חומר רקע - גורמים חיצוניים

נייר עמדה מספר10 - מתווההארכיוןהלאומי" לאירועיהשבעה באוקטובר, שמחת תורה" כיחידה עצמאית במסגרת התאגיד והמוזיאון הלאומי - (הכולל הצלבת מקורות מידע רבים, יכולת מחקרית רחבה, ועוגן יסוד לפעילות חינוכית – מטרת החוק) נייר עמדה תאריך המסמך: 15/02/2026 – תיקון והשלמה של נייר עמדה מספר 3 שהוגש ב 6/06/2025 מחבר המסמך: מר דורון אספיר, ת.ז. 057794836 דבורנית 5 מודיעין,, 7170507 [email protected] טלפון 054-240-5183 פעיל ציבור בהתנדבות של אלפי שעות לנושא, ומאות פגישות עם קשת רחבה ולרלוונטית לנושא ומשתתף קבוע בדיוני ועדת החינוך של הכנסת לעניין החוק הנדון. מבנה המסמך: עמודים 1 . מבוא, עקרונות יסוד, ומבנה היררכי 2 2 . ממצאים רשמיים בדבר מאפייני פעילות ארכיון המדינה 3 - 5 3 . הוראות מוצעות לעניין הקמת הארכיון הלאומי 7.10 5 - 6 4 . מודל ייחוס בינלאומי – אירועי 11 בספטמבר בארצות הברית 7 5 . סיכום והמלצה למחוקק 7 6 . נספחים 8 - 14 1 א. מבוא ומהות האירוע 1 . אירועי 7 באוקטובר 2023 מהווים אירוע לאומי חסר תקדים בהיקפו, בעוצמתו ובמשמעותו ההיסטורית. 2 . כ 1,200 נ רצחים ונופלים בשעות ספורות. למעלה מ־65% מן הקורבנות אינם תושבי הדרום בלבד, אלא אזרחים מכל רחבי מדינת ישראל – מדן ועד אילת, מהים התיכון ועד מזרח ירושלים. 3 . בנוסף,כ־8% מןהקורבנות והחטופיםאינםאזרחיישראל,אלא אזרחיםמכ־15 מדינותשונות – נתון המעניק לאירוע ממד בינלאומי מובהק. 4 . 252 חטופים ,ואלפיפצועיםבגוףובנפש, והשחתהושריפהמכוונתשלמאותמבניםואלפיכלי רכב, וכן פגיעה בבסיסי צה"ל במרחב. 5 . היקףהתיעודשלהאירוע– ממלכתי,אזרחי,דיגיטלי,פיזיובינלאומי– מחייבתשתיתארכיונית ייעודית, ריכוזית ואקטיבית. 6 . מטרתמסמך זה היאלהציע עיגון חוקי ברורלהקמתארכיוןלאומיייעודילאירועי7 באוקטובר, כיחידה עצמאית במסגרת התאגיד והמוזיאון הלאומי. ב. עקרונות יסוד 1 . עקרון הריכוזיות – כלל פעולות האיסוף, השימור והתיעוד ירוכזו בגוף אחד ייעודי. 2 . עקרון העצמאות המקצועית – קביעת סדרי עדיפויות תיעשה בידי התאגיד בלבד. 3 . עקרון ההשלמה – הארכיון הייעודי אינו מחליף את ארכיון המדינה ואינו גורע מסמכויותיו. 4 . עקרון האיסוף האקטיבי – לא רק שמירת חומר מופקד, אלא יוזמה לאיסוף רחב־היקף. 5 . עקרון ההנגשה הלאומית והבינלאומית – תשתית דיגיטלית מתקדמת ברמה מחקרית גבוהה. ג. מבנה היררכי, ופיזי של הארכיון הלאומי 7.10 1 . הארכיוןיוקםכיחידהאורגניתבמסגרתהתאגידלהנצחתאירועי7 באוקטוברוהמוזיאוןהלאומי שיוקם מכוח החוק. 2 . הארכיון יהיה כפוף לתאגיד ולמוזיאון בלבד. 3 . הארכיון לא יהיה כפוף מבנית לארכיון המדינה. 4 . הארכיון ימוקם פיזית במתחם פארק הזיכרון הלאומי, בסמיכות למוזיאון , בנגב המערבי. 