החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2026-110647
סיכום דיון
מיוםשני,ל' בסיוון התשפ"ו,
15.6.2026
בנושא:,
כליאה שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמתחרבות ברזל,
דוחשנתי77א
הח"כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה - עוד לפני אירועי טבח ה- 7 באוקטובר, מדינת ישראל הייתה
שרויה במשבר כליאה לאומי ומספר הכלואים בה עמד על כ-
16,000, מהם יותר מ-
5,000
אסירים
ביטחוניים.
12%
אחוז יותר מתקןהכליאה שהוגדרבחוק.
בעקבות המלחמה גדל מספרם באופן ניכר,
ובראשית שנת 2025
הוא עמד על 10,000, ובסך הכל
23,000
אסירים.באחריותשב"סנמצאים30
מתקניכליאהבפריסהארצית.
בתיהסוהרהעיקריים
בהם כלואים אסירים ביטחוניים הם גלבוע, מגידו, עופר, קציאות וגנות.
מבקר המדינה בדק את נושא הכליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים. המלצותיו
לעניין ביקורת זו היו כי על
הממשלה לפעול להגדלת מספר מקומות הכליאה של האסירים
המוחזקיםעלידישב"סוכןהגדלתמרחבהמחיהשמסופקלהםבהתאםלהחלטתבג"צ,זאתכחלק
מפרויקטלאומי שעלהמדינהלהתגייס ולסייע לשב"ס לבצעו.
עוד ה
ומלץ לגבש נוהל חדש לגבי תקן הכליאה המיועד לאסירים ביטחוניים ולבחון אפשרות של
כליאה נפרדת לאסירים ביטחוניים (
בהתייחס ללקחי המלחמה ונוכח הזמן הרב שעבר מאז גובשו
הנהלים אחרונים). כמו כן
לבחון שימוש במתקנים שונים, ובכללם מתקנים שאינם מתקני שב"ס
כגון מתקנ
ים צה"ליים, לטובת שימוש כמקומות
כליאה. הדוח מתייחס גם לנושא הקריטריונים
לשחרוראסיריםביטחונייםאשרקייםחששכייפגע
ובביטחוןהמדינהבהמשך,
ולבחוןאתהנזקים
אשר עלולים להיגרם משחרורם.
לצורך כך
ה
מליץ המבקר תאום
בין המל"ל, היועמ"ש בנוסף
לצה"ל, שב"ס והמשרד לביטחון לאומי, וחשיבות במיצוי הדין עם המחבלים אשר ביצעו את
הפשעים הנוראיים ביותר במתקפה באוקטובר 23
. חובה על ראש הממשלה, שר המשפטים וכלל
הגורמים הרלוונ
טיים ובהם היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי
לקדםללא שהות את הליכי העמדתםלדין.
נציג
משרדמבקרהמדינה
,תא”
לבמיל'איתןדהן,
דיווחכי איןשינוייםדרמטייםביןהדוחשחוסה
לבין הדוח שפורסם. המלצות הדוח
מסתכלות על העולם המערכתי החל מהדרג המדיני ועד
הגורמים המקצועיים.
הוא סבור שנדרש פתרון מערכתי שלם, כולל החלטות לגבי כמה גופים.
מדינתישראלצריכהלבחוןאתכלהמשאבים
ש
בידה,
כדישבחירוםשב"סישתלטעלמתקניםאלה
כדילתת
מענה.
מטרת הביקורת: לבחון את היערכות המשרד לבל"מ,
שב"ס וצה"ל לכליאת אסירים ביטחוניים
לטווחארוךבמצבמלחמה; לבדוקאתהשלכותמצוקתהכליאהעליכולתשב"סלמלאאתתפקידו
ועלפעילות שב"כלסיכול טרור;לבדוק היבטים הנוגעים לשחרור אסירים ביטחוניים,
ובהם מנהל
ביה"ח שיפא,
ולבדוק את תהליכי העמדתם לדין של המחבלים שביצעו פשעים חמורים במתקפת
הטרורבשבעהבאוקטוברובמהלךמלחמתחרבותברזל;כלזאתבמטרהלהמליץעלצעדיםלשיפור
המענההכליאתי הנדרש, ולקדם אתהעמדתם לדין של המחבלים.
