חומר רקע - גורמים חיצוניים
סיון התשפ"ו, יוני 2026
חוק הריכוזיות בכשרות
1.
רקע
כשני שלישים מהיהודים בישראל מעידים על עצמם כי הם שומרים על כשרות במידה זו או אחרת.1
נתון זה
נותריציב יחסיתלאורךהשנים,ונראהששמירה על כשרות
מבוססתבתרבותהיהודית-הישראלית. עלהרקע
הזה, מדינת ישראל דואגת לכך שיהיה זה קל ונגיש עבור יהודים לרכוש מזון כשר, ושבמוסדות המדינה תהיה
שמירה על כשרות כפי שנקבע במכתב הסטטוס-
קוו המפורסם. בתוך כך, מדינת ישראל מעניקה באמצעות
רבניםמקומייםוהרבנות
הראשיתתעודותהכשרלמגווןרחבשלעסקים:מסעדות,בתימלון,מפעלימזוןועוד.
תעודותאלהמעידותכיהמזון בתחומיהעסקיםהזוכיםלהן עומדבסטנדרטההלכתיהנדרשמשומרי כשרות.
אך במשך
שנים
ארוכות סבל מערך
הכשרות
מכשלים
רבים,
וביניהם:
ריכוזיות
בהחלטות
הנוגעות לחומרי
הגלם,
בחירת
ספקים ואופן הפיקוח
שתורמים לייקור מוצרי המזון ושירותי
ההסעדה והאירוח, וניגודי עניינים
ביןמשגיחי
הכשרותלבעלי
העסקים
שעליהם
הם
אמוריםלהשגיח
שנבעומכך
ש
מבעלהעסק
נדרשלהעסיק
בעצמו
אתמשגיח
הכשרות –
זיקה שאותה בג
"ץ הורהלנתק.
כמענה
לחלק
מהבעיותהללו,הובילהשרלשירותי
דת
בממשלההקודמת,מתןכהנא,
רפורמת
כשרות
שכללה
שני
שלבים
הדרגתיים: השלב הראשון
הביא
לפתיחת אזורי
הכשרות במטרה ליצור
תחרות בין נותני
כשרות
קיימים, ובעיקר
תחרות "
תוך-
ממסדית" בין רבני
ערים
שיכולים
כעת
לספק שירותי
השגחת
כשרות
גם
מחוץ
לישוב
שבתחום
סמכותם. השלב השני ברפורמה ביקש לפתוח
את שוק
הכשרות
לתחרות באופן רחב
יותר,
כך שגופי
כשרות
פרטיים, ולא רק
רבנויות
מקומיות,
יוכלו לספק שירותי
השגחה באופן
עצמאי
תחת
פיקוח
ועל בסיס מודל של
רישיונות.
בכך, ביקשה הרפורמה
לתת מענה
לכשלים
המרכזיים שהוזכרו
לעיל, וזאת
באמצעות
יצירת
תחרותביןנותני
כשרות,וכןהפרדהביןמשגיחלמושגח,שכןתאגידי
הכשרות
מיועדיםלהיות
המעסיקיםשל
המשגיחים ולא בעלי
העסקים.
רפורמת
הכשרות
אמנם עברה בחקיקה, אך
רק השלב הראשון
יושם בה
עד כה. נכון
להיום, השלב השני
מוקפא בהחלטה של השר לשירותי
דת
הקודם –
ח"כ מיכאל מלכיאלי,
ונדרשות
היערכויות
שונותליישומו.
1
ראו:
אריאל פינקלשטיין, אילה
גולדברג, שלומית רביצקי טור-
פז ויערי פדן, דו-שנתון דת ומדינה בישראל
2024
, המכון הישראלי
לדמוקר
טיה,
2025
עמ', 243-236
.
1983 חקיקתנחקקחוקאיסורהונאהבכשרות.
1983
1994 חקיקתחוקבשרומוצריו.
1994
ץ 'הגינות שלטונית'
3336/04
שקובע כי יש לנתק זיקתמשגיח
2017 פסקדיןבבג"
2017
מושגח וכי המשגיחיםלאימשיכולעבוד אצלבעלי העסקים.
