פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 893 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר מוזמנים: יעקב פרידברג – עו"ד, משרד המשפטים ד"ר רפי רכס – עו"ד, יועץ משפטי לשיפוט רבני, בתי הדין הרבניים ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי רכזת פרלמנטרית בוועדה: הודיה שאול רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני פותח את הדיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט, היום יום שלישי, י' בסיון תשפ"ו, הנושא: תקנות הדיינים (סדרי דיון בבתי דין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד). מי פה מבתי הדין? << אורח >> רפי רכס: << אורח >> רפי רכס, היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סתם כיהודי שומר תורה ומצוות, אני משתדל, לא יכול להגיד שהכול, אבל משתדל: איך אפשר לקיים דיון זום בהלכה? << אורח >> רפי רכס: << אורח >> איך זה קשור לעניינו? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז על מה הישיבה? << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> זה קורה בחירום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> אתה מדבר על דיון בזום בחוק עצמו? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> יש פסק של מנהל בתי הדין הרבניים החדש, הרב אייל יוסף, מלפני כמה חודשים שהוא מסביר איך אפשר אפילו לעשות גט בזום על פי ההלכה. יש לזה בסיס. אשלח לכבודו את הפסק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אספר אנקדוטה אישית, הייתי פעם אצל מר"ן הרב אלישיב בנושא שמאוד ידוע ומוכר, פחות בכנסת, בכנסת מוכר החלק הזה שלו, הנושא של מוסדות שמסרבים לקבל תלמידים. והרב אלישיב אחז שאין להם סמכות וצריך בית דין שיחליט אם כן או לא. ועדת רבנים ציבורית שמבחינתנו זה היה בית דין. והוא פעם אמר לי: ועדת הרבנים שעושה את זה טלפונית, בירורים טלפוניים, החלטות טלפוניות – זה שום דבר וכלום. הוא אמר לי: אתה רוצה שזה יהיה? תקרא לאנשים, תושיב אותם מולך, תכתוב פרוטוקול. תקרא לרבנים, הוא אמר לי: אני מכיר את הרבנים, הם לא יעשו את זה, אני מבקש ממך שאתה תעשה את זה. תכתוב פרוטוקול, תשמע את האנשים, תגיד את הטענות, רק אחר כך אתה יכול לדאוג, כי אם לא זה לא - - - סוג השיחות האלה, כן ולא, הוא אומר יושבים, הבן אדם יושב ממול, אומר את הטענות והכול כך. לכן אני מרגיש קצת, אבל בסדר. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> רק להרגיע בתחום הזה, יש בדיוק בנושא הזה, דייני בית הדין הרבני הגדול כתבו מסמך מסוים לבקשת הנשיא. יש דעות בקרב הדיינים, כולל פסקי דין שניתנו לאחרונה של דייני בית הדין הרבני הגדול, שניתן לעשות דיונים, כולל דיונים הלכתיים ולא רק דיונים שהם מכוח התפקיד השלטוני לעשות אותם מרחוק בזום. זה נכון שיש כאלה שלא, ולכן תמיד – וזאת ההנחיה שאנחנו עובדים עם משרד המשפטים בהנחיה הזאת, שההרכב יבדוק על פי ההלכה האם הוא חושב שהוא יכול לעשות את הדיון או לא. אם לא, הוא לא עושה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני הולך לאשר צו בניגוד למצפוני. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> התקנות האלה לא מתייחסות לעיקרון של זום והיוועדות חזותית, הם מתייחסות לעניין של צמצום דיונים מסוימים במצב חירום, שבו בעצם מתקבלת החלטה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תציגו את זה. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> בגדול, יש לנו תקנות שנכנסו לתוקפן לפני שלושה חודשים, ב-1 במרץ, בעקבות 'שאגת הארי'. והוא מאפשר לשר כאשר יש מצב חירום, מסמיך אותו לתת הודעה שמצמצמת את היקף הדיונים לסוגים מסוימים, לפי כללים שכתובים באותם תקנות. ואגב, ההתייחסות היא כמו שאמרה היועצת המשפטית לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז זה על צמצום הדיונים, זה לא על נושא של היוועדות חזותית. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> זה לא הנושא שאנחנו מדברים עליו, זה נושא אחר, וודאי שהוא עולה במסגרת מקרים כאלה, אבל לא בזה הוא עוסק. בגלל שמדובר פה בהוראה שמדברת על חירום, אז זה הוקצב לשלושה חודשים, כשהוא אמור להתחדש מחדש. עכשיו מסתיימים שלושת החודשים. על זה היה לנו שיח אתמול עם הייעוץ המשפטי לממשלה ועם הייעוץ המשפטי לוועדה, שבגלל שאנחנו קרבים לבחירות, אז הפעם במקום שנעשה את זה לשלושה חודשים, הצעתי שנה, עו"ד ברודצקי לוי הציעה לחצי שנה. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> כן. או חצי שנה או עד סוף השנה האזרחית. << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> זה יוצא שבעה חודשים וקצת. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> מתוך הנחה שעד אז כבר תהיה לנו ממשלה וכנסת שאפשר יהיה להתקין שוב את התקנות כשיצטרכו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מציע בגלל המציאות הזו, לשים את זה עד ג' טבת. למה ג' טבת? כי יהיה חנוכה ואז עוד פעם יתחיל. הוועדה כן מתכנסת או לא מתכנסת, אני פשוט צופה פני עתיד. רק תבדקו לגבי ג' טבת, מה באותו יום - - - << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> סוף דצמבר יצא כ"א בטבת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז כ"א בטבת, מצוין. שלא יקרה מצב שיקראו לנו באמצע הלילה כי אנחנו ירושלמים. היינו כבר, ימים ולילות, בעיקר מול בתי המשפט, אבל בסדר. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> אציין לגבי התקנות, אלה באמת תקנות שאנחנו מאשרים אמנם לא ברצף, אבל כבר כמה פעמים אישרנו את הנוסח הזה של התקנות, גם בתחילת 'חרבות ברזל', אחרי 7 באוקטובר. הארכנו אותן אז ושוב כמו שציין רפי רכס, גם ב'שאגת הארי', ומבקשים עכשיו להאריך אותן שוב. כמו שהוצג פה, אלה תקנות שמאפשרות במקרה הצורך, לצמצם את היקף הדיונים לדיונים ההכרחיים והדחופים יותר. זה נעשה בדומה למה שיש גם לעניין שר המשפטים על הדיונים בבתי המשפט, וכן יש ציפייה שיהיה משהו מתואם בהקשר, כי היקף הדיונים יצטמצם באותם מצבים ובצורה דומה. << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> זה כך קורה. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> זה מה שהיה בפעמים הקודמות, התיאום גם לגבי בתי המשפט לענייני משפחה ולגבי בתי הדין הרבניים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ובתי המשפט האזרחיים, הנושא היה יותר המעבר של האסירים, פה זה פחות משמעותי. זה היה בעיקר הנושא. << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> נכון, אבל בבית משפט לענייני משפחה. בנושאים שבהם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל זה גם כי זה בעיקר, רוב ההתמודדות שלנו הייתה הנושא של מעבר אסירים. זאת הייתה ההצדקה המשמעותית יותר, ופה הוא פחות משמעותי, באופן יחסי זה פחות אסירים. גם בבית דין לענייני משפחה, זה פחות אסירים. << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> העניין הוא לא הבאה של אסיר, זה קורה בשוליים, העניין הוא נגישות של סכסוכי משפחה לכדי פתרון בתקופת חירום. אנחנו רוצים שתהיה אחידות בין כלל הערכאות שיש להם סמכות לדון בזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל שם זה נגררת. אם היינו דנים רק על בית המשפט לענייני משפחה, ואני אומר את זה כמי שהיה פה באישור הצו, אני מאמין שהיינו פחות אפילו מאשרים. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> בבתי המשפט מקבל שר המשפטים החלטה באותו מצב חירום, איזה דיונים יתקיימו בכלל בתי המשפט, ולגבי משפחה הוא מתייחס ספציפית רק לזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם את זוכרת, ניסינו להפריד בין דיונים, שר המשפטים סרב אפילו לדון על זה. ובעצם החזיק את כל הדיונים כבני ערובה בגלל מעבר אסירים. לכן אני אומר שפה הוא פחות משמעותי, אבל זה בסדר. ומכיוון שזה גם פחות הדיון הזה. << אורח >> רפי רכס: << אורח >> מה שחשוב להזכיר, גם לפרוטוקול, את הבקשה בפעם הקודמת לפני שלושה חודשים. אני חוזר עליה גם כן עכשיו, אנחנו במצב לא בריא, צריך שתהיה חקיקה, ואם אתם רוצים משהו רוחבי, אז נעשה אחר כך חקיקה רוחבית, אבל לפחות לתקופה מסוימת לעלות לדרגת החקיקה. גם המרוץ שלנו אישית כל פעם להשיג את כל החתימות, כל מועצת הרבנות הראשית, כל חבר בית הדין הרבני הגדול, כל פעם מחדש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל שאלה אפיקורסית: למה זה כל כך דחוף להוריד את מספר הדיונים? << דובר_המשך >> רפי רכס: << דובר_המשך >> חייבים לעשות את זה. ברגע שיש לי מצבור של אנשים שצריכים להתכנס לתוך אולם שאין לי - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כמה אנשים יוצאים מדיון? << דובר_המשך >> רפי רכס: << דובר_המשך >> המון, המון. בדיונים? בית הדין בתל אביב - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 20 איש? << אורח >> רפי רכס: << אורח >> מה פתאום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> באולם. << דובר_המשך >> רפי רכס: << דובר_המשך >> לא, אבל יש לנו עורכי דין שאני צריך להכניס בזמן אזעקה את כולם לתוך מרחב מוגן. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> הכוונה היא להפעיל את זה במצבי חירום, כשבעורף יש מצב חירום ממשי, כמו שהיה ב'עם כלביא' או ב'שאגת הארי', לא בשוטף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל היה פער. בואי ניקח את המבצע האחרון, 'שאגת הארי', המערכת האזרחית פעלה כמעט כרגיל, והמערכת הציבורית? היה נתק בין כשהסתובבת בקניון לזה שהסתובבת בבית המשפט. באיזשהו מקום זה משהו שהוא - - - << אורח >> רפי רכס: << אורח >> ברגע שאנשים לוקחים על עצמם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסוף, אנחנו אמורים כמשרתי ציבור לתת שירות לציבור. אם הציבור יוצא ומסתובב ונמצא, והולך לשתות קפה בקניון, אז כאילו, מה, יש כרגע התייחסות, ואנחנו צריכים לפטור אותו בגלל שאנחנו מערכת ציבורית – זה מאוד קל ללחוץ על השלטר. << דובר >> יעקב פרידברג: << דובר >> רק בחלקים האחרונים, אני חושב שבחצי השני נאמר, לא בתחילת האירוע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם בהתחלה היה, היה פער. לצורך העניין היה פער. אני לא אומר שזה היה סימטרי, אני לא אומר שפחות אנשים יצאו. אני מסכים. אבל היה פער בין המערכת הציבורית שאומרת: וואלה, קל לנו, אנחנו סוגרים את השלטר, הכול בסדר, סוגרים את הכול. אפילו בכנסת, זה היה מצחיק, היינו מגיעים לפה ויושבים בתוך חדרים אטומים, ואז אתה יוצא החוצה לסינמה סיטי והכול כרגיל. אבל בכנסת, חס וחלילה שלא יהיו טילים. היה נתק כזה. צריך להקריא. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> צריך להקריא רק התיקון. אנחנו בעצם מאריכים את תוקף התקנות. תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ו– 2026 "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13 ו27-(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1995, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:" אנחנו לא מתקנים בנוסח שהביאו, אלא רק את תקנה 6. בתקנה 6, התקנות הן הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ''ו–2026: במקום ל"שלושה חודשים", יבוא "עד ליום 31 בדצמבר 2026, כ"א בטבת תשפ"ז". << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הייתי מחליף את הסדר, כ"א טבת תשפ"ז. << דובר >> נועה ברודצקי לוי: << דובר >> אני חושבת שאתה צודק. נעשה את זה אחר כך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר גמור. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התקנות אושרו. תודה רבה לכם והמשך יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>