הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ט' בתמוז התשפ"ו
24/06/2026
הודעה לעיתונות
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק משק הדלק שנועדה להסדיר הקמה ותחזוקה של מתקני דלק וצינורות תת קרקעיים
ההצעה הסדירה רק את סמכויות הכניסה למקרקעין, לאחר שלפני כשבועיים החליטה הוועדה להוציא מההצעה את הטיפול בסוגיית דמי התשתית שהייתה במחלוקת
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את החלק בחוק משק הדלק הנוגע לסמכויות כניסה למקרקעין, לצורך הקמה ותחזוקה של תשתיות דלק. הצעת החוק פוצלה מחוק ההסדרים לשנת 2026, כאשר לפני כשבועיים החליטה הוועדה לפצל ממנה את הסעיפים הנוגעים לדמי תשתית, והיום כאמור אישרה רק את סעיפי הכניסה למקרקעין.
נציגת משרד האנרגיה והתשתיות, עו"ד חגית אייזנמן מלכה, הציגה את ההצעה ואמרה כי היא נועדה להסדיר את הקמתם ותחזוקתם של מתקני דלק וצינורות תת-קרקעיים, תוך איזון בין צורכי האנרגיה הלאומיים לבין זכויות בעלי המקרקעין. היא הסבירה, כי "זה הסדר שקיים בקצא"א במסילות ברזל ובתשתיות גז טבעי. יש פה הגדרה של מי הוא בעל מתקן תת קרקעי ורוב מוחלט של המתקנים נמצאים בידי חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) שהיא חברה ממשלתית".
כאמור, ההצעה תאפשר לחברות תשתית להיכנס לשטחים ציבוריים ופרטיים כדי להקים, להפעיל או לתחזק צינורות ומתקני דלק תת-קרקעיים. הסמכות כוללת ביצוע עבודות כמו חפירה, מדידה, גיזום צמחייה מפריעה והצבת שילוט וגידור ועוד. הכניסה לשטח פרטי תעשה רק לאחר הודעה מראש לבעל הקרקע – 21 ימים מראש בשטח המיועד למגורים ו-15 ימים בשטחים אחרים. לבעל המקרקעין תעמוד הזכות להגיש השגה למנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, אם הוא מתנגד לעבודות, ואף לערער על החלטת המנהל לבית המשפט.
עוד אושר, כי במקרים דחופים שבהם קיימת סכנה מיידית לאדם, לסביבה, כמו דליפת דלק או נזק כבד לרכוש, רשאי בעל המתקן להיכנס לשטח באופן מידי וללא הודעה מראש. במקרה כזה, עליו לעדכן את בעל המקרקעין ואת מנהל מינהל הדלק תוך 24 שעות מתחילת הפעולה.
בנוסף, החוק יחייב את חברת התשתית לצמצם ככל הניתן את הנזק ולהחזיר את המצב לקדמותו עם סיום העבודות. אם נגרם נזק לרכוש יהיה בעל המקרקעין זכאי לפיצויים כספיים. במידה ותהייה מחלוקת על גובה הפיצוי, הנושא יוכרע על ידי ועדת ערר לפי חוק התכנון והבנייה. הפרעה לביצוע עבודות אלו תיחשב לעבירה פלילית, שדינה עד שלוש שנות מאסר.
בישיבה שהתקיימה לפני שבועיים הסביר היו"ר הוועדה ביטן, כי בשל קוצר הזמן הוחלט להתמקד בנושא הדחוף מבחינת משרד האנרגיה – סמכויות הכניסה למקרקעין. לדבריו, "מדובר בחוק מאוד ארוך. בגלל חוסר זמן, ומאחר שהבנתי שהבעיה המרכזית של משרד האנרגיה היא הכניסה למקרקעין, אמרתי שנדון רק בזה. בנושא דמי התשתית יש מחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר, ואחרי הבחירות, אם ירצו לאשר את זה, אפשר יהיה להחזיר את זה לוועדת הכלכלה".
בישיבה הקודמת התייחס לכך נציג אגף התקציבים באוצר, נעם שרלו בריגה, ואמר כי לנוכח שיקולי הזמן הם מבינים את הצורך שלא לעכב את קידום החלק המוסכם. עם זאת, הוא מתח ביקורת על דחיית החלק השני וביקש "לפחות לעשות להצעה הספד ראוי". היו"ר ביטן השיב כי לאחר הבחירות הממשלה תוכל לאשר דין רציפות, ואם תרצה – להחזיר את הסוגייה לוועדת הכלכלה.
סמנכ"ל קצא"א, אלי ספקטורוביץ, התייחס לכך גם הוא בישיבה הקודמת, ואמר כי אין לחברה התנגדות עקרונית לכך שלתש"א יהיו סמכויות דומות לאלו של קצא"א בכל הנוגע לכניסה למקרקעין. לצד זאת, הוא הזהיר מפני חלקה השני של ההצעה העוסק בדמי תשתית, ואמר: "אגף התקציבים רוצה לסגור את בזן, הוא לא רוצה לממן את זה ולכן הוא רוצה להטיל מס דמי תשתית על חברות תשתית האנרגיה, והחברות לא יוכלו לשאת במס הזה". בתגובה לטענות אמר נציג האוצר כי "אין ספק שההצעה הייתה פוגעת בקצא"א".
כאמור, לפני כשבועיים אישרה הוועדה להוציא מההצעה את הסעיפים שעסקו בדמי התשתית, והיום אישרה את הסעיפים העוסקים בכניסה למקרקעין.