ץ 'גיני'
5026/16
שמאפשרלעסקים להצהירעל הפיקוחההלכתי
2017 פסקדיןבדנג"
2017
של המזון שלהם -התשתיתהחוקיתלכשרות צהרואחרים.
2021 חקיקתרפורמתהכשרותשהוביל השרלשעברמתןכהנא.
2021
אין לרב ליתן כשרותשלא במקום כהונתו או
2022 החלטתמועצתהרבנותהראשית:"
2022
במקום כהונת מראדאתרא, מלבד מי שהוסמך לכךעל ידי מועצתהרבנות"...
2023 הקפאתתחולתרפורמתהכשרותהמלאה.
2023
ץ בהליכים 7059/23
70 ו-
5369/24
53
:
על הרבנות לבחון הכרה
2025 פסקדיןבבג"
2025
כגוף כשרותבארגון צהר כגוףבהתאםלרפורמתהכשרות.
2.
ניתוח הצעת החוק
הצעת
חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-
2026
שנדונה כעת בועדה למיזמים ציבוריים
לא
מסתפקתבביטולהרפורמהבכשרות.זוהיהצעתחוק
מרחיקתלכתשמש
מעותהביצור
מונופולהרבנותבשוק
הכשרות בישראל אף
מעבר למצב הקיים ערב הרפורמה, אשר הוכח בדו"חות ממשלתיים ומחקרים
בנושא2
כיהואמביאלייקורעלותהמזון, הכבדהעלעסקיםלממכר
מזוןולפגיעהבאיכותהכשרותעצמה.
בנוסףלכך,
תזכיר החוק מעמיס עלויות על תקציב המדינה באמצעות העברת העסקתם של אלפי משגיחי כשרות לידי
המועצות הדתיותוהמחלקותלשירותי דת באופן חסר תקדים.
א.
ביטול ליבת רפורמת הכשרות:
ביטול יצירת התחרות בין נותני שירותי כשרות שונים, ובכלל זאת ביטול
הפיכת הרבנותלרגולטור בלבדוהפרטתשירותי
הה
שגחה
על כשרות.
ב.
ביטוליצירתתחרותבשוקהכשרותוחיזוקמונופולהרבנות:
כפועליוצאמביטולליבתהרפורמה,תבוטל
התחרות בין נותני כשרות קיימים ובין ארגונים שהיו יכולים לבקש רישיון לספק שירותי פיקוח והשגחה.
בנוסף לכך, יבוטל תקן "ועדת רבנים" שנועד לאפשר בחירה בתקנים הלכתיים נוספים של רבני עיר
מוסמכים, ויישאר על כנו רק תקן מועצת הרבנות הראשית, מה שמחליש את שיקול הדעת ההלכתי של
רבני העריםהמוסמכיםלתת תעודות כשרותבמקוםיישובם.
ג.
חסימתאפשרותלתתתעודותכשרותאלטרנטיביות:עקיפתפסקהדיןבענייןגיני(דנג"ץגיני
6494/14
)
אשר קבע כי יש "שער שלישי", במסגרתו עסק יכול לפרסם הודעה שבה מפורטים כללי ההלכה עליהם
הואמקפיד,באופןשאפשרמתןשירותיכשרותפרטית.משמעותהדברהיאחיסולשלכלמיזמיהכשרות
העצמאיים, לרבותשל ארגון רבני צהר.
2
ראו למשל: 120
-
119
.
4, pp
/
volume 2025
pril 2024,
, A
Israel 2025
Economic Surveys:
ECD
O
.
ד.
העסקת אלפי משגיחי כשרות חדשים מכספי ציבור:
הסדרת יחסי משגיח/מושגח באופן שינתק את
העסקת המשגיח על ידי העסק המושגח, זאת באמצעות קביעה ששירותי השגחה יינתנו על ידי רשויות
כשרות מקומיות (קרי -
המועצות הדתיות והמחלקות לשירותי דת ברשויות מקומיות בהן אין מועצה
דתית.)
המשמעותהאפשריתהיאמעברלהעסקהשלכללמשגיחיהכשרותבישראל(כ-
4,200
איש)על
ידי המועצות הדתיותויש לכך משמעות תקציביתעצומה.
