שמאית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם ככה, יש אפשרות שאנחנו נתנו הלוואה ב-Buyout . שיחזירו לנו אותה עם הצמדה בלי שום אפשרות אחרת. היום יש אפשרות נוספת בהחלטה, תורידו אותה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם יש הצרחה לא יחזירו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, אז הנה. עוד נושא שיצטרכו לפתור אותו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, יש נוסח שמתגלגל כבר די הרבה זמן. עברנו עליו. אני חושב שאם נשב פה עוד שעה אפשר לגמור את כל, את מרבית הבעיות הקשות. לפתור אותן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אני מבקש, ואם זה יצליח אני גם אשמח, כי אני ניהלתי שיחות עם גורמי המקצוע בעניין הזה שבהתחלה היו ממש נגד באופן אינטואיטיבי. אני חושב שלא בגלל הקסם האישי שלי, שגם קיים לשמחתי, הצלחתי לשכנע אותם, כי אני באמת התחברתי למה שאמר ראש העיר, ובצדק. אבל אני לא רוצה שהחוק ייפול. לכן אנחנו מבקשים, אם אפשר לנסות לייצר נוסח שיבוא, מי לוקח אחריות אצלכם? את? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רק רציתי לבקש שאם יש עוד מישהו שחושב שיש עוד מורכבות במה שהוצע שיציף, כדי שלא נגלה אותם מחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. זה מאוד פשוט. החוק הזה מבוסס על איזונים בין תכנון לקניין בצורה מאוד עדינה. כדי לתת את המענה לדבר הזה הוספת שטח מחוץ לשטח הפרויקט מפרה את האיזון הזה. זה ברור, זה מאוד פשוט. לכן צריך לתת, אם רוצים לאפשר את זה. אני לא מתערב כרגע בשאלה אם כן או לא, זו שאלה מקצועית. זה צריך לתת מענה גם לשאלות התכנוניות שרמזה עליהם גב' ברנד ממינהל התכנון וגם לשאלות רבות נוספות שמתעוררות בשאלה של האיזון מול הקניין ובשאלות אחרות. אם מדובר בשטח ריק, אם רוצים להתחיל להיכנס לפרטים בשאלות כמו האם מדובר בשטח שיש עליו כבר בניינים ואז זו שאלה אחרת מאשר אם זה מגרשים ריקים. אלה שאלות - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, אבל קניינות של מי נפגע? אם בן אדם רוצה התחדשות הוא יקבל באותו מתחם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מתווכחים כרגע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא, אני שואל, אני רק שואל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו ניקח את האחריות עלינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה גב' צ'ין אם יש שאלות נוספות שצריך להתייחס אליהם. אז אנחנו אומרים שיש. << אורח >> תום פישר: << אורח >> תומר, אני רק רוצה להבהיר, אם אני הבנתי נכון את ההצעה שמעלים, מעלים מהשלטון המקומי, ההצעה היא לא להצריח את הקניין, לא להעביר את הקניין באמצעות תוכנית למקום אחר, אלא פשוט תכנונית לבצע את ההצרחה הזאת מבחינת היקף יחידות הנדרשת והרשות המקומית תצטרך להתקשר בעסקה לכל דבר ועניין עם היזם שייבחר. זה לא שהתוכנית מעבירה את הקניין. בעלי הזכויות נשארים באותו מתחם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא מה שהוא אומר. זה לא מה שהוא רוצה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> בעלי הזכויות בשלב התוכנית נשארים באותו מקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה לא מה שהוא רוצה. שאלתם מה השאלות שמתעוררות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ברור שהיועץ המשפטי של הוועדה הוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, רגע. לפני שאת מסכמת, דקה. אני אומר ככה, ויתקנו אותי מי שצריך לתקן אותי. עמדת הוועדה, ככל שאני משקף אותה, היא מאוד בעד העניין הזה וכמובן בכפוף לפתרונות, ודאי הקנייניים והסתירות ביניהם וכו'. אף אחד לא חושב אחרת. גם ראש העיר שהציע את זה לא חושב אחרת. כי זה, כי אף אחד לא רוצה גם להיתקע. הוא ילך עם חלום חייו, הוא עוד יתקע באיזה בית משפט על זה. זה לא יהיה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני גם מזכירה שזה יכול להשפיע על הכדאיות הכלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, דקה. לכן אני בא ואומר ככה: אני מסכם את האירוע הזה. עמדת הוועדה היא שצריך לעשות כל מה שניתן, אם ניתן, להכניס את זה אפילו בסדק מסוים, שאולי אחר כך נוכל לטפל בו במסגרת הפיצול אגב שפיצלנו. איזה שהוא סדק שיכול לתת היום לגורמי התכנון להתחיל לגלגל את זה תוך כדי. וכמובן שיצטרכו להביא את תיקוני החקיקה. מה שנוכל להביא היום נוכל להביא היום. אני אסייג פה דבר אחד, מה שאמר היועץ המשפטי. עמדת הייעוץ המשפטי, כמו שאני מבין אותה, שבהתקיים תנאים שהם סוגרים את כל בעיות הקניין וכו', תכנון וכל הדברים הללו, אז אין פה בעיה משפטית לתת את הכלי הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני כבר אומר, בחלופת שקד, מה שנקרא חלופת שקד שקיימת כבר בחוק הקיים יש אפשרות שהמחוקק הכיר בה כבר מזמן לנייד זכויות במגרש שיש עליו בניין שטעון שיקום למגרש אחר. זאת אומרת, זה לא המצאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בניינים פרטיים אני חושב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כן, בשני מגרשים שונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל פה מדובר על שטח ציבורי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה שטח ציבורי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השטח שמדבר עליו ראש העיר זה יותר ההצרחה. זה כאילו לקחת את השטח הירוק שם ולשתול אותו כאן ולקחת את הזכויות שכאן ולהעביר לשם. אפשר לרווח יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> העיקרון של העברת זכויות ממגרש אחד למגרש אחר זה עיקרון שהוא אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, ולכן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה דבר ראשון. אז אני אומר, העיקרון אפשרי. בגלל שאנחנו מדברים בחוק מאוד מורכב, שיש בו איזונים עדינים, כמו ששמענו גם את מס רכוש, שאני בכלל לא חשבתי על זה, על מה שהוא אמר. שהוא מעלה נקודות מנהל מס רכוש שהן נקודות שגם עליהן צריך לתת את הדעת. אם אפשר לתת עליהן את הדעת ולפתור אותן אז אני זורם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאני מבקש מנציגת האוצר, שבאמת גם הזדמנות להגיד לה מילה טובה, תמר. אני עובד הרבה מול האוצר, אבל באמת, למדת את המקצוע שלא קשור לאוצר לכלכלה בכלל ובאמת קידמנו ואם החוק הזה יעבור בעזרת השם, אני עושה ספוילר, אני מקווה שהוא יעבור, יש לך הרבה מאוד חלק בעניין הזה. אני מקווה שאני לא אצטער שנתתי מחמאות לאוצר. אבל זאת האמת ולכן אני אומר אותה. אני מבקש דבר אחד, אם את יכולה לנסות לרכז בתור מובילי האוצר שמוביל את החוק, לראות עד היום בלילה, בערב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשעה 19:00. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשעה 19:30, תן כבוד ליושב-הראש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 19:15. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יושב-הראש מחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 19:30 נוסח שיכול, שעובר את הנקודות הקריטיות האלה שנקרא מס רכוש. כמובן משרד המשפטים, התחדשות עירונית, מינהל התכנון וכו'. ואני שמחתי לשמוע את סיגי. כי אתה יודע מה? סליחה שאני מחמיא גם לה, אני לא יודע מה עובר עליי היום. אבל אני לא בטוח שכל אחד אחר שטרח כל כך הרבה על דבר מסוים, שיכול להיות שיהיה זה, בא ואומר רגע, אבל לטובת העניין עצמו בסוף טובת העיר היא הדבר הכי חשוב וזה מה שעשה ראש העיר ומגיע לו את כל התשבחות. אני מתפלל, למרות שאני סקפטי, אבל אני מתפלל שנצליח. שתי אופציות: או להביא נוסח מושלם, שאולי אם הוא לא יהיה מושלם לגמרי נשלים אותו בפיצול. או להביא משהו שאני קורא לו איזה שהיא רגל בדלת, עם התניות כאלה שנצטרך לפתור אותן בהמשך הדרך, אני לא יודע. מה שתביאו. אם זה יבוא הוועדה תודה לכם, להכניס את זה לתוך החקיקה הזאת. תודה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> יושב-הראש, אני יכול רגע? ברשותך חצי דקה רק לסכם את עמדתנו בנושא הזה, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> ואז הנושא השלישי, נסיים את הכול בדקה וחצי. יושבים פה אמיר דהן וסיגי ותום ואפרת, כולם מביעים את עמדתם מנקודת המבט שלהם. אמיר תפקידו לשמור על קרן הפיצויים, סיגי כמובן התכנון וכו'. כל השמות האלה שהזכרתי הם שותפים שלנו, אין לי שום כוונה, אתה גם אמרת את זה, שמדינת ישראל תיפגע בשקל. להיפך, הלוואי היא תוכל עוד להרוויח, לא שזו המטרה, אבל הלוואי שהיא גם תרוויח. כי אמיר צודק, המטרה שלנו בזה היא לא שהמדינה תאבד שקל. אני כן מבקש דבר אחד: כולנו כבר עייפים ומתים כבר לסיים ושהחוק יעבור וכו'. שלא ניבהל מהמורכבות רגע ומהעובדה שיש לנו עכשיו חמש שעות לסיים את זה. כי כמו שעו"ד זינגר אמר, בשעה לדעתי אפשר להגיע לפתרון שיניח את דעתו של אמיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלוואי, אני אשמח מאוד. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש כבר נוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנוסח שלך לא מספק כלום. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אם נצליח להגיע לנוסח מושלם עכשיו באמת ההבדל בין בכייה לדורות שהיא אולי הכרח לבין יכולת להציל שכונה ולתת לדיירים, בוודאי אלה שנפגעו, גם את התמורה הטובה ביותר, התכנון המיטבי והמהיר ביותר. בסוף אנחנו הגורם היחיד פה שמסתכל על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל ראש העיר, הכול אתה צודק. אבל אם היו מההתחלה יושבים מול מינהל התכנון אז היינו היום במצב יותר מתקדם. אני מקווה שנגיע לזה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> לא להיבהל מהמורכבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא שאלה של להיבהל. זו לא שאלה גם של החלטה. ההחלטה כבר התקבלה, אנחנו רוצים את זה. ואני, ככל שאני יכול להשפיע ממקומי פה אעשה את זה. אנחנו מדברים עכשיו לא על החלטה, אנחנו מדברים על חוק. חוק צריך לבוא מנוסח ולתת תשובות לכל ההיבטים. אם הוא לא בא מנוסח נכון הוא נופל אוטומטית בעודו באיבו. לכן פה הבעיה, פה המורכבות. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> היה לי חשוב להבהיר שאנחנו כן ערים למורכבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הנושא השלישי, אדוני ראש העיר. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> הנושא האחרון, אדוני הזכיר באמת את הכוונה להקים איזה שהיא מינהלת. בין אם זה ייקרא אגף או מינהלת או איזה שהוא משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מינהלת אני מבין שמינהלת קיימת יחד עם ההתחדשות העירונית. זה קיים גם בימי חול, לא רק בימי אסון. אני דיברתי על יותר מזה. אני חושב שרשויות מקומיות צריכות להקים, אותן רשויות שיוכרז עליהן כשיקום, צריכות להקים מחלקה או אגף שבעצם מרכז, שיעמוד בראשו מישהו עם סמכויות מטעם ראש העיר, מישהו עם מעמד בעיר. ותכף האוצר גם יספר לנו מה הוא תורם לנו לעניין הזה. כן, בבקשה, תמשיך. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אז לפני שנשמע את מתן או את תמר לגבי תרומתם, כיוון שאנחנו בעצם מקבלים פה או אמורים לתת איזה נציג של ראש העיר, שזה כן יהיה נציג באמת במעמד של ראש עיר ללא שכר כמובן. אנחנו לא רוצים פה, אני לפחות מבקש שזה יהיה ללא שכר. ללא שכר וגם ללא תנאים מניבים, כך שאין פה שום משמעות תקציבית. יש פה משמעות ציבורית מאוד גדולה, שנציגו של ראש העיר מטעם הנהלת העיר יהיה במעמד כזה כהוראת שעה עד סוף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מבקש, מה שאתה מבקש זה להוסיף סגן נוסף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני אמרתי את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני רוצה להבין מה הוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להוסיף סגן נוסף? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סגן בתואר. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני אומר שוב, ללא שכר. כהוראת שעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בנוסף לסגנים שמותר לו היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, מה אוזן אומר על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דיברתי עם משרד הפנים. אני אשמח לשמוע את עמדת משרד הפנים, אני מאוד בעד זה. שוב, אבל רגע, זה מתכלה. זה עד לסוף קדנציה זו. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> כן, זה בדיוק מה שבאתי להגיד. אנחנו בהתחלה הצענו שזה יהיה בתוקף עד מועד האכלוס. אני מקבל את הצעתו של יושב-הראש שזה יהיה רק עד לסוף הקדנציה הנוכחית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, קדנציה הבאה אני לא קובע דברים. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אבקש לדעת האם אפשר גם פה, תמר, אני מטיל עלייך. בעניין הזה אני גם רוצה, נצטרך גם לשמוע ממתן. אני מבקש, כשאתם מכינים את הנוסח ההוא, על העניין ההוא, עוד דבר אחד קטן. אני רוצה לראות קודם כל משרד האוצר, מה שהובטח לנו מתחילת הדיונים. אתם רוצים להעלות את זה בנייר או שאתה רוצה להגיד את זה בעל פה? אני חושב שאולי נעשה את זה בנייר, ביחד עם ההצעה הזאת. לנסות לראות, נבחן אותה היום. נשמע גם את עמדת משרד הפנים. אני מבקש שתבדקו את זה בבקשה גם עם עמדת משרד הפנים. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> יושב-הראש, ברשותך אני צריך לרדת. אבל את הדבקת אותנו במחמאות לכולם. אז אם אפשר גם להגיד באמת תודה לך, לאנשי הוועדה, למתן ולצוות שלו, לתמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, זה כשיהיה הצבעה על החוק. תשאיר את זה להצבעה על החוק. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> על עצם העבודה עד עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לך לעבוד, לך לעבוד. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> על עצם המאמץ עד עכשיו צריך להגיד תודה לכל השותפים פה, כולל הותמ"ל ומס רכוש וכולם. ישר כוח גדול ותודה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אם ראש העיר יכול להישאר עוד דקה, עו"ד רון אלמוג מהלשכה המשפטית של משרד הפנים. רק כדי להבין באמת לגבי הצורך בסגן נוסף. למה צריך עוד סגן שיטפל דווקא בדבר הזה? קודם כל, למה צריך סגן? ואם צריך סגן אז למה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה? רק דקלרטיבית, רון. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> רק כדי שנבין. יושב-הראש, כדי לגבש את עמדת המדיניות אנחנו רוצים רק לשקף למנכ"ל מה הצורך, ומה בדיוק הבקשה של הוועדה, של ראש העירייה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל תדבר בתור נציג השלטון המקומי, כי זה עוד רשויות, זה לא רק עיר אחת. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה זה עושה למקום כמו ערד? סליחה רגע, אני אעצור אותך שנייה. סתם, יבואו אנשים, יחזרו מבתי החולים, בעזרת השם, ישתקמו. לא כולם חרדים, אגב. יש הרבה פצועים שאינם חרדים, עשו כאילו, ובאמת באים. ורואים שמכריזים על המקום כאזור שיקום. העירייה נרתמת לעניין. מקימים אגף, שמים מישהו מהתפקיד שנותן, דקלרציה. מה זה מזיק? אבל תסביר אתה, תענה אתה תשובה בבקשה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני מתחבר לאדוני, כי אדוני צודק. ישנם מקומות באמת, בת ים היא דווקא אחת הערים הגדולות שנפגעו. אבל קחו את ערד, דימונה או מקומות אחרים שבהם זה יהיה רלוונטי. יש תושבים שעכשיו יחזרו הביתה, חלקם מבתי חולים, חלקם ממלונות, או ירצו לחזור הביתה. הם צריכים עכשיו לעבור מסע מאוד לא פשוט שבסוף רק הרשות המקומית היא זו שתתווך להם מה זה Buyout ומה עכשיו קורה מבחינת זכויות. הם צריכים לייצר אמון. צריך נציג, זה חייב להיות ראש העיר או נציגו. נציגו צריך להיות במעמד סגן שלו, ללא השלכה כלכלית. לא צריך שכר לדבר כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אני אמרתי שזה חייב להיות ממונה, מחזיק תיק או מחלקה או אגף ורק את זה מבחינתי, אם אתה שואל אותי. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> כן, כן. כלומר הוא פרויקטור. לכן אני אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא פרויקטור על זה בלבד. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני לוקח דוגמה של עיר, בלי להגיד שמות, בסדר? אבל עיר שיש בה נגיד שני סגנים. אחד מייצג ציבור דתי ואחד חילוני ואחד חרדי. בסוף הפרויקטור הזה נקרא לו מטעם מועצת העיר, הסגן הזה צריך להיות אחד שיהיה אחראי על השיקום. ובסוף אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו מדברים על מה שעברנו בשנה האחרונה. זאת הוראת שעה עכשיו. לא מקובל עכשיו, החוק הזה הוא חוק, חלילה שלא נדע מלחמות, אבל שמדבר על אתרי הרס בעתיד. הסעיף הזה לא מדבר על עתיד. הוא מדבר עכשיו על מצב שיש לנו עשרות אלפי מפונים שיצטרכו לחזור הביתה, אלפי משפחות. ובכל עיר ועיר צריך נציג שיעמוד מולם. יהיה הכותל שלהם, ייצור את אמונם. זה לא יכול להיות סגן חרדי שיתנהל ציבור חרדי או להיפך לפעמים, בגלל כל מיני מורכבויות. לכן למשל, אני כן אקח את הדוגמה דווקא של בת ים שהיא עיר גדולה, אין לנו כרגע מבין הסגנים שלי מישהו שיכול לקחת את זה על עצמו. צריך מישהו שיהיה מקובל על כולם, דמות שהוא יודע שכל כולו כרגע לדבר הזה. לכן אנחנו חושבים שבאיזון שמדובר בהוראת שעה, סך הכול עד לסוף הקדנציה הנוכחית, כמו שהציע יושב-הראש, ללא שכר ותפקידו יהיה להיות בעצם המתווך של המגה אירוע הזה מבחינתם. אצלנו יש 2,300 איש שכרגע מחוץ לבית. להיות איש הקשר שמוביל את הדבר הזה. אני חושב שזה מידתי ונכון וזה פשוט לא התאפשר כיוון שהסגנים המקוריים כל אחד בחלוקה קואליציונית הלך לאזוריו שלו, שזה בסדר. אבל אין לנו את היכולת לבוא עכשיו לקחת מישהו שיהיה נאמן על כולם. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> למה זה לא מישהו מהסגנים הקיימים? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני אתן לך דוגמאות משתי ערים, נגיד בת ים או ערד. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> יש בכל עיר ועיר בדרך כלל סקטור מסוים. אם תיקח עכשיו גם ראש עיר שבא מהמגזר החרדי או החילוני שצריך לעמוד מול כולם בערבוב, זה לא יעבוד. מי שייבחר עכשיו, דרך אגב, אם ראש הרשות יגיד שהוא צריך. אני למשל אולי אבחר לעשות את זה בעצמי. אבל לתת לראש העיר את היכולת לקחת מתוך הנהלת העיר נציג שיקדם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ראש העיר, תודה רבה. אני רוצה לומר לוועדה ולרון, אני חושב, שוב, אנחנו מדברים על כמה רשויות וכמובן גם רשאי ראש עיר, אבל מבחינתי הדבר החשוב זה מה שיבוא עם זה. שיש לנו סיכום עם האוצר על עזרה וסיוע לרשות בתקנים מסוימים כדי להפעיל מחלקה כזאת. לדעתי זה צריך להיות משהו שילווה אותנו באופן זמני כהנחיה זמנית ולא כחוק קבוע. אני מבקש עד הערב, עד 19:30 עמדת משרד הפנים שתיאמר לצוות המשפטי שלנו. תודה רבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים להציע לוועדה, אנחנו נקריא עכשיו את כל התיקונים שהוכנסו בהצעת החוק בעקבות הדיונים הקודמים, כדי שאנחנו נהיה מרושתים שהקראנו את כל מה שצריך והכול סגור לקראת סיכום הדיונים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתם רוצים גם שנשלים את שיעורי הבית מתחילת הדיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נספיק עכשיו. תקשיבו, אני בשעה 14:00 חייב לנעול את האירוע. יש ישיבה שזומנה למחר, לשעה 11:00. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רק שואלת, אם נגיד את מה שביקשתם לעניין בניינים כתומים, נוכל להקריא מחר ולהצביע מחר? יש כבר נוסח מוסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. אם נצביע מחר, נצביע בסוף היום. כן, כן, כל הדברים מתכנסים הערב לקראת מחר. מה שביקש היועץ המשפטי זה לעבור לראות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעבור לראות עכשיו את הדברים, לשמוע לגבי הדברים שכבר סוכמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחר יהיה גם דברים להשלמות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל דברים שכבר נוסחו ומופיעים בנוסח אני מציע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק דבר אחד. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> דבר קטן. אם אפשר, אני אעשה את זה מהר. במהלך הדיון דובר על להכריז על יותר מיזם שיקום אחד לאזור שיקום. כפי שהבהרתי, בנסיבות חריגות אנחנו מאפשרים את זה היום. אבל הנסיבות החריגות זה כאשר יש פעילות משותפת, שהם כרוכים זה בזה. כמו למשל שני יזמים שנאלצים לבנות בניין אחד ביחד. מה שהטריד אותי זה דווקא האמירה של שלום זינגר שיזם משמעותו גם יזמים. בהכרזות זה לא עובד ככה. יזם זה יזם אחד. ולכן אני רוצה כן לאפשר יותר מיזם אחד, כשהדבר נדרש לצורך התחדשות עירונית. אבל אני רוצה שתונח דעתו של מנהל הרשות שאכן הדבר נדרש לקיום שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואיך הוא יחליט? לפי מה שבא לו? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא, לא לפי מה שבא לו. אני צריכה שיהיו ביניהם יחסים ברורים. שלא יהיו מאבקים. זה לצורך באמת טיוב התהליך. אני לא רוצה לאשר מצב שיהיו שני יזמים שיתחילו לריב ביניהם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה גם מעלה אבל שאלות לעניין התכנון. אנחנו לא רוצים עכשיו שיזם אחד יגיש תוכנית על חלק - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> ברור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אזור אחד הוא תוכנית אחת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היזמים האלה יש ביניהם יחסים משפטיים ברורים ומוגנים ביניהם, זה מבחינתי יזם אחד ואתם יכולים לאשר אותם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה מה שאנחנו רוצים להבטיח. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יפה, זה מה שאני רוצה שיהיה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא צריך לכתוב. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> שזה ברור שאלה שיש ביניהם יחסים משפטיים. הם לא חייבים להיות שותפות רשומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שלא. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אבל אני כן צריכה שיהיו ביניהם קשרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא קשרים. הם יבצעו את הפרויקט במשותף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קישורים וקשרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל כדי שדבר כזה יקרה, זה החוק לא מונע ממך להכיר בהם כיזם אחד אם יש ביניהם יחסים של מה שנקרא מיזם משותף. אבל זה מיזם משותף. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> החוק כרגע לא אומר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הוא לא אומר, אז תעשי. אם הוא לא אומר הפוך, אז זה גם טוב. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אחר כך גוררים אותי לבתי משפט כדי להגיד למה לא אני ואני. אני רוצה להיות מאוד ברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני יש לי הרגשה ויותר מהרגשה שכניסה לסמטה הזאת אנחנו נותנים פרנסה עכשיו למשרד המשפטים וזה. לא נגמור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שזה יכול לחסוך מורכבויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, אתה רוצה לעזור לה? יש לך פתרון? תגיד לה אחרי זה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני אגיד מה הפתרון, מה אנחנו מנסים למנוע. אנחנו בוודאי לא מנסים למנוע מצב של שני יזמים שפועלים ביחד. אבל אנחנו לא רוצים שתעלה טענה של פרשנות אפשרית היא ששני יזמים שאין ביניהם את הקשר הזה מחזיקים ביחד ברוב. ואז נצטרך להכריז עליהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל איזה קשר אתה מעונין לכתוב? הכול בסדר, תגיד מה אתה רוצה לכתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תמצאו. אם יהיה משהו, תקשיב. תומר, תן לי, אני רוצה לעזור לך עכשיו. אני רוצה שהם ישלימו את התיקונים שלהם. תנסו, לא להקריא עכשיו. שבו ביניכם עם נציג משרד המשפטים ותעבירו. אם יש הצעה שאין לה משמעות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם המשמעות היא שאנחנו נכתוב יותר מיזם אחד זה המשמעות, זה בדיוק מה שאתם חוששים ממנו. בדיוק זה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא, לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק דקה. אז תגידו מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תביאו משהו אחר, תודה. חבר'ה, אני לא משתלט עליכם. כן, בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אקריא. אני אנסה למעט בהסברים. סעיף 1, פרשנות, בהגדרה של בעל דירה. פרשנות 1. "בעד דירה" – כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי, לרבות בעל זכות במקרקעין באזור לשיקום והתחדשות שהייתה דירה בבעלותו בבניין באזור לשיקום והתחדשות, ערב קרות הנזק. הגדרת עסקת שיקום: "עסקת שיקום" – עסקה עם בעל דירה או עסקה עם בעל מגרש. בעסקה עם בעל דירה – רק הבהרנו שזה "או עיבוי מבנה קיים". "עסקה עם בעל מגרש" – חוזה בין יזם ובין בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל המגרש למכור את זכויותיו. הורדנו את מלא זכויותיו. בהגדרה "רוב בעלי הדירות" הבהרנו שזה אחד או יותר מאלה. זאת אומרת, שתי החלופות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זכויותיו במגרש. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זכויותיו במגרש. אוקיי. בסוף הגדרת "רוב בעלי הדירות" – "לעניין הגדרה זו, יראו במגרש שאין עליו בניין כאמור בסעיף 11(ג)(4) כמגרש שיש בו דירה אחת. עמוד 4, סעיף מטרה. מטרה 1א. מטרתו של חוק זה היא שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה בדרך של התחדשות עירונית ותוך איזון בין האינטרס הציבורי בקידום מהיר, יעיל ומיטבי של התחדשות עירונית לבין שמירה על זכויות הקניין של הפרט. בעמוד 7, סעיף 11א, לעניין נציג הרשות המקומית זה ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל השטח המיועד להכרזה או סגנו, כפי שקבע ראש הרשות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רגע רוני, המבנים הכתומים לא עכשיו להקריא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, עדיין לא הגענו לחלק הרלוונטי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לכאורה ב-11. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, נכון, זה ב-11. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון, סליחה. אתה רוצה שאני אמשיך ונחזור לזה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, לא. רק אם יושב-הראש רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הכתומים עכשיו? זה הכי, לא הכי, הכי חשוב. שלא יהיה בכייה לדורות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אכן בהחלט חשוב. זה בסעיף 11. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תנאים להכרזה, לא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, 11 זה הבניין האדום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אנחנו מדברים פה עכשיו על אזורים כתומים בלי אדום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סעיף 11, לא משנה, יש פה בעיה עם הסעיפים הקטנים. ** מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה לפי המלצת הצוות המייעץ להכריז בצו ובמועד כאמור באותו סעיף קטן של שטח כעל אזור לשיקום שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות סימן זה אם מצאה כי יש הצדקה לקידום ומימוש מיזם התחדשות עירונית כאמור באותו סעיף קטן, גם אם אין באזור בניין הרוס כהגדרתו בסעיף קטן (א) ובלבד שהאזור כולל לפחות שלושה בניינים שבהם לפחות 24 יחידות שמתקיימים לגביהם שני אלה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס מטעם רשות המיסים. (א) נגרם למבנים נזק מלחמה משמעותי הפוגע במצבו בפיזי של הבניין, יציבותו ובטיחותו. (ב) אם המבנים לא ייהרסו, עבודות השיקום יארכו לפחות שישה חודשים. עכשיו נדרשים עוד שני תיקונים טכניים בסעיף 11. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מתייחס לגודל, לגיל המבנה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, לא, כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא נותן לזה יתרון? שתי נקודות, נקודה, משהו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק עוד תיקונים טכניים. בסעיף 11(ב) בעצם הצוות המייעץ יכלול את המגרשים שבהם בניין הרוס או את המבנים כאמור בסעיף 11(ב). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי העניין. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בקיצור, יש פה כמה תיקונים טכניים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אני אעיר לגבי זה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המהות היא שלושה בניינים שנפגעו באופן משמעותי מנזק מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל אם אתה מצרף לזה גם את - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שלושה דברים שצריך לשים אליהם לב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תום, חבל, זה סעיף מאוד חשוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ראשית, אני לא מבין למה אנחנו צריכים להגביל את עצמנו למצב שבו יש במתחם 24 יחידות דיור לפחות. כי שימו לב שאנחנו מדברים על בניין הרוס. ויכול להיות אפילו בניין שיש בו דירה אחת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? אני אגיד לך יותר מזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או בית פרטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמונה בתים פרטיים ביחד למשל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, אם יש בית הרוס אחד אנחנו יכולים לעשות את הפרויקט. ואם יש לנו שלושה בתים שניזקו משמעותית למה יש חשיבות למספר יחידות הדיור? << אורח >> תום פישר: << אורח >> זאת הייתה דרישה שלנו, משרד המשפטים. אני אסביר. כאשר מדובר על בניין אדום שנהרס אז המשמעות היא שהבניין לא קיים כבר. יתר הבניינים הם נדרשים בשביל לשקם בין היתר גם אותו. במקרה שלנו, שאנחנו מדברים עכשיו רק על כתומים, הבניינים לא נהרסו. מס רכוש בעולם הרגיל היה יכול להחזיר אותם לקדמותם. אפילו לא צריך להרוס, לא לקומם, לשפץ. ולכן ככל שאנחנו מחילים על הבתים האלה את העולם הקנייני החדש שהחוק מציע, אנחנו רואים בזה פגיעה קניינית משמעותית יותר ממצב שבו אנחנו מדברים על האחריות החברתית של הקניין של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פותר לך 24? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני אסביר. 24 יחידות זה התנאי שקיים כבר היום בחוק הרשות להתחדשות עירונית כדי להכריז על מתחם פינוי בינוי. כלומר, גם בלי החוק הזה יכולתי להכריז על המתחם כמתחם התחדשות עירונית והוא היה זכאי לכל הטבות המס ולהטבות היטל השבחה וכדומה, כפי שיש לי התחדשות עירונית. 24 יחידות דיור זה התנאי שקיים היום בחוק הרשות להתחדשות עירונית שמאפשר הכרזה על מתחם התחדשות עירונית, בלי קשר לחוק. ולכן על פניו יכולתי לכרוך את הדירות האלה כמתחם התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלתי, הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנקודה השנייה, והיא מופנית יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הולך על ה-24. יש היגיון. אני לא אתחיל עכשיו לספור ברשויות אם חסר זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הגבלה נוספת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור שהגבלה נוספת. אבל ברור שיש הבדל בין מעל 24 יחידות דיור לבין בית מסוים אחד. שימצאו לו את הפתרונות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר ללכת לפי חוק הרשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על מתחם. הרי החוק הזה מדבר על מתחמים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר, המתחם כולל 24 יחידות. זה לא 24 בתים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז בואו נחיל כפשרה את הסעיף שאומר שאפשר להכריז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, ברור