5 . הארכיון יכלול: תשתית לשימור חומר דיגיטלי רחב־היקף; o תשתית לשימור חפצים פיזיים בהיקף משמעותי; o מערכתDataאינטגרטיבית להצלבת מקורות מידע. o 2 ד. ממצאים רשמיים בדבר מאפייני פעילות ארכיון המדינה ( בהסתמך על מענה רשמי לפי חוק חופש המידע – ראו נספח א') ד- 1 . מקור המידע 1 . ביום09.04.2025 הוגשהבקשהרשמיתלפיחוקחופשהמידעליחידהלחופשהמידעבמשרד ראש הממשלה בעניין אופן פעולת ארכיון המדינה. 2 . המענה הרשמי התקבל ביום 25.05.2025 . 3 . המסמך המלא מצורף כנספח א'. ד- 2. ממצאים מהותיים, (מהמחקר ולימוד שבוצע - מן המענה הרשמי , במסגרת חופש המידע) - עולה כי: 1 . מודל ארכיון המדינה - מבוסס הפקדה 1955 , מוסדרת בסעיף 4 המציין ש'בגנזך יופקד כל "חובת ההפקדה בחוק הארכיונים, התשט"ו– חומר ארכיוני...'" המודל מבוסס על הפקדה של מוסדות המדינה. מבנה כוח אדם זה תואם מנגנון הפקדה ממלכתי, ואינו מצביע על תשתית ייעודית לאיסוף מחקרי רב־מקורי בהיקף לאומי ובינלאומי. 2. היקף כוח אדם לאיסוף בתוך ארכיון המדינה המחלקה שאחראית על איסוף החומרים הארכיונים ממוסדות המדינה היא מחלקת הפקדות, בה " עובדים 3 עובדים ומנהל מחלקה." מבנה זה מותאם למנגנון הפקדה – לא לאיסוף אקטיבי רחב־היקף. 3. תחולת ההפקדה "חובת ההפקדה בארכיון המדינה מוטלת על מוסדות המדינה כהגדרתם בחוק הארכיונים." חומר פרטי מתקבל רק בהחלטת גנז המדינה ובהסכם ייעודי. 4 . היעדר אחריות לחפצים פיזיים ארכיון המדינה אינו אחראי לשמירת חפצים פיזיים- מוזיאליים, אלא רק לשמירת חומר ארכיוני " כהגדרתו בחוק." 3 5 . הצלבת נתונים ביחס לשאלה להצלבתDataנמסר ה התשובה הבאה: "הסעיף האמור בבקשתך אינו ברור דיו, ולכן לא ניתן להתייחס אליו בשלב זה." ד- 3 . משמעות מבנית 1 . ארכיון המדינה פועל כגוף לשמירה לצמיתות של חומר מופקד. 2 . ייעודו שונה מהותית מהמשימה הנדרשת לאירוע רב־מקורי, דיגיטלי, פיזי, מחקרי, חינוכי ובינלאומי. 3 . הפער הוא פער ייעודי – לא פער מקצועי. 4 ה. הוראות מוצעות לעניין הקמת הארכיון הלאומי 7.10 ה- 1 . הקמה ומעמד 1 . יוקםארכיוןלאומיייעודילאירועי7 באוקטובר (להלןשםיחוסזמני– "הארכיוןהלאומי7.10 )" . 2 . הארכיון יהווה יחידה אורגנית במסגרת התאגיד והמוזיאון הלאומי. 3 . הארכיון לא יהיה כפוף מבנית לארכיון המדינה. 4 . הארכיון יוקם פיזית בסמיכות למוזיאון הלאומי בנגב המערבי ה- 2 . עקרון הריכוזיות 1 . כלל פעולות האיסוף התיעוד , המחקר, והנגשתו ירוכזו בארכיון הלאומי 7.10 . 2 . אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות ארכיון המדינה לפי חוק הארכיונים. ה- 3 . סמכויות איסוף 1 . הארכיון יוסמך לאיסוף אקטיבי ממקורות ממלכתיים, אזרחיים, בטחונ יים , (במגבלות סיווג ביטחוני,) אוניברסיטאים, עמותות, פרטיים ואחרים . 