חומר רקע - גורמים חיצוניים
pawn דין
הוועדה תציבורית
לבדיקת המועצות חדתיות ותיפקודן
תמוז תשנייג
יולי 1993
75 העניוני
anon הוועדה לדאש הממשלת והשר לענייני דתות
מכתב מינוי הוועדה בידי ראש הממשלה והשר לענייני דתות
ריכוז המלצות הוועדה
מבוא
1. הפיטת היסוד
2. עיקרי הביקורת
3 מבנהח אירגוני
1 הדרך להספקת השירותים הדתיים
2 מספר המועצות חדתיות ופרישתן
4313 מטפר חברים במועצה דתית
8% יכיו"ר מועצה דתית, סגני יו"ר מועצה דתית
ומנכ"ל מועצה rent
5 דרך פינון מועצה דתית חדשה
.
’
bo 4 שירותים דתיים
1 כללי
2 הרבנות המקומית
3 שירותי קבורה
14 ככשרות
1 כללי
2 הנפקת תעודת כשדות
3 משגיחי כשרות - בחירתם, הכשרתם
והפיקות עליהם
8 מעמד משגוחי הכשרות
05 המלצות הוועדה oie הכשרות
5 מקוואות ובתי noo
46 חמיכה במוסדות ופעולות תרבות תורנית
5 יחסי מועצה דתית ורבנות מקומית
6. הזרמים הלא אורתודוכסים והמועצות הדתיות
7 תקציב וכספים
1 קביעת תקציב מועצה דחית
2 התפנסות העצמיות של מועצה דתית
3 הזמנת שירותים ועבודות על ידי מועצה דתית
8 משאבי אנוש
1 ממעמד עובדי המועצות הדתיות
2 עובדי המועצות הדתיות; הכשרתם ודרכי מינויים
owen 313 בקודש בישובים
9 פיקות ובקרה
43
tere ewe.
Sa. CCE eS
1
[
:
3
i
:
4
i
4
מדינת eves
הוועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות ותיפקודן
ב"ה,כ"תתמוז, השנ"ג
לכבוד 4 יולי 1993
מר יצחק רבין
ראש הממשלה והשר לענייני דתות
משרד ראש הממשלה
ירושלים
כב' ראש הממשלה,
הנדון: דו"ם הוועדה הציבורית לבדיקת. המועצות הדו יגם. ותיפקודך :
הננו מתכבדיט להגיש לך את דו"חה הוועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות
ותיפקודן.
הוועדה נתמנתה על ידיך, במכתבך מיום ט"ו באלול תשנ"ב (13.9.1992).
בעקבוח עחירה mab המשפט הגבוה לצדק, הושעה ביום ט' בחשון תשנ"ג
(5.11,1992) מר nen אלמליח מהברותו בוועדה. לא נתמנה הבר אחר. במקומו
והוועדה המטיכה בעבודתה בהרכב של 8 הבדים.
במחלך עבודתה קיבלה הוועדת 153 פניות מהציבור, שמעה 29 עדויות וקיימה 27
ישיבות, חלקן במסגרת ימי דיון מרוכזים. בנוטף לכך, על דעת הוועדה, קיימו
היושב ראש וגם חברי ועדה אחרים פגישות OY אנשים נוספים.
הדו"ת דן במגוון רחב של נושאים הקשורים למועצות הדתיות ולהספקת שירותי הדת
במדינה ומובאות בו המלצות הוועדה לטינויים בנושאים אלו, גיבוש הדין וחשבון
ותגשתו נשתהו עקב העדרויות של man ועדה מהארץ Sand תפקידיהם ועיסוקיהט.
הוועדה מביעה תודתה לעו"ד יצחק בלאו אשר, כמרכז הוועדה, סייע בידי הוועדה
במילוי תפקידה ועשה בריכוז החומר הרב ובעריכת הדו"ח.
בן מודה הוועדה לרבנים הראשיים, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, לרבני
עיך, למשרד לענייני הדתוח, למשרדי ממשלה אחרים, לרבנים, לנציגי רשויות
מקומיות ומועצוח דתיות ולאחרים שתופיעו לפניה וסיפקו תומר לעבודחה.
בכבוד רב, | % א
Oi) Lae 2
חיום י. צדו PAS? הר מקסים
יו"ר הוזועדה חבר
העתק: הרב רפאל פנחסי, סגן השר כענייני דתות
עו"ד יצחק בלאו
8 דוה-מועצה
מ-וגין
רחוב אחד DYN 9 (מנדל שלום) ת.ד. 29794 תל-אביב 61297
Ups 03-5105864/6 ‘20 03-5100552
Ministry of Religious Affairs משרד לעניני דתות
Minfsler’s Office
לשכת השר
בס"ד, ט"ו באלול התשנ"ב
3 בסמטמבר 1992
לכבוד :
מר חיים צדוק = ון"4
מר nen אלמלוה - - חבר \
מר יצחק הדצוג | - הבר .
TW מקסים לוי - חבר :
מר חייש קוברסקי - Tan ּ
|
| וברכה, mw
הריני ne אתבם בזה כועדה MIDI לבדיקת המועצות הדתיות ותיפקודן.
אבקשכם לוחת דעתכם על הנושאים הנראים לכם רלוונטיים והשובים לנושא,
ובכלל זה תפקידיהן של המועצות הדתיות, מבניהן, תקציבן, דרכי בחירתן
והפיקוח עליהן.
מר חיים י, צדוק יחיח יו"ר הועדה והוא ימנה אח מרנז הועדה.
אנקשכט wand את הדו"ח שלכם על מסקנותיכם ותמלצותיכם עד
ז' בטבת ההשנ"ג (31.12:92).
המנהל תכללי של המשדד לעניני דתות נתבקש לעשות את כל הסידורים הדרוטים
לועדה לעבודתה ולהעמוד לרשוחה את עובדי המשרד ושירותיו ככל שיודרשו לת.
אני מאחל לכם הצלוחה במילוי תפקידכם.
יטק ובןן
ראש הימשלה והשר לענ[נו ויות
העתק : המנהל הכללי - המשרד לעניני דתות
הוועדה ממליצה להקטין את מספר המועצוח הדתיות על ידי אימוץ ההמלצות
המפורטות להלן:
1.1
1.2
הקמת מועצות דתיות מחוזיות. הוועדח ממליצה להקטין את מספר המועצות
הדתיות. תהיה מועצה דתית בתחום השיפוט של כל רשות מקומית שחיא עיריה,
ואילו טירותי דת לתושבים שמהוץ לתחים הטיפוט של עיריות (דחיינו *
מועצות מקומיות, מועצות איזוריות ואחרים) יסועקו על ידי מועצות דתיות
מחוזיות,. בקביעת המחוזות יילקחו בהשבון מספר התושבים בכל rama
והפיזור הגיאוגרפי של הישובים במחוז, כל רשות מקומית בתתוס המחוז
סתהיה מעוניינת בכך, תוכל Nad ועד מקומי דתי שיהווה את החוליה
המקשרת שבין המועצה הדתית המתוזית ובין הרשות המקומית.
הוועדה ממליצה שלצורך מיפוי המחוזות, תמנה הממשלה וועדה מקצועית
שתקבע את המועצות הדתיות המהוזיות שיקומו, תתחוט את תחומי פעילותן
וכן תקבע את ייצוגן ושיעור השתתטוחן של הרשויות המקומיות בתקציב
המועצה הדתית המחוזית שבתהומה הן נמצאות.
בדרף זו יוקטן באופן ניכר מספר המועצות NNN שאינן RINNE שפ
עיריות,
מיזוג מועצות דַחַיות קיימות. מהעדויות ששמעה הוועדה מאזורים רבים
במדונה, למדה הוועדה שישובים קטנים הסמוכים לישוב עירוני מרכזי נהנים
משרותי NT שוגים הניתנים בישוב העירוני המרכזי (כגון רישום נישואין)
מבלי להזקק כלל למועצה הדחית שבישובים. הוועדה ממליצת שבמקוס בו קיים
ישוב עירוני מרכזי שבקירבתו קיימות מועצות דתיות קטבות, ימוזגו
המועצוח הקטנות עם מועצת הישוב העירוני המרכזי, כך Jw Ww הקטן יהנה
מהספקת שירותים דתיים על ידי הישוב העירוני הגדול הסמוך אליו.
לדוגמא, ניתן למזג me המועצה הדתית מבשרת ציון עם המועצה הדתית
ירושלים. מיזוג כגון זה יחייב את הישוב הקטן להשתתף באופן יהסי
בתקציב המועצה renin העירונית הגדולה, והוא יהיה מיוצג יחסית למספר
תושביו במועצה הדתית הגדולה.
1,3
1.4
1.5
1.6
הקמת אגדי מועצות-דתיות לעירותיים ספציפיים. הוועדה סבורה בי לא כל
שירות דתי יש לטפק באמצעות המועצה הדתית המקומית. לדעת הוועדה, PR
הצדקה ששירות כדוגמת רישום נישואין או כשרות יהיה שירות שינתן בכל
מועצה דתית. הוועדה ממליצה ששירות כגון זה ינתן במסגרת אחת עבור מספר
מועצות דתיות באזור מסוים. לשם כך יוקמו אגדי מועצות דתיות לשירותים
מסויימים כמקובל בתחום המוניציפלי במדינה.
הקמת אגדי מועצות-דתיות לטירותים הדורטים התמחויות ספציפיות. כשכלול
נוסף של ההמלצה הקודמת, ממליצה הוועדה על הקמת אגדי מועצות דתיות
לשירותים יתודיים הדורשים התמחות ספציפית בהן תרכש ההתמחות עבור כלל
המדינה או עבור מחוז שלה. לדוגמא, אחד השירותים אותם מספקות המועצות
הדחיות Nin עירובין. שירות זה דורש התמצאות בהלכות הספציפיות הנוגעות
אליו כמו גם שירותים אחרים הדורטים התמהות ספציפית. התמחות בשירות
ספציפי של רשות מרכזית במדינה או בכל אחד ממחוזות המדינה שתחיה
אחדיאית על npaon טירות זה ותתמחה בו, תביא לשיפור של NIV! זה לציבוד
ולהולזתו, הקמתן של רשות מדכזית או רשויות מרכזיות אלו תביא, ממילא,
להקצאת משאבים נכונה יותר כאשר במקום שבכל מועצה דתית יושקעו משאבים
בלימוד ושיפור שירות זה, יושקעו המשאבים במרוכז להנאתם ורווחתם של
כלל התושבים והאזרהים במסגרת TaN מועצות דתיות לאותו שירות.
הקמת הברות לאספקת שירוחי דת. הוועדה ממליצה על הקמת חברות לאספקת
שירותי דת או הוצאת מכרזים לקבלנים שיוכלו לספק חלק מן חשירותים
הדתיים, ובדרך זו תושג "הפרטה" של שירוחים אלו. לדוגמא, חברות שיתמהו
בשירותים כמו התקנה פאהזקה של עירוב, בתי מטבחיים, אחזקת בחי עלמין,
וכדומח.
.
תקמת מועצות דתיות חדשות, הוועדה ממליצה כי בעתיד שר הדתות טרם
שיכונן מועצה-דתית חדשה, יקים ועדה לבדיקת הצורך בהקמת המועצה חדתית,
בדומה לוועדת חקירה המוקמת להקידה בדבר הצורך בהקמת עיריה, השר
לענייני דזות יכריז על המועצה הדחית החדשה ANN’ עיון בתסקיר הוועדה,
~ 5 -
לעניין יישום המלצות 51.2 1,3, 1.8 ו-1.5 לעיל, הלכה למעשה ממליצה AYN
שתוקם וועדה מקצועית בה יכהנו 3 חברים נציגים של המשרד כלענייני דחות, משרד
הפנים ומְשרד LYNN הוועדה תשמע אח נציגי מרכז השלטון המקומי TIA"
המועצות האזוריות.
הוועדה ממליצה שהשר לענויני דתות יבהן את המצב הקיים כאשר לנגד עיניו צריכה
לעמוד השאיפה, שלמעט מקרים יוצאים מן הכלל, מספר חברי המועצה הדתית לא יעלה
על שני שלישים (2/3) מהברי הרשות המקומית שבתחומה מכהנת המועצה חדתית,
ובלבד שמספר החבדים יהיה לא זוגי, למשל, בעיר WR בה מספר oman מועצת
העיריח הוא 31, יהיה מספר חברי המועצה הדתית 21. במועצות דתיות מחוזיות
ובמועצות דחיות שימוזגו ממספר מועצות דתיות (ראה ההמלצוה בסעיפים 1,1 ו-1.2
לעיל), יקבע השר לענייני NANT את מספר חברי המועצה הדתית.
1 תוועדה ממליצה לחקן את המצב הקייט כך שב-3 הערים הגדולות (ירושלים,
חל-אביב וחיפה) יכהנו עד 3 סגנים ליושב ראש, שאחד מהם בלבד יכהן בשכר
והוא יהיה גם מ"מ היושב ראש בשכר, במועצות דתיות אחדות, שהן בתהום
שיפוטה של עיריה, היו"ר יכהן בשכר ולו ימונו שני סגנים ללא שכר, TAN
הסגנים יהיה Ba מ"מ היו"ר ויקבל שכר רק בגין התקופה בה הוא ממלא את
מקומו של היו"ר ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ-3 חודשים.
2 כדי לייעל את תיפקודן של המועצות הדתיות, ממליצה הוועדה למנות ב-3
הערים הגדולות מנהל כללי מקצועי בטכר למועצה הדתית, שיהיה אחראי
לתיפקוד בפועל של המועצה הדתיה בדומה לתפקידו של מנהל כללי במשרד
ממשלתי, במועצות דתיות אחרות, שהן בחהחום שיפוטה של עיריה, ימונה מנתל
אדמיניסטרטיבי למועצה-הדתית, OY מינויו של מנהל אדמיניסטרטיבי, תבוטל
משרת מזכיר המועצה הדתית ותצומצם משרת הגזבר.
