חומר רקע - גורמים חיצוניים
22/06/2026
ז' תמוז תשפ"ו
לכבוד:
ועדת ה
עבודה והרווחה
באמצעותהאימייל
הנדון: חזרהלעבודהלאחר שירותמילואים ממושך - סוגיות מרכזיות והמלצותלשיפורהמענה
לקראת דיון שעתידלהתקיים בו
ועדה ביום23.6.26
בנושא"
השפעותהמלחמהעל תעסוקת משרתיהמילואים,"
הרינו
להגיש
ניירעמדה בשם
הקליניקה לדיניעבודה במכללה למנהל וקו לעובד,
כדלקמן:
רקע
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023
גויסו אזרחים.יות רבים.ות לשירות מילואים ממושך, חלקם לחודשים ארוכים,,
במספר סבבים. רבים מהם, עובדים שנאלצו ועדיין נאלצים לעזוב את חייהם ובתוך כך את מקום עבודתם, לעיתים
באמצעפרויקטים, תפקידים קריטיים,לפני קידום או בתחילת העסקה.
כך, על פי נתונים שפורסמו לאחרונה1
, אלפי משרתי מילואים שירתו מאותימי מילואים במהלךהמלחמה, כאשרחלק
ניכר מהם הם עובדים ועובדות המצויים בלב שוק התעסוקה הישראלי ונדרשו לקטוע שוב ושוב את רצף עבודתם ואת
התפתחותםהמקצועית.
הימשכות הלחימה החריגה יצרה מציאות חיים קשה ומורכבת עבור אלפי עובדים שגויסו לשירות מילואים ממושך,
אשרמדגישהאתהפער שביןההגנותהחוקיותלביןההתמודדותהמעשיתבשטח.עם שובםמשירותמילואיםממושך,
או בין סבבים, אותם עובדים אינם נדרשים רק לשוב לעבודה, אלא לעבו
ר תהליך התאקלמות רב ממדי,
חזרה למקום
העבודה, לעיתים במקביל להתאקלמות בחיי משפחה שנשאו בנטל בלעדיהם, לעיתים תוך חזרה ללימודים אקדמיים
אועמידה במחויבויות אחרות שהושבתו באחת.
ההתאקלמות המקצועית ובזירות הנוספות כאמור, נעשית במקביל להתאקלמות אישית ונפשית, במציאות שבה הגוף
והנפש עדיין מתמודדים עם
החוויות מהשירות הצבאי.
מדובר בתהליך מורכב
של חזרה לשגרה, המצריך מאמץ ממשי
לבנותמחדשיציבות,ריכוז,תפקודואיזון.בריכימדוברבאתגרעמוקומתמשךעבורהעובד,במספרמישוריםוחזיתות
במקביל. כל זאת,פעמים רבות כאשרהלחימהעוד ממשיכהויש "צופתוח" שיכוללהיות מופעל בכלרגענתון.
כך,
מחקרעדכנישלנט"ל2מצביע
עלכךשלהשלכותהנפשיותשלהמלחמהושלהחשיפהלאירועיםטראומטייםעלולות
להיות גם השלכות כלכליות ותעסוקתיות משמעותיות, הן ברמת הפרט והן ברמת המשק. על כן, סוגיית השתלבותם
המחודשת של משרתי ומשרתות המילואים בשוק העבודה אינה רק סוגיה פרטנית של מימוש זכויות עובדים, אלא גם
סוגיה בעלת השלכות רוחב על שוקהתעסוקה,על הפריון ועלהחוסןהחברתי והכלכלי שלישראל.
1 ניצן צבי כהן, "כ-
5,000
משרתי מילואים שירתויותר מ-
500
ימים מאזתחילת המלחמה ,
דבר, 18.6.26
2 נט"ל- המרכז לטראומהוחוסן ,המחירים הלא שקופים של טראומה ופוסט-
טראומה: השלכות ישירות, עקיפותומאקרו
כלכליות (2025)
לנוכח מציאות זו,הקליניקה הקדישה בשנתייםהאחרונות תשומתלב מיוחדתלטיפול בפניות של משרתי.ות מילואים
ולהתמודדות שלהם.ן עםהאתגרים בחזרה לשוק העבודה, תוך כדי אולאחר שירות מילואים ממושך.
