חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-193083
סיכום דיון
מיוםרביעי, כ"חבחשו
ןוהתשפ"ו,
19.11.2025
בנושא:,
משבר הגרעון במוסדלביטוחלאומי -
ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוחשנתי
66
א- דיוןמעקב
הח"כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה - בתחילת חודש נובמבר האחרון פורסם בכלכליסט
כי המוסד
לביטוחלאומיעבר בשנת2024
לגרעוןבמאזן ההכנסות וההוצאותוהחללכרסם אתהעתודות שלו
השמורותבאוצר.שנת2024
הסתיימהבגרעוןשל3.8
מיליארד₪
,
כאשרשנת2025
צפויהלהסתיים
בגירעון של 8
מיליארד .₪
בתוךעשור המוסד צפוילהגיעלפשיטת רגל.
הוועדה לביקורת המדינה קיימה רק בכנסת הנוכחית 4
דיונים בנושא הגרעון של המוסד ובכנסות
קודמותאףיותר.מבקרהמדינהפרסם3דוחותבעשורהאחרוןבנושא
.הראשוןכברב-
2015
.השני
בנושא הסדרי הפנסיה במדינה והשלישי
ב-
2021
אשר בדק את סעיף ההתחייבויות ארוכות הטווח
שלהמדינה.
בדיונים הקודמים סימנו את שנת 2027
כשנה שבה התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים אולם
מסתבר שאנחנו מגיעיםלנקודת זמן קריטית עוד קודם.
התחזית להתרוקנות קופת הביטוח הלאומי אשר עמדה על שנת2044
הוקדמהל-
2036
.
בדיונים הקודמים דובר לא מעט על הקמת ועדה ציבורית בהשתתפות מומחים, בהובלת ובנחיית
רוה"מ
ושרהאוצר, בתקווה כיועדה זו תצליחלגבש תוכנית ארוכת טווחוגזרותפעולה של משרדי
הממשלה ורשויותאחרות.
הוועדה אף פנתה לשר האוצר וקראה להתערבותו בגיבוש ועדה עם נציגי משרדו,
המשפטים,
המועצה הלאומית לכלכלה, המוסד לביטוח לאומי ונציגי משרד המבקר –
במטרה להבטיח את
עצמאותו ופעילותו התקינה שלהמוסד.
תשובתושלהשרלאהתקבלהעדליוםזהואניאבקשלשמועכאןמהנציגיםהאם
הוקםגוףכלשהו
בדמות צוות או ועדה אשר פועלת לתכלול
כולל של הבראתהמוסד.
חשיבותו של מוסד זה לאיתנות הסוציאלית של מדינת ישראל והדאגה לרווחת תושביו ידוע
ומוכרת. המוסד הוקם כתאג
יד סטטוטורי ונפרד ממשרדי הממשלה, על מנת שיישאר עצמאי
בהיבטים של משאבים והכנסות, ואכן הוכיח את יכולותיו בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה
האחרונה במתן מענים מהיריםלאוכלוסייה.
המאזן האקטוארי של הביטוח הלאומי אינו סוד ופורסם באמצעות דוח נוכח חשיבות האיתנות
הפיננסית של הארגון. אקטוארהמוסדהשתתף כאן בדיונים
והצביעעל כך כיהפתרוןהיחידיהוא
הקמת הוועדההרחבה ופעילותההשוטפת למציאת פתרונות.
משרד מבקר המדינה -
עו"ד
צחי סעד-מנ
הל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות –
בשנת
2015
פורסם הדוח המקורי, אשר עסק בהתחייבויות הממשלה ובניהול החוב הממשלתי, וכולל גם
התייחסות לגרעון הביטוח הלאומי. בשנת 2016
, פורסם דוח נוסף, שהתמקד בהסדרי הפנסיה
במדינה, ובשנת 2021
פורסם דוח שהתעסק בהתחייבויות ארוכות טווח. למרות שמדובר בדוח
מלפניעשור,הואנשאררלוונטיגםכיום,כשחלפועשרשנים,והמצבלארקשלאהשתפר,אלאאף
הורע.בדוחהמקורישל2015
הוזכרושנינושאיםמרכזיים:1
.סעיף34
לחוק,אשרמדברעלהצורך
בהשקעות קונסטרוקטיביות של כספי הביטוח הלאומי, אך זאת לא מתבצע כיום לפי החוק. 2
.