הוועדה סבורה כי הנסיון המצטבר TRO נחקק החוק, כמו OA אופיים של השירותים
הדתיים שהינם שירותים בעלי אופי מקומי, מחייב חיזוק הנציגות המקומית,
דהיינו הרשות המקומית והרבנות המקומית, בהרכבתה של מועצה דתית, הוועדה רואה
בחיוב השארתו של השלטון המרכזי כגורם בהרכבתה של מועצה rent לשם הבטחת
מעמדם המיוחד של השדותים הדתיים היהודיים ושמירת אדפיים. ן
הוועדה ממליצה לשנות את הרכב הדשויות המרכובות את המועצות הדתיות כדלקמן:
55% - | ממספר חברי המועצה הדתית יתמנו על-ידי הרשות המקומית (במקום 45%
היום):
2% - ממטפר חברי המועצה הדתית יתמנו על-ידי הרבנות המקומית ( במקום 10%
היום);
20% + ממספר Aan המועצה הדתית יתמנו על-ידי שר הדתות (במקום 45%
היום);
הרכב הנציגות של הרשות המקומית ישקף, ככל האפשדי, את מיגוון ההדכב של מועצת
הדשות המקומית.
מועמדי הרבנות המקומית יבחרו על ידי הרבנים המקומייסל בהתייעצות עם רבני
השכונות, באם מכהנים כאלה במקום, ובהתייעצות עם בתי הכנטת הגדולים במקום.
Ty מממליצה הוועדה שיבוטל TAA בהסכמה הדדית בין הרשויות המרכיבות את
המועצה הדתית, כל רשות תמנה את נציגיה למועצה. לפי המיכסה המוקצית לה וכלל
החברים שימונו יכחנו כמועצה הדתית החדשה. ּ
אם אחת הדשויות לא מינתה את נציגיה תוך שלושה הודשים ON הבחירות לרשות
המקומית, יהיה שר הדתות חייב למנות את הנציגים במקום ANN רשות.
(ראה לעניין זה את דעת המיעוט של הבר הוועדה מר חיים קובדסקי, והערתו של
יו"ר הוועדה מר חיים י, צדוק, בסעיף 3.5 לדו"ה). |
גו
TNTAl
6.1
6.2
הוועדה ממליצה לקבוע סל שירותים דתיים, וזאת לפי שלוש קטגוריות כדלקמן:
שורותי Mon - טל שירותים זה יכלול את השירותיש שעל המדינה לספק ע"ח
כספי הציבוד פכלל תושביה היהודים. בקטגוריה זו ייכללו השירותים
הבאים! רבנות ונישואין, כשרות ושחיטה, טהרת המשפחה (מקוואות), שירותי
קבורה ועירובין. |
טירותים מקובלים - שרותימ דתיים שמקובל ona nnd ולתקצכם כשירותי
רשות ולא שירותי חובה, המדינה תסייע במתן שרותים אלו על-פי עקדונות
וקווי פעולה מקובלים בשרותים אחרים (כגון: תרבות, עבודה קהילתית).
בקטגוריה זו ניתן לכלול את השירותים הבאים: הקמת בתי כנסת ותמיכה בהם
ופעילות NaN תורנית.
שירותים נוספים - שירותיט שהציבור המקומי בכל מועצה דתית מעונין בחם.
| לדוגמה: בית דין לממונות שמקיימת המועצה הדתית בירושליט, שירותים אלו
יסופקו רק אם הם מקיימים את עצמם מבחינה חקציבית מאגרות שהציבור nde
בעדם או מתרומות ומענקים (עזבונות) שיועדו למטרות אלו,
הוועדה ממליצה, כטלב מעבר, שרק בעיריות יהיו שני רבני עיר, אחד
אשכנזי THN סטרדי. ברשויות מקומיות שאינן עיריות יכהן רב עיר אחד.
ברשויות מקומיות שבעתיד ווכרזו כערים ימשיך לכהן רב אחד, גם לאחר
הפיכתן לעיריה.
באשר לתקופת כהונתם של רבני עיר, ממליצה הוועדה כדלקמן:
1 רב עיך ייבתר לתקופה של 10 שנים.
i
0
ד
1 - 8 -
bad
1
2 דב עיר יוכל להציג את מועמדותו לקדנציה נוספת של 10 שנים |
הסמוכה לתקופת כהונתו כרב “Vy
3 מועמד MIM? כשיר להציג את מועמדותו לכהונת רב עיר OR טרם מלאו
לו 65 שנה. |
(ראה לענין זה את דעת המיעוט של חבר הוועדה מר חיים קוברטקי בסעיף
2 לדו"ח).
בוב ו
1 *יש להסדיר את נושא שירותי הקבורה pina נפרד לפיו השר לענייני דתות
יהיה מוסמך לחת זכיון לחברת קדישא לעסוק בענייני קבורה. מכח pan זה /
יהיה השר רשאי להתקין תקנות, בין השאד, בעניינים המפורטים בהמלצות
הבאות להלן, עוד לפני חקיקת החוק הנשרד בענין שירותי הקבורה, יש לאמץ
את ההמלצות המפורטות להלן במסגרת המצב החוקי הקיים.
2 השר לענייני דתות יתקין MPN שבהן יפורטו התשלומים המירביים בגין
רכישח קבר מחיים, קבורה במקומות מיוחדים וקבורה בבתי עלמין סגורים.
rim Canela iar ie SS
7.3 בקביעת התשלומים המירביים, יש לקבוע חשלומים שונים עבור רכישת חלקת
קבר מחיים על-ידי שני בני זוג ועבור רכישת הלקת קבר מחיים על-ידי 4
בן-זוג המבקש לרכוש חלקת קבר ליד בן-זוגו שהלך לעולמו, שתעריפה יהיה /
נמוך יותר מרכישת חלקת קבר מחיים על-ידי שני בני-זוג. אפטד לקבוע j
בתקנות תשלומים גבוהים יותר עבור רכישת הלקת קבר על ידי אנשים שאינם
| תושבי ישראל,
tor? = 8 לחלוטין על חברה קדישא לגבות כל סכום שגבייתו לא הותרה בתקנות,
5 המשרד לענייני NANT יהיה ממונה על שידותי הקבורה, יאכוף את החוק /
והתקנות באמצעים המסורים לידו ויקבל מחברות הקדישא העצמאיות דיגים
והשבונוח באופן סדיר, ,
זפ-2706-100 זסושש | בפסו OL 9206ק90029 בי8ך
he ent
בר שחו WERE
i
ti
1 .
|
7 .6
7.7
כל חברה קדישא תהיה גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה ובכל חברה קדישא
יתמנה מבקר פנימי על שי Pan הביקורת הפנימית, תטנ"ב-1992.
במקומות ena ההכנסות העצמיות של חברות הקדישא אינן מאפשרות אחזקה
Wines נאות של בתי העלמין, יט להגדיל את חקציב האחזקה והשיתוה של
בחי העלמין שבתחום אהריותן של Man קדישא אלו.
(nar? hay כטרות (סעיף .8
8.1
8.2
8.3
הוועדה ממליצה לאמץ - לאחר בחינה על ידי מחלקת הכשדות של הרבנות
הראשית לישראל - כבטיס לנוהל ארצי אחיד למתן תעודות הכשר. את קובץ
נוהלי הכשרות של הרבנרת הראשית צפת בהתאמות והשלמות שידרשו. קובץ זה
כולל קריטדיונים למתן תעודת הכשר, היקף ההשגחה ומספר המשגיתחים
הנדרשים אצל כל מושגה ונוהל בקשה לקבלת תעודת הכשר.
הוועדה ממליצה שבפיקוחה של הרבנות הראשית לישראל תוקם מכללה ארצית
להכשרת משגיחים שתסמיך משגיחים לאחר שעמדו בבחינות שתקיים הרבנות
הראטית לישראל. משגיהי כשרות יתמנו על ידי המועצות הדתיות על פי
מכרזים. למכרזים על מישרות פנויות של משגיחים במערך הכשרות של
הרבנויות בישראל יוכלו לגשת רק משגיחים בעלי תעודת הסמכה מאת הרבנות
הראטית לישראל,
הוועדה ממליצה להקיס ליד כל מועצה דתית תאגיד שיעסיק את משגיחי
הכשרות במקום. גראה לוועדה כי סוג התאגיד המתאים למטרה זו הוא תאגיד
שלא למטרות רווח בצורה של חברה מוגבלת בערבות וללא הון מניות. התאגיד
ינוהל על-ידי הנהלה עצמאית שתיבהר על-ידי המועצה הדתית, אך רוב חברי
ההנהלה לא יהיר הברי המועצה הדתית. המימון של התאגיד יבוא כולו
מהמושגחים, כך שהתאגיד יהיה למעשה משק סגור ויפעל על בסיס הכנטות
והוצאות, לרבות הוצאות תקורה מינימליים, על התאגיד יתיה לבטח את
זכויות המשגיחים לפנסיה ופיצויים בקרנות פנסיה ולא בדרך של פנסיה
תקציבית,
9002929206 OL WONS 5ש 517
28"
Saaz ל
bat bape ere עה
—
0
Sg pe בו
" 10 -
המשגיחים יהיו, כאמור, עובדים של התאגיד ולא יהיו קיימים, מבחינה
משמטית, יחסי עובד-מעביד בין המשגיחים למועצה הדתית ובין המשגיחים
למושגחים. מומלץ שתנאי העסקתם של המשגיחים 1944599 בהסכם קיבוצי
מיוחד,
04 היוועדה סבורה שאימוצם ויישומם בפועל של ההמלצות האמורות לעיל בנוגע
= למערכת הכשרות במדינה, תביא בסופו של דבר להעלאת קרנה של תעודת ההכשד
המונפקת על ידי הדבנות הממלכתית במדינה.
הוועדה ממליצה כי מעתה ואילך בכל תכנית מיתאר יכללו שטחים לשידותים דתיים
לסוגיהם ויוקצו מקומות מתאימים להקמתם של בתי כנסת ומקוואות. הוועדה ממליצה
שנושא זה יעוגן בהנחיות מכח PAN התיכנון והבניה.
כן ממליצה הוועדה שהמשרד לעגייני דתות בטיתוף הדשויות המקומיות ימצא פיתרון
במסגרת תקציבי הפיתוה של גופים אלו להקמתס של מיבנים לשירותים דתיים
במקומות בהם האוכלוטיה המקומית אינה מצליחה בכוחות עצמה לגייס את האמצעים
להקמתם של מבנים אלו.
הוועדה ממליצה שהתמיכה במוסדות והפעילות תרבות תורנית, יהיו חלק ממערך
טירותי nim המקובלים (להגדרת שירותים מקובלים - ראה המלצה 5 לעיל).
בנוסף, ממליצה הוועדה שיגובט נוהל למתן תמיכות על-ידי מועצות דתיות בהתאם
לנוהל למתן המיכות של רשויות מקומיות אוחן הכינה וועדה בין משדדית בדאשות
היועץ המשפטי לממשלה, בעקבוח הנוהל למתן תמיכות של משרדי ממשלה.
7 ז+ףפ:קה WON 1 06ש3ל9 9000
6'34ך
gies,
הוועדה ממליצה, ליתר תוקף, לעגן בחקיקת משנה את סדרי הנוהל בתחומי הפעולה
של לשכות הרבנות המקומית והמועצות הדתיות, לרבוח הכלים להבטחת ביצועם.
en
בהל
1
הוועדה ממליצה שתינתן תמיכה למוסדותיהם הדתיים של הזרמים הלא-אורתודוכטים,
לרבות פעילותם הקהילתחית-דתית, בהתאם לקריטריונים הנהוגים לגבי קהילות
Pech bea}
7, 7 Erin 2s
.> -
te 4 14
=
ש
.
Pa
+
הוועדה ממליצה להקים ועדת מומהים קבועה בה יהיו חברים נציגי המשרד לעבייני
דתות, משרד האוצר ומשרד הפנים, שתבחן את תקציבן של המועצות הדתיות על בסיט
2 העקרון של הספקת שרותי התובה ברמה סבירה והקצבה להספקת השירותים המקובלים
בהחאמה להקצבה לשרותחים מקובלים אחריט, מבלי להתבסס על "מדדים" קודמיםס בענין
זה, הוועדה סבורה כי כחלק מהרצון לשמר את השירותים הדתיים חובה על המדינה
לבנות תקציב המשקף נאמנה את הצרכים התקציביים של שרותים אלו,
בענין ההשתתחפות בחקציב של המועצות הדתיות, אין הוועדה ממליצה לשנות את המצב
הקיים לפיו ב-40% מהוצאות התקציב נושאת הממשלה באמצעות המשרד לענייני דתות
וב-60% נושאת הרשות המקומית שבתחומה נמצאת המועצה SRT
הוועדה ממליצה שוועדת מומחים כנ"ל תבחן הגדלת שיעור האגרות בעד אותם
| שירותיס שניתן להגדיל בהס את האגרות בלי פגיעה בכלל האוכלוטיה, כן ממליצה
הוועדה שתעריף האגרות הניגבות על ידי המועצות הדתיות יבדק על-ידי ועדת
מומחים לעיתים מזומבות, ועל כל פנים לפחות אחת ל-3 שכים מתוך מגמה להתאימן
לעלות השירותים שהמועצה הדתית מטפקת.
כן ממליצה הוועדה שכמקור הכנסה נוסף יתאפשר למועצות דתיות לקבל תרומות,
מענקים ועזבונות.
| 9082979206 OL WOAd 82:£T 2T@2-LD0-9T
- 12 -
הוועדה ממליצה לההיל על המועצות הדתיות את תקנות העיריוח (מכדזים),
התשמ"ח-1987, בשינויים המחוייבים.