2 . הארכיון ינהל וישמר: חומר ארכיוני , (מסמכים, עדויות שמע, הקלטות קול, וידאו, קבצים תחקירים, מוצגים o פיזיים וכו – ממקורות אמינים , בסטנדרט מחקרי אוניברסיטאי ומקוטלגים ליחוס על פי מקורם) חומר דיגיטלי ונתוניData; o חפצים פיזיים ומוצגים תיעודיים. o 3 . הארכיון יכלול מאגר מידע אינטגרטיבי להצלבת מקורות. ה- 4 . עצמאות מקצועית 1 . קביעת סדרי עדיפויות האיסוף, מחקר והנגשה תהא בסמכות התאגיד בלבד. 2 . הארכיוןיפעלבשיתוףפעולהמקצועיעםארכיוןהמדינה ובהנחיהמקצועיתככלשיומלץ– ללא כפיפות מבנית. 3 . הארכיון ישתף פעולה ככל הנ דרש אם ארגונים ציבוריים, ופרטיים, ארכיונים ציבור יים ומקורות מידע רלוונטיים 5 ה- 5 . הנגשה 1 . הארכיון יקים מערכת הנגשה דיגיטלית ברמה מחקרית גבוהה, זמינה ככל הניתן לציבור 2 . המוזיאון הלאומי והארכיון י נגישו את המידע המוצלב והערוך על פי קטגוריות שיקבעו על ידם, מוצגים, תארוכות, חפצים – ב עזרת כלים מודרנים ומוזאוניים בסטנדרט גבוה ביותר, לאומי ובינלאומי 3 . הארכיון יהיה מוסמך לשיתופי פעולה בינלאומיים. ה- 6 . תקציב 1 . לפעילות הארכיון יוקצה תקציב ייעודי ועצמאי במסגרת תקציב התאגיד. 2 . התקצוב יבטיח איסוף אקטיבי, שימור ארוך־טווח והנגשה מתקדמת. ושילוב פעולות חינוכיות – לישום מטרות החוק בלשונם 6 ו. מודל ייחוס בינלאומי – אירועי 11 בספטמבר בארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001 הוקם גוף ייעודי עצמאי להנצחה, תיעוד ומחקרNational – September 11 Memorial & Museum. הגוף: אינו חלק מהארכיון הפדרלי; • אינו כפוף מבנית אליו; • פועל כקרן עצמאית; • מקיים איסוף אקטיבי; • משמר חפצים פיזיים רחבי־היקף; • מפעיל תשתית מחקרית והנגשה בינלאומית. • מקיים תשתית חינוכית • הארכיון הפדרלי של ארצות הברית(NARA)ממשיך לפעול בנפרד כגוף לשמירת רשומות ממשלתיות. מודל זה מדגים הבחנה מבנית בין ארכיון מדינתי כללי לבין גוף ייעודי לאירוע לאומי/בינלאומי ייחוד י. ( מפנה גם לעבודת מחקר נרחב, בנושא 911 (לא רק ביחס למוזיאון 911 בלבד,) – שהוגשה בניפרד לועדת החינוך בכנסת וגורמים ממלכתיים נוספים) ז. סיכום והמלצה למחוקק 1 . אירועי 7 באוקטובר מחייבים תשתית ארכיונית ייעודית, ריכוזית עצמאית ובהלימה לפרק - מטרות החוק"" בהצעת החוק ‘יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר, שמחת תו רה’ 2 . מודל “ההפקדה” הקיים בארכיון המדינה אינו נותן מענה מלא להיקף המשימה הנדרש. 3 . הקמת הארכיון הלאומי 7.10 במסגרת התאגיד תבטיח: ריכוזיות; o עצמאות מקצועית; o מניעת פיצול אחריות; o תשתית מחקרית לדורות. o 4 . אין בהצעה זו כדי לגרוע מסמכויות ארכיון המדינה, אלא להשלים אותן בהתאם לייעוד שונה ומוגדר. 