פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 946 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא תיאום מחירים של פלטפורמות אירוח תיירותי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק מוזמנים: אבי חיימוב – כלכלן, משרד התיירות אריאל דיאמנט – לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן מוטי כץ – ראש צוות, רשות התחרות יעקב זריהן – הממונה על הרשות להגנת הצרן ולסחר הוגן רינה קמני – מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות יעל גויסקי אבס – שדלנית, יועצת לובי, התאחדות משרדי הנסיעות ניר קפלן – סמנכ"ל רגולציה, התאחדות בתי המלון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא תיאום מחירים של פלטפורמות אירוח תיירותי << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, י סיון התשפ"ו – 25 במאי 2026, אנחנו בדיון בנושא תיאום מחירים של פלטפורמות אירוח תיירותי. הדיון הזה מתכנס בעקבות פנייה שקיבלתי על הליך משפטי שמתנהל בתובענה ייצוגית כנגד אקספידיה ובוקינג - פלטפורמות שמאפשרות להזמין דרכן חדרים בבית מלון. על פי הקביעה שם מדובר בשתי חברות ששולטות הלכה למעשה ובאופן מוחלט בשוק הזמנות החדרים של בתי המלון הקטנים, כאשר גם יש להן נתח שוק משמעותי מאוד ברשתות הגדולות. מדובר היום בפלטפורמות שאין אפשרות מעשית למלון שחפץ חיים לעבוד בלעדיהן. במסגרת ההסכמים שהחתימו החברות האלו את בתי המלון, נקבע שבתי המלון לא רשאים להציע אף פעם ובשום מקום מחיר זול יותר מאשר המחיר שמפורסם באתרים הללו. הדבר הזה קיבע גם את המעמד ואת הכוח של הפלטפורמות הללו וגם פגע פגיעה קשה בתחרות. לא רק פגע בתחרות, אלא יש קביעה פוזיטיבית באותה החלטה של בית המשפט, לפיה כל מי שהזמין חדרים בבתי מלון בישראל בין השנים 2011 ל-2015 באקספידיה ובין 2011 ל-2021 בבוקינג ספג התייקרות במחירי בתי המלון כתוצאה מאותו הסכם שהוכר כסוג של הסדר כובל עם בתי המלון, ןלכן ניתן צו זמני לארבע שנים שבו נקבע שהפלטפורמות הללו יסירו את הסעיף הזה מההתקשרות מול בתי המלון. הצו הזה פקע בסוף שנת 2025 ולא ברור מה קורה מאז, לא ברור אם הסעיף הזה הוחזר או לא. זה מעניין לראות את החשש שיש לאנשים בתעשיית המלונאות מהפלטפורמות הללו. הם ממש התעקשו להישאר בעילום שם, מאוד מאוד ביקשו שלא נחשוף את הזהות שלהם. הם אמרו שיש סוג של התחייבות, גם אם היא לא באה על הכתב, לפיה בתי המלון לא יאפשרו מחיר זול יותר ולא יציעו אף פעם מחיר זול יותר מאשר המחיר שמופיע בבוקינג ובאקספידיה כיוון שהן לא רוצות ולא יכולות לאפשר לעצמן להפסיד את האפשרות לעבוד עם שתי הפלטפורמות הללו. רשות התחרות התנהלה בעצלתיים באירוע הזה, היא נגררה תוך כדי. מעניין אותי מה נעשה מאז, מעניין אותי איך מסתכלים על זה, מעניין אותי מה קורה כדי להבטיח שדברים כאלה לא יישנו בענף התיירות ובכלל. אני לא זוכר קביעה כזאת, קביעה בבית משפט מחוזי שבאה ואומרת שכל מי שהזמין חדרי מלון במדינת ישראל החל משנת 2011 ספג התייקרות משמעותית במחיר שלו בגלל ההתנהלות של שתי הפלטפורמות שלו. קביעה פוזיטיבית כזאת אני באמת לא זוכר. מה עשו עם הקביעה הזאת? האם בוחנים הכרזה על הפלטפורמות הזאת כמונופול בשוק הזה? איך מתנהלים? איך מדינת ישראל אוחזת את השור הזה בקרניים ודואגת שלא יעשו סיבוב על התושבים שלה, על האזרחים שלה ויאפשרו תחרות הוגנת וחופשית בשוק שברור לחלוטין שיש בו כשל חמור מאוד בצורה שהוא מתנהל. רשות התחרות, בקשה. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני לא אתייחס לכל הפרטים, כי אדוני עירב פה בין טענות שנטענו - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה שנקריא את ההחלטה של בית המשפט? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אין בעיה, אדוני, אבל יש עירוב בין טענות שנטענו בטענה לבין החלטת בית המשפט על אישור התובענה כייצוגית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שההחלטה חמורה מספיק. אתה לא חושב? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> כרגע ההליך מתחיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עורך דין? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני גם עורך דין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייתי עורך דין עד שנהייתי חבר כנסת והתליתי את הרישיון. המאבק הגדול בתובענות ייצוגיות זה בדיוק להגיע לשלב הזה שבו מאשרים אותן בייצוגית. בדרך כלל, ואם אתה בתחום אתה בטח יודע, אחרי שיש אישור כייצוגית מתחיל השלב של כמה כסף משלמים. לקבלה הסופית של התביעה יש משמעות הרסנית לגבי החברות האלו, לכן תמיד המאבק הוא האישור על התובענה לייצוגית. מהרגע שהתובענה הייצוגית מאושרת מתחיל סוג של מו"מ שבו התובע הייצוגי/משרד עורכי הדין שמייצג אותו מתחיל להתדיין כמה מגיע על מה שהם עשו, מה הפיצוי שמגיע, הכל כדי לא להגיע להכרעה סופית. מי שקבע את הקביעות העובדתיות האלו הוא שופט מחוזי די מוערך עד כמה שאני מבין. הגישה שבה התחלת את הדברים, בכן, זה הליך - - << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אדוני, אני רוצה לדייק. אמרתי שיש עירוב בין דברים שבית המשפט קבע פוזיטיבית בשלב הזה, או לפחות אמר שיש תשתית ראייתית מספקת כדי לנהל הליך, לבין דברים שנטענו בתובענה. כדי שלא יישמע שאנחנו אומרים לאיזה שהוא צד בעניין הזה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עזוב את התביעה, בוא נדבר - - << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> בוא נדבר על ההליך שלנו. ההליך שלנו התחיל בעקבות תלונות שקיבלנו בשנת 2019. התחלנו בבדיקה לגבי שתי הפלטפורמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ב-2019 התחלתם בבדיקה? כמה זמן נמשכה הבדיקה? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> הבדיקה הסתיימה בשלב די מוקדם. בשלב די מוקדם הגענו להסכמות עם בוקינג. אקספידיה, לעומת זאת, ופה אנחנו בקו אחד עם מה שהחליט בית המשפט בשלב הזה, לא דורשים את ההתניה הזאת מאז 2015 ולכן הפסקנו את הבדיקה. גם הנציגות וגם החברה הבינלאומית של בוקינג הסכימו ליישר קו עם מה שסוכם איתם בשבדיה, בצרפת, באיטליה ובאופן חלקי בגרמניה. הבדיקה הזאת הסתיימה בשלהי 2020, כשהחלטת בית המשפט היא מ-2021. גם התובענה הייצוגית אושרה עד 2021, עד הצו שבו בוקינג התחייבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למרות שנאמר בהחלטת בית המשפט שלא הוצגו בפניו הנתונים על מה שקרה מאז. הוצג בפניו מה שיש עד 2021, לכן הוא קבע שהייתה את ההשפעה, את הגרימה הזאת לעליית המחירים עד 2021. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> עד 2025. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הוא בא ואמר שזה עלה עד 2021 – ההחלטה הייתה ב-2025 – וגם אמר שכאשר התביעה תידון לגופה יצטרכו לבדוק מה קרה בתקופה שבין 2021 ל-2025. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> מאז 2021, ממה שאנחנו יודעים, הם הסירו את ההתניות. זאת הייתה ההסכמה בפני בית הדין. בשנת 2025, כשפקע הצו, החלטנו לא לחדש אותו. מדובר כאן בהחלטה לנקיטה או אי נקיטה באמצעי אכיפה. אני רוצה להסביר את המסגרת של צו מוסכם ומה עומד מאחורי ההחלטה לא לחדש אותו. כאשר אתה עושה צו מוסכם עם חברה, החברה מסכימה לכל מיני התניות. דרך אגב, העובדה שהייתה כאן הסכמה עם פירמה, עם פלטפורמה בינלאומית, היא עניין די תקדימי. לחבריי מהרשות להגנת הצרכן יש ניסיון כואב עם הסוגיה הזאת, אולי הם ישתפו אחר כך. הרשות מסכימה להימנע מנקיטה באמצעי אכיפה לגבי פעולות מסוימות, החברה מסכימה להתחייבויות מסוימות. לעיתים ההתחייבויות האלו גם כוללות התחייבויות לעתיד, תשלומים כספיים וכו'. במקרה הזה הייתה התחייבות לשנות את ההסכמים, לא לדרוש הסכמים כאלה בעתיד. ב-2025 עמדנו בפני הדילמה אם לחדש את הצו, כשלחדש את הצו אומר גם להתחייב מצד הרשות להימנע מנקיטה באמצעי אכיפה לעוד תקופה מסוימת. חשבנו שכל עוד אין לנו ראיות שהפלטפורמה נוקטת בפרקטיקות מסוימות שאסורות על פי הצו, אין סיבה שהרשות תוותר על ארסנל הכלים שלה. ככל שיעלו ראיות בהתאם לסדרי העדיפויות של הממונה בהקצאת משאבי הרשות, נשקול גם לנקוט כאן אמצעי אכיפה. אני לא מכיר ראיות חדשות על כך שהם החזירו את הפרקטיקה או נוקטים בה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניהלתם איזו שהיא חקירה? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אנחנו ניהלנו את הבדיקה ב-2019 וב-2020. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר מאז שנגמר הצו המוסכם והחלטתם שאתם לא מאריכים אותו. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אנחנו לא מכירים שהפרקטיקה מתקיימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם לא הכרתם פעם קודמת במשך הרבה מאוד זמן. כתוצאה מזה שלא הכרתם אזרחי ישראל חטפו עליות מחירים במשך תקופה משמעותית מאוד. עכשיו אתם עוד פעם יושבים ומחכים שמישהו יזכיר לכם ויעיר לכם כדי לבדוק שוב? פה יש אירוע. בכל מקום אחר בו בן אדם נתפס באיזו שהיא התנהגות בעייתית, בין אם בניהול חשבון הבנק שלו, בין אם בתשלומי המסים שלו, בין אם בכל דבר אחר, הוא מאותו רגע והלאה, בטח ובטח לתקופה מסוימת, נבחן תחת זכוכית מגדלת, הוא הרבה יותר מוגבל בדברים שהוא יכול לעשות כי יש דגל לגביו. פה אין דגל, פה יש ארמדה של דגלים עם תותחים וזיקוקים בדמות קביעה שאני לא זוכר הרבה כמוה. תראה לי פעם שבית המשפט קבע שבגלל שתי חברות מחירי בתי המלון במדינת ישראל עלו פוזיטיבית. הוא לא דיבר על פגיעה בתחרות, הוא דיבר על כך שהמחירים עלו במשך תקופה של 10 שנים. עשיתם משהו מאז שלא הארכתם את הצו המוסכם? בדקתם? דיברתם עם בתי המלון? הלכתם והסתובבתם? אני לא צריך להסביר לכם איך לעשות פעולות חקירה, אבל אם יש חברות שעשו משהו שהרע עם אזרחי ישראל תפקידכם לבוא ולשמור שהן לא יעשו את זה באופן אקטיבי, לא לחכות שיצטברו עוד פעם תלונות ורק אז להתחיל לבדוק ולהגיע לצו מוסכם. יש אנשים שמתייחסים לנופש כמותרות, אבל אני לא יודע אם היום במדינת ישראל נופש זה מותרות. כל אחד צריך נופש, בטח במציאות שאנחנו חיים בה היום. פה באים ואומרים לכם שיש שני שחקנים מרכזיים, ענקיים, עולמים, עם כוח עצום בשוק, שאתם נותנים להם להתנהל. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני לא מסכים, אדוני. אנחנו לא נותנים להן להתנהל, אנחנו הגענו איתן להסכמות שבהן הן ויתרו על התניות. התאחדות המלונות הוא ארגון מסודר שידע ויודע לפנות אלינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התאחדות המלונות? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> כן, הם המתלונן. יש תובע ייצוגי שאנחנו נמצאים איתו בקשר די שוטף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה תובע אחד. אתה מבין שהתאחדות המלונות לא יכולה להתלונן? הם תלויים בהם. כשיש לך שחקן שמשפיע כל כך משמעותית על ההכנסות שלך, על צבר ההזמנות שלך, בטח אם אתה בתי מלון קטנים... רשת ישרוטל יכולה להתנהל באיזו שהיא עצמאות מסוימת, אבל בתי המלון הקטנים יותר שתלויים רק בזה יבואו להתלונן? הם באו אלי מפחדים, מתחננים, ביקשו עשר ערבויות לפני כדי שאני לא אחשוף את הזהות שלהם. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> גם בהליך שהתקיים בפני בית הדין הם ביקשו להצטרף כצד. זה נראה שבמידה מסוימת הארגון היציג פחות מפחד. אנחנו לא מכירים שהפרקטיקות נעשות. ממה שאני יודע הם מקיימים אחרי הוראות הצו. אנחנו יכולים ליזום בדיקה, אבל היא תהיה על חשבון בדיקות אחרות שאנחנו עושים בענף הקמעונאות, בענף האנרגיה, בענף החשמל. יש משאבים מוגבלים לרשות. כשאתה מגיע להסדר עם חברה מסוימת, החברה מיישרת קו, המדיניות המעודכנת היא המדיניות הבינלאומית שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר ברחל בתך הקטנה שהמלונות מתנהלים ככה גם בלי הסעיף, כיוון שברור להם לחלוטין שאם הם לא יתנהלו ככה הם לא יופיעו בפלטפורמות. זאת בדיוק התנהלות כוחנית של מונופול דורסני. הרי יש להם כוח משמעותי מאוד בשוק. בחנתם את ההכרזה שלהם כמונופול? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> השיקולים להכריז או לא להכריז על בעל מונופולין הם שיקולים שונים. החובות שחלות על בעל מונופולין חלות גם בלי הכרזה על בעל מונופולין. כל הקביעות האחרונות של הממונה, בין אם זו הקביעה שנשקלת בימים אלה נגד אל על, בין אם זה הקביעה והטלת העיצום על בזק, בין אם זה הקביעה והטלת העיצום על נמל אשדוד, לא קדמה להן הכרזה על בעל מונופולין. התועלת שבהנפת הדגל לגבי קיומו של בעל מונופולין היא תועלת שנתונה בספק. בדרך כלל אנחנו מכריזים על בעל מונופולין כשיש בצד זה הליך אכיפה או איזה שהוא הליך אסדרה שמחייבת הכרזת המונופול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוק הקיים לא יעיל לפי מה שאתה אומר. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> הכלי של הכרזה הוא כלי שיש לגביו חולשות מסוימות. כשפירמה היא בעלת מונופולין, הממונה יכולה לקבוע שהיא הפרה את החוק ולהטיל עליה עיצומים כספיים מאוד משמעותיים, עליה ועל נושאי משרה גם בלי הכלי הזה של הכרזה. כאן יש פירמה שאישרה את המדיניות שלה כמדיניות שנוהגת בכל האיחוד האירופי, כשאין לנו אינדיקציה שהיא ממשיכה את ההתנהלות הזאת מאז 2025. ההחלטה של בית המשפט לאשר את התובענה הייצוגית עד 2021, עד להתערבות הממונה, מראה שלא רק שלא התנהלנו בעצלתיים, גם סייענו לתובענה הייצוגית שהיא בת שמונה. אנחנו פעלנו תוך שנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התאחדות בתי המלון, בבקשה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> הדיון הזה הוא חשוב. אני חושב שהקביעות שבית המשפט המחוזי קבע מדברות בעד עצמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עושים להבא? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> בעבר היה גם העניין שבפלטפורמות לא הציגו את המחיר עם המע"מ. כשאורח ישראלי היה מגיע למלון, המלון היה מבקש מע"מ. זה נפתר אחרי דין ודברים של מספר שנים. היינו צד להליך מול רשות התחרות שהיא לא כל כך ששה להתערב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בארצות הברית זה ככה בכל מלון שאתה מזמין - יש לך state tax, יש לך city tax. יש פערים משמעותיים במחיר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> ישראל היא גם המדינה היחידה שלא מאפשרת להזמין non-refundable, כלומר ללא זכות ביטול, כשאנחנו יודעים שהפרקטיקה היא שה-non-refundable הוא זול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבוקינג אפשר. הבנתי שיש הצעת חוק כזאת. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> יש הצעת חוק של חבר הכנסת דן אילוז ושל חבר הכנסת קרויזר שעברה ועדת שרים ועברה טרומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למלונות אסור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עלינו חל החוק הישראלי שאוסר את זה. על הפלטפורמה הזרות החוק לא חל, לכן שם עשו כל מיני פוילעשטיקים. אותנו זה מגביל בתחרות מול הפלטפורמות שאנחנו משלמים להן אחוזים מאוד גבוהים של עמלות, משהו דומה לוולט, וזה גם לרעת הצרכן הישראלי שלא יכול ליהנות ממחירים זולים יותר כי non-refundable הוא זול יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לי נאמר בצורה מאוד מאוד ברורה על ידי אנשים מאוד מרכזיים בתעשיית המלונאות בישראל, לא על ידי איזה שהוא בעל גסט-האוס בצפת, בלי חלילה לגרוע מגסט-האוס בצפת, שההסדר הזה מול בוקינג ואקספידיה נמשך גם בלי הסעיף, ושבמידה וזה לא יקרה הם יפעלו. היום, כמו שציינתי בהתחלה, שום רשת לא יכולה, בטח ובטח המלונות הפרטיים, להרשות לעצמה להתנהל בלי להופיע בתוך הפלטפורמות הללו. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> חד משמעית. בוקינג ואקספידיה אחראים ל-70% עד 80% מההזמנות בחלק מהמלונות הבודדים ובחלק מהרשתות הקטנות. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אני שמחה שעלה פה הנושא של ה-non-refundable. אנחנו בהתאחדות היינו שותפים להצעת החוק הזאת, ואני אשמח לעזרה שלכם בקידום דיון בוועדת הכלכלה בנושא הזה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> או בכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו יכולים לדון בחוק של בוארון, אנחנו יכולים לדון גם בחוק הזה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> נשמח אם תוכלו לדון בזה, כי יש פה אפליה כלפי סוכני הנסיעות, כלפי בתי המלון בישראל שלא יכולים למכור ב-non-refundable לעומת פלטפורמות בינלאומיות שכן יכולות. כל הנושא של הפלטפורמות בכל מה שקשור לשוק חופשי, תחרות, יוקר המחייה, כמו שאמרו פה, פוגע מאוד גם במשרדי הנסיעות שלא יכולים לצאת במבצעים מיוחדים, אין חופש פעולה. אנחנו רואים לאורך השנים האחרונות שהמון משרדים קטנים נסגרים. הפלטפורמות הענקיות משתקות את משרדי הנסיעות בכל מה שקשור ליצירת יתרון במכירה ושיווק של חדרי מלון בארץ. דרך אגב, זה נכון גם לגבי טיסות הלואו קוסט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד משתדל לראות מה אני עושה עם המחירים של חדרי המלון, לא עכשיו עם טיסות הלואו קוסט. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> מקבלת. אנחנו מצטרפים למה שנאמר פה, אנחנו חושבים שהתביעה הזאת חשובה מאוד בשביל תחרות חופשית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה קורה בפועל, בשטח? מה אתם מרגישים שקורה בשטח? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> מה שנאמר פה. אתה לא יכול לייצר מבצע מיוחד, אתה לא יכול לייצר יתרון על פני הפלטפורמות האלו. זה מה שמוביל לסגירה של משרדים, מוביל לזה שמשרדים נמנעים מלהתעסק עם מלונות בארץ ובחו"ל. הרבה פעמים כשלקוח מתקשר משרדי הנסיעות אומרים שאין להם מה לתת מעבר למה שיש באינטרנט. זה מוביל לסגירה וליוקר מחייה. אנחנו לא מצליחים להוריד את יוקר המחייה בכל מה שקשור לזה, אי אפשר להביא להוזלה משמעותית. אני אשמח לקדם חקיקה בנושא הזה. << אורח >> יעקב זריהן: << אורח >> אני חושב שהמורכבות של העניין הזה מחייבת חשיבת עומק. ראינו שההסכם של רשות התחרות עם בוקינג פקע ולא חודש, מה שאומר שבוקינג בשקט גמור יכולה לחזור חזרה למצב שהיא לא מאפשרת הצעה עם מחירים יותר זולים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שקורה בפועל לפי מה שאני מבין. << אורח >> יעקב זריהן: << אורח >> מניסיון אישי אני יכול להגיד שזה מה שקורה בפועל. דבר כזה אסור לנו לאפשר. בוקינג היא כמו וולט של עולם המלונאות. עולם המלונאות משלם עמלה לא קטנה, אני מניח, מה שאוטומטית מייקר את המחירים. אם בעל מלון רוצה לפרסם מחיר יותר זול אבל לא יכול, אתה פוגע פגיעה ישירה ומובהקת בצרכנים, פגיעה שצריך לנטרל. אני חושב שצריך להחזיר חזרה את ההסכם ולוודא שהוא מתבצע. הבעיה המרכזית כאן היא בעיה של אכיפה. אם אף אחד לא אוכף את זה, ואני חלילה לא בא בטענות לרשות התחרות - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אתה לא בא בטענות לרשות התחרות? מי אמור לאכוף את זה? אני? המשטרה? למה קיימת רשות התחרות אם לא כדי לטפל ולאכוף? << אורח >> יעקב זריהן: << אורח >> גם אנחנו רשות אוכפת, אבל אנחנו קטנים בכמה מידות על המשימות שמוטלות עלינו. אי אפשר לאכוף הכל. אני לא מתערב בסדרי העדיפויות של רשות התחרות, אני רק מבין את הטענה שאומרת שהם מוגבלים במשאבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני פה יושב ארבע שנים בקירוב - חבר הכנסת בליאק יושב יותר ממני - ולא הייתה פעם אחת שרשות ממשלתית או משרד ממשלתי, כשהם נשאלו מדוע הם פועלים בעניין איקס או וואי, אמרו שיש משאבים מוגבלים, סדרי עדיפויות. זו תשובה גנרית. << אורח >> יעקב זריהן: << אורח >> היא גם תשובה נכונה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדיף להיות יפה ועשיר מאשר עני וחולה, אבל בכל זאת יש הרבה מצבי ביניים. יש לך קביעה פוזיטיבית של בית משפט שבאה ואומרת שנפל דבר ובמשך 10 שנים האזרחים "אכלו" עליות מחירים בגלל שתי שחקניות מאוד מרכזיות פה בשוק. מה עושים איתן? עשו איתן איזה הסכם ארבע שנים. << אורח >> יעקב זריהן: << אורח >> אני מסכים שסדרי העדיפויות יכולים להשתנות, כשהחלטת בית המשפט זו סיבה טוב לבחון שוב את סדרי העדיפויות. לא ייתכן שחברה מסחרית