ה.
מבחני הסמכה למשגיחי כשרות:
הסדרת תנאי ההסמכה למשגיח, כך שיצטרך לעבור מבחנים מטעם
הרבנות וכללים נוספים שתקבע מועצת הרבנות הראשית. יש בכך אפשרות לחסימת כניסת נשים
לתפקיד כפי שנקבע בבג"ץ אמונה שחייב לאפשר לנשיםלגשתלמבחני הסמכה למשגיחות כשרות.
3.
שאלות ותשובות
מהו
המצב הקיים?
נכוןלעכשיו,
הממשלהלאקידמהאףהצעהלשינויההסדרהחוקישתקףמימיהשלהממשלההקודמת,אלא
רק ד
חתה
את תחולת
ו
של החוק כמה פעמים. השלב הראשון של הרפורמה אמנם עדיין בתוקף, אך יישומו
לוקהבחסר
באופןחמור,מכיווןשהמשרדלשירותידת
לאמסדיראותו
ומכיווןשהרבנותהראשיתמתנגד
תלו;
ואילוהשלבהשנישלהרפורמהשכברהיהאמורלהיותמיושםהוקפאלחלוטיןעלאףשבג"ץהורהעליישומו.
למהתזכיר החוק הוגש דווקא עכשיו?
א.
יש קשר ל
אירועים המוזכרים למעלה – המדינה הייתה צריכה להשיב לבג"ץ שהגיש ארגון רבני צהר
על
אי יישום הרפורמה.
הגשת הצעת החוק מאפשרת להשיב כי יש חקיקה חדשה בקנה שמשנה את
ההסדרים הקיימיםולכן לא רלוונטי ליישם את החוק.
ב.
הליך פיזור הכנסתהולך ומתקדםוהבחירותלכנסת הבאהמצויותמעבר לפינה
. אםהקואליציה תצליח
להעביראתה
הצעהבתזכירהחוקבקריאהראשונה,
יהיהניתןלהחילעליהדיןרציפותשיקצראתהליך
ה
חקיקה שלהבכנסת הבאה.
ג.
לטענת השר לשירותי דת לשעבר ח"כ מלכיאלי היה נדרש זמן על מנת ליצור
מכבש לחצים על משרד
המשפטים והאוצר.
לגבי התנגדות האוצר, מלכיאלי טען שהגיעו להסכמות שהחוק לא יוגדר כתקציבי
ולטענתו העלות שלו היא 0
ש"ח. זה לא מתיישב עם מספר עניינים הנובעים מההוראהלהעסיק את
משגיחי הכשרותבאמצעות רשויות הכשרות המקומיות:
1
)
העסקת אלפי משגיחי כשרות בידי מוסדות ציבור מדינתיים, קרי –
המועצות הדתיות והרשויות
המקומיות במקומות בהם אין מועצה דתית –
כרוכה בעלויות מעביד, כאשר עד כה תשלומי
ההשגחה לכאורה לא כללו את כל תשלומי המעבידואלה גולגלו על העסקים.
2
)
העסקת
המשגיחים לגופים מדינתיים תגרור פיטורים שלהם מהמעסיקים הקיימים, בעיקר בעלי
העסקיםהמושגחים, שידרשו בתמורה שיפוי עבור תשלום פיצויים והסדרי הפסקתעבודה.
3
)
הסדרתהעסקתהמשגיחיםעלבסיססטנדרטאחידעשויהלהביאלמצבבויאוחדומשרותויידרשו
עודתקניםהןלהשגחהוהןלפיקוחעלהמשגיחים,זאתמשוםשבמצבהענייניםהנוכחיישנופער
ביןשעותהשגחהבפועלאלמולהשעותהמאושרות.כךעלהלמשלמדו"חמבקרהמדינהבנושא
3
הפיקוח על כשרותהמזון משנת 2017
.
3
2.aspx
-
https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/68
האם מדובר רק בביטול הרפורמה
ש
הוביל
מתן
כהנא?
לא.
מדובר בחוק
שכולל רפורמה גדולה במפני עצמו שמגביר אתהריכוזיותבתחוםהכשרות:
א.
