הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר ועדת הכלכלה ירושלים, ז' בתמוז התשפ"ו 22/06/2026 הודעה לעיתונות יו"ר ועדת הכלכלה ביטן: דורש מהממשלה לגבש תכנית היערכות למקרה של הרחבת הסנקציות האירופאיות – מנכ"ל משרד רה"מ צריך לתכלל ח"כ קלנר שיזם את הדיון בעניין יישום הסנקציות הזרות נגד ארגוני התיישבות וחברה אזרחית: חברות סליקה ואשראי פועלות כ'זרוע אכיפה' של הסנקציות – הכנסת לא יכולה לעמוד מנגד; בנק ישראל: אין מקום לסירוב גורף, כל גוף פיננסי נדרש לבצע בדיקה פרטנית ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון מהיר בנושא יישום סנקציות זרות על ידי חברות סליקה ואשראי נגד ארגוני התיישבות וחברה אזרחית בישראל. הדיון התקיים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר, על רקע טענות של עמותות וארגונים כי גופים פיננסיים בישראל מגבילים או חוסמים שירותי סליקה, אשראי ותשלומים בעקבות סנקציות שהוטלו עליהם בידי מדינות וגופים זרים. בפתח הדיון אמר ח"כ קלנר כי מדובר ב"עניין דחוף שהכנסת לא יכולה לעמוד מנגד מולו". לדבריו, מדינות זרות מטילות סנקציות על ארגונים הפועלים כחוק בישראל, וחברות אשראי וסליקה ישראליות מיישרות קו עם אותן החלטות ופועלות כ'זרוע אכיפה' שלהן". קלנר הוסיף כי על הממשלה לתת מענה לארגונים ולחברה האזרחית שנפגעים מהחלטות שמתקבלות מחוץ לישראל. נציגי הארגונים שהשתתפו בדיון תיארו פגיעה בפעילותם השוטפת. יו"ר ארגון ארצנו, יונתן אחיה, אמר כי הארגון מפעיל אלפי ילדים בפעילויות אחר הצהריים, וכי חסימת שירותי תשלום וסליקה פוגעת ביכולת לגייס משאבים ולהמשיך בפעילות חוקית. מאיר ברטלר, ממייסדי השומר יו"ש, אמר כי הארגון מתמודד עם קשיים בתחום הביטוחים ושירותי הסליקה, וקרא למדינה להבטיח שירותי בנקאות לארגונים שנפגעו. מנכ"ל רגבים, מאיר דויטש, טען כי הסנקציות שהוטלו על הארגון נובעות מפעילות משפטית חוקית נגד מבנה לא חוקי שמומן, לדבריו, על ידי האיחוד האירופי, והזהיר כי המדינה אינה ערוכה לתרחיש שבו סנקציות דומות יתרחבו בעתיד. ח"כ לימור סון הר מלך אמרה כי מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, וכי "לא ייתכן שפקידים בבריסל יקבעו מי רשאי לבצע פעילות כלכלית חוקית בישראל". לדבריה, היענות של חברות ישראליות לסנקציות זרות ללא הליך משפטי וללא סמכות פוגעת בריבונות המדינה. ח"כ דן אילוז הוסיף כי העובדה שלא כל הגופים הפיננסיים חסמו שירותים מלמדת שניתן לפעול אחרת, וקרא למדינה להציב קו אדום כבר בשלב זה. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי יש צורך בגורם ממשלתי מתכלל לנושא הסנקציות, וציין כי כיום אין גורם אחד המרכז את הטיפול בנושא. סגנית המפקח על הבנקים, טלי קיסר, הסבירה כי המערכת הפיננסית הישראלית פועלת בזירה בינלאומית, וכי על הגופים הפיננסיים לבחון את פעילותם גם בראי משטרי סנקציות זרים. לדבריה, אי-התייחסות למשטרי הסנקציות עלולה לגרור השלכות כבדות על המשק הישראלי. עם זאת הדגישה קיסר כי לפי עמדת הפיקוח על הבנקים אין מקום לסירוב גורף או אוטומטי למתן שירותים: "כל גוף פיננסי נדרש לבצע ניתוח פרטני ומעמיק של כל לקוח ושל כל פעילות, ולבחון אילו שירותים ניתן להמשיך לספק". היו"ר ביטן מתח ביקורת על מצב שבו בנק ישראל מסתפק בכך שהבנקים יבחנו את המקרים בעצמם, ואמר כי הוועדה תדרוש בדיקה פרטנית של העמותות שנפגעו. "אני מבקש מכל העמותות שהושפעו מהסנקציות להעביר את המידע, ובנק ישראל יבדוק עמותה עמותה וידווח לוועדה", אמר ביטן. לדבריו, אם העמותות מסוגלות לתפקד אין בכך בעיה, אך אם פעילותן נפגעת בפועל — על המדינה לדרוש טיפול אחר. המשנה למנכ"ל משרד החוץ, אבי גנון, אמר כי בחודשים האחרונים הוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות גורמים כלכליים והמל"ל, אשר עסק בצעדים כלכליים ומדיניים להתמודדות עם הסנקציות. לדבריו, נדונה גם האפשרות למנות גורם מתכלל מטעם הממשלה שירכז את הטיפול בנושא. בסיכום הדיון ביקש היו"ר ביטן מח"כ קלנר לרכז את רשימת העמותות והארגונים שהושפעו מהסנקציות, ואת מצבם התפעולי, כדי שהוועדה תוכל לקבל דיווח ולבחון את הצעדים הנדרשים בעוד כשבועיים. בנוסף ביקש ביטן מהגורמים הממשלתיים הרלוונטיים — ובהם משרד החוץ, בנק ישראל, המל"ל וגופים נוספים — לגבש תכנית היערכות למקרה שבו הסנקציות יתרחבו ויהיו להן השלכות נרחבות על גופים נוספים בישראל. "מנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך להיות המתכלל", אמר.