5 . מוזיאון לאומי ותשתית חינוכית רחבת־היקף אינם יכולים לפעול לאורך זמן ללא תשתית ארכיוניתעצמאית,אקטיביתומחקרית,המהווהאתעמודהתווךה־Dataוהמידעשלפעילותם. 7 נספח א' בקשת מידע ומענה רשמי במסגרת "מחלקת חופש המידע" במשרד ראש הממשלה - בעניין אופן פעולת ארכיון המדינה, (אפריל– מאי 2025 ) [ נספח – 1 – השאלות שהופנו דרך חופש המידע למשרד ראש הממשלה ואל ארכיון המדינה"" אל: יניב וורולקר, צוות שירות לציבור, ארכיון המדינה מאת: דורון אספיר, פעיל ציבור בנושא מיזם להקמת אתר הנצחה לאומי ומוז יאון לאומי לאירוע השבת השחורה 7.10.2023 תאריך: 08.04.2025 הנדון - על פי הנחייתכם – להלן רשימת השאלות ביחס לעבודת ומנגנון הפעילות של ארכיון הלאומי של המדינה , אותם אני מבקש ללמוד שלום רב, על פי בקשתכם מיום ה 1.4.2025 והנחייתכם דרך יניב וורולקר, (באימייל), – נתבקשתי לכתוב את רשימת שאלותי הספציפיות בהם יש לי עיניין, צורך ולימוד. כמובן שהייתי מעדיף, כפי שביקשתי במקור, מזה כחודש וחצי, לדון בהקשר בשאלות והנושאים להלן , (בכתב זה,) בפגישה יעילה – באשר כמובן בפגישה אינטראקטיבית בהתאם לתשובות שאקבל יתפתחו שאלות רלוונטיות, ויגרעו שאלות מיותרות. בכל מקרה – להלן על פי הנחייתכם רשימת השאלות שאבקש, בבקשה מענה עליהם. טרם ארשום את רשימת שאלותי – אתחיל מרקע, תיזכורת, למסגרת פנייתי אל ארכיון המדינה: 8 רקע: שמי דורון אספיר, (עובד הייטק בכיר כבר 35 שנים, ומכיר היטב מערכות מידע, אני בוגר תואר ראשון במ טמתיקה ומחשבים, ובוגר תואר שני במנהל עסקים – התמחות ביזמות,) בעקבות אסון השבת ב השחורה 7.10.2023 – ביוזמה קמתי לסייע ולהוביל את המדינה להרמת פרויקט לאומי שכותרתו "הקמת מתחם הנצחה לאומי ומוזיאון לאומי לאסון השבת השחורה, 7.10.24 ". במקור כמעט מיד לאחר האסון פניתי במכתב אישי אל יו"ר "מנהלת תקומה," תת אלוף מושה אדרי, (באותם הימים) - במכתב ביחס להרמת מיזם לאומי חשוב זה - ולשמחתי יו"ר מנהלת תקומה חזר אלי באופן אישי ישיר בטלפון - "שאכן נושא זה יטופל במסגרת מנהלת תקומה." משימה ספציפית זו הותלה על תת אלוף אגאי יחזקאל, סגן ראש מנהלת תקומה,"" באותם הימים,)( ואכן צורפתי, בהתנדבות מלאה לישיבות ההיגוי של משימה ספציפית לאומית חשובה זו. במקביל המשכתי ללא הפסקה, בהתנדבות מלאה שלי, להיפגש עם כלל הגורמים הרלוונטיים ביחס למיזם זה - אני מדבר על עשרות רבות מאוד של פגישות עם מאות אנשים ובינייהם -4 משרדיממשלה-החברותהממשלתיות,(בטחון לאומי, רוה"מ,מורשתוהתירות, צה"ל אגף משפחות והנצחה, משטרת ישראל - אגף מורשת והנצחה, משמר הגבול - אגף מורשת והנצחה, הנהלת מגן דויד אדום, כבאות והצלה, איחוד והצלה, שב"ס, זק"א, אירגון נפגעי פעולות איבה, ראשי ערים בדרום הארץ, מועצות אזוריות