שב"ס הוא ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, והוא אמון על כליאתם של כלל האסירים
בישראל. לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל הייתה מדינת ישראל שרויה במשבר כליאה לאומי. החל
מה- 7
באוקטובר נתפסו ונכלאו במתקני שב"ס מחבלים רבים שהיו מעורבים במתקפת הטרור
ובלחימה ברצועתעזה.
עקב ההיערכות הלא מספקת של
המשרד לבל"ם ושב"ס ליצירת מקומות כליאה בשעת חירום,
ונוכחהגידולהרבבמספרהאסיריםהביטחונייםבמהלךמלחמתחרבותברזל,חסרובמתקנישב"ס
במועד סיום הביקורת כ-
3,000
מקומות לכליאתם של האסירים הביטחוניים שנתפסו במהלך
1
המלחמה. צה"ל לא התכונן למצב שבו הוא יידרש להקים בעצמו מתקני כליאה לתקופה ארוכת
טווח, ואף לא שמר על כשירות מבצעית בנושא.
הגידול במספר האסירים הביטחוניים ומצוקת
הכליאהבמתקנישב"סהגבירואתהסיכוןלסגלשב"ס,ופגעוביכולתשב"כלבצעמעצריםוחקירות
בהתאם לצרכיוהמבצעיים.
בשל הצורךלפנות כלואיםממתקןהכליאה של צה"ל"שדה תימן", שוחררו לרצ"ע בהמלצת שב"כ
מעורביםבפעילותטרוראףשהיהיסודסבירלהניחכישחרורםיפגעבביטחוןהמדינה.הםשוחררו
ללאעדכוןוקבלתאישוררה"
מ. ביןהמשוחרריםהיהגםמנהלביה"חשיפא. עדייןלאהועמדלדין
על פשעיו שום מחבל שחשוד שביצע פשעי
ם חמורים במתקפת הטרור ב- 7
באוקטובר ובמהלך
מלחמתחרבות ברזל. זאת למרות מעשיהזוועההקשים שביצעוהמחבלים.
על הממשלה לראות בהגדלת מספר מקומות הכליאה לאסירים המוחזקים בידי שב"ס -
פרויקט
לאומי ולהתגייס לסייע לשב"ס ביישומו.
וכן
יש לקדם ללא שיהוי נוסף את העמדתם
לדין של
המחבלים שהשתתפו במתקפת השבעה באוקטובר.
נציג
ו
ת מרכז המחקר והמידע:
ד"ר תהילה שחר, מסרה שהסוגיה היא מערכתית ויש להסתכל על
כללהיבטיה.
היאמשפיעהעלאוכלוסייתהאסיריםהפליליםוהסיכוישלהםלהשתקם
הואילונוצר
עומס במתקנים בשל האסירים הביטחוניים.
כדי להתמודד עם העומס במתקני הכליאה, שב"ס
משתמש במנגנון שחרור מינהלי. השר קובע מידי שנה באישור הוועדה לבט"ל פרמטר של תקן
כליאה
(מס' מקומות בשב"ס שניתן לשקם בהם כלואים), ו
כיום הוא עומד על כ-
16,300
מקומות.
כאשר יש
כניסה של כלואים חדשים למערכת שב"ס ויש חריגה בתקן הכליאה –
נעשה
שחרור
אוטומטי של אסירים פליליים שעומדים בקריטריונים הקבועים בחוק ללא התייחסות למסוכנות
של האסיר ותהליך השיקום. בעוד שבשחרור על תנאי יש בחינה מעמיקה בבקשתו של אסיר
להשתחרר, והשחרור מותנה בכך שהאסיר יעבור תהליכי שיקום ויהיה תחת פיקוח. בשנים
האחרונות יש עליה במס' השחרורים
המנהליים
וירידה בשחרורים על תנאי של אסירים פליליים.