2
הוועדה ממליצה להמשיך ולהקפיד בכל דיון על מעמדם, הובותיהם וזכויותיהם של
עובדי המועצות הדתיות, על השוואתם לאלו של עובדי הרשויות המקומיות ולעגן
הסדר זה בתקנות של השר לענייני דתות באישור שר הפנים.
ן 1 יוקם מכון ארצי ליד המשרד לענייני mint שיעסוק בהכשרת עובדים
i
מקצועיים למועצות הדתיות ויערוך השתלמויות בהתאם לנדרש לעובדיפ אלו. |
| 7.2 עובדי המערך המינהלי במועצות הדתיות ישולבו במערך ההדרכה של “ay
הדרשויות המקומיות בנושאי מינהל,
| 17.3 על. קבלח עובדים למועצות הדתיות יוחלו תקנות העיריות (מכרזים לקבלת
עובדים), התש"ם-1979, בשינויים המחוייבים,
הוועדה ממליצה שלאחר קבלתה ויישומה של המלצתה להקמת מועצות דחיות מחוזיות,
inane המשרתים בקודש לעובדיהם של המועצות הדתיות המחוזיות שבתחומן הט
עובדים.
257 0ְמ%>5:שם | בבס OL 90ל9 9000 03
- 13 -
1 מועצה דתית תהיה wand Maen מדי שנה דו"ח כספי מאושר על ידי רואה
חטבון על הכנסותיה והוצאותיה של המועצה וזאת תוך 3 חודשטים מתום השנה.
רואה-החשבון ייבחר מתוך רשימה של רואי-השבון שתוכן על-ידי השר
לענייני דתות ושר המשפטים. תנאי העסקתם והיקף משרתם של רואי-החשבון
ייקבעו על-ידי השר לענייני דתות, בהתאם לקריטריונים המקובלים להעסקתם
: בדשויות המקומיות. רואה חשבון אחד יוכל להתמנות כרואה חשבון של מספר
מועצות דתיות. |
2 ימונה מבקר פנימי בכל מועצה דתית, וזאת גם אם נותד ספק OR תוק
הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, חל על מועצה דתית. המבקד הפנימי ייבחר
מתוך רשימה של מבקרים פנימיים שתוכן על-ידי השר לענייני דתות ושד
הכלכלה והתיכנון. תנאי העסקתם והיקף משדתם של המבקרים הפנימיים
ייקבעו על-ידי השר לעגייני דתות, בהתאם לקריטריונים המקובליט להעסקתם
ברשויות המקומיות, מבקר פנימי אחד יוכל להתמנות כמבקר פנימי של מספר
מועצות דתיות.
19.3 המשרד לענייני דתות יקיים יחידת פיקוח וביקורת יעילה של המשרד על
המועצות הדתיות ויקבע כללים וקריטריונים לביקורת זו.
8 יחידוה הביקורת בכל mwa מקומית יקיימו ביקורת טדירה במועצות הדתיות
שבתחומן ויעבירו את ממצאיהן דרך קבע למשרד לענייני דתות.
זפ- 708-100 82:87 | במסה 1 9006₪ק9 900 ב'סק
Sid 4
- 14 -
מבוא
ביום ט"ו באלול התשנ"ב (13.9.1992), מינה ראש הממשלה והשר לענייני דתות, Wa
יצחק רבין, את הוועדה הציבורית לבדיקת המועצוח הדתיות ותיפקודן.
ליו"ר הוועדה נחמנה מר חיים י, צדוק ולחברים בה נתמנו ה"ה משה אלמליה, יצחק
הרצוג, מקסיס לוי וחיים קוברסקי. על פי כתב המינוי של הוועדה, מינה
היושב-ראש את עו"ד יצחק בלאו כמרכז הוועדה.
בעקבות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, הושטעה ביום ט' בחטוון תשנ"ג
nen on )5.11.1992( אלמליה מחברותו בוועדה. הוועדה מודה למר אלמליה על
תרומתו לעבודת הוועדה בתקופה בה היה חבר בה.
הוועדה נתבקשה nnd את דעתה על הנושאיס הגראים לה רלוונטים לנושא ובכלל זה
תפקידיהן של המועצות הדתיות, מבניהן, תקציבן, דרכי בהירתן והפיקוח עליהם.
ו
Lg הוועדה פנתה לציבור באמצעות מודעות בעיתונים והזמינה כל מִי שיש לו דבר אל
הוועדה להגיש לה תזכיר תמציתי בכתב שישקף את דעתו והצעותיו, בעקבות פנייתה
הנ"ל, קיבלה הוועדה 153 פניות מהציבור.
ן הוועדה הזמינה חלק מהפונים אליה להופיע בפניה ובנוסף לכך נפגשה OY גורמיס
iF רבים נוספים שלדעתה קשורים למועצות הדתיות, ביניהם הרבנים הראשיים לישראל,
הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, רבני עיר, שרים לענייני דתות “Taya
מנכ"לי המשרד לענייני דתות בעבר ובהווה, נציגי משרדי ממשלה, נציגי מועצות
דתיות, רבנים מקומיים, נציגי רשויות מקומיות ועוד, בסה"כ שמעה הוועדה במהלך
₪ עבודתה 29 עדויות. בנוסף לכך, על דעת הוועדה, קיימו היושב ראש וגם “TAN
ועדה אחרים פגישות עם אנשים נוספים.
המועצות הדתיות ואת שירותי הדת היהודיים במדינה מתוך מגמה שלאזרהים היהודים
. Ri
הוועדה. ראתה את תפקידה כוועדת בדיקה ציבורית, הבאה לבדוק את תיפקודן של /:
במדינת ישראל יסופקו שירותי דת בצודה הטובה והיעילה ביותר. i
זפ-86-100ז37 80:87 | במ OL 9002903206 "80
בדיוני הוועדה, כמו גם בדו"חה זה, געשו בהינה וניתוח של המצב הקיים וגיבוש
המלצות שיביאו לטיפור היפקודן של המועצות הדתיות ומערך הספקת השירותים
הדתיום לציבור היהודי בישדאל. היישוס של pon מהמלצות הוועדה יחייב חקיקה.
הוועדה משוכנעת כי יישום המלצותיה יהיה בו כדי להעלות ולשפר את השירותים
i הדתיים לציבור היהודי במדינה,
הוועדה מביעה תודתה לעו"ד יצחק בלאו אשדר, כמרכז הוועדה, סייע בידי הוועדה
: במילוי תפקידה ועשה בריכוז ההומר הרב ובעריכת הדו"ח,
כן מודה הוועדה לרבניםס הראשיים, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, לרבני
עור, למטרד לענייני דתות, למשרדי ממשלה אחרים, לדבנים. לנציגי רשויות
מקומיות ומועצות דתיות, BINNS שהופיעו לפניה וסיפקו חומר לעבודתה bobo אלה
| שבענו לקריאתה, פנו אליה ביוזמתם וסיפקו חומר נוסף לעבודתה,
ete tdeltte te tes daisbees bat ד
הרה :"ה יה Fr tl .
כ
ישן
קּ
| :
,
/
4 900/979206 OL WONd זפ-02-100ז2 זק:פם
- 16 -
fro on ‘ j היעטרד
מאז הקמת המדינה ניתגים לתושביה היהודיים שירותי דת הממומנים בחלקס על-ידי
גביית אגרות ובעיקרט על חשבון כספי הציבור, הסדר זה yaw תחילה pina תקציבי
השירותים הדתיים היהודיים (הוראת שעה), תש"ט-19%9, ובהמשך במסגרת חקיקת
הוקים לשעה עד להקיקתור של pin שירותי חדת היהודיים (גוסח משולב),
תשל"א-1971 (להלן - "חוק שירותי הדת"). חוק זה מהווה היום את המסגרת לאספקת
שירותי דת ליהודים בישראל,
הוועדה לאחר שבחנה התפיסה המונחת ביסודו של חוק שירותי חדת, לרבות שאלת
חובתה של המדינה לטפק שירותי דת יהודיים במדינה הגיעה למסקנה שאין מקום
לשנות תפיטה זו.
הוועדה מקבלת כהנחת יסוד שהמדינה חייבת להמשיך ולספק שירותי דת לתושביה
במטגרת התקציבים הציבוריים.
הוועדה שמעה מחוגים שונים בציבור דברי ביקורת על תיפקוד המועצות הדתיות.
נשמעה אי נחת בציבור בארבעה נושאים עיקרי ים והם: מינוי מועצה דתית והרכבה,
ענייבי כשרות, שירותי קבורה ותקציב המועצות הדתיות.
raya מינוי מועצה דתית והרכבה, נסבה הביקורת בעיקר על פרק הזמן הארוך
העובר עד שמתמנה מועצה nent חדשה, פרק זמן זה מגיע לעיתים לתקופה של קדנציה
מלאה של מועצת רשות מקומית כך שמועצה דתית בהרכב מסוים מכהנת תקופה של שתי
קדנציות והכל מסיבות של קשיים במינוי מועצה דתית הדשה, תוך קיום כל הוראות
החוק. בענין זה נשמעו דעות שהציער שינוי יסודי בנושא הספקת שירוחי הדת
לרבות ביטולן של המועצות הדתיות והפיכתן למהלקות ברשויות המקומיות או
צימצום דרסטי במספרם,
90)
02309826 1 Wot | ססק:שפ 7
whe Dense
Strict SINE ete ated
OE enh ere ee המרה en + 2 -
ו
- 17 -
בענין שירוחי הכשרות נסבה הביקורה בעיקר על משגיחי הכשרות, העסקתם על ידי
המושגחום וקריטריונים להנפקת תעודות כשרות.
בענין שירותי הקבורה, נסבה הביקורת בעיקר כנושא התשלומים הניגבים על ידי
הברות קדישא עבור רכישות הלקות קבר מחיים.
בעניין תקציב המועצות הדתיות, נציגיהן, שבדרך boo נתמכו בענין זה על ידי
נציגי הרשויות המקומיות וכן על ידי נציגי המשרד לעבייני דתות, קבלו על
טהמגבלות התקציביות אינן מאפשדות תיפקוד טוב של המועצות. נציגי המשרד
לענייני mint הצביעו על כך שהמדובר במערכת קטנה שהיקפי תקציביה אינו עולה
על ב-1% עד 2% בממוצע מתקציבי הרשויות המקומיות על אף היקפי הנושאים
שבחחומי אהריותה, מול טענות אלה, הציג משרד האוצר עמדה לפיה בשנים האחרונות
גדל ריאלית תקציבן של המועצות הדחיות,
pan גיכר מדיוני הוועדה הוקדש לנושאים הנ"ל והחלק הארי מפרקי הדו"ח להלן
יעסוק בנושאים אלו ובתמלצות הוועדה לגביהם.
3.1 . י דר
הגוף שהוסמך על-פי חוק שירותי הדת לספק טירותים דתיים ליהודים הוא
המועצה הדתית.
השרד לענייני דתות מוסמך להקים מועצה דתית בכל רשות מקומיח שאין בה
מועצה דתית.
בפני הוועדה הועלו הצעות שונות לשינוי המבנה האירגוני של המועצות
הדתיות ביניהן, הצעה שהמועצות הדתיות iia ושהשירותים הדתיים
יסופקור לציבור על-ידי מתלקה לשירותים דתיים בכל דשות מקומית. כן
הועלתה הצעה לצמצוט מספר השירותים הדתיים שיהיו בתחום אחריותם של
המועצות הדתיות,.
17 פמְפ**שם | בב Ol 980₪ל0009
- 18 -
הוועדה בחנה את ההצעות השונות ובאשר להצעוה הנ"ל סבורה הוועדה
שהמיוחד בשירותים דתיים הוא אופיים ההלכתי-דתי, כאשר הסמכות ההלכתית,
הרבנות, נוטלת pen בהכוונה ההלכתית על הטירותים הדתיים. לכן, סבורה
הוועדה, כי מן הראוי byw מתן שירותים אלו כוָלם, יהיה אמון גוף
אוטונומי המורכב מאנשים שיש להם ענין בקיום השירותים הדתיים ואין
להטיל תפקיד זה על מחלקה בכל רשות מקומית,
3.2 מטמו" המועצות הדתיות נפרישתך
נכון למועד כתיבח דו"ח זה, קיימות במדינת ישראל 168 מועצות דתיות bow
אחת מהן מספקת את השירותים הדתיים המקובלים בתחום הרשות המקומית שבה
היא פועלת. כך המצב הן בערים הגדולות המונות מאות אלפי תושבים והן
במועצות מקומיות קטנות המונות לעיתים רק אלפים אחדים או אף מאות
תוטבים. כל מועצה mrt מהזיקה מבנה המשמש AMIR לצרכיה. כמו-כן,
| מקיימת כל מועצה דתית מערך עצמאי הכולל את החברי המועצה, הנהלה |
מצומצמת, מזכירות ועובדיט מקצועיים במחלקות השוגנות המספקות את
השירותיס הדתיים לסוגיהם. במקומות קטנים, לעיתים המערך יוחר מצומצם
כמתחייב מגודלו של המקום,
pny שוניס מוביליט לצורך לארגן מחדש את פרישת המועצות הדתיות,
מועצות ment בערים הגדולות הינן בעלות היקף סביר ביחס לגודל
האוכלוסיה אותה הס משרתות, לעומת זאת, רשויות מקומיות קטנות המשרתות
אוכלוסיה מצומצמת, אינן יכולות להגיע לפיתוה מבנה יעיל של מועצה
דתית. בנוסף, אירגון מחדש של המועצות הדתיות ופרישתן, יתכן ויביא
ליעילות וחיסכון וישפר את השירות לאזרח,
המלצות הוועדה
הוועדה ממליצה להקטין את מספר המועצות הדתיות על ידי אימוץ ההמלצות
המפורטות להלן:
98'd 0062
כמס 1 9206ל9 :ְ7 517
- 19 -
)1( הקמת מועצות יות. מחוזיות. הוועדה ממליצה להקטין את מספר
המועצות הדתיות. תהיה מועצה דתית בתהום השיפוט של כל רשות
מקומית שהיא עיריה, ואילו שירותי דה לתושבים שמהחוץ לתהום
השיפוט של עיריוח (דהיינו - מועצות מקומיות, מועצות איזוריות
ואחריט) יסופקו על ידי מועצות דתיות מחוזיות, בקביעה המחוזות
יילקהו בחשבון מספר התושבים בכל מחוז, והפיזור הגיאוגרפי של
הישובים במחוז, כל nies מקומית בתחום המחוז שתהיה מעוניינת
בכך, תוכל לבחור ועד מקומי דתי שיהווה את החוליה המקשרת שבין
המועצה הדחית המחוזית ובין הרשות המקומית.
