פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 44 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום ראשון, ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר אושר שקלים - מ"מ היו"ר סימון דוידסון שלי טל מירון אבי מעוז יבגני סובה מוזמנים: שר התקשורת חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי אלעד מקדסי – מנכ"ל, משרד התקשורת מיכל מלאני איבגי – מ"מ עוזרת ראשית (ייעוץ משפטי), משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועמ"שית, משרד התקשורת אריאל שטיינר – רמ"ט מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת יוליה ברקוביץ' – עו"ד, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת עדי ליברוס – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עליסה כדורי – ראש צוות תקשורת, רשות התחרות אורי שרף – מנכ"ל, הרשות השנייה שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה אלכסנדר שיייביץ – חבר ועד, הרשות השנייה אילה מזרחי – עו"ד, מנהלת רגולציה ופרויקטים, כאן – תאגיד השידור הישראלי עופר ויסוקר – סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, Yes מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, Yes מירי נאור אליאס – מנהלת רגולציה, הוט מערכות תקשורת מיכל פליישר – עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת לאריסה כהן – עו"ד, סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, סלקום דור ציקו – מנהל רגולציה, סלקום ליעד גיל-הר – מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת אסף גרונבאום – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת דבורה קמחי – עו"ד, יועצת משפטית, ערוץ 10 אוריאל בובלי – עו"ד, יועמ"ש, ערוץ 15 – i24 NEWS אירית שגב – סמנכ"לית תקשורת, ערוץ 15 – i24 NEWS דב אברמוביץ' – עו"ד, שדלן, ערוץ 9 וערוץ i24 NEWS מורין אמיתי – עו"ד, שדלן, ערוץ 14 ליאור תמאם – עו"ד, מנכ"ל, איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה נגה בריינס – מנכ"ל, איגוד העורכים אבי בן הלל – מנכ"ל, שח"מ – ארגון השחקנים והשחקניות ד"ר ליאור אלפנט – אחראית יצירה מקורית, הפורום הדוקומנטרי בישראל עמית קלדרון – רכז מחקר ומדיניות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר תמיר אפורי – עו"ד, שדלן, שותף, MPA – איגוד הסרטים של אמריקה משתתפים באמצעים מקוונים: מיטל כוכב פלנט – יועצת משפטית, קבוצת תקשורת RGE ייעוץ משפטי: פנחס גורט מצדה מצלאוי דוד נעמה מנחמי מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון חופית כהן – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את הדיון. אני אחליף כאן את יושבת-הראש גלית עד השעה 12:00. בפתח דבריי אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחתו של סמ"ר מיכאל טיוקין מגבעתי שנפל הלילה. התחלנו את השבוע בצורה מאוד בעייתית ואני מאחל הצלחה לחיילים שלנו שיצליחו במשימתם – אני מניח שזו בקשה של כולנו. נקווה שהשבוע הזה יביא איתו בשורות טובות לעם ישראל ולחיילים שלנו. יש לנו מטרה מאוד גדולה ואני מקווה – גם אם צפוי לנו שבוע מאוד מתוח ודינמי בכנסת – שזה יהיה בצורה מבורכת ומכובדת לעם ישראל. שלי בבקשה, שלוש דקות. אני רוצה לקדם את העניינים כמה שיותר מהר כדי שנוכל להספיק. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. האינטרסים שלנו לא בדיוק זהים אושר וכל אחד יעשה את תפקידו. אני רוצה לפתוח כמובן בזעזוע העמוק שאני מרגישה. ביום חמישי דיברתי כאן על רותם ינאי ז"ל – חיילת שלנו מגבעתי שנהרגה מרחפן נפץ – ולצערי הבוקר אנחנו מתבשרים על עוד חייל גיבור שלנו שאיבד את חייו. 12 אנשים איבדו את חייהם מאז הכרזת הפסקת האש. זה מזעזע. סוף השבוע הזה היה סוף שבוע נוראי עבור תושבי הצפון שלנו שסבלו ממטחים, מרחפני נפץ ומאזעקות בלי סוף. ללא ספק יש התרחבות של הלחימה בזמן שאנחנו קוראים לזה הפסקת אש. זו איננה הפסקת אש, זו הפסקת אש מדומה. הבוקר אני קוראת שישיבת הממשלה שהייתה אמורה לדון בהטבות מס ובתנאים לתושבי הצפון הוסרה מסדר היום. הייתי בהלם לקרוא את זה. שמעתי הבוקר ברדיו את ראש מועצת מטולה מדבר על המצב שהם חווים. הוא דיבר על כך שאף אחד מהממשלה לא טרח לדבר איתו, אולי רק שר אחד. אף אחד לא תיאם איתם. אף אחד לא יושב איתם ועושה איתם תוכנית מה צריך לעשות במטולה או ביישובים אחרים. לצערי אני לא מופתעת. אני שוב קוראת מעל הבמה הזו לממשלת ישראל להתעורר. ראיתי את הציוץ של השר קרעי בנושא התדרים ברדיו. אני לא אתקוף שום דבר שיציל חיי אדם ללא ספק. אבל אני חושבת שאתם כשרים בממשלה צריכים לעמוד איתן בלי קשר לזה ולדרוש מהממשלה שלנו לטפל בתושבי הצפון ולהפסיק את ההגדרה הבזויה הזו של הפסקת אש. זו לא הפסקת אש והתושבים שלנו מופקרים שם. לא יכול להיות שהמצב הזה יימשך. אני רוצה להגיד לגבי החוק שמונח לפנינו. דעותיי כבר ידועות ואמרתי את הדברים שוב ושוב. אני מוטרדת מהחקיקה שמובאת בפנינו. אני מוטרדת מזה שזו חקיקה פוליטית, מההשתלטות על התקשורת החופשית בישראל, מכך שאין פרק אכיפה, מסעיף התועבה, מביטול ההפרדה המבנית, מביטול האיסור על בעלויות צולבות אבל בעיקר אני מוטרדת מכך שהיום בבוקר הזה אנחנו נצטרך לדון – אין לי דרך להגדיר את זה חוץ מאשר דיסוננס שיש פה בין המנכ"ל לבין השר – בנושא חובת ההעברה. זה בלתי נתפס. לפי ההצעה שמונחת בפנינו מאות מיליוני שקלים יינתנו כהטבות בגלל סיבות פוליטיות לפלטפורמות ובגלל הקשרים של השר עם בעלי ההון – בין אם זה מירילאשוילי ובין אם זה פטריק. באותו הזמן דווקא הערוצים שמבקרים את השלטון נפגעים בחוק הזה. אני לא יכולה לא להסתכל על התמונה הגדולה. יש לי ויכוחים עם קשת ורשת וגם עם הפלטפורמות על כל מיני סעיפים. אבל בתמונה הגדולה מי שנפגעים פה הם הערוצים שמבקרים את השלטון ומי שמקבלים פה הם אלה שמלטפים את השלטון. אסור לנו לתת לזה לקרות. אנחנו בדמוקרטיה וצריכה להיות פה אסדרה של שוק התקשורת שאיננה סקטוריאלית, איננה פוליטית ולא נותנת טובות הנאה למקורבי השלטון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף ההגדרות, עמוד 7. אדוני המנכ"ל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפני כן ברשותך אדוני יושב-הראש, עכשיו נמשיך את פרק ההגדרות ונעבור להוראות המעבר. כשתגיע לכאן יושבת-הראש הקבועה אנחנו נדון על ההצעה החלופית לסעיף 74 ולהסדר של ספק בעל חשיבות מסחרית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אריאל בבקשה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "ספק תכנים ישראלי" – ספק תכנים אשר לפחות 50% מסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו מאספקת תוכני צפייה־ושמע הוא מאספקה בישראל; << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> באחת הישיבות הקודמות עלתה הערה טובה ואנחנו נצטרך את הסיוע של הייעוץ המשפטי לעניין גופים מורכבים משחקן עם פעילות ישראלית ושחקן עם מרכיבים זרים. הכלל הוא שאנחנו סופרים את כל מי שנמצא תחת אותה קבוצת שליטה יחד כשיש לנו שחקן עם פעילות ישראלית מקומית כמו השחקנים הקיימים. יש אפשרות שהוא מוחזק על ידי שחקן זר למרות שהפעילות שלו היא פעילות מקומית. היינו רוצים להכיל את ההגדרה של ספק תכנים ישראלי גם על אחד כזה כזה כי 50% מהפעילות שלו כגוף היא פעילות ישראלית. יש פער בין שחקן כזה שהפעילות שלו מוכוונת לישראל אבל מוחזק על ידי שחקן זר לבין נטפליקס לדוגמה שפעיל במאות מדינות אבל באותה הצורה והוא לא ספק תכנים ישראלי. היינו רוצים לסייג את ההגדרה או להבהיר בצורה מסוימת שהחיבור בין ישויות שונות לא חל במקרה הזה בין זרים לבין ישראלים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> השאלה מה אתה יכול לפספס כאן אדוני המנכ"ל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא רוצים לפספס. יש כאן את הוט שיושבת סביב השולחן והיא מוחזקת על ידי אזרח זר שיכול להחזיק בעוד תאגידים של אספקת תכני צפייה ושמע במדינות אחרות בעולם כך שהתאגיד של הוט בישראל ביחס לאספקות שלו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר לגבי הפקות מקור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאנחנו מסבירים. אנחנו רוצים שבתוך הגדרת ספק תכנים ישראלי ייכנס כל תאגיד כמו הוט למשל. אנחנו צריכים את העזרה של הייעוץ המשפטי כדי לייצר את זה משפטית. אנחנו רוצים שהתאגיד שפועל בישראל – למרות שהוא מוחזק על ידי שחקן זר – יתייחסו אליו בפני עצמו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא חושב שצריך להסדיר את זה כאן בהגדרה הזו אלא בסעיף שאומר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף שאומר שחברות שונות ייחשבו לחישוב המס. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> בחישוב הכנסה. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> זה סעיף 56. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא בהגדרה הזאת. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> יש עוד שחקנים כאלה. נגיד ענני תקשורת מוחזקת על ידי פרמאונט שהוא גוף בין-לאומי מאוד גדול. אתה רוצה לתפוס את ענני. אבל זה יחול רק על מי שמתאגד בארץ? אם נטפליקס תקים חברת-בת אז היא תיכנס לחוק ואם היא לא תקים אז לא? זה לא הגיוני. << דובר >> שי חייק: << דובר >> זה אומר שהיא לא תיכנס גם אם הפעילות שלה פה היא ענקית אבל יש לה פעילות יותר גדולה בעולם. אפשר לפספס פה שחקן ענק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זו שאלה שהעלינו אותה כשדנו בזה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> זו הלקונה שאנחנו מצביעים עליה כרגע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו לא בעיה שאפשר להתעלם ממנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מציפים את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אין להם תשובה עכשיו שיכולה לפתור את זה. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הדרך היא לא לאחד – למרות מה שכתוב בסעיף 56 – בין פעילויות זרות לבין פעילויות מקומיות. זו צריכה להיות הדרך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאומר סעיף 56(ב)(2). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יכול להיות שצריך לטפל בעניין הזה שם. אבל שימו לב שלגבי בין-לאומי עולה שאלה מהיבט אחר שגם אותה העלינו בשעתו. אתם רוצים להפריד בין פעילות שמתבצעת בישראל לבין פעילות שמתבצעת בחו"ל. יכול להיות שחקן בין-לאומי גדול מאוד שהפעילות שלו בישראל היא פחות מ-50% ביחס להגדרה הזו והוא לא מופרד בין חברות. אם תעשו את ההפרדה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם הוא לא מופרד בין חברות זה כמו נטפליקס למשל. אותה פטרנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אתם צריכים להחליט איך אתם רוצים לעשות את ההפרדה. אם זו הפרדה בין חברות אז נוצרת בעיה בשוק הישראלי. יכול להיות שמחזיק אחד יחזיק חברות שונות שעוסקות בתחומים שונים ואז תצטרכו לבחון איך להגדיר את זה בצורה כזו שתחזיק את כולם יחד. אם מדובר בשחקן שאינו מופרד ואתם מבחינים בין הפעילות הבין-לאומית שלו לבין הפעילות הישראלית שלו – והשאלה היא היקף הפעילות – אז כמו שאמרת השר יכול להיות שנטפליקס ייכנסו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שהפתרון הוא פשוט. דרך האמצע היא מה שאתה אומר. אם זה שחקן בין-לאומי שהוא עושה את הפעילות הזאת בעוד מדינות וגם כאן, זה אותו אורגן כמו נטפליקס שנותן שירות גם בישראל זה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא יודע השר. יכול להיות שנטפליקס עובדת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את זה הוצאנו מהחוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ייתכן שנטפליקס עובדת באמצעות חברה ישראלית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מחזיר אותנו להצדקות שנתנו להחרגה. אם יש שחקן זר שמגיע לארץ ולא מקים פעילות לצורך הארץ אז אנחנו רוצים לעודד אותו להיכנס וגם יש לו רגולציה במדינת האם. אלה חלק מהסיבות שנתנו. אני חושב שההבחנה היא בין פעילויות – האם הפעילות היא פעילות שמוכוונת לשוק הישראלי או פעילות שמוכוונת לעולם. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אבל נגיד שנטפליקס קונים את אחת מהפלטפורמות או אחד מהערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הפלטפורמה מיועדת לישראל. << דובר >> שי חייק: << דובר >> עדיין הרוב שלה יהיה בעולם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שהמנכ"ל מסביר. נגיד שנטפליקס קנתה את הוט. הוט היא חברה שמשדרת לישראל ועיקר הפעילות שלה פה. עיקר הפעילות של הנטפליקס הוא לא בישראל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון להגיד את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש פעילות בישראל אבל זו אותה פעילות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כולם יודעים שיש הבדל גדול בין פעילות בין-לאומית שמותאמת בכל מקום בצורה מסוימת בישראל או במקום אחר לקהל המקומי לבין פעילות שמוכוונת - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> המנכ"ל אני אתן לך כדוגמה את בוקינג. החוק הישראלי חל על בוקינג אפילו שהיא חברה בין-לאומית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא פותחים מחדש את שאלת ההחלה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> ההבחנה שאתה עושה אם היא הקימה חברה בארץ או לא היא לא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא עשה את ההבחנה הזאת. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> השאלה איך עושים את ההבחנה. אני מבין מה אתה רוצה אבל אני לא מבין איך אפשר לעשות את זה. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אתה נותן פה תמריץ לחברות פה להתאגד בחו"ל בחלק קטן של הפעילות שלהם - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא יכול לאפשר מעקף. גם אם הן מאוגדות בחו"ל או אם הן ממוזגות לחברה בין-לאומית, ככל והפעילות היא פעילות דומה למה שאנחנו רואים היום בפלטפורמות או בערוצים ומוכוונת ישראל אז היא צריכה להיכלל. בגלל זה העלינו את זה. כרגע ההגדרה הזאת עשויה לעורר קשיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש אני מציע להניח את ההגדרה הזאת בצד, אנחנו נתייחס לזה במהלך היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע מה משרד המשפטים אומר על זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נבוא עם הצעה במהלך היום. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מבינה. אנחנו צריכים לפחות חצי שעה שעה להבין מה משמעות ההגדרה ולא במהלך הדיון כי אנחנו רוצים גם להקשיב להמשך הדיון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נמשיך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מדלגים על ההגדרה הזאת ונחזור אליה. הייתה עוד הגדרה שאמרנו שנחזור אליה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> ספק תכנים פתוחים" – כל אחד מאלה: (1) ספק תכנים רשום המספק ערוץ הכולל תוכנית חדשות המיועדת בעיקרה לציבור בישראל ואשר הוצאותיו השנתיות עולות על שני מיליון שקלים; (2) תאגיד השידור הישראלי – לעניין תכני צפייה-ושמע של ערוצי הטלוויזיה שלו; (3) ערוץ הכנסת; (4) בעל זיכיון לשידורי רדיו על פי חוק הרשות השנייה שביקש זאת. (5) ספק תכנים המספק תוכני צפייה-ושמע של אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית – לעניין תוכני הצפייה ושמע של אירוע הספורט האמור, למעט אירוע ספורט כאמור המשודר על ידי ספק תכנים פתוחים כאמור בסעיפים קטנים (1)-(3). << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> רשום לי בפסקה (2) לגבי תאגיד השידור הישראלי שזה לעניין תכני צפייה ושמע של ערוצי הטלוויזיה והרדיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בפסקה (4) צריך להוסיף שביקש זאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי ספק תכנים רשום, האם לא נדרש לציין גם כמה הוצאות בעניין החדשות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא נכנסים לזה כי אנחנו לא נכנסים ברגולציה על תוכן מה נחשב חדשות ומה לא נחשב חדשות. גם ככה זה שמכניסים שהוא כולל תוכנית חדשות זו איזושהי חריגה מהקו המסדר של החוק שאנחנו לא נכנסים לתוכן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי אני אסביר אדוני למה להכניס בכלל תוכנית חדשות. נחשוב מה היה ההיגיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי אנחנו רוצים שזה יהיה תקף לגבי ערוץ שמשדר חדשות. יש לחדשות חשיבות ציבורית שאנחנו חושבים שצריכים להעלות אותם על גבי היישומון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה אם עשיתי תוכנית חדשות והשקעתי בה עשרה שקלים? האם אלה צריכות להיות חדשות שהוא מצה, הפיק ואסף או שהוא יכול להקריא את העיתון כמו שעושים בתוכניות הבוקר? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נעמה התשובה היא לא, אין דרישות מהותיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מעלה את זה כשאלה אם לא נדרשות דרישות מהותיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תוכנית חדשות מוגדרת כתוכנית המיועדת בעיקרה לחדשות ואנחנו לא נכנסים לזה כרגע. יכול להיות כשיחוקק הפיצול שיעסוק במרשם ספקי החדשות יהיה תיקון להגדרה הזאת. כרגע ההגדרה היא מינימלית והיא לא מזיקה מדי כי הפלטפורמות הן אלו שמחליטות איזה ערוצים נכנסים בחובת ההעברה שלהן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק אם יש יותר מעשרה ערוצים. אם אין יותר מעשרה ערוצים אז כל אחד שמקריא את עיתון הבוקר ומשקיע - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה חלק מהתפיסה הבסיסית, האם לשדר תוכנית חדשות שבראייתך היא לא טובה או לא מספיק מוצלחת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני חוזרת להיגיון שדיבר עליו השר. השר אמר שעצם זה שיש תוכנית חדשות זה ערוץ משמעותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא משמעותי. יש לחדשות חשיבות ציבורית. << דובר >> שי חייק: << דובר >> בגלל עשר הדקות שהם ישדרו חדשות הם יקבלו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם מישהו ישדר רק עשר דקות וכל שאר התכנים לא יעניינו אף אחד אז לא יצפו בו. יש פה איזון מסוים. 2 מיליון שקלים הוצאות מצביע על ערוץ שמשקיע בתכנים שלו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 2 מיליון זה לא ערוץ שמשקיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הלא TV הוא ערוץ חדשות שיש לו רישיון זעיר של הרשות השנייה והיקף ההוצאות שלו לא הרבה מעל 2 מיליון. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אבל הוא משקיע אותם בחדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם בחדשות וגם בתוכניות אחרות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר אני מזכיר שאפשר להגיע ל-2 מיליון שקלים אפשר בדמי שכירות שנתיים למשל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה האיזון שמקובל. מיצינו את הדיון הזה לטעמי. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> זה אף פעם לא נאמר. כל פעם נאמר ש-2 המיליון ייועדו לחדשות. זו פעם ראשונה שנאמר שזה להוצאות כלליות. תשימו לב, אתם אומרים שאתם לא רוצים לגעת בתוכן אבל ההגדרה פה אומרת שהוא משדר חדשות. המועצה תצטרך לדון האם אלה חדשות או לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, אמרתי שזו חריגה קל מהקו המסדר. המועצה לא תדון על הפלטפורמות אלא הפלטפורמות ייבחרו את מי הן רוצות. לגבי היישומון, על מי שמבקש ומשדר תוכנית חדשות למועצה לא יהיה שיקול דעת רחב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה החלטתם לפתע על החריגה הקלה השר קרעי? לא דיברנו על זה עד עכשיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש חשיבות ציבורית בחדשות. אני לא רוצה לאפשר לכל ערוץ שלא קשור לכלום לעלות בחינם. ערוץ שמשדר חדשות מבחינתי אפשר להקל. זה לא מזיק לאף אחד שיהיה על היישומון ערוץ שאולי נעמה תחשוב שהוא רק מקריא עיתונים ומישהו אחר יחשוב שזה מתאים לו והוא רוצה לשמוע את החדשות שאותו חדשן מקריא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מצד שני אין שום הגדרה למה זה חדשות. אתה פורץ את זה לכל אחד שרוצה לשדר. << דובר >> שי חייק: << דובר >> השר לפי החוק הוא יוכל לשדר כל היום שידורים אסורים ורק יעשה מהדורה של עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קיבלנו את ההסתייגות לגבי שידורים אסורים. אנחנו נקריא אותו במהלך היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לראות אותו ולדון בו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יהיה מספיק זמן אחרי שנקריא אותו ונסיים את הקראת החוק היום ואת הדיון. יהיו לפחות יומיים של דיונים על הסתייגויות ותיקוני נוסח. גם בהם הרבה פעמים מתקבלות הצעות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף חדש שצריך לדון בו. עוד לא ראינו אותו בכלל, זה לא קשור להסתייגויות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה סעיף שהציע אותו חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא ראינו אותו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נניח בצד את נושא התכנים האסורים. נגיד שזה תוכן ביניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו תוכנית בישול? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, לצערי הרב אני פוגשת כל מיני משחקי מחשב שפונים לילדים שהם כמו דופמין בשבילם. זה לא חייב להיות פורנו או תוכניות בישול, יש דברים באמצע שהם בעייתיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דיברנו גם על אלימות. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לא, למשל ריאליטי. אני רואה שהילדים שלי רואים כל מיני ערוצים מטופשים של ריאליטי של משפחות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכוונה לתכנים שטוחים ורדודים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ייווצר מצב שלפחות עשרת הערוצים הראשונים יוכלו להעלות תכנים שנויים במחלוקת על הפלטפורמה של היישומון ועל הפלטפורמות השונות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבין את החששות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כל זה בתמורה לכך שהם מקריאים את העיתון ולא משקיעים בחדשות בכלל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבין את החששות אבל אני חושב שהצר שווה בנזק המלך. המטרה שלנו כאן היא לפתוח את שוק הדעות ולהרחיב אותו. זה מכריע את הכף לטובת האפשרות הזאת שתהיה קיימת. יש תיקון בפסקה 4 שדיברנו עליו. בהגדרה בפסקה 4 היה משהו שעלה בוועדה לגבי שידורי צבא ההגנה לישראל. אני אקריא את פסקה 4 במלואו כמו שאנחנו ערכנו אותו. בפסקה 2 הורדנו את המילה רדיו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה מוריד כרגע? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, עברנו על זה והתכוננו על זה. בפסקה 2 אין המילה רדיו. במקום זה בפסקה 4 אנחנו כותבים כך: (4) שידורי רדיו של תאגיד השידור הישראלי, צבא ההגנה לישראל ושל בעל זיכיון לשידורי רדיו על פי חוק הרשות השנייה שביקש זאת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השאלה אם שביקש זאת אמור להיכנס להגדרה או לסעיף עצמו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק אם הוא ביקש זאת הוא הופך להיות ספק תכנים פתוחים, זה לגבי בעל זיכיון לפי חוק רשות השנייה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> השר צריך להזיז את התיבה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה מה ששאלתי קודם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> או-קיי, אז הפוך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שידורי רדיו של תאגיד השידור הישראלי, צבא ההגנה לישראל ושל בעל זיכיון לשידורי רדיו שביקש זאת על פי חוק הרשות השנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אתה חייב להגדיר. הזיכיון הוא בעל פי חוק הרשות השנייה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> שידורי רדיו של בעל זיכיון לפי חוק הרשות השנייה שביקש זאת, תאגיד השידור הישראלי וצבא ההגנה לישראל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני רק מזכיר שבחוק הרשות השנייה יש גם רישיון לשידורי רדיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אין היום מישהו שמחזיק בזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו מחוקקים כאן חוק באמצעות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אנחנו מחוקקים חוק וחוק הרשות השנייה יתבטל בקרוב. לא מעניין אותי דברים שיש בחוק הרשות השנייה שהם אות מתה. אני לא מכניס אותם פה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בדרך כלל כשמחוקקים מכניסים הסדר מלא. אני לא רואה מה הבעיה להוסיף פה גם את הרישיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא חושב שצריך כי אין היום מישהו שמחזיק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תסביר לנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש אפשרות לפי חוק הרשות השנייה לקבל רישיון לשידורי רדיו. זה לא קיים היום. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא קיים בפרקטיקה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בחוק זה קיים אבל לא עושים בזה שימוש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה זיו? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם זה מופיע בחוק ויש כזו אפשרות אז - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא אתווכח איתכם על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא התכוונו להוריד את זה נכון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה. הנוסח הוא שידורי רדיו של בעל רישיון או בעל זיכיון לשידורי רדיו על פי חוק הרשות השנייה שביקש זאת, של תאגיד השידור הישראלי ושל צבא ההגנה לישראל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נמשיך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא סתם התעקשות של משפטנים. אנחנו לא יודעים לעבוד עם הגדרות בעל פה – לפחות אנחנו – ואני מניחה שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה. זה מעורר חשש ואי-אפשר להבין מה זה עושה על הגדרות אחרות. אתה אומר את הדברים בעל פה ואחר כך כשנראה לא נזכור. תמיד יותר יעיל להביא את ההגדרה מראש ואז אתה מפחית חרדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההערה מקובלת. ניסינו לעשות כאן בקובץ הזה. רוב ההערות והתיקונים נמצאים כבר על גבי הנוסח המקורי בעקוב אחר שינויים. עדיין מטבעו של דיון בוועדה יש גם הערות שעולות תוך כדי ואנחנו לא יכולים להדפיס נוסח כל שעה. התנצלותי. כשיש תיקון כזה אנחנו עושים את זה לאט וחזרתי על זה כמה פעמים. נוסח בעקוב אחר שינויים ונוסח נקי יפורסמו ביממה הקרובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לראות את זה מול העיניים. אפשר להקרין תוך כדי על המסך. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "ספק תכנים רשום" – ספק תכנים שנרשם במרשם בהתאם לסימן ב' לפרק ג'; << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> יש פה הגדרה של ספק תכנים רשום ואין לנו הגדרה בסעיף ההגדרות לספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום. אני אשמח לתשומת לבך השר כי זה עניין שיכול להוביל לתאונה חקיקתית. כרגע יש לנו ספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום, הוא זכאי לכל מיני הטבות בחוק ויש עליו גם מגבלות. ספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום יכול להיות ערוץ שיש לו אפליקציה עם מנויים בתשלום. זה דבר שקורה היום ויש את זה ללא מעט ערוצים. אם אנחנו אומרים שזה מתמצה להגדרה של ספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום אז זה לא מתייחס למה שאתם מתכוונים לפלטפורמה אלא זה יכול להיות ערוץ הספורט שתהיה לו אפליקציה אינטרנטית עם מנויים בתשלום, רשת או כל אחד מהשחקנים בשוק. לפי ההצעה הנוכחית אם אתה מחויב להעביר את התכנים שלך ללא אפליה או ללא בלעדיות אז אתה צריך להציע את זה לכל הגורמים האלה למרות שהם מתחרים שלך. לא נראה לי שלזה כיוונתם. אנחנו מציעים שההגדרה לספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום תחול על גורם שמפיץ לפחות עשרה ערוצים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> כמובן שזה לא נכון. צריך לבדוק בכל מקום מה הגדירו ומה המגבלות שביקשו לתת. זה לא נכון שבכל מקום ביקשו שהמגבלות יחולו רק על פלטפורמות. צריך לעבור סעיף-סעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עופר לא צריך להתנגד להצעה טובה בעיניי בצורה אוטומטית. כיוונת להצעה של המנכ"ל שהגדיר הגדרה מפיץ תכנים ומפיץ תכנים בתשלום. זו חלק מההצעה שתיארתי על סעיף 74 שנפרסם אותה בהמשך. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> מפיץ תכנים לא עונה לקושי שהעליתי. גם אם ערוץ הספורט למשל מפיץ את הערוץ שלו באפליקציה בתשלום או חלק מהתכנים שלו אז עדיין הוא מפיץ תכנים. המחשבה פה היא לתפוס פלטפורמות רב-ערוציות. זה יהיה אבסורדי לחלוטין אם ערוצים יהיו מחויבים להעביר אחד לשני את התכנים שלהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר לגדר את זה בדרך של מספר ערוצים. אפשר לומר שכל הפעילות שלו היא הפצת תכנים בתשלום. למשל ערוץ שיש לו אפליקציה בתשלום עדיין יש לו פעילות גדולה בערוץ שהיא בחינם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אי-אפשר לדון בזה בסעיף ההגדרות כמו שנגה אמרה מקודם. אנחנו לא זוכרים עכשיו את כל המקומות בהם מופיעה ההגדרה של ספק תכנים רשום והאם זה מתאים או לא. אי-אפשר לעשות את זה כך. צריך לעבור ולראות איפה זה מופיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל המהות ברורה. גם כשדיברנו על ספק תכנים בתשלום המתקשר עם מנויים בתשלום הכוונה הייתה לפלטפורמות, לא לערוץ שיש לו אפליקציה עם חדשות VIP למי שמשלם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> עשינו עשרות תיקונים בעל פה. אנחנו לא יכולים להבין ככה איזו הגדרה רוצים לנסח בלי שרואים על מה שהיא משפיעה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נחדד את ההגדרה של מפיץ תכנים בתשלום, נהדק אותה ותראו אותה בהמשך. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> בכל המקומות בחוק שהתייחסנו לספק תכנים בעל חשיבות המתקשר עם מנויים בתשלום הכוונה הייתה לפלטפורמה פרט למקום אחד בו לא מופיע בתשלום וזה המקום של חובת רישום על מי שיש לו מעל 100,000 מנויים. אפשר ליצור את ההבחנה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר אני מציע שכשנגיע לנקודה הזו וכשתביאו נוסח שמסדיר את הבעיה שאסף העלה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא מבקש הגדרה חדשה. אמרתי שנביא אותה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מבין למה הוא הזכיר את זה כאן. אנחנו נוגעים בהגדרה של ספקי תכנים רשומים וצריך להבין מי נכנס פנימה ומי לא. צריך לראות איפה המופעים בחוק ועל מה זה משפיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש הגדרה חדשה שנביא של מפיץ תכנים בתשלום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תצטרכו גם לשנות דברים בחוק עצמו בהתאם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נצטרך לעבור על המופעים האלה כדי להבין איך זה משפיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה יהיה חלק מההצעה לנוסח שנפיץ בהמשך היום על סעיף 74. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> המחשבה הראשונית בחוק הייתה לכתוב רק ספק תכנים מתוך תפיסה של אדישות טכנולוגית. לצערנו במהלך החקיקה הבנו שיש פער משמעותי בין ערוצים לבין פלטפורמות ואין כבר אדישות. לכן צריך להגדיר הגדרה כזו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אריאל, בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר ההגדרה הזאת גם קשורה לסעיף 74. אתם רוצים כעת להקריא אותה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההגדרה הזאת לא קשורה להצעה החדשה לסעיף 74. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר ביקשתי לומר שאם אתם עושים שינוי - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי שלפי ההצעה החלופית, לא בטוח שהיא תתקבל. יכול להיות שבסוף תישאר ההצעה הקיימת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם ההצעה הקיימת תישאר השר אז אולי כדאי לדלג על ההגדרה הזו ולקרוא אותה בהמשך. יושבת-ראש הוועדה אמרה שככל שההצעה לגבי 74 תישאר היא מתכוונת שהסכום לא יעמוד על 600 מיליון שקלים אלא על פחות. השאלה אם נכון עכשיו להתייחס לזה או בהמשך כשהתמונה תהיה ברורה יותר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> צריך לזכור את המהות המקורית של ההגדרה. הייתה לנו הגדרה נפרדת לערוצים משמעותיים ופה המהות הייתה לתפוס ולהבחין בין פלטפורמות משמעותיות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> המנכ"ל לכן זה לא תואם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כיום הפלטפורמות המשמעותיות כמו שידוע לכולם הן הוט ויס. ההגדרה הזאת הייתה אמורה לתפוס את הגדולות ולא את הקטנות. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אבל זה מתייחס גם לכאורה לערוצים. החוק לא מבחין בין ערוצים לבין פלטפורמות. נניח ש-600 מיליון זו אולי הגדרה סבירה לגבי פלטפורמות. ברור שבערוץ יחיד המקבילה של זה צריכה להיות מעל 300 מיליון או מעל 60 מיליון. ההבחנה בסעיף 23 הייתה הבחנה. כשקבעו רף של הכנסות חילקו בין ספקי תכנים לבין ערוצים. לפלטפורמה רב-ערוצית שמספקת שירות בדמי מנוי יש הוצאות והכנסות במבנה אחר לגמרי ולכן הגיוני לדבר על רף יותר גבוה של הכנסות. הרווחיות היא אפסית והכנסות הן לא בהכרח רווחיות. בערוצים ההכנסות הן נמוכות יותר ויכול להיות שהרווחיות גבוהה יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מיכל, אנחנו נחזור לזה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> הסכום של 600 מיליון מתייחס לפלטפורמה כמו שאומר המנכ"ל. ככל שאין לזה אזכורים מהותיים בהמשך החוק אני מסכימה. אבל ככל ויש לזה אזכור מהותי שמתייחס לערוץ אז חשוב שתבוצע התאמה בסכומים. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> קבעו ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית כדי לתפוס ערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פנחס אני חושב שנקריא את ההגדרה מכיוון שהיא לא נוגעת בחלופה לחובת ההעברה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל רק בחלופה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם הקיים יישאר ויושבת-הראש תחליט לתקן את ההגדרה אז נתקן אותה. כרגע זה מה שנמצא בהגדרה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "ספק תכנים רשום גדול" – ספק תכנים רשום שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על 600 מיליון שקלים חדשים; "ספק תוכני ספורט רשום" - ספק תכנים רשום שהמועצה מצאה כי עיקר עיסוקו באספקת תוכני ספורט; "ערוץ" – מסגרת שבה מופץ רצף של תוכני צפייה־ושמע בזמן אמיתי באופן אחיד עבור כלל הצופים; "ערוץ הכנסת" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ערוץ הכנסת; "צפייה־ושמע" – שילוב של תמונות חזותיות נעות בליווי קול או בלעדיו; "הרשות" – הרשות לתקשורת משודרת שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב'; "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; "תאגיד השידור הישראלי" – כהגדרתו בחוק השידור הציבורי; "תוכן קהילתי" – תוכן צפייה־ושמע בנושא שיש לו זיקה לענייני איזור גיאוגרפי מסוים בישראל, לתושביו או לקהילה בעלת עניין משותף; << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי ההגדרה של שליטה, יש כאן התאמה. יש מקומות נוספים של השפעה ניכרת. עשיתם בדיקה לראות שההגדרה שאתם שואבים כעת מחוק ניירות ערך לא סותרת את זה באיזשהו אופן? אני לא זוכר שדיברנו על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נפתח את החוק לניירות ערך. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר אבל ההגדרה מוכרת. זו היכולת להכווין את פעילותו של תאגיד. זה רף גבוה יותר מאשר הרף של השפעה ניכרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שאין איזשהו שימוש במילה הזו במקום מסוים ונוצרת סתירה, אם למשל מופיעה ההשפעה ניכרת ואולי גם שליטה. אני רק שואל אם בדקתם את כל המופעים האלה כדי לוודא שלא נוצרת סתירה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההגדרה היא היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד וחזקה על ידיו שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד. אמצעי שליטה הוגדרו כזכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר והזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אלה הגדרות שנעשה בהן שימוש גם במקומות אחרים. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "תוכנית" – יחידה בסיסית של תוכן צפייה־ושמע, בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים ובכלל זה מהדורה, מִבזק, תקציר, יומן, עדכון, פרק בסדרה או סרט, במתכונת הערוכה להפצה באמצעות ספק תכנים; << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> נגה בריינס, איגוד העורכים. לגבי התוכן הקהילתי, באופן בו הוא מוגדר עכשיו הוא יכול להיות גם חדשות. צריך להיות ברור שזה מופק ברובו על ידי הקהילה שעליה מדובר ולא סתם כתבת חדשות. תוכן קהילתי מיוצר בידי הקהילה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא בטוח שלסייג את זה בצורה כזאת יתרום למטרה שלשמה נועד התוכן הקהילתי הזה. קהילה רוצה גם חוץ מלהפיק הפקות של עצמה גם שהיא תהיה בכותרות ושידברו עליה. יש עניין שיפיקו חדשות על קהילה מסוימת או מקום מסוים. מן הסתם כמו היום כשאין הגבלה כזאת זה מעורב. יש חדשות קהילתיות ומקומיות ויש גם תוכן שהקהילה מפיקה. אני לא רואה צורך בחוק שהוא ההפך מרגולציה לעשות עוד יותר רגולציה ממה שיש היום. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. איך אנחנו מוודאים שכתבה על פיצוץ הכור בדימונה לא תסומן כתוכן קהילתי? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> צריך לזכור שבסעיף 97 – שהוא הסעיף הרלוונטי – בעקבות ההוראות פה צמצמנו את ההחלה שלו לפלטפורמות. החשש שלך כבר מקבל מימד אחר. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> מה אם פלטפורמה מקימה גוף חדשות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה צריך להיות תוכן קהילתי במסגרת הערוץ. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> רק במסגרת הערוץ? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שמופיע בסעיף 97. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא חייב להיות ערוץ קהילתי. אני יכול לשבץ את זה בכל ערוץ שאני רוצה, זה מה שהחוק אומר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תוכן קהילתי במסגרת ערוץ שמיועד לתוכן הקהילתי. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא מה שכתוב בחוק. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה גם לא מה שדובר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במסגרת ערוץ או מספר ערוצים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> נכון. אני יכול לשלב את זה בערוץ אחד או בכמה ערוצים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא ערוץ ייעודי לפי זה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> הייתי יכול לשים את זה גם ב-VOD. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה יכול לשים את תכני הערוץ ב-VOD. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> מה שמודי אמר מדאיג אותי. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אני לא מבין מה הקשר של היוצרים לתוכן קהילתי. יש היום הסדר אנכרוניסטי. רצו להחזיר את זה לחוק. אל תתחילו עכשיו עם מיקרו רגולציה שלא קשורה לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מסכים שאנחנו לא נעשה מיקרו רגולציה על זה. אני חושב שזה חשוב לקהילה אבל לא ניכנס יותר מדי לפרטים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שאלה לגבי תוכן קהילה כי זה עלה בדיונים. כתוב לענייני אזור גיאוגרפי מסוים בישראל. זה לאו דווקא פריפריה. אולי המטרה הייתה לחזק תוכן קהילתי בפריפריה אבל זה לכאורה כל אזור גיאוגרפי בישראל גם לרבות תל אביב והמרכז. אם זו התכלית אז אולי כדאי לחדד את זה או להגיד בפריפריה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> איך מבטיחים שלא לוקחים את החדשות וצובעים אותם בהקשר של אותו האזור, למשל שיש עלייה בסרטן בטבעון או הכור בדימונה? אפשר לתת להרבה חדשות שם לכאורה גיאוגרפי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> התכלית של זה לא ברורה בעינינו לאור נתוני הצפייה המשמעותיים שהציגו יס והוט. לצד זה, אם כבר הוחלט שמכניסים את זה לחוק – למרות שלא ברור מי בכלל מעוניין בתוכן הזה – אז צריך להבין מה עושים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא תוכן שיש לו זיקה לאזור מסוים. זה שקרה אירוע חדשותי בכל מיני מקומות בארץ זה לא תוכן קהילתי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר נגיד שיש אירוע אלימות בבאר שבע וקושרים את זה לכך שהתגברו לאחרונה אירועי האלימות בבאר שבע. הנה זה ממוקד לבאר שבע. במהלך הדיונים הוזכר שהיה בעבר ל-YNET מקומון ממוקד לערים מסוימות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאנחנו רוצים שיהיה בטלוויזיה. זה התוכן הקהילתי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר אם יש עכשיו חדשה מסוימת, קל מאוד לערוץ להרחיב אירוע מסוים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פנחס אתה מדבר על מיקרו רגולציה ואנחנו לא רוצים להיכנס לזה. יש את רוח החוק שאנחנו רוצים תוכן קהילתי. נשאיר לפלטפורמות לעשות את מה שהן יודעות לעשות. הן עושות את זה היום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר יכול להיות שבדרך הזו אתם תאבדו את מה שאתם מצפים להשיג. אתם מעוניינים להשיג משהו מסוים ותאבדו אותו כי זה לא ממוקד מספיק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלה הערות חוזרות. אתם הצגתם איזושהי תכלית. אנחנו רוצים לסייע לכם שלא יעקפו את התכלית שאתם מציגים באמצעות כל מיני פטנטים. אנחנו מציעים לכם איך למנוע את אותה עקיפה של התכלית שאתם הצגתם ואתם אומרים שזו מיקרו רגולציה. זה חוזר על עצמו כבר פעם שנייה ב-20 דקות האחרונות. אין מה לעשות, לפעמים צריך לכתוב פרטים כדי שלא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני שומע את זה. תמיד אפשר לעקוף דברים. בכל זאת אנחנו לא רוצים להיכנס כאן לפרטי פרטים. יש תמיד את הרגולטור שאם מישהו ינסה לעקוף את זה ולהפוך את ערוץ החדשות הרגיל לערוץ שמשדר את התוכן הקהילתי ולא עושה שום דבר מיוחד - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, תכנים מסוימים מתוך הערוץ. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם תהיה כאן עקיפה מוחלטת ולא תהיה יצירה של תוכן קהילתי אז הרגולטור יתערב וישאל איפה התוכן הקהילתי. אני לא רוצה להיכנס לפרטים של זה בחקיקה ראשית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו דיברנו על הסעיף הזה. אני בעד תוכן קהילתי ברמה העקרונית. בהמשך למה שפנחס אמר, אנחנו התייחסנו לזה שיש רייטינג אפסי ושאלנו את עצמנו אם יש עניין ציבורי בזה וכן עלות מול תועלת. אם אני לא טועה כל פלטפורמה אמורה להשקיע מיליון שקל בשנה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא הכנסנו פה סכומים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מחייב אותם לשדר את זה. אלה העלויות שלהם בשנה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יש היום ערוץ שנקרא הוט senior. הוא לא נחשב הערוץ הקהילתי. זה ערוץ שזוכה לרייטינג גבוה. הוא עלה בתקופת הקורונה ואנחנו לא מורידים אותו. יש שם הופעות ממרכזים קהילתיים. אני פונה למועצה ומבקשת שיבטלו לי את המחויבות של מיליון שקל על ערוץ קהילתי ספציפי כי אני עושה הרבה מאוד תוכן קהילתי. יש לי הפקות מקור שיש בהן תכנים קהילתיים ויש את הוט senior עם תוכן קהילתי. השר מקבל פה את העמדה שצריך להשאיר את הנושא של מה הוא קהילתי לשיקול דעת הפלטפורמה ולשיקולי רייטינג. שיקולי רייטינג של פלטפורמה רב-ערוצית הם לא כמו שיקולי הרייטינג של הערוצים המסחריים שצריכים שיהיה מקסימום רייטינג בפרסומות. להפך, אני צריכה הרבה מנויים. אני מעדיפה שהאנשים המבוגרים יישארו אצלנו בגלל הוט senior. זה מייצר כלכלה של גיוון בתוכן וצריך לסמוך על זה. בחוק היום כתוב שפלטפורמות רב-ערוציות צריכות להיות מגוונות, שיהיו ערוצים, סרטים וסדרות. אף אחד לא מבין מה הכוונה בסדרות או בערוצים. כתוב פה תוכן קהילתי ואנחנו נשלב את זה בשידורים שלנו. יש לנו מועצה שמפקחת על זה. לא צריך לקבוע לזה תנאי סף או תנאי מינימום, בטח לא מינימום השקעה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> צריך להגדיר מה הוא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יס אפשר לדעת מה העמדה שלכם? היא זהה לשל מיכל? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> חד-משמעית. אנחנו חושבים שבמציאות המודרנית של היום יש צורך בטלוויזיה רב-ערוצית. אמרנו את זה גם בדיון הספציפי שהיה על זה. ככל וזה נקבע כאן ככה לא צריך להיכנס למיקרו רגולציה. לא מתחילים גם לבדוק מה זה סדרה, סרט או ערוץ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> באותה מידה לא הסדרנו את הערוצים שיש להם חדשות ותכנים אחרים. גם שם לא עשינו עבודה כמו שצריך. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> חברת הכנסת שלי, כשעושים הוראות מנסים לחפש את כשלי השוק ואיפה המדינה צריכה להתערב. המדינה החליטה לבדה למשוך את ידיה ולהפסיק את התקצוב שלה בנושא הזה לפני כמה שנים. אנחנו רואים שהביקוש למוצר שיש היום שאני מחויב אליו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין בזה כשל שוק היום. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> נכון, אנחנו רואים שכשל השוק הוא אפס. אנחנו חושבים שאם המדינה מחליטה להחיל חובה אז היא צריכה להיות חובה רכה. אחרת אתם מכניסים אותנו לעוות את המודל הכלכלי שלנו כדי לתת פתרון למשהו שאנחנו לא מאתרים בו כשל שוק. אנחנו מבקשים לא לגעת בסעיף הזה מעבר למה שהוצע על ידי המשרד. אני מתנגד גם לאמירה שנאמרה פה מצדכם שמציגה אותנו כגנבים, כקונץ-פטנטים או ככאלה שמנסים להתחכם. אני לא חושב שזה נכון לגבי מישהו מהשחקנים המסחריים שיושבים פה, לא רק על הפלטפורמות. אנחנו עושים טלוויזיה. מי שיעשה אותה הכי טוב יהיו לו הכי הרבה פרסומות או הכי הרבה מנויים. אל תתייחסו אלינו ככה. אני משקיע היום עשרות מיליונים מעל החובה שלי בהפקות מקור כי זה טוב וכי אני מאמין בזה. זה לא לעניין להגיד שכל סעיף פה נחפש את הפרצה או קונץ פטנט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עופר אני מסכימה איתך. זה לא אישי. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אתם מפספסים את האינטרס העסקי של הפלטפורמות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בחקיקה לעשרות שנים קדימה. אנחנו צריכים להסתכל כמחוקקים ולא עליך או על מיכל. זה לא אישי. יש פה שוק שצריך להתייחס אליו. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לכן אני חושב שנושא לא אותר בו כשל שוק משמעותי אתם צריכים בחרדת קודש להתייחס אליו אם אתם באים להחיל חובות נוספות שיגרמו להוצאות נוספות. המטרה היא שהמודל הכלכלי יאפשר יחד עם התחרות מחירים שפויים לצרכנים. כל התערבות פה תפגע ביכולת התחרותית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> עופר לגבי מה שאמרת אם פלטפורמה תנצל הזדמנות או לא, אלה שיקולים מסחריים כמו שאמרת. פלטפורמה תעשה את מה שהכי טוב בשוק וזה בסדר גמור. אני רק מזכיר שההערה שלכם לסעיף התכנים הקהילתיים הייתה שהרייטינג כאן הוא אפס. אתם אמרתם שאתם לא מבינים מה הצורך בזה בכלל. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יש תכנים קהילתיים. הם לא בערוץ הקהילתי. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש הבדל אם אני בוחר איך לעשות את זה או אם אתה אומר לי איך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש את התוכן שהיה בערוץ ייעודי שבעיניכם היה מיותר לחלוטין כי הרייטינג היה אפסי. אני שאלתי כדי להבין. השר האם ערוץ הוט senior עונה למה שדרשתם לגבי תוכן קהילתי? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> הרגולטור ייבחן ויחליט. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא עשוי להיחשב משהו שעומד בתנאים הללו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יכול להיות. אני מסכים עם כל מילה שנאמרה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתם לא מגדרים יותר לערוץ ייעודי או לתוכן קהילתי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב במפורש. דיברנו על זה בחוק בסעיף 97, כתוב ערוץ או מספר ערוצים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> פנחס יכול להיות שיום אחד אם האינטרס המסחרי של פלטפורמה שמפרסמת ערוץ כזה יהיה להוריד אותו היא תהיה בקושי מול הרגולטור. אנחנו נתמודד עם זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> התכלית של הסעיף היא להנגיש תכנים שלא יונגשו אלא אם כן נטיל עליהם את החובה בחוק. מפריע לי שבהגדרה של תוכן קהילתי ובסעיף עצמו אין התייחסות לחשיבות לציבור ולהנגשה הזאת. אפילו לא בסיפה של התוכן הקהילתי. לא כתוב שהתכלית היא חשיבות לציבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שזה מובן מאליו מצדה. לא ייקחו את התוכן שאין בו חשיבות או התוכן הקהילתי שלא מעניין אף אחד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל אתה כן רוצה שייקחו את מה שלא בהכרח מעניין ויש עניין בקידום שלו כמו פריפריה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה אם יש לי שכונה ותיקה במקום שהוא לא פריפריה ומקדמים אותה כאזור גיאוגרפי מסוים? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא בהכרח שולל את זה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> את נכנסת שוב להתערבות בתוכן. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> להפך עופר, אני רק מגדירה לך. אתה תעשה את זה לפי שיקול דעתך. כשמטילים עליך חובה בחוק – כמו בהרבה חובות שיש כאן בחוק – אני רוצה שיסבירו לך למה מטילים עליך החובה הזאת ושיסבירו את התכלית של מה שאתה הולך לעשות. זה לא מופיע בסעיף. הוועדה תחליט מה שתחליט. למשל באירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית הטילו חובה ונכתב במפורש שזה צריך להיות עם ערך. נקבעו קריטריונים ואמות מידה למועצה להפעיל שיקול דעת. כאן אין את זה וצריך להבין את זה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> כשאת אומרת זיקה לאזור גיאוגרפי מסוים זו תכלית מסוים זו תכלית, גם אם זה נראה לך פחות באופן אישי. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אומרת שזיקה לאזור גיאוגרפי יכולה להיות כל אזור בארץ ישראל ולכן התכלית לא ברורה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> התכלית של תוכן קהילתי היא לבחור במשהו לא כלל-ארצי. תוכן קהילתי לא חייב להיות רק במקום שנמצא 300 קילומטר מתל אביב. תל אביב עצמה היא עיר הטרוגנית ויכולים להיות בה דברים שראויים לתוכן קהילתי וזקוקים לחיזוק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כשהדיון היה הוא היה על פריפריה ועל הרבה תכנים שהם לא במרכז תל אביב. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> פריפריה יש גם במרכז. זה כשל לא להבין את זה. זיקה לאזור גיאוגרפי היא לטעמנו דבר מספק. כל קפיצה מעל זה תעשה את מה שאני מבין שזה לא עמדת המשרד ולא עמדתנו. זו כניסה למיקרו רגולציה. התיבה והתכלית קיימת פה לטעמי. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> יש הגדרה ברורה ומעולה של פריפריה גיאוגרפית ואזרחית בחוק הקולנוע. אפשר לקחת את זה משם. תסתכלו על זה ותראו אם זה מתאים לסעיף הזה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אמרנו שלא מתערבים בתוכן. אני לא מבין איך גלשנו לזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש פה סעיף שקוראים לו תוכן קהילתי. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> הסבירו מה המטרה שלו. הסברנו את עמדתנו שאנחנו חושבים שזה מיותר. רצו להוסיף את זה ובואו נשאיר את זה ברמת ההכוונה. גם פטרתם את הערוצים מזה למרות שגם ערוץ יכול לעשות כתבה על תוכן קהילתי. החלתם את זה רק עלינו ולא על סלקום ופרטנר. ככה זה היום אבל זה לא הגיוני. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זאת אפליה כפולה. גם הערוצים לא צריכים לעשות את זה וגם פלטפורמות יותר קטנות לא צריכות לעשות את זה. אפשר היה להחיל את זה על כולם. ככל שאת מצמצמת משהו יותר ואת מחילה אותו על פחות גופים את צריכה להיות הרבה יותר זהירה במה שאת עושה. למרות מה שנראה לכם אתם מנסים להכביד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> עופר אני לא גורם מדיניות. אני לא קובעת מה יהיה פה, הוועדה קובעת. אני גורם משפטי. אני רואה את הסעיף ואני אומרת האם הנוסח משיג את התכלית שלו או לא. זה לא קשור לאופן ההפעלה. החוק הזה מטיל חובה וחלק מהאחריות שלנו כייעוץ משפטי – ולא כקובעת מדיניות – אני אומרת - - - << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> כייעוץ משפטי יש לך חובה למידתיות וכשאת פוגעת בקניין אז את צריכה לעשות את זה בצורה המידתית ביותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מבחינתי מיצינו את הסוגיה. זה נשאר ככה. אם יש למישהו הסתייגויות הוא מוזמן להציע. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אריאל בבקשה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "תכנית בענייני היום" – תכנית שאינה תכנית חדשות, העוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים אשר עלו סמוך לשידורה במסגרת החדשות; << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לגבי תוכנית, לא אמרנו בפעם הקודמת שזה חלק מתוכנית? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרנו בדיוק אחרת. אמרנו שההגדרה הנוכחית מספיק טובה. היא מדברת על יחידה בסיסית של תוכן צפייה ושמע. אני אחזור שייתכן שזה חלק מצומצם יותר מאשר ההגדרה של תוכנית כפי שערוצים מגדירים אותה בלוח השידורים. זה צריך לעמוד בהגדרה שכתובה בחוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כשאני קוראת את ההגדרה של תוכנית כתוב יחידה בסיסית של תוכן צפייה ושמע, עד כאן בסדר. אחר כך כתוב בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים ובכלל זה. אחר כך נותנים דוגמאות של מהדורה, מבזק, תקציר, יומן, עדכון, פרק בסדרה או סרט. ברגע שנותנים לי דוגמה של פרק בסדרה אני לא בטוחה שזו שלא ניתן להגיד שחלק מפרק מסדרה או סרט גם נכנסים לכאן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל מצד שני נתנו לך מבזק או תקציר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> או תקציר או עדכון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש פה קשת של אפשרויות. הדגש הוא על תוכן והיקף ידועים ומוגדרים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> באופן מסורתי הכנסת לא מפרשת את החקיקה. מי שיהיה צריך לפרש את החקיקה הזאת הוא המשרד או המועצה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בעיקר המועצה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מסתכלת על הניסיון של המשרד. זיו אני אשמח לדעה שלך לגבי ההגדרה הזאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נעמה, אני חושב שההגדרה מוסכמת. הערוצים והפלטפורמות הבינו מה עומד מאחורי ההגדרה. אין להם מחלוקת עם זה. אני לא רואה טעם להיכנס לזה שוב והדיון בעניין הזה מוצה כבר נעמה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זיו איך אתה חושב שהמועצה תפרש את זה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> את הגדרת התוכנית? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שהשאלה היא לא לגבי ההגדרה של תוכנית. הסברנו שתוכנית זה מושג סוציולוגי של מסגרת ארגונית. האם את מערכונים של הפרלמנט שהם חלק מרצף של תוכנית בשם ארץ נהדרת אפשר לארוז במתכונת של תוכנית שתיקרא הפרלמנט והיא מתכונת אורגנית אחרת? התשובה היא שאפשר. האם נכון לאפשר הכרה במערכון בן חמש דקות בתוך ארץ נהדרת כהפקה של סוגה עילית? זו לא שאלה של הגדרה, זו שאלה של מדיניות ההכרה בתכנים. אני לא חושב שנכון להתחיל לפרק גורמים מתוך תוכנית ולהגיד שהם גם תוכנית. האם נכון לאפשר להכיר בהם כהשקעה בסוגה עילית? זו שאלת מדיניות נפרדת. אני לא חושב שדברים כאלה הם חלק מתוכנית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה לא חושב שזה עומד בפני עצמו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> האם מערכון של חמש דקות הוא יחידה בסיסית של תוכן? << דובר >> שי חייק: << דובר >> זו שאלה משפטית או של מדיניות? לא הבנתי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו עמדה משפטית לדעתי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתה קורא משהו שלא נמצא ושלא נכנס לתוך ההגדרה, לחיוב או לשלילה. אם יש השקעה בקטע מבודל שיש בו עלילה, היבטים דרמטיים או קומיים, תסרוט ויש את כל מה שמרכיב סוגה אז זה נכנס לתוך ההגדרה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בסיווג שלכם את מסמנים אותם כתוכניות נפרדות? בזמן השידור זה מופיע בין 21:15-21:20 כמערכון? אני שואל כי זו שאלה ארגונית. האם אתם בכלל רואים את זה כמשהו נפרד? << דובר >> שי חייק: << דובר >> לשאלתך היום מכירים בזה. אתם החלטתם שזה לא סוגה עילית. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו הצענו שההגדרה של תוכנית מיוחדת – שלא קיימת בחוק השידור הציבורי ולא בחוק הרשות השנייה – לא תימשך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הדיון בסעיף הזה כבר היה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שוב פעם חוזרים לדיון כי קוראים את ההגדרה עוד פעם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם אתם חושבים שניתן יהיה ביעילות פה בשולחן הוועדה להיכנס לדוגמאות של תוכניות ספציפיות ולקבל בהן החלטה אז כאן זה לא המקום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתם אמרתם שזה אגב הגדרת תוכנית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בוודאי שזה אגב הגדרת תוכנית. אבל אני לא חושב שזה נכון שהוועדה תחליט - - - << דובר >> שי חייק: << דובר >> גם לא נכון שהמשרד יחליט על תוכנית ספציפית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על תוכנית ספציפית. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו כל הזמן ניסינו להימנע מזה ואתם כל הזמן ניסיתם לדבר על תוכניות ספציפיות. אלה הדוגמאות שלכם אז אנחנו מתייחסים אליהן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתם השתמשתם בדוגמאות שלנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> להפך נגה. המנכ"ל אמרה שמבחינתנו ההגדרה הזאת יכולה לאפשר קטעים של יחידה בתוך יחידה. מיצינו את ההגדרה הזאת אדוני יושב-הראש. הוא שוב יחזור לדיון שהיה פה במשך ארבע שעות. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אבי בן הלל, מנכ"ל שח"מ – ארגון השחקנים בישראל. אני מבקש להתמקד במטרה כי זה משליך על כל הדיון. הפלטפורמות יורדות מחובת השקעה של 8% ל-6.5% והערוצים יורדים מ-15% ל-6.5% כדי לזקק את ההשקעה שלהם אך ורק לסוגה עילית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הדיון מוצה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> הדיון לא מוצה אדוני השר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה, אתה לא מנהל פה את הדיון ואתה לא מדבר ככה לשר בישראל. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אני רוצה להתייחס. מזקקים את חובת ההשקעה אך ורק לסוגה עילית. אם עכשיו בדלת האחורית יכניסו פנימה – כמו שקרה ברשות השנייה עם התוכניות המיוחדות כדי להכיר בארץ נהדרת – דברים שגם ככה יקרו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, הדיון מוצה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אם יכניסו עוד פעם קטעי מערכונים ויכירו בחלקי תוכניות בתוך ההגדרה של תוכניות דרמה אז אנחנו שופכים את התינוק עם המים ואין משמעות לכל הסעיף הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה להתקדם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> צריך לקחת בחשבון המנכ"ל שאתם רואים את זה שמערכונים אמורים או יכולים להיכנס - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא אמרתי את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מדייקת את זה. כשאתם אומרים דברים כאלה צריך לקחת בחשבון שיש לזה משמעות לאחר מכן. אם המטרה שלכם היא לכלול את זה ואתם אומרים שההגדרה סובלת את זה אז יש לזה משמעות ואם המטרה היא לייצר פה אחידות אז גם לזה יש משמעות. אתם רוצים לאפשר שיקול דעת להכניס מערכונים ואתם אומרים שאתם רואים את ההגדרה הזאת כיחידה שנכנסת בתוך יחידה למרות שזה לא כתוב ככה. יש לזה משמעות לאחר מכן וצריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בוודאי שיש משמעות למה שאני אומר ואני לוקח את זה בחשבון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש לזה משמעות מרחיקת לכת. תדייקו את זה איך שנראה לכם אבל רק תדייקו את זה כמו שאתם רוצים שזה יקרה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מצדה, לכן אני נזהר מציטוט של דבריי באופן שלא נאמר, כמו שעשית. אני התייחסתי לכך שלוח השידורים הוא לא המבחן היחיד שקובע לעניין הגדרת תוכנית. הגדרת תוכנית מופיעה פה כיחידה בסיסית של תוכן צפייה ושמע. אני חושב שהיא סובלת – זה עניין של פרשנות של המועצה בנסיבות העניין ולא התייחסתי למערכונים – גם יחידה צרה יותר מאשר תוכנית בלוח השידורים כפי שרשמו אותה הערוצים. אני גם לא רוצה כעניין של מדיניות שזה יהיה המבחן הקובע כי אז זה מזמין כל מיני מניפולציות. בוודאי שזה לא אומר את הדברים שאת אמרת כי לא אמרתי אותם. בוודאי גם שזה לא לוקח אותנו לתוכניות מיוחדות. אנחנו מדברים על סוגה עילית ואנחנו נצמדים לזה שאנחנו מכירים בסוגה עילית בלבד. אני חושב שיש פה מרחב של שיקול דעת שצריך להשאיר למועצה כי יש דברים שפה בשולחן הזה אנחנו לא יכולים להכריע בהם. אנחנו לא יכולים להכריע בכל תוכנית או בכל מערכון. אנחנו נותנים את העקרונות, מסבירים את ההיגיון ומותירים את היישום למועצה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נתקדם. אריאל, בבקשה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "תכנית בענייני היום" – תכנית שאינה תכנית חדשות, העוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים אשר עלו סמוך לשידורה במסגרת החדשות. "תוכנית דרמה" – תוכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה; "תוכנית חדשות" – תוכנית המוקדשת בעיקרה לחדשות; << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> באופן שזה מוגדר עכשיו בתוך הדרמה נכנס גם הדוקו. צריך לחדד את ההפרדה בין התיעודי ובין הדרמה. בארצות הברית באמי ההפרדה היא בין מתוסרט לבין לא מתוסרט. תוכנית מתוסרטת היא דרמה ולא מתוסרטת היא תוכנית דוקומנטרית. בהגדרה הזאת של הדרמה נכנס גם הדוקו. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> ראית את ההגדרה של תוכנית תעודה? << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> כן, ראיתי וגם עליה יש הגדרות. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אלה הגדרות מחוק תאגיד השידור הציבורי. לא אמורה להיות עליהן מחלוקת. הן קיימות כבר מעל עשר שנים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אריאל, תמשיך. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ההגדרה של תוכנית משותפת לשתי ההגדרות. היא לא אמורה לשנות להבחנה ביניהן. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "תוכנית תעודה" – תוכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תוכנית בענייני היום; << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> ליאור אלפנט, הפורום הדוקומנטרי. האם אפשר כמו שכתוב במפורש שהיא אינה תוכנית בענייני היום שיהיה גם כתוב במפורש שהיא אינה תוכנית חדשות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מובן מאליו. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> בעיניי זה לא מובן מאליו. אני מבקשת אם אפשר לעשות את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> והיא אינה תוכנית חדשות ותוכנית בענייני היום. מקובל. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> בנוגע להגדרת תוכנית דרמה, הצגת תיאטרון מצולמת גם יכולה להיכנס בזה. זו לא דרמה וזו לא סוגה עילית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה להמשיך. אריאל בבקשה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> השר זה שולל את האפשרות שתעודה תהיה תעודה אקטואלית? << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> לא, זה לא שולל את זה. יש הגדרה לתוכנית חדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא מאפשר תוכנית בענייני היום שהיא סביב החדשות. אתה רוצה לאפשר חדשות? הרי תוכנית בענייני היום הגדרנו כתוכנית שאינה תוכנית חדשות אבל עוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים אשר עלו סמוך לשידורה במסגרת החדשות. את זה במקור לא אפשרת. אז חדשות בוודאי שלא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תסבירו איפה תוכניות תחקיר נכנסות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תחקיר זה לא בדוקו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אם זה תחקיר חדשותי אבל הוא שלוש שנים אחרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלוש שנים אחרי זה לא חדשות ולא בענייני היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה מכניס אותה? זה דוקומנטרי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה יכול להיות תעודה, בהחלט. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> איפה תוכנית תחקירים נכנסת? בהנחה שהיא לא על עניין אקטואלי של עכשיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה תלוי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הרשות השנייה, מה זה נחשב היום? למשל עובדה. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> עובדה זה תעודה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש הגדרה של תעודה בחוק התאגיד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> להבנתי חלק מהתחקירים עשויים להיכנס אבל לא כולם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לקחתם את ההגדרה מחוק התאגיד? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> מה שחשוב שתוכנית כמו תוכנית חיסכון שעושה תחקירים של עשר דקות על מחירי החלב בסופר לא תהפוך להיות דוקו. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> אכן כתוב תוכנית שאינה תוכנית בענייני היום. זה מצוין. אנחנו מכניסים גם את זה שזה לא יהיה חדשות וזה מצוין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי בחדשות צריך להוסיף תוכנית המוקדשת בעיקרה לחדשות בענייני היום? אתה מגדיר באמצעות תוכנית חדשות - - - << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> דב אברמוביץ', i24 וערוץ 9. צריך לזכור שחלק מהגופים שתהיה להם חובה להפיק סוגה עילית הם ערוצים שמשדרים חדשות בלבד או בעיקר חדשות. בוודאי שצריך לאפשר לגופים כאלה לשדר תוכניות תעודה שיש להן קשר כלשהו לענייני היום. אני חושב שההגדרה אמורה להיות גמישה מספיק. אני שומע פה את הדיון ואני מתחיל לחשוש. צריך שיהיה ברור שערוצים שהם ערוצי חדשות באופן טבעי ישדרו תעודה שהיא אמיתית. זו לא תעודה שמנותקת מענייני היום. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> כל תעודה אינה מנותקת מענייני היום, זו תעודה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> את אומרת אבל שזה לא חדשותי. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> לא, אני אומרת שזה לא תוכנית חדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שזה לא משהו שקרה עכשיו או סמוך לעכשיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שזה לא כתבה חדשותית. היא רוצה שתהיה הפרדה כדי שזה לא ייחשב כדוקו. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מה אם הדוקו הוא על ענייני היום כי זה אירוע שקיים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דוקו על ענייני היום לא נכלל. שללנו את זה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> מה דוקו על ענייני היום? יש דברים שיש להם קשר לענייני היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגיד שיצאת לשטח לתעד משהו שקורה עכשיו או קרה אתמול. זו תוכנית בענייני היום. שללנו את זה וזה לא ייחשב כתוכנית תעודה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> נגיד שיש דוקו שמתעד את המצב הפנימי בלבנון ויש לזה קשר לענייני היום. אנחנו מדברים פה על - - - << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> אני יכולה להקריא את הגדרת התעודה בחוק רשות השנייה. בכללי רשות השנייה יש הגדרה מורחבת לתוכניות תעודה, בכללם נכלל גם תוכניות תחקיר. תוכנית תעודה – העוסקת בגילוי וחשיפה מעמיקה של תופעות בתחומי החברה, תרבות ופוליטיקה, הטבע או המדע, מורכבת ברובה מצילומי חוץ בשטח. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ברשות השנייה יש מצב חריג בו יש הגדרה בחוק הראשי והגדרה שונה שנכללה בכללים של הרשות השנייה. הצחוק פה הוא לא במקרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה המשמעות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההגדרה כאן היא הגדרה חדשה מחוק התאגיד. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. ההגדרות של תוכנית תעודה ושל תוכנית דרמה הן מחוק תאגיד השידור הציבורי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה יותר מעודכן מחוק הרשות השנייה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חשבנו שנכון שתהיה אחידות בפרשנות של המונחים שמשמשים להפקות מסוגה עילית בשידור הציבורי ובשידור הלא ציבורי. אחת הרעות החולות הגדולות שאנחנו רואים היום היא שאין אחידות. יש שלושה גופים שונים עם הגדרות שונות ודרכי פרשנות שונים. אנחנו בהחלט ראינו בזה בעיה. האחידות במונחים היא משהו נכון. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לשאלתך נעמה היכן ההגדרה להסתייגות של תוכנית בענייני היום - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתם חושבים שצריך להוריד אותה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו הגדרה שלא קיימת היום בחוק התקשורת, בחוק הרשות השנייה ובחוק השידור הציבורי. היא קיימת רק בחקיקת משנה בכללים של הרשות השנייה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> היא גורעת לדעתכם? מה הנזק שיכול להיות מההגדרה של ענייני היום? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> היא פותחת דיונים סביב תוכניות שעוסקות בתחקירים. אלה תוכניות שלא מסקרות את מה שקרה היום אלא מה שקרה בשבועות או בחודשים האחרונים. אם אנחנו מחריגים תוכנית תעודה למשל מתוכנית בענייני היום אז יש לזה השלכות שצריך לחשוב עליהן יותר בזהירות. צריך לדבר על זה עם הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין כדי להבין את זה יותר טוב. בהחלט יש פה חשש. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> הסיבה לזה היא תוכנית חיסכון שהיא לא תוכנית תעודה והיא בכל זאת נמצאה כמוכרת כסוגה עילית. אנחנו מנסים למנוע את זה. תוכנית חיסכון היא לא תוכנית תעודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה שינוי שעלה כאן בדיוני הוועדה. לכן נוספה ההגדרה של תוכנית בענייני היום. מהות ההחרגה של תוכנית בענייני היום הייתה אצלך במקור זיו. כל השאלה היא האם ההגדרה של תוכנית בענייני היום היא הגדרה מדויקת או לא. אם יש לך דיוק להגדרה הזאת אנחנו נשמח לשמוע. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> אוריאל בובלי, i24. בנוגע להגדרה של תוכנית בענייני היום, ברגע שאתה מוסיף את המילה בסמוך אתה מרוקן מכל תוכן אפשרות של פיתוח תחקירים מעמיקים בכל מיני נושאים שגם קשורים בענייני היום. ערוץ חדשות מטבעו משדר חדשות. אם אצלנו צבי יחזקאלי עושה כתבה מעמיקה ותחקיר מעמיק של חצי שעה בנושא ספציפי במסגרת מהדורת החדשות או בסמוך למהדורת החדשות אז אין שום סיבה להגביל את זה. זה מרוקן מכל תוכן את האפשרות של ביצוע דוקו או תוכניות תעודה מעמיקות ככל שאנחנו מבצעים גם כיום. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> לא התכוונתם לעשות את זה, רק תבהירו את זה. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> יש לנו בעיה וכבר דנו בזה. אפשר להוסיף את המילים כמו משמעותי למרות שאני חושבת שמשמעותי זה דבר שניתן לפרשנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה משמעותי? << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> למשל תוכנית העוסקת בתיעוד משמעותי. בעיניי אלה מילים ריקות אבל אולי זה יעזור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ולהוריד את ההסתייגות של תוכנית בענייני היום? << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את רוצה להוסיף עוד החרגות? << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> אני לא, זה מה שהם אמרו פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> להפך. הם אומרים שההגדרה מצמצמת אותם מדי. את רוצה לצמצם את זה עוד? << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> לא, מבחינתי זה בסדר. אבל אם זה מפריע אפשר לחשוב עוד. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני חושב שהרעיון פה הוא מאוד ברור – תוכנית חיסכון לא ותחקיר של רביב דרוקר כן. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים. המטרה פה היא ברורה. יש פה אי-הבנה איך משאירים את התחקירים בפנים ומוציאים תוכניות כדוגמת תוכנית חיסכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור שתוכנית חיסכון בלי ההגדרה של תוכנית בענייני היום שהוספנו היא תוכנית בענייני היום. היא מדברת על המחירים היום ועל יוקר המחייה היום. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> אין ספק. אבל בלי ההגדרה הזאת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי מה שזיו ניסה לומר כאן הוא שכל המוסיף גורע. הוספנו כאן הגדרה של תוכנית בענייני היום. את המובן מאליו אנחנו לא צריכים. תוכנית חיסכון היא תוכנית בענייני היום בלי שנגדיר אותה. ההגדרה הזו תיפגע בתוכניות תעודה אחרות שאנחנו כן רוצים שייכללו. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> במציאות הנוכחית תוכנית חיסכון ודומותיה מוכרות כתוכניות תעודה. את זה אנחנו לא רוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי אולי אין היום בהגדרה שאינה תוכנית בענייני היום וזה כתוב כאן. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> יש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איך הכרתם בתוכנית חיסכון? << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> תוכנית חיסכון זו החלטת מועצה. היום המדיניות של המועצה היוצאת קצת שונה מהמועצות הקודמות. כרגע תוכנית חיסכון לא קיימת, אני חושבת בין היתר בגלל מדיניות המועצה. זה נושא מורכב. למועצות השונות יש סמכויות ואת הפרשנויות שלהן. כיום ההגדרה בחוק תאגיד הציבורי, ברשות השנייה ובחוק הזה של התעודה היא אותו הדבר. אין שום הבדל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> באף אחד מהחוקים האלה אין הגדרה מה זה תוכנית בענייני היום? << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> בכללי רשות השנייה יש. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> צריך להחריג במפורש תחקירי עומק אקטואליים. << דובר >> ליעד גיל-הר: << דובר >> ככל שאתה תוסיף יותר אתה יוצר יותר בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא רוצה להוסיף, אני רוצה להוריד את התוספת. אני שומע מזיו שהיא יכולה לפגוע ושהיא לא קיימת במקומות אחרים. תוכנית מענייני היום זה מובן מאליו. אני לא רוצה לחסום דברים שיכולים להיות טובים. כל אילוץ שאנחנו מוסיפים בחוק יכול לחסום דברים טובים. אם ברור לכולנו מה היא תוכנית בענייני היום אז למה להכניס הגדרה כזאת? אני מקבל את ההערה הזאת. << דובר >> שי חייק: << דובר >> השר זה יכול לפגוע בתוכנית חיסכון ואתה תשמח. מצד שני אם ערוצי חדשות כמו 14 ו-i24 רוצים לעשות תוכנית דוקו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם ערוץ i24 ירצה לעשות תוכנית חיסכון הוא יוכל ואתם לא? << דובר >> שי חייק: << דובר >> לא הבנת. אני רק אומר לך שאם אתה נכנס להגדרה של מה זה תחקיר אז אתה תמצא את עצמך בבעיה, זה הכול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני דווקא לא רוצה להיכנס ולכן אני מקבל את ההערה. אני חושב שאינה תוכנית בענייני היום כמו שמוגדר היום בתאגיד זה מספיק ברור. אם זה לא יהיה ברור אז המועצה תדע לקבוע בכללים כמו שהרשות השנייה קבעה בכללים. אני לא רוצה להגביל את זה עד כדי כך. אני מוריד את התוספת של תוכנית בענייני היום. << דובר >> ליאור אלפנט: << דובר >> אתה משאיר את זה שהיא אינה תוכנית בענייני היום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני משאיר את זה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> רצית גם להוסיף שהיא אינה תוכנית חדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שהיא אינה תוכנית חדשות או תוכנית בענייני היום. ענייני היום בלי הגדרה כולל גם חדשות. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> כל הלמעלה נמחק? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, אני מסביר. ההגדרה שנוספה בעקוב אחר שינויים באדום של תוכנית בענייני היום ירדה. בתוך תוכנית תעודה נשאר שהיא אינה תוכנית בענייני היום, כמו בתאגיד. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני חושב שבמקרה כזה עדיין יש חשש שערוץ חדשות לא יוכל לשדר תחקיר עומק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הורדתם את התוספות בעמוד הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק את התוספות האחרונות. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> לא כתוב שזה כולל חדשות וכתוב שזה לא כולל תוכנית בענייני היום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש פרשנות שהגופים הנוכחיים מפרשים. אני הבנתי פה מהדיון שיש ערך גדול בשימוש במשהו שעובד. יש הגדרות שעובדים איתם היום ויש ערך באחידות. אני חושב שבשם האחידות הזאת כדאי - - - << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> אם אני לא יכול לעשות חדשות ואני לא יכול לעשות תוכנית שאינה תוכנית בענייני היום אז מה אתם מצפים שכערוץ חדשות אני אעשה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תחקירים על דברים שהם לא ענייני היום. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> יכול להיות שמסביב לשולחן אתה אומר לנו שזה לא בענייני היום כי זה לא שודר היום או אתמול. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> תחקיר על שבעה באוקטובר זה ענייני היום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא ענייני היום. תוכנית תעודה על שבעה באוקטובר היא בפירוש יכולה להיחשב כסוגה עילית. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> היום המהדורה המרכזית היא שעה וחצי ויכול להיות בתוך המהדורה תחקיר שעונה לכל הגדרות התעודה שיכול לערוך רבע שעה או 20 דקות. הרשות לא יכולה להכיר בזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כאן היא כן יכולה. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> אבל זה בתוך המהדורה המרכזית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם זה יחידה בסיסית שעומדת בפני עצמה – זו ההגדרה הקודמת של תוכנית – אז לא אכפת לנו איך משדרים אותה בתוך לוח השידורים. זו האמירה שלנו. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> לפי הפרשנות פה במידה ובתוך המהדורה יש יחידה שהיא תוכנית תעודה אפשר להכיר בה? מה שהיום אי-אפשר. מבחינתנו יש בזה קושי שאי-אפשר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אדוני השר, זה בדיוק לשפוך את התינוק עם המים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם זה עומד ביחידה הבסיסית של תוכנית אז מה זה משנה לך איפה משדרים את זה? אם ישדרו לך חצי שעה בין 21:00 ל-21:30 יותר עיניים יצפו בתוכנית הזאת. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> חצי השעה לא מפריעה לי, מה שמפריע לי הן שלוש הדקות. אם מייצרים מיני-תוכנית בתוך החדשות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכן המועצה תדע לקבוע כללים לזה, אני מסכים. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> יהיו לנו מבזקים שהם סוגה עילית. לפי הגדרות החוק היום אפשר לייצר מבזקים שהם סוגה עילית. יש לזה משמעות מאוד גדולה אדוני יושב-הראש. ההגדרה כאן של תוכנית שלא קיימת בחוק התאגיד מייצרת מצב שסוגה עילית יכולה להיות מבזק של שלוש דקות או 15 שניות. זה דבר משמעותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תמיד אפשר ללכת לקיצון. אמרנו כאן למה אנחנו מתכוונים. המועצה תקבע את זה בכללים. אנחנו לא נכנסים למיקרו רגולציה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אדוני השר, אם משאירים דברים למועצה אז נוצרים דברים כמו תוכנית חיסכון שזה בבירור לא כוונת המחוקק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא נכון. כאן כתוב אינה תוכנית בענייני היום, לא השארנו את זה למועצה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> ייווצר דבר חדש. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> ייווצרו מבזקים בתוך תוכנית חדשות שהם סוגה עילית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איך יהיה מבזק שהוא סוגה עילית? מה יגידו במבזק? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה לפי ההגדרה שלך לתוכנית. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> יש פה הרבה מילים כדי להכניס כל מיני כתבות שיהיו סוגה עילית. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אין בעיה לקחת שחקן, לצלם אותו בחוץ ולהגיד שהוא סוגה עילית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר גם לעשות את זה היום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רשמתי את זה. אריאל בבקשה. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> "תוכני ספורט" – תוכני צפייה־ושמע של מפעל ספורט; "תקשורת משודרת" – אספקה של תוכני צפייה-ושמע; "השר" – שר התקשורת. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> לגבי אורך התוכניות, גם היום זה בכללים ולא בחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאנחנו אומרים כאן. האורך נקבע בכללים. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> דיברנו על זה שהמועצה לא תתחיל לקבוע מיקרו רגולציה כמו היום של 22 דקות. אם אני מביא תוכנית של 21 דקות לא מכירים לי בזה. זה לא הגיוני. זו הייתה הכוונה בהפסקה של מיקרו רגולציה. אני לא יודע לגבי מבזקים – אני לא מכיר את זה ואני לא נכנס לזה. לא יכול להיות שיתחילו להיות לגבינו כללים של 12 דקות, דוקו מורכב או לא מורכב או דוקו בדיד או לא. אי-אפשר לחיות עם זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין את זה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אדוני השר או שקובעים פה בחקיקה כללים מסודרים, מאורגנים ולא מגלגלים את זה למועצה או שנותנים למועצה לקבוע את הסמכות לקבוע כל כלל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין למועצה סמכויות להתערב בתוכן. לזה אני מתנגד. אני מסכים שהמועצה צריכה לקבוע כללים למיטב הבנתה ולמיטב ידיעתה את התחום כי זאת צריכה להיות המומחיות שלה מה היא מכירה כתוכנית דרמה או לא. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אני מסכים איתך. ניתן דוגמה כדי שכוונת המחוקק תהיה ברורה. המועצה יכולה לקבוע שתוכנית תעודה לא תהיה פחות מ-30 דקות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שהיא תחרוג מסמכותה אם היא תעשה דבר כזה. זה בוודאי לא כוונת המחוקק. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> למה לא לכתוב את זה במפורש כמו שהציעו בפולקמן? אומרים שהיא רשאית לקבוע כללים לעניין אופן ההכרה בחובות ההשקעה אבל היא לא רשאית לקבוע כללים לעניין תוכן ההפקה, אופן או מועד האספקה של הפקה, סוגות שייכללו בהפקה, אורך ההפקה המקומית וקהל היעד שלה. אלה דברים שהיום הם מיקרו רגולציה ברמה שאי-אפשר לעמוד בה. אנחנו חיים עם 30 תתי-קטגוריות ורגולטורית אי-אפשר עם זה. צריך שהדברים יהיו ברורים כי אנחנו לא יודעים מי יישב במועצה הזאת, מי יהיה היו"ר ומי יהיה המנכ"ל. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> מודי הורידו לך את זה. זה מתמצה רק בשתי הגדרות. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> 30 תתי-הקטגוריות קיימות היום בכללים. אם לא תהיה החרגה לזה בחוק אז המועצה תקבע את הכללים האלה. זה החשש שלנו. צריך שיהיה ברור שאי-אפשר לקבוע כללים כאלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה להתקדם להוראות המעבר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש לי הערה לנוסח. בהגדרה בעמוד הקודם אני חושבת שבמקום צפייה ושמע כדאי שזה יהיה תכני צפייה ושמע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקובל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוראות מעבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הפרק מתחיל בהוראות תחילה ותחולה. למה אנחנו מדלגים עליהן? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הן מורכבות יותר. אנחנו הולכים מהקל לכבד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מבינה שמה שמטריד אותך זה מה האורך של כל דבר. מבחינה רעיונית אני שואלת את עצמי מתי מתחיל החוק וההוראות הספציפיות ואז אני שואלת את עצמי איך אני מגשרת על הפער. מבחינה רעיונת אני חושבת שנכון דווקא להתחיל מהוראת התחילה ואחר כך מהוראות המעבר. אני לא אתעקש אבל מבחינה רעיונית אני חושבת שכך נכון לעשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 200. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה מתחילים מסעיף 200? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הסעיף הקל ביותר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו רוצים להציע בסעיף 200 שינויים אחרי חשיבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין פה שינוי מהותי. כרגע בסעיף 200 כתוב שמי שרשום היום יירשם אוטומטית במרשם ספקי התכנים. השינוי הוא שכל בעלי הרישיונות לסוגיהם יירשמו אוטומטית במרשם ספקי התכנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר להמשיך את הדיון אם הייעוץ המשפטי לא יכול להגיד על זה כלום. יצאנו פה ביום חמישי בחצות. מתי ציפיתם שהם יעשו את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי יעשה את מה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נלמד את הוראות המעבר ואת הוראות התחילה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שהם יעברו על זה ויכינו הערות. מתי רצית שזה יקרה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו עברנו על זה. זו העבודה שלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, יש ייעוץ משפטי לוועדה שהתפקיד שלו לתת הערות על הנוסח שלא מקובל שהשר כותב נוסח וגם לא מנכ"לו – אלא אם כן יש יועצים חיצוניים שאתם משלמים להם כסף שגם זה לא חוקי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את מוזמנת להצטרף לפגישות בהן אנחנו כותבים את הנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריכה לעשות בשבילכם את העבודה. החוק הזה הוא נורא ואיום בעיניי. אני בטח לא אעזור לך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המדינה מממנת למשרד התקשורת ולשר התקשורת עשרות יועצים משפטיים ואף אחד מהם לא קיבל אישור לסייע לנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? זה אומר שאין נפקות לחוק הזה כי אתה כתבת את הנוסח. אין לזה תוקף. ממתי שר כותב נוסח? גם אין כזה דבר שמשרד מביא פיצול. זה מונח לפתחה של הכנסת. שר לא יכול להביא את נוסח הפיצול, אין דבר כזה. אתם ממציאים פה שיטה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כך או כך, לא הספקנו ללמוד את הוראות התחילה ואת הוראות המעבר. אני מודה שהעובדה שקופצים מנושא לנושא ומסעיף לסעיף בלי רעיון מסדר מקשה עלינו עוד יותר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שייאמר לפרוטוקול שרק עכשיו הייעוץ המשפטי רואה את הנוסח ומצופה ממנו בזמן אמת לתת ייעוץ משפטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חברת הכנסת טל מירון, הדרמה שאת עושה פה לא תוכר כהפקות מקור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני אתה יכול לזלזל ואתה יכול להמשיך להקטין. אני יושבת פה 250 שעות. אתה לא תהפוך אותי לכלום ושום דבר. אתה לא מאיים עליי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש תיקוני נוסח שאנחנו מציגים אותם בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת מה התפקיד שלי ומה התפקיד של הכנסת. אתם דרסתם את תפקיד הכנסת. עצם זה שאתה ישבת וכתבת נוסח זה הליך לא תקין. ייעוץ משפטי צריך לקרוא נוסח וללמוד אותו. ככה עושים חקיקה. אתה לא תמציא פה את השיטה מחדש למרות שאתה רוצה מאוד. אתה ממשלה ואנחנו כנסת. בוקר טוב להפרדת רשויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם תיקוני הנוסח מחייבים תוספת לייחצן את החוק החדש מעבר ל-400,000 שקל שהוצאת אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה חוק שאושר בקריאה ראשונה ומותר לנו לעשות קמפיין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד לפרוטוקול שהוצאת כסף ציבורי על חוק שטרם עבר בכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי שכן, זו רפורמה לטובת הציבור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שהציבור יידע שאתה מייחצן חוקים שלא יודעים אם הכנסת תעביר אותם כמו שהם. אבל אתה כבר הוצאת 400,000 שקל כדי לייחצן את החוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא יודע מה הסכום אבל בהחלט הוצאנו כסף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מקום טוב מהוועדה לחוק התקשורת מאשר שהשר יחשוף את האמת. זו שאלה עקרונית מאוד וגם אותך זה צריך לעניין כחבר כנסת. זה חשוב כי זה כסף ציבורי. אני חושב שהשר יכול לנצל את ההזדמנות הזאת ולחשוף את הסכומים המדויקים שהמשרד שלו תחת החלטתו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תגיש בקשה לפי חוק חופש המידע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אגיד שאתה לא מכחיש את זה, זה הכול. נגיש בקשה, בוודאי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נגיש שאילתה ונבדוק אם זה חוקי או לא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה להמשיך. (היו"ר גלית דיסטל אטבריאן, 11:49). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוקר טוב גברתי יושבת-הראש. אני מעדכן אותך שהשלמנו את ההקראה של פרק ההגדרות. נשארה הגדרה אחת שנצטרך לחזור אליה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שתי הגדרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הגדרה אחת מהיום ומשבוע שעבר הגדרה נוספת. אנחנו בהוראות תחילה ובהוראות מעבר. ברשותך נתחיל בסעיפים הפשוטים יותר ונתקדם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא רוצים לדבר קודם על 74? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רציתי שתגיעי ונדבר על זה. נגיד על זה משהו כללי ונפרסם את הנוסח בהפסקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמעתי את הפתרון של המנכ"ל והבנתי ממנו שמאחורי הפתרון הזה אתה יכול לעמוד. אני צודקת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא נדבר על זה עכשיו גברתי יושבת-הראש. עוד לא פרסמנו את הנוסח. אני רוצה להיות הוגן כלפי היושבים בחדר. אנחנו נפרסם את הנוסח בהפסקה. זה הנוסח של ולא של אף אחד. כמובן התייעצנו עם המנכ"ל בעבודת מטה שנעשתה במשרד. הנוסח יפורסם כשנצא להפסקה. אני רוצה שנדון בו. זו חלופה למה שקיים בחוק. כשנסיים את הוראות המעבר מבחינתי אפשר לדון בחלופה ואז נכריע. אפשר גם לא להכריע. יש מספיק זמן עד לדיוני ההסתייגויות האם לקבל את החלופה, לתקן אותה, להדק אותה או להישאר עם הנוסח שקיים בפנינו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הנוסח שקיים זה הנוסח שפורסם או מה שעדכנת לפני שבועיים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הנוסח שקיים בחוק זה מה שקיים בפניכם בנוסח המודפס. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה הנוסח שלך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר זה כולל ספק תכנים גדול? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. זה מה שמופיע בפנינו. אנחנו נפרסם הצעה לחלופה כשנצא להפסקה ונדון בחלופה הזו כשנסיים את הוראות המעבר. אנחנו בסעיף 200. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מתחילים מהסעיפים הפשוטים יותר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר צריך זמן ללמוד את הנוסח. זה נושא משמעותי. אמור להיות כאן יום ארוך מאוד וגם ההפסקה חשובה והיא לא בשביל המשך לקיום דיון מאחורי הקלעים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא ממשיכים דיון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מתי אתה מציע שנלמד את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהפסקה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא נראה לי כל כך סביר שאפשר להיערך בזמן הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נקיים דיון על ההצעה החלופית כאן בוועדה. גם למי שלא יספיק לקרוא אותה לפני יהיה מספיק זמן לדון על ההצעה. אם לא נספיק – לא נורא. אם אתה אומר שאין זמן אז מבחינתי אין הצעה חלופית ונשארים עם מה שיש בנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השר, אל תאיים עלינו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מאיים. אל תאיימו עליי שאי-אפשר עם לוח הזמנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 74 אומנם לא היה בלו"ז בצורה מוגדרת אבל אנחנו הקדשנו לו כל כך הרבה זמן. כמעט בכל נושא נגענו ב-74. הדברים עלו ואני שאלתי את הייעוץ המשפטי והח"כים. לומר שהנושא לא נדון לעומק בוועדה הזו זה שקר גס. הוא נדון כל כך הרבה פעמים. לצד זאת, אני רוצה היום להגיע לפתרון ולסגור את זה. אני חושבת שעדיף לפלטפורמות ולערוצים להכיר את הפתרון החדש שבמאמצים רבים גויס. על בסיס הפתרון הזה תגידו אם אתם מעדיפים את החדש או את הישן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו נרצה גם את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוודאי. אנחנו יכולים לשבת ולדון בסעיף הנפיץ הזה עוד 40 שעות. אנחנו לא נעשה את זה. הפלטפורמות ידברו, הערוצים ידברו, הייעוץ המשפטי ידבר וחברי הכנסת ידברו. זו ההצעה שאנחנו מגישים על השולחן. נדון פה איזו הצעה טובה יותר והלוואי שנגיע להסכמות. במידה ולא נגיע להסכמות אחרי שכולם ידברו עמדתי ועמדת השר היא הנוסח הקודם. אם אתם לא אוהבים את זה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הנוסח הקודם זה הנוסח הכחול? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. אנחנו נפרט כשנתחיל את הדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו צריכים ללמוד את הסעיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גברתי, אמרת עכשיו שהערוצים ייבחנו ושהפלטפורמות ייבחנו. בכל הכבוד לערוצים ולפלטפורמות – הגופים המפוקחים – יש את חברי הוועדה ואת הייעוץ המשפטי לוועדה שנועד לסייע לחברי הוועדה להבין מול מה הם מתמודדים. להציע שתעלה הצעה ונדרש ללמוד אותה בהפסקה כשמדובר ביום שנקבע כיום מאוד ארוך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, זה הניסיון שלנו להיטיב את הפערים בין שניהם, אני חוזרת ואומרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רצון להיטיב וגם רצון לפקח יותר או פחות לא קשור למה שאמרתי. אמרתי שנדרש זמן כדי לבחון את זה. מדובר במנגנון משמעותי – שאני חושב שכולם יסכימו על זה – שונה מהנוסח הכחול. בהמשך הגיע נוסח חדש ועכשיו יש נוסח שלישי. צריך להבין את ההשלכות והמשמעויות של זה. אנחנו לא נוכל להתכונן בהפסקה לדיון שייערך מייד לאחר ההפסקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא אמרתי מייד לאחריו. הנוסח הזה הוא הדבר האחרון שנדון בו היום. אם צריך אז יושבת-הראש תוציא את הוועדה להפסקה של שעתיים עד שפנחס יסיים להבין את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קורה פה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה. אנחנו חוזרים לתלם. סעיף 200, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הנוסח שמופיע על המסכים לפניכם זה הנוסח המעודכן של סעיף 200. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לפני שאנחנו קוראים אני רוצה להסביר. סעיף 200 מדבר על חזקת רישום במרשם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לתת לנו נוסח משולב? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בגלל סיבות טכניות לא הצלחנו להציג את זה על המסך. ידפיסו לנו את הסעיף עם הצעות לתיקונים שלנו ונסביר למה אנחנו מציעים לתקן אותו. אני מסביר אותו כפי שהוא מופיע בפניכם בחוברת שהפצנו לפני יותר משבוע. הסעיף הזה מדבר על חזקת רישום במרשם. כפי שידוע לכולם יש שחקנים שפעילים היום כבר בשוק ומפוקחים היום בשוק. גם לשחקנים שלא מפוקחים על כלל פעילותם יש פיקוח מסוים. כרגע הנוסח הראשוני שהופץ – עוד לפני התיקון שנציע – התייחס לרישיון כללי לבעל שידורי כבלים או לשידורי לוויין כמו הוט ויס. בכחול הייתה התייחסות לבעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה לעניין ספק חדשות ואת הסעיף הזה מוצע לפצל. אנחנו מתייחסים פה לכל השחקנים. ההצעה שלנו – תראו את זה בעקוב אחר שינויים – היא לתפוס את כל השחקנים הקיימים היום שמפוקחים בדרך כלשהי על ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין או על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בפעילות טלוויזיונית. יש עליהם חזקת רישום במרשם החל מינואר 2027. זה תאריך שמשתלב עם החלה של הוראות מסוימות בחוק. אנחנו מציעים שכבר החל מ-1 בינואר 2027 תהיה חזקת רישום על ערוצים כמו 12, 13 ו-14, על הוט ויס כשחקנים שמפוקחים על ידי מועצת הכבלים והלוויין, על i24 שמפוקח כרגע כשחקן בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ועל פלטפורמות כמו Free TV, סלקום TV ופרטנר TV שרשומות במרשם ספקי התכנים לפי חוק הפצת שידורים. הנוסח החדש שאנחנו מציעים תופס את כל השחקנים האלה. הם לא ייצטרכו לעבור את תהליך הרישום. הרישום לגביהם יהיה אוטומטי ויחול החל מ-1 בינואר 2027. כמובן שההוראות עצמן לא יחולו כולן מתאריך זה. ההוראות הראשונות הרלוונטיות כבר יחולו ב-2027. דיברנו לא מעט על הפקות המקור ולכן חשוב שזה כבר יהיה מתאריך זה. זאת ההצעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלעד, יש לי שאלת הבנה. מה היה כתוב בסעיף קודם מבחינה מהותית? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> את רוצה לשאול מה השינויים מבחינת התחולה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, כדי שנבין. זה הרבה מאוד מלל. מה המהות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אחזור על ההסבר שנתתי עכשיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה יכול לתת לי את זה ברשימה? זה המון מלל וקשה לעקוב. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אחזור על זה שוב עכשיו כשזה מולכם. לפני כן היה בעל רישיון לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כמו הוט ויס – זה מי שהופיע בסעיף הזה כחזקת רישום אוטומטי. בסעיף השני שפוצל או שמוצע לפצל אותו התייחסנו לבעלי רישיון לפי חוק הרשות השנייה בהקשר של ספק חדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא נמחק בגלל הפיצול. הוא לא פוצל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, הוא לא רלוונטי כרגע וייתכן והוא יחזור להיות רלוונטי כשיחוקק החלק המפוצל. זה מה שהיה קודם. בנוסח הכחול ובסעיף 200(א) חזקת הרישום חלה רק על הכבלים והלוויין, על הוט ועל יס. אלה השחקנים היחידים למרות שיש שחקנים מפוקחים נוספים. הוספנו שחקנים רשומים אחרים – כל אחד במקומו הוא – מעבר להוט וליס. ההוראה של חזקת רישום תחול גם על Free TV, סלקום TV ופרטנר TV, גם על ערוצים שמפוקחים על ידי הרשות השנייה וגם על ערוץ שמפוקח על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. החזקה תחול על ערוצי הטלוויזיה 12, 13 ו-14, על i24 ועל כל הפלטפורמות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השורה הראשונה של סעיף התחילה אומרת שכל החוק נכנס לתוקף שנתיים מיום פרסומו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> למעט מה שהוקדם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו הפקות המקור שהן מינואר 2027 ולכן כל אלה צריכים להיות רשומים החל מתאריך זה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> השאלה אם זה סעיף עם תחילה מיידי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כתוב שזה מינואר 2027. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא, ייראו אותו. אבל מתי הסעיף נכנס לתוקף? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בינואר 2027. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה לא עולה מהנוסח. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בנוסח היה כתוב החל מיום התחילה. זה החל מינואר 2027 כי חלק מההוראות הוקדמו לינואר 2027. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי בכל זאת נתחיל מהוראות התחילה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גם פה יש קשירה בין הסעיפים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה בכל הכיוונים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> דווקא בגלל שיש קשירה בין כל הסעיפים נכון לעבוד לפי הסדר הכרונולוגי. אני לא סתם התעקשתי על הוראות התחילה. הוא ראשון מבחינה כרונולוגית, הוא ראשון בהצעת החוק והוא גם קובע את הכלל שעכשיו אנחנו קובעים לו את החריגים. אנחנו מתחילים מהחריגים במקום להתחיל מהכלל שאומר מתי מתחיל החוק, מה מוחרג ומה עושים בתקופת הביניים. אני לא יודעת למה דווקא מתחילים מהסוף ומחזקת רישום בתקופת הביניים שאחרי התחילה שאני עוד לא יודעת בדיוק מה היא. זה מבלבל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נעמה, את עושה דרמה כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להפסיק עם זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כתוב שזה יחול מינואר 2027, מה לא ברור בזה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש לכם התנגדות מהותית שנתחיל מהוראות התחילה? כי לנו זה משנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שקראנו את כל החוק ורק אז אנחנו הולכים לתחולה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אחרי סעיף 200 אפשר יהיה ללכת ל-188? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה שהמנכ"ל יחשוב. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר. אף אחד לא כופה את דרך החשיבה שלנו אבל אני חושב שזה נושא שחשוב להבין לפני שנדבר על הוראות התחולה. גם אם עכשיו לא סוגרים את הסעיף חשוב שתבינו. החל מ-01/01/2027 כל השחקנים המפוקחים היום שציינתי רשומים במרשם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה אומר שגם המרשם מתחיל לפני השנתיים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> רואים אותם כמי שנרשם. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> המנכ"ל רק להבהיר. אמרת כל המפוקחים, להבנתי אתה מתכוון גם ללא מפוקחים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> השאלה מה את קוראת לא מפוקחים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מ-1 בינואר 2027 כל השחקנים שמנית – גם כאלה שפועלים היום ב-OTT – עוברים אוטומטית למרשם בלי הליך של בקשה או רישום ונכנסים לפיקוח – שתכף נדבר מתי הוא נכנס ומה הוא כולל. רק לחדד, זה לא רק מי שמפוקח היום אלא גם מי שלא מפוקח היום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כולם מפוקחים לעניינים מסוימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מצביעה על בעיה ניסוחית? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא, פשוט המנכ"ל אמר מפוקחים וגופים כמו i24 הם לא מפוקחים לפי חוק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את קוראת את זה ואת חושבת שזה לא ברור? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא, רק רציתי לחדד את מה שהמנכ"ל אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי, כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ה-OTT נכנס דרך בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, מרשם ספקי התכנים לפי סעיף 13ד(א). שם נמצאים כל ה-OTT. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מה אם הם נרשמים באופן אוטומטי, מסתבר שיש במסמכי ההקמה שלהם דברים שלא עולים בקנה אחד עם כללי המועצה ולא תוכל להחיל עליהם את ביטול המרשם? ייווצר מצב שהעילות האלה לא יחולו על הגופים המשמעותיים ביותר כי הם אף פעם לא נרשמו בצורה נורמלית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם הם עברו את המסננת של חוק הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין אז - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המועצה לא תוכל להפעיל נגד אותם שחקנים את סעיף הביטול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אלא אם כן מישהו מהם יהפוך להיות בעל מפלגה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נכון, רק בהיבטים האלה. אבל לא בהיבטים הנוגעים לרישום כמו טעויות והטעיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק הרעיון. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> הרעיון הוא שהם לא ייצטרכו לעבור הליך רישום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אבל גם בעתיד אם יתברר שהיה משהו בעייתי בשלב שהם נרשמו - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אבל הם לא נרשמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מתכוון שאם יש מצב בעייתי בשלב שהם נרשמים שאנחנו כרגע לא יודעים עליו, אז מה יקרה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אנחנו פוטרים אותם מהרשמה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתם גם פוטרים אותם מההיבטים האלה בסעיף של ביטול מהרשמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, אלא אם כן מתישהו מישהו מהשחקנים האלה יקים מפלגה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מדבר על הטעות וההטעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם חדל להתקיים תנאי סף כמו שאמרנו אז אפשר לבטל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל דבר אחר מלבד מה שנוגע לרישום. הם רשומים באופן אחיד מכוח הרישום שלהם בעבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, בבקשה. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לגבי ההגדרה החדשה, אני רוצה לראות שהבנתי נכון. הורדתם את הכבלים והלוויין כי גם ככה הם רשומים במרשם ספקי התכנים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> כלומר המשמעות היא שמי שנרשם בפעילות אחת שלו רשום לכלל הפעילויות שלו וזה נכון לכל השחקנים. זה קצת מעורר שאלה למה הכנסתם פה את הבין-לאומי כי אז זה מיותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא מופיע היום. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אבל הוט רשומה במרשם ספקי התכנים אז זה אמור להכניס את כולו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שזה תאגיד נפרד לגמרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה תאגיד נפרד. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> עם בעלות נפרדת? << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> זה תאגיד נפרד ומבחינת מועצת הכבלים והלוויין אסור לנו להיות קשורים להוט. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתם קשורים, יש לכם בעל שליטה משותף. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> המבחן הוא בעל השליטה. אני מנסה להבין את הרעיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ספק תכנים צריך להירשם אם מספק תכנים. אתה בוחן את ההכנסות שלו אבל אמרנו שאם יש שני ספקי תכנים יכולים לבחור מי מהם יהיה חייב בחובות של שניהם, אבל עדיין שניהם ספקי תכנים. גם קשת ו-Free נרשמות. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> תחת אותו רישום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, בנפרד. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> למה בנפרד? בזמנו אמרנו שהכול נמשך תחת ספק התכנים. בזמנו דובר שרישום של ספק תכנים פעם אחת מספיק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היא עדיין מספיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסביר לו איפה הסתירה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אתן את הדוגמה של Free TV. אפשר להשאיר רישום נפרד ל- Free TV ורישום נפרד לקשת ואפשר גם - - - << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> הכול יהיה תחת אותו רישום, בסדר. לגבי בעלי הרישיונות, דובר על זה שהרישיון שלנו היום הוא רישיון כללי ואנחנו הופכים להיות בעלי רישיון זעיר. כדי שלא נגיע למציאות בה יבקשו מאיתנו להוציא רישיונות חדשים זעירים אנחנו ביקשנו רציפות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא הסעיף הזה. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לא, אם אנחנו כבר עוסקים ברציפות אז זה מתאים פה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זו הוראה שמתייחסת לרציפות מול המועצה החדשה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה קיימת התייחסות לרציפות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ביום חמישי עלתה הערה – שעוד לא מוצאת את ביטויה בנוסח אבל נדבר עליה בהמשך – שמתייחסת לרציפות מול הרשות השנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נתקן את זה. << דובר >> שי חייק: << דובר >> החשש הוא שיהיה מצב שיצטרכו לעבור רישום מחדש ואז הרגולטור יכול להחליט מי יכול להירשם ומי לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הבנו את החשש ונביא את התיקון במהלך היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, מודי. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה ביס. כתבתם מי שערב הפרסום היה רשום במרשם ספקי התכנים. למחוק את עצמך מהמרשם זה נורא פשוט. הוט ויס שם והם כנראה לא יימחקו אבל איך אתה מבטיח שיתר השחקנים שהיום רשומים שם אכן ייכנסו לרגולציה? אחרת זה לא יחול עליהם עד יום התחילה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> הוא מתכוון שמחר מישהו יכול – תיאורטית גם אני –לפנות ולמחוק את עצמו מ-13ד לפני שהחוק ייכנס לתוקף. אנחנו מציעים שאם זאת הכוונה הייתה להגעע לכלל הספקים אז - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ערב יום הפרסום זה עוד שבועיים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יכולים מחר בבוקר. אם זאת הייתה הכוונה אז הדרך הנכונה לעשות את זה היא לקבוע תאריך קודם, מי שהיה ב-1 במאי למשל. אז לא יהיה מצב שתהיה מחיקה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אסביר את זה קצת אחרת. הוראת המעבר הזאת נועדה להקל על מי שכבר עבר איזשהו תהליך רישוי כבד ועכשיו אנחנו עוברים למשטר בו מלכתחילה תהליך הרישוי הוא הרבה יותר מקל. אבל אנחנו לא חושבים שהוא צריך לעבור אותו פעם שנייה אחרי שהוא עבר הליך רישוי כבד. זה נועד להיטיב איתו. אני חושב שהמצב שעופר תיאר של מישהו מבקש לעבור בכל זאת עוד תהליך רישום - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים לפטור אותו מהפקות מקור. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אתה לא פוטר אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עד שהמועצה לא תקים - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> השאלה אם הוא לא היה רשום בוודאי לא אמורה לפטור אותה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> היא לא אמורה אבל זה מה שיכול לקרות. אתה רוצה להימנע מבורות סתם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אפשר להתמודד עם זה בדרך אחרת. הרעיון בהוראת המעבר היה להקל בהליכי הרישוי ולא לחייב מישהו לעבור הליכי רישוי פעמיים אחרי שהוא עבר הליך רישוי כבד מאוד. לגבי יום התחילה, גם אם החוק יעבור בעוד שבועיים הוא לא ייכנס לתוקף באופן מיידי. יכולים להיות גופים מסוימים שאולי נמצאים היום בתהליכים או גופים שיחליטו להיות בתהליכים כאלה בחצי השנה הקרובה והם גם יירשמו ויעשו את הליך הרישוי המכביד הקיים היום. מדוע לא יחול על הגופים האלה אותו הסדר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איזה רישוי מכביד, ברשות השנייה? אין סיכוי שמישהו שיקבל רישוי של הרשות השנייה בחצי השנה הקרובה. אם זה יקרה אני אביא חוק חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אתה יודע שזה לא יקרה השר? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> תכף אנחנו נדבר על התהליך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין אף אחד שנמצא בתהליך. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה בוודאי אפשרי ברמה התיאורטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמישהו בתשתית OTT - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שהוא ישלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הוא צריך לעשות את זה לא OTT. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש פה כמה סוגים של רישיונות או רישויים שיכולים להתרחש לפני יום תחילת החוק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> היו"ר, יש בחוק הפצת שידורים מרשם של OTT. הוא לא רק מרשם של תשתית, לכן זיו מחדד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> 13ד(א) מדבר על כל מי שיש לו הקצאה של מספר שידור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר מה תשובתכם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מסתפק במי שהיה עד היום. מי שחדש שיעבור הליך רישום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא נופל בחלון ביניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם מישהו בחודשים הקרובים יקים ספק תכנים חדש וינסה להירשם אז הוא יעבור תהליך רישום, לא קרה כלום. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> השאלה מה ההשלכה של זה על הפקות מקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי נוסיף שורה לסעיף כדי לעגן את זה ולהפיג חששות? מקדסי אני בעד לחדד את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תכתוב בשנת 2026 כולה או חלקה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, אפילו יום אחד מספיק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתם מדברים על יום הפרסום, לא על יום התחילה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא, עכשיו הציעו הערה שיוצאת מההגדרה של יום הפרסום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זיו אומר שנגיד שהפרסום יהיה בעוד שבועיים ומה אם בחודש הבא עוד מישהו יירשם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש שתי הערות משני כיוונים. הערה אחת שעלתה מיס אומרת שמי שהיום רשום פתאום יכול לצאת מהרישום כדי להתחמק מההוראות. ההערה השנייה היא שאם מישהו יצליח להירשם בחודשים הקרובים הוא גם לא ייכנס לרישום. אני חושב שהפתרון לשתי ההערות האלו הוא לומר שמי במהלך שנת 2026 – כולה או חלקה – היה רשום - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סליחה, אבל אם מישהו עכשיו ינסה להירשם כדי להתחמק מהרישום במרשם אני לא רוצה לפטור אותו. למה שאני אפטור אותו? אולי הוא לא עומד באיזשהו תנאי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל השר אתה מכיר בשחקנים אחרים שנרשמו בדרך הקודמת אז ברור שאתה רואה בדרך הקודמת כדרך מספיק טובה כדי להכניס אותם פנימה. מה זה משנה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שמה שהמנכ"ל מציע הוא לא פתרון רע. נכניס את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שבשנת הפרסום – כולה או חלקה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אבל גם עם ערב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא צריך. זה היה כי לא רצינו שמישהו יתחמק. מספיק שהוא היה יום אחד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה למעט מי שברח ממש בשבועיים הקרובים נניח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא יעזור לו כי הוא עדיין היה בשנת הפרסום כולה או חלקה. מי שבשנת הפרסום – כולה או חלקה – היה רשום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב בבקשה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> רק כדי להבהיר, אין פה חידוש גדול או הטבה מיוחדת. זה סעיף מקובל. בעגה המשפטית זה נקרא סעיף נמל מבטחים. הוא מבטיח שמי שעבר הליך רישוי לא יצטרך לעבור אותו שוב ומי שפועל כיום כדין על פי רישוי לא יימצא את עצמו אחרי החוק כמי שפועל ללא רישוי. אני מזכיר שברפורמה המוצלחת בטלקום שהמשרד יישם היה סעיף זהה שקבע שמי שיש לו רישיון לשירותי בזק ייראו אותו כמי שנרשם במרשם הספקים. זה עבד מצוין. הסעיף הזה הוא טוב. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מבקש להשיב על זה מכיוון שהדברים שנאמרו הם לא לגמרי מדויקים. הרעיון של הוראת המעבר הזאת הוא שמי שעבר תנאים מחמירים ועכשיו יש תנאים שהם פחות מחמירים – אבל כולם נכללו בתנאים המחמירים שנבדקו בעת מתן הרישיון – לא יעבור את אותו תהליך פעמיים. זה מוצדק וזה מאפשר לו הסתמכות. זה נכון למרשם ספקי התכנים לפי 13ד לחוק הפצת שידורים וגם לבעל רישיון לשידורי ערוץ חדשות בין-לאומי. יש עוד כל מיני סוגים של רישיונות שמשום מה לא נכללו פה ושם זה לא נכון. ההליכים שהם עברו הם הרבה יותר מקלים אפילו מההליך המקל של הרישום במרשם ולכן לדעתי לא נכון לראות בחזקה כחלה עליהם. הם כמובן מוזמנים לפנות ולהירשם במרשם בהליך הרבה יותר מקל מהליכים שהיו בעבר. למשל הערוצים האלה לא יצטרכו לעבור את המסננת של חוק הריכוזיות. ערוץ חדשות בין-לאומי לא נדרש בפעם הקודמת לעבור את המסננת של חוק הריכוזיות ואילו כשהוא יבוא להירשם במרשם החדש הוא יצטרך לעבור את המסננת הזאת – חוק הריכוזיות מאוחר לחוקי התקשורת – וזאת בשונה מרישיון לשידורי כבלים, רישיון לשידורי לוויין ומחוק הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן עדי. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> המנכ"ל, אתם אמרתם שמהסעיף הזה נובע שלא יהיה רישום נפרד של תאגידים נפרדים? קשת ו-Free TV נרשמות ביחד או לחוד? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לפי הסעיף הזה הרישום הוא רישום נפרד כפי שהן פועלות היום. אם בהמשך הן ירצו לאחד לרישום אחד זה אפשרי. החוק לא מונע פעילות תחת רישום אחד. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> דיברנו על זה שאלה שני תאגידים נפרדים. Free TV לא מגיעים פה לדיונים וזה תאגיד עם סמנכ"לי רגולציה שונים. זה נכון שכל גוף או תאגיד כזה יעמוד בפני עצמו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יכול להיות גם מצב אחר שאלה שני תאגידים נפרדים או חברות אחיות שירצו להירשם יחד עם אותו סמנכ"ל רגולציה משותף. אנחנו רואים גם מתווים כאלה ובמקרה כזה אין סיבה לרשום. הייתי משאיר לרגולטור את היכולת לאחד רישומים בתוך קבוצה כמו שלהבנתי קיים. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מה קורה אם יש ערוץ תחת הרשות השנייה ועכשיו יש לו פלטפורמה תחת המועצה החדשה לעניין הפקות המקור? אם הוא מאחד את הרישום איפה יהיו הפקות המקור שלו? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לפי ההוראות זה לא משנה. הן יכולות להיות בכל מקום. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אני מנסה להבין מי יהיה הרגולטור שיפקח. הפקות המקור עדיין יישארו תחת הרגולטור החדש? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש רישום נפרד לכל אחד מהם? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> כן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הם יכולים להיבחן בנפרד או לפי סעיף 56 להודיע שעל אחד מהם – בהנחה שהם באותה קבוצת שליטה – יחולו החובות המשותפות של שניהם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הרישום ביחס להכול יהיה אוטומטי? אנחנו לא נצטרך לעבור דרך רשויות נוספות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם זה מתבצע באופן אוטומטי או שהם צריכים לעבור בירוקרטיה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה אוטומטי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> רק לשים לב מבחינת הנוסח, אין בחוק התייחסות לרישום של כל תאגיד בנפרד. זאת לא אפשרות שקיימת כאן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת לא חובה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> איפה אסור? אני אשמח לשמוע. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> ההתייחסות לכל ספק תכנים נמדדת בהתייחס להכנסתו השנתית. בהכנסה השנתית מסתכלים על בעל השליטה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כדי שלא תוכלו לחמוק עם פיצול. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> הן לעניין הרישום והן לעניינים נוספים כל ההתייחסות היא לבעל השליטה ולא מתייחסים לכל תאגיד כנפרד, ככה אני קורא את ההצעה. אני לא רואה התייחסות לתאגידים בשום מקום. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המנכ"ל, אנחנו כל הזמן מדברים על אדם ואנחנו אומרים שתאגיד הוא אדם. בעיניי נכון להמשיך להתייחס לכל תאגיד בנפרד. הדבר היחיד שבו יש הרמת מסך הוא לעניין ההכנסות כדי שלא יהיו תכנונים וכדי להסתכל על זה באופן מהותי בו קבוצה יכולה לעשות הרבה הכנסות מאספקת תכנים בכמה תאגידים שונים. עדיין נכון להתייחס לכל תאגיד בנפרד באופן השוטף. אלה גופים נפרדים שיושבים במקומות נפרדים. נכון להתייחס אליהם בנפרד. רק לעניין ההכנסות יש לעשות הפרדה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לעניין ההפרדות לא רק בהקשר של הפקות מקור. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זו הערה חשובה. אם אני מבין נכון אז ברירת המחדל היא שתאגידים נפרדים יירשמו בנפרד אבל לעניינים מסוימים – בפרט הכנסות – אנחנו נראה אותם כיחד? << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> ההגדרה של ספק תכנים היא מי שעיסוקו בהספקת תכנים בעצמו או באמצעות אחר. ההתאגדות פה לא מופיעה באף מקום ולא מתייחסים לכל תאגיד שלו בנפרד. יש התייחסות כללית להספקת תכנים ויש פעילויות שונות בתחום הספקת התכנים. דרך אגב, זה חלק מהמטרה שהייתה לטשטש את ההבדלים בין ערוץ לפלטפורמה ולפעילויות שונות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> במה זה שונה ממה שאמרנו? ניקח את הדוגמה של Free TV וקשת. לפי מה שנאמר פה – ולא נראה לי שזה יוצר סרבול – יהיה רישום נפרד ל-Free TV ורישום נפרד לקשת כי הם מאוגדים בנפרד. אתם תחליטו אם חובות הפקות המקור חלות על כל אחד בנפרד או על אחד מהם. ההכנסות ייחשבו במשותף כמובן. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> דובר כל הזמן על התפתחות אורגנית של גוף מסוים. אבל מה אם פתאום מישהו מקים אפליקציה או פלטפורמה? הרעיון הוא לא לרשום כל יום מחדש כל פעילות שאתה יוצר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם זה לא תאגיד נפרד אז הוא לא ייצטרך רישום מחדש. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מה אם זה מתחת ל-30 מיליון? למשל חברת-בת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרנו שההכנסות מחושבות במשותף כדי לא לאפשר לשחקנים לחמוק מהחובה ברישום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יותר נכון מהצורך בהפקות מקור. אחרי שהוא נרשם אתה מחשב לשחקן הרשום - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מן הסתם גם וגם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יכול להיות מצב שגוף מסוים ירצה לחמוק מרישום לא רק בגלל הפקות מקור אלא בגלל הוראות אחרות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני המנכ"ל, ברגע שאתה רושם בנפרד אז יכול להיות שבעתיד תצטרך למחוק מישהו אם הוא לא יעמוד במי מהתנאים שיכול להתקיים רק לאחד מהתאגידים ולא לתאגיד אחר. למשל מישהו יכול להיכנס לחדלות פירעון וזה רק תאגיד אחד בתוך קבוצה. לכן ההצעה של זיו שהרישום הוא לכל ספק אבל יש מקומות כמו חובת הפקות המקור – שאני לא חושב שיש פה מישהו שמערער על זה – ששם יראו את זה כדבר אחד היא נכונה. אחרת אתה יכול להיקלע למצב - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה מקובל עליי. השאלה אם יש משהו בחוק שלא כתוב ככה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני חושב שככה זה כתוב בחוק. חשוב שעופר חידד את זה. כל ספק תכנים הוא ספק תכנים בפני עצמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שהנוסח אומר כרגע? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הוא ספק תכנים בפני עצמו אבל לעניין חובות מסוימות שנגזרות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקריא את השינוי ואחרי זה נבקש שיקרינו אותו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מי שבשנת הפרסום – כולה או חלקה – היה רשום במרשם ספקי התכנים לפי סעיף 13ד(א) לחוק הפצת שידורים או בעל רישיון לשידור - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכול רשום על המסך. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> התיקון הוא רק להתחלה. במקום מה שכתוב יהיה כתוב מי שבשנת הפרסום כולה או חלקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל תקריא יותר לאט. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> 200. מי שבשנת הפרסום כולה או חלקה היה רשום במרשם ספקי התכנים לפי סעיף 13ד(א) לחוק הפצת שידורים או בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו בחוק הבזק או בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה ייראו אותו, החל ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027), כמי שנרשם במרשם ספקי התכנים. לדעתנו צריך לדבר ולסגור עכשיו את נושא הפקות המקור. דיברנו לא מעט על שאלת העיתוי וזה מתקשר באופן ישיר לסעיף 200. החל מ-01/01/2027 השחקנים הקיימים הופכים להיות רשומים ויש חזקה שהם רשומים במרשם ספקי התכנים. באותו יום החובות לעניין הפקות מקור – בין אם היו עליהם חובות לפני כן ובין אם לאו – חלות עליהם מכוח החוק החדש. אני מזכיר שבתיקון לחוק הרשות השנייה ב-01/01/2027 ערוצים 12 ו-13 – ערוצים שחלות עליהם היום חובות הפקות מקור דומות – הופכים להיות ערוצים זעירים וכבר לא חלות עליהם אותן חובות. אחרי 01/01/2027 כל החובות הקיימות מכוח החוקים הקיימים לעניין הפקות מקור בטלות. ייתכן שהרגולטורים ממשיכים לפקח על החובות שהיו עד אותו היום אבל החל מ-01/01/2027 חלות החובות מכוח החוק החדש על כלל השוק – גם על השחקנים שהיו עליהם חובות בעבר וגם על אלה שלא. מפה נעבור לסעיף 192 שדיברנו עליו בעבר בוועדה והקראנו אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש בו כמה שינויים קלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נקרא אותם. תסבירו את השינויים שעשיתם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נראה לי שעדיף להקריא את הסעיף כולו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מרגע שהגדרנו את לוחות הזמנים לתחולה לפי החוק החדש ולביטול התחולות לפי החוקים הישנים אז המונח יום התחילה שמוזכר פה מספר פעמים כבר לא נכון. כל פעם שיהיה כתוב יום התחילה אני אחליף ביום הפרסום. אחרת נוצרת לנו תקופה של כשנה וחצי שאינה ברורה. אני אקריא את הסעיף כפי שהוא עכשיו. סימן ג': הוראות מעבר הוראת מעבר לעניין חובת השקעה בהפקות מקומיות 192. (א) על אף האמור בסעיפים 57 ו-58 לעניין שיעור ההשקעה בהפקות מקומיות, עד ליום כ"ו בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031) יחולו שיעורי ההשקעה הבאים: << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה צריך להיות עד 2032 ולא עד 2031. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נכון, הוראת השעה היא עד סוף 2031. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה יהיה עד 31 בינואר 2032? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש לנו התייחסות עקרונית ביחס לכל שש השנים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההתייחסויות העקרוניות נשמעו כבר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אמרתם שתקופת המעבר תצומצם לשלוש שנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נסיים להקריא קודם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה 31 בדצמבר 2031. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צריך לשנות גם את התאריך העברי. << דובר >> אריאל שטיינר: << דובר >> זה ט"ז בטבת התשצ"ב. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> (1) לעניין ספק תכנים שחלה עליו, ערב יום הפרסום, חובת הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי סעיף 62ג(א1) וסעיף 5 לתוספת השנייה לחוק הרשות השניה: (א) בשנת 2027 – 13.6%; (ב) בשנת 2028 – 12.2%; (ג) בשנת 2029 – 10.8%; (ד) בשנת 2030 – 9.4%; (ה) בשנת 2031 – 8.0%; (ו) בשנת 2032 ואילך – 6.5%; << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף (ו) מיותר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לטעמי כדאי להשאיר למען הבהירות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם כך צריך לעדכן את התאריך במקור. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש עד 31 בדצמבר 2031. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כתוב שיעור ההשקעה עד ליום 31 בדצמבר 2031 יחולו שיעורי ההשקעה הבאים ואז את מכניסה את שנת 2032. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נעשה את זה י"ז בטבת התשצ"ב, 1 בינואר 2032. (2) לעניין ספק תכנים שחלה עליו, ערב יום הפרסום, חובת השקעה בהפקות מקומיות מכוח חוק התקשורת: (א) בשנת 2027 –4.4%; (ב) בשנת 2028 – 4.8%; (ג) בשנת 2029 – 5.2%; (ד) בשנת 2030 – 5.6%; (ה) בשנת 2031 – 6.0%; (ו) בשנת 2032 ואילך – 6.5%; (3) לעניין ספק תכנים שלא חלה עליו חובת השקעה בהפקות מקומיות ערב יום הפרסום: פה נבקש להוסיף עקב השינויים שעשינו בפרק הפקות המקור גם את המילים והוא ספק תכנים החייב ברישום לפי סעיף 49 שאינו ספק. אם היינו משאירים את זה כך בלי משפט מסייג אז סעיף (3) היה חל על כל ספקי התכנים בשוק – גם כאלה שאין לנו כוונה לכלול אותם לפי החוק החדש. אנחנו מציעים להוסיף את המשפט והוא ספק תכנים החייב ברישום. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> למה לא להגיד לעניין ספק תכנים רשום שלא חלה עליו חובת רישום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, החייב ברישום. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> מצדה יכול להיות ספק שחייב ברישום שלא נרשם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם הוא חייב ברישום והוא עוד לא נרשם זה עדיין יחול עליו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. כשהוא יירשם הוא צריך לדעת שזה מ-1 בינואר 2027. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש לנו עוד הוראות מעבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצדה צודקת. אפשר לכתוב לעניין ספק תכנים החייב ברישום לפי סעיף 49 שאינו ספק פטור ולא לפי (1)-(2). מצדה איך את מסייגת את זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אתה עדיין צריך לכתוב שלא חלה עליו חובת השקעה ערב יום הפרסום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, זה אותו דבר. לעניין ספק תכנים שלא חלה עליו חובת השקעה בהפקות מקומיות ערב יום הפרסום והוא ספק תכנים החייב ברישום לפי סעיף 49 שאינו ספק פטור. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם הוא יותר מ-40 מיליון אבל פחות מ-80 מיליון הוא יהיה חייב או לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, כי הוא חייב ברישום. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה הוספתם את ההחרגה הזאת? השאלה אם הוא חייב ברישום ובהפקות מקור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אסיים לקרוא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלעד איפה ההגדרה של ספק פטור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בפרק הפקות מקור. אנחנו נשים את ההגדרה של ספק פטור בהגדרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מדבר עכשיו על האחוזים שיחולו על ספק שחייב בהשקעה בהפקות מקור לפי החוק החדש ולפני החוק הזה לא היה חייב בהפקות מקור. יחולו עליו השיעורים הבאים: (א) בשנת 2027 –2.8%; (ב) בשנת 2028 – 3.6%; (ג) בשנת 2029 – 4.4%; (ד) בשנת 2030 – 5.2%; (ה) בשנת 2031 – 6.0%; (ו) בשנת 2032 ואילך – 6.5%; << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעשה סבב וכל אחד יקבל את תורו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נעביר את ההגדרה של ספק פטור לסעיף ההגדרות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לכן אין צורך לומר לפי סעיף זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נסמן בצהוב שינויים בנוסח החדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה לתת כמה מילות הסבר כלליות המנכ"ל? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל אם אפשר תתייחס לפסקה (1) שיש שם הוצאה לצורך סוגה עילית. אני מניח שרציתם להיצמד להגדרה של חוק הרשות השנייה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> המנכ"ל, אתה יכול להתייחס למשמעות של החלפת המושג כאן בסעיף 192(1)? מה המשמעות של מחיקת המושג חובת השקעה בהפקות מקומיות והחלפתו בחובת הוצאה לשם הפקת סוגת עילית? את מי זה מכניס ואת מי זה מוציא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לבעלי רישיונות זעירים בחוק הרשות השנייה יש חובה מסוימת של הפקות מקומיות שהיא לא סוגה עילית. אלה דברים שהם לא הפקות מקור ואנחנו לא רוצים אותם בחוק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה לא סוגה עילית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם נכנסים לקטגוריה של 3. מי שלא היה מחויב בסוגה עילית חלות עליו חובות חדשים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה בשביל להביא אותם לפטור של 2.6% ושהם לא ייצטרכו לשאת בחוב של 2.6%? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור, עד היום הם היו פטורים מסוגה עילית לגמרי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הם לא היו פטורים לגמרי, בשביל זה עשית את השינוי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו תופסים כאן את החובות שהיו ערב החוק לסוגה עילית. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נניח שיש לי ערוץ זעיר מתחת לחובה, היום הוא לא היה חייב? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא היה חייב בסוגה עילית. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> יכול להיות שבמהלך השנה הוא היה הופך להיות אבל אנחנו עושים צילום מסך. הזעיר הזה ייכנס לקטגוריה הנמוכה יותר של 3? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בכל מקרה אם ערוץ עובר את הרף אז זה חל עליו רק שנה מאוחר יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה בבקשה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אתחיל מהחלק האחרון. למשל אם ערוץ 14 הוא מעל 40 מיליון והוא היה צריך להפיק הפקות מקומיות מסוימות אז השינוי הזה מביא לכך שהוא יוחרג מהחובה כמו שיש עלינו ויחול עליו ה-2.8% משנת 2028? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 2027. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> החיוב ייקבע בשנת 2028 ביחס לשנת 2027. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, החיוב נקבע בשנת 2027. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, החובה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איך הוא ייקבע בשנת 2027? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עד 30 בספטמבר לפי הדו"חות של 2026 המועצה קובעת את החובה ל-2027. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> נגיע למועדים של הלו"ז. אני רוצה להתייחס לפגיעה בשוויון כלפינו. מהרגע שהחוק מפורסם אנחנו נהיה עם בסיס הכנסה רחב משמעותית ממה שקיים היום. ה-100% שלנו שעל גביהם נספרים ה-15% ובשנה לאחר מכן 13.6% יהיה בסיס רחב יותר. זה לא יהיה רק הערוץ הליניארי שאנחנו משדרים בו אלא תהיה הגדרה רחבה יותר בהתאם להגדרה של אספקת תכנים כמו שהקראנו. מעבר לכך, אתם גם לא תכירו לנו במיוחדות כמו שהמשרד אמר. המשמעות היא שהמחויבות שלנו תהיה מחויבות הרבה יותר גדולה מאשר המחויבות שלנו היום. אם אתם יכולים לגדר את זה אז זה בסדר. אף אחד לא הראה לנו תחשיב איך ההכנסות שלנו ומכוחן המחויבויות לא יהיו יותר גדולות. אנחנו רואים מה יש ואנחנו רואים את ההגדרה. החובה שלנו תהיה הרבה יותר רחבה. מהצד השני, יש ירידה של 50% במחויבות של המתחרים שלנו מלכתחילה. אנחנו מוחים על הפגיעה בשוויון שאין לה שום תכלית או היגיון. מיום הפרסום תהיה לנו תחרות בפרסומות ובחדשות מול גורמים חזקים מאוד בהיותם פלטפורמות עם נגישות מאוד משמעותית מול שחקני הקצה. אנחנו נצטרך להתמודד עם מציאות חדשה ויעמיסו עלינו יותר מבחינת הפקות מקור. כמובן שערוצים אחרים כמו ערוץ 14 או ערוץ i24 לא יהיו מחויבים במתכונת שלנו. אנחנו מבקשים להבין מה התכלית בפגיעה בשוויון, מה המשמעות של זה ואיך הדברים נשקלו. לא ב-RIA ולא בדברי ההסבר יש התייחסות לזה. דובר בוועדה על כך שהתקופה תקוצר לשלוש שנים על מנת שהפגיעה בשוויון תצומצם. אני מבקשת שתתייחסו גם לכך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל או אדוני השר? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היום כפי שידוע לכולם יש פערים גדולים. זה דומה לתשובות הקודמות שלי כשעלו טענות על שוויון. הרבה פעמים כשעולות טענות על שוויון אני חוזר על כך שהיום יש אי-שוויון גדול בין שונים ולא בין דומים. יש הוראות שונות לשחקנים שונים – בין היתר בהתאם לרגולציה שחלה עליהם היום. החוק מביא למצב שוויוני. השאלה היא כמה זמן אנחנו מאפשרים להסתגלות. בעיניי צריכה להיות הסתגלות כי יש שחקנים שהיום לא מפיקים הפקות מקומיות בכלל. אין להם פעילות מהסוג הזה והקמה של פעילות כזאת היא לא יש מאין. זה לוקח זמן וצריך להסתגל לזה. לא יהיה נכון לעבור מ-0% ל-6.5% ביום אחד. על כן תקופת הסתגלות נדרשת פה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לגבי החדשים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לגבי החדשים והקיימים. יש שחקנים מסוגים שונים בשוק. קו הגבול היום בחוק הרשות השנייה הוא 80 מיליון. מעל 80 מיליון נדרשות הפקות מקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא מיידי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הקו החדש שנתתם הוא של 40 מיליון. אתם עצמכם חושבים שקו של 80 מיליון הוא גבוה מדי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא קשור להסבר הזה. אני אומר שיש היום חובות מסוימות ואני עושה מנגנון הסתגלות לחובות החדשות. החובות הקיימות ברשות השנייה הם החל מ-80 מיליון, חלים רק על 12 ו-13 והן חבות היום 15%. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> רק על תוכן של הערוץ, זה לא רחב יותר כמו שאתם עושים כאן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו רוצים ליצור מנגנון של ירידה משנה לשנה. אפשר לדבר על אורך הזמן ודיברנו על זה פעם שעברה גם. המנגנון הוא מנגנון הדרגתי כי לא נכון ביום אחד להגיע ל-6.5% אלא נכון לעשות את זה במנגנון הדרגתי לשחקנים שחלות עליהם החובות הגבוהות ביותר היום – 12 ו-13. על הוט ויס חלות חובות של 8% בסך הכול ומתוכם 4% בסוגה עילית. החובות חלות רק כלפי הפעילות בכבלים ובלוויין שתביא אותנו להרבה פחות מ-4%. אנחנו מסתכלים על 4% כבנצ'מארק ולא על החובה היום. עולות פה טענות במישור השוויון ואני מנסה להסביר את ההיגיון המסדר מאחורי המנגנון. יש שחקנים כמו 12 ו-13 שהיום החובות עליהם גבוהות ויש שחקנים כמו הוט ויס שהחובות עליהם נמוכות יותר. יש גם שחקנים מסוג שלישי שלא חלים עליהם בכלל חובות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו צריכים לצאת ב-13:00. אני מציע שנשאיר את הטיעון של המנכ"ל לאחרי ההפסקה כי יש לנו התייחסות לדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין בעיה. אני מוציאה להפסקה. אנחנו דנו על הסעיף הזה רבות וארוכות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קראנו אותו להבדיל מיתר הסעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נדון בו בקצרה. נשמע את היוצרים ואת האומנים כי הסעיף עוסק בהם – לא בשחקניות. אם אחרי דבריהם עוד יהיו לכם שאלות, בבקשה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 14:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, הדברים שלי מופנים אליך. אני מאוד מוטרדת לקרוא כתבה שהתפרסמה עכשיו שאומרת שבעקבות החלטה של בג"ץ לגבי מועצת הרשות השנייה אתה ואנשי משרדך קראתם לחברי המועצה הקודמת שהוחזרו לתפקידם להתפטר כדי לסכל את עסקת רשת 13. אם זה המצב ואתה מעורב - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את אומרת שבג"ץ מינה מועצה לא חוקית כדי לאשר את עסקת רשת 13? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשבג"ץ מוציא צו ביניים אתה אמור לציית לו. אני קוראת שד"ר אודליה מינץ מודיעה שהיא תגיע לישיבה שזימנו אותה וכמה שעות אחרי היא מגישה לך מכתב התפטרות כי לפתע היא החליטה שיש לה עיסוקים אחרים והיא מיצתה את התפקיד. אני נוטה לחשוד. המעורבות שלך בשוק השידורים ובסיכול עסקאות כדי לקדם ערוצים שהם שופרות של השלטון אל מול ערוצים שמבקרים אתכם היא ברורה ושקופה. חשוב לי להגיד את זה בפניך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה אבי, סעיף 192. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> יש לנו מספר הערות. אנחנו לא מבינים למה הפריסה צריכה להיות לחמש שנים. אנחנו חושבים שנכון וראוי לצמצם את זה משמעותית. היה וזה נשאר כך, לדעתנו חובת ההשקעה של הפלטפורמות צריכה להתחיל מ-8% ולא מ-4%. לגבי חובות ההשקעה של ה-15% של הערוצים, אנחנו רוצים לוודא שלא מתחילים מאפס כי מאחדים את הספקים אלא שמתחילים מ-15%. לגבי הגופים שלא משקיעים היום בהפקות מקור, אין שום סיבה הגיונית שהם יתחילו באפס ויעלו בהדרגה ל-6.5%. זה ממש הרצחת וגם ירשת. אני יכול להתחבר להערת המנכ"ל ולסיבה שבגינה הוא אומר שהוא מתחיל באפס כי יש בעיה בהתארגנות מעכשיו לעכשיו. אפשר לפתור את זה במתן מספר שנים מסוימות. 6.5% מהיום הראשון אבל האפשרות להשקיע והמימוש יוכל להיפרס על גבי שלוש שנים או ארבע שנים. אבל שהסך הכולל של הסכום שהם ייצטרכו להשקיע יהיה 6.5%. לגבי ערוץ 14 שהיום נמצא בבחינה של הרשות השנייה. אם הוא חצה את רף ה-80 מיליון כמו שמפרסמים אז שחובת ההשקעה שלהם תתחיל מ-15% ולא מאפס כמו שמנסים לייצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אענה לגבי חמש השנים. זה נראה לי זמן סביר כדי להתחיל לארגן את המערכת. אי-אפשר לעשות את זה ביום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שאמרתי קודם, מבחינתי הדיון בסעיף הזה מוצה. יש כאן בשורה גדולה ליצירה הישראלית. זה תהליך. לא מקבלים את כל הטוב בבת-אחת, ככה זה עובד. לגבי ההערה על ערוץ 14, גם אם הוא חצה את רף ה-80 מיליון הוא עדיין לא יהיה מחויב בהפקות מקור בשנה הזאת על פי חוק הרשות השנייה. זה נדחה בשנה שלמה נוספת ולכן על פי החוק שמוצג בפנינו הוא יתחיל כמו ספקים שלא חלה עליהם חובת השקעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומה לגבי השאלה על Free TV? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שזו הערה טובה. אחד מהדברים שגרמו לנו ללכת לשיעור אחיד ושוויוני על כל השוק הייתה עמעום ההבחנה בין פלטפורמות לבין ערוצים. רצינו שהכול יהיה אחיד. יש את הסעיף שאומר שלא משנה אם החובה חלה על ספק בתוך קבוצה, מי מבצע את החובה ומי לוקח את זה על עצמו. הבנו שאין שום יתרון בהעברת החובה מצד לצד. זה נכון בטווח הארוך. פה יש תקופת ביניים שקיצרנו אותה בשנה. מדובר על חמש שנים ויש בהן הבדלים. השאלה היא איך קוראים את הסעיף. אנחנו רצינו שבמצב בו יש שני ספקי תכנים – על אחד מהם חלה החובה מקודם ועל השני לא חלה – כל אחד יהיה בקבוצה אחרת ויספרו את הכנסתו בנפרד. מאחר שיש את סעיף 56ב(2) אז אפשר להגיד שעד תקופת הביניים לא תחול הסיפה של 56ב(2) שאומרת שעל אף האמור רשאים תאגידים כאמור להודיע למועצה מי מביניהם יהיה אחראי על קיום החובות לפי פרק זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדדת את השאלה. חשוב שלא ייווצר מצב שנניח קשת פטורה כי יש לה את Free TV. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה יחול על כל גורם שיש לו גוף אחד שהיו עליו חובות ערב החוק וגוף שני שלא היו עליו חובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי החשש שלו יכול להתממש? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, הוא יכול להתממש גם במקרה של הוט ו-i24. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך פותרים את זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בתקופת הביניים סופרים את ההכנסות של כל גוף בנפרד. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אפשר לקבוע ש-56(ב)(2) לא חל בתקופת הביניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר להוריד מהחוק את שתי השורות האחרונות של 56(ב)(2). << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> השר גם כתוב על פי האמור רשאים תאגידים להודיע מי יהיה הגורם האחראי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה עם זה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> בתקופת המעבר יש הבדל באחוזים שחלים על הערוצים שמתחילים ב-13.6% לבין ה-2.8% שחל על הפלטפורמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוט תהיה מחויבת ב-4.8% ו-i24 מחויב ב-2.8%. אני עדיין יכול להגיד שהוט תקיים את שתי החובות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> צריך להבהיר את זה. הייעוץ המשפטי אני מבקש את חוות דעתכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר להוריד את השורה האחרונה שאומרת שההכנסה תיוחס לגורם אחד. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אין לנו בעיה עם זה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> גם אם תוריד את השורה האחרונה עדיין יוכל גוף לבחור בשיעור הנמוך מבין השניים. מכיוון שזו לא המטרה אז צריך להבהיר שכל ארבע השורות האחרונות לא יחולו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לי הצעה. יהיה הגורם האחראי לקיום החובות, כל תאגיד על פי חובתו. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> כל הצעה שתציע היא מקובלת. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> מה ההגדרה של תאגיד? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני, יותר פשוט שזה ייכנס לתוקף מרגע שהשיעור אחיד לכולם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני עדיין רוצה לאפשר לקשת לייצר את החובות של Free TV או להפך. בסעיף 56(ב)(2) בעמוד 38 אפשר לשנות לעל אף האמור רשאים תאגידים כאמור להודיע למועצה מי מביניהם יהיה הגורם האחראי לקיום החובות, כל תאגיד על פי חובתו, לפי פרק זה – בסעיף זה הגורם האחראי. את הסיפה אני מוחק לגמרי ואין צורך בה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למה לא להכניס את זה בהוראות מעבר? זה יותר הגיוני כי זה החריג. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 192 גורם לכך שבחמש השנים הראשונות יש חובות אחרות לכל תאגיד. ביקשו לחדד שלא תהיה אפשרות לקשת לייחס את ההכנסה שלה ל- Free TV ואז היא תהיה מחויבת על כל ההכנסה של שני התאגידים יחד רק ב-2.8% או שהוט תייחס את כל ההכנסה שלה ל-i24 ואז היא תהיה מחויבת לפי האחוז הנמוך. הצעתי לכתוב ב-56(ב)(2) על אף האמור רשאים תאגידים כאמור להודיע למועצה מי מביניהם יהיה הגורם האחראי לקיום החובות, כל תאגיד על פי חובתו, לפי פרק זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני לא בטוחה שזה המיקום ושזה מחדד את מה שרצית לחדד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה מיקום היית מציעה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם אתה רוצה להגיד שהסיפה הזאת לא תחול רק בתקופת הוראת המעבר אז אתה יכול להגיד את זה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אולי לא הסברתי את עצמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנת את הסוגיה שעומדת על הפרק? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא רוצה לאפשר ל- Free TV ולקשת להפיק את הפקות המקור של התאגיד המשותף או להוט ול-i24. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתה לא רוצה שזה יהיה על הנמוך מביניהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שכל אחד יהיה לפי החובה שלו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> עדיין הייתי עושה את זה בסעיף של הוראת המעבר. זה לא אמור להישאר אחרי זה בחוק. המילים האלה לא רלוונטיות לאחר מכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> צריך להכניס את זה לסעיף 192? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, 192(ב). זה מה שמצדה אומרת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> על אף האמור בסעיף 56(ב)(2). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככה אדוני השר אנחנו שומרים עליהם, הם יכולים להחליט מי עושה את זה ואנחנו לא נכנסים לזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל האחוז נשמר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> על האף האמור בסעיף 56(ב)(2) שיעור ההפקה בהפקות מקומיות שיחול על כל אחד משלושת הסוגים שפורטו בסעיף קטן (א) לעיל - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שיחול על ספק תכנים בהתאם לפסקאות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיחול על ספק תכנים בהתאם לפסקאות (1)-(3). << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יחושב עבור כל סוג בנפרד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עבור כל פסקה בנפרד או עבור כל ספק תכנים בנפרד? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> עבור כל ספק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסעיף 192 אנחנו מוסיפים סעיף (ב) אחרי כל השיעורים. (א) על אף האמור בסעיף 56(ב)(2) שיעור ההשקעה בהפקות מקומיות שיחול על ספק תכנים בהתאם לפסקאות (1)-(3) יחושב עבור כל ספק תכנים בנפרד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> צריך להבהיר שזה על אף האמור אבל מבלי לגרוע באמור בסעיף 56. עדיין לא ברור מהנוסח הזה שאחד יכול לשלם על הכול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, מבלי לגרוע באמור. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> את לא יכולה לכתוב על האף האמור ומבלי לגרוע, זה מבטל אחד את השני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי קודם מצדה שהייתי מוריד את השורה האחרונה ב-56(ב)(2) – נמסרה הודעה כאמור ייראו בהכנסה מיוחדת לפי פסקה זו כהכנסתו של הגורם האחראי. לא צריך את ייחוס ההכנסה. אמרתי שהגורם האחראי יכול לקיים את החובות. זה מה שחשוב לי בסעיף הזה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני אתה יכול לכתוב בהוראת המעבר את מה שהצעתם כרגע ולהוסיף ובתקופה זאת יוכל גוף שמצוי בשליטה או נשלט על ידי גוף אחר לקיים את החובות של שני הגופים. אז אתה מחריג את זה כדי לא לצאת נפגע מהעיקרון הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב ב-56(ב)(2). << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אבל אתה אומר על אף האמור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא על אף האמור. אחרי שמחקתי את השורה האחרונה ב-56(ב)(2) אני יכול לומר מבלי לגרוע מהאמור. 56(ב)(2) עומד בעיניי בלי להוסיף את ההערה הזו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן אבי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מבלי לגרוע באמור בסעיף 56(ב)(2) שיעור ההשקעה בהפקות מקומיות שיחול על ספק תכנים בהתאם לפסקאות (1)-(3) << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> סעיף קטן (א)(1)-(3). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מבלי לגרוע באמור בסעיף 56(ב)(2) שיעור ההשקעה בהפקות מקומיות שיחול על ספק תכנים בהתאם לסעיף קטן (א)(1)-(3) יחושב עבור כל ספק תכנים בנפרד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבי בבקשה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> לא קיבלנו התייחסות מהמנכ"ל על כך שהפלטפורמות עולות מ-4% ולא יורדות מ-8%. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המנכ"ל התייחס ואמר שנקודת המוצא היא הסוגה העילית שהיום כל שחקן בשוק חייב בה. קשת התלוננו שיש להם היום הכנסות שלא מחושבות ואותו הדבר גם ליס. 90% מההכנסות של יס פטורות היום ואני מחייב אותם ב-4.4%. זה פי ארבעה או פי חמישה ממה שהן חייבות היום. הן לא אומרות כלום כי הן מבינות שנקודת המוצא היא שיעור ההשקעות. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> רגע גברתי יושבת-הראש, אני יכול להבין את הטיעון הזה כי מדובר בסוגה עילית. איך יכול להיות שסלקום ופרטנר מתחילות להשקיע מהיום הראשון 2.8% ולא 6.5%? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי הן לא מחויבות בכלום והיום הסוגה העילית אצלם היא באפס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבעיה שלך היא ש-2.8% זה נתון נמוך מדי? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל איך הגעתם למספר הזה? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, הם שנים רוכבים על הלקונה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מכירה את התמונה. אני מניחה ש-2.8% הוא לא מספר סתמי. איך הגעת אליו? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חישבנו מה יהיו החובות לפי 6.5% בטווח הארוך. ניסינו לשמור את הסכום הזה קבוע על פני כל תקופת המעבר. בתקופת המעבר לקחנו שלוש קבוצות וכל אחת מהקבוצות לפי הכנסתה היום – הקבוצה של הערוצים, הקבוצה של הפלטפורמות של הכבלים והלוויין והקבוצה השלישית שאין עליה היום חובות. בכל אחת מהן הייתה נקודת מוצא מקורית לפני השינוי שעשינו וקיצרנו בשנה. בקבוצה הראשונה נקודת המוצא המקורית הייתה 15% כפי שהיא היום, בקבוצה השנייה נקודת המוצא המקורית הייתה 4% כפי שהיא היום ובקבוצה השלישית חיפשנו נקודת מוצא שתשמור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל למה דווקא 2.8%? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 2% הוא מה שהם היו צריכות להיות מחויבות לפי פולקמן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא זוכר את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפי פולקמן פלטפורמות בינוניות כמו סלקום ופרטנר היו צריכות להיות מחויבות ב-2% הפקות מקור. זאת הייתה נקודת ההתחלה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, לכל הפחות נקטין את כמות הזמן עד 6.5%. זה לא סביר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חמש שנים זה לא הרבה, במיוחד כשבתוך חמש השנים האלה שיעור ההשקעה הכולל בהפקות מקור עובר את ה-300 מיליון שהוא ערך המטרה שלנו. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה כבר לא יעבור את ה-300 מיליון ברגע שהורדת את הבין-לאומיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא צודק. בהערכה שלנו בשנים הראשונות זה יהיה עליהם הרבה יותר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אני הייתי מחיל עליהם רטרואקטיבית אם זה היה תלוי בי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שזה הוגן להחיל רטרואקטיבית. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> נותנים להם פה עוד חסד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שחמש שנים זה זמן סביר והוגן. אתם יודעים כמה אני בעדכם. זה שינוי גדול וצריך לעשות אותו בצורה הדרגתית. זה שינוי חיובי מאוד. מהשנה הראשונה אתם תתחילו להרגיש בזה. << דובר >> נגה בריינס: << דובר >> יש פער בין החוק שנגיד עובר מחר לבין יום התחילה שהוא 01/01/2027. כשהחוק עובר המחויבויות להפקות מקור של הגופים יורדות לאפס בבת-אחת כי קשת ורשת למשל הופכות לרישיון זעיר. אתם אומרים שהמחויבויות והירידה היא מי שביום התחילה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שערב יום הפרסום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הסברתי את זה קודם כשהקראתי את הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, נגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מבקשת שתינתן התייחסות משפטית לעניין הפגיעה בשוויון. אני מבינה שהזמנים דוחקים אבל אם אין התייחסות משפטית ואין הצדקה משפטית אז יש כאן פגם משפטי מהותי-חוקתי. מעבר לכך, בדיון ב-15/02/2026 את הודעת שמדובר בשלוש שנים. עכשיו את משנה את זה והמנכ"ל הסכים איתך. הוא חזר על זה וזה עוגן. היה על זה דיון מפורט. את התהפכת. אנחנו מנסים להבין למה ואנחנו רוצים לקיים על זה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נורא פשוט. אני חשבתי שאז אני מגינה על היוצרים. שוחחתי עם היוצרים והם אמרו לי שהתמונה היא הפוכה. כרגע פרק הזמן הזה נראה לי הגיוני וסביר. אם יש לכם בעיה - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לפי תחושת בטן? למה מקודם החלטת שלוש שנים ועכשיו חמש? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני אגיד לך למה. את רוצה דבר אחד והיוצרים רוצים את היפוכו. אנחנו באמצע. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> רק לפרוטוקול, היוצרים בעד שזה יהיה שלוש שנים ולא חמש. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אז אנחנו מסכימים. היה דיון. אנחנו דיברנו והם דיברנו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שאין ליוצרים רואה חשבון כדי להבין איך נגה עוקצת אותם בשלוש שנים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זו אמירה מכוערת. עם כל הכבוד שאתה שר אתה צריך לקיים את חובתך כשר להיות כענייני. להגיד שאני עוקצת את היוצרים זו אמירה מכוערת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק מה שאת עושה. את מנסה להוריד את החובות שלך מ-6.5% בתוך שלוש שנים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אין לי מילים להתנהגות הבזויה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה אני מקבלת את המילים שלך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הוא קטע אותי והתנהג בנבזות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, תסביר בבקשה ליוצרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה רוצה שאת האחוזים המשמעותיים שיש היום לרשת וקשת להוריד ל-6.5% הרבה יותר מהר. אמרתי שאין לכם רואה חשבון שיסביר לכם - - - << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> לפי מה שאתה אמרת אדוני השר לפני רגע אתה שומר על 300 מיליון בכל שנה. מה שאמרת עכשיו רק מראה שזה לא נכון. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אולי אתה מנסה לעקוץ את היוצרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה אתה נתלה בדברים שהוא עצמו לא מבין? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תמיד אתה מזלזל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בשפה מכבדת אנא תסביר מה השיקול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה עולה בקנה אחד עם מה שאמרתי שאנחנו דואגים לשמור על ערך המטרה של 300 מיליון. בשנים הראשונות כשזה קורה זה אפילו יותר מ-300 מיליון. יש תחשיב שעשה אריאל וזה מגיע ל-330-340. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אפשר לדעת מה התחשיב כל שנה ולקבל את המספרים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס לנתונים האלה כדי לפתוח דיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו ביקשנו שתעבירו את הנתונים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> העברנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> העברתם לממ"מ? למי העברתם את הנתונים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> פרסמנו את חוות הדעת הכלכלית ופרסמנו אותה שוב למרות שהתרעתי פה שזה חזרה על אותם נתונים שכבר פרסמנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלעד פרסמתם רק את השורה התחתונה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כל הנתונים הוצגו פה בדיון חסוי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא נכון. פרסמתם רק את השורה התחתונה. אנחנו ביקשנו שתעבירו את נתוני הגלם ואת החישוב לממ"מ כדי שניתן יהיה לבדוק אותם. זה הכול. ביקשתי את זה 6-7 פעמים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> פרסמנו בדיון החסוי את הנתונים המפורטים יותר והממ"מ היו פה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה מוכן את החישוב הזה של 330 מיליון בשנה הראשונה והשנייה ו-300 מיליון בשנים הבאות להעביר לממ"מ היום? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם עכשיו כל ערוץ יגיד שהוא מוכן לחשוף הסוד המסחרי שלו לממ"מ אז אני מוכן לתת את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני אנחנו ביקשנו דיון חסוי נוסף שכולם הסכימו עליו ולא הסכמתם. אני אמרתי לכם להציג את נתוני הערוצים והם ישבו פה והסכימו לחשוף את הנתונים בדיון חסוי. למה אתם לא אומרים את האמת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה ואסף, הבמה לרשותכם. מה המתווה שהייתם רוצים? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אומר לשר, אני חושבת שהקטנה וזלזול לא ראויה למי שהוא שר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת, חשוב לי לא להרחיק אף אחד היום. אם תדחקו אותי לפינה זה מה שיקרה. תשמרו על תרבות דיון וכולם ידברו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אומרת שההקטנה והזלזול באחרים היא לא ראויה אדוני. ממחר בבוקר כשהחוק הזה עובר בסיס ההכנסות שלנו גדל באופן משמעותי. אנחנו נצטרך לשאת בחובות הפקות מקור שאני לא יודעת אם אני יכולה לשאת בהן. הן תהיינה הרבה יותר משמעותיות והפגיעה בשוויון היא עצומה. ההרחבה לא נעשית רק ביחס להוט ויס אלא גם לגבינו. אנחנו נשארים ברמה הגבוהה ולאחרים יש קיצוץ של חצי – שהחוק מאפשר אגב הגעה ל-12% - והחוק מאפשר גם שליש. היה כאן דיון עמוק לעניין שלוש השנים. הייתה כאן הסכמה של הוועדה על שלוש השנים. חשבת מה שחשבת לגבי היוצרים והבנת כנראה בשגגה שהם חושבים שזה לא טוב להם. הם חושבים שזה נכון להם. זה לא טוב רק להוט וליס. חזרנו לנקודת ההתחלה שאנחנו שוב משרתים לא את האינטרס של היוצרים ושל אחרים אלא את האינטרס של הפלטפורמות. הייתי שמחה להבין מהשר שמסרב להראות את הנתונים ומהמנכ"ל שמסרב לנו להראות את הנתונים שלנו על בסיס מה הם מטילים עלינו חובות גבוהות יותר מהחובות של היום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש פה טענות לא נכונות על אי-השוויון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה ואסף, לצאת לחמש דקות. אם אתם לא מכבדים אותי אז אני לא אכבד אתכם. אני לא רוצה לשמוע הגה בזמן שהם מדברים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש פה טענות לא נכונות על אי-השוויון ועצם הצעקה של המילה הזאת פעם אחר פעם לא תשנה את המציאות. ועדת פולקמן גם דיברה על זה בזמנו. הסיבה להבדל בשיעורים השונים של השקעה בהפקות מקור היא המבנה והמודל השונה שהיה לכל אחד ומה שכל אחד היה יכול לעשות או לא. החובה שמוטלת עליי עכשיו בסוגיה עילית היא 4%. רוב ההכנסות שלי – אמר את זה השר מקודם בצדק – כרגע פטורות. מצב הבסיס ממנו אני מתחיל – אפילו שכבר אמרתי לפרוטוקול יותר מפעם אחת שאני משקיע הרבה מעל החובה שלי – היא חובה של 4% מהכנסות שלי כבעל רישיון בלוויין. החוק הזה מחיל את החובה הזאת על כל ההכנסות שלי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. עופר. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> מבקשים להעלות את האחוז מ-4% ל-6.5% ומבקשים להחיל את זה על רוב ההכנסות שלי שלא חלה עליהם היום חובת ההכנסה. חובת ההכנסה היא הרבה יותר מהפער של התוספת שתתווסף להכנסות לא ממומסות לערוצים המסחריים. זה סכום מאוד קטן ביחס להכנסה של כמיליארד השקלים שהם עושים היום. הוחלט כבר בדיון קודם לקצר את התקופה שבה יהיה המדרג הזה. בקיצור התקופה יש שוב פעם אי-שוויון כלפי הפלטפורמות. אם מקצרים את התקופה אז אוטומטית אני מתחיל ממדרגה יותר גבוהה ואוטומטית הם מתחילים ממדרגה יותר נמוכה. זה צעד שני לכיוון הערוצים כמו הרבה צעדים פה בחוק – אבל עכשיו נתמקד רק בהפקות המקור. מדברים על אי-שוויון ויש פה שני גופים שמעלים להם את חובת ההשקעה, מקצרים להם כך שהמדרגה הראשונה שלהם גבוהה יותר ואילו יש שני גופים אחרים שמורידים להם באחוז הרבה יותר גבוה את חובת ההשקעה וכן הם מתחילים במדרגה יותר נמוכה. אני לא הפכתי את כל הוועדה בגלל זה. זה מה שנקבע אז בדיון אבל עכשיו מנסים להגיד שזה משהו שמיטיב עם הפלטפורמות ושצריך לקצר את זה לשלוש שנים. זה רק יעמיק את אי-השוויון כי זה ינמיך להם עוד פעם את המדרגה הראשונה ויעלה לי אותה. אם נסתכל מי נושא היום בכל הנטל – למעט התאגיד שכרגע לא בתוך ההגדרה הזאת – של סוגה עילית של דרמות מתוסרטות בעיקר אלה אנחנו. אלה לא הערוצים שמשדרים תוכן חשוב אולי אבל הוא לא בעיקרו תוכן מהסוג הזה. הוא נוגע לתכנים אחרים – חשובים ככל שיהיו. אי-השוויון הוא בדיוק הפוך והניסיון לצייר את זה כאילו יש פה משהו בעד הפלטפורמות ושהערוצים נפגעים הוא ניסיון לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. מיכל. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כמו שאמרנו בדיון הקודם, הצעת החוק הזאת מייצרת אי-שוויון מהותי ואפליה בינינו לבין הערוצים המסחריים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, תצא. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני אעשה הקדמה. יש לי טיעון מבוסס כלכלית. אני מבקשת שיהיה קשב בחדר ושלא תהיה הנחת מוצא שמה שאנחנו אומרים הוא שקרי. תקשיבו קשב רב. אם אני אומרת משהו לא מדויק אז כל אחד יגיע למסקנה הזו בעצמו. כנקודת מוצא כולם מכירים פה שיש ערוצים שהתפרנסו מפרסומות ומחדשות ויש פלטפורמות רב-ערוציות שבנו תשתית, נתנו שירות לקוחות והתפרנסו מדמי מנוי. בוועדת פולקמן עשו ניתוח של ההכנסות של הגופים ואני מצטטת מוועדת פולקמן: הוועדה סבורה כי במבנה השוק הנוכחי יש מקום לבדל בגובה חובת ההשקעה בין הערוצים המסחריים לבין ספקי התכנים בשל השוני המהותי במבנה ההוצאות על תוכן הנובע מכל סוג של שחקן. לכן בוועדת פולקמן בתזכיר מ-2022 ובתזכיר מ-2023 לפלטפורמות הרב-ערוציות נעשתה הפחתה משמעותיות בהפקות מקור ולערוצים המסחריים פחות. בפולקמן הם היו צריכים להיות לפי התזכיר מ-2022 ב-13% ולפי התזכיר מ-2023 ב-12%. הנה הגיע פתאום התזכיר הזה והוריד להם את החובה להפקות מקור ל-6.5% ולנו העלה מ-4% ל-6.5%. זה טיעון שטענו בדיון הקודם. אנחנו לא הופכים שולחן בגלל זה. לא הייתי טוענת אותו שוב אבל אי-אפשר במניפולציה עובדתית וכלכלית לייצר מצב מעוות. אין פה הטבה לפלטפורמות הרב-ערוציות. יש פה החלטה גורפת על השוואת שיעור הפקות המקור ל-6.5% שאני מלינה עליה. אני חושבת שהיא מייצרת טענות משפטיות לאפליה אבל אני לא הולכת בדרך הזו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל עוד כל הצדדים המעורבים בדברים חושבים שיש פה פגם חוקתי אז אני בסדר עם זה. אין פה שום אי-שוויון חוקתי. היה אי-שוויון חוקתי ואנחנו מתקנים אותו. יש פה מצב שכל אחד מהשחקנים סביב השולחן מפסיד משהו לטובת משהו לטובת משהו שיקר ללבי. אנחנו קרובים למיצוי הדיון מבחינתי ואנחנו בעמק השווה. אני חיה עם זה בשלום רב. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> לעניין מה שקורה באופן מיידי שנת 2027, על אף שזה היה אמור להתחיל מ-4% זה מתחיל מ-4.5% וזו עלייה מיידית בשיעור הפקות סוגה עילית שחלה עלינו. בנוסף על זה יש החלה של חובת הפקות מקור על סך כל ההכנסות מה-OTT. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את יכולה להגיד לי מה הפערים? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יס יכולים להגיד כי אצלם זה נתון פומבי. אצלנו זה לא נתון פומבי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תגידי באחוזים. עופר מה הנתונים אצלכם? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני לא אכנס למספרים מטעמים ברורים. אמרתי כבר קודם לפרוטוקול ולכן זה לא סוד – השר אמרתי זה והסכמתי איתו – שרוב ההכנסות שלנו כיום לא ממומסות בחובת ההשקעה בהפקות מקור. אצלנו אי-השוויון הוא הבולט ביותר בהרחבת בסיס ההכנסה שעליה הוא מוחל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש להם טיעון מעולה. לא רק שמעלים להם את האחוזים, גם הבריכה הכספית שממנה - - - << דובר >> ליעד גיל-הר: << דובר >> הם גנבו מהיוצרים במשך שנים ואת נותנת להם פרס על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שהפלטפורמות עשו עבודה עם היצירה הישראלית לעילא ולעילא. רוב הסדרות הפופולריות הן הדוקומנטריות והן המתוסרטות - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אז למה את משחררת אותם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד את הדברים בצורה רגועה. אני מיציתי את תפקידי בתור בוררת בין הפלטפורמות לבין הערוצים. אני אגיד למה אני חושבת שאנחנו חוטאים למטרה. בניגוד למה שחברתי מיכל אומרת – זה לא אישי כלפייך כי אין לי שום דבר כלפייך – הבעיה שלי עם הוט היא הבעלים של החברה הזאת והעובדה שהוא גם בעלים של ערוץ ופלטפורמה שרוצה לרכוש עוד ערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אותו דבר עם קשת ועם Free TV. למה שם זה לא מפריע? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא אישי. אני נבחרת ציבור. מיכל היא גורם שמייצג ארגון. להגיד לי מה את קשורה זה לא לעניין. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני מתנצלת על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה קורה שוב ושוב. התפקיד שלי הוא להגיד את דעתי. כשאת תשבי פה כנבחרת ציבור תבחרי את דעתך ותגידי אותה. גם אם היא לא לרוחך אני יכולה להגיד את דעתי. אני מציינת את העניין בין הערוצים לבין הפלטפורמות כי אני לא יודעת מה המציאות. אנחנו התחננו שיהיה פה דיון חסוי אמיתי בו יוצגו נתונים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היה כבר דיון על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי תדברי אליי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני דרשתי דיון חסוי שני ואתם הסכמתם לו. ביקשתי שבדיון הזה יוצגו נתונים. הגורמים הסכימו והם אמרו שניקח מהם את הנתונים. במקום זה אני קוראת דו"חות בגוגל של הפלטפורמות ושל הערוצים מדברים שמפורסמים ואני לא יודעת אם הם נתוני אמת. ביקשנו גם מהממ"מ שינתח את הנתונים. אני חזרתי על זה כל כך הרבה פעמים. אני מסתמכת על כל מה שכל אחד אומר פה בשולחן. איך אני יודעת מה האמת ומה העובדות? הם יודעים, אני לא יודעת. אתם מצפים ממני לקבל פה החלטות הרות גורל של עשרות או מאות מיליונים על בסיס זה שכל נציג פה מציג את הצד שלו? היום 31 במאי וחבל שהרשות השנייה לא פה. אני דרשתי ולפי החוק הם אמורים עד סוף מרס להגדיר לנו מי ערוץ זעיר ומי לא. אני הוצאתי שני מכתבים. ערוץ 14 קיבל הארכה של שבועיים. היום זה התאריך האחרון שהרשות השנייה לפי חוק צריכה לפרסם לציבור את ההכנסות לשנת 2026, מי ערוץ זעיר ומי לא. באורח פלא עוד פעם בסעיף הזה ערוץ 14 מקבל הטבה. ערוץ שעושה שלטי חוצות באיילון ואומר שהוא הערוץ השני בגודלו ברייטינג לא צריך הגנת ינוקא. הוא כבר מספיק חזק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, הבעיה היא לא ערוץ 14, הבעיה היא הפלטפורמות. הן צודקות. את הקשבת לטיעונים שלהם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, ערוץ 14 גם פוגע ביוצרים. אני רוצה שכל ערוץ שעובר את ההכנסות ייתן ליוצרים. זה לא משנה אם זה 14, 16, 700 או 34. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> דיברת קודם על הדיון החסוי ואני זוכר היטב שהצעת שנעביר לך שאלות במקום קיום הדיון. אבל אני מזכיר שחברי הוועדה לא הסכימו לזה ואמרו שהם מתעקשים שיהיה דיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> והסכמתם לפרוטוקול. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חברי הוועדה אמרו שהם לא יודעים איזה שאלות לשאול לפני שמוצגים הנתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חש שהדיון בנתונים הוא סיסמה ולא מהות. לא הייתה שאלה אחת על נתונים שיש ברשותנו ולא נתנו. מעבר לסיסמאות, נדבר על איזה נתונים צריך כדי לחשוב מה הרף הנכון לעניין חובות הפקות מקור. צריך לדעת מה הוא סך ההכנסות בשוק. אנחנו נתנו נתונים של 2024. הסברנו בדיון החסוי מה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלה נתונים מצרפיים. איך אני אדע את גודל השחקנים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, אני מתחילה לחשוב שזו טקטיקה כדי שהוא לא ייתן לכם תשובות. תנו לו לדבר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> דיברנו על סך ההכנסות המצרפי וזה היה בדיון ההכנסות הלא חסוי. הוא היה 4.55 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2024. בדיון החסוי הסברנו איך הגענו למספר הזה והסברנו גם שבמקומות מסוימים עשינו אומדנים על סמך נתונים מוערכים שהרשות השנייה העבירה לנו. אני מקבל את מה שאתם אומרים שצריך גם את ההבחנה בין פלטפורמות לבין ערוצים. הסך הכול נותן לי מידע לגבי המצב הקבוע. במצב הקבוע 6.5% מתוך 4.55 מיליארד מביאים לכ-300 מיליון שיהיו במצב הקבוע העתידי כסך החובות מהפקות המקור. בדיון החסוי אני הצגתי נתונים מעבר לכך והצגתי את ההתפלגות בין פלטפורמות לבין ערוצים. אני רוצה לפוצץ את נושא הנתונים כי אני מרגיש שזורקים לי את זה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, הלאה. אתם לא יכולים לבקש תשובות ולא לאפשר לו להגיד אותן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בדיון החסוי לא נכנסו לערוצים כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה החלק היחסי של כל אחד הערוצים. דיברנו על הערכות. בערוצים זה משתנה בין שני סוגים של ערוצים – 12 ו-13 שחלה עליהם חובה מסוימת וכל האחרים שלא חלה עליהם שום חובה. אני אזכיר לכל מי שהיה בדיון החסוי, אנחנו נתנו הערכה די טובה לגבי מה הסכום של הערוצים שלא חלה עליהם חובה. נתנו הערכה ברמה של 10-20 מיליון לפה או לשם. אני יכול לחזור על חלק מהדברים שאמרתי כי הם לא חסויים. נשאל פה אם ערוץ 14 עובר או לא עובר את הרף של 80 מיליון. אמרנו שהוא מתקרב. דיברנו על האחרים ואמרנו שכולם מתחת ל-40. אם נעשה את החשבון נגלה שאנחנו יודעים אחרי הדיון החסוי טוב מאוד את המספרים שצריכים לשמש לטובת ההחלטה הזאת בכל אחת מהקבוצות. המספרים האלה נמצאים בידיכם. קשה לי לדעת מה חסר כי אני מרגיש שאני נתתי את כל מה ששאלו אותי. כל הזמן אומרים שאין נתונים אבל אם לא אומרים לי איזה נתון חסר אני לא יודע לענות לזה. בנוסף, אני רוצה להתייחס לטענות על אי-שוויון שעלו פה. במקומות שסביר לטעון אותן אני מתייחס אליהן ברצינות. יש אולי מצב לא שוויוני היום עקב סיבות היסטוריות ואובייקטיביות. נחזור להמלצות ועדת פולקמן משנת 2021 על מה צריכות להיות חובות ההשקעה להפקות מקור מצד פלטפורמות ומצד ערוצים. ועדת פולקמן קבעה שבאסדרה החדשה החובות צריכות לחול על סוגה עילית בלי תוכניות מיוחדות בגובה של 13% מסך ההכנסות. בפלטפורמות היא קבעה 6.5% ולגבי הפלטפורמות הבינוניות היא אמרה שזה יהיה אחרי תקופה מסוימת. אחרי ארבע שנים זה יהיה 6.5% מעל 300 מיליון הכנסות. לעומת המלצות פולקמן אנחנו הורדנו לערוצים מ-13% ל-6.5%, הורדנו לפלטפורמות את רף הכניסה שהיה ב-300 ל-40 אבל אומרים לנו שזה חוסר שוויון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא עניין של מרצע מהשק אדוני השר אלא יש שחקן היום בשוק שהוא ערוץ 14. אני לא רוצה להתייחס ספציפית לחוק הזה בגלל ערוץ 14 אבל הוא השחקן היחיד בשוק שכפי שנאמר בדיון החסוי התקרב לרף של 80 מיליון. אתה מוריד את הרף ל-40 מיליון וטוענת נציגת קשת ורשת שזה חוסר שוויון משום שאתה מתייחס לשחקן הזה כשחקן חדש. אתה נותן לו במשך חמש שנים הטבות בהפקות מקור כאשר אתה לא בודק מה היה לפני שהחוק חוקק. אם אתה רוצה להתייחס לשחקנים חדשים שהם לא חדשים ישנים אז תבדוק האם במהלך שלוש השנים לפני שהחוק חוקק אם הם עברו את הרף הזה – יכול להיות שהם עברו רף ואולי תגלה דברים שגם אנחנו לא יודעים – ואז תחייב אותם כמו כל שחקן אחר בשוק. זה הטענה שלה לחוסר שוויון כפי שאני מבין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא נכון, החוק מאוד ברור. החוק אומר לעניין ספק תכנים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לשנת 2027. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, שלא חלה עליו חובת השקעה בהפקות מקומיות ערב יום הפרסום. אם היום הוא לא חייב – לא אם יודעים או לא יודעים – הוא נכנס לחובה הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה נותן הקלות במעבר לשנתיים לשחקנים חדשים וזו הטענה שלהם לחוסר שוויון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לכל מי שלא היה חייב – סלקום, פרטנר, ערוץ 14 וערוץ 9. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בתקופת המעבר אתה נותן אפשרות ששחקן ישן חדש יקבל הטבה בכך שאתה לא מפיל עליו ישר את ה-6.5%. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם מבינים שזה לא רק 14? זה גם i24, סלקום ופרטנר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הערוץ היחיד שעונה להגדרה שאולי בשנתיים יתקרב לרף של 80 מיליון הוא ערוץ 14. מפה באה הטענה. אם תגיד שאתה מוכן לבדוק את זה כשר – אני לא יודע אם אתה תהיה השר אחרי זה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא אני צריך לבדוק, המועצה צריכה לבדוק. החוק קובע שמי שהיום חלה עליו חובה תחול עליו החובה לפי פסקה (1). מי שהיום לא חלה עליו חובה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע לקרוא את החוק. הבעיה היא תקופת המעבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה משנה את כללי המשחק עכשיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא מבין שהבעיה היא תקופת המעבר. אם מחר תהיה עתירה לבית המשפט על חוסר הוגנות אז הם יישאלו למה אתה מאפשר את זה בתקופת המעבר. תיתן לכולם 6.5% בתקופת המעבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש היגיון מסדר מאוד ברור. מי שהיה מחויב עד היום יחויב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין מה כתוב בחוק, אני אומר לך שזה מה שההיגיון אומר. אם יש עכשיו שחקן חדש שנכנס אז אני מבין את ההיגיון לתת לו 2.8%. אבל אתה רוצה לתת לשחקנים שכביכול לא היו מחויבים כמו סלקום ופרטנר אבל לא בדקת האם בשנתיים או שלוש שנים הקודמות הם חצו את הרף? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הם מחויבים יבגני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תבדוק את זה. אתה לא בודק את זה רטרואקטיבית. אתה אומר שזה מרגע פרסום החוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש כאן נציג של ערוץ 14? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רלוונטי לערוץ 14, זה מול המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייתי רוצה לשאול גם את סלקום כי זה נוגע אליהם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי יחס מועדף או לא לערוץ 14. לא רלוונטי לשאול אותם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם הם כלולים בזה אז בואו נשמע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הם רוצים לחשוף את הנתונים בפני הרגולטור אז בשמחה. הם לא חושפים את הנתונים כי הם אומרים שהם לא מחויבים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה את המנכ"ל. האם במתווה הזה אנחנו קשת ורשת עולים מספרית מההתחלה? כלומר מהיום הראשון אנחנו נשלם יותר מה-15% והאם זה נכון לגבי השחקנים האחרים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היום החובה הכללית בשוק היא כ-200 מיליון שקלים וב-2027 זה היה כ-300 מיליון שקלים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אני שואל על הוראות המעבר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בכל אחת מהקבוצות תהיה עלייה נומינלית לעומת השנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בכמה אנחנו נעלה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא רוצה לתת עבורכם את המספר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתה מסתיר את הנתונים שלנו מעצמנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נגה, אני יכול לתת את המספר שאני חושב שאתם נמצאים בו היום – 12.5%. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לא, תעלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני שואלת אותך בכמה החובה שלנו תעלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, תגידי לי את מה היחס בין ההכנסות שלך שאת מחויבת עליהן היום, לא מה המספר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון מוצה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איך אתה אומר ליוצרים שנאמרה בדיקה אם אתה לא יודע לומר לי? אתה יודע שהמנכ"ל מסתיר ממני את הנתונים של קשת ורשת כבר ארבעה חודשים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נגה, אי-אפשר לחזור על שקר הרבה פעמים. אני לא מסתיר ממך נתונים על ערוצים 12 ו-13. הסברתי לך ואסביר שוב, חלק מהנתונים הגיעו מהרשות השנייה. הסברתי כמה פעמים שזה לא נתון מדויק אלא בסדרי גודל. ברגע שהרשות השנייה יאשרו לי להעביר לכם את סדרי הגודל זה יעבור אליכם. חלק מהנתונים הגיעו מאחד הערוצים שלכם באופן ישיר והסברתי לכם ממי הם הגיעו. אתם יכולים לברר מולו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אסביר לכם על מה מדובר כי אלה הנתונים שהוצגו בפניכם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אלה מקורות הנתונים. להגיד שהסתרתי נתונים או שאני מסתיר נתונים זה לא נכון. לגבי השאלה, כל הקבוצות עולות ב-2027 לעומת ה-2026. הקבוצה שאין עליה חובה היום עולה מאפס ל-2.8%. הקבוצה של הוט ויס עולה בהרבה פחות מ-4.4%. גם היום אתם נמצאים – בגלל הסיפור של צביעת הכנסות שונות כולל OTT – בקצת פחות מ-13.6% ואתם תעלו ל-13.6% בשנה הראשונה. ההבדל ביניכם לבין הקבוצות האחרות – ובגלל זה אני המום מטענת אי-השוויון – הוא שאחרי השנה הראשונה אתם ממשיכים לרדת והם ממשיכים לעלות. אם יש אי-שוויון זו טענה לגבי המצב היום ולא טענה לגבי המצב שיהיה בעתיד. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם הם משדרים מחר בבוקר פרסומות וחדשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, כל מה שהמנכ"ל אומר עכשיו נכון. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לגבי שלוש השנים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, ככלל מה שאמר המנכ"ל עכשיו הוא נכון. כל מה שהפלטפורמות אמרו עכשיו – ואני משתדלת לשפוט לפי הצדק או לפי אומנות האפשר – הן צודקות בעיקר לגבי כך שבריכת הכסף ממנה אנחנו ניקח להפקות מקור גדלה ברמה גבוהה ביותר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גם שלנו גדלה, רק לא הראיתם כמה שלהם וכמה שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם מורידים את ההוצאות שלכם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> המנכ"ל אמר הפוך. איך את יכולה לקבל החלטה כשהמנכ"ל אומר עובדה אחת ואת אומרת עובדה אחרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההחלטה התקבלה. אנחנו כבר שעתיים דנים על משהו שהיה צריך להיות 20 דקות. << דובר >> ליעד גיל-הר: << דובר >> גלית, יש משהו שאת לא יודעת. שמים עלינו נטל שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. מרחיבים את ההכנסה בצורה משמעותית ומורידים לנו קטגוריה שלמה של מיוחדות. מכיוון ששמים עלינו נטל שאי-אפשר לעמוד בו ואנחנו לא מתכוונים להתחיל את ההסדר החדש כשאנחנו בחובות אנחנו מבקשים שלפחות בתקופת המעבר יהיו הגדרות של סוגה עילית כמו ברשות השנייה כדי שנוכל לעמוד בהן. אחרת ההחלטה פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה אומר? << דובר >> ליעד גיל-הר: << דובר >> שזה יהיה כמו הגדרות ההכנסות שיש שלוש קטגוריות – דרמה, תעודה ומיוחדת – ובתקופת המעבר נמשיך להימדד על פיהן. אני אומר בפירוש ולפרוטוקול ששמים עלינו משקל שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל? אדוני השר? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אלעד, לפי החישובים שלך האם הטענה שלהם שבסיס חישוב ההכנסה שלהם גדל נכונה או לא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מדברת על הערוצים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה נכון ביתר שאת על הפלטפורמות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האם הטענה שהיום יש לערוצים שלוש קטגוריות ולכן כשיורידו להם חלק מהקטגוריות הם לא ייכנסו לסוגה עילית אז יהיה עליהם נטל גדול יותר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. כל דבר נכון גם לגבי הפלטפורמות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת את זה לייעוץ המשפטי, לפלטפורמות ולערוצים. אם זה נמשך כך אז הוא רק יקריא את הסעיף, יהיו דברי הסבר ונמשיך הלאה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מיכל, אם אתם ביתר שאת אז אדרבה. ברגע שאנחנו מוכיחים את הטענה לגביהם יותר קל לי להמיר גם אלייך. אם אנחנו נתחיל איתכם אז אני אצטרך לעבור אחר כך ולהוכיח את הטענה גם לגביהם. הבנת את הרעיון? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במאמר מוסגר, ההתנערות הזאת רק לא להוציא כסף על יצירה ישראלית – תראו איך אתם נראים. בושה. כולכם, בושה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> לפרוטוקול, לא העלינו את הטענה על הפקות מקור. מעולם זה לא עלה מטעמנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוצרים איפה אתם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם יודעים שאנחנו נלחם עליהם אז הם שותקים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עברנו את שתי השאלות הראשונות והבנו שבסיס החישוב שלהם יהיה גדול יותר. בשנת 2027 מחושב להם 13.6% במקום 15%. כלומר יש להם ירידה של 1.4% בהוצאה. האם הירידה הזו של 1.4% היא יותר או פחות מהעלות שלהם בהרחבה של בסיס ההוצאה ובהורדה של המיוחדים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרתי שנומינלית כולם עולים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני זוכרת שהמנכ"ל אמר שבשנה הראשונה יוצא אפילו יותר. יוצא 330 ולא 300, נכון? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא זוכר את המספרים אבל אפשר לבדוק אותם אם זה חשוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה חשוב. אם השנה הראשונה היא שנה של עלייה במקום ירידה אז יכול להיות שהדרך לפתור את זה היא בקביעת אחוז שלא ייפגע בהם, לא יוסיף להם ולא יוריד להם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> למה לעשות את זה לקבוצות? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למה הנחת המוצא היא הפלטפורמות והערוצים? המוקד בפרק הפקות המקור הוא איך משקיעים בהפקה ישראלית. אפשר להפסיק את הנחת המוצא למה טוב לפלטפורמות ולערוצים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, אני רוצה להגיד לך משהו לא משפטי. את חוזה עכשיו באנשים שאחראים על התכנים בישראל שעושים הכול כדי לשלם כמה שפחות להפקות מקור. << דובר >> שי חייק: << דובר >> הייתה פה טענה לאי-שוויון. אנחנו לא צריכים הטבות מוסר. אנחנו אלה שמשקיעים את הכסכף ביצירה הישראלית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היה פה אדם שאמר שהם לא יוכלו לעמוד בנטל. אני בודקת את השאלה האם אפשר בשנה הראשונה שהם לא יעלו ולא יירדו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> את יודעת להצדיק למה זה נכון להם ולא לאחרים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כדי שיס לא יירדו את צריכה שזה לא יהיה 4.4% אלא 1.5%. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת את הדיון לעשר דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:20 ונתחדשה בשעה 15:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. זה ציר הזמנים וזה מה שנעשה היום. תקשיבו כדי שנתכנס, נעשה עבודה מהירה ונשתחרר מהר. יש לנו כרגע שתי הוראות שעה, סעיף 196 וסעיף 198. זה לא אמור להיות דיון ארוך ומדובר בדברים ברורים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נעבור לסעיף 191 שזה גם סעיף קטן שמתואם עם התאגיד. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> איפה סעיף 188? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נעבור על סעיפים 189, 188 ו-74. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש את שתי ההוראות ואת סעיף 196. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אחר כך את סעיפים 198, 191, 188 וההסדר החלופי ל-74. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 188 הוא הסעיף הכבד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. יש גם את התוספת השלישית שיוליה תציג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהיא כבר לא נקראת התוספת השלישית אלא התוספת. עמוד 110 למעלה. תתעלמו מהוראת מעבר לענייני חובת העברה, נעבור להוראת שעה לעניין מספקי אפיקים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אקרא. הוראת שעה לעניין מספקי אפיקים ספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום והעושה שימוש באפיקים מספריים, ימשיך לספק, במשך חמש שנים מיום הפרסום, ערוץ של מי שערב יום הפרסום היה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כמשמעותו בחוק הרשות השנייה, באותו אפיק מספרי בו הוא סיפק את הערוץ ערב יום הפרסום. זאת הסכמה שעלתה כאן בוועדה לפי דרישתה. הערוצים לפי רישיון רשות השנייה ימשיכו להיות משודרים עוד חמש שנים – עד 2032 – וכמעט עד תום הרישיון שהיה להם בכבלים והלוויין עם אותם מספרי ערוצים שיש להם היום בפלטפורמות. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> אני רוצה להעיר. i24 היה מחולל תחרות רציני בשוק התקשורת. אני הייתי מציע בדרך כלשהי – לא יודעת איך ואולי הייעוץ המשפטי יעזור לנו – להכניס אותם במסגרת הערוצים שאמורים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי למה את מתייחסת אליו ספציפית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי הוא הערוץ היחיד שהיום נמצא - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שאפשר לתת לה לענות כי שאלתי אותה. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> הוא נמצא מחוץ למשחק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי הוא ערוץ זעיר? << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> לא, כי הוא לא בחוק הרשות השנייה. אנחנו מדברים כרגע על האפיקים שקיבלו רישיון. הם ב-OTT מלכתחילה ולכן ברגע שהם לא יהיו חלק מאותם הערוצים המשודרים – כי הם לא קיבלו רישיון – אז אפשר לשים אותם בכל פלטפורמה ולפגוע בתחרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על האפיק? << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> כן. אפיק זה לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. זה כמו נדל"ן. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> צריך להבין שהמצב שלנו כיום הוא בדיוק כמו יתר הערוצים. יש ערוצים שטוענים שיש להם בעלות על אפיקים וזה על פי מועצת הכבלים והלוויין. ברוב הפלטפורמות הרוב המוחלט הוא ב-OTT. זה בדיוק כמונו. אנחנו נכנסנו לשוק הזה בהשקעות של עשרות מיליונים בשביל להיות באפיק 15. זה לא קרה כדרך אגב וצריך להבין את המצב. אתם רוצים להכניס כרגע שחקנים חדשים לשוק. אנחנו נכנסנו לפי דחיפה של שרי תקשורת בעבר. יועז הנדל בזמנו הציע לנו להיכנס ל-OTT. נכנסנו ל-OTT ונכנסנו למים העמוקים. התחלנו לשחות, אנחנו שוחים ועכשיו אתם מנסים לנו משקולות על הרגליים כדי לראות איך אנחנו שוחים. בנוסף במקום לשים לנו משקולות על הרגליים אתם מביאים סנפירים לאחרים ורוצים לראות איך זה יסתדר. ככה לא מכניסים שחקנים חדשים לשוק. אין שום סיבה שבעולם שלא יהיו לנו בדיוק את אותן הזכויות כמו כל כמו היתר שמשודרים ב-OTT. אם לא, כל פלטפורמה בכל רגע נתון תוכל להעביר אותי בין אפיקים – פעם אחת אהיה ב-17 ופעם אחת אהיה ב-18. אין שום סיכוי ששחקן חדש ייכנס לשוק – במיוחד שחקן קיים כמונו. יש פתרונות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב, בבקשה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני רוצה להשלים. אי-אפשר לקבוע חובת העברה לערוצים שמשדרים חדשות וביד השנייה לקבוע שהפלטפורמות יעבירו אותי בחובת ההעברה אבל אם אני רוצה להיות משודר באותו האפיק שאני משודר בו כיום ושהשקעתי בו מיליונים אז אני צריך לשלם להם מיליונים. זה פשוט לתת דבר ולקחת אותו באותה הנשימה. לגבי הטענה שהם שילמו עבור האפיקים האלה. כמו שאוריאל אמר, זה לא נכון. הם שילמו רק עבור אותו מספר אפיק בתשתיות הלגסי. הם לא שילמו עבור המיקום ב-OTT וזה חל על כל שחקני ה-OTT ועל כל הספקים שיש להם מנויים. אין שום הבדל בינינו לבינם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר להכניס אותם בקלות אבל צריך לשמוע את החדר. אפשר להוסיף כאן כמו בסעיף 200 בעל רישיון בשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו בחוק הבזק. זה אפשרי. זה לא בעייתי מבחינה טכנית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב, תסיים ונשמע את הפלטפורמות. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> לגבי בעיית הנדל"ן והבעלות של הפלטפורמות בתשתיות שלהן, עם כל הכבוד לפלטפורמות אני לא חושב שמספרי האפיקים הם משהו שהפלטפורמות אמורות לסחור בהם. זה נכון שהתשתיות הן בבעלות הפלטפורמות אבל צריך לזכור מי משביח את מספר האפיק – אני. יוצאת תוצאה כלכלה הפוכה. ככל שאני מוצלח יותר וככל שאני משקיע באפיק ומקדם אותו אז אחר כך לא אוכל להפסיד אותו והם יוכלו לדרוש ממני מחיר יותר גבוה כדי להישאר באותו האפיק. זה לא חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין לפלטפורמות אינטרס שככל שערוץ יותר מצליח ככה הוא יישאר מזוהה בשלט באותו המקום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הן אפילו משלמות לו. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> מה אם פלטפורמה הקימה ערוץ חדשות משלה? למה שהיא תשלם לו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא היחידי שלא מובטח פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היחידים שמתנגדים פה זה יס. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה לא דבר חדש. יש בחוקים הקיימים ובפסיקת בג"ץ אמירה מפורשת על זה. אני אקריא משפט קצר מהבג"ץ ותראו איך זה מתאים למקרה הזה. על מנת לאפשר את הגשמתן של התכליות העומדות בבסיס ההסדר הקבוע בחוק בעניין חובת העברתם של שידורים שונים על ידי בעל רישיון לטלוויזיה רב-ערוצית שהן עידוד פלורליזם תקשורתי אשר הינו תנאי למימושו של חופש הביטוי וקידום התחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, יש לקבוע כי החוק מתיר לקבוע ברישיון שידורי לוויין תנאים לעניין מספרי האפיקים שבהם יועברו הערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב הנקודה ברורה, תודה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> נקודה אחרונה. אני מזכיר שאם הם שמים אותי באפיק נידח או מבקשים ממני – אני לא יודע על סמך מה – מחיר מופקע כדי להישאר באותו האפיק אין לי בתקופת המעבר שום מזור. הסעיף שאומר שלמועצה יש רשות להתערב בעניין הזה עוד לא נכנס לתוקף. מצד שני, הסעיף בחוק התקשורת כבר לא יחול. חייבים לקבע את המספרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן ליס. מודי אני חייבת לומר לך שדבריו עושים שכל. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אולי גם דבריי יעשו שכל. כל הדיבורים האלה יפים אבל לא שמענו את הצד הזה של השולחן. יש כאן הפקעה של נכס ששייך לפלטפורמות בניגוד למה שנאמר פה. לגבי התשלום שנוהגים לזרוק לאוויר החדר, אני רק מזכיר שהתשלום הזה היה עבור אפיקים בלוויין ובכבלים. הוא הלך למדינה ולא שולם להוט ויס. הוא בטח לא ב-OTT. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל חצי חזר. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> חצי להפקות מקור, לא לאפיק, וכן חזר לקשת, רשת ו-14. כשעושים פגיעה חוקתית צריך לראות שזה מידתי ולתכלית ראויה. צריך לזכור שכשעושים פגיעה חוקתית כזאת שהאפיק הוא חלק מהמשא-ומתן המסחרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה משהו שהוא לא פגיעה חוקתית? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> צריך לשים לב איך עושים את הדברים האלה. זה פגיעה במשא-ומתן המסחרי בין הפלטפורמות לבין הערוצים. מחר יבוא לפה ערוץ הדרמות הטורקיות ויבקש את אפיק 16 בחקיקה. לגבי הערוצים המסחריים הגדולים, אמרתם שהרישיון שלהם נגמר ב-2032 וזה יוצא פחות או יותר אותו הדבר. לגבי הזעירים, יש הוראת חוק היום. שמרו להם את האפיקים למשך עשר שנים. הם קיבלו את האפיקים עשר שנים בלי תשלום למדינה ולא לנו. האפיקים נשמרים עד 2028. אין שום הצדקה להמשיך את ההפקעה הזאת וגם לא לערוץ שהוא לא תחת רגולציה היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מציע מודי? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אני חושב שלא צריכים לעשות את ההפקעה הזאת בכלל. הבנו את ההיגיון של הערוצים המסחריים הגדולים. אני מתנגד לו אבל הבנתי את הרציונל. לגבי הזעירים אני לא חושב שהרציונל קיים. ל-i24 יש את סעיף 71 והוא יכול להיכנס דרכו. הוא יהיה ברצף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל והשר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היו ערוצים תחת רישיון של הרשות השנייה שחלקם שילמו על האפיק ולחלקם נשמר האפיק לעוד כמה שנים קדימה. כאן מדובר בספק שהאפיק נשמר לו מכוח הסכם מסחרי שעשה ולא מכוח רגולציה. אני מתקשה לשריין בחוק אפיק ולעגן הסכם מסחרי בין קונה ומוכר מרצון. אני מתקשה לעשות את זה. << דובר >> אירית שגב: << דובר >> גברתי, אם יורשה לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, שם ותפקיד. << דובר >> אירית שגב: << דובר >> אירית שגב, i24 NEWS. חבריי היועצים המשפטיים דיברו מהפן המשפטי וזה טוב ויפה. אני לא חושבת שמישהו פה יודע כמה קשה להשיק ערוץ חדשות בישראל או בכלל ערוץ בישראל. אני חושבת שאני השקתי הכי הרבה ערוצים פה וזו משימה לא קלה בכלל לשנות הרגלי צפייה. אני משקיעה מרמת הקובייה במיקרופון, בלוגו ובשלטי חוצות את הספרה 15 כדי שיידעו איפה למצוא אותי וכדי שאני אוכל להתחרות בשחקנים ותיקים אבל אתם לא מאפשרים לי להישאר במקום שמזהה אותי כדי שאנשים יידעו איפה לצפות בי - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מאפשרים להמשיך את המצב הקיים היום. אם החוק לא עובר אז הייתם ממשיכים באותו המצב. << דובר >> אירית שגב: << דובר >> ברשותך, אתה נותן קלף מיקוח לא פרופורציונלי לספקיות לגבות ממני סכומים לא פרופורציונליים בלי הגבלה על כלום. אתה כרגע לוקח בלוק של עשרה ערוצים שאני היחידה שהם יכולים לשחק איתה. סליחה שאני נותנת את הדוגמה, Free TV יכולים לשים אותי באפיק 18 ולהרחיק אותי כי יש פה תחרות ופרטנר ישימו אותי באפיק אחר. אף אחד לא יידע איך למצוא אותי. אני מספר 15 וככה אני מזוהה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נוטה להסכים איתכם. יוליה בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש הבדל בין ערוץ דרמה שאנחנו לא משריינים לו כאן אפיק לבין ערוץ חדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאם כל פלטפורמה תחליט לשים את i24 במספר אחר בשלט אז הם יקרסו. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אבל למה זה על חשבוננו? היום יש הסכם מסחרי. השם שלהם הוא לא ערוץ 15 אלא i24 NEWS. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> צריך להבין את המצב. כרגע אנחנו נמצאים במצב דברים על בסיס מסחרי אבל זה לא בחלל ריק. כמו שאמרנו לפני כן, היינו ב-OTT וכולם פה ב-OTT. אנחנו מדברים רק על נושא ה-OTT ויש השפעה בלתי שוויונית במצב בו נותנים לכל פלטפורמה – לא משנה איזה – חמש השנים שיוצרות סוג של מאזן אימה. יש חמש שנים בהן אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו. אם אחרי חמש שנים לא הצלחנו להוכיח את עצמנו אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים וזה משא-ומתן מסחרי. אבל אם לא, מה אתם רוצים שנעשה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שתגידו משהו על ערוץ הכלכלה שיושב על ערוץ 10 כי אם מסתכלים על כל עשרת האפיקים האלה אז צריך להסתכל על כולם. אני אגיד משהו מפתיע וזה לאו דווקא ל-i24. אי-אפשר להתעלם ממיתוג של ערוץ. זה אותו הדבר גם לגבי ערוץ 14 שאני תמיד יוצאת כנגדו ואף אחד לא יכול לחשוד בי שאני תומכת בו. דמיינו לעצמכם שאחרי כל המיתוג של ערוץ 14 משנים להם את האפיק? אותו הדבר גם לגבי ערוצים 12 ו-13. בלי קשר לכך ששולמו כספים על האפיקים, כל ערוץ בעצמו משקיע כסף במיתוג שלו ללא קשר לכמה הם שילמו למדינה או למישהו אחר. הם שילמו כסף על מיתוג כמו כל עסק שממתג את עצמו. אי-אפשר להתעלם מזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> כל עסק בוחר לעצמו את הנדל"ן ומשלם עליו. לא יכול להיות ששוכרים אצלי נדל"ן ואני לא מקבל על זה כלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוליה, בבקשה. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> אני לא אחזור על הדברים הנכונים מאוד שנאמרו פה. אי-אפשר שהפלטפורמות וערוצי הברודקאסט הגדולים ישתמשו בשינוי החוק הזה לומר שיש אפליה תוך התעלמות מהדרישה של ערוץ i24 שנמצא כרגע ב-OTT. יש שינוי ולמה לא להכניס אותו בשינוי הזה? הוא מחולל תחרות מדהים. ברגע שהוא יהיה מחוץ לטווח הערוצים שהשר הקריא אותם זו תהיה פגיעה בתחרות – לא רק פגיעה בתחרות המסחרית. אני יודעת מה הם עשו – אני אומרת את זה כאשת מקצוע – בשוק החדשות. כרגע אנחנו מאפשרים חדשות לכולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוליה, תודה רבה. אני מסכימה עם כל מילה. הדיון הסתיים. אני מקבלת את עמדתכם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> נשמח לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי לגבי הזעירים ולגבי הערוץ שלא היה תחת שום רגולציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, בבקשה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שיש פה שני מקרים שונים. המקרה הראשון הוא של ערוצים שקיבלו את המספר שלהם בתהליך שנקבע בחסות החוק. בהתחלה אנחנו חשבנו שבמועד המעבר לחוק החדש לא צריך להתחשב בחוק הישן אבל הם העירו, בדקנו את זה ואכן הובטח להם שלתקופת הרישיון האפיקים שהם קיבלו בחסות החוק הישן יישמרו להם – זה לתקופה של 15 שנה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> מתי זה קרה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא רוצה להגיד תשובה לא מדויקת. בתקופה בה התחייבו כלפיהם חשבנו שלא נכון לגעת בעניין הזה. הוראת המעבר נועדה לשקף שמי שקיבל מספר אפיק בחסות החוק לא ייפגע. המצב שהועלה פה הוא מצב שונה. זה מצב בו אפיק ניתן במסגרת הסכם מסחרי. עכשיו הבקשה היא שהמחוקק יקבע משהו שהושג בהתקשרות מסחרית. אגב, יש עוד ערוצים שחלקם היו פה ולא נמצאים שגם קיבלו מספרי אפיקים בהתקשרות מסחרית – ערוץ הספורט ב-55 למשל – וגם אותם אנחנו לא מקבעים. נושא האפיקים הוא אכן נושא חשוב מאוד. בשביל זה קבענו סמכות ייעודית למועצה להתערב בנושא. אנחנו לא מתכחשים לחשיבות של נושא האפיקים ולסכסוכים שיכולים להיות כאן. רצינו לצמצם התערבות ביחסים המסחריים ולכן קבענו סמכות לסעיף הזה – סעיף 72 – ויהיה אפשר להתערב בדיעבד. קביעה של הוראת שעה שמקבעת התקשרות מסחרית נראית לי בעייתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם לשנות המעבר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם לערוצי חדשות שדינם שונה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמו ששמענו מזיו וגם כמו שחשבנו אנחנו, אין ספק שהאפיק הוא נכס מסחרי של הפלטפורמות ואין חולק על כך. יש כאן מורכבות שנמצאת לאור רישיונות שניתנו לבעלי הרישיונות דאז. הרחבה מעבר לזה למתן אפיקים לגורמים נוספים נשמעת לנו עניין מאוד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה רק ל-i24 ואנחנו הורגים אותם ככה. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> מעבר לכך, לא ניתנה שום הבטחה בפרטנר ובסלקום. איך זה יכול להיות? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברור שב-OTT זה לא ניתן. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> למה אתה מקבע משהו שלא ניתן? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא מקבע שום דבר. משרד התקשורת הביא לכנסת חקיקה והוא החליט שהוא משמר דין קיים ביחס לאפיקים מסוימים. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> אבל זה לא דין קיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, מה המלצתכם? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אסיים את דבריי ותקבלו תמונה מלאה למה שאנחנו חושבים. אפיקים הם רכוש מסחרי. יש כאן עניין עם בעלי רישיונות באפיקים של גורמים מסוימים. ברור שמי שנמצא כיום בפלטפורמות של OTT אז האפיק שלו מחוץ לאירוע ולשמר את זה שם זו הרחבה נוספת. אנחנו גם חושבים שזה עניין מורכב וזה מעורר שאלות. יש כאן זכות קניין. כל הזמן נאמר שיש כאן ערוץ וזה מה שנותן לו את זכות הקיום. ייתכן מאוד. אבל למשל אם נפתחת מסעדה ששוכרת מקום יוקרתי אז עכשיו יש ציפייה שהמשכיר ייתן לה את המקום בחינם רק כי חשוב שהמסעדה תהיה בשוק? בעיניי זה לא טיעון משכנע כדי להפקיע זכות קניין של גורם אחד ולתת אותה לגורם שני. לפי מה ששמענו כאן, יכול להיות שיש גרעין של הסתמכות ביחס לרישיונות הקיימים לפי מה שהובטח וזה ביחס לשחקנים מסוימים. המשרד החליט להרחיב את זה. אני משער שגם זה נקודה מורכבת. אנחנו לא בטוחים בכלל. אני לא רוצה לחרוץ כאן כי כמו שאמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים – אם היינו יכולים להיערך לדברים בצורה טובה מראש אז אולי היינו באים עם עמדה שונה. לפי מה ששמענו כאן בוועדה זה נשמע לנו מורכב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, מה עמדתך בנושא לאחר שכל הדברים נשמעו בחדר? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עמדתי דומה לעמדה שפנחס הציג. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> רק רציתי להשלים את הטיעון של פנחס ומבלי לחרוץ עמדה. ההסתמכות היא טענה שנשמעת כלפי המדינה וכלפי רשויות מינהל בקשר לנושאים מנהליים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, מצד שני יש פה מצב דה-פקטו של ערוץ שאם לא נקבל את ההחלטה הנכונה אז אנחנו נהרוג אותו. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> לא נכנסנו בגלל לקונה בחוק. נכנסנו ב-OTT שהיה רק OTT. לא מצאנו פרצה. אתם נכנסים אלינו כרגע עם החקיקה הזאת, לא אנחנו אליכם. אתם הכנסתם אותנו תחת הרגולציה. << דובר >> אירית שגב: << דובר >> אתם הורגים אותנו. אתם מכניסים אותנו תחת הרגולציה ואם לא תתנו לנו להיות שחקן שווה בין שווים או לשמר את המצב הקיים עד שנוכל להתבסס ולהרחיב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היועץ המשפטי שואל פה אם אתם משלמים גם היום. היה משא-ומתן וקיבלתם אפיק? << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> זה עולם אחר לגמרי. אתם מכניסים אותנו לרגולציה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אבל גם לרגולציה היום יש פתרונות. סעיף 71 הוא פתרון לערוץ - - - << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> הוא לא חל בתקופת המעבר. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא תקופת המעבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא יכול להגיד לערוץ בתקופת המעבר שיעבור לאפיק אחר. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא תקופת המעבר. עם כל הכבוד יש הסכם מסחרי בין ערוצים לבין פלטפורמות. גם יש את ערוץ 10. מחר הוא יבקש גם את הערוץ שלו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, בבקשה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו הייתה ההערה היחידה. העובדה שהאפיק הוא פרי הסכם מסחרי בלבד משנה את מערך האיזונים המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להתכנס להחלטות. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני רוצה להציע ניסוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד לא אמרנו שזה התקבל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי שהניסוח הוא קל. זה יהיה כמו שהוספנו בסעיף 200. הבעיה היא המהות. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני לא בטוח שהייעוץ המשפטי עקב אחרי העניין. כאשר שילם מי ששילם עבור מספרי האפיק, הוא לא שילם עבור מספרי האפיק ב-OTT. הסעיף הזה מקנה להם - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרתי והתייחסתי לזה בצורה מאוד מפורשת. הבנתי והתייחסתי לזה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> נקודה נוספת, אני חושב שלא הובן שבתקופת המעבר – והסעיף הזה מדבר על תקופת מעבר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמה זמן ההסכם שלכם מול הפלטפורמות? << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> זו דוגמה יפה וזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד. הפלטפורמות מנצלות את המצב ועושות לנו הסכם שנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מתחדש כל שנה? << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> כן. באופן מפתיע חוץ מיס כל הפלטפורמות פה לא מתנגדות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה, הדיון מוצה. אני מבינה את העמדה המשפטית שלכם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> לא קיבלנו תשובה על הזעירים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש לי שאלה למנכ"ל. דיברת על הסעיף שמסדיר מצב בו יהפכו את זה להסכם דרקוני כלפי i24. מה יקרה אם למשל יקפיצו להם את המחיר? הם טוענים שיש ביניהם פער כמו שנאמר כאן קודם. הם באים חלשים אחרים. שאר הערוצים מכוסים לחמש שנים ואולי אפשר להתנפל על הכבשה הבודדה פה. למועצה תהיה אפשרות להתערב בהסכם מסוג כזה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יהיה לה קשה להתערב בהסכם כזה. דיברנו בזמנו על סעיף 72. יש את סעיף 71 שמחייב העברה ברצף אבל הוא לא אומר איפה זה היה בתוך הרצף. אמרתי בעבר בהקשר של הערוצים הקיימים שאני מניח שאם יגיעו להסכם מסחרי אז כל ערוץ יישאר באפיק בו הוא רוצה להיות ושאותו הוא מיתג. הערך של האפיק עבורו הוא משמעותי יותר מאשר לפלטפורמה. עבור הפלטפורמה זה תחליפי יותר מאשר עבורו. הסעיף הזה נותן כוח מיקוח במשא-ומתן לפלטפורמות מול הערוץ. אמרתי את זה גם בהקשר של הערוצים הקיימים כי גם שם נושא ה-OTT נקבע בהסכם מסחרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה את העמדה המשפטית שהיא מאוד עקבית לעצמה והיא בהחלט עמדה משפטית רהוטה ואפילו מדויקת. אבל החיים עצמם מורכבים יותר ואני מוכנה להכניס את היד שלי לתוך הסתימה, להפשיל שרוול ולהוציא את הפומפה. אני מקבלת באופן מלא את עמדת ערוץ i24 ואני מבקשת מהשר ומהמנכ"ל לנסח - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי מה זה אומר שאת מקבלת את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר אני חושב שהשאלה צריכה להיות מעט אחרת. השאלה היא לא איך חוסמים את ערוץ 10 אלא אולי איך אתה לא מפלה את ערוץ 10. אתה לא יכול לתת את זה רק ל-i24. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יכול לומר שהתיקון כאן הוא קל. את מבקשת את אותו התיקון שעשינו בסעיף 200 ולהוסיף בסעיף של הוראת שעה לעניין מספקי אפיקים בשורה האחרונה אחרי המילה השנייה – או בעל רישיון לשידורי ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו בחוק הבזק. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה לא עובד. הערוץ הבין-לאומי נמצא באפיק אחר. צריך שיהיה ספק תכנים פתוחים. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה ערוץ 24. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> צריך להמיר את המילים בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה למי שהיה ערב חקיקת חוק הזה ספק תכנים פתוחים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ספק תכנים פתוחים זה כל אחד עם מעל 2 מיליון הכנסות. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> מי ששידר חדשות ערב חקיקת חוק זה הם חמשת הערוצים שאנחנו מדברים עליהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני, אתה רוצה להקריא את הניסוח או שאני מתקדמת הלאה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השאלה אם אפשר לקחת את אותם ערוצים שהופכים אוטומטית לרשומים במרשם לפי סעיף 200 ולתלות את זה ברישום במרשם? זה כן יעזור ל-i24? << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה ספק תכנים פתוחים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, ספק תכנים פתוחים שנרשם במרשם לפי סעיף 200. סעיף 200 קובע ערוץ אחד לכל ספק תכנים פתוחים ואז אין את האפליה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> איך אתה מונע את זה שעוד ערוצים יבואו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסעיף 200 מוגדרים בסך הכול 14 גופים – חמש פלטפורמות ועוד תשעה ערוצים. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אבל איפה i24 בסעיף 200? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה ערוץ אחר, זה לא ערוץ 15. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מגדיר ערוץ אחד לכל ספק תכנים פתוחים שנרשם לפי סעיף 200. זה פותר את הבעיה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוליה, מציעה מי שעשה חדשות ערב חקיקת החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, ההכרעה שלך היא להכניס את i24, אנחנו נמצא את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> יש לי שתי בקשות אחרונות. לגבי זעירים, אם ההסתמכות שלהם בחוק היא עד 2028 אז בבקשה שזה לא יהיה חמש שנים אלא שנתיים עד 2028. אותו דבר ל-i24. זה מה שכתוב היום בחוק. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> אתה עוד פעם מפלה בינינו לבינם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם עושים חמש שנים אז עושים אותם לכולם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אין שום הצדקה לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור לך שאם החוק לא היה עובר אז הרשות השנייה הייתה מעבירה לערוצים הזעירים - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> בנוסף, כמו שיש היום בחוק התקשורת אנחנו מבקשים שיהיה כתוב ישודרו בערוץ שהיו משודרים אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת. כלומר להשאיר אפשרות שהערוץ והפלטפורמה יסכימו אחרת ואפשר יהיה להזיז את האפיק. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> נראה לך שהם יסכימו אחרת? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה מופיע היום בחוק. אם ערוץ ופלטפורמה החליטו ביחד אז זה לא צריך להפריע לאף אחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את זה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה מופיע בחוק התקשורת בסעיף 6. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי תקרא את הוראת המעבר הבאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אקרא. הוראת מעבר לעניין ערוץ זעיר ייעודי עד ליום התחילה, לא תחול על בעל רישיון זעיר ייעודי כמשמעותו בחוק הרשות השנייה התנאי שבהוראת סעיף 41(ב2)(4) לחוק הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי תסביר בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא סגרנו סופית את הוראת שעה לעניין מספקי אפיקים כי יש נוסח חדש שאמרתם וגם צריך לחשוב על ערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אולי גם לגבי ערוצים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נמשיך ואז נחזור לזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בסעיף 41(ב2)(4) יש הוראה שלא חלה עד לאחרונה על בעל רישיון זעיר ייעודי. ההוראה היא לגבי תאגיד שאדם אחד מחזיק בו יותר מ-74% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה. אדם אחד לא יכול להחזיק במסה רחבה של אמצעי שליטה ועד לאחרונה זה סעיף שהיה לגביו פטור ברישיון זעיר ולא רק ברישיון ייעודי. הייתה חשיבה להאריך את הפטור כי הוא הוארך מעת לעת. יש ערוץ אחד – אולי יש יותר – אבל זו הערה שהגיעה מאחד הערוצים ואנחנו מצאנו לנכון לקבל את ההערה. זו הוראה שהיה לגביה פטור במשך שנים ארוכות. מרגע שהחוק הזה יעבור זו לא תהיה חובה רלוונטית לחקיקה החדשה ולכן בתקופת הביניים לא נכון לגרום לאדם או לערוץ כלשהו לשנות את מבנה השליטה רק כי יש ואקום חקיקתי לתקופת ביניים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא לתקופת ביניים. בשמחה שיבוטל הסעיף הזה ביחס למישהו מסוים. אבל כל המגבלות על האחזקות הן כאלה שעומדות על כנן מבלי מגבלה על תקופת הזמן. אנחנו גם נאלצים להיות מוגבלים בלי שום סיבה בבעלויות צולבות בזמן שהמתחרים שלנו לא יהיו מוגבלים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ההסבר שלי היה לגבי אחורה. כשדיברתי על תקופת הביניים אמרתי שהייתה תקופה ארוכה שזה לא חל עליהם בעבר. רק לפני חודשיים אם אני לא טועה - - - << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אף פעם לא התכוונו שזה יחול על ערוץ זעיר בגלל מגבלות דומות לכאלה שהיו בתיקון של חוק הרשות השנייה ב-2018. שמו אותן בהוראת מעבר ועד שהיא תיגמר זה ייפתר. אין מצב שמישהו ישקיע 10% או 15% בערוץ זעיר שכל התוחלת שלו היא מצומצמת מאוד. הסעיף הזה בחוק הרשות השנייה נועד כשהחוק חוקק ב-1990 לערוצי ברודקאסט גדולים שאז היה צפי שהם יהיו יותר ממה שהם עכשיו. מעולם לא הייתה כוונה שסעיף כזה שלא מאפשר בעלות יחידה בערוץ זעיר יחול על ערוץ זעיר. יש הבדל בינינו לבינם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש לי שאלת הבנה. אני רוצה להבין את ההבדל בין ערוץ זעיר לבין ערוץ זעיר ייעודי. יצא לנו להיפגש במונח ערוץ זעיר ביחס לסעיף 74 ואנחנו נשמח להבין את ההבדל. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> האמת אני גם הופתעתי לקבל את השינוי הזה. לא הבנתי מה המקור שלו אבל אני אסביר את הרקע כדי שנבין במה מדובר. יש ארבעה ערוצים זעירים – שניים מתוכם ערוצים זעירים ושניים מתוכם ערוצים זעירים ייעודים. הערוצים הזעירים הייעודים הם ערוץ 9 – ערוץ ישראל בשפה הרוסית – וערוץ הלא TV. הם זעירים ייעודים כי יש בהם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרת ארבעה ערוצים. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אלה הערוצים הייעודיים. הייעוד שלהם הוא שפה וזה משמעות הייעוד. ניתן להם רישיון שונה מעט מהרישיון שיש לערוצים זעירים רגילים. שני הערוצים הזעירים הם ערוץ 24 – לא ערוץ i24 – שמשדר כיום בעיקר סדרות עבר וערוץ 14 – לפחות עד לשנת 2025. ברישיון של ערוצים רגילים יש מגבלה שמותר לגורם אחד להחזיק מקסימום 74% בערוץ רגיל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כלומר כשמופיע אמצעי שליטה אז זה ערוץ רגיל? או לאו דווקא? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני לא יודע להגיד כרגע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ההוראה אומרת תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר מ-74% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ואת זה רוצים להחריג. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני אגיד את העיקרון. כמו שאמרתי, בערוצים רגילים לא יכול אדם אחד להחזיק יותר מ-74% בתאגיד עצמו שהוא בעל הרישיון ואילו בערוצים זעירים או ערוצים זעירים ייעודים מותר. ברוב הערוצים הזעירים יש גורם אחד שמחזיק יותר מ-74%. אבל כמו שהמנכ"ל אמר הייתה תקופת מעבר שהסתיימה למיטב זיכרוני ב-25 בפברואר 2026 – אחרי שמונה שנים מאז הערוצים הזעירים עברו לפיקוח של הרשות השנייה. בתקופת המעבר הזו עדיין היה להם מותר להיות מוחזקים על ידי גורם אחד במעל 74%. אם לא חל בהם שינוי באמצעי השליטה אז הם יכולים להמשיך גם אחרי תקופת המעבר להיות כמו שהם. יתקן אותי ערוץ 9 אם אני טועה, אבל אם ערוץ 9 רוצה למכור היום את האחזקות שלו בערוץ אז אסור לו למכור את כל האחזקות שלו לאדם אחד והוא חייב למצוא לפחות שני אנשים. זה מייצר להם מגבלה ואנחנו מכירים אותה << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אין ויכוח אצל אף אחד מהגורמים שדיברתי איתם לרבות המשרד והרשות השנייה שהמגבלה הזאת לא אמורה לחול. אני לא רוצה לבזבז זמן. המגבלה הזאת נוצרה כתוצאה מכך שהעבירו את הערוצים הייעודיים שבמקור היו בפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ועל פי רישיון לפי חוק התקשורת ב-2018 לחוק הרשות השנייה. זו חליפה שלא התאימה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, בוא נתקדם לכדי החלטה. בבקשה. כן זיו. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני רק אגיד עוד מילה. גם אני עצמי הופתעתי לראות את הסעיף הזה אבל אני לא חושב – לפחות במהות – שמתאים פה ערוץ זעיר ייעודי כי אז מדובר על ערוץ 9 והלא TV. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא רוצים לשנות את המצב של הערוצים הגדולים. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> יכולה להתעורר בעיה. אני חושב שלא נכון להשאיר את זה על ערוץ זעיר ייעודי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המשמעות בהפיכתו לזעיר היא ביטול הסעיף הזה כלפי כולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, בבקשה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מצטרף למה שאורי אמר. סעיף 41 קבע כללים ותנאי סף להחזקה בבעלי רישיון לפי חוק רשות השנייה. הוא קבע את זה רוחבית – לאו דווקא לערוצים זעירים ולאו דווקא לערוצים זעירים ייעודיים. אחד הדברים שהסעיף קבע הוא שהחזקה לא תעלה על 74% וזה רלוונטי לכולם. בהצעה לא היה אף סעיף כזה. זה לא חלק מההצעה החדשה. אין צורך להכניס בעל אחזקות מיעוט כזה או אחר לספקים מורשים לפי החוק החדש. אני לא מבין את ההצדקה באמירה שההחרגה הזאת תמשיך לחול דווקא על ערוצים זעירים ייעודיים. זה נכון שערוצים זעירים ייעודיים קיבלו החרגה לתקופת ביניים אבל בהסתכלות צופה פני עתיד ההסדר הזה לא יחול על אף אחד. אני לא מבין למה לשמר אותו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נחזור למקור ולהיגיון שעמד בבסיס ההסדר. נראה אם זה היגיון שאנחנו מסכימים שצריך לחול או לא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> רצו שבעלי זיכיונות מכוח חוק הרשות השנייה – בתחילת שנות התשעים – יהיו גם מחזיקי מניות מיעוט כדי שיהיה פלורליזם בתוך הדירקטוריון והאחזקה ושלא יהיה מחזיק אחד ששולט באופן אבסולוטי. צריך להבין שכשבעל החזקות מיעוט בחברה פרטית נכנס אז הוא נכנס בנחיתות מאוד גדולה. מבחינה מסחרית יש לזה מורכבויות לא פשוטות אבל זה המודל שנקבע בתחילת שנות התשעים ומאז הוא נמשך. כאמור בהצעה החדשה אנחנו לא מציעים להמשיך אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני רוצה שתסביר לי את הסיבה שבגללה זה נכנס. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כמו שאמרתי, זו הייתה בקשה שעלתה מצד ערוץ מסוים. אנחנו היינו בין בעד היענות לבקשה מסוג זה שבעיניי יש לה מקום. אני לא רואה שום הצדקה שהרגולטור יכפה על ערוץ בסדר הגודל של ערוץ 9 או הלא TV מבנה בעלות מסוים. הוא לא כפה שמונה שנים אחורה ואין רצון לכפות על ערוץ בסדר גודל כזה מודל בעלות מסוים בעתיד. לגבי ערוצים גדולים יותר, יש לי עמדה מסוימת. אני חושב שגם על ערוצים גדולים יותר לא נכון לכפות אבל זו כבר שאלה יותר מורכבת. אפשר להיות ציניים ואפשר לומר ברצינות שעל נושא החדשות ונושא השחקנים המשמעותיים שמשדרים חדשות יש עמדות שונות. חלק מהעמדות נוגעות למבנה הבעלות, האם צריכים להיות בעלי מניות מיעוט והאם זה צריך להיות בשליטה של גורם אחד או לא. אלה שאלות יותר מורכבות מאשר שאלות שעולות כשזה נוגע לשחקן קטן. לא רצינו בנקודה הזאת. פיצלנו את פרק החדשות וזה משנה את מבנה הבעלות של 12 ו-13. אני חושב שאפשר להבין למה לא רצינו לגעת בזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אי-אפשר להבין כי אין לך שום הצדקה. עצם זה שזה היה זה בסדר. אתה חושב שזה לא רלוונטי לגבי ערוצים מסוימים. לא משנה גם i24 יהיה גדול וזה לא יחול עליו. אי-אפשר להמשיך לנפנף בזה שחדשות זה חשוב אבל רק כשזה נוגע לקשת ורשת. ברגע שמגיעים לערוצים אחרים שמשדרים חדשות אז אין בזה שום חשיבות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אלה ארבעת ערוצי החדשות הגדולים ויש ביניהם הבדל מהותי. לא רק אם חלה עליהם היום רגולציה או לא אלא גם בגודל. ארבעת ערוצי החדשות גדולים מערוץ i24. אם מדברים על השנתיים הקרובות זה מאוד משנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו לא מתווכחים על זה שנדרשות התאמות. כל אחד מבקש ועושים לו את ההתאמות. משנים את כללי ההחזקה. אם אתה לא חושב שיש טעם ממשי לאסור על ערוץ כמו i24 שבעל עיתון יחזיק בו או שבעל עיתון יחזיק בו אז אין שום סיבה לאסור את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך הגעת לשם? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה אותו הסעיף. כל פעם יש את תירוץ אחר. פעם כי זה היה בפולקמן, פעם כי זה היה המצב ופעם כי זה מה שמרגישים בבטן. בסוף מגיעים לזה שאתם מפלים לרעה את קשת ורשת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. ייעוץ משפטי, מה עמדתכם? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אלעד, החוק שהצגתם מראש היה בלי המגבלה הזאת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בחוק שהצגנו מראש היה פתרון מסוים לפרק החדשות שאנחנו לא נמצאים בו כרגע. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אתה לא יכול לאחוז את המקל כל הזמן בשני קצותיו. לא החלת את ההוראה הזאת על כולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מוכנה לדיון הזה כרגע. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> התשובה שלי היא שאני לא יודע אם יש הסכמה רחבה לפתוח את זה על כולם. אם יש הסכמה שלא צריך להיות מבנה של בעלות אחידה על שחקן בסדר גודל כזה אז - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתה לא הבאת שום הצדקה להמשך איסור בעלויות צולבות עלינו בה בעת שגורם כמו הוט ויס יכולים לקנות עיתון או ערוץ טלוויזיה. לא הבאת שום בסיס לזה. דיברת על זה שזה היה ושנמשיך כך. זה לא בסיס לאפליה מתמשכת. אין לזה שום הצדקה. עובדה שהבאתם תזכיר בלי זה. מכיוון שאתם בלוחות זמנים קצרים החזרתם את זה ועכשיו החזרתם את זה בחזרה באופן חלקי כי זה חל רק עלינו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נגה, את מייצגת גם את קשת. אם מדברים על אפליה אז גם קשת מחזיקה בפלטפורמה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל היא לא יכולה להחזיק מחר פלטפורמה בכבלים ובלוויין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני מצווה עליך לא להיכנס לוויכוח איתה. בבקשה ערוץ 14. << דובר >> מורין אמיתי: << דובר >> מורין אמיתי, ערוץ 14. אנחנו רוצים להביע לפרוטוקול שאנחנו תומכים בעמדה שנאמרה פה שזה צריך לחול על כולם. צריך להסיר את הייעודי. ערוץ זעיר מבחינתנו תקף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא גיבשנו עמדה סדורה לגבי הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין פה שאלות מהותיות. אני עוברת הלאה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> האם יש מישהו שחושב פה שמבנה הבעלות רלוונטי לאסדרת החדשות או שזה משהו שאפשר עוד לפני שסגרנו את אסדרת החדשות להכריע בו? זו השאלה שאני שואל. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זו לא השאלה. השאלה האם יש הצדקה להחיל הסדרים שונים על שחקנים רק על בסיס ההבחנה של הגודל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה קשור לשאלה שהצגתי. אם לעניין פרק החדשות זה לא משנה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לייעוד שלהם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה השאלה ששאלתי. דרך אגב, אין לי עמדה לכאן או לכאן. אני רק רוצה להציג את השאלה שעומדת בעיניי. אני אקבל מקצועית כל הכרעה אבל אני רק רוצה להסביר מה השאלה. השאלה היא האם מבנה הבעלות רלוונטי לעמדתכם לעניין אסדרה טובה או לא טובה על החדשות? זה יוכרע בעתיד. אם זה לא רלוונטי אז אפשר מבחינתי לפתוח את זה לכולם. אם זה כן רלוונטי אבל הזעיר הייעודי לא עוסק בחדשות מהסוג שאנחנו מדברים עליהם אז אפשר לפתוח את זה עליו ואת השאלה לגבי הערוצים אחרים נדחה לאחר כך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה שכרגע עומדת היא האם אנחנו משאירים את זה זעיר ייעודי או רק זעיר. מה עמדתכם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחוק שלנו אין מגבלה כזאת לגבי הערוצים הקיימים, נכון? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אין מגבלה לשום צד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מבחינתי אני יכול לקבל את ההורדה של ייעודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי, בבקשה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה דיון שלם שלא נעשה. צריך להבין שמדובר פה בשאלה עם הרבה מאוד משמעויות האם מבטלים את המודל של בעלויות צולבות או לא מבטלים אותו. צריך להבין מה הייתה התכלית מלכתחילה של המודל הזה ולמה הוא נקבע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא על בעלויות צולבות. זה האם יכול להיות בעלים אחד או שצריכים להיות כמה בעלים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> צריך לנסות להבין מה מלכתחילה הייתה התכלית של הסעיף הזה והאם יש הצדקה להוריד אותו ביחס לערוצים הייעודים או בכלל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אגיד בצורה הכי מפורשת. לגבי זעיר ייעודי אין שום סיבה להשאיר את הסעיף הזה בעיניי. לגבי מי שאינו זעיר ייעודי אלא זעיר ועוסק בחדשות אז יכולה להיות סיבה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> המנכ"ל, אתה אומר שאין לך עמדה לכאן או לכאן. אבל בנוסח שהבאתם יש פה עמדה לייעודי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסביר אותה. אולי אני לא מסביר את עצמי מספיק טוב. יש זעיר ייעודי ויש זעיר. זעיר ייעודי הוא לא סוג השחקן שעוסק בחדשות מהסוג שאנחנו מדברים עליהם. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> מה עם ערוץ 24? ברור שאין לו חדשות בכלל. למה הוא צריך להיות תחת איסור החזקות מיעוט לפי הנוסח הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הוא לא יצטרך. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> ערוץ 24 הוא לא ייעודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נקבל את העמדה שמורידים את הייעודי ומשאירים זעיר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נוריד את הייעודי ונתקדם לסעיף 121. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי שאלה. מה בכל זאת חשבתם כשהבאתם את זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא היה בכחול. מבחינתי זה גם יכול לא להיות. עלתה בקשה שנראה לי לקבל אותה לא עושה נזק לאף אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, התקבלה הכרעה ומורידים את זעיר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בכחול חשבנו שלא צריך לכלול את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 196. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מנסה להבין את העמדה של המנכ"ל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההכרעה התקבלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בכחול לא הבאתם את זה ולא חשבתם שצריך להוריד את המגבלה הזאת. אני מניחה שיש היגיון במגבלה הזאת ואני מניחה שהמטרה היא שיהיו לפחות שני גורמים שיאזנו אחד את השני. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נניח שזה ההיגיון. האם יש היגיון שהרגולטור יכפה כזה היגיון על שחקן בסדר הגודל של 9 או הלא TV? בעיניי לא. מכאן הסכמנו לקבל את ההערה הזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האמת היא שאולי דווקא כן. ברגע שהוא ייעודי ולמרות שהוא קטן הוא משפיע על שוק מסוים. אני יכולה להסכים שהוא משפיע על הגורמים - - - << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אבל זה קשור לגודל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עצם זה שהוא ייעודי נותן לו מוטת שליטה מאוד משמעותית. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה לא כל כך נכון מבחינת הגודל. הגודל הוא משמעותי. החזקת אינטרס מיעוט בחברה בסדר גודל כזה לא קיימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הורדנו את המילה ייעודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיטל כוכב רוצה להתייחס. חשבנו שסיימנו את הסעיף הקודם אבל יש גם את ערוץ הכנסת. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> אפיק ערוץ הכנסת חייב להיות מטופל. אם לא תטפלו בו עכשיו הוא לא יישמר בשדרת ערוצי החדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא יכול לעבור על פי החוק לרצף של ערוצי החדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רוצים להישאר ב-99 או לעבור לרצף? << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> לא, אנחנו רוצים לעבור לרצף ככל שעכשיו תקבעו מה יהיה האפיק הזה. זה בסמכות שלכם השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר מה עמדתך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על פי החוק הם מקבלים את מבוקשם והם יוכלו לעבור לרצף של ערוצי החדשות. הם לא משוריינים היום בערוץ מסוים ואני לא יכול לשריין להם היום את הערוץ. לא נפתח פה משא-ומתן על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה שונה מ-i24. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם כן תוכלו לעבור לרצף של ערוצי החדשות כשהחוק יעבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיטל הנקודה הובהרה. אני מודה לך מאוד. סעיף 196, בבקשה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> התניה על מכירת זכות לביצוע פעולות בתוכני ספורט 196. בתקופה שמיום הפרסום ועד יום תחילתו של סימן ד' לפרק ו', לא יתקשר אדם בהסכם לאספקת בישראל של צפייה-ושמע של מפעל ספורט אלא בכפוף להוראות סעיף 79(ב). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסביר בבקשה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אקרא את הסעיף שהיה. דיברנו על זכויות שונות שניתנות ונתנו את הדוגמה שמשחקי ספורט מסוימים לא עלו על הסלולר. כרגע זה תת-סעיף של סעיף 79. הסעיף מדבר על זה שההצעה של זכויות ספורט למכירה תהיה באופן שלספק הרוכש יהיה את אותן הזכויות לביצוע פעולות בתכנים בישראל כפי שניתנו למוכר. סעיף 196 קובע שמיום הפרסום ועד היום בו הסימן הזה ייכנס לתוקף לא יתקשרו מראש באופן שיסכל את הסעיף. זה סעיף שדיברנו עליו כשדיברנו על פרק הספורט. כבר מיום הפרסום אי-אפשר יהיה להתקשר בהסכם שסותר את ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למישהו יש הערות? בבקשה. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> עורך דין תמיר אפורי. אני מייצג את צ'רלטון ואת MPA. יש דבר חיובי אחד בהיגיון של סעיף 196 והוא שמכירים בצורך להתחשב בהסכמים קיימים. אני כבר מקדים ואומר שבסעיף 198 זה חסר. אני חושב שיש בעיה מעשית בסעיף הזה משום שסעיף 79(ב) כפי שהוא כתוב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח אם תקשיבו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מעוניין להקשיב לו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, תקשיב. תמשיך בשלך. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> אני חושב שצריך להעיר. המלבין פני חברו ברבים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבקש מגורמי המקצוע שלי במשרד לא להשיב לו. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> שבתי ווידאתי שכל הדברים שאמרתי פה בשם דוד בן בסט היו לחלוטין על דעתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא נכנסים לזה. תמשיך בטיעון, בבקשה. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> אין סיבה לדרמות האלה. אני מתייחס לסעיף 79(ב). הסעיף הזה מותנה בהכרזה על אירועים מסוימים שיהיו בעלי חשיבות מסחרית אבל ההכרזה הזו לא יכולה להינתן עד שלא תהיה מועצה שתכריז. בדרך בה כרגע הסעיף מנוסח הוא לא ניתן לביצוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה המלצתך? << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> קשה לי להציע משהו על הכרזה שעוד לא נעשתה על מועצה שעוד לא קמה. אני חושב שההגבלה צריכה להיות רק אחרי שתהיה הכרזה. צריך לומר שזה לא יהיה בתקופה מיום הפרסום אלא בתקופה מהיום שבו תוכרז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המועצה? << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> שבו המועצה תקבע את מפעלי הספורט בעלי חשיבות מסחרית. לגביהם אפשר יהיה להתחשב בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אדוני המנכ"ל, תשובתך. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני רק אגיד שהפרדנו בין סעיף 79(ב) לבין ההכרזה על מי הוא ספק תכני ספורט בעל חשיבות מסחרית. זה חל על כל תכני הספורט כזכור ולכן לא צריך לחכות להכרזה של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. הלאה, מה הסעיף הבא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 194. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיטל, בבקשה. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> רק שאלה. הכוונה של סעיף 196 היא שאני לא אתקשר עם הפלטפורמות או שאני לא ארכוש? אני לא מצליחה להבין. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה יחול בכל התקשרות שלך. את צריכה לדאוג שאת לא מתקשרת עכשיו כשאת יודעת שסעיף 79(ב) ייכנס לתוקף בעתיד באיזושהי התקשרות שעלולה לסכל את הסעיף הזה. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> אני רק מזכירה לכם שאנחנו שינינו את ההגדרה. לא ראינו את הנוסח הסופי אבל זה לא אדם. דיברנו על מי שמספק תכנים ולא על אדם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מיטל, אני רק אומר שכבר דיברנו על זה בעבר ביחס למופע אחר של המילה אדם ויש את חוק הפרשנות שקובע שאדם זה גם כמובן חבר. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> ברור. לא ראיתי את הנוסח הסופי אבל אני חושבת שכן הגענו להסכמה שזה יהיה מי שמספק או מי שמבקש לספק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> את אומרת שצריך להחליף להגדרה שמתמקדת באופן שבו זה הוגדר קודם? << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> כמו שהגדרנו בספק תכני ספורט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל, אני מתנצלת שלקחתי את הקשב של השר. האם אתה שמעת את ההערה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נאמר שזה לא יתקשר אדם אלא אולי נכון בסעיף 196 להתאים את זה להגדרות הקודמות כמו ספק תכני ספורט רשום. צריך למצוא את ההגדרה הנכונה אבל אדם אולי זה לא ממוקד מספיק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש גם הערה של זיו שהייתי רוצה שיציג אותה. הוא מעיר שהסעיף הזה צריך לחול גם בהקשר של סעיף הספורט הציבורי ושלא תהיה התקשרות שסותרת את סעיף זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בהמשך למה שאמר עורך דין אפורי, סעיף 196 הולך ביחד עם סעיף 189. בסעיף 189 ביקשנו להכיר בכך שיש הסכמים שנחתמו בתקופה שהמצב הנורמטיבי בה היה שונה. היה מותר לשדר אירועי ספורט לפי חשיבות ציבורי – לפי ההסדר הישן – בערוצים שהם לא ערוצים free to wear אלא בערוצים שהם בחבילות בסיס בלוויין. כך נחתמו הסכמים וסעיף 189 מכיר בזה. הוא אומר שלתקופה בה ההסכמים האלה חתומים – והם נחתמו בתקופה שהיה מותר – אני מכיר בזה. סעיף 196 משלים את זה וקובע שמיום הפרסום וקדימה אי-אפשר לחתום על עוד הסכמים שייכנסו תחת סעיף 189. סעיף 189 נועד להיות רק תחת המצב הנורמטיבי הישן ומעכשיו צריך לקחת בחשבון שאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית יהיו צריכים להיות free to wear. הטענה שכבר נחתם חוזה בעבר ואי-אפשר לשנות אותו לא תעמוד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא על 79(ב). << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון, לדעתי זה יותר רלוונטי ל-83. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לדעתי זה רלוונטי גם וגם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמובן שההוראה הזו לא חלה על הסכמים שנחתמו לתקופה יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אנחנו מתכנסים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> השאלה לאיזה סעיף נכון בעיניך להפנות פה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המצב שהטריד אותנו יותר נוגע לאירועי הספורט בעלי חשיבות ציבורית שתעלה טענה שאי-אפשר לשדר אותם באופן של free to wear כי מלכתחילה נחתם הסכם בצורה מסוימת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שלא מאפשר את זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה סעיף 84. אפשר לומר שבתקופה שמיום הפרסום עד יום תחילתו של הסימן לא יתקשר אדם בהסכם לאספקה בישראל של תכני צפייה ושמע של מפעל ספורט אלא בכפוף להוראות סעיפים 79(ב) ו-84. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא רציתם לשנות משהו באדם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר לומר ספק תכני ספורט. אני אוודא את זה. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> יש את סעיף 198. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף 198 זה משהו אחר. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> למה הוא שונה? הוא זהה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> תכף נגיע אליו ונדבר עליו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר לכתוב ספק תכני ספורט בעיניי. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> לדעתי צריך לאחד את זה ככה שהם יהיו אחד אחרי השני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את סעיפים 196 ו-198? << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> סעיפים 196, 198 ו-189. כולם חלים על תחום הספורט אז תאחדו אותם לסעיפים ברורים כדי שנדע מתי התחולה של כל דבר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אמרתי מה שאני חושב. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הייתה הצעה לשינוי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הכנסתי את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מיטל העלתה שאולי נכון לרכז את שלושת הסעיפים שעוסקים בספורט יחדיו – 196, 198 ו-189. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהם יהיו בסדר כרונולוגי אחד אחרי השני. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לגבי 196 ו-198 ציינתי מקודם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נקרא את סעיף 198. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסכים שסעיפים 196 ו-198 צריכים להיות ביחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומה עם סעיף 189? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הוא שייך לסימן אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם תנסו לסדר את פרק הפקות המקור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל, מה קורה עם הסכמים שנחתמו למשך זמן ארוך יותר של כמה שנים? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שנחתמו לפני יום הפרסום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זיו, זה למעט הארכות שלא התרנו וראינו אותם כהסכם חדש. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה למעט אפשרות להארכה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, זה יהיה בסעיף 189. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אבל לכאורה למועצה תהיה סמכות להתערב בהסכמים קיימים ולהגיד אם הם מפלים או לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסכמים קיימים לפני שהחוק עובר? לא. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא כתוב כאן. לכאורה לפי הסעיפים הקיימים היום שהוספתם מרגע החוק נכנס לתוקף למועצה יש סמכות להתערב גם בהסכמים קיימים. ספק יכול לבוא ולהגיד שזה מפלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לפי הסכמים קיימים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הסעיף הזה חל על הסכמים קיימים כל עוד אתם לא אומרים אחרת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שלא צריך להכריע בשאלה הזאת עכשיו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם אתה לא מכריע בה אז זה המשמעות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם יש הסכם מפלה היום לתקופה ארוכה אז המועצה תוכל להתערב בו. אני חושב שדיברנו על זה כשדיברנו על הפרקים המסחריים. אם ההסכם הוא הסכם ישן אז יש לזה משמעות בהחלטה המינהלית ובסבירות של ההתערבות. אבל זה לא שמראש אסור להתערב בהסכם מפלה רק כי הוא נחתם בעבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה שנתקדם. אפשר לעבור לסעיף 198? בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמירת תוקף הסדרים החלים בעניין אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית 198. על אף האמור בסעיף 152(8), בתקופה שעד יום ט"ז בניסן התשפ"ט (1 באפריל 2029) או עד תום שלושה חודשים מהיום שבו פרסם יושב ראש המועצה ברשומות את רשימת אירועי הספורט בעלי החשיבות הציבורית כאמור בסעיף 83(ב), לפי המוקדם, תמשיך לחול החלטת המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין מספר 2-27/2009, על ספק תכנים המתקשר עם מנויים בתשלום. זה תיקון שהוספנו. במקום על בעל רישיון כללי זה על ספק תכנים רשום המתקשר עם מנויים בתשלום. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא תמשיך לחול, זה תחול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, לא תמשיך לחול אלא תחול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נקריא מה כתוב ב-152(8)? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במקום תמשיך לחול זה לחול כי אנחנו מחילים את החובה הזאת על כל ספקי התכנים המתקשרים עם מנויים בתשלום כולל ב-OTT – גם כאלה שההנחיה הזאת לא חלה עליהם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> ממתי זה? אין אף ספק תכנים רשום עד שלא מקימים את המועצה אז הלכה למעשה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה אוטומטי. בסעיף 200 כל ספקי התכנים המתקשרים עם מנויים נרשמים במרשם ב-01/01/2027. אני אגיד בקצרה ואם המנכ"ל רוצה להוסיף הוא יכול. שינינו את ההוראה מרשימה ארוכה של משחקים שמוכרזים היום על ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין שמשודרים בערוצים ללא תשלום נוסף לרשימה מצומצמת של משחקי ספורט שיהיו צריכים להיות משודרים בערוצים פתוחים לציבור. זה יהיה ביישומון. עד שהמועצה תכריז ועד שזה ייכנס לתוקף יעברו שנתיים ובינתיים אנחנו רוצים להמשיך את התחולה של ההוראה לשדר את הרשימה של משחקי מוכרזים בערוצים ללא תשלום נוסף אבל לא רק בכבלים ובלוויין אלא על כל ספקי התכנים. זה עד שההנחיות החדשות לגבי אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית ייכנסו לתוקף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם יידרש שינוי של ההחלטה הזאת מטעמים כאלו ואחרים אז אין גורם שיוכל לשנות אותה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המועצה ממשיכה עד יום התחולה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אולי שהמועצה תצמצם אותה בינתיים? זה לא הגיוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המועצה יכולה לצמצם. יושבת כאן יושבת-ראש המועצה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> כמו שאמרת היא מאוד רחבה וזה לא הגיוני לפתוח את כל המשחקים כשההחלטה היא כל כך רחבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא פתיחה לציבור אלא בערוץ ללא תשלום נוסף. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> נכון אבל אתה מונע מפלטפורמות לגבות תשלום אחרי שהם מימנו את התוכן הזה. לפחות שההחלטה תהיה בהתאם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא נכנס למה תהיה החלטת המועצה. יושבת-ראש המועצה יושבת כאן. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני מבקשת שזה יחול מיום הפרסום. כמו שאמרתי קודם, אנחנו נמצאים כרגע באפליה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מיכל זה לא יכול להיות מיום הפרסום. המרשם נכנס לתוקף רק בעוד חצי שנה. בחצי שנה הזאת יהיה זמן לפלטפורמות האחרות שלא היו תחת רגולציה ללמוד את החוק ולהבין מה צריך לעשות. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> שיהיה רשום שזה החל מה-01/01/2027. אנחנו סובלים מאפליה באכיפה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כתוב אפריל 2029. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, עד אפריל 2029 ההוראה של המועצה תחול על כל ספקי התכנים המתקשרים עם מנויים בתשלום כלומר זה אומר מ-01/01/2027. עד אז המועצה אמורה לפרסם את האירועים בעלי חשיבות ציבורית. ב-01/01/2029 כל החוק נכנס לתוקף. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> איפה כתוב שהיא צריכה עד 01/01/2029? התאריך כתוב בחוק? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב בסעיף 188. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בסעיף 188(ו) כתוב שתחילתם של סעיפים 74-76 ו-102(א)(4) הוא ב-01/01/2029. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליוליה יש הסתייגות. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> זה מהר מדי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, 2029. אנחנו לוקחים את ההחלטה של המועצה, מחילים אותה בחוק על כל ספקי התכנים וגם על אלה שאת לא מפקחת עליהם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הרעיון היה שב-01/01/2029 מחליטים על אירועים בעלי חשיבות מסחרית אבל אין הכרח לקשור בהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 191, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה סעיף שמסוכם עם תאגיד השידור. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חברת הכנסת טל מירון זוכרת שלפני חודשיים היינו בוועדת כלכלה ודיברנו על התקצוב של עידן+ החדש. היה שיח עם התאגיד ונאמר שם שככל והחוק הזה עובר אז התאגיד יישא בתשלום של השנה הזאת החל מהרגע שהחוק עובר. אני קורא את הסעיף שכרגע נמצא בחוק הפצת שידורים. כתוב בתשלום של התאגיד בחלק של יתרת סך התשלומים שהתאגיד משלם את כל יתרת התשלום בעידן+ הנוכחי. כתוב אולם לגבי הרבעונים השני עד הרביעי של שנת 2026 יישא אוצר המדינה ולא התאגיד – זה אני מסביר – בסכום של 790,000 שקלים חדשים לכל רבעון. אנחנו מתקנים את הרבעונים השני עד הרביעי לרבעון השני. זה אומר שאוצר המדינה יישא בתשלום רק לגבי הרבעון השני תחת ההנחה שהחוק יעבור ברבעון הזה והרבעונים השלישי והרביעי חוזרים לתשלום של התאגיד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו הסיכום שהיה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה מה שסיכמנו אז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גם מסוכם עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יכולה להעיד שזה בהסכמות איתם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, נקרא את סעיף 9(א)(3). תשלום דמי הפצה 9. (א) גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים דמי הפצה בהתאם להוראות אלה: << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נעמה אבל מקדסי עכשיו הסביר את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני קוראת ומנסה גם להבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בינתיים אני אמקם את החברים. לאור הבקשות שהתקבלו החלטנו להיות רחמנים, סלחנים וטובים. יש לנו עוד לדון בסעיף 189. אחרי זה יש לנו את סעיף 188 שנצרך בו דיון רחב. אני אתן לכל אחד להגיב. נשתדל להיות יעילים. אחרי שנסיים אותו נלך הביתה. אם ננהל דיון יעיל על סעיף 188, אנחנו יכולים לגמור אותו בשעה. אם לא ננהל דיון יעיל אז אנחנו יכולים להיות פה עד 00:00. נעבור עכשיו על סעיף 189 שלא אמור להיות בעייתי בכלל. נסיים אותו ואני אתן לכם לצאת להפסקה לחמש דקות. נחזור לדון בסעיף 188 ונעשה אותו ביעילות. סעיף 74 יידון מחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מחר בבוקר אנחנו נפרסם. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> מה עם התוספת השלישית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נשאיר אותה למחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 189 ואז הפסקה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> תחולה 189. (א) הוראות סימן ד' לפרק ו' הנוגעות לאירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית לא יחולו לגבי הסכם שעמד בתוקפו ביום הפרסום שעניינו אספקת תכנים של אירוע ספורט שנכלל ברשימה שפרסמה המועצה לפי סעיף 83 אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) אירוע הספורט נשוא ההסכם לא נכלל בהחלטת המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין 2-27/2009 (בסעיף זה – החלטת המועצה לשידורי כבלים ולווין) בנוסחה המעודכן ליום הפרסום, והזכויות לביצוע פעולות בתוכני אירוע הספורט אינן מכוח מימוש זכות ברירה להארכת תקופת ההתקשרות בהסכם; (2) אירוע הספורט נשוא ההסכם נכלל בהחלטת המועצה לשידורי כבלים ולווין, והזכויות לביצוע פעולות בתוכני אירוע הספורט אינן מכוח מימוש זכות ברירה להארכת תקופת ההתקשרות בהסכם. (ב) התקיים בהסכם האמור בסעיף קטן (א) התנאי המנוי בפסקה (2) לאותו סעיף קטן, יחולו לגבי אספקת תוכני הספורט של אירוע הספורט נושא ההסכם ההסדרים שנקבעו בעניין אספקת תכניו בהחלטת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בשינויים המחויבים, כל עוד ההסכם בתוקפו ומתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2). יש פה הוראת מעבר שמתייחסת ליחס בין אירועים שהוכרזו כאירועים בעלי חשיבות ציבורית בחוק החדש לבין אירועים שהוכרזו בעבר כאירועים מוכרזים על ידי המועצה. יש מקרים בהם יש אירועי ספורט שלא סווגו בעבר על ידי מועצת הכבלים כאירועים מוכרזים. במקרה הזה אם הם לא סווגו אז ההסדר החדש לא יחול על ההסכמים הקיימים עד סיום מועד ההסכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מתי הוא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כתלוי בהסכם הקיים בין הצדדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומהרגע שההסכם מסתיים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר לכלול דברים בעלי חשיבות ציבורית גם אם הם לא סווגו בעבר כאירועים מוכרזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי מה שלא סווג כאירוע בעל חשיבות ציבורית קודם, אם היה הסכם אז מחכים שהוא יפוג. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> מה יהיה אז? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא יוכרז כבעל חשיבות ציבורית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לגבי אירועי ספורט שסווגו בעבר כאירועים מוכרזים על ידי מועצת הכבלים, ההסדר לא יחול לגבי הסכמים קיימים עד סיום מועד ההסכם ובלבד שהספקת התכנים של אותו האירוע תיעשה באופן שהוסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בערוץ ללא תשלום נוסף. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, היום בהחלטת המועצה האסדרה היא בערוצים ללא תשלום נוסף שנכללים בתפוצה רחבה. אם אותם אירועים סווגו כאירועים מוכרזים אז במהלך תקופת ההסכם צריך להמשיך לכל הפחות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסעיף הזה אומר שצריך לכבד הסכמים. כל השינויים הם שינויים שכבר דנו בהם אבל אם נעשו הסכמים אז עד מועד פקיעת ההסכם אנחנו מכבדים אותם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הערה חשובה לגבי שני הסוגים של המקרים. אנחנו מציעים שלא לאפשר להכיר בתקופות שנובעות ממימוש ברירה או אופציה. אם יש אופציה אז אנחנו לא רואים בה כהסכם אלא כהסכם חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כלומר לא יהיו הארכות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר שיהיו הארכות אבל אסור שהם ייפגעו - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הארכה היא כמו כהסכם חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> אני חוזר על הדברים שאמרתי בהקשר לסעיף הקודם וזה הזמן בו צריך לתקן את הנוסח. יש כאן התייחסות מפורטת שנראית נכונה לגבי אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית. אין כאן התייחסות מקבילה לאירועים בעלי חשיבות מסחרית ולהסדרים של סעיפים 79 ו-81. כאשר עושים עסקה בזכויות ספורט, מדובר בעסקה משמעותית ובהרבה כסף. התמחור מביא בחשבון את המצב המשפטי והרגולטורי וכאן יש שינויים דרמטיים במצב המשפטי והרגולטורי. לא צריך להחיל אותם בעיניי על שום דבר שיש לגביו הסכם קיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, מה דינם של הסכמים כאלה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> דובר על סעיפים 79 ו-81. סעיף 79 הוא איסור האפליה. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> זה איסור בלעדיות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> איסור בלעדיות ואפליה, נכון. האיסור הזה יחול כמו שאנחנו יודעים מהרגע שהמועצה תיקבע כללים ותגדיר על מה זה חל. עד אז יחול ההסדר הקיים היום שהוא הסדר דומה במהותו. הוא הסכם נכה כי הוא חל על הכבלים והלוויין. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני זוכרת שהשר אמר בדיון האחרון שעד לקביעת הכללים יחול איסור בלעדיות על כלל מפעלי הספורט. זה היה הסיכום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אשלים ונחזור לזה. סעיף 81 מתייחס למנגנון הפריקות או ההפרדה. הסעיף הזה חל רק החל מהרגע בו הוא מופעל ידי הרגולטור. גם זה יופעל בעוד תקופה. לגבי ההסכמים שקיימים היום או ייחתמו עד אז ובעוד שנתיים תחול עליהם רגולציה שונה מזאת שחלה היום, אנחנו לא קבענו הוראת מעבר. כללים מנהליים שהתייחסנו אליהם במהלך הדיונים יחולו. יהיה הבדל בין הסכם שחל עוד לפני שהרגולציה הזאת נודעה לבין הסכם שייחתם עכשיו בתקופת הביניים כדי לגנוב סוסים. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> למה לא לכתוב את זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש פה כללים מנהליים שאינם ספציפיים אלא הם חלים בדרך כלל בהחלטות של רגולטור. רגולטור שמקבל החלטות פוזיטיביות שמשנות מצב מתייחס לא פעם להסכמים קיימים וליחס בין החלטה חדשה שלו לבין הסכם קיים. הוא יידע לעשות את זה גם כאן. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> יש רק בעיה אחת בדברים. אני חושב שצריך להבהיר לפי העמדה שעכשיו הצגת – שאני מברך עליה – את סעיף 79. כרגע הנוסח שלו לא תואם את מה שהמנכ"ל אומר. הנוסח קובע את חובת המכירה על כל אירועי הספורט בעולם כולל דוקים באנגליה עד שהמועצה לא תיקבע כללים אחרים. עכשיו אדוני המנכ"ל אמר כאן משהו אחר. אני חושב שהעמדה של המנכ"ל מוצדקת אבל צריך לתת לזה ביטוי בסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיטל? << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> אנחנו רוצים להוסיף לגבי סעיף 189. הוא חל רק בתחולה ומאחר והמועצה יכולה לשוב בכל עת לשנות את אירועי הספורט בעלי חשיבות ציבורית זה תמיד צריך לחול. ההחלטה לא יכולה לפגוע בהסכמים קיימים ולא רק ממועד התחולה. אתם מבינים את בקשתי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הבקשה ברורה. מבחינתי זה הגיוני. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני רואה בזה בעיות אבל אני מבין את ההיגיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה תשובתכם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> השאלה אם צריך לקבוע על זה משהו גורף. << דובר >> מיטל כוכב פלנט: << דובר >> אם יש לי הסכם על זה באותו הרגע אז זה לא הגיוני. צריך משהו כללי שיחול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם יש הסכם שעדיין לא ידעו שהאירוע הזה מוכרז ורק לאחר ההסכם היה את האירוע? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זו שאלה. לעניין המסחרי נתתי תשובה שלא קבענו קו גבול ברור אלא אמרנו שזה ייבחן על ידי הגוף המנהלי. זה מה שמקובל בדרך כלל אבל אני אשמח לשמוע את זיו. מה עמדתכם לעניין הזה? האם ההוראה על הציבורי צריכה לחיות תוך כדי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שאמרת על האפליה זה יחול גם על זה? המועצה גם תוכל לקבוע לגבי זה אם היא מבינה שיש כאן הסכם ולחסום הכרזה או לא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היא יכולה להחליט החלטה שתשפיע על הסכם קיים והיא תצטרך להתמודד עם הטענה של שחקן שיש הסכם קיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל יש לה את הסמכות. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> איך בכלל יידעו שיש הסכם קיים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עכשיו שאלו אותי על אפליה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הסעיף הזה נועד להתמודד עם השינוי הנורמטיבי מתיקון החוק ולא מהחלטות מנהליות. מחר למשל המועצה החדשה תשקול איזה אירועים צריכים להיות והיא תחשוב שמרוצי כלבים צריכים להיכנס פנימה. יבוא מישהו וייטען שהוא קנה את שידורי המרוצים האלה, הוא לא לקחת את זה בחשבון – טענה לגיטימית לגמרי – והמועצה תצטרך לשקול ממתי היא מחילה את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נשאיר את זה למועצה. << דובר >> תמיר אפורי: << דובר >> צריך לוודא את סעיף 79 כי העמדה שהצגת כאן – שאני מברך עליה – לא תואמת את לשון הסעיף. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נחזור אחרי ההפסקה עם הבהרה בנושא. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> המנכ"ל איסור הבלעדיות צריכה לחול על כל משחקי הספורט עד לקביעת הכללים של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה של 7-10 דקות. תקראו את הסעיף הזה עכשיו. אם נעשה את זה בצורה תרבותית ומסודרת אז אנחנו יכולים לסיים תוך שעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:40 ונתחדשה בשעה 20:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. נעשה אותו הכי יעיל שאפשר. נעבור סעיף-סעיף. אלה שישה סעיפים. המנכ"ל או השר יקריאו ונקבל דברי הסבר. אני מבקשת, אל תתפרצו אחד בדברי השני. אם הח"כים להוסיף משהו הם יוכלו. המנכ"ל ישיב לכל הטיעונים. הייעוץ המשפטי יקנח כל סעיף ונעבור לסעיף הבא. אני כבר אומרת שבמידה ויהיו התפרצויות, מריבות או צעקות אני אכריז שהדיון על הסעיף נגמר ונעבור לסעיף הבא. אדוני השר בבקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק הצעה לייעול. כל פעם שאתה מציין סעיף או סימן תגיד לנו מה תוכן הסעיף הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בגלל זה ביקשתי שהמנכ"ל והרמ"ט שלו יהיו כאן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כדי שכשאנחנו קוראים נבין מה אנחנו קוראים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פרק י"א: תחילה, תחולה, הוראת שעה והוראות מעבר סימן א': הוראות תחילה ותחולה הוראות תחילה 188. (א) תחילתו של חוק זה, למעט האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), 24 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). יושב ראש המועצה רשאי להקדים את תחילתם של הסדרים בחוק זה, כולם או חלקם, ליום שבו יפרסם על כך הודעה ברשומות. מצדה, יש לי הערת נוסח שאנחנו מגדירים את יום התחילה בסעיף 188 ומשתמשים בו אחר כך בסעיפים אחרים. זה בסדר או שלא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסעיפים הקטנים זה בסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, השתמשנו גם במושג יום התחילה בסעיפים אחרים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> התכוונתם ליום התחילה הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, בוודאי. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בבקשה תסביר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף (א) אומר שהחוק יחול שנתיים מיום פרסומו ויושב ראש המועצה רשאי להקדים את תחילתם של הסדרים ביום שהוא מפרסם על כך הודעה ברשומות למעט מה שיש בסעיפים (ב)-(ו) שאלה דברים שיחולו לפני או אחרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכלל הגורף הוא שיו"ר המועצה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכלל הגורף הוא שנתיים מיום הפרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אבל יו"ר המועצה יוכל לשנות את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, רק להקדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למעט סעיפים (ב)-(ו)? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, למעט סעיפים (ב)-(ו) הוא שהתחילה שלהם שונה מ-24 החודשים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ההוראה לעניין יושב-ראש המועצה חלה על כל ההסדרים שבחוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השר האם לקחתם את זה מאיפשהו? אני לא מכירה תקדים למצב בו אדם בודד – אגב למה יושב-הראש ולא המועצה? – משנה את כל התחילה של ההסדר הראשוני שהכנסת מחוקקת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החוק הזה הוא חוק טוב והוא עושה דברים טובים בשוק. אנחנו נותנים שנתיים כי זה פרק זמן מספיק ממושך שאנחנו מעריכים שהמועצה תקום ושיפרסמו כללים. אבל אם אפשר להקדים דברים בחוק הזה אז - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המועצה קמה וכבר מתפקדת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, למשל היישומון. אם יצליחו להקדים את הפעלת היישומון ותוך חצי שנה יפעילו אותו אז שהוא יתחיל לעבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש כאן חוק שבמובן מסוים הוא מקשה אחת. יש בו איזונים או אמורים להיות בו איזונים. בהמשך אתם אומרים שאם הפרקים המנויים להלן יהיו מוכנים ויש השלמה של ההיערכות אז אתם תפרסמו את זה ברשומות והכול נכנס כמקשה אחת ביחד. אתם מכניסים את זה כמקשה. אבל זה שכל יומיים יפורסמו ברשומות? איזה ודאות יש בשוק כשאנחנו מאפשרים כל פעם ליושב-ראש המועצה - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> יש פה בעיה של מדרג נורמטיבי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, זה הסדר ראשוני של בן אדם יחיד. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> היו"רית תמיד מבקשת פתרונות אז בעיניי לכל הפחות זה צריך להגיע לאישור ועדה בכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזו ועדה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ועדת הכלכלה, כמו שהיה כאן ונמחק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יו"ר המועצה מבקש להקדים משהו אז זה צריך לעבור אישור בוועדת הכנסת? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> צריך איכשהו לחזור לכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, למה? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כי זה החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עכשיו הכנסת מאשרת את החוק ואת ההסכמים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר בוא נשמע למה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר להוסיף גם כאן את מה שיש בסעיף (ג). << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בסוף יש עניין של מי מחליט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סליחה, אבל בסעיף (ג) עדי שפורסם בכחול רשום שתחילתם של הפרקים המנויים להלן ביום שבו יפרסם יושב-ראש המועצה הודעה ברשומות על כך שהרשות והמועצה השלימו את היערכותן. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> זה מוכנות וזה מצביע על משהו אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם כאן אני יכול לומר יושב-ראש המועצה רשאי לאחר שהרשות והמועצה השלימו את היערכותם - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אבל כאן אתה מאציל את הסמכות של קביעת מועדי תחילה – שבמצב רגיל היא שמורה לכנסת כשהיא מחוקקת בחקיקה ראשית – לרשות מנהלית. זה דילוג מאוד מוזר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה אפילו לא לרשות, זה רק ליו"ר. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה מאוד מוזר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם יש לכם התנגדות שבמידה ויו"ר המועצה מחליט להקדים כל סעיף או כל נושא אז הוא יצטרך לעבור דרך ועדת הכלכלה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מציע שנוותר על התוספת ונמשיך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נוותר על הסיפה שבסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החלטנו שמורידים. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> חבל להוריד את הסעיף. כתוב פה להקדים את תחילתם של הסדרים בחוק זה. זה לא בא במקשה אחת. אבל אם המועצה מוכנה תוך שנה ולא בתוך שנתיים - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בשביל זה יש את (ג). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> (ג) זה לא כל ההסדרים שבחוק. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> אם המועצה מוכנה, עובדת ויש לה את כל חברי המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומסוגלת לקבל החלטות. מה דעתכם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם אם אנחנו פותרים את המדרג הנורמטיבי בהגעה לוועדת הכלכלה, יש פה עניין של ודאות. השוק הזה גם ככה הולך לעבור טלטלה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או-קיי, זה מקובל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אחד הדברים היחידים שיש להם זה התאריך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מחקנו. נעבור ל(ב). << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מתחילים עם החריגים. (ב) תחילתם של ההסדרים המפורטים להלן ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום); << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> המנכ"ל סליחה, אבל מה קורה אם לא מספיקים תוך שנתיים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יצטרכו לחזור לכנסת ולתקן את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה לתת לשר אפשרות בצו באישור ועדת הכלכלה לדחות את המועדים? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני שואלת כי השנתיים נראים לי קצת גבוליים. זאת תהיה המשמעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מתנגד למה שנעמה הציעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, תחזרי על ההצעה בבקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צו של שר התקשורת באישור ועדת הכלכלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> להאריך עד שנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עד שנה, לא עוד שנה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מציע שזה לא יהיה צו כולל על הכול אלא כלל ההסדרים או חלקם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש היגיון בהבאת הדברים לכנסת כמקשה אחת. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא, יש צורך לדחות את יום התחילה כי ההיערכות לא מתכנסת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חלק מההסדרים שדיברנו עליהם מקודם נקובים בימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חשבתי על זה גם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> למשל כניסה לתוקף של הסדרי ההשקעה בהפקות מקור מתייחסים למועדים ספציפיים והם לא נדחים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור שהם לא נדחים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הכול משולב אחד בשני. אם המועצה לא מוכנה להכניס לתוקף הסדרים חדשים אז צריך אולי מועדים אחרים לפקיעה של ההסדרים הקיימים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> החובה להפקות המקור החדשות נכנסות - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> החובה משתכללת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היא משתכללת ב-1 בינואר 2027. האם זה משמעותי אם יום התחילה יהיה חצי שנה אחרי לעניין החובות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרנו שאפשר הפקות מקור של שנה מסוימת להפיק עד שנתיים אחרי כלומר עד סוף 2029 . << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נתכנס לפתרון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> במילא אין אכיפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, מה אתה מציע? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הייתי מעדיף מראש בחקיקה להשאיר את זה שנתיים למרות שקיבלתי את ההצעה של נעמה. יש בה טעם אבל כהצהרה אני רוצה לומר לשוק שאנחנו נעמוד בעוד שנתיים והחוק ייכנס לתוקף. אם יהיה משהו אז אפשר להביא תמיד חקיקה ולהאריך את זה כמו שעושים בהרבה דברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בשים לב להליך החקיקה הזריז אני חוששת שתהיינה עוד הרבה תקלות, שאלות, קושיות ותיקונים. אולי ממילא יידרשו תיקון של הכנסת ואפשר יהיה לתקן גם את התחילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ב), בבקשה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ההסדר הראשון שיחול מיידית ביום הפרסום הוא סימן ג' לפרק ב' וזה ההסדר שמדבר על הקמת ועדת האיתור. (1) סימן ג' לפרק ב'; << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה סימן ד'. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה ועדת האיתור היא מיום הפרסום? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ראשית הצירים לכל הדברים היא להקים ועדת איתור ולמנות מועצה. צריך להתחיל כמה שיותר מהר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> (2) סעיף 152(8) לעניין ביטול סעיפים 6כ, 6כ1, 6כד ו-6ח4 לחוק הבזק; מדובר על ביטול סעיפים מסוימים בתוך חוק בזק ושידורים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש סיבה לסדר הלא נכון של הסעיפים? 6ח4 צריך להיות ראשון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח לשמוע מה הם הסעיפים הללו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> 6ח4 עוסק באיסורים של בעלויות צולבות, 6כ עוסק בתוכן שידורי הכבלים, 6כ1 עוסק באישור ערוצים משודרים ו-6כד עוסק באיסור פרסום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש גם את מה שאמרנו מקודם לערוצים בנוגע למהדורה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן אבל צריך לעשות את זה ב-(3) כי זה חוק אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לכולם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי שאלה. אלה כולם סעיפים שמורידים רגולציה ואין צורך בהיערכות מסוימת אליהם? אנחנו מדברים על משהו שיכול לקרות תוך שבוע או שבועיים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני לא זוכרת מה הם 6כ1 ו-6כד אבל 6ח4 הוא סעיף הבעלויות הצולבות. זה צריך להיאמר בצורה ברורה שאיסור הבעלויות הצולבות מתפוגג מייד ויש להניח שמהלכים יתרחשו בעקבותיו לא ניתן יהיה להסדיר בדיעבד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כבוד השר, כשערכאה מסוימת נותנת פסק דין אז היא לרוב נותנת איזשהו זמן להגשת ערעור. במילים אחרות אני שואלת האם יש הכרח שיום הפרסום יהיה היום שבו הסעיפים האלה – אני מתקשרת גם להערה של עדי – מתפוגגים מאליהם באותו היום עוד לפני שהיה ספק בידיו של השר לראות אם יש תקלות או טעויות בדבר החקיקה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בעיניי אין סיבה לשמר רגולציה שאנחנו לא מייצרים לה בחוק או בפיצול תחליף או תרופה לאותו ביטול. אם יש רגולציה שהמאסדר החדש צריך לקבוע כללים או תקנות כדי לייצר לה משהו חליפי או רגולציה מינימלית יותר אז יש טעם לשמר את הרגולציה הקיימת כמו שאנחנו עושים בסוגיית החדשות. מכיוון שעדיין לא הכרענו ועוד לא חוקקנו את סוגיית החדשות אנחנו משאירים רציפות של פיקוח על החדשות של הרשות השנייה. זה תקף גם לנושאים אחרים כמו בהפקות מקור. יש רגולציה חליפית שמתחילה בינואר 2027 אבל עד אז אנחנו משאירים את הרגולציה הקיימת. אבל אם יש רגולציה שאין לה תחליף, מבחינתנו היא מיותרת והיא מהווה חסם בשוק אז אין צורך לשמר אותה יותר מאשר יום פרסום החוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש פה הסדר שיש לו היום איזשהו הסדר מסדר. אולי אתה חושב שההיגיון המסדר שלו הוא היגיון שאתה רוצה לשמר אותו. אבל כשחוקקו את החוק הזה היה - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> נעמה, מה שמבטלים פה לא רלוונטי להרבה מאוד גופים. זה משהו היסטורי שנשאר על כבלים ולוויין. כל השוק כבר לא שם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל הוא נשאר. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> יש היגיון בביטול שלו עכשיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ביטול שלו ביום הפרסום להבדיל מיום התחילה - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מה יקרה בשנתיים שיעברו מיום הפרסום עד יום התחילה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בתוך התחלה, גם בתהליכי חקיקה הרבה יותר מסודרים מההליך הנוכחי בתקופה הראשונה אנחנו מקבלים הרבה מאוד ריקושטים על טעויות שמתגלות תוך התהליך. בחוק כל כך מקיף ובשים לב להליך שהוא עבר אני כן חוששת שתתגלינה הרבה טעויות ויהיה צורך לתקן אותן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעבור את הסעיפים, תודה רבה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נעשה 90 יום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מוסיפה במקום (3) המחוק את הבקשה של הערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתיקון העקיף של חוק הרשות השנייה אנחנו נוסיף בעמוד 73 שסעיף 63(ב) בטל. ב-188(3) נקבע שהסעיף הזה חל באופן מיידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב, בבקשה. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אני חושב שיש כאן טעות לגבי סעיף 6כ1. הסעיף הזה עוסק באישור ערוצים משותפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה 6כ1? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה בחוק התקשורת. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> 6כ1 לא נוגע לפה בכלל. זה שריד מהתקופה שהכבלים שידרו באמצעות מספר זכיינים. לכאורה הכוונה פה הייתה 6כ2. מסעיף 6כ נובע האיסור על חברות הכבלים לשדר חדשות והסעיף הזה מתבטל. 6כ2 עוסק במפיק חדשות עצמאי וזה היה חריג לאיסור על הכבלים לשדר חדשות. אסור להם לשדר חדשות אבל אפשר באמצעות מפיק ערוץ עצמאי שיהיו לו כל מיני תנאים לרבות תנאים של בעלות צולבת שגם אותה מבטלים. אני חושב שהכוונה הייתה שמכיוון שמבטלים את האיסור באופן כללי אז מבטלים גם את החריג לאיסור הזה שכבר לא נצרך. זה גם עולה במידה מסוימת מדברי ההסבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה המלצתך? למחוק אותו? << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> לא, במקום 6כ1 צריך להיות 6כ2. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> 6כ2 צריך להימחק כי ברמה המהותית זה בניגוד לכל מה שאנחנו דנים פה במשך שבועות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה לראות אם זה נכנס בתיקון העקיף. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> לא ראיתי את זה בתיקונים העקיפים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל הפרק תוקן בתיקון העקיף. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה צריך לקבל ביטוי מיידי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אתה יכול לחזור על ההבדל למה 6כ2 צריך להתבטל באופן מיידי? << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> אתה מבטל את האיסור כולו ב-6כ. 6כ פסקה (א) אומר - - - << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> 6כ2 הוא חריג ל-6כ. 6כ אומר שאסור לשדר חדשות ו-6כ2 אומר על אף האמור באמצעות מפיק ערוץ עצמאי אפשר. אבל היות ומותר לשדר חדשות אז פשוט שני ההסדרים צריכים להתבטל. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> זה חלק מאותו הסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ב-152(8) גם 6כ2 בוטל. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> זה הסדר משלים שצריך להתבטל. << דובר >> דב אברמוביץ': << דובר >> הוא צריך להתבטל מיום התחילה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חייב להגיד שלא הבנתי את ההערה. אני חושב שההחלטה במסגרת ההשארה של הרשות השנייה הייתה לא לגעת כרגע בענייני החדשות במסגרת הפיצול. אני לא מבין למה לגעת בענייני החדשות כשהם מוסדרים בשוק התקשורת. אותו ההיגיון צריך לחול. כרגע לא עוסקים בנושא החדשות בשידורי חדשות ברשות השנייה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא פיקוח על החדשות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חלק מהשאלה היא איך אפשר לשדר חדשות ומי יכול להיות הבעלים שלך. הנושא הזה מוסדר בחוק הרשות השנייה ובחוק התקשורת. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אתה משאיר עלינו איסור? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שהיה צריך לדון על נושא החדשות כבר עכשיו ולא היה צריך לפצל אותו. אבל אם מפצלים אותו אז צריך לפצל את הכול. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> ערוץ i24 או כל ערוץ אחר משדר היום באינטרנט. הנקודה היא האם חברת הכבלים יכולה במודל עסקי שיש ערוץ חדשות - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> את מתייחסת לבעלויות צולבות? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני מדברת על דבר פשוט. יש איסור היום על חברות הכבלים והלוויין לשדר חדשות ארציות. אנחנו פותחים את המודלים העסקיים והם כבר התבטלו עם הכניסה של קשת לעולם הטלוויזיה הרב-ערוצית בדמי מנוי. אפשר למצוא את זה בוועדות וזה לא עולה פה לראשונה בסעיף של דמי המעבר. הוועדות הציבוריות שדנו במציאות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית אמרו שיש לפתוח את המודלים העסקיים מהצד של הפלטפורמות הרב-ערוציות באופן מיידי בפרסום ובחדשות. אני משלימה את בקשתו של אוריאל - - - << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> זה תיקון הלקונה שתהיה קיימת אם הסעיף הזה לא מתבטל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני רוצה להבחין בין איסור לשדר חדשות לבין הרגולציה מכוח חוק התקשורת. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> כרגע חברת הוט יכולה לשדר אותנו ב-OTT באופן מלא. בכבלים במספר המנויים הבודדים שנשאר היא לא יכולה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשהחוק יעבור היא תוכל. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> היא לא תוכל אם סעיף 6כ2 לא יורד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה צריך להתבטל, אין שאלה. למיטב הבנתי הקו הוא שכשהחוק עובר פותחים את השוק ו-i24 יכול לשדר גם בכבלים. אם הסעיף הזה חוסם אותו משידור בכבלים אז אנחנו נכניס אותו לביטול ביום הפרסום. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> הסעיף המקביל בלוויין זה 6נא1. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> כל סעיפי הלוויין הם על דרך ההפנייה לכבלים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אחרי שהוספנו את כל הסעיפים האלה, אנחנו רואים איך כל התכליות קורסות כמו תכלית מגרש משחקים שווה, שכולם יהיו באותו המצב הרגולטורי והחדשות. אדוני השר, אתה לא חייב להקשיב אבל לפחות בבקשה שלא יהיה רעש. סעיף החדשות מאוד חשוב ביחס לקשת ולרשת וחשוב להשאיר את המצב כי זה נורא רגיש אבל בכל מה שנוגע לפלטפורמות האסדרה המפורטת בעניין החדשות בכלל לא רלוונטית. יש כאן איזושהי קריסה מוחלטת של כל העקרונות שהצגתם בתחילת הדיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש קריסה מוחלטת של הערכים שאת מדברת בשמם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גברתי, כל פעם שאני מדברת הוא מפריע. יש כאן חוסר שוויון ואולי תתני לי לדבר בלי שהוא מפריע לי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תדברי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מבקשת שתהיה התייחסות לדברים שזיו העלה. הבאתם תכלית מסוימת בעניין החדשות אבל היא רלוונטית רק לגבינו. לעניין התחילה, אתם חזרתם והפניתם לפולקמן פעם אחר פעם. אני מפנה גם עכשיו לפולקמן בנושא החדשות. פוקלמן אומר שהסוגיות שזיו התייחס אליהן הן כאלה שצריך לשקול אותן. בנוסף נטען כי לחברות המחזיקות בתשתיות בסיסיות בישראל – כמו הוט ויס – קיימת תלות משמעותית במערכת הפוליטית והרגולטורית ועל כן מתן אפשרות לבעלי תשתיות בסיסיות הנמצאות תחת פיקוח מטעם המדינה להחזיק בגופי חדשות מעלה חשש מוגבר מניגוד עניינים בין הרצון להקלות רגולטוריות ובין שימור העצמאות של שידורי החדשות שיהיו בבעלותן. גם החשש הוא שתיווצר קונסלידציה של שוק התוכן כך שיהפוך לריכוזי מאוד עם מספר מצומצם של שחקנים שבהיעדר כל מגבלה יספקו הן חדשות והן את השירות שמספקות כיום הפלטפורמות. מצב זה עלול להוביל בין היתר לצמצום משמעותי במגוון הקולות הנשמעים בפלורליזם ובמספר שערי הכניסה לעולם התוכן והיצירה. למעשה זו התוצאה ההפוכה מהתוצאה שמבוקשת להשיג – מניעת ריכוזיות והגברת התחרות. אלה טיעונים מתוך פולקמן. עוד לפני שכולם עוברים למצב החדש אתם נותנים להם להיכנס לתחום החדשות ולתחום הפרסומות. בעניין הפרסומות פולקמן מדבר על כך שיכול להיות מעבר מיידי מכיוון שבאותה העת לא היה פרסום. אנחנו היום במצב אחר כי מאז פולקמן עברו שש שנים. אנחנו מבקשים שעד לא מתקיים שוויון אמיתי בין הערוצים המסחריים והחובות שחלות עליהן לבין מה שחל על הוט ויס הם לא יקבלו את ההקלות וההטבות הדרמטיות עם כל הסיכונים שלא מובאים בחשבון. יש בזה משהו מטריד. השר לא מקשיב. אולי בכל זאת הוא ישתכנע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתי המנכ"ל מקשיב וזה הכי חשוב. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו מבקשים שכל השינויים יחולו בעת ובעונה אחת ולא תינתן ההטבה העצומה הזאת בלי שום אסדרה ומגבלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, עמדתך ברורה. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> נאמר לנו שהאסדרה בתחום החדשות לא יוצאת כרגע אל הפועל כי לא הספיקו להשלים אותה ולכן יבוא חוק חדש שיסדיר את הנושא הזה. איך יכול להיות שהתחום הזה לא מוסדר ו-6כ מבוטל באופן מיידי? מתירים לחברות הכבלים והלוויין – שפוקלמן העלה בצדק חששות מאוד משמעותיים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נאמר כבר. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> הן שולטות על המסך של כל אחד ואחד מאיתנו. העובדה שהן גם שולטות על המסך וגם שולטות על החדשות לא תביא כמו שהשר אמר לכך שיהיה ריבוי דעות אלא לצמצום דעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עמדתכם ברורה ואני רוצה לשמוע את הפלטפורמות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> גברתי, זה בעייתי שמצטטים ציטוט מאוד מטעה מפוקלמן כשמנסים לטעון שיהיה פה רצון לבקש הטבות ולעשות שוק מצומצם. כולם יודעים שאני בדרך החוצה בתשתית הלוויין. איזה הקלות אני יכול לבקש? בחוק הזה עצמו – מה שפולקמן לא ידע כי זה לא היה רעיון שהיה קיים אז – מפקיעים לי עשרה ערוצים כדי להעלות עוד עשרה ערוצים וליצור גיוון. כמובן שהווקטור הוא הפוך לגמרי ממה שפולקמן ראה. הוא לא ראה הפקעה של עשרה ערוצים ולכן יש פה פתיחה ומגוון שפולקמן לא היה יכול לראות אז לפי התשתית שהייתה בפניו. לכן ברור שהציטוט הזה לא רלוונטי. זה נכון שהם עושים רק פרסומות ומותר להם חדשות ואילו לי מותר רק לגבות דמי מנוי ואסור לי פרסומות וחדשות. זה היה המודל הכלכלי וכך זה היה. הם התחילו בדמי מנוי לפני שנים. הם לא מבקשים עכשיו להפסיק את דמי המנוי. זה נראה להם הוגן, ראוי וזו לא הפרה של אפליה או שוויון. הם לא מבקשים להפסיק את דמי המנוי ויש פה חוסר יושר. אני לא מבקש את זה – שיהיה ברור. אני לא מבקש שייסגרו אף מתחרה. אבל אי-אפשר להגיד בנשימה אחת שמאפשרים גביית דמי מנוי שהייתה אסורה על פי המודל הישן אבל נאסור חדשות ופרסום כי אנחנו לא רוצים שהם יעשו. לכן התחולה חייבת מיידית כמו שדמי המנוי מיידית חלים עכשיו וכמו שהפקעת האפיקים שלי – שכרגע דיברנו עליה בהוראת המעבר – חלה עכשיו ולא לאחר תקופה. הם מנסים לעשות משוואה לא נכונה בין זה שהרשות השנייה לא מתבטלת לבין ביטול סעיף 6כ. זה לא אותו הדבר כי הם יכולים להמשיך לעשות חדשות עכשיו. אף אחד לא מציע לאסור על הערוצים המסחריים לעשות חדשות. אני מזכיר שיש לי רק את המנויים שלי ולא את כל בתי המשק שלהם. על כן זו לא השוואה נכונה. הם רוצים דמי מנוי ואנחנו מקבלים פרסומות חדשות. זה ההסדר בחוק וזה צריך להיות מעמד התחילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, תודה רבה. אדוני השר בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אחד הדברים החשובים ביותר בחוק הזה הוא פתיחת השוק למגוון דעות וריבוי ערוצי תוכן כדי שיהיה כאן מגוון וקשת של עם ישראל בערוצי החדשות – מה שהיום חסר מאוד. החוק האנכרוניסטי שלא מאפשר לערוץ חדשות לשדר בכבלים ובלוויין אבל כן ב-OTT וכל המגבלות שיש היום מסתיימות. בחוק הזה אנחנו פותחים את השוק. I24 ישדר בכבלים ובלוויין וזה שאנחנו צריכים לתקן את זה עכשיו זו תקלה חמורה בעיניי. זה אחד הדברים המהותיים ביותר בחוק. אנחנו רוצים שכמה שיותר מוקדם כמה שיותר ערוצים יקומו. כבר עכשיו מפקיעים עשרה אפיקים מכל הפלטפורמות ומשמרים את האפיקים הקיימים לערוצים הקיימים. לכן כבר עכשיו ערוץ i24 ישדר בכבלים ובלוויין. << דובר >> אוריאל בובלי: << דובר >> גברתי תיקון טכני, מודי אמר שזה 6כ2 לכבלים אבל 6א1 ללוויין. צריך להוסיף את שניהם. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אלעד, ביטלתם את הסעיפים שחלים על הכבלים. יש סעיפים שמנויים שם – 6כ, 6כ1 ו-6כד – יש להם מקבילה בחוק הבזק. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> 6נז מפנה ל-6כ. 6נז הוא רשימה של סעיפי הכבלים שחלים על הלוויין. צריך לבטל גם ב-6נז את אותם הסעיפים שמפנים. 6ח4 סעיף הבעלויות הצולבות שנמצא בחוק לגבי הלוויין נמצא בתקנות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה בתקנות הליכים ותנאים בעל רישיון שידורי לוויין תקנה 11-12. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה טעות שנעשתה כבר בכחול שביטלו רק בכבלים ולא בלוויין. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יש לי שאלה לגבי הבעלות הצולבת. יש פה ביטול של הוראת הבעלות הצולבת בחוק התקשורת והמשמעות היא שערוץ מסחרי יכול להחזיק בחברת כבלים או לוויין. המצב ההפוך הוא שתיאורטית ערוץ מסחרי יכול לרכוש בעלות בחברת כבלים או לוויין ומבחינתכם במהות אכן ערוץ מסחרי יכול להיכנס לעולם ספקי התכנים, להיות גם ערוץ מסחרי וגם ספק תכנים והמודלים מתערבבים. העניין הוא שבמצב ההפוך בחוק הרשות השנייה בסעיף 41 יש איסור על חברות כבלים או לוויין להיות בעלים בערוץ מסחרי. לא הגיוני שהאיסור בטל רק לצד אחד ולא לצד שני. כלומר ערוץ מסחרי יכול להחזיק בחברת כבלים או לוויין אבל חברת כבלים או לוויין לא יכולה להחזיק בערוץ מסחרי או מי שמחזיק בחברת כבלים או לוויין לא יכול להחזיק בערוץ מסחרי. זה עלה בדיון הקודם ואמרתם שתבדקו את זה. יכול להיות שזה לא כל סעיף 41. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה עלה מצד הערוצים. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יכול להיות שאנחנו מסכימים בנושא הזה. הרצון הוא שיהיה אפשר לבצע עסקאות בכפוף לסעיף הבעלות הצולבת החדש שהכנסתם לחוק שקובע שזה יהיה בהתייעצות עם רשות התחרות ובכפוף לאישור המועצה. אם רוצים לייצר הסדר כזה אז צריך להיות ההסדר וגם ההופכי לו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה את מסכימה איתה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מיכל צודקת אבל אני לא חושבת שהתרופה צריכה להיות ביטול של שניהם. נושא בעלויות הצולבות הוא נושא שצריך אסדרה - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיפי הבעלויות הצולבות מכילים מגוון איסורים. אני חושב שמה שמציק לשני הצדדים – כל אחד מטעמיו שלו – הוא האיסור הקיים היום על קשר בין פלטפורמה לבין ערוץ חדשות. זה קשר שכבר נפרם בגלל הטכנולוגיה. I24 שייכת להוט ו-Free TV היא לא כבלים או לוויין ואין היגיון להחיל עליה איסור כזה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אם הוט תנסה לקנות את רשת או להחזיק אחזקות בקשת או רשת יכול להיות שיגידו שתחרותית לא רוצים לאשר את זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני בדעה דומה לזיו עם חריג אחד. אמרנו שבעלויות צולבות הוא חלק מנושא שצריך לשקול אותו בעתיד. אני הייתי כבר פותח בעקבות ההערות פה את הקשר בין כבלים, לוויין ופלטפורמה לבין ערוץ. אני מבין שצריך לעשות את זה בשני הצדדים. אני לא חושב שאפשר להגיד שגם הנושא הזה נותר להמשך כי זה כבר נפרץ ממזמן. אני לא רואה את הקושי הגדול בנושא החדשות בקשר - - - << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> במהות זה כבר קורה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אלעד, זה לא מדויק. 6ח4 עוסק בעוד נושאים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נכון, בגלל זה אמרתי את זה. אני מבין. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוא עוסק בבעל זיכיון לשידורי רדיו ולא דיברנו על זה בכלל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זיו, קיבלתי את ההערה שלך. צריך להתמקד בתיקון רק בהיבט הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה מחקתם את סעיף 143(2)? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הרדיו והוא פוצל מהחוק. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> רציתם לבטל את 6כה באופן מיידי ואז מחקתם את זה. 6כה מדבר על שידורים אסורים והחזרתם אותו לחוק. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> הוא נכנס לחוק וצריך למחוק אותו מפה כדי שלא תהיינה שתי מערכות דינים על אותו הסדר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא החזרנו את השידורים האסורים לחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה סעיף צר יותר. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא משנה, זה סעיף שחל על כולם. לא יכול להיות שעליי תהיה עוד מערכת דינים שונה בנושא שידורים אסורים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גם אם הוא ייכנס אז הוא ייכנס לתוקף רק בעוד שנתיים ולא צריך להכניס את הסעיף הזה לפה לתיקון מיידי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא תיקון מיידי. מחקנו אותו. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> צריך להחזיר אותו כי הכנסתם את השידורים האסורים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא ייכנס לתוקף עד שתקום המועצה ותיקבע מי הוא ספק תכנים פתוחים. זה לא מיידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא מקבל את ההערה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> הסעיף שהכנסתם לגבי שידורים אסורים לאור ההערות שהיו פה של ח"כים שונים נכנס לתוך החוק כבר עכשיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין היום ספקי תכנים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא, אני נהיה ספק תכנים אוטומטית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק עוד חצי שנה, זה לא מיידי. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני, אני לא מנסה לגנוב שום סוס. ברגע שיש הסדר בחוק החדש – יהיה התאריך אשר יהיה – לא יכול להיות שיחולו עליי שתי מערכות הסדרים שדנות באותו נושא. זה לא משהו במקום משהו. זה צריך להתבטל. אדוני בגלל זה במקור ביטלתם אותו לפני הפיצול כי אמרתם שלא תהיינה שתי מערכות דינים. החלטתם להחזיר את זה ואין שום סיבה שיהיו שתי מערכות דינים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עופר, זו הוראה צרה יותר מההוראה שקיימת בחוק התקשורת ולכן מחקנו את הביטול המיידי. זה לא מה שהבאנו בכחול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסעיף 152 – הסעיף שמבטל את סעיף 6כה – הוא מופיע וזה יהיה עוד שנתיים. אין צורך לבטל אותו מיידית כי ממילא סעיף השידורים האסורים יחול רק עוד שנתיים. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> הייתה סיבה שביטלו אותו מיידית קודם אבל בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בפסקה (3) כתוב סעיף 143(2) ובעמוד 71 לסעיף 143 אין פסקה (2). זה לא הסעיף שכיוונתם איו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה נגע לחוק הרדיו. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> זה לא חוק הרדיו. חוק הרשות השנייה שונה לחוק הרדיו. הפרק הזה עוסק בהפרדה מבנית וביטלתם אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תמחקו את (2). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה מחוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מנסה להבין למה הם מחקו אותו. אין סעיף 142(3), יש רק 143 וזה לא אותו הדבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> גם ההפניות בכחול לא היו מסודרות נכון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הטעות במקור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה התכוונתם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> התכוונו לעניין ביטול סימן ד' לפרק ד' לחוק הרדיו. זה פרק החדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרנו שמחליפים את פסקה (3) בפסקה (3) אחרת לביטול חוק הרשות השנייה וביטול סעיף 63(ב) באופן מיידי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יהיה ניסוח של זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי אותו מקודם. בעמוד 73 בתיקון חוק הרשות השנייה סעיף 63(ב) בטל. זה לגבי שעת המהדורה. זה יתווסף כסעיף קטן לפני הסעיפים הקיימים כי זה מוקדם יותר. אני אכניס אותו בפסקה (3). << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אין לו עוד מספר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין לו עוד מספר אבל נפנה לשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ג). << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> (ג) תחילתם של הפרקים המנויים להלן ביום שבו יפרסם יושב ראש המועצה הודעה ברשומות על כך שהרשות והמועצה השלימו את היערכותן למילוי תפקידיהן לפי חוק זה (להלן – מועד כינון המועצה); (1) פרק א': הגדרות; << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, מחקתם את אישור ועדת הכלכלה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא, אין מנגנון הארכה בכלל. זה לא עם אישור ולא בלי אישור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש שימוש אחר כך במילים מועד כינון המועצה? בסעיפים האחרים שהוקראו לא זכור לי שיש. תבדקו אם זה נדרש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> (2) סימנים א', ב', ד' ו-ה' לפרק ב': הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת התקשורת המשודרת; (3) פרק ד': הכנסה שנתית של ספק תכנים; (4) פרק י': דיווחים ודרישות מידע; זה לא פרק ד' אלא רק סעיף 56. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הכנסה שנתית של ספק תכנים היא מדויקת? לא עשינו שם שינוי? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה צריך להיות הכנסה שנתית אחרונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שוב אני מבקשת להעלות את השאלה, מעבר לתיקונים של הסעיפים אלא כעניין עקרוני יש כאן שוק שנדרשת לו ודאות. אתם קובעים שביום פלוני בו מפרסמים פרסום ברשומות החוק מתחיל לפעול ומרבית הוראות החוק מתחילות להיות מיושמות << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עדיין אין כאן הוראות מיושמות. רק המנגנון מתחיל לעבוד. הפרקים האלה נוגעים להגדרות, עבודת הרשות, דרישות מידע של הרשות וחישוב ההכנסות של ספק תכנים. עדיין אין הוראות כלפי הגורמים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין אף הוראה בכל הפרקים והסימנים האלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אלה סמכויות של דרישות מידע וקביעת הכנסה. אלה לא הוראות. המועצה קובעת בכללים מה יהיו ההכנסות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הוודאות קיימת מתי חלה עליי הפקת המקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מינואר 2027. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לגבי פרסום ההכנסה לצורך מימוש החובה נכון שאין ודאות. זה תלוי בהיערכות המועצה עד שהיא תהיה מוכנה לבצע את משימותיה. החובה קיימת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החובה ברורה היא מינואר 2027. בשביל זה אנחנו צריכים לדעת מה ההכנסה. אבל אי-אפשר לדעת מה ההכנסה עד שהמועצה תגיד שהיא