בעוטף עזה, ועד נציגי המשפחות מהנובה, יו"ר ומנכ"ל התנועה הקיבוצית הארצית, יד טבנקין, יד יערי, יד לבנים, משפחות שכולות, משפחות של חטופים, גורמים אקדמיים לנושא, הספריה הלאומית, ומכוני מחקר רלוונטיים ואנשים רבים נוספים. הכל בהתנדבות מלאה, טהורה, אלפי שעות עבודה בשנה וחצי האחרונות. כידוע - לפני חודש ספטמבר 2024 - הגישו 5 חברי כנסת שונים - הצעות חוק פרטיות ביחס ליום זיכרון לאומי לאסון השבת השחורה ואשר כוללת במסגרתו הקמת אתר הנצחה לאומי, ומוז יאון לאומי, הכולל גם ארכיוןלאומי לאסון השבת השחורה, ב ה נרצחו ונהרגו כ1200 אזרחים וחיילים, ונחטפו 250 חטופים. - על כן הוטלה המשימה על ועדת החינוך בכנסת - לעצב נוסח חוק זה לקריאה ראשונה, ולאחד איתה גם את ההצעות הפרטיות של 5 חברי כנסת וגם את ההצעה הממשלתית ביחס לאותו מתווה. הן ברור לחלוטין, ואף מנוסח, כרגע, בהתאם, בטיוטת הצעת החוק הנוכחית, (טיוטא שכמובן עוברת במסגרת ועדת החינוך בכנסת עיצוב, ושינויים – בכל פגישות ועדת החינוך בכנסת אני משתתף פעיל, הכל בהתנדבות מלאה), תפקידה היחודי, מקצועי, ניהולי של ארכיון המדינה, ופעולה על פי חוק הארכיונים ו/או כל חוק אחר. על כן – זו הסיבה לפנייתי אליכם במקור לפני כחודש וחצי – במטרה קצת ללמוד על נושא ספציפי זה , (הארכיון הלאומי), יכולותיו של ארכיון המדינה, כמו גם מגבלותיו, מנגנוני העבודה במהותם, (ופחות טכנית לטופס/פרוצידורה טכנית כזה או אחר) – וזאת בכדי שאוכל באופן עייניני לגבש עמדתי ודברי בועדת החינוך, (כאמור בועדת החינוך בכנסת כבר כולם מכירים אותי היטב, את פועלי הרב והעמוק בנושא, ותרומתי הרבה – כאמור לעייל – כיום אני אחד הגורמים הבודדים בישראל בעל ידע ומיילג’ המקיף ביותר בכלל ההביטים בנושא פועלי וקשר רחב עם עשרות גורמים רלוונטיים בכירים בישראל בנושא "מתווה הקמת מתחם הנצחה לאומי ומוז יאון לאומי לאירועי ה 7.10.2023 " – עד כאן הרקע החשוב – בכדי שתוכלו לעזור לי. 9 להלן רשימת שאלותי הספציפיות והנושאים בהם כמובן יש לי עניין , וצורך: 1 . שאלת המפתח המרכזית הינה - האם ארכיון המדינה, אוסף באופן אקטיבי, ומחקרי ביוזמתו חומרים ארכיונים - בדגש על איסוף אקטיבי, ובשונה לחלוטין מהמנגנון בו גורמים ממלכתיים מפקידים, על פי חוק את החומרים שנאספו בארגונם בארכיון המדינה – למשמורת לדורות, ותיעוד חתום וסדור שכמובן אינו בר שינוי למען האוטנתיות ? בהקשרלשאלתאיסוףהחומרים,כאמור באופןאקטיביישיר שלארכיוןהמדינה, (במידהוקיים) להלן תת השאלות הרלוונטיות: א. מהיא המחלקה, (במידה וקיימת), בארכיון המדינה, שמבצעת יוזמה ואיסוף אקטיבי ישיר של חומרי הארכיון – ומה הקי ף, למשל סדר גודל כמות עובדיה – ואשר מהסתם מכתיבים את הקף האיסוף הישיר האפשרי, מחקרי? (מזכיר שוב