הוועדה ממליצה שלצורך מיפוי המחוזות, תמנה הממשלה וועדה
מקצועית שתקבע את המועצות meni המחוזיות שיקומו, תתהים reo
תחומי פעילותן וכן תקבע את ייצוגן ושיעור השתתפותן של הרשויות
המקומיות בתקציב המועצה הדתיה המחוזית שבתחומה הן נמצאות,
בדרך זו יוקטן באופן ניכר מספר המועצות הדתיות שאינן בתחומן by
עיריות.
airy = (2) מועצות יות, קיימות. מהעדויות ששמעה הוועדה מאזורים
רביט במדינה, למדה הוועדה שישובים קטנים הסמוכים לישוב עירוני
מרכזי נהנים משרותי דת שונים הניתנים בישוב העירוני המרכזי
(כגון רישום נישואין) מבלי להזקק כלל למועצה הדתית שבישובים.
הוועדה ממליצה שבמקוט בר קיים ישוב עירוני מרכזי שבקירבתו
קיימות מועצות דתיות קטנות, ימוזגו המועצות הקטנות עם מועצת
הישוב העידוני המרכזי, כך שהישוב הקטן יהנה מהספקת שירותים
דתיים על ידי החישוב העירוני הגדול הסמוך אליו. לדוגמא, ניתן
למזג את המועצה הדתית מבשרת ציון oy המועצה הדתית ירושלים.
מיזוג כגון זה יחייב את הישוב הקטן להשתתף באופן yen? בתקציב
המועצה הדתית העירונית הגדולה, וחוא יהיה מיוצג יחסית למספר
תושביו במועצה הדתית הגדולה.
9
“tT | | :
onmaorarac ni WR 4 0-1כ1-<סזט | זע:פק
(3)
(4)
(3)
Zte@z-150-9T +קץ:>ק
~ 20 -
הקמת אגדי מועצות-:דתיות לשירותיים ספציפיים., הוועדה טבורה כל
לא כל שירות דתי יש לספק באמצעות המועצה הדתית המקומית, לדעת
הוועדה, אין הצדקה שטירות כדוגמת רישום נישואין או כשרות יהיה
שירות שינתן בכל מועצה דתית. הוועדה ממליצה ששירות כגון זה
ינתן במסגרת אחת עבור מספר מועצות דתיות באזור מסוים. לשם כך
יוקמ אגדי מועצות דתיות לשירותים מסויימים כמקובל בתחום
המוניציפלי במדינה.
הקמת TAR מועצות-דתיות לשירותים הדורשים התמהויות ספציפיות.
כשכלול נוסף של ההמלצה הקודמת, ממליצה הוועדה על הקמת אגדי
מועצות דתיות לשירותים יהודיים הדורשים התמחות ספצישית בהן
תרכש ההתמחות עבור כלל המדינה או עבור rang שלה. לדוגמא, אחד
השירותים אותם מספקות המועצות הדתיות הוא עירובין. שירות nr
דורש התמצאות בהלכות הספציפיות הנוגעות אליו כמו גם שירותים
אחרים הדורשיט התמהחות ספציפית. התמחות בשירות ספצִיפי של רשות
מרכזית במדינה או בכל אחד ממחוזות המדינה שתהיה אתראית על
הספקת שירות זה ותתמחה בו, תביא לשיפור של שירות זה לציבור
ולהולזתו. הקמתן של רשות מדכזית או רשויוח מרכזיות אלו תביא,
ממילא, להקצאת משאבים נכונה יותר כאשר במקום שבכל מועצה דתית
יושקעו משאבים בלומוד ושיפור שירות זה, יושקעו המשאבים במרוכז
להנאתם ורווהתם של כלל התושבים והאזרהים במסגרת אגד מועצות
דתיות לאותו שירות.
הקמת חברות לאספקת שירותי דת. הוועדה ממליצה על הקמת חברות
לאספקת שירותי דת או הוצאת מכרזים לקבלנים שיוכלו לספק חלק מן
השירותים הדתיים, ובדרך זו תושג "הפרטה" של שירותים אלו.
לדוגמא, חברות שיתמחו בשירותים wo התקנה ואחזקה של עירוב, בתי
מטבחיים, אחזקת ona עלמין, וכדומה.
ann שסקנסטט mi בבר
- 21 -
(6) הקמת מועצות דתיות חדשות. הוועדה ממליצה כי בעתיד שר הדתות טרם
שיכונן מועצה-דתית חדשה, להקים ועדה לבדיקת הצורך בהקמת המועצה
הדתית, בדומה לוועדת הקירה המוקמת לחקידה בדבר הצורך בהקמת
עיריה, השר לענייני דתות יכריז על המועצה הדתית החדשה לאחר
עיון בחסקיר Amin
לעניין יישום המלצות (2), (3), (8) ו-(5) לעיל, הלכה למעשה, ממליצה
הוועדה שתוקם וועדה מקצועית בה jane? 3 חברים נציגים של המשרד
לענייני דתות, משרד הפנים ומשרד האוצר, הוועדה תשמע את נציגי מרכז
השלטון המקומי וארגון המועצות האזוריות.
החוק קובע ששר הדתות מוטמך לקבוע את מספר חברי המועצה הדתית, ובלבד
| שמספר חברי המועצה הדתית לא יעלה על מספר חברי הרשות המקומית, למעשה,
4 בכל המועצות הדתיות הקיימות, מספר הברי המועצה ANT למספר חבדי הרשות
/ המקומית.
בהסתמך על הנתונים שהיו בפני הוועדה, נראה שאין צורך בגוף בסדר גודל
זה. גודל הגוף מהווה הכבדה מיותרת על תיפקודו כאשר גוף מצומצם יותר
חזקה עליו טיפעל ביתר יעילות ובחסכון. בנוסף לכך, נראה כי המצב הקיים
הינו עיוות רצונו של המחוקק. |
המלצת. מו העדה
25 הוועדה ממליצה שהשר לענייני דתות יבהן את המצב הקיים WD לנגד עיניו
, צריכה לעמוד השאיפה, שלמעט מקרים יוצאים מן הכלל, מספר חבדי המועצה
2 הדתית לא יעלה על vay שלישים (2/3) מחברי הרשות המקומית שבתחומה
מכהנת המועצה הדתית, ובלבד שמספר החברים יהיה לא זוגי. למשל, בעיר
אשר בה מספר חברי מועצת העיריה הוא 31, לא יעלה מספר san המועצה
הדתית על 1. במועצות דתיות מחוזיות ובמועצות דתיות שימוזגו ממספר
מועצות דתיות (ראה המלצות 1 ו-2 בסעיף 3.2 לעיל), יקבע השר לענייני
NAT את מספר הבדי המועצה Jenin
₪1 ש₪קססב נמכט Mm! WOAS PESPT "21G2-LD0-9T
34 |
TAT | ]]בי-רצד
תקנות בדבר ניהול מועצות דתיות שהוצאו מכה חוק תקציבי השטירותים
הדתיים היהודיים, תש"ט-1949, קובעות, שחברי המועצה הדתית בוחרים THR
מחבדיה כיו"ר המועצה הדתית, כן רטאית המועצה הדתית לבחור סגן ראש
מועצה או יותר מסגן ראש מועצה אחד, במספר שאושר על ידי שר הדתות, וכן
גזבר מבין חבריה.
מבין חברי המועצה, במקומות שקיים אישור לכך, יו"ר המועצה הדתית מכהן
בשכר וכך גם סגני היו"ר. ne? המישרה המאושרת ליו"ר המועצה הדתית
ולסגניו משתנה ממקום למקום בהתאם לגודלו.
לפי הנתונים שנמסרו לוועדה, מכהנים כיום בשכר כ-90 יושבי ראש של
מועצות דתיות, המתהלקים בכ-73 תקנים של 100% משרה, וכ-58 סגנים
המתחלקים בכ-37 תקנים של 100% ones הוועדה מצאה, שבמקומות מסויימים
ממכהנים בשכר יו"ר המועצה הדתית ולצידו גס מספר סגני יושב-ראש בשכר.
המלצות הונעדה:
(1) הוועדה ממליצה לשנות את המצב הקיים כך שב-3 הערים הגדולות
( ירושלים, תל-אביב וחיפה) יכהנו עד 3 טגנים ליושב ראש, שאחד
‘mba onn יכהן בשכר והוא יהיה גם מ"מ היושב ראש בשכר, במועצות
דתיות אחרות, שהן panna שופוטה של עיריה, היו"ד יכחן בשכר ולו
יהיו שני סגנים ללא שכר, אחד הסגנים יהיה גם מ"מ היו"ד ויקבל
שכר רק בגין החקופה בה הוא ממלא את מקומו של היו"ר ובלבד
שתקופה זו לא תפחת מ-3 חודשים.
)2( כדי לייעל את תיפקודן של המועצות הדתיות, ממליצה הוועדה למנות
ב-3 הערים הגדולות מנהל כללי מקצועי בשכר למועצה הדתית, שיהיה
אחראי לתיפקוד בפועל של המועצה הדתית ANITA לתפקידו של מנהל
כללי במשרד ממשלתי. במועצות דתיות אחרוה, שהן בתחום שיפוטה של
עיריה, ימונה מנחל אדמיניסטרטיבי למועצה-הדתית. עם מינויו של
מנחל אדמניסטרטיבי תבוטל משרת מזכיר המועצה הדתית וחצומצם משרת
הגזבר.
1 וב ובר oe fT
ב"קב"ור'+ at ee ee le tel ו
1
rare ot
bh od
~ 23 -
חוק שירותי הדת קובע שהרכבה של כל מועצה דתית יתחדש בתום ששה חודשים
מיוט בחירתה של הרשות המקומית.
על פי החוק הנ"ל 45% ממספר חברי המועצה הדתית הם מועמדי השר לענייני
הדתות, % ממספר חברי המועצה הדתית הם מועמדי הרשות המקומית ו-10% הם
מועמדי הרבנות המקומית.
במקרה שהרשות המקומית לא הציעה לשר לענייני דתות מכסת מועמדים למועצה
ת השר, תישלח לה דרישה
| הדתית תוך שלושים יום מיום שנשלחה אליה דדיש
נוספת. on הרשוח המקומית לא AVIVA לדרישה הנוספת תוך חמישה עשר יום
מיוס שנשלחה, רשאי השר כלענייני זדיתות להציע את מכסת המועמדים שנועדה
לרשות המקומיח, ההוראות הנ"ל חלות גם על מיכסת המועמדים של הרבנות
|
ו
|
0
1 המקומית,
1
/
ג
חוק שירותי הדת קובע שעל שלוש הרשויות, קרי השר לענייני דתות, הרשות
4
/ המקומיח והרבנות המקומית, לחוות דעתן על המועמדים מבחינח התאמתם לשמש
1
\ חברי המועצה ומבחינת ייצוגם המחאים של הגופים והעדות המעוניינים
בקיומם של שירותי הדת היהודיים במקוס בו מוקמת המועצה הדתית. משמעותה
המעשית של הוראה זו הינה הקניית זכות ווטו לכל אחד מהגופים הממגים.
yay | זה קובע החוק כי אם נתגלעו חילוקי דעות בין שלוש הרשויות,
i יובאו להכרעת ועדת שרים שחבריה הם ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש,
|
| השר לענייני דתות ושר השנים או נציגיהם; ערער שר על החלטת הוועדה,
הכריע הממשלה,
עוד קובע החוק כי אם מועצה דתית אינה ממלאת את תפקידיה, יכול השר
- | לענייני דתות למנוח ועדת הקירה שבין חבריה נכלל נציג היועץ המשפטי
1 למממשלה, שתחקור את הנעשה במועצה הדתית. לאחר עיון בדו"ח ועדת
רשאי השר לענייני דתות לפזר את המועצה הדתית ולמנות במקומה
החקירה,
ועדה ממונה.
WON4 22:67 ז-06-100ן2
ee aap ששקבטקם ni
- 2h -
| הוועדה סבודה כי סוגית המבנה וההרכב של המועצות הדתיות פוגמת קשות
: בתיפקודן של מועצות דתיות רבות ומשפיעה בהכרח על מעמדן הציבורי
ן
הירוד. הוועדה סבורה עוד שדרך הכינון של מועצה דתית והרכבתה המתוארים
| | לעיל,
3.5.1
ו
3.5.2
ZE:ET זפ-06-100ז0
פגומים מאוד ומובילים לשורת ליקויים כדלקמן:
הלקו היחטי הגדול של השר לעניינִי דתוח בהדכבתה של מועצה דתית
הביא למצב שלמעשה השליטה במועצות הדתיות הוא נחלתה של המפלגה
השולטת במשרד הדתות, עובדה זו סותרת את העקרון הקבוע בחוק
שירותי הדת לפיו יש לראות בחבדי המועצה הדתית יצוג מתאים של
הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת היהודיים
במקום, עקרון המבוסס על היות השירותיס הדתיים לפי מהותם
שירותים מקומיים. |
הוראות חוק שירותי הדת המחייבות הסכמה מלאה בין הרשויות
המרכיבות את המועצה הדתית, מביאות לסירבול או אף לשיתוק הליך
Anion של מועצה דתית חדשה, מאחר ובהרבה מקרים רשויות אלה
מתקשות להגיע להסכמה ביניהן ועד שמושגת הכרעה בשאלת הריכבה של
המועצה הדתית, חולף זמן רב. הוועדה התרשמה כי למדות הוראות
החוק כמעט ואין מועצה דתית חדשה שהליך הרכבתה מסתיים בתוך שישה
חהודשים מיום mens הרשות המקומית במקום, לעיתים אף הולפת
קדנציה מלאה של הרשות המקומית מבלי שהוחלפה המועצה הדתית בתחום
אותה רשות.