עם כל כך הרבה כוח פועלת באופן כזה שהיא מגבילה את יכולת הצרכנים שלה להשתמש בתחרות. אני יודע לומר שהכוח העצום שיש לבוקינג ולאקספידיה הוא כזה שאני לא בטוח שהתאחדות בתי המלון בכלל תעז לצאת נגד הדבר הזה. אם בוקינג תוציא את המלונות הישראלים מתוך הרשימות שלה זו תהיה פגיעה אנושה. זה כלי מאוד חזק, לכן גם פה צריך לבצע את האיזונים המתאימים. אני סבור שבאופן הכי מהיר שאפשר צריך להשית עליהן את ההגבלות האלו, לא לאפשר להן להגביל את היכולת של בתי המלון להציג מחירים תחרותיים. << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> משרד התיירות פועל בהרבה דרכים שונות להוזיל את מחירי הנופש בישראל - זה לא סוד שעלות הנופש בישראל לא נמוכה - בין אם זה באמצעות עידוד של הקמה של בתי מלון, בין אם זה בהסרת חסמים. משרד התיירות תומך בכל הפחתה של רגולציה על בתי המלון, תומך בכל דרך שתעזור לבתי המלון להיות יעילים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מקדם או רק תומך? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> אנחנו מעודדים בסכומים מאוד גבוהים הקמה של בתי מלון ושותפים לקידום ה-non-refundable. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עמדתכם לגבי הכוח של שתי הפלטפורמות האלו בשוק וההתנהלות סביבן כרגע? איך אתם רואים את זה? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> זו שאלה לרשות התחרות. יש חשיבות רבה לקיום של הפלטפורמות האלו במדינת ישראל, לחשיפה שלהן לבתי מלון שונים, אבל אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים לבתי המלון הקטנים. הרשתות הגדולות יכולות לשווק, יכולות לפרסם את עצמן. כמו שהזכיר ידידי מההתאחדות, בבתי המלון הקטנים הכוח של אותן פלטפורמות הוא מאוד גבוה, הוא 70%, 80%, לכן דווקא אותם צריך לראות איך לעודד. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אנחנו כן נקטנו פעולה. העובדה שהצו פקע לא אומר שפרקטיקות מסוימות מותרות. מה שאסור לפי החוק, אסור לפי החוק ועשוי להביא לנקיטת אמצעי אכיפה. כדי לנקוט באמצעי אכיפה אני צריך תשתית ראייתית, אני לא יכול לנקוט באמצעי אכיפה על פי חשק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול לבצע פעילות חקירה? לא מתפקידכם לבצע פעילות חקירה? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אנחנו יכולים לנקוט בפעילות חקירה. מה שאנחנו בדרך כלל עושים זה לפנות לצדדים מעורבים, לשאול אותם אם יש להם ראיות, לבדוק, ואנחנו גם כאן עשינו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי הייתה האחרונה? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> האחרונה הייתה לפני שבועיים, כששוחחנו עם גורם שמעורב בהליך. הצו המוסכם שהגענו אליו עומד בקנה אחד עם החלטת בית המשפט. אישור התובענה הייצוגית הוא עד 2021, וההכרעה לגבי אקספידיה היא עד 2015, מה שתואם את המסד הראיתי שהיה לנו כשבדקנו את המקרה. יש כאן טענות שהדבר מתנהל, שהדבר מתמשך, שיש את ההתניות האלו. אם תביאו לנו ראיות אנחנו נשקול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מאוד פשוט לבדוק. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני לא בטוח שזה פשוט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיגש היום לאיזה שהוא אתר, תרים טלפון לאיזה שהוא בית מלון, תבדוק. אני לא יוצא מתוך הנחה שכל בתי המלון במדינת ישראל לא רוצים תחרות. תבוא ותראה אם יש באיזה שהוא מקום היום במדינת ישראל מחיר יותר נמוך מהמחירים שמופיעים בפלטפורמות האלו. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני נוהג גם לבדוק באתר המלון וגם להרים טלפון. אפשר לקבל הנחות מעבר למחיר בבוקינג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנחות או שדרוגים? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> הנחות. אני לא בטוח שמה שאדוני מציע זו הדרך האולטימטיבית לבדוק. יש למלון את התמריצים שלו לשמור על המחיר. לא תמיד זו התניה כופה של הפלטפורמה. יכול להיות שמשיקוליו הוא לא רוצה לתת הנחות. אנחנו יכולים לערוך בדיקות על סמך פניות בלי שהפלטפורמה או הנבדק חייבים לדעת מי הגורם שפנה אלינו. יש לנו תיקי אכיפה שהתחילו והסתיימו, כולל תיקים פליליים שבהם הנאשמים מעולם לא ידעו כיצד החקירה התחילה. קשה לי להאמין שהם נוהגים בישראל במדיניות שונה לחלוטין ממה שהם נוהגים בכל העולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עובדה שהם עשו ככה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> הם מצהירים במפורש. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> הפלטפורמה הגיעה לכל מיני הסדרים עם רשות התחרות באירופה, היא אישרה את המדיניות שלה גם כאן. המצב של לשנות את המדיניות בישראל, שיהיו הסכמים מיוחדים ששונים מההסכמים האירופיים שעד עכשיו הם הסכמים זהים, זה שונה מאשר לא לשנות את ההסכמים הישראלים בעקבות שינוי באירופה. גם עניין המע"מ נדון בבית הדין לתחרות. אנחנו לא ראינו ספציפית שעניין המע"מ מגבש תשתית להפרה של דיני התחרות. אני חושב שכשהתאחדות טענה את זה בפני בית הדין, בית הדין הסכים איתנו. אני אומר את זה בזהירות, כי זו לא הכרעה לגופו של עניין, זה אישור צד מוסכם. הדרך המשפטית לטעון שהצגת מחיר ללא מע"מ היא הפרה של דיני התחרות זו דרך סבוכה. לא בכדי הם ניסו לפעול בנושא הזה גם מול הרשות האחרת, מה שיותר מתאים לתחומי העיסוק שלה. העובדה שפקע הצו לא אומר שההתניות האלו מותרות. מה שאסור לפי החוק, אסור לפי החוק. במובן מסוים אפשר לומר שמצבם הורע. זה לא שעכשיו זו התחייבות שהם לקחו על עצמם ובתמורה יש התחייבות של הרשות לא לאכוף. יש מצב משפטי שאם הם מפרים אותו זו עשויה להיות הפרה של החוק ואנחנו יכולים לשקול לנקוט אמצעי אכיפה. נראה לי שזה מצב רצוי מאשר המצב שבו יש התחייבות מרשות התחרות לא לאכוף אם הם מתנהגים יפה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> בוקינג מצהירים במפורש באתר שלהם שהם מתחייבים למחיר הנמוך ביותר. זה שמתחת לשולחן אפשר לדבר עם בית המלון והוא בשביל להקטין את העמלה יעשה משהו לא מוצהר, כולם מכירים את זה, אבל אין מצב שבאתר של המלון אתה תראה מחיר יותר נמוך. בוקינג לא מתביישים להגיד שאצלם המחיר הוא המחיר הנמוך ביותר ושאין מחיר יותר נמוך בכל הרשת. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> אני לא אעשה פרסומת, אבל אני יכול להגיד לך שבנובמבר האחרון אני ואשתי נסענו לסוף שבוע ואתר המלון הציע לנו - - << אורח >> רינה קמני: << אורח >> האם באתר המלון או שהתקשרת וקיבלת הנחה לא רשמית? זה כדאי למלון, כי אז הוא לא משלם את העמלה לבוקינג. באתר של המלון לא תראה מחיר יותר נמוך, אין דבר כזה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אם אתר המלון הציע לך מחיר זול יותר הוא מתאבד שיעי. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אין שום הסתרה של הנושא הזה מצד בוקינג. הם מבליטים את זה, הם מתגאים בזה. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> מותר להם לפעול בכלים המסחריים שלהם כדי שיהיה להם את המחיר הנמוך. מה שנאסר במסגרת הצו, או מה שהם התחייבו לא לעשות במסגרת הצו, זה לא לחייב את בית המלון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי השר האחראי עליך? << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> הרשות היא רשות עצמאית שפועלת כיחידת סמך של משרד הכלכלה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> בזמנו עשינו פנייה לרשות התחרות כי חלק מהספקים שמפנים אשפה, קרטונים ואריזות פועלים כמונופול מאוד דורסני באזורים מסוימים - למשל באילת - כך שאתה יכול רק איתם ובתנאים שלהם, ואז נאמר לנו שהמשאבים מוגבלים. כשעשינו פנייה בנושא של זכויות יוצרים כי התברר שאנחנו משלמים פי 10 יותר יקר, אמרו לנו שהמשאבים מוגבלים, שהם לא הגוף המתאים. מצד שני, ראינו שהם השיתו קנס על סמסונייט, היבואנית של המזוודות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מוכרח להודות, הגישה שאני רואה מצד משרד הכלכלה בנושא של התחרות הוא מאתגר. ישבנו פה בדיון על נמל