הממצאים של הוועדה לאיתנות פיננסית משנת2012, אשרלא יושמו ולא טופלו.
1
בשנת 2016
הצבענו, בין היתר, על כך שלא הוגשה
לממשלה תכנית לטיפול בגרעון התפעולי
והאקטוארי,שלאהיושיתופיפעולהביןמשרדיהאוצר,הרווחהוהמוסדלביטוחלאומי,ולאתוקנו
הליקויים שנמצאו. כמו כן, עלה הנושא של השימוש בכספי הבטחת הביטחון הסוציאלי לצריכה
שוטפת. בשנת 2021
התמקדנו במצב קרנות הביטוח הלאומי וב
סך ההתחייבויות בקרנות אלה.
הדוחהאקטוארישל2016
הצביעעלשתימגמותעיקריות:הגידולבתשלומיםוהפחתתרמתהקרן.
עלפיהדוח,עדלשנת2037
צפוישינוימשמעותי,בויתחילולהתרחשחילופיםביןגידולבתשלומים
לביןקיטוןברמתהקרן,כאשרהקרןצפויהלהתאפסעדלשנת2044
.היווןהתקבוליםוהתשלומים
לאורך75
שניםמצביעעלכךשמאז2016
ישנועודףהתחייבויותשלכ-
1,607
מיליארד ₪נכוןל-
31
בדצמבר2016
.
במהלךהשניםהתקיימודיוניםבוועדה,ופורסםדוחאקטוארינוסףבתחילתשנת2024
,המתייחס
לסוף2022, שבונראה כי מועד איפוסהקרן הוקדם
לשנת2036
, הקדמה של8
שנים. שינויזה נובע
בעיקר מהמלחמה שהביאה לגידול משמעותי בתשלומים, כמו גם מהשפעתה של הרפורמה בסיעוד
שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018
אשר הובילה לגידול בהוצאות הביטוח הלאומי בתשלומי גמלאות.,
הנתונים הללו מופיעים בדוחותהכספיים שלהמדינה ליום31.12.2024
, שפורסמו ביוני2025
.
בדוחותאלוצויןכיבהתאםלהחלטתשרהעבודה,תוקםועדהציבוריתלחיזוקהאיתנותהפיננסית
שלהמוסד,שתמונהבמטרהלגבשתכניתפיננסיתשתאפשרלביטוחהלאומילעמודבהתחייבויותיו
למבוטחים.נכוןלמועד פרסוםהדוחות (יוני 2025), טרם התקבל
ה החלטהעלהקמת הוועדה.
הפער בין הדוח האקטוארי הקודם לדוח הנוכחי נובע ממספר עדכונים: עדכון יתרת הקרן בסוף
2022
, עדכון הנחות בנוגע לסיעוד, נכות כללית, נפגעי עבודה, שכר ופרמטרים נוספים, אשר גרמו
לעלייה בהכנסות. כמו כן, ניתוח רגישות הצביע על כך שהעלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 64
, על פי
בדיקה שביצעהמוסדלביטוחלאומילבקשת משרד מבקרהמדינה,עשויה לדחות את מועד איפוס
הקרן.תוצאותהדוח האקטואריהנוכחיהושפעומהעלאת גיל הפרישהלנשיםל-
65
.
לסיכום, קיימות בעיות יסוד באיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. היעדר טיפול יסודי
בגירעוןהאקטואריעלוללהוביללהפסקתגידולהקרן,לריקונהתוךכ-
20
שנים,לפגיעותבתשלומי
הקצבאות לאזרחים ולהעמדת הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה בסיכון. למרות הדיונים
הרבים שנערכו בוועדה,לא חל שינוי מהותי בטיפול בסוגיה, והמצבלא השתנהעד כה.