שמתחם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, זה לא היה ממש ברור. << אורח >> תום פישר: << אורח >> 24 יחידות במתחם, לא בכל בניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במתחם, ודאי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, בכתומים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הכתומים ביחד. << אורח >> תום פישר: << אורח >> כל הכתומים ביחד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שנייה רגע נסביר. הכתומים האלה שאנחנו מדברים עליהם כרגע דינם כדין אדום. בהתקיים מה שנכתוב כרגע אז יהיה אפשר להוסיף כתומים נוספים לפי הסעיף הרגיל של הכתומים ולהוסיף עליו ירוקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לפי 25%. ועכשיו עולה השאלה שאדוני אומר 24 יחידות דיור, האם הוא מתכוון לליבה, לכתומים הבוהקים או לכלל המתחם בצירוף הכתומים הרגילים והירוקים? לטובת מי שיקרא את הפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכתומים הרגילים הם גם נפגעו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל לא ברור ממה הם נפגעו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> משרד המשפטים, אתם התכוונתם שהכתומים שמניעים את התהליך, הבוהקים, שם יהיה 24 יחידות דיור. << אורח >> תום פישר: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, זה מה שהובן מהנוסח. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה מה שהובן מהנוסח, השאלה מה יושב-הראש מתכוון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב תום, אני לא מתרגש מזה שזה מופיע בחוק אחר 24. רגע. כי אם 24 זה מצדיק כשאין טיל אז זה. אבל אתה רוצה אולי לתת לזה איזה שהוא נופך מתחמי יותר. אז בוא נדבר על מספר אחר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש לי פשרה. פשרה זה טוב. לפי חוק הרשות אפשר גם להכריז על מתחם כ-12 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רציתי להציע 12. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ובלבד שהוא כולל 24. אפשר להשתמש בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחשוב, אל תיתן לי תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה במידה והוא כולל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובלבד שמה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> בחוק הרשות להתחדשות עירונית יש אפשרות להכריז על מתחם שהוא כולל 12 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהוא יכול להגיע ל-24. << אורח >> תום פישר: << אורח >> ובלבד שהוא כלול בתוכנית, שבתוכנית יש 24. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קיבלתי את העמדה שלכם שזה לא יהיה בודד, איזה משהו אחד של שתי יחידות דיור. 12 זה כבר עושה איזה שהוא זה. תצרף עליו את כל החד גדיא. << אורח >> קריאה: << אורח >> 12 בשלושה מבנים, הכתומים הבוהקים? זו הכוונה של אדוני? רק שנדע מה הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, הכוונה של אדוני. תדליק לי עוד כמה חבר'ה. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה השנייה היא מופנית יותר, אני רוצה שהוועדה תשים לב לכך, שלהבדיל מהמבנה האדום והכתום, זה חשוב אדוני. להבדיל מהמבנה הכתום והאדום הרגיל, כאן מה שמציעה הממשלה הוא שמהנדס רשות המיסים הוא זה שיקבע ולא מהנדס הרשות המקומית. אז צריך לשים לב לעניין הזה. לנו אין עמדה מי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הוא יקבע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהבניין הזה כתום בוהק מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתום. לא שהוא נופל או לא נופל. זה לא גורע. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם נגרם לבניין נזק משמעותי או לא. יקבע את זה מהנדס רשות המיסים בחוות דעת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדום זה היה ונשאר מהנדס הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> פה אנחנו לא מדברים על אדום שצריך להרוס אותו, אלא שיש, כו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והרשות המקומית אין לה say בכלל בעניין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת ההצעה כרגע שהונחה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד שפשוט גם יש מורכבות, היינו בזה בהגדרה של הכתומים. יש מורכבות בזה שמישהו שאינו מס רכוש ייתן חוות דעת ייעודית רק לנזק מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זה עולה גם כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לנזק מלחמה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> יש קושי, בגלל שפה מדובר שהנזק נגרם בגלל נזק המלחמה. זה לא קשור למצבו הפיזי של הבניין ערב קרות הנזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה קצת חסר לי, אני לא מבין למה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> צריך לדייק שגם באדום יש, גם באדום צריך שנזק המלחמה הוא הנזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל שם יש שאלה אחרת. דקה. שם יש שאלה אחרת. לא כמה עולה וכמה זה וכמה הנזק. באדום השאלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הבניין הוא מסוכן או לא מסוכן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, חד משמעית לא. חד משמעית לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז כאילו זה יש לראש העיר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לרשות המקומית, למהנדס העיר. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. בואו, נשאיר את זה כרגע ככה. אני מציע לחשוב על זה, מנגנון טיפה שיתופי. אני אגיד לך למה. יש דבר כזה שאדם שיש לו נגיעות בדבר, הוא נוגע בדבר, זאת אומרת מס רכוש, בעצם פה - - - << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו עושים פה הגמשה משמעותית. אנחנו מכריזים פה על מתחם בלי מבנה אדום. אז המינימום מבחינתנו זה שמהנדס שלנו יקבע שזה משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ריגשת אותי. אין לי טישו, אבל התרגשתי. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> זאת הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנקודה השלישית והיא לדעתי המשמעותית ביותר, מדובר כאן על תקופה של שישה חודשים לשיקום. שזה מן ספקולציה שמאוד קשה. הוא הציע כתנאי, אחד התנאים, שכדי לשקם את הבניין נדרשים יותר משישה חודשים. שזה תנאי מאוד בעייתי בעניינו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אתה מעדיף שלא יהיה? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא קצת אמורפי, אני מוכרח להגיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מאוד אמורפי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה? דווקא כאשר מס רכוש מוציא בן אדם לתקופה לשכירות כי הוא צריך לתקן את המבנה, הוא רואה מה הנזק ולפי זה הוא מגביל זמן. בן אדם שנגיד נשברו לו חלונות, לא יתנו לו חצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הבדל בין כמה זמן לוקח באמת לתקן דבר כזה, אם מגיעים 17 סינים עם כינור גדול, יושבים כל היום ועובדים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. אין בעיה, אפשר להוריד את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך תנאי אחר שמגדיר באמת את משמעותיות התנאי, שהוא תנאי אובייקטיבי. יעזור לנו אולי גיל בלולו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חשבנו לעשות את זה אז בכתומים ולא יצאנו מזה ראש. זה בלגן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רק על זה אני אגיד ששלושה חודשים הממשלה התבחבשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אם יש פתרון אנחנו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני לא מאמינה שנגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ידידיי היקרים, רגע. אני לא אכנס להגדרות. אני גם לא בטוח שהמילה תנאי הוא נכון. אני הייתי משאיר את זה, מפנה את זה לשיקול דעתו של, בהתחשב במשך הזמן שאמור לעלות