הפניות הרבות שהגיעו לקליניקה שיקפו מגוון אתגרים שהתעוררו לאחר חזרתם של משרתי ומשרתות מילואים לשוק
העבודה, כגון עיכובים ואף הלנות שכר, הרעת תנאים בעקבות ההיעדרות, ניסיונות פיטורים בתקופות מוגנות בניגוד
לחוק או תוך ניצול "חלון הזדמנויות" בין סבבים.,
בנוסף, חלק מהפונים התמודדו עם קשיים נוספים לאחר ובעקבות
השירות הממושך, שהקשועלהתאקלמותם מחדש במקוםהעבודה, וחווחוסר התחשבותואף ניכור מצד מעסיקים.
מתוך הדוגמאות שעלו והמורכבויות שנחשפנו אליהן במסגרת הטיפול, גיבשנו את המסמך שלפניכם, שמבקש להאיר
אתהקשייםהמרכזיים
שעלומהשטח,להצביעעלהפעריםשביןההגנותהקיימותבדיןלביןהמציאותהמעשית,ולהציע
כיוונים אפשריים לשיפורהמענה הקיים.
סוגיות מרכזיותשעלו
מהטיפול בפניות
פגיעה בהכנסה וחוסרבהירותלגביתשלוםהשכר ותגמולי המילואים:
מהפניותשהתקבלועולהכימשרתימילואיםרביםמתקשיםלהביןאתאופןחישובהתגמוליםואתהסכומיםהמגיעים
להם בפועל. מורכבות זו יוצרת בלבול וחוסר ודאות, במיוחד כאשר העובד עבד במקביל לשירות המילואים בחלק
מהתקופה כדי לשמור על מקוםהעבודה,
או כאשר משולמות השלמות תגמולים
שאינן מוצגות באופן ברור בתלוש.
בנוסף,התקבלופניותשלמשרתיםלגבי תגמולימילואיםנמוכיםמההכנסההרגילהשלהעובד.כתוצאהמכך,לחלקם
נוצר חוב אצל המעסיק או שההכנסה פחתה
בתקופה קריטית, כאשר ההוצאות הקבועות נותרו כרגיל.
כך למשל אצל
עובדים המועסקים במשרה חלקית מרוכזת (כגון ארבעה ימי עבודה בשבוע), עובדים שעתיים שהכנסתם כוללת שעות
נוספות
או בונוסים, אועובדים ששכרםעלה סמוךלגיוס.
אף שקיימים במקרים מסוימים מנגנונים לקבלת הפרשים, מימוש הזכויות במקרים אלו כרוך לא פעם בהתנהלות
בירוקרטית מורכבת מול המעסיק ומול
המוסד לביטוח לאומי, ובהבנה חשבונאית של אופן חישוב התגמולים, השכר
וההפרשים.קושיזהמתעצםכאשרהעובדיםמצוייםבשירותמילואיםממושךאובסבביגיוסחוזרים,ולרובללאגורם
מקצועיזמיןשיוכללסייעלהםבבדיקתזכאותםובמיצויזכויותיהם.התוצאההיאפגיעהכלכליתמשמעותיתבתקופת
השירות על כל המשתמע מכך.,
פיטוריםאו הליכישימוע בזמן תקופה מוגנתאו בסמוךלסיומה:
מהפניות שהתקבלו עלו מקרים שבהם עובדים זומנו לשימוע במהלך המילואים, בתקופה המוגנת שלאחריו או בסמוך
לאחר סיומה. כן התקבלו פניות של עובדים שפוטרו או שהעסקתם הסתיימה זמן קצר לאחר תום התקופה המוגנת,
לעיתיםביןסבבימילואיםותוךתחושהכיהשירותהשפיעעלהיחסועלההחלטהבעניינם.גםכאשראיןמדוברבהפרה
מובהקת של הדין
, מצבים אלו מערערים את תחושת היציבות התעסוקתית שנועדה לעמוד בבסיס ההגנות.