הרפורמה שיזם השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא מעולם לא יושמה. השלב הראשון שלה -
פתיחת
אזורי הכשרות -
מיושם באופן חלקי בלבד (על אף שרשמית הוא בתוקף), תחת התנגדות חריפה של
מועצת הרבנות הראשית וללא קביעת נהלים והסדרת גבולות גזרה. החלק השני והרחב של הרפורמה –
יצירת תחרות בשוק הכשרות באמצעות מעבר למודל של הרבנות כרגולטור שמעניק רישיונות לתאגידי
כשרותשבתורםבוחרים תקן הלכתי לפיו הםיפעלו -
מעולםלא יושם.
ב.
לא מדובר רק רק בהחזרת המצב לקדמותו אלא ברפורמה נגדית שנותנת משקל עודף לרבנות הראשית,
עלחשבוןרבניהעריםותאגידיםפרטיים.למעשה,מדוברברפורמההיוצרתריכוזיותגדולהיותרמאיפעם
במערך הכשרותבישראל כךשלראשונה יוכפפו כלל רבניהעריםבאופן חוקי להנחיותהרבנותהראשית,
כאשר עד כה הם היו יחסיתעצמאייםבקביעתמדיניותבתחוםהכשרות.
נוסף על כך, מדובר ב
ביטול
תקן ועדת הרבנים שנועד לאפשר מגוון דעות הלכתי בשוק הכשרות –
חסם
תחרותימובהקשחוסםאפשרויותלשימושוייבואבחומריגלםוקבלתשירותמספקיםמסוימים,והשארת
תקן הרבנות הראשית כתקן בלעדי לכלל גופי הכשרותבישראל –
גםזאתלראשונה.
מה העלויות הצפויות
של הרפורמה הנגדית?
מעברלעלויותהתקציביותשתוארולעיל,ישנןעלויותישירותועקיפותלביטולהתחרותהקיימתוהפוטנציאלית
בשוק הכשרות בישראל. דו"ח שהוזמן לבקשת משרד האוצר בשנת 2015
קבע שבחישוב ראשוני, עלויות
מונופול הכשרותלמשק עומדותעל מאותמליוני ש"ח.
בחוות דעת של רשות התחרות על החוק נקבע כי "מצב בו רגולטור משמש גם כספק שירותים לצד סמכותו
לפקח על פעילותם של ספקים אחרים (המתחרים בו במתן אותו שירות) אינו רצוי תחרותית, ומהווה מכשול
4
של ממש בפני התפתחות תחרותבשוק הנבחן".
4.
סיכום –
הקשיים שעולים מהצעת החוק:
א.
ביטול התחרות
–
הן באמצעות ביטול מרכיבי התחרות ברפורמה שעברה בשנת 2021
והן באמצעות
חסימת האפשרות לספק תעודת כשרות חלופית.
זאת בנוסף ל
הגברת הריכוזיות בשוק הכשרות
מ
שפיעים
על יוקר המחיהבכללענפיהמזוןבמשקובפרט בענףייבואמוצרימזון,שםצווארהבקבוקשל
אישור הרבנותלכל פריט מיובא מגולגל בסופו של דבר למחיר לצרכן.
ב.
עלאףהרצוןהנכוןלנתקאתהזיקהביןמשגיחהכשרותוהעסק
שעליו
הואמופקדלפקח,ישקושילבצע
זאתבאמצעותהעסקה על ידי רשויות הכשרות המקומיות.
ג.
ביטול תקן ועדת הרבנים מהווה פגיעה בריבוי הפנים של היהדות, בחופש הדת,
ובאפשרות של צרכן
לבחור לפי אלו סטנדרטים הלכתיים הוא מעוניין לקבל שירותי השגחה על כשרות המזון אותו הוא צורך.
בנוסף, בהסדרת כשירותו של המשגיח יש חשש שהכוונה היא לעקוף פסיקת בג"ץ שחייבה לאפשר
לנשיםלהיבחן ולעבודבתפקידמשגיחות כשרות.
4
kashrut
-
https://www.gov.il/he/pages/opinion