רק לאחרונה העיר על כך נשיא בית המשפט בעליון במסגרת פסק דין
בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 5820/92) שעניינה הרכבת
המועצה הדתית ברחובות. המועצה הדתית החדשה ברחובות היתה צריכה
לעמוד על מכונה סביב יום 28.8,1989, היינו,. בתום ששה חודשים
ממועד הבחירות לרשות המקומית. אולם, בשל כשל במלאכת ההרכבה
עומד ענין זה להסתיים רק עתה, היינו nawa 1993, עוד העיר בשיא
בית המשפט העליון שלא Mining בחומרתן הן המחלוקות סביב
המינויים והאינטרסים הנוגדים, חלקטם זרים לענין, שמצאו להם
אחיזה איתנה בכל השלבים של הרכבת המועצה. לכן קרא הנשיא לבצע
חתיקונים בחקיקה, Iwan! את הישנות התופעות המתוארות לעיל.
בבסב ni אאקקבטקט )גוס
: ~ 29 -
הוועדה בדיוניה בהנה אפשדויות שונות לשינויים דרסטיים באושן כינונה
של מועצה דתית. בין השאר, נבחנה האפשרות לקיים בחירות כלליות למועצות
הדתיות בצמוד לבחירות לרשויות המקומיות. נבחנה גם האפשרות להקים גוף
בוחר בכל רשות מקומית שיבחר את המועצה הדתית בדומה לגוף הבוחר, הבוחר
את הרבנים הראשיים לישראל, לאהר דיון באפשרויות הנ"ל, הגיעה הוועדת
למסקנה כי אין הצדקה לקיים בחירות כלליות לגוף כמו מועצה דתית
ובמיוחד שקיומן של בחירות כלליות עשוי להשפיע על צַביוּנו של הגוף.
לענין בחירת מועצה דתית על ידי גוף בוחר, הגיע הוועדה למסקנה שעל אף
שפתרון זה נראה לכאורה כמתאים לפתרון הבעיות עליהן הצביעה הוועדה
לעיל, הדי שיישומו המעשי של פתרון זה ובמיוחד המפתח להקמת הגוף הבוחר
ובחירת הנציגים לגוף זה, כמעט בלתי אפשרית לנוכח ריבוי. הגורמים
שעליהם לקחת חלק בגוף הבוחר.
המלצות הוועדה
הוועדה סבורה כי הנסיון המצטבד TRA נחקק התחוק, DA ND אופיים של
השירותים הדתיים שהינם שירותים בעלי אופי מקומי, מחייב חיזוק הנציגות
המקומית, דהיינו הרשות המקומית והרבנות המקומית, בהרכבתה של מועצה
דתית. הוועדה רואה בחיוב השארתו של השלטון המרכזי כגודםס בהרכבתה של
מועצה דתית לשם הבטחת מעמדס המיוחד של השרותים הדתייט DTPA
ושמירת אופיים.
הוועדה ממליצה לשנות את הרכב הרשויות המרכיבות את המועצות הדתיות
כדלקמן:
%ל - ממספר הברי המועצה הדתית יתמנו על-ידי הרשות המקומית
(במקום 45% היום)ן
25% - ממספר aN המועצה הדתית יתמנו על-ידי הרבנות המקומית
(במקום 10% היום):
85% הדתות (במקום Aw ממספר הברי המועצה הדתית יתמנו על-ידי - 20K
היום)ן
zZt@e-100-9T זפופס באס ni סק<בקב טקקם
TH ad
et
nate הולאדטה הפשה tar Se
- 26 -
goon הנציגות של הרשות המקומית ישקף, ככל האפשר, את מיגוון ההרכב של
מועצת הרשות המקומית,
מועמדי הרבנות המקומית יבחרו על ידי הרבנים המקומיים בהתייעצות oy
/ רבני השכונות, באש מכהנים כאלה במקום, ובהתייעצות עם בתי הכנסת
הגדולים במקום.
.
4
iy
1
t
עוד מממליצה הוועדה שיבוטל הצורך בהסכמה הדדית בין הרשויות המרכיבות
את המועצה הדתית, כל רשות תמנה את נציגיה למועצה לפי המיכסה המוקצית
לה וכלל החבד"ם שימונו יכהנו כמועצה הדתית החדשה.
ב ופהמה אש ety רדת Aen
oN אחת הרשויות לא מינחה את נציגיה תוך שלושה חודשים מיום הבחירות
ן לרשות המקומית, תחול על השר לעניני דתות החובה למנות את הנציגים
במקום אותה רשות, i
דעת מיעוט של חבר הוועדה מר חיים קוברסקי:
מקובלת גם עלי הגישה המחייבת הגדלת המרכיב המקומי במועצה הדתית אולם
| אין מקוס להעניק בשל גישה זו רוב מוחלט בקביעת המינויים לרשות
המקומית, חרשות המקומית, כשר לענייני דתות, יש לה מאפיינים מוליטוים
מובהקים ואין זה מן הצדק לקצץ באופן דרסטי היקף המינויים על ידי השר
לעניינִי דתות ולהרחיב בה בעת את היקף המינויים על ידי הרשות המקומית,
שגם היא מורכבת מאישים פוליטיים. גם שרים אחרים - ולא ורק השר לענייני
MINT | - יש להם סמכויות מינוי חברים בגופים סטטוטוריים והן MSP
ו להתקיים ללא שינוי.
+
השינוי המוצע ע"י הרוב בוועדה NIWA מיסודו מצב שנועד להבטיהח מאפייניה
של מועצה דתית, שתהא מורכבת מדוב של נציגיסם שומרי תורה ומצוות
מובהקים. שינוי זה עלול ברבות הימים לערער מציאות מתמשכת זו.
1-7 ה ni Wosd BEsST שש<סטשב נ(גגט 4 * סש
1
3
- 27 -
NAVAN המרכיב המקומי בדין שייעשה ע"י הפחתה מקבילה מאחוז המינויים של
הגופים השלטונייש - השר והרשות המקומית כאחד - והרחבת היקף המינויים
ע"י גורמים מקומיים., האפשרות המוצעת על ידי:
40% - ימונו oy הרשות המקומית.
% - ימונו ע"י השר לענייני דתות,
20% - ע"י הרבנות המקומית (בהתיעצוח עם רבני השכונות ובהתיעצות עם
בתי הכנסת הגדולים בישוב).
הערת יו"ר הוועדה מר חזים י. צדוק:
אני סבור שאין הצדקה שהשלטון המרכזי (המשרד לענייני דתות) יהיה מיוצג
במועצה דתית כשם שאין משרד הפגים מיוצג ברשויות המקומיות, לדעתי, מן
הראוי להפקיד את סמכות המינוי של מועצה דתית בידי הרשות המקומית
והדרבנות המקומית בלבד: 75% בידי הרשות המקומית ו-25% בידי הרבנות
המקומית, אני מצטרף להמלצת הדוב בוועדה, כשאני רואה את סמכות המינוי
שניתנת למשרד לענייני mint )20%( כגורם מווסת בלבד.
חוק שירותי הדת אינו קובע מהו סל השירותיס הדתיים שעל מועצה דתית
לספק. כל אשר אומר החוק בסעיף 7 הוא: "מועצה מוסמכת לטפל בסיפוק
שירותי דת".
סל שידותי הדח הנהוג במועצות הדחיות מבוטס על השירותים המפורטים
בטופס "אומדן תקציב המועצה הדתית" שעל-פיו, בהתאם להוראות תקנות
תקציבי שירותי הדת היהודיים, ההשמ"ה-1985, קובעת מועצה דתית את
תקציבה,
10 773 במרו mi שהקבקב:וגאצטס
- 28 -
העובדה Sow השירותים הדתיים איננו מוגדד כדבעי, יוצרת מצב של העדר
עדיפות בין שירותים הנדרשים יותר ובין שירותים חנדרשים פחות וכן העדר
אחידות בדורה Vad השרותים הדתיים שכל מועצה דתית חייבת לספק, מצב
דברים זה גורם לעיתים בזבוז כספי ציבור, ּ
הוועדה סבורה שלאחר 45 שנות קיומה של המדינה בהן הטילה תמדינה על
עצמה סיפוק שירותים דתיים לאזרחיה היהודים, הגיעה העת לקבוע בצורה
אחידה סל שירותים דתיים אותו המדינה רואה לעצמה הובה לספק לאזרחיה
היהודים.
המלצות הורעדם:
הוועדה ממליצה לקבוע סל שירותים דתיים, וזאת לפי שלוש קטגודיות
= כבדלקמן:
ב גב
=א. שירותי חובה - סל שירותים זה יכלול את הטירותים שעל המדינה
לספק ע"ח כספי הציבור לכלל תושביה היהודים. בקטגוריה זו ייכללו
ג השירותים הבאים: רבנות ונישואין, כשדות ושחיטה, טהרת המשפחה
(מקוואות), שירותי קבורה ועירובין.
ב, שירותים מקובלים - שרוחיס דתיים שמקובל nnd אותם ולתקצבם
1 כשירותי רשות ולא שירותי חובה. המדינה תסייע במתן שרותים אלו
4 על-פי עקרונות וקווי פעולה מקובלים בשרותים אחרים (כגון:
i תרבות, עבודה קתילתית), בקטגוריה זור ניתן לכלול את השירותיס
הבאים; הקמת בתי כנסת ותמיכה בהם ופעילות תרבות תורנית.
ג. שירותים נוספים - שירותים שהציבור המקומי בכל מועצה דתית
9 מעונין בהם. לדוגמה: ביח דין לממונות שמקיימת המועצה הדתית
. בירושלים, שידותים אלו יסופקו רק אם הם מקיימים את עצמם מבחינה
4 חקציבית מאגרות שהציבודר ישלם בעדם אוה מתרומות ומענקים
י (עזבונות) שיועדו למטרות אלו,
ז-190-<הז2 זס:סז, נבאחט
nmi ישוקבששםב / בחרו 4 * כ
ali 1% wha
acne rms morris דד דזוזדן הליה
4.2
הרבנות המקומית
ענין הרבניט המכהניס כרבנים מקומיים בחתום המועצות הדתיות מוסדר
בתקנות בדבר בחירת רבני עיר שהותקנו מכוה Pin שירותי הדת.
לפי התקנות, בישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית יהיה רב עיר אחד, אולם
on עלה מספר חושבי הישוב היהודים על 6,000, יהיו בישוב שני רבני עור,.
אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם דרשו זאת המוסדות היצוגיים של הציבור
הספרדי או האשכנזי במקום, לפי העגין.
למעט מקרים המפודטים בתקנות, רב עיר שנבחר מכהן עד הגיעו לגיל 75,
אולם מועצת הרבנות הראשית רשאית להאריך את גיל הפרישה, על פי בקשחה רב
העיר, למשך תקופה נוספת ROW תעלה על חמש שנים.
הוועזדה סבורהח כי ההסדר הקיים שלפיו מכהנים בדבנות שני רבנים - אחד
אשכנזי ואחד ספרדי - אינו הולם עוד את אופיו ואת צרכיו של הציבוד
היהודי בימינו, המגמה חייבת להיות מעבר הדרגתי לכהונת רב עיר אחד עד
ביטולה המלא של כפילות זו שאבד עליה Son
זאת ועוד, כהונתם של שני רבנים, אחד אשכנזי ראחד ספרדי, בהרבה
מהמקומות אינה עולה יפה. העובדה שיש שני מלכים המשמשים בכתר אחד היא,
במקריט רבים, OTA לסיכסוכים ולשיבושים בתיפקודה של הרבנות המקומית,
גם העובדה שרב עיר נבחר למעשה לכל ימי תייו, בלא מחן אפשרות לציבור
טבחר אותו לחוות דעתו על תיפקודו אינה סבירה, במיוחד תמוהים הדברים
לאור חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980, הקובע, שהרבנים הראשים
לישראל יכהנו בתפקידם 10 שנים בלבד.
[-0ר|-02ן 2 ni Lapel 1 TOT האוכשטשב נ בצמב
1. הוועדה ממליצה, כשלב מעבר, שרק בעיריות יהיו שני רבני עיר, אהד
אשכנזי ואחד ספרדי,. ברשויות מקומיות שאינן עיריות יכהן רב עיר
אחד, ברשויות מקומיות שבעתיד יוכרזו כערים ימשיך לכהן רב אחד,
גם לאחר הפיכתן לעיריה,
2. באשר לתקופת כהונתם של רבני עיר, ממליצה הוועדה כדלקמן:
1 רב עיר ייבחר לתקופה של 10 שנים.
2 רב עיר יוכל להציג את מועמדותו לקדנציה נוספת של 10 שנים
הסמוכה לתקופת כהונתו כרב עיר.
3 מועמד יהיה sows להציג את מועמדותו לכהונת רב עיר אם טרס
מלאו לו 65 naw
דעת מיעוט של הבר הוועדה מר תיים קוברסקי:
הסתייגוחי מסעיף זה מיוסדת על החשש שהנהגת בהחירות לתקופות קצובות
נזקה מרובה מתועלתה, ספק בעיני oN בסמכותה של הוועדה לדון בנושא זה.
בכל אופן, לאחר עיון מעמיק הגעתי למסקנה שאין להגביל כהונת רבנים
ל-10 שנים. מקובל ביהדות כי רב מכהן לכל ימי חייו. לכל היותר ניתן
| להגביל כהונתם עד לגיל 70, WD שופטים ודיינים, כל הצעה אחדת תביא
/ = לתקלות ואי-נחת, הבחירות לרבנות הראשית Sot אשר נלווה להן הוכיחו ANT
i והדבר יהיה חמור יותד כאשר יהיו בחירותח תקופתיות לרבנים מקומיים.