חוסר
הוודאותהנלווה למצבים אלה מלווהאת החזרה לעבודה ומקשהעלתהליךההשתלבותמחדש.
שינוייםארגוניים ופגיעה במעמד ובתנאי העסקה:
מעסיקים רבים נאלצו, מטבע הדברים, לבצע התאמות תפעוליות במהלך היעדרות ממושכת של עובדים. ואולם, עם
שובםשלמשרתיהמילואים,ישמקריםשבהםהםמגליםכיתפקידםהשתנה,הועברלאחר,צומצםאואיבדממעמדו,
ולעיתים מוצעות להםחלופות שאינן תואמותאת ניסיונם,כישוריהם או
תנאי העסקתםהקודמים.
ציפייהלחזרה מיידיתלתפקוד מלא:
עובדים רבים שבים מן השירות ונדרשים להשתלב מחדש באופן מיידי, אף שבפועל הם מתמודדים במקביל עם
התאקלמות בחיי המשפחה, השלמת מחויבויות שנדחו, ולעיתים גם עם תשישות, שחיקה
וקושי נפשי. הפער בין
הציפייהלחזרה מהירה לשגרהלביןהמצב בפועל עלולליצור מתחים מולהמעסיק ולהכבידעלתהליךההשתלבות.
היעדרידע ומוכנותלהתמודדות עםהשלכות נפשיותשל השירות:
חלק ממשרתי המילואים שבים עם קשיים נפשיים, ירידה בריכוז, שחיקה או תגובות מתמשכות לחוויות השירות.
במקומות עבודה רבים אין כיום כלים, הכשרה או נהלים שיסייעו בזיהוי הקושי ובהתאמת סביבת העבודה לעובד
החוזר.בהיעדר מענהמתאים,הקושי התעסוקתי עלוללהעמיק ואףלהביא לפגיעה בהמשךההעסקה.
מןהפניותשטופלובקליניקהעולהכיהקושיאינונובעבהכרחמהיעדרןשלזכויותפורמליות,אלאגםממגבלותביכולת
לממש אותן בפועל. כך למשל, עובדים מתקשים לפעול למיצוי זכויותיהם, בין היתר בשל מורכבות ההליכים, חשש
מפגיעהביחסיהעבודה,שחיקהנפשיתותלותבהמשךההעסקה.לצדזאת,התקבלופניותשהעלוחששלעקיפתההגנות
הקבועות בדין, ובהן מקרים של זימון עובדים לשימוע במהלך שירות המילואים או בתקופה המוגנת שלאחריו, וכן
מקרים שבהם העסקתם של עובדים הסתיימה בסמוך לאחר תום התקופה המוגנת בטענות הנוגעות לתפקודם. גם
כאשרפעולות אלו אינן מפרות בהכרח את הוראותהדין, הן מציבות אתהעובדים בפניקושי ממשילממש את ההגנות
שנועדו להבטיח את יציבותםהתעסוקתית בתקו
פה מורכבת של
השירותולאחרי
ו.
על רקעזה, אנומבקשיםלהציע לוועדה מספרכיווני פעולהאפשריים לבחינה:
הנגשתמענה מקצועילעובדים:
מוצע לקדם מערך נגיש, פשוט ומרוכז שיבהיר את הזכויות הנוגעות לשירות מילואים ולהחזרה לעבודה, ובפרט בכל
הנוגע לתגמולי מילואים, התקופה המוגנת, איסור פגיעה בתנאי העסקה והגורמים שאליהם ניתן לפנות במקרה של
קושי אומחלוקת.
בתוךכך,מוצע
לבחוןהקמתמענהייעודישיספקלעובדיםסיועמקצועיבבדיקתתלושישכרותגמולימילואיםבתקופת
השירות ולאחריה. מן הפניות עולה כי בירור הסכומים המגיעים לעובד, אופן חישובם, וההתאמה בין תלוש השכר,
תשלומיהמעסיקאלמולתגמוליהמילואיםמהמוסדלביטוחלאומי,מחייביםלאפעםידעמקצועיחשבונאי-
מומחיות
שלרובאינהנגישהלעובדים.בהיעדרמענהכזה,עובדיםנותריםבמצבשלחוסרודאות
וחוסריכולתלהביןהאםקיבלו
את מלוא זכויותיהם.