המשמעות היא שיש ירידה במוטיבציה של אסירים לפנות לערוץ של שחרור על תנאי
היות והוא
כובל אותם להיות תחת פיקוח ולעבור תהליכי שיקום. ניתן לומר שמנגנון שחרור מינהלי
מקל
בטווח הקרוב על צפיפות הכליאה, אך בטווח הרחוק הוא עשוי להגביר את צפיפות הכליאה הואיל
ואסיריםשהשתחררו
לאעברותהליכישיקוםולאנתוניםתחתפיקוח,
וזהיכוללהגביראתחזרתם
לכותלי בית הכלא.
אורלי אלמגור לוטן ציינה שיש לתת את הדעת על שב"חים
בחלוקה בתקן
בין אסירים פליליים
לאסירים ביטחוניים, היות ו
הםפליליים.
נציג מל"ל יוסי מימון,,
דיווח שהסוגיה של מצוקת מקומות
בשב"ס עלתה טרם מלחמת חרבות
ברזל
בעקבות פסיקת בג"ץ להרחבת תנאי מחיה.
מאז נוספו מקומות כליאה, הוקמו 24
אגפים
חדשים בקציעות ובסהרונים, וכיום יש כ-
23,000
אסירים שנמצאים בבתי הכלא. במסגרת תכנית
עתידיתשלשב"ס לשנת2032
–
כלאמגידויורחבויחול שינויבבינוישלשב"כבתוךמתקנישב"ס.
טרם הגענו למצב אופטימלי שבג"ץ קבע -
4.5
מטר לאסיר (כיום השטח הוא 3.5
מטר לאסיר.)
שב"חים מוחזקים כעת בסהרונים כפליליים
עד שימצא פתרון אחר.
במהלך המלחמה
נוכח מצוקת כליאה, מל"ל ביקש ל
שקול לשחרר עצורים שניתן לשחררם בשל
עומס רב.
עמדתהמדינה היא שתנאי המחיה בהיקף של4.5
מטריחולו על כללהאסירים.
חה"כעופרכסיףאמרשדוח
ה
מבקרעוסקבענייניגודל והחלטתבג"ץ,אבלחסריםבומס'דברים.
מעצר מינהלי הוא שם מכובס לחטיפה,
מאחר ואין כתב אישום וראיות מוצגות. אלפי אנשים
נמצאים בבתי כלא שלא כדין וזה בבחינת פשע מלחמה ולא עפ"י החוק הבינ"ל. הדוח לא נתן את
הדעת גם על סוגיית העינויים, לרבות חשדות לפשעי מין. כ-
90
אסירים פלסטינים מתו בכלא מאז
ה-7
באוקטובר.
נציגי שירות בתי הסוהר,
סג"ד אוהד בוזי, מסר שניתן לחלק את הביקורת ל- 2 תקופות: טרם
המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל שב"ס ידע להתאים את עצמו
למציאות המשתנה במהירות. נוצלו מלוא השטחים האפשריים בתוך בתי הסוהר לצורך הסבתם
למתקני כליאה זמינים ומהירים
. לצד העלי
יה בכלואים הביטחוניים, היתה עליה משמעותית
בכלואיםהפליליים.כמוכןהיתהתנופהשלבינוישלאנראתהבמשךשניםשהוסיפהאלפימקומות
כליאה. גם לפני מלחמת חרבות ברזל היו תכניות ל
הרחבת מתקני הכליאה, בפרט לאחר פ
יסקת
בג"ץלהרחבתשטחהמחיה.
הואדיווחששב"סביקשלהכניסתיקוןבפקודתבתיהסוהר,שמאפשר
להכריז על מצב חירום כליאתי
, ו
משמעותו לינה בפחות מ- 3
מ"ר לאסיר ביטחוני והדבר יעשה גם
לאסיר פלילי אםלאימצא פתרון אחר.
2
חוקק חוק חופשה מיוחדת לאסיר, שמהותו שאסיר ייצא לחופשה מיוחדת 45
יום לפני שחרורו
בתנאי שהוא לא יסכן את הציבור. שב"ס מנסה לפעול כדי שקליטת האסירים הביטחוניים לא
תשפיע עלהאסירים הפליליים.
השחרור המינהלי הוא מנגנון ותיק מתחילת שנות ה-
90
, ושב"ס סבור שהוא הכרחי כעת לצד זה
שהוא אינו מיטבי.