ייפתחור מאבקים בלתי מכובדים. הדבר יפגע גם בכושר תפקודם של רבנים
q לקדאת סיום תקופת כהונתם. PAD בעיני ON בכהב המינוי הוסמכה הוועדה
| לדון בעניין זה דווקא, דיון בסוגיה זו מחייב Ba שיחוף רבנים ואנשי
- הלכה,. לפיכך, אני ממליץ על הצורך והאפשרות בשכלול axon הקיים או
NIM ציבורית בשיתוף WIR ציבור מתתומים רלוונטיים ואישי חלכה.
דרושה התעמקות נוספת בעניין ומסתייג אני מהמלצה הד-משמעית, שיסודה
; באי-נחת ממציאות קיימת, אך חסרה בה הרגישות וחוסר ידע נוסף בוועדה
להכרעה בנעיה, \
conics
ז100-5-ק0ן₪ ךשס!:פך בוגרא OOo EF שאצמבאשם ג גא 1 Cra’
ן - 31 -
| 4.3 שירותי קבנבם
שירותי הקבורה מוסדרים על פי תקנות בדבר NAN לענייני קבורה של
יהודים, שהותקנו מכוה PAN שירותי הדת. לפי התקנות חברה קדישא או כל
אדם העוסק בקבורת נפטרים יהודיים, הייב בדשטיון קבורה מאת השר לענייני
דתות. התנאים לקבלת רשיון הטש:
(1) החברה תהתום על הסכמ עם המוטד לביטוה לאומי לפי תקנה 3 לתקנות
| הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976 (להלן: "תקנות הביטות
הלאומי"), והיא לא תדרוש ולא תגבה בקשר לקבורה כל סכוס אחר
/ מלבד הסכוט שנקבע בהסכם עם המוסד לביטות לאומי כאמור.
(2) התברה wan לשר דינים וחשבונות בצורה ובמועדים שהשר יקבע, OX
בדרך כלל ואם לחברה 2199758
בפועל, מתחלק הטיפול בשירותי הקבורה של יהודים בישראל לשתי קבוצות.
| קבוצה אחת היא של מקומות שבהם מספקת המועצה הדתית את שירותי הקבורה
| והיא מקבלת רשיון קבורה מהשר. קבוצה שניה היא של מקומות שבהם פועלות
i חברות קדישא עצמאיות המאוגדות כעמותות וגם הן מקבלות רשיון קבורה
| מהשר. הקבוצה השניה היא בעיקר בערים הגדולות כמור {Fh תל-אביב
וירושליט.
תקנות הביטוה הלאומי מפרטות את תנאי ההסכם שבין הברות הקדישא (משתי
הקבוצות) לבין הביטוח הלאומי, תקנה 2 קובעת:
"דמי קבורה בסכומים הנקובים בתקנות אלה ישולמוה על ידי
המוסד לחברה המטפלת בקבורת המת ושאינה תובעת ואינה מקבלת
בקשר לקבורה ולהקמת מצבה, בין במישרין ובין בעקיפין, MAR
שירותים או כל תשלום אחר בנוסף לתשלום לפי תקנות אלה".
1
3 יחד oy זאת, תקנה 3 קובעת את המקרים בהם חברה קדישא רשאית לגבות
חשלום נוסף לתשלום שהיא מקבלת כדמי קבורה מהביטוח הלאומי כדלקמן:
rat AAA שמקבשט mi Woy 4 זפ:6ז | 2Te@c-L00-9T
~ 32 -
map )1( באחד onan העלמין הסגורים.
1 )2( קבורה בבית עלמין בשטחים מוגדרים שהוטכם עליהט בין המוסד
| לביטוח לאומי לבין החברה קדישא ובלבד שהשטחים המוגדרים לא יעלו
על 15% ממקומות הקבורה הפנויים ביום חתימת ההסכם בבית עלמין
קיים ועל 10% בבית עלמין חדש.
{
ָ
{
| (3) קבורה באחוזת aap שנרכשה בחהיי הנפטר.
|
|
|
כן מאפשרות תקנות הביטוח הלאומי במקרים של הוצאוח מיוחדות הנוגעות
/ | לקבורה כגון קבורה בשטח סלעי, לגבות סכומיט נוספים המפורטים בתקנות,
6
לכאורה, כל קבורה בישראל, למעט החריגיט המפורטים לעיל, אסור שתהיה
כרוכה בתשלום כלשהו על ידי האזרה. אולם, הוועדה קיבלה מספר רב של
תלונות מהציבור שעניינן התשלומים הנגבים על ידי חברות הקדישא, בעיקר
העצמאיות, Sepa לשידותי map
התלונות עסקו בעיקר בתשלומים המופרזים הנגבים על ידי חברות הקדישא
| בעד רכישת הלקת קבר מהיים על ידי בן זוגו של אדם שהלך לעולמו, המבקש
להבטיה שחלקת הקבר בה הוא יטמן תהיה סמוכה למקום קבורת בן הזוג,
כן הועלו טענוח על התשלומים הנגבים בגין בקשות להקבר בבתי עלמין
מסויימיס ועל התשלומים הנגבים מיהודים מהתפוצות המבקשים לקבור את
יקיריהם בישראל.
בנוסף, נשמעה ביקורת על כך שאין פיקותח על הנעשה בחברות הקדישא
העצמאיות. עמותות אלו מספקות שירות רגיש מאוד שצריך להנתן חינם לכל
אזרה אך אין פיקות של ממש על הבעשה בהן, לא ידועים ברבים מאזניהן,
הכנסותיהן והוצאותיהן של העמותות, מה המשכורות המשולמות לעובדי
העמותות, מה הקריטוריוגים לקבלת עובדים בעמותוה אלה, nay הקריטריונים
לקביעת גובה התשלומים החריגים שהדין מאפשר לעמותות אלה לגבות.
Tey ree) ede ||] Lim ot ][]ס-ה | -₪7ז2- | ד0: סש
- 33 -
העוסקים בעבודה זו, שהיא עבודת קודש, טוענים כי כל פעולותיהן של
חברות הקדישא נעשות כדין וכל התשלומים החריגים הנגבים על ידיהן הם
במסגרת המותר.
יחד עם זאת, הוועדה התרשמה כי המצב הקיים לקוי ביותר ומחייב תיקון
| יסודי. הוועדה סבורה שלא ייתכן ששירות שמלכתחילה נועד להיות ממומן
כולו מכספי הביטוח הלאומי יתלוו לו חריגים כה רבים שעליהם אין פיקוה
/ של ממש וכן שלא יהיה by פיקוה על תנאי עבודתם של האנשים העוסקיט במחן
שירות זה.
(1) יש להסדיר את נושא שירותי הקבורה בחוק גפרד לפיו השד לענייני
i דתות יהיה מוסמך לתת זכיון לחברה קדישא לעסוק בענייני קבורה.
| מכח הוק זה יהיה השר רשאי להתקין תקנות, בין השאר, בעניינים
4 המפורטיס בהמלצות הבאות להלן, עוד לפני חקיקת החוק הנפרד בענין
|
|
ו[
שירותי הקבורה, יש לאמץ את ההמלצות המפורטות להלן במסגרת המצב
ההוקי הקיים.
: (2) | השר לענייגי דתות יתקין תקנות שבהן יפורטו התשלומים המירביים
ו בגין רכישת קבר מחיים, קבודה במקומות מיוחדים וקבורה בבתי
/ עלמין סגורים.
I
(3) בקביעת התשלומים המירביים, יש לקבוע תשלומים שונים עבור רכישת
הלקת קבר מחיים על-ידי שני בני זוג. רכישת חלקת “ap מהיים
על-ידי בן-זוג המבקש לרכוש חלקת קבר ליד בן-זוגו שהלך לעולמו,
שתעריפה יהיה נמוך יותר מרכישת חלקת קבר GND על-ידי שני
בני-זוג. אפשר לקבוע בתקנות תשלומים גבוהים יותר עבור רכישת
חלקת קבד על ידי אנשים שאינם תושבי ישראל.
1 5 ךס סק הארש mi שלסקבשםב ORM יוק
(4)
(3)
(6)
(7)
mma 4
4.4.1
|
|
|
|
FTAe- | 1717 ך7ס: סטש
- 34 -
ייאסד לחלוטין על חברה קדישא לגבות כל סכום שגבייתו לא הותרה
בתקנות,
המשרד לענייני NAM יהיה ממונה על שירותי הקבורה, יאכוף את
החוק והתקנות באמצעים המסורים לידו ויקבל מחברות הקדישא
העצמאיות דינים וחשבונות באופן טדיר.
כל הברה קדישא תהיה גוף מבוקר על ידי span המדינה ובכל חברה
קדישא Fanny מבקר פנימי על פי pan הביקורת הפנימית,
תשנ"ב-1992. |
במקומות gna ההכנסות העצמיות של Nan הקדישא אינן מאפשרית
אחזקה ופיתות נאות של בתי התעלמין, יש להגדיל את תקציב האחזקה
והפיתוח של בתי העלמין שבחהום אחריותן של חברות קדישא אלו.
בלל
בשונח משירותים דתיים אחרים, נושא הכשרות מוסדר במפורש בחקיקה,
PAN הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980, מטמיך את מועצת הרבנות
הראשית לישראל לתת תעודות הכשר על כשרות. חוק איסור הונאה
בכשרות, התשמ"ג-1983, מסמיך ליתן תעודות הכשר את מועצת הרבנות
הראשית או רב שהיא הסמיכה לכך, רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא
בית האוכל, מקום השחיטה או מקום ייצור של מצרך, ובצה"ל - את
הרב הראשי לצבא הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לכך.
4וגרו1 CODA | OMS ג ג'ורצ
1 * בי
- 35 - | 0
בתקנות שהותקנו מכח חוק איסור הונאה בכשרות על ידי השר לענייני
| דתות, בהטכמת שר המשפטים ובאיטור ועדת הוקה, חוק ומשפט של
הכנסת, נקבע, בין היתר, טופס בקשה לקבלת תעודת הכשר. מתכונתו
של טופס זה נותנת ביטוי עקיף להכדה של מתקיני החקנות ביתסי
| הגומלין בין הרב המקומי, בעל הטמכסות לפי החוק nnd תעודות הכשר,
לבין המנגנון תקיים של המועצה הדתית שמטפל בפועל bea הקשור
בהוצאת ההעודה על פי חוק שירותי הדת.
ואכן, בכל מה שנוגע למתן תעודות הכשר במישור המקומי, במקומות
שיש בהם מועצות דתיות, ממשיכות אלה, ba לאחר חקיקת PIN איסור
הונאה בכשרות, לטפל בנושא הכשרות כפי שטיפלו בו לפני הקיקת
החוק הנ"ל מכוח הוק שירותי הדת, מכוח חוק זה, גובות המועצית
הדתיות אגרה בעד תעודת ההכשר “WR ניתנת בתוארם עם הרבנות
המקומית ובשמה.
חוק איסור הונאה בכשרות קובע שבמתן תעודות כשרות יתתחשב הרב
בדיני כשרות בלבד, בית-המשפט העליון (בג"צ 463/89( wap ש"החוק
גא לענות על הצורך בשמידה על אותו "גרעין קשה" של דיני כשרות
המזון - ייצורו, הכנתו והגשתו - ולהבטיח שתעודת הכשר תינתן רק
/ למי שמקפיד על אלה, ללא קשר למידת שמירתו של אותו בעל עסק על
דיני הלכה אחרים, בין באורהות הייו הפרטיים של מבקש תעודת
ההכשר ובין באופן ניהולו את בית עסקו, כל עוד אין בכך כדי
לפגוע בכשרות המזון הנמכר או המוגש על ידיו".
דו"ח מבקר המדינה מספר 42 לשנת 1991, עסק בהרחבה בענייני
הכשרות, ובהם מחלקת הכשרות הארצית, הנפקת תעודות הכשר, פיקוח
שוטף והסרת תעודת הכשר וכן maw הכשרות - בחירחם, מעמדם
והפיקוח עליהם, הוועדה מצטרפת לממצאים ולהמלצות שבדו"ה מבקר
המדינה. ממצאיט והמלצות אלו ישולבו להלן בדו"ח זה,
dora ot aonalarovec mi WOM-4 דפ-120-<סז? הבצה
| 2 הנפקה הערדה כשרוה
| הנפקת תעודת הכשר נעשית doa מקום ומקום על ידי הרבנות המקומית.
בבדיקותיה מצאה הוועדה, שאם כי קיימות מחלקות כשרות מסודרות
במסגרת המועצות הדחיות, הרי בדרך כלל נושא הנפקת תעודות ההכשר
והפיקוה על הכשרות נעשה בעיקר על בסיס אמון שבין הרבנות
| המקומית, נותנת התעודה, לבין מבקש התעודה, כפי שהדבר היה מקובל
בקהילות ישראל מקדמת דנא, ולא על בסיס של קריטריונים קבועים
| שיקבעו את הדרישות שיש לתבוע ממבקש התעודה כפי שהדבר נעשה בכל
מערכת מינהלית במדינה מתוקנת. בנוסף, המועצות הדתיות, בדרך
כלל, אינם קובעות כלליס וקריטריוניס קבועים בדבר היקף ההשגחה
הנדרש אצל כל מושגח בהתאם לסוג עיסקו ואינה קובעת את תפקידיו
של המשגיח.
מחלקת הכשרות הארצית שליד הרבנוה הראשית לישראל שמתפקידה mend
| מורת דרך למועצות הדתיות בכל הנוגע להנהגת כללים כאמור, אינה
עושה די בנושאים אלו וכל מועצה דתית עושה דין לעצמה לפי aven
ו ּ הבנתה,
אכן, ON Ma המעדכות המינהליות אינן בנויות כדבעי, נמצאו בין
המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות מערכות הכשרים שעליהם סומך
כלל הציבור, לרבות אותם חלקים בציבור שבדרך כלל אינם סומכיט על
מערכות הכשרות של הרבנות הממלכתית.