חיזוקהמענה בתקופת החזרה לעבודה:
מוצע לקדם מערך וכלים שיתמכו בעובדים וגם במעסיקים בשלב ההשתלבות מחדש לאחר השירות, ובכלל זה פיתוח
מנגנונים שלליווי,התאקלמותהדרגתית
והתאמותזמניות.
הצורךבכךבולטבמיוחד במצביםשלשינויארגוני,ירידה
זמנית בתפקוד אוקושי ממשילשוב באופן מיידילשגרה מלאה.
מענהייעודילמצביםשל קושי נפשי בעקבותהשירות:
-
מוצע
לבחוןיצירתמנגנוןייעודילמשרתיומשרתותמילואיםשהוכרוכמתמודדיםעםהשלכותנפשיותשלהשירות,
אשר יחזק את ההגנה התעסוקתית בתקופת השיקום והחזרה לעבודה. במסגרת זו, ניתן לשקול תיקוני חקיקה
שיקבעו תקופת הגנה ממושכת ממה שקיים היום מפני פיטורים, שבמהלכה לא ניתן יהיה לסיים את העסקתו של
העובדללאאישורמראששלועדהייעודית.ועדהזותכלול,ביןהיתר,גורמיםבעלימומחיותבתחוםבריאותהנפש,
השיקום והתעסוקה, ותבחן את נסיבות המקרה
, את ההתאמות האפשריות
ואת השפעת הפיטורים על הליך
השיקוםוההשתלבותמחדשבעבודה.מנגנוןכאמוריכוללהיקבעבמסגרתחוקחייליםמשוחררים(החזרהלעבודה)
או לחלופין במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תוך התאמתו למקרים של עובדים שהוכרו
כמתמודדים עםפוסט טראומה או קשייםנפשיים בעקבות השירות.
-
מוצע
לבחון הרחבה וחיזוק של המענים התעסוקתיים למשרתי ומשרתות מילואים המתמודדים עם השלכות
נפשיות של השירות, מתוך הבנה כי שיקום והשתלבות מחדש בעבודה הם רכיב מרכזי בתהליך ההחלמה והחזרה
לשגרה. בתוך כך, מוצע לבחון את התאמת והרחבת סל השיקום והמענים הניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי
ומשרדהבריאות, באופן שיאפשרליווי, התאמותוהשתלבות מיטבית בשוק העבודה.
-
מוצע
לקדם כלים שיסייעו למעסיקים ולארגונים להתמודד באופן מיטבי עם סוגיות של בריאות נפשית במקום
העבודה. בין היתר, ניתן לבחון עידוד משרדי הממשלה וגופים ציבוריים לאימוץ עקרונות תקן 45003 ISO
העוסק
בניהולסיכוניםפסיכו-
סוציאלייםבסביבתהעבודה,ובפרטבמערכותשבהןעובדיםאנשימקצועהעוסקיםבטיפול,
שיקוםוליווי שלאנשיםהמתמודדיםעם קשיים נפשיים.
-
כמוכן,מוצע
לבחוןקידוםהנחיותאותקנוןארגונילשילובעובדיםעםמוגבלותנפשיתבמקוםהעבודה,ובכללזה
נפגעי פוסט-
טראומה, בדומה למנגנונים ארגוניים שהוטמעו בתחומים אחרים של מניעת פגיעה וכיבוד זכויות
עובדים. מהלך כזה עשוי לסייע ביצירת סביבת עבודה רגישה ומכילה יותר, להגביר מודעות לצרכים ייחודיים של
עובדים המתמודדיםעםפוסט טראומה, ולבסס שיח מכבדוגבולות ברורים שיאפשרו השתלבות לאורך זמן.
בברכה,
דיאנה
בארון, עו"ד
נירה שלו,עו"ד
מנהלת מדיניות ציבוריתומחקר
הקליניקהלדיני עבודה
קו
לעובד
המכללה למינהל
נכתב בסיוע הסטודנטיתשי מנדלוביץ