בשונה ממנגנון ההפקדה המחוייב של גופים ממלכתיים בישראל – ואשר הם אוספים את החומרים שלהם – ורק מפקידים אותו בארכיון המדינה על פי חוק? ב. במידה – ואכן ארכיון המדינה מבצע איסוף אקטיבי ישיר של חומרי תיעוד – איך אתם מחליטים, מיוזמתכם , כולל מחקרית, אילו חומרים, תיעודיים אתם מחפשים ואוספים ? ג. אם אני מבין נכון – אתם עוסקים אך ורק, בארכיון, במקורות מידע וגופים ממלכתיים. – כידוע אנו בעידן המידע - וישנם עשרות יוזמות של איסוף תיעודים בהקשר לאסון השבת השחורה - יוזמות פרטיות, יוזמות מחקריות של מוסדות אקדמים, מערכות עתונאות, רדיו וטלוויזיה – האם גם תיעודים וחומרים כאילו אתם אוספים. והאם מוסדות ויוזמות כאמור פרטיות, קבוצתיות, שאינן ממלכתיים – יכולים להפקיד את התיעודים שאספו בארכיון המדינה ? ואם כן – למי בעצם שייך במקרים אילו המידע, (האם למדינה לכל שימוש על פי חוק, או לגורם האיסופי המקורי?) ד. איך ארכיון המדינה, או מגבלותיו, ביחס לאיסוף חפציים פיזיים, (שכמובן אינם דיגיטאלים) – אוסף ומשמר חפצים אילו ? ה. האם ארכיון המדינה – מבצע אימות והצלבת נתוני Data ממספר מקורות שונים – בכדי לזקק קוהרנטיות אמיתית, )עד כמה שניתן( , או שהצלבת התיעודים הרבים מכלל הגורמים האיסופיים, (כולל חומרים מופקדים) – נעש ית על ידי הצרכנים - גורמי מחקר חיצוניים על פי מחקרים עצמיים של אותו גורם, (למשל אירגון כמו מוז יאון) ? ו. כידוע– בניית מסד נתונים, ומבנה נתונים- נגזר בראש ובראשונה מהפעילות העתידית, כולל מחקרים, ובטח הצלבת נתונים ממספר מקורות מידע ונתונים – אזי איך קובע ארכיון המדינה את מבנה איסוף התיעודים מהגורמים השונים הממלכתיים הרבים – זו שאלה קריטית בוודאי ביחס למוז יאון – אשר בהגדרה חוקר נתונים, מצליב נתונים – ובונה את מוצגיו המוז יאונים - לתמונה מורכבת, מוצלבת, אמינה במספר רב של הבטי עיניין? ז. איך נקבע בארכיון המדינה – הגישה הישירה המלאה והמקיפה ביותר – של גורם כגון אותו מוז יאון לאומי לאסון ה 7.10.2023 , אשר יוקם במסגרת החוק – זו שאלה קריטית – באשר כמובןאיןלשום מוז יאון זכות קיום ללא גישה ישירה מלאה, חופשית ומשתנת לכלל חומרי התיעוד באשר הם. – בכל מוז יאון עמוד התווך הוא ה DATA - והמידע ? 10 2 . שאלת שנייה מרכזית הינה - הן ברור לחלוטין, שהתאגיד והמוז יאון שיוקם במסגרת החוק המוזכר בהקשר לעייל, (עליו עמלה ועדת החינוך בכנסת) יצטרך גישה רבה לחומרים ממלכתיים מגורמים ממלאכתיים רבים, אשר על פי חוק מחוייבים בהפקדת חומרים תיעודים בארכיון המדינה – על כן נשאלת השאלה המתבקשת – איך אותו מוז יאון לאומי לאירועי ה 7.10.23 – מקבל גישה לתיעודים אילו ?, (וזאת ללא כל קשר לאיסוף תיעודים עצמי שיעשה המוז י און באופן ישיר על פי צרכיו, או