-
בפני הוועדה הופיעו נציגי הרבנות המקומית בצפת יחד עם המועצה
הדתית צפת והציגו לוועדה קובץ נוהלי כשרות מסודר ובו נוהלים
ו קבועים בכתב למתן תעודות כשרות לבתי עסק מסוגים שונים ובכלל זה
ו היקף ההשגחה הנדרשת בבית העסק ופירוט הדרישות מבית העסק בהתאם
ן לרמת הכשרות אותה הוא מבקש לקיים man העסק שלו, כשרות Mean
וכשרות למהדרין. נוהלים אלה כוללים pa כללים לגבי בחירת
| משגיחיםם דרך קבלתם והכשרתם. הוועדה מציינת בהערכה את סדרי
| הכשרות הנהוגים בצפת ורואה OMA דוגמא AWAD נכונה לנושא.
|
“EF eres) eee ור LAIN +4 LOsOT PTIA?-~Lo0-9T
= |
NA ook a km ae דה
לא נמצא, בדרך כלל, במועצות הדתיות נוהל קבוע ומסודר לפיו
| נבחרים משגיחי כשרות, ובכלל זה פירוט הכישורים הנדרשים מהם,
כגון השכלה ונסיון,
בחירת המשגיח נעשית בעיקר על בסיס שיחה אישית בין המועמד לבין
הרב הממונה על הכשרות במועצה הדתית ללא בחינה מדוקדקת של רמת
ְּ ידיעותיו וכישוריו.
כיום, אין מערך הדרכה ארצי או מקומי שיכשיר משגיחי
כשרות
: לעבודתם, וגם השתלמויות המתמקיימות לעיתים למשגיחי כשרות אינן
השחלמריות ממוסדות ומסודרות המתקיימות לפי תכגית ארוכת טווח.
כל נושא הפיקות על עבודתו של המשגיח לוקה בחסר, הדיווה של
: המשג יחים נעשה, אם בעשה, בדרך-כ
מסודרת ושיטתית בכתב.
לל בעל פה במקום שיעשה בצורה
8 מעמד. משג יתי. הכשרנת
מערך משגיחי הכשרות מחולק לשניים. DIV משגיחי כשרות המועסקים
i על ידי המועצה הדתית ומקבלים את שכרם ממגה. משגיתים אלה נחשבים
8 עובדי המועצה הדתית לכל דבר וענין, אולש, החלק הארי הם משגיתי
כשרות שמונו על ידי המועצה הדתיה, אך מקבלים את שכרם מבעלי בתי
העסק המושגחים.
מצב עניינים זה מביא למסקנה אותה yap מבקר המדינה כדלקמן:
"מעמדם המשפטי של המשגיחים אינוה מוגדר,
מחד גיסא,
המועצה norm
ממנה אותם, משלבת אותם במערך הכשרוה
שהיא מפעילה, nnpan על עבודתם ומוסמכת לפטרם מתפקידם,
mere ו [war] Sayer
-קהז? | דט:;סס באר | רז | 0-7
- 38 -
מאידך גיסא, רוב המשגיחים תלויים בבעלי בתי העסק bon
הקשור לתנאי העבוזדה ולמשכורת, קייט איפוא מצב מעורפל
i בנוגע לזהות מעבידו של משגיח הכשרות. לא כל שכן כאשר
: הוא משגיה בכמה בחי עסק, ומקבל מכל אחד מהם הלק
ן משכרו, הוא pth כאשר טכר המשגיח משולם בידי בית העסק
/ באמצעות המועצה הדתית,
eee
תלותו של המשגיח בבעל העסק המשלם את שכרו מעמידה אוחו
במצב של ניגוד עניינים, מאחר שהאינטרסים הכלכליים טל
בעל העסק לא חמיד עולים בקנה אחד עם דרישות ההלכה,
הדבר מקשה על המשגיח למלא כיאות את תפקידו."
מבקר המדינה מספר 42 לשנת 1991, בעמ' 365-366).
(דו"ח
נוסיף כי מצב דברים זה, כאשר קיימת תלות של המשגיח בבעל העסק
המעסיק אותו, עלול oa לשמש קרקע פוריה למעשי שחיתות.
לאור המצב המתואר לעיל, 1073 מועצות דתיות במקומות שונים לפתור
שונות. בכמה מועצוה דתיות משכורתם
של המשיגים המועסקים בבתי עסק משולמת באמצעות המועצה הדתית,
הפתרון שגוטה במועצה הדתית רחובות היה הקמת עמותה, שמעטיקה את
המשג יחים,
והמשכורת בצעבור ההשגחה מועברת מבתי העסק המושגתים
לעמותה כאשר העמוחה משלמת למשגיחים את שכרט. העמותה בעצם מנתקת
את הקשר בין המפעל למשגיח ומהווה צינור לתשלום שכר mann בלבד,
לאחרונה,
|
ו
|
!
|
|
| את הבעיות המתוארות בדרכיט
|
1
i
|
|
|
הונהג ברחובות מודל אחר במקום עמותה והוא העסקת
משגיחים PT הבדה לכוח אדם, תמורת עמלה שמשולמת לחברת np האדם,
2 הרבנות היא זאת שקובעת מי יהיו המשגיחים, מה יהיה היקף משרתם
1 ותפקידם ומה יהיה שכרם, שכרם משולם על ידי המרשגה לה
/ והיא זו שמשלמת את השכר למשגיח,
a כח אדם
"rey
On) שסקבששט fl בשחע Perel ctee-Loo-oT
1 י]וש
- 39 -
5 המלצות. הררעדה במחום מכטרות
4.4.5.1 הוועדה ממליצה לאמץ - לאחר בחינה על ידי מחלקת
הכשרות של הרבנות הראשית לישראל - כבסיס לכוהל ארצי
אחיד למתן תעודות הכשר. את קובץ נוהלי הכשרות
של הרבנוז הראשית pee בהתאמות והשלמות שידרשו. קובץ זה כולל. קריטריונים
למוזן תעודת הכשר, היקף ההשגחה ומסטר המשגיחים
הנדרשים אצל כל מושגח ונוהל בקשה לקבלת תעודת הכשר.
4.4.5.2 הוועדה ממליצה שבפיקוחה של הרבנות חראשית ל ישראל
תוקם מכללה ארצית להכשרת משגיחים שתסמיך משגיחים
לאחר שעמדו בבהינות שתקיים הרבנות הראשית לישראל,
משגיחי כשרות יתמנו על ידי המועצות הדתיות על פי
מכרזים, למכרזים על מישרות פנויות של משגיחים במערך
הכשרות של הרבנויות בישראל יוכלו לגסת רק משגיחים
בעלי תעודת הסמכה מאת הרבנות הראשית לישראל,
43 הוועדה ממליצה להקים ליד כל מועצה דתית האגיד שיעסיק
את משגיחי הכשרות במקום, נראה לוועדה כי סוג התאגיך
המתאים למטרה זו הוא תאגיד שלא למטרות רווה בצורה של
Wan מוגבלת בערבות וללא הון מניות. התאגיד ינוהל
על-ידי הנהלה עצמאית שתיבחר על-ידי המועצה חדתית, אך
רוב חברי ההנתלה לא יהיו חברי המועצה הדתית. המימון
של התאגיד יבוא כולו מהמושגחים, כך שהתאגיד יהיה
למעשה משק סגור ויפעל על בסיס הכנסות והוצאות, לרבות
הוצאות תקורה מינימליים,. על התאגיד יהיה לבטה את
זכויות המשגיחים לפנסיה ופיצויים בקרנות פנסיה ולא
בדרך של פנסיה תקציבית.
OAR אשקטשם fmt ‘ LET CSSspt | | 11
" 40 =
| | המשגיחים יהיו, כאמור, עובדים של התאגיד ולא יהיו
קיימים, מבחינה משפטית, יחסי עובד-מעביד בין
המשגיהיס למועצה הדתית ובין המשגיחים למוטשגתים.
מומלץ שתנאי העסקתם של המשגיהים יעוגנו בהסכם קיבנצי
מיוחד.
08 הוועדה טבורה שאימוצם ויישומם בפועל של ההמלצות
האמורות לעיל בנוגע למערכת הכשרות במדינה, Roan
בסופו של war להעלאת קרנה של תעודת ההכשד המונפקת על
י ידי הרבנות הממלכתית במדינה,
5 -מקוואות ובתי כנסת
המועצות הדתיות מתהזקוה את המקוואות הנמצאות בתחומן ומשתתפות עד כמה
שמאפשר תקציבן בההזוקתם של בתי הכנסת הנמצאים בתהומן. רוב הנטל על
התחזוקה השוטפת של בתי הכנסת נופל על כתפיהם של המתפללים. את בנייתם
של המקוואות מממנת המדינה והיא משתתפת עד כמה שתקציבה מאפשר בבנייתם
של 1m כנסת. בנוגע לבניית בתי כנסת המציאות מלמדת שיש נכונות של
ציבור המתפללים לתרום כטפים moved זו.
יחד עם זאתה, מתברר שלא קיימת מודעות מספיקה אצל המופקדים על התיכנון
הכולל של שכונות ואזורים חדשים במדינה לצורך בהקצאת שטחים לבנייתם של
בתי כנסת ומקוואות, תוך התחשבות Joa שמקוואות, מעצמם טבעם, צריך
שימוקמו עד כמה שניתן במקומות שקטים שאינם מהווים spin להחקהלות קבע
של הציבור.
המלצרת הו ועדת :
הוועדה ממליצה כי מעתה ואילך בכל תכנית מיתאר יכללו שטחים לשירותים
ו דתיים לסוגיהם ויוקצו מקומות מתאימים להקמתם של בתי כנסת ומקוואות.
ן הוועדה ממליצה שנושא זה יעוגן בהנחיות מכח חוק התיכנון והבניה.
זפ-100|-06ז 20:09 בארוע mi שקקבטב ג הב Ta"
Wad | 422:0[ 2זסק-|00-5ז
4.6
- 41 -
כן ממליצה הוועדה שהמשרד לענייני דתות בשיתוף הרשויות המקומיות ימצא
פיתרון במסגרת תקציבי הפיתוה של גופים אלו להקמתם של מיבנים לשירותים
דתיים במקומות בהם האוכלוסיה המקומית אינה מצליחה בכוחות עצמה לגייס
את האמצעים להקמתם של מבנים אלו.
ממיכה במוסדרת ופעולות מרבות תנרגית
חלק מתקציבן של המועצות הדתיות מוקצה לתמיכה במוסדות ולפעולות תרבות
תורנית. מהעדויות ששמעה הוועדה עולה, שהמועצות הדתיות מחלקות את
תמיכותיהם שלא בהתאם לקריטריונים אהידים, כל מועצה דתית קובעת לעצמה
קריטריוניס פנימיים כראות עיניה, שלא ניתנים לפיקות ואיש גם TDR
מפקת עליהם בפועל.
עוד יצויין, שהחמיכה במוסדות ופעולות תרבות תורנית אינם ענין למועצה
הדתית בלבד והן נעשות גם במסגרות אחרות: חלק מתקציבן של Mw
המקומיות מוקדש לתמיכה בנושאי NT וכמו כן קיימות מחלקות עצמאיות
לתרבות תורנית ברשויות המקומיות.
על אף כפילות זו, נראה שקיימים תחומים שבהם מוטל על המועצות הדתיות
להעניק תמיכה במוסדות, כגון בתי-כנסת ומרכזים קהילתיים DONT
המתקיימים במסגרת בתי הכנסת,. כמו כן, מוצדק שהמועצה הדתית תתמוך
בפעולות תרבות תורנית כדוגמת שיעורים בבתי כנסת ואירועים מיוחדים
הקשורים במסורת ישראל. תמיכות אלה מוצדקות לאור העובדה שבתי AVION
משמשים מגזרים גדולים של הציבור בימי an ומועד או בארועים מיוחדים
Is wan בבתי כנסת כדוגמת ony בר-מצווה. בנוסף: יש לזכור ‘Tow הכנסת
משמשטיט אותו pon באוכלוסיה, המדיר אח רגליו מהשתלבות בחיים קהילתיים
יותרבותיים כלליים,
הוועדה ממליצה שהתמיכה במוסדות והפעילות תרבות תודנית, יהיי חלק
ממערך שירותי הדת המקובליס (להגדרת שירותים מקובלים - ראה סעיף 8.1
לעיל). |
mil שכבישבש ג גוסב
* הג
7 42 -
בנוסף, ממליצה הוועדה שיגובש נוהל למתן תמיכות על-ידי מועצות דתיות
בהתאם לנוהל למתן תמיכות של רשויות מקומיות אותן הכינה וועדה בין
משדרדית בראשות היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות הנוחל למחן תמיכות של
| משרדי ממשלה,.
0/3 יחטי י 0
אחת הסיבות העיקריות לשיבושים בתיפקודה של מועצה דתית היא מערכת DON לא
חקינה בין המועצה הדתית לבין הרבגות המקומית. המצב המשפטי והעובדתי לפיו לא
מוגדרים תחומי הפעולה והסמכויות של כל אחד מהגופים הנ"ל, מביא לאי-הבנות
וחילוקי דעות בין גופים אלו,
כדי להתגבד על חילוקי דעות אלו פורסמו בחוזר מנכ"ל המשרד לענייני דתות 87/5
:| מהודש תשרי התשמ"ח (ספטמבר 7), סדרי נוהל בתחומי הפעולה של לשכות הרבנות
המקומית והמועצות הדתיות אשר אושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
סדרי נוהל אלה מקובלות עלינו,
i מטרח סדרי הנוהל הנ"ל לקבוע ולהגדיר את התפקידים והסמכויות הנתוניס לכל אחד
משני הגופים הנ"ל וכן הפעולות שעליהם לעשותן במשותף.
| המלצת הררעדה
הוועדה ממליצה, ליתר תוקף, לעגן בחקיקת משנה את סדרי הנוהל בתחומי הפעולה
של לשכות הרבנות המקומית והמועצות הדתיות, לרבות תכלים להבטחת ביצועם.