אילת, על כך ששלוש שנים לא מגיעה אף אונייה לנמל בגלל מה שקורה עם החות'ים. הדרך של משרד הכלכלה לפתור את זה היא על ידי צו ייבוא שיחייב את המכליות להגיע לשם, לפרוק שם סחורה, מה שהיה מזניק מחדש את הנמל. הסיבה לסירוב של הצוות שם ושל השר לחתום על אותו צו ייבוא זה כדי לא לפגוע בתחרות, רק שהתחרות שם מתה כבר שלוש שנים, שום ספינה לא מגיעה לנמל אילת. פה מדובר ברשות עצמאית. יש קביעה פוזיטיבית של בית משפט מחוזי. יש פה גוף שגרם לעליית מחירים במשך 10 שנים שהגעתם איתו לצו מוסכם. כל הצדדים פה בדיון, חוץ ממך, באים ואומרים בצורה ברורה שההסכם פיזית לא חודש. לא באת ועברת, כמו שהיה מצופה מרשות התחרות, על ההסכמים. אחרי שיש התניה כזאת שנקבעה בצורה פוזיטיבית כהסדר כובל היה מצופה להציג את ההסכמים, לראות שהדבר הזה לא קורה. אתה אומר שאין ראיות, שלא פנו אליך, שלא אמרו לך, שיש לך סדרי עדיפויות, אם זה רשות החשמל, שוק האנרגיה, דברים מהסוג הזה. פוזיטיבית לא עשית. אתה שומע פה מכולם שבפועל, בין אם יש כתוב, בין אם אין כתוב, כך נוהגים. אמר לך נציג התאחדות המלונות שאם בית מלון שיפרסם באתר שלו מחיר יותר זול מבוקינג הוא מתאבד, אבל אצלכם הכל בסדר, הכל טוב, הכל סבבה, אפשר להמשיך להתנהל כמו שהתנהלנו ב-10 שנים שקדמו לאותה התנהלות בשנת 2020,2021. זה מאכזב מאוד. הכנסת הזאת בסוף דרכה, בסוף ימיה, לכן אין לי מה לדבר פה על הצעות, על זה שצריך לקדם חקיקה, אבל הכנסת הבאה, בעיני, צריכה לשקול בצורה מאוד מאוד רצינית את כל ההתנהלות של שמירה על התחרות במדינת ישראל. מה שאני נוכח פה לדעת זה שיש פה כישלון מוחלט בהתנהלות, שאין מענה אמיתי, שיש טיפולים נקודתיים, פלסטר פה, פלסטר שם. גם בדברים מאוד מאוד ברורים שניתנו לגביהם החלטות לא מטפלים עד שלא חייבים. צר לי על אזרחי ישראל שיצטרכו להמשיך ולשלם יותר בגלל שאף אחד לא מתעסק עם הפלטפורמות הגדולות. זה כמו שאף אחד לא מתעסק עם גוגל ופייסבוק, עם מה שהם עושים פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ונטפליקס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מתעסקים כי לא נוח, כי לא רוצים, כשבסוף כולנו משלמים. זה מתסכל מאוד. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כבוד היו"ר, מה דעתך על תמיכה בקידום של Non-refundable? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכנסת הזאת זה כבר לא יקרה. << אורח >> יעל גויסקי אבס: << אורח >> אבל זה עבר קריאה טרומית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את יודעת כמה חוקים עברו פה בקריאה טרומית? << אורח >> יעל גויסקי אבס: << אורח >> דן אילוז מקדם, וגם - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם דן אילוז מקדם זה בטוח לא יזוז מילימטר. אני מקווה שיש עוד מישהו שמקדם חוץ מדן אילוז. << אורח >> יעל גויסקי אבס: << אורח >> גם קרויזר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האפשרות המעשית של חוק בקריאה טרומית שעוד לא התחיל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכוונה שלהם שזה יעבור בקריאה ראשונה ותיווצר המשכיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמצא פה ידידי חבר הכנסת ביטן, יושב ראש ועדת הכלכלה, הוא מנהל את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באופן תיאורטי זה אפשרי, אבל בפרקטיקה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא סביר. היכולת היום להעביר חוקים מורכבת מאוד. טכנית אפשר להעביר את זה לראשונה, אבל את סדר היום של ועדת הכלכלה לא אני מנהל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות בהסכמה עם האופוזיציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שתהיה פה התנגדות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שהקואליציה תשים חוק שהיא יודעת שהוא ייקח שלוש שעות במליאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתם רוצים, דברו עם ביטן ואנחנו נעזור במה שאפשר. אנחנו נשתדל לעשות בכנסת הבאה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>