בניה ואריזה של מוצגי המוז יאון , (למשל סרטים תיעודיים, הצלבת מידע קולי כזה או אחר, כולל גם מגורמים שאינם ממלכתיים?) א. איך, והאם לאותו מוז יאון לאומי שיוקם תחת התאגיד היעודי שיוקם על פי החוק הרלוונטי באשר יהיה, ויאושר בכנסת, תהיה גישה ישירה לכלל החומרים הרלוונטיים שנאספו בארכיון המדינה – בפרט 1 . החומרים המקוריים שבאופן ישיר המוז יאון הלאומי הפקיד על פי חוק בארכיון המדינה – בשים לב שמאוד יתכן שמבנה הנתונים שיקבע בארכיון המדינה לצורך השימור, יהיה ככל הנ ראה והצורך שונה ממבנה הנתונים שיקבע על ידי המוזיאון על פי צרכיו, ומחקריו בהגדרה, קדימה עשרות שנים? 2 . גישה לחומרים רבים שנאספו בארכיון המדינה באמצעות הפקדתם של גורמים ממלכתיים שונים, על פי חוק, (ושאינם המוז יאון), (לדוגמה לתיעודים שנאספו למשל במשטרת ישראל, או כוחות ההצלה - לדוגמא הקלטות הקשר ברשת התקשורת בזמן אמת?) 3 . כידוע – יש הבדל מהותי בין שימור DATA - לבין יצירת "מידע" מ DATA – קרי יש הבדל ענק בין שימור DATA מקורי באופן ישיר בעת "ה יווצרות המקור של ה DATA במקור" – למשל תיעוד פרוטוקול חד פעמי לדיון מסוים בגוף ממלכתי מסויים, לבין יצירת "מידע מורכב" מה DATA המקורי– ואזשמירת "מידעמורכב"חדשזה.–באשרבהגדרה במוז יאון, ומחקריו יקרה אין ספור פעמים בהקיפי ענק – אזי האם הארכיון הלאומי בכלל בנוי – לאיסוף אין סופי חוזר של "המידע החדש המורכב." – או שבצורך מחקרי בסיסי זה של כל גוף מחקר – לשמור את בסיס הנתונים של "המידע המורכב" במערכות התיעוד העצמיות של המוז יאון , (ובכלל אין משמעות לבניית אותו "מידע מורכב חדש" והפקדתו שוב בארכיון המדינה – באשר "תוצר חדש זה" אינו או טנתי באופן ישיר למקורות ה DATA עליהם נבנה "המידע המורכב החדש") ? 4 . ושאלה אחרונה - תקציב, מימון, עלות כספית – איך בעיקרון בכלל מטופל נושא חשוב זה – והרי מדובר, מהסתם, בסכומי כסף משמעותיים: א. האם כל גורם ממלכתי המחוייב בהפקדת תיעודיו המחייבים בארכיון המדינה – הוא הגורם המשלם על פעולת הפקדת תיעודיו ושימורו עשרות שנים – או שזה מבוצע במסגרת חוקי ישראל - מתקציבו הישיר העצמאי של ארכיון המדינה ? ב. האם כל פעם – שיבקש המוז יאון הלאומי שיוקם לאירועי ה 7.10.2023 – למשוך חומרי תיעוד מארכיון הלאומי – יצטרך לשלם לארכיון המדינה על שירות זה, וכנ"ל כמובן על כל הפקדת מידע חדש – אשר כאמור בהגדרה יהיה אין סופי על סמך מחקרי המוז יאון? 11 נספח – 2 – התשובות שהתקבלו דרך חופש המידע של משרד ראש הממשלה – עבור השאלות ביחס למבנה ארכיון המדינה, אופן איסוף התיעודים, דרכי פעולתו, ויכולותיו, (השאלות ה מופ עיות בנספח – 1 ) 12 13 דורון אספיר ( 5183 - 240 - 054 ) , ( ) ( , 6 .202 2 . 15 ) [email protected] 14