+
t
/
בפני הוועדה הופיעו נציגיהם של התנועה המטורתית והתנועה ליהדות מתקדמת.
תנועות אלו קבלו על אי שיתופם מחבדים במועצות הדתיות ועל קיפוחם בהספקת
השירותיס הדתיים.
0-1 לךלס:שם | בשתהתט
|
| וו - = ו OAR שי
שבציגי זרמים אלה יתחמנו על ידי הרשויות
הוועדה סבורה כי אין כל מניעה לכך,
ת הרשות המקומית - להיות חברים במועצות
המוסמכות ass - ובעיקר על-ידי מועצ
הדתיות בהתאם למקובל,
הוועדה סבורה כי קהילות אלה זכאיות לשירותים דתייט ואין לקפחן לעומת קהילות
אחרות,
למופדותיהם הדתיים של הזרמים הלא אורתודוכסים,
הוועדה ממליצה שתינתן תמיכהת
בהתאם לקריטריונים הנהוגים לגבי קהילות
לרבות פעילותן הקהילתית-דתית,
אחרות,
7 מקציב וכטפים
a ton nyt 7.1 מדעצה דמתית
חוק שירותי הדת קובע, שתקציבה של מועצה דתית יקבע בצודה ולפי כללים
ו
| שיקבע השר לענייני דתות, בהסכמת הרשות המקומית במקום שלתושביו מספקת
ובכל. מקום אחר
המועצה הדתית שירותי דת בתחום שיפוטה של רשות מקומיח,
בהסכמת השר לענייני דתות.
באין הסכמה בין המועצה הדתית ובין הרשות המקומית, יכריעו בדבר השר
| לענייני דתות WI הפנים; באין הסכמה בין השרים, תכריע בדבר הממשלה
ובהתאם להכרעתה יקבע תקציב המועצה הדתית. עוד קובע החוק, שהמועצה לא
חוציא כל הוצאה שהיא אלא אם כן היא נכללה בתקציב שנקבע כאמור לעיל.
מכוח pan שירותי הדת התקין השר לענייני דתות את תקנות הקציבי שירותי
. הדת היהודייט, התשמ"ה-1985, ובהס נקבע שהסכום הכולל של תקציב מועצה
דחית לרבות טעיפי המשכורת שבו, יאושדו מראט בידי השר לענייני דתות.
| לאחר קבלת אישור השר, על כל מועצה לקבוע את תקציבה בהתאם לטופס
שבתוטפת לתקנות ולהגישו להסכמת הרשות המקומית בתוך 30 יום, על mein
| המקומית לתת או שלא nnd את הסכמתה לתקציב בתוך 30 יום מהיום שהגיע
לידיה.
Lit iad] דס:סם Bar —! O-ST
. mi
רק ב Toten)
PTA =| ב--ר0
- 46 -
בפועל, מתדיין משרד הדתות עם משרד האוצר על חקציבן של המועצות הדתיות
במטגרת הדיון הכולל על תקציב משרד הדתות.
הוועדה מצאה שקביעת ההקציב של המועצות הדתיות לא נעשה לאחר בדיקה
אמיתית ומעמיקה של צרכיהם התקציביים של השירותים הדתייט, נציגי משרד
האוצר, בהופעתט בפני הוועדה, הצביעו על גידול ריאלי בתקציבם של
המועצות הדתיות, אולם גידול זה נעשה בהשוואה למדד בסיס שהיה תקציבם
Sy מועצות דתיות בשנה מסוימת, בלא שגעשתה בדיקה האם בסיט זה משקף את
צרכיהם האמיתיים של המועצות הדתיות או את היקף ומיגוון שירותי הדת
היהודיים במדינה.
הוועדה סבורה, כי קו מנחה לקביעת תקציב המועצות הדתיות, יהיה הספקת
שרוחי החובה ברמה סבירה והקצבה להספקה השירוחים המקובלים בהתאמה
להקצבה לשרותים מקובלים אחרים.
המלצת הר בעדת ז
הוועדה ממליצה להקים ועדת מומחים קבועה בה יהיו חברים נציגי המשרד
לענייני דתות, משרד האוצר ומשרד הפנים, שתבהן אה תקציבן של המועצות
הדתיות על בסיס העקרון המפורט לעיל מבלי להתבסט על "מדדים" קודמים
בענין זה, הוועדה סבורה כי כחלק מהרצון לשפר את הטירותים הדתיים הובה
על המדינה לבנות תקציב המשקף נאמנה את הצרסים התקציביים של שרותים
אלו.
yaya ההשתתפות בתקציב של המועצות הדתיות, PR הוועדה ממליצה לשנות
את המצב הקיים לפיו ב-40% מהוצאות התקציב נושאה הממשלה באמצעות המשרד
לענייני mint וב-60% נושאת הרשוח המקומית שבחחומה נמצאת המועצה
הדתית.
Lim] | EXT OT
iA eet nen a eee
Omi Opn wal Pi
בממוצע כ-20% מתקציבן הכולל של המועצות הדתיות הוא מהכנסות עצמיות
: שמקורן באגרות שונות שמרביתן נובעות מאגרות הקשורות בכשרות ושחיטה.
בין היתר, גובות המועצות הדחיות גם אגרות בגין דישום נישואין, TART
מוטלות מכוח תקנות שהוצאו על-פי DIN שירותי הדת.
הוועדה ממליצה שוועדת מומחים כנ"ל תבחן הגדלת שיעור האגרות בעד אותם
שירותיס שניתן להגדיל בהם את האגרות בלי פגיעה בכלל האוכלוסיה. כן
ממליצה הוועדה שתעריף האגרות הניגבות על ידי המועצות הדתיות יבדק
על-ידי ועדת מומחים לעיתים מזומנות, ועל כל פנים לפחות אחת ל-3 שנים,
| מתוך מגמה להתאימן לעלות השירותים שהמועצה חדתית מספקת.
כן ממליצה הוועדה שכמקור הכנסה נוסף יתאפשר למועצות דתיות Papo
תרומות, מענקים ועזבונות.
| כדי למלא את תפקידה כנדרש, נזקקת מועצה דתית לעיתים להתקשרות עם
גורמים שיספקו לה שירותים ועבודות,
הוועדה לא מצאה שקיימים במועצות הדתיות קריטריונים ברורים איזו הזמנת
שרות ו/או עבודה מצריכה הוצאת מכרז ואיזו לא, כן לא קיימים בנמצא
קריטריונים אחידים לגבי תנאי מכרזים שמוציאות מועצות דתיות,
{
ו הוועדה ממליצה להחיל על המועצות הדתיות את תקנות העיריות (מכרזים)
: התשמ"ה-1987, בשינויים המחוייבים.
PT
1
1
[
[
fr! Lys Ac SST [171 שסקטשם גוס
on /
- 46 -
Di» מעוגנים זכויותיהם של עובדי המועצות הדתיות בהטכמים קיבוציים
| המשווים את מעמדם, חובותיהס וזכויותיהם לפי סוג עיסוקס כלעובדי
| הרשויות המקומיות.
הוועדה ממליצה להמשיך ולהקפיד בכל דיון על מעמדם, חובותיהם
וזכויותיהם של עובדי המועצוח הדתיות, על השוואתם לאלו של עובדי
הרשויות המקומיות ולעגן הסדר זה בתקנות של השר לענייני דתות באישור
שר הפנים,
בדומה לאמור לעיל בדו"ת זה בכל הנוגע להכשרתם של משגיחי הכשרות, כך
גם שאר עובדי המועצות הדתיות המקצועיים והלא-מקצועיים אין לגביהם
נוהלי הכשרה ברורים. בנוסף לכך, אין דאגה מצד המועצות הדחיות לקיומם
| של השתלמויות קבועות ומסודרות לעובדי המועצות הדתיות.
אין במועצות הדתיות נוהל אחיד לקבלת עובדים. מועצות דתיות שהופיעו
בפני הוועדה העידוהו על emp של מכרזים למישרות פנויות במועצות
הדתיות, אולם לא Soa המקרים מתקיימים מכרזים.
ן בפני הוועדה הועלו טענות על-כך שלעיתים מתמכים עובדים במועצות דתיות
. על בסיס של קירבת משפחה בין איש המועצה הדתית לבין העובד, “AT שהוא
| כמובן פסול מעיקרו,
.
| המלצרת Owain
| 1. יוקם מכון ארצי ליד המשרד לענייני דתות שיעסוק בהכשרת עובדים
ו מקצועיים למועצות הדתיות ויערוך השתלמויות בהתאם לנדרש לעובדים
אלו.
2. עובדי המערך המינהלי במועצות הדתיות ישולבו במערך ההדרכה של
עובדי הרשויות המקומיות בנושאי מינהל.
זפ-190-ק0ז 2 דעש:סם - באחט
pm’ , Fuster hw | ]ה -של+ץ
- 87 -
3 על קבלת עובדים למועצות הדתיות יוחלו, תקנות העיריות (מכרזים
לקבלת עובדים), התש"ם-1979, בשינויים המחוייבים.
y י ‘8.3
שירותי הדת בישובים בהם אין מועצות דתיות, ניתנים באמצעות משרתים
בקודש, והם: רבנים אזוריים, רבני ישובים, שוחטים ובודקים, מדריכות דת
ובלניות. עניין המשרתים בקודש, יחד עם נושא הכשרוה, עמד במרכזו של
דו"ח מבקר המדינה מספר 42 לשנת 1991 בפרק הדן במשרד לענייני דתות.
| דו"ח מבקר המדינה עסק בעיקר בתשלומים למשרתים בקודש ובביקורת על
מינוייס ועל סידרי התשלום למשרתים בקודש.
ו מעמדם של המשרתים בקודש שנידון בדו"ח מבקר המדינה נוגע למערך הכללי
| של אספקת שירותי הדת במדינה שבעיקרו מסופק על ידי המועצות הדחיות.
לכן, הוועדה מצאה לנכון לעסוק בשאלה זו.
| את שכרם של המשרתים בקודש מממנים המשרד לענייני mint = 25%, משרד
הפנים - 45%, יהישוב שבו מועסק המשרת בקודש - 10%. בנוטף לכך, משלם
המשרד לענייני דתות לישובים את הוצאות ההחזקה של העידובין והמקוואות.
| שִיטת תיקצוב זו אינה מעוגנת בחוק שירותי הדת והיא מבוססת על החלטה
ְ שנתקבלה AVIA הפנים של הכנסת לפני כ-30 שנה.
now תיקצוב זו העלתה שאלות וספקות סביב מעמדם של המשרתים בקודש.
המדינה אינה רואה בהם עובדי מדינה והמועצות האזוריות אינן מוכנות
לראות בהם עובדים שלהן. שאלה זו הגיעה גם לדיון בבית הדין לעבודה
| וקיימת פסיקה סותרת בענין זה.
בשנים 1980 ו-1983 קיימה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת דיונים
1 בשאלת מעמדם של המשרתים בקודש, אולם דיונים אלו לא wean להתפתתות
, כלטהיא בנושא זה.
Li od ךס:סם FTAP-~|OO-OlT
]רז "ג)כיריא-ר; ג בוביר
- 88 -
מנכ"ל המשרד לענייני דתות מינה ועדות שונות כדי למצוא פתדון לסוג*ה י?
זו, אולם בפועל לא נעשה דבר לפתרון הבעיה.
הוועדה ממליצה שלאחר קבלתה TDW של המלצתה להקמת מועצות דתיות
מחוזיות, יהפכו המשרתים בקודש לעובדיהם של המועצות הדתיות המחוזיות
שבתהומן הם עובדים.
9, > פיקוח ובקרם
התקנות בדבר ניהול מועצות דתיות קובעות שראש המועצה הדתית והגזבר חייביט.
במועד ובצורה שהורה השר, להגיש לו דו"ח כספי המאוטר על ידי דואה חשבון
| מוסמך, על הכנסותיה והוצאותיה של המועצה.
על פי התקנות הנ"ל, השר לענייני דתות רשאי לחייב חברים או עובדים במועצה
דתית לממן מכיסם הוצאות בלתי חוקיות של המועצה, שהם נושאים באחריות להן.
בנוסף לפיקות ולביקורת הנעשים על ידי המשרד לענייני דחות, נתונוח המועצות
הדתיות לביקורת של מבקר המדינה שעורך מידי פעם ביקורת במועצות דתיות שונות.
one כן, נתונות המועצות הדתיות לביקורת של מבקר הרשות המקומית בתחומה הן
פועלות.
בשנה האחרונה, נכנס לתוקפו חוק הביקודת הפנימית, התשנ"ב-1992, WR לדעת
הוועדה, מחייב כל מועצה דתית, בהיותה "גוף ציבורי". למְנות לה “pan פנימי
IN Wap בהוק הנ"ל. הוועדה מצאה שקיים חוסר בהירות לגבי תחולח החוק וכי
למיטב ידיעת הוועדה. טרס מונָה, בשום מועצה דתית, מבקר פנימי כאמור.
בבדיקת הוועדה נמצא שהביקורת והפיקוה שמבצע המשרד לענייני MINT על המועצות
הדתיות הט דלים ביותר, יתכן שמצב זה נובע מכה האדם המצומצם המוקצב לנושא זה
במשרד. תפקיד הפיקוח והביקורת הוא מתפקידיו המרכזיים של המשרד לענייני דתות
כמייצגו של השלטון המרכזי הבא לפקה על תפקודם של המועצות הדתיות במישורד
המקומי.
°C 270-171
Low
/ Facto Te : השמקטב)שב) El
fra