כל תלונה שמוגשת ע"י אסירים
מועברת לבירור ע"י הגופים המוסמכים. מקרה מוות מקבל מענה
בהתאםלחקיקה הקיימת. ממצאיהביקורת יושמוושב"סנמצא כיום במקום טוב יותר.
ועדתהשחרוריםדנהבחוותדעתשלגורמיהמקצוע,והיאשוקלתהאםהאסירראוילשחרורוהאם
שחרורולאיסכןאתהציבור.היאיכולהלהטילתנאיפיקוחעלאסירלאחר
שחרורו.המנגנוןהשני
הוא שחרור מנהלי ויש לו תנאי סףעפ"י פקודת בתי הסוהר.
תג"
דליזבןמשהמסרהששב"סלקח
אתהאחריותמקצהלקצהעםפרוץהמלחמה. בעברנחתמה
אמנה עם צה"ל ועל פיה שב"ס היה אמור לכלוא 500
כלואים בעת חירום בעוד שבמציאות נקלטו
למעלה מ-
20
אלף אסירים. שב"ס הוא משאב כליאה מוגבל ונעשו התאמות בצורה מהירה
ומקסימלית, תוך פתיחת אוהלים והסבה של שטחים למקומות כליאה.
בשנת2022
שב"ס דיברעל
הגדלתמרחבהמחיהברמת ריווחולאברמהתוספתית. יששולחנותעגוליםעםגורמיהאכיפהכדי
לבחון מקומות שהם לא שייכים לשב"ס ונמצאים כעת ברשות גורמים מדינתיים אחרים לצורך
השמשתםלמתקני כליאה.
תג"ד
פיה פורת ציינה שאתגר הגיוס הוא גדול כמו שימור כ"א. בשנת 2025
גויסו 1,600
אנשי סגל,
1,100
אנשי ביטחון ו-
990
לוחמי כליאה לאגפים. המצבה הארגונית הועלתה ב-
1,000
אנשי סגל.
האתגר הוא משמעותי היות ואנשי שב"ס הם אנשי כוחות ביטחון שנדרשים לשרת במילואים
ומספרם נגרע ממצבת כ"א. אין לשב"ס מקורות כ"א אחרים אלא רק באמצעות גיוס אנשים
שהוכשרו ועברו הסמכה מתאימה.
גנ"מ דודו הררי מסר ששב"ס
הקים אגף מודיעין ונעשו פעולות משמעותיות בשיתוף עם גופי
הביטחוןכדיל
בצעפעולותסיכול
בזירותשונות.
הואאינומכירמקרהשהיתהבקשהלהכניסכלוא
למתקן כליאה וזה לא נעשה.
נציגת המשרד לביטחון לאומי
, עו"ד אביב ישראלי, ציינה שהליווי בקהילה אינו נוגע
לשב"ס.
במסגרתהמעניםשלהמשרדנעשוצעדיםמשמעותייםשלבינויע"ישב"סשלאנראובעברבהיקפם,
ולצידו חלופה של מעצר בית בקרב האסירים הפליליים כדי להפחית עומסים בתוך בתי הכלא.
לאחר פרוץ המלחמה התקבלה
הוראת שעה שמאפשרת להחזיק אסירים ועצורים תוך חריגה
מהוראות הדין בנוגע לשטח הכליאה. שב"ס ימשיך לתת מענה לגורמי הביטחון ויכלא אסירים
בהתאם לצורך. כל תא שונה בהיקפו, ותהליכי הבינוי נועדו לעמוד ביעד של פסיקת בית המשפט.
בכלחודש מועבר דיווח לוועדהלביטחוןהלאומי בדבר הנתונים של מתקני הכליאה.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה התרשמה שיש
תכנון ושליטה של
מל"ל
והמשרד לבטחון
לאומי
בסוגיה, וראוי
לתקף אותם
בדוח החודשי שנמסר לוועדה לביטחון לאומי, כולל קצב הבינוי (מס' אגפים
וכמות המ"רלאסיר.)
2.
הוועדה מצפהלראותאת סוגיית העמדה לדין
כתהליך חקיקתי שמתקיים באופןנמרץ.
3