המוסדלביטוחלאומי–
צביקהכהן– מ"ממנכ"להביטוחהלאומי–
הדיוןעלביטוחלאומיחשוב
מאחרשהואנוגעלכלאחדמאיתנו,כיוםאובעתיד.ביטוחלאומיהואגוףמרכזיבמערכתהרווחה
במדינת ישראל, שפוגש את הציבור בכל צומת חשוב בחיים –
החל
מהילדות ועד לאנשים שבסופו
של דבר הולכים לעולמם. במיוחד בעתות משבר, ביטוח לאומי הוא הגוף שנכנס לפעולה, כמו
במשברהקורונהובטיפולבנפגעיהאיבה,בוטיפלבמאותאלפיאנשים.דוגמהנוספתלכךהיאשעד
האירועיםשלה-7
באוקטוברהיו 9,000
נפגעיאיבה,בעודאחריהאירוע–המספרטיפסל-
81,000
.
כלהמפונים מהצפון והדרום, מענקיהעזיבהוכלהשאר – עברו דרך ביטוחלאומי.
המחוקק קבע כי ביטוח לאומי יהיה גוף עצמאי, לא תלוי במשרד האוצר, על מנת לשמור על
מקצועיותו ולמנוע מניפולציות פוליטיות. ביטוח לאומי חייב להישאר גוף עצמאי שמשרת את
הציבור בצורההטובה ביותר.
לפי החוק, הדוח האקטוארי אמור להתפרסם אחת לשלוש שנים, אך בהבנתנו את הצורך בעדכון
שוטף,פנינופנימיתוביקשנולהוציאדוחאקטוארישנתי.כמוכן,אנופעלנולהמליץעלהקמתועדה
מקצועית שיטפול בבעיה, אך באוצר החליטו להקים ועדות נפרדות לטיפול בסיעוד ובנכות, ולא
הו
קמה ועדה כוללת שתטפל בכל היבטי הבעיה.
ביטוח לאומי לא רק מקבל חוקים מהכנסת, אלא
אחראיגםעליישומם.לדוגמה,ההחלטהלהצמידאתקצבתהנכותלשכרהממוצעבמשק,שמוביל
לעלויות נוספות עקב עליית השכר, במיוחד אחרי המלחמה. בנוסף, תוחלת החיים בארץ עולה,
והאוצר לא משפה אותנו על העלויות הנוספות שנגרמות מכך. למרות הכל, אנו ממשיכים לפעול
ולהתייעל. לדוגמה, בתחום ה"שיבוב" (גביית כספים מחברות ביטוח עבור תאונות דרכים), חתמנו
עלהסכמים שהביאו שלושה מיליארד שקללקופה.
בנוסף, זיהינו את הצורך לטפל במקרים של פשיטות רגל. עד כה, ביטוח
לאומי לא היה מעורב
בהליכי גביית החובות, אך עכשיו הקמנו מחלקה ייעודית שתטפל בכך. מדובר בהיקפים של מאות
מיליוני שקלים, ואנו לא נוותר על שקל אחד.
ביטוח לאומי מצמצם את שטחי המשרדים הפיזיים
ומייעל את השירותים הדיגיטליים. אנו גם פועלים למכור נכסים שאינם חיוניים לפעילות הליבה
שלנו, במטרה לחזק את הקופה הציבורית ולשמור על יציבות ביטוח לאומי. בנוסף, מאז תחילת
המלחמה,הוספנו5
מיליארדש"חלמערכתהביטוחהלאומי,אךהכספיםהללועברולאוצרלטובת
המאמץ הלאומי ולאנשארו בביטוח לאומי.
2
חה"כ מיקי לוי - מכיוון שיש משבר שלא נפתר ראוי שהדוח האקטוארי ה
מתפרסם כל שנה יוגש
לוועדה.
אם
הביטוח לאומי
מפרסם לציבור רק כל שלוש שנים לא עשינו בזה כלום.
אני לא סומך
על האוצר.
אין גוף דומה
לביטוח לאומי
בכל העולם. בעתות משבר, המדינה מעבירה אליו את
המשאבים, דוגמאות לכך ניתן למצוא במשברים כמו הק
ורונה
ועוד.
למרות זאת, כל שנה אנחנו
שומעים את אותה אמירה מהמשרד
ה
אוצר -
הכסף עובר אליו, ומשרד האוצר אומר: "אל תדאגו,
בעתמשברנבצעהשלמה". תשובהכזוהיאחלקממדיניות,ואניטועןשזומדיניותשאינהמספקת.
ההתחייבויותהכלכליות של מדינתישראל, בסך של 1.224
טריליון ש"ח, מעוררות אצלי חשש.
אני
מודאג מכך שעשויים אזרחי ישראל להישאר ללא כיסוי ביטוחי. עלינו לשמור על התקציב
והמשאבים של ביטוח לאומי בצורה עצמאית ומוגנת. מדובר בכספי אזרחי מדינת ישראל לא
בכספים של האוצר. ייתכן שנצטרך חקיקה שתורה למדינה להפסיק להתייחס לכספי הביטוח
הלאומי כהלוואה. המדינה יכולה למכור אג"חים, לקחת הלוואות מהבנקים, לשלם ריבית כמו כל
גוף אחר. אני רוצה להכיר בעובדה שגם אנחנו, המחוקקים
לא תמיד מילאנו את חובתנו לאורך
השנים.גם אנחנו טעינו.
מוסדשהואעמודהשדרההסוציאלישלמדינתישראלואחראיעלגורלםשלמיליוניאזרחים וכבר
שלוש שנים אין לו מנכ"ל קבוע. איך ייתכן שגוף בסדר גודל כזה מתנהל ללא מנהל במינוי קבע? זו
לא רק רשלנות, זו אמירה של המדינה שהביטוח הלאומי הוא לא בראש מעייניה. אי אפשר לנהל
משבריםאסטרטגייםורפורמותארוכות
טווחבמצבשלארעיותניהוליתכזו.בזמןשקרנותהפנסיה
והגופיםהמוסדייםמשיגיםתשואותגבוהות,כספיהביטוחהלאומיבממוצענשמריםב3.5%
.למה
כספי האזרחים צריכים להישחק אצל החשב הכללי במקום לצבור ערך ולהקטין את הגירעון
האקטוארי?
המוסד לביטוח לאומי
-
מוטי פרנקל –
אקטואר
הביטוח הלאומי –לפי ההסכמים עם האוצר, יש
לנו שניסוגיאג"ח:הראשון מעניקריביתשל5.5%
,והשנימבוססעלריביתשוק,שנעהכיוםסביב
1%
, אך משולמת רקעל חצי מהסכום.הממוצע הכולל שלהריביות עומד סביב 3%
. מדובר באג"ח
מדינה, עם ביטחון גבוה, אך אפשר להשקיע גם בנכסים עם יותר סיכון ואפשרות לתשואה גבוהה
יותר.
נכוןלהיום
הקרןעומדתעלכ-
200
מיליארד₪
.
התשלומיםהשנתייםשלביטוחלאומיבתחום
ענפי הביטוח בלבד בשנת 2024
עמדו על כ-
130
מיליארד ש"ח. חשוב לציין כי הדוח האקטוארי
מתבסס על חישובים של ענפי הביטוח
לפי החוק, ואינו כולל תשלומים על הסכמים עם האוצר,
שבהם ביטוח לאומי משלם את הכספים אך מקבל מימון מלא ממשרד האוצר (שקל מול שקל).
משמעותהיאשאנועומדיםעליחסכיסוישל קצתיותר משנהורחוקמהיעדהנדרש.עדשנת2023
התנהלנו בעודפים תזרימיים והקרן גדלה משנה לשנה: בסוף שנת 23
היה הקרן 245
מיליארד
והתשלום היה118
מיליארד אך בשנת2024
המצבה
תהפךלחלוטיןוהמצב הולךוהחמיר.
עו"
ד שלומי מור - המשנה ליועץ המשפטי -
הביטוח הלאומי לא שייך לאגף במשרד האוצר, והוא
מהווה קול עצמאי שמייצג את האזרחים, במיוחד את האזרחים הוותיקים. תפקידו לשמור על
הזכויות של אוכלוסיות מוחלשות, ולכן עצמאותו קריטית. במידה ומדינת ישראל תצטרך לבצע
קיצוצים בקצבאות האזרחים הוותיקים, יהיה זה הביטוח הלאומי שיגן עליהם ויוכל להפעיל את
הקרנותוהעודפים שיש לו, כדילמנוע פגיעות.
העובדה שהביטוח הלאומי ממומן מכספי אזרחי המדינה ולא מהכנסות אישיות של כל אדם,
מייחדת אותו ומקנה לו את העצמאות הנדרשת כדי להתמודד עם מצבי חירום. אם מדובר בקרן
בגובה של 100
,
200
או 300
מיליארד שקל, עצם קיומה של קופה כזו הוא הכרחי, שכן במדינת
ישראל כל יום עשוי להיות חריג, עם משברים כמו מלחמות, קורונה ועוד. הביטוח הלאומי מספק
יציבות באותם ימיםקשים.
בנוגע להזדקנות האוכלוסייה, מדובר בתופעה שהייתה ידועה מראש –
כיום אוכלוסיית האזרחים
הוותיקיםעומדתעלכ-
1.5
מיליוןאיש,והמספרצפוילהמשיךלגדול.כפישהוזכרלפניכעשרשנים,
נלקח בחשבון שההזדקנות תהיה מטלה רטרואקטיבית, ולכן יש להיערך לכך בהסכמים עם משרד
האוצר. היום כ-
45%
מקצבאות הביטוח הלאומי משולמות לאזרחים ותיקים, ובעיקר לקצבאות
סיעודוקצבאותאזרחותיק.למרותהנתוניםהללו,התקציבשהוקצהבתחוםזהירדבכ-1
מיליארד
ש"ח, דבר שמוביל לקושי במילוי הקרן. הירידה הזו אינה מספקת את המענה הנדרש, ומכאן אחת
הסיבות שהקופה מתרוקנת.
אף על פי שבשנה האחרונה אזרחי מדינת ישראל משלמים יותר דמי ביטוח לאומי, כלומר, חמישה
מיליארדש"חיותרמדישנה,הכסףהזהלאמועברלקופתהביטוחהלאומי.למרותשמגייסיםאת
הסכומים האלו,הםלא מיועדיםלשמירה ולהגברת הקופה שלהביטוחהלאומי.
3
משרד האוצר –
דניאל גולדין - צוות הרווחה בחשכ"ל -
אנחנו מאמצים ומכירים את הדוחות
האקטואריים שמפורסמים מעת לעת. חשוב להדגיש שההשתתפות של המדינה במימון הביטוח
הלאומי לשנה זו עומדת על כ-
66.5
מיליארד ₪
. הסכום מתחלק לשני חלקים עיקריים: סעיף 32
לחוק הביטוח הלאומי,
החלק של השיפוי, שעומד השנה על 47%
מהסכום, בהתאם לחישובים
שנקבעו בחוק.וסעיף9לחוק
מדובר בהסכמים שחתמה המדינהעםהביטוחהלאומי, בהם השיפוי
הוא100%
על כל אחת
מהקצבאות.
יש שני נושאים עיקריים בהיבט הכלכלי –
הכנסות והוצאות. בנושא ההוצאות, משרד האוצר יחד
עם הביטוח הלאומי הובילו ועדה שעסקה בסוגיית קצבת
הניידות, והוועדה המליצה על תיקון
שיכניס שיפורים בתחום זה.
רועיבבאי- רפרנטרווחהאגףהתקציבים - חשובלהבהירכילאורךכלהדיוניםלאהיינואדישים
למצבים הכלכליים, והדגשנו כל הזמן את הדאגה שלנו. אנחנו בהחלט מודאגים מהמצב, ומבינים
אתחומרת המשבר, ולכן יש צורך בהמשך טיפול שוטף.
הוועדהבתחום
הסיעוד-
לאחרדיוניםקודמים,הוקמהועדהספציפיתבתחום
הסיעוד,שנוגעלאחד
מהתחומים המטרידים ביותר בשוק הביטוח הלאומי, כפי שמצוין בדוח האקטוארי. התחום הזה,
שמאופייןבקידום
סוףפירעון
הקרן
ב-6
שנים.,הואבעלהשלכותמשמעותיות,ולכןהוחלטלהעמיק
בו ולמצוא פתרונות מהירים. כיום אנו בשלב מתקדם עם הוועדה ונקווה שההמלצות יפורסמו
בהקדם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ביטוח לאומי בנושא הנכות
ומבינים את הצרכים
והקשיים במערכות, כולל טיפול בסוגיות והמלצות שיכולותלשפר אתהמצבהקיים.
הוועדה הכוללת-
כמו שנאמר בדיונים קודמים, מדובר בהחלטות לגבי הקמת ועדות נוספות או
שילוב ועדות בתחום הכללי. אנחנו מביעים תמיכה בהקמת ועדה מתאימה ולפיה יהיו פעולות
מעשיות. חשוב לנו להדגיש ששיתוף הפעולהעם כלהגורמיםהמעורבים נשמר במלואו.
הנושא האקטוארי מעסיק את האגף שע
סוק בנושא כבר שנה,
גם אם תקום ועדה, ההמלצות שלה
לא יהיו 'משנות עולם' או מפתיעות. המלצות דומות כבר גובשו בוועדה הקודמת ב-
2011
בראשות
מנכ"ליתהמוסד דאז. הצעדיםהנדרשים ידועים,השאלההיא היישום.
התנועה לאיכות השלטון בישראל – עו"
ד
טלילה
דביר –
האגף
הכלכלי -
הממשלה הייתה אמורה
לדון פעם בשנה בנושא הדוח האקטוארי של ביטוח לאומי ולקבל החלטות מדיניות. הקבינט
החברתי-
כלכלי היה אמור להידרש לנושא מדי שנה, אולם, למרבה הצער, לא התקיימו דיונים
בנושא זה מאז שנת 2018
, ובמשך השנים היו כל מיני אירועים חריגים כמו הקורונה ומלחמות
שגרמולהשה
ייתההחלטות.
המשמעותהיאשממשלתישראללאקיבלההחלטותמערכתיותשיכולותלהבטיחאתעתידהמוסד
לביטוח לאומי ואת יציבותו, ואין התייחסות למדיניות ארוכת טווח. התנועה פנתה למזכיר
הממשלהוליועץהמשפטילממשלהמעלחמשפעמיםבעניין,אךלאהתקבלהכלתשובהאופעולה.
הדרישה היא שהממשלה תקיים דיונים מסודרים, לא כעניין של מערכת בחירות, אלא כמדיניות
ארוכת טווח. המוסד לביטוח לאומי יכול לפעול רק במסגרת הסמכויות שלו, אך ההחלטות
העקרוניות צריכות להתקבל על ידי הממשלה. נוסף לכך, יש דרישה למנות מנכ"ל קבוע לאחד
הגופים המרכזיים
הללו, כדי להימנע ממעין "טייס אוטומטי" ולהבטיח תיאום ומענה אפקטיבי.
חשוב להקים ועדה רחבה שתחזיר את הנושא לשיח ותעורר את הצורך בקבלת החלטות מדיניות
שיבטיחו את יציבות הביטוחהלאומי.
המועצההלאומיתלכלכלה–
דודבדל –
כלכלןבכיר– התחזיותהאקטואריות-
הדוחהאקטוארי
האחרון של הביטוח הלאומי מצביע על תחזית של קרן עודפים שתתממש עד 2036
, מה שמעורר
דאגה לעתיד. דאגה זו עולה לאור העובדה שהתחזיות הקודמות צפו את הכניסה לגירעון כבר לפני
כמה שנים, אך תחזיות אלו לא התממשו עד כה. יש פער בין הדוח הנוכחי לדוחות קודמים, ובפרט
העובדהשתחזיותנוספות(כמוזושלבנקישראל)מצביעותעלמועדמאוחריותרשלקריסתהקרן.
ישצורךבמעקבמעמיקאחריהפעריםהללוולבחוןהאםישסיבהכלכליתאואקטואריתשתחזיות
אלולא התממשו, ומדוע ייתכן שהן יתממשוהפעם.
הדוחהאחרוןמניחאפשרותלפדיון מוקדםשלהקרן,אךההנחההזונראיתשגויה,משוםשמדובר
ברישום חשבונאי של אגרות חוב ממשלתיות ולא בקרן הונית שניתן למשוך ממנה כסף באופן
חופשי. זהו פערחשוב שדורש תיקון מיידי בהבנת מבנה הקרן.
4
נראה גם שצריך להבהיר את מעמדו של הביטוח הלאומי,
האם הוא פועל כחברת ביטוח עצמאית
אוכזרועמבצעתשלהמדינה?ישנהחוסרבהירותבנושא,דברשמוביללכךשגורמיםשוניםפועלים
בנפרדללאתיאום.שאלתהמעמדשלהמוסדהיאקריטית,שכןהיאמשפיעהעלדרכיהפעולה,על
המימון העתידי שלהמוסד, ועל ההחלטות האסטרטגיות שצריכות להתקבל.
בנוסף,ישק
ריאהלהקיםועדהרחבה
שתתכללאתכלהנושאיםהללו,תבחןאתהמצבהכלכלישל
הביטוח הלאומי, ותקבל החלטות מערכתיות. ועדה כזו תוכל להתמקד בשאלות מרכזיות כמו:
האם הביטוח הלאומי פועל כגוף עצמאי או כזרוע מבצעת של המדינה, איך נכון לממן את המוסד
בעתיד,ומהם הצעדים שצריךלנקוט כדילשמורעליציבותהמערכת.המוסדלביטוחלאומי אמנם
עושה כמיטב יכולתו בגדרי סמכויותיו, אך החלטות מערכתיות מהותיות נדרשות מצד הממשלה,
וצריךלעודד דיון סדור ומסודר בנושאים אלה.
יש צורך במעקב רציני ופעולה מידית כדי להימנע ממצב של משבר פיננסי עתידי, ולהבטיח יציבות
לטווח ארוך למערכת הביטוח הלאומי. הממשלה צריכה להחיל את החלטת הממשלה לשקול את
הדוח האקטוארי באופן שנתי, כפי שנקבע בהסכמים קודמים, ולהקים את הוועדה הנדרשת כדי
לעסוק בהיבטיםהפיננסיים,המבניים והאסטרטגיים שלהמוסד.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה מביעה תרעומת כבדה על אי קיום החלטותיה הקודמות, ובפרט על אי הקמת
הוועדההבין-
משרדיתלבחינתהמצבהאקטוארי שלהקרן שלהביטוחהלאומי.
3.
הוועדה קוראת
לראש הממשלהולשר האוצר להקים אתהוועדה בהקדםהאפשרי.
4.
הוועדה מבקשת
מה
מוסד לביטוח
לאומי להעביר אליה את הדוח האקטוארי העדכני,
שמפורסםמדישנה, לאור חומרתהמצב.
5.
הוועדה מציינת כי,לפי החלטות הממשלהולפי החוק, ישחובהלקיים דיון שנתי על הדוח
האקטוארי.אםיימשךמצבשלהתעלמותמצדהאוצר,חבריהוועדהייבחנואתהאפשרות
לחייבאתהשיפויהמתאים בחקיקה ראשית.
6.
הוועדהרואהבחיובאתהקמתהוועדותשהוזכרועלידיאנשיהחשבהכללילבחינתיציבות
הביטוח הלאומי, תחום הסיעוד ותחומים נוספים, אך היא מדגישה כי לא די בכך –
יש
חובה לבחוןאת המערכת האקטואריתכולהבהקשר רחביותר.
7.
הוועדה
מוקירה את ה
צעדים שננקטים על ידי הביטוח הלאומי לגיוס משאבים בכל דרך
אפשרית, מעבר לשיפוי האוצר, ומביעה תמיכתה בהמשך המאמצים להבטיח יציבות
פיננסיתבמוסד.
8.
הוועדה קוראת
לממשלה למנות מנכ"ל קבוע לביטוח הלאומי.
9.
הוועדה מבקשת
ממשרד
האוצר
לעדכן אותה בכתב בתוך חודש על התקדמות הוועדה
לענייני סיעוד.
10
.
הוועדה
תקיים
ישיבה נוספת,
בהיזומן
מנכ"ל האוצר.
5