לזה בגין השיקום של המבנה. הייתי מכניס גם ובהתחשב במצבו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בהרס הכללי שקיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בדיוק, לא, אין עניין. זה הכתום הרגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, הבנתי. אני מתגלש מהכתום הכהה לכתום הבהיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נצטרך לחשוב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מציעה שננסה לסגור את זה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה מציע מר בלולו מהבחינה הזאת? משהו דומה למבחן שקיים ברכבים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני חושבת רגע אבל גם שצריך את אמיר דהן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדומה למבחן שקיים, או לא בדומה, בהיקש, בסדר? זה לא ברור שזה לא אותו דבר. ברכבים קיים מבחן שאומר אם יש לך 60% אובדן זה נחשב אובדן מוחלט. ברור, לא מתאים, לא רלוונטי, לא זה. אני רק רוצה שיבינו את הלך המחשבה. האם יכולים להציע לנו מר בלולו מבחן שמגדיר את המשמעותיות של הנזק. שהוא מבחן יחסית אובייקטיבי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר להעריך את אחוז הנזק. אפשר לקבוע אותו 30%. אבל אני לא רוצה להציע הצעה בניגוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא בניגוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחלת לא טוב. וגם כמעט ותיקנתי את זה גם את היועץ המשפטי. אני רוצה להיות חבר שלו אז אני לא תיקנתי אותו, אמרתי נתקן אצלך. אם אני מכניס מילה של מספרי אחוזים, 20% או 30%, מה יהיה ב-19%, מה יהיה ב-29%. אלה מבחנים קשים מאוד לכימות. אני חושב ציבורית אם אנחנו לא מכניסים את זה כתנאי, אלא לא יודע, תמצאו לזה הגדרה נוספת, כמו שהגדרנו מקודם, שבעצם בסוף זה יהיה גם חוות דעת של רשות המיסים. שהוא מתכלל את כל הזה. נדרש פרק זמן ממושך. נקודה. הלאה. מספיק? זה טוב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי אם הוא בכל זאת יציע לנו משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תהיה הצעה טובה, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני כן רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. יש לנו עוד שתי דקות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> (ב3) הצוות המייעץ רשאי לקבוע את סדרי עבודתו... אז זה יפורסם באתר האינטרנט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> של מינהל התכנון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף קטן (ז) באותו עמוד. (ז) מי שרואה את עצמו נפגע מהמלצת הצוות המייעץ, רשאי להגיש הערות בכתב בתוך 14 ימי עבודה מיום הפרסום האחרון מבין הפרסומים לפי סעיף קטן (ו)(1) או (2); זאת אומרת, אלה הפרסומים באתר האינטרנט. לא הפרסום בשלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עוד? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף 9 פסקה (1). 9. (1) מגרש שבו בניין שנגרם לו נזק מלחמה ואינו בניין הרוס ואשר לגביו ניתנה חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית הכוללת התייחסות למצבו הפיזי של הבניין ליציבות הבניין או בטיחותו, בין השאר, בשל נזק המלחמה, לעבודות הנדרשות לשיקום הבניין שלא בדרך של הריסתו ובנייתו מחדש, לעלותן, ולמשך הזמן המשוער לביצוען, והצוות המייעץ קבע, בין השאר בהסתמך על חוות הדעת האמורה כי קיימת הצדקה להריסתו. אני בעמוד 10, פסקה (4). (4) מגרש שערב קרות נזק המלחמה לא היה בו בניין ובלבד שעל פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול את המגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם התחדשות עירונית באזור; כלל האזור לשיקום מגרש לפי פסקה זו, שטח המגרשים שייכללו לפי פסקה זו ופסקה (2) לא יעלה על 40% משטח האזור לשיקום והתחדשות. סעיף קטן (ה), בסיפה. "האריך יושב-ראש הצוות המייעץ את התקופה כאמור בסעיף קטן (ד1) בתקופה או בתקופות נוספות, תבוא ההארכה כאמור במניין הימים האמורים בסעיף קטן זה". דילגתי על (ד1), סליחה. "(ד1) יושב-ראש הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 11 בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 10 ימי עבודה". אני בעמוד 12, בסיפה של 15א. "לא יאוחר מ-60 ימי עבודה מיום תחילתו של חוק זה ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית; ההודעה תכלול את כל אלה:" אין שינוי עד סעיף קטן (ב) בו נמחקו המילים "במקום שאליו פונו רבים ממי שהתגוררו באזור לשיקום והתחדשות ערב קרות נזק המלחמה, ככל שישנו". סעיף קטן (ג) – "הרשות המקומית תפעל למסירת הודעות, בין השאר". כאן נכתב שזה גם באמצעות הדואר האלקטרוני ובשליחת הודעת טקסט. אני בעמוד 14. סעיף 16ב. "...(בסעיף זה – תוכנית שגבולותיה זהים לגבולות ההכרזה)". במקום "מתכנן המחוז ויושב ראש מוסד התכנון שאישר את התוכנית יודיע על כך ליושב-ראש הוועדה המקומית בתוך 7 ימי עבודה ממועד ההכרזה". סעיף קטן (ב). 16ב. (ב) הוכרז אזור לשיקום והתחדשות, ובמועד ההכרזה הופקדה תוכנית או הוחלט להפקיד תוכנית שמטרתה פינוי לשם בינוי או לעיבוי הבנייה יחולו הוראות אלה: (1) אם גבולות התוכנית האמורה זהים לגבולות ההכרזה ימשיך מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית, לדון בתוכנית, ויראו את התוכנית כתוכנית שאושרה לפי חוק זה. היה מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית האמורה – הוועדה המחוזית, ולא אושרה התוכנית בתוך שמונה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים והיא תמשיך לדון בה לפי הוראות פרק זה מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון שדן בתוכנית. (2) אם גבולות התוכנית האמורה לא זהים לגבולות ההכרזה, לא ימשיך מוסד התכנון לדון בתוכנית, אלא אם התאים את גבולות התוכנית לגבולות ההכרזה ויחולו הוראות אלה: (א) מתכנן מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית, יודיע למנהל מינהל התכנון בתוך 7 ימי עבודה ממועד ההכרזה, אם ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה, ללא הליך של הפקדה מחדש. הודיע מתכנן מוסד התכנון כי ניתן להתאים כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); הוראות פסקת משנה זו יחולו גם אם התוכנית טרם הופקדה, כך שמתכנן מוסד התכנון יבחן אילו הופקדה התוכנית, האם על מנת להתאימה לגבולות ההכרזה נדרש היה להפקידה מחדש. (ב) הודיע מתכנן מוסד התכנון כי לא ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה ללא הפקדה מחדש כאמור בפסקת משנה (א) או שלא הודיע בתוך 7 ימי עבודה כאמור באותה פסקה, יראו את החלטת הפקדת התוכנית כבטלה ויחולו הוראות חוק זה. אנחנו לא עוצרים אני חושבת. אמרנו שנמשיך להקריא עד שייגמר הזמן ואז נחזור אחורה עם הערות. עמוד 16, סעיף 17, פסקה (2). הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות 17. (2) לא הודיעה הראשות המקומית או הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1) או שהודיעה ולא הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות בתוך 3 חודשים ממועד ההכרזה או שלא הופקדה תוכנית כאמור, תוגש תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים בתוך שלושה חודשים תום התקופה האמורה, על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק, לרבות הרשות הממשלתית, או חברה ממשלתית שהנושא בתחום עיסוקה, רשאים להודיע למנהל הרשות על כוונתם להגיש תוכנית כאמור בתוך 7 ימי עבודה מחלוף המועדים האמורים, לפי העניין. הודיעו כאמור, תוגש התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים על ידי אותו גורם שהודיע על כך ראשון בתקופה האמורה. (2א) על אף האמור בפסקה (2), הוחלט להפקיד תוכנית לשיקום והתחדשות ולא הופקדה בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 22א. פסקה 3 השנייה, כי יש כאן שתי פסקאות 3. (3) יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופה האמורה להפקדה בפסקה (2), בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימי עבודה... עמוד 17, סעיף 19, פסקה (4). סמכויות הוועדה המקומית 19. (4) תחום התוכנית לשיקום והתחדשות יהיה תחום האזור לשיקום והתחדשות שנקבע בהכרזה ואולם מוסד התכנון רשאי שלא לכלול בתחום התוכנית כאמור מגרשים ציבוריים לפי סעיף 11(ב)(3). עמוד 18, סעיף 22(א). הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות 22 (א) ...נקבע בתוכנית כי נדרש אישור, תיאום או היוועצות עם רשות הרישוי, תקבע התוכנית את התנאים או את המסמכים הנדרשים לקיום אותו אישור, תיאום או היוועצות ואת משך הזמן לקיומו על ידי רשות הרישוי ובלבד שאותה תקופה לא תעלה על חצי שנה ממועד שליחת כל המסמכים האמורים לרשות הרישוי בדרך מקוונת; חלף המועד שנקבע בתוכנית יראו זאת כקיום חובת האישור, התיאום או ההתייעצות, לפי העניין. (ב) (1) על אף האמור בסעיף 124 לחוק האמור, יקבע בתוכנית כי תחילת תוקפה של החלוקה החדשה תהיה ביום קליטת בקשה להיתר ראשון... לעניין זה יראו את מי שרשאי להירשם במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק לפי החלוקה החדשה, כמי שרשאי להגיש בקשה להיתר. (1א) הוראות סעיף 125 לחוק האמור יקראו בשינוי זה – בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקום "שמונה חודשים" יבוא "ארבעה חודשים". בפסקה (2) במקום "הגשה" יהיה "קליטת" ושלושה ימי עבודה ושבעה ימי עבודה. אני עוברת לעמוד 19 לסעיף קטן (ב). (ב) ...יושב-ראש המועצה הארצית רשאי לבקשת מוסד התכנון, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימי עבודה... העברת תוכנית למוסד תכנון אחר 22א. (א) הופקדה תוכנית לשיקום והתחדשות... ולא אושרה במועד האמור, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים. כל השאר נשאר. התיקון הנוסף הוא שאפשר להאריך ב-60 ימי עבודה בהחלטה מנומקת בכתב. אנחנו עוברים לעמוד 25. היטלי השבחה, סעיף 40. שיעור היטל השבחה בתוכנית לשיקום והתחדשות 40. (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו-3א... שיעור היטל ההשבחה שיחול בשל אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות... הוא רבע השבחה. (ב) ...קבעה הרשות המקומית כי שיעור ההיטל יעמוד על מחצית ההשבחה, ייועד 30% מההיטל עבור תכנון, פיתוח ותחזוקת האזור לשיקום והתחדשות (להלן – היטל שיקום). (ב1) לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה בסעיף 15 לחוק המטרו יחולו הוראות אלה: (1) סימן ג' לפרק ג' לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 (בסעיף זה – חוק המטרו), לא יחול; (2) קבעה הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב) כי שיעור ההיטל יעמוד על מחצית ההשבחה יחול שיעור חובת התשלום כהגדרתו בסעיף 19(ד)(1) לחוק המטרו ויחולו הוראות הפרק האמור; 30% מתוך שני השלישים שיראו בהם כתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ד)(3)(א) לחוק המטרו מההיטל ייועדו עבור תכנון, פיתוח ותחזוקת האזור לשיקום והתחדשות. עוברים לסעיף קטן (ד). (ד) לעניין החלטת רשות מקומית לקביעת שיעור היטל בתוכנית שיקום כאמור בסעיף קטן (ב) - (1) הרשות המקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה כאמור 30 ימים לפחות לפני קבלתה; (2) ההחלטה תתקבל בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן בשיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; (3) הקביעה תחול לגבי כל תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה בתקופת תוקפה של ההכרזה על האזור לשיקום והתחדשות; בסעיף זה, "תוכנית שהוגשה" – לפי הוראות סעיף 83א1 לחוק התכנון; (4) הודעה על החלטה כאמור ברישה וכן הודעה לפי פסקה (1) יפורסמו ברשומות, בעיתון ובאתר האינטרנט בהתאם להוראות סעיפים 1א ו-1ב לחוק התכנון. קביעת שווי 40א. על תוכנית לשיקום והתחדשות יחולו הוראות אלה: (1) בהערכת שווי מגרש קודם כמשמעות מונחו זה בסעיף 122 לחוק התכנון, שאירע בו נזק מלחמה, יוערך שוויו כאילו לא אירע בו נזק המלחמה; (2) לעניין תוספת השלישית לחוק התכנון, במקרקעין שבהם אירע נזק מלחמה, תחושב ההשבחה כאילו ערב תחילתה של התוכנית, לא אירע נזק מלחמה באותם מקרקעין. הוראת מעבר 40ב. על תוכנית לשיקום והתחדשות שאושרה לפני הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לא יחולו הוראות סעיף 40 כנוסחו בחוק זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מאחר ואפשרתם לרשות המקומית להעלות היטל השבחה, יש בעיה עם המועדים, שימו לב. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תשמרו את ההערות. אני בטוחה שלכולם יש הרבה הערות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש בעיה עם המועדים רק, שימו לב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. רשמנו. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 27, סעיף 42ב. זה כאן 95 ימי עבודה. בפסקה (1) התמורה עבור רכישת הזכויות במקרקעין תהיה בגובה השומה שנקבעה לפי סעיף 48(ב1). זה הסכום המוגדל. בסעיף 42ג, במקום 45 ימי עבודה יהיה 50 ימי עבודה ונוספה כאן ההודעה בכתב שנדרשת. סעיף קטן (ב), במקום 45 ימי עבודה יהיו 50 ימי עבודה. וגם כאן הוספנו הודעה בכתב. אנחנו בסעיף 42ד בעמוד 28. במקום 45 ימי עבודה, 50 ימי עבודה. אותו דבר בסעיף קטן (ב). סעיף 43, "בכפוף להוראות סעיף 43(ג) ו-43(ד). במקום 90 ימי עבודה יהיה 95 ימי עבודה. בפסקה (2) יש שני תיקונים שמתייחסים לזה. סעיף קטן (ב2): (ב2) יזם המעוניין בקבלת הלוואה לפי סעיף 51, אם יאושר כיזם שיקום, יפנה למנהל מס רכוש בבקשה לקבל אישורו כאמור בסעיף קטן (ב1) מיד עם מסירת הדיווח לפי סעיף 42ד(א). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בעמוד 30, סעיף קטן (ג). שוב, התאמת המועדים, 50. כאן זה אמור להיות גם ימי עבודה. ו-95 ימי עבודה. לא, סליחה, 50 ימים ולא ימי עבודה. בסעיף קטן (ד), שוב הבהרה שזה ימי עבודה. בעמוד 32, סעיף קטן (ג): (ג) מכר יזם שיקום את מלוא זכויותיו וחובותיו לפי עסקאות שיקום או לפי הסכמי יציאה באזור לשיקום והתחדשות ליזם ממשיך, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח והשבחה), התשכ"ג-1963, יאשרו מנהל הרשות כיזם שיקום במקום היזם שאושר על ידו, לבקשתו, אם מצא כי מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 43(ב)(1) או (2) ובלבד שהתקבל אישור מנהל מס רכוש לפי סעיף 43(ב1). עמוד 34, סעיף 47(א) "לא יאוחר מתום 35 ימי עבודה. הוארך מועד השומה והוארך המועד להעברת נתונים מבעלי דירות ל-15 ימי עבודה. עמוד 35, סעיף (ב1): (ב1) לעניין סעיף 42ב, יקבע השמאי הממשלתי שומה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בכפוף לשינוי זה: לשטח הדירה שנקבע כאמור בפסקה (2) של סעיף קטן (ב) יוסיף השמאי שטח למטרה עיקרית שהוא אחד מאלה: (1) הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות, בין אם נקבעה לפני קרות הנזק ואין אם נקבעה לאחר מכן, ולא יאוחר מתום 60 ימי עבודה ממועד קרות הנזק – סכום השווה לערך שליש מהשטח שלפי מדיניות כאמור יש להוסיף כשטח למטרה עיקרית לדירת התמורה. (2) לא הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות כאמור – סכום השווה לתוספת שטח למטרה עיקרית של 4 מ"ר; שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי ואישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי לשנות את גודל השטח האמור. לעניין זה – "מדיניות תמורות" – מדיניות תכנון שקבעה הוועדה המקומית הכוללת בין השאר התייחסות לעניין תוספת שטח למטרה עיקרית לדירת תמורה כהגדרתה בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית, ביחס לשטח הדירה המקורית. אני חושבת שכאן אחרי 60 ימי עבודה ממועד קרות הנזק צריך להתייחס למקומות שבהם קרה הנזק לפני תחילת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או יום התחילה, לפי המאוחר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף קטן (ג) 40 ימי עבודה. בעמוד 36, בסעיף 49 – 75 ימי עבודה מיום ההכרזה. בעמוד 38 – רשאי מנהל מס רכוש ולא המנהל. תיקון נוסח "כפי שקבע השמאי הממשלתי או מי מטעמו". עמוד 39, בפסקה (1), התווספו לסכום האמור בסעיף קטן (ב) – זו הבהרה בלבד. בסיפה: "לא הוגשה בקשה להיתר בתוך 24 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או שלא החלו עבודות בנייה בתוך 14 חודשי ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור בסעיף קטן (ב) הפרשי הצמדה וריבית לפי", כאן נדרשת השלמה. המשמעות היא שכאילו תהיה סנקציה נוספת אם לא עומדים, זה לא נדון בדיון הקודם. אבל כן יש מחשבה שככל שיש עיכוב בהגשת בקשה להיתר שהוא ארוך יותר תתווסף סנקציה משמעותית יותר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא הבנתי, רוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המונחים שמדבר בהם חוק פסיקת ריבית הם ריבית שקלית, ריבית פיגורים וריבית אחרת. בכל מקרה יש להשתמש במונחים החדשים בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. מהכיוון השני, בפסקה (2) "לא הושלמה בניית כל הבתים המשותפים באזור לשיקום והתחדשות בתוך שש שנים" במקום חמש שנים. אז יהיה צורך להחזיר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> החלק שמסומן בכחול הכוונה היא לסנקציה מחמירה יותר מהסנקציה הקודמת שהיא רק ריבית? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ומה ההצעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע אין הצעה. ההצעה צריכה לבוא מהאוצר, הממשלה צריכה להציע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד 19:30 היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, עד 19:30. תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני רק אומר שני דברים. הסעיפים שהוקראו עד כה נועדו לבטא את החלטות הוועדה כפי שהתקבלו בדיונים הקודמים. כמובן שאנחנו נשמע הערות ספציפיות שלפי דעת המעירים התיקונים כפי שמפורטים לא משקפים את מה שהוועדה החליטה ועל כך יהיה אפשר לקיים דיון. נושא נוסף שאני מבקש להביא את תשומת לב הנוכחים והמשתתפים האחרים בדיון. הממשלה העבירה לעיון הוועדה את נוסח התנאים שהתבקשו מיזם המבקש הכרה כיזם שיקום. ואת ההלוואה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאחר בקשות חוזרות ונשנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אני מציע שגם הנוכחים וגם המשתתפים מרחוק, הנוסח הזה הועלה לאתר הוועדה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הועלה לאתר, נכון? עלה או לא? בסדר, לאה תבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, אם הוא לא עלה, אז הוא יעלה בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יעלה ויבוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן שאנחנו נשמח לשמוע הערות לגבי זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "נשמח". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואני מזכיר לאדוני יושב-הראש שנותרו מספר נושאים שעדיין נשארו פתוחים שצריך להחליט לגביהם. וגם הם, אני מניח, ידונו מחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק נפנה את תשומת הלב לגבי שינוי השעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, כרגע עוד לא בטוח, לא סגור. נעקוב אחרי זה. אני רק מבקש למחר, כל מי שהיו לו הערות, ואני אומר עוד פעם, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אם אנחנו נבוא עכשיו עם עוד כל מיני דברים לא יהיה לנו חוק בסוף. לכן אני רוצה למצות את הדיון מחר עד תומו. לסגור, לגמור וללכת קדימה מה שנקרא. אחרון חביב, בני פרץ, דקה בבקשה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, דקה אחת לא תספיק להגיד לך את המציאות אחרי ששמעתי את כל המשפטנים שלך פעם שעברה ואת היזמים. זה לא דקה אחת. כבודו, אתה יכול, הם כולם מערבבים אחד עם השני. נזקי מלחמה זה מס רכוש ואתם מערבבים את זה עם פינוי בינוי וכל הדברים האלה וזכויות והכול. עכשיו אדם, אני רוצה להגיד לך, היות ואני צריך לדבר על אנשים בצורה אחרת. יש לך שם, אנחנו גם בוועדה, קודמך שהחליף אותך, אנחנו דנו גם בנושא דיור ציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אנחנו רוצים להיטיב עם האנשים האלה. נגיד בתוך אותו הרס של אותו בניין, אותו בית, יש דיירים שהם שייכים לדיור ציבורי. נגיד להם למשל היום ערך הדירה שלו יהיה שווה מיליון ואחרי שיבנו לו יהיה שווה שני מיליון. אנחנו רוצים לדעת דבר אחד. אם הוא יכול גם לרכוש אותה כיום, אפילו שהבית שלו נהרס. הזכות שלו להרוס עם ההטבה שניתנת על ידי משרד השיכון לדיור ציבורי לפי גובה - - -. כדי להקל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע לפי החוק אין עדיין אפשרות. זה נמצא בדיונים פה בוועדה, ואתה יודע, אתה משתתף שם ומשתתף פעיל. אם תהיה אפשרות לרכוש, אני לא חושב שתהיה מניעה גם בעניין הזה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אבל איך יעריכו לו אותה? האם על ידי הבית החדש שהוא מקבל או על ידי הישן שהיה? זה ההבדל. ביכולת שלו לרכוש וביכולת להישאר. דבר שני שאני רוצה להגיד לך, כבודו. יושב-הראש, שאינך יודע מזה. אצלנו בשכונה יש מה שנקרא פינוי בינוי וכל מיני שמנסים להציע. אנחנו יש לנו קבוצה אורבנית. אם אני אגיד לך, עורכי דין שאנחנו בתים ועושים לנו זום איתם בנושא הזה ושמאים. אנחנו שומעים את הסעיפים ואת מה שקורה אחר כך, זה לא רק את זה, זה לא רק מפחיד, זה מלכודת אחת גדולה. כי אתה פה יכול לתת חוקית, אבל יש מלכודת בכל מה שרוצה ההטבה של היזם או היזם מה שהוא מכניס לך או קומה או כל הדברים האלה. אני אומר דבר אחד, תמיד אני אמרתי את זה. אדם שיש לו בניין שלו ורכוש שלו, זה רכוש שלו, אדמה שלו. זו זכותו המלאה אם רוצים לעשות פינוי בינוי. חי בצורה טובה. למה הוא צריך בניין עם 80 דיירים? אם יש לו, אם כל בניין עם עשרה דיירים וחי טוב וחי בסדר? ורוצים לעשות. אני אומר, אתה לא יכול לקבוע לו קומות. אתה לא יכול להגביל אותו בזה. אתה לא יכול להגביל אותו בגודל או בכל הנושא הזה. כי אתם לא יודעים מה קורה מבחינה כזאת. אתם יכולים להגיד אוקיי, פינוי בינוי. אבל איפה המלכודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי בני. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> עכשיו דבר שני אני רוצה להגיד לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרון בני, כי אני חייב לסגור. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אתה חייב לסגור הכול, אתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני, אני מכבד אותך כמו אבא שלי, שתהיה בריא. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> לא, כן. אתם חברי הכנסת, נבחרי ציבור. אתם שומעים את המשפטנים דוחפים לכם סעיף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לעשות? שמו לנו משפטנים, מה לעשות? << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אבל לא, אתם תחשבו טוב גם על האזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. לא, אבל המשפטנים שלנו חושבים על האזרח. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אנחנו שואלים - - - שבאים ומרצים לנו ואותם שמאים, שאלות, שאנחנו עומדים שאפילו אין להם את התשובות שלהם. אז איך אתם רוצים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו שמים עין על כל דבר ודבר. ואתה ראית את זה. באמת תודה לך על הדברים. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אני רוצה בנושא הדיור הציבורי, בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו שאלה מצוינת, אני אבדוק את זה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> והם נפצעו ואולי סבלו ויסבלו עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם יקבלו דירה חלופית כרגע הם יקבלו, כמו כולם. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> יקבלו דירה חלופית. אבל הם יצטרכו לחזור לבניינם, אבל צריך לשמור להם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הזכויות שלהם. בני, תודה רבה. ברוך תהיה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> לפי הישן ולא לפי החדש . << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברוך תהיה. תודה רבה לך. אני סוגר את הישיבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:25. << סיום >>