מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
בעקבות הצעה לדיון מהיר
הכנסת העשרים וחמש כ"ה בסיוון התשפ"ו
מושב רביעי 10 ביוני 2026
בנושא: המאבק בנשק הבלתי חוקי בנגב: כשלי אכיפה, כתבי אישום וענישה
של חברי הכנסת סימון דוידסון ומשה פסל
עיקרי הדיון בוועדה
ביום כ"ה בסיוון התשפ"ו, 10 ביוני 2026, התקיימה ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא שבנדון, וזאת בעקבות החלטת נשיאות הכנסת מיום ט"ז בסיוון התשפ"ו, 1 ביוני 2026, ונוכח פרסום דוח מבקר המדינה בנושא: היבטי משילות בנגב – ביקורת מעקב מורחבת (דוח מיוחד 2026).
יו"ר הוועדה, חה"כ אלון שוסטר, ציין שדוח מבקר המדינה בנושא הציף פערים חמורים ביותר באכיפה, בהרתעה וביכולת המדינה להתמודד עם תופעות הפשיעה והיעדר המשילות באזור. הטיפול נותר במקרים רבים נקודתי, ללא ראייה מערכתית מספקת, ונעדר גורם ממשלתי מתכלל. הימצאות נשק בלתי חוקי ואמצעי לחימה בידי גורמי פשיעה מהווה איום פלילי וביטחוני כאחד, המשמש לירי, איומים, סחיטה וגביית דמי חסות, ומחרב את הביטחון האישי של תושבי הנגב.
יוזם הדיון, חה"כ סימון דוידסון, ציין שעל פי דוח המבקר – 87% מהקבלנים שילמו דמי חסות אחרת רכושם יישרף. היקף הנזקים למדינת ישראל הינו 20 מיליארד ₪, והמדינה אינה עומדת לצד העסקים. שורש הבעיה הוא אחזקת נשק בלתי חוקי ומדיניות השר לביטחון פנים. במידה והתופעה לא תמוגר, היא תגיע לכל עיר ושכונה במדינת ישראל. לדבריו מדובר באוזלת יד מצד המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, וההוכחה לכך היא ש- 82% מהתיקים נסגרים.
חברי הכנסת מסרו שרבים מהתושבים במדינה, ובפרט ביישובים הערביים, אינם מצליחים לישון בלילות בשל ההשתוללות עם נשק. כמו כן יש עצימת עין מצד צה"ל והמשטרה בנוגע לגניבת נשק. אחוז פענוח מקרי הרצח שואף לאפס. 2 מיליארד ₪ קוצצו מתכנית 550 והועברו למשטרה ולשב"כ, אולם לא נראה שיפור משמעותי באכיפה. הם סברו כי לא ניתן לבוא בטענות רק כלפי המשטרה, נדרשת התגייסות לנושא מצד המשרדים: רווחה ושירותים חברתיים, עבודה, רה"מ ורשות המסים.
משרד מבקר המדינה דיווח שסוגיית אחזקת נשק בלתי חוקי והשפעותיה נסקרו בדוח. 84 מקרי ירי בכבישים בשנה, ומשרדי הממשלה מפחדים להיכנס לחלק מהכפרים בשל החשש מהירי. עוד ציין כי קרבת האוכלוסייה בנגב לבסיסי צה"ל מובילה לזליגה של הירי לבסיסים ומהווה פגיעה ביטחונית. עניין דמי החסות הפך להיות נורמה עם חשבונית וקבלה, ומייקר פרויקטים של בניה במיליוני שקלים לאורך השנים. משרדי הממשלה והעיריות משלמים מחיר, בפרט שמירת לילה, כדי למנוע שריפות והריסות. 75% מקבלנים אינם מגישים תלונות ומדווחים על סחיטה של דמי חסות, אולם רובם של התיקים נסגרים. המלצתו היא למנות גורם מתכלל לטיפול בסוגיה כמו גם איוש תחנות משטרה ושיטור בערים כדי לחזק את תחושת הביטחון של התושבים.
מרכז המרכז והמידע הציג נתוני אכיפה שלפיהם חל גידול של 88% במס' המעצרים בגין עבירות אמל"ח, ו- 80% מהמעצרים הם מהמגזר המוסלמי. בין השנים 2021-2022 היתה ירידה של 14% בפתיחת תיקים, והחל משנת 2022 חלה עליה במגמה עד לשנה זו. בנוסף חלה עליה במס' תפיסות האמל"ח הכוללות אקדחים, רובים רימונים. גם הנתונים על מאושפזים ונפטרים בבתי החולים, כתוצאה מעבירות ירי, מעידים על התרחבות התופעה. מחוז דרום בולט לרעה במהלך השנים עם עליה חדה בין השנים 2023-2024. הנתונים יוצרים תמונה כללית של עלייה בפעולות האכיפה.
הוועדה שמעה ממשטרת ישראל כי אמל"ח היא עבירת חשיפה, ונעשו מס' פעולות בעניין, כגון: הרחבת העבודה, הקמת יחידות ייעודיות בנגב והוספת תקנים בהתאם, הצבת כוחות, ניטור רשתות חברתיות לצורך איתור מכירת נשק ועוד. העלייה בכמות הנשקים היא כתוצאה מהברחות ממעברים שאינם גבול מוגדר. יחידת פסגה נמצאת בתוך בסיס מצ"ח והיא אחראית לתחום זליגה מצה"ל. המשטרה הדגישה שבגין כל אירוע ירי נפתח תיק חקירה, וחלה ירידה מתונה בכמות התיקים שנפתחו. קיימת מצוקה גדולה מאוד במס' החוקרים, והיא משפיעה על הטיפול בתיקים. לא כל תיק מוביל לתשתית ראייתית בשל היעדר שת"פ, ולכן יש ניסיון בשימוש בכלים טכנולוגיים לצורך חקירת האירוע ובהתאם כתב אישום. בשנת 2025 היתה עליה של 120% בסיכול הברחות אמל"ח ונתפסו כ- 700 כלי נשק. סיכול החדירות מהגבולות צריך להיות פעולה של מס' גופים, ולכן הוקם חמ"ל משותף בדרום הארץ. המשטרה עדכנה שהשבוע התקבל תיקון לחוק העונשין, שקובע שהעונש על כל הברחה הוא 9 שנות מאסר, והוא בבחינת כלי נוסף. כמו כן בשבוע שעבר הושק פורטל משטרתי שמאפשר דיווח אנונימי על הימצאות אמל"ח בתוך מבנים. הכלי המשמעותי לצמצום עבירות הירי הינו שילוב של אכיפה ממוקדת, מיצוי חקירה והגשת כתב אישום.
פרקליטות המדינה מסרה שבשנים האחרונות קיימת תופעה משמעותית של הברחות באמצעות הגבולות הלא מוסדרים. יש עבודה סיכולית רבה בשת"פ עם צה"ל ומשטרת ישראל, וכאשר יש ראיות – מוגש כתב אישום. קיים מחסור דרמטי בחוקרים, ומכן נובע הצורך בטיוב חקירות. משנת 2020 חלה עליה ברף הענישה בעבירות נשק ולצד זה יש לנקות את הנשקים מהשטח.
משרד המשפטים דיווח שמשנת 2022 עד היום קודמו הצעות חוק רבות, חלקן ממשלתיות וחלקן פרטיות. כעת יש עדיין מס' הצעות חקיקה ממשלתיות שטרם התקבלו, כמו הצ"ח התמודדות עם עבירות נשק, שאושרה ע"י ועדת שרים לענייני חקיקה אולם לא הועלתה בכנסת לקריאה ראשונה.
הוועדה שמעה מצה"ל שמיקוד האכיפה הוא לנגד עיניו, ויש בלימה משמעותית בשנה האחרונה בגניבת נשק צה"לי מהבסיסים בשת"פ עם שב"כ ומשטרת ישראל. האמל"ח מפוזר ולכן צה"ל מסמן ומתעד כדי ליצור בקרה גבוהה סביבו ולא סביב כלי נשק. מערך הגנת מחנות עוסק בסוגיה של ביקורת פנים, צוותים אדומים וצוותי מצ"ח בשילוב המשטרה הצבאית למען מיגור התופעה.
עבירות נשק ע"י חיילים נמצאות בלב העבודה של התביעה הצבאית. כאשר מתבססת תשתית ראייתית בתיק חקירה, מוגש נגד החייל כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים. יש חתירה להקשחת הענישה בעניין.
תנועת רגבים אמרה שניתן לזהות עליה משמעותית בנשק הלא חוקי בנגב. המציאות כיום היא שעבריינים נתפסים לאחר מעשה ואין יוזמה. יש חשיבות למהירות התגובה, לצה"ל ולמשטרה יש קושי ליצור מגע מהיר. מוצע לייצר פוליגונים תחת מידע מודיעיני שיגדירו אזורים מסוימים כמאוימים, ולאפשר הגדלת סמכויות המשטרה לחיפושים יזומים ביישובים.
מרכז השלטון האזורי טען שהנשק הבלתי חוקי מאפשר דמי חסות ומתדלק את האלימות במרחב הציבורי. המרכז אינו מכיר נתונים על העבירות במשך מס' שנים וראוי שהם יועברו לקב"טים של המועצות.
מסקנות הוועדה
הוועדה ביקשה נציגות משמעותית של משרד רה"מ לתכלול המערכה.
הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל נתונים על שיעור ההצלחות לעומת המציאות בשטח.
הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל להעביר מענה לשאלותיו של מרכז המחקר והמידע שיועברו אליה יחד עם מסקנות הדיון.
הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לתת את הדעת על מס' החוקרים המנוסים שיוכשרו לנושא ויביאו לצמצום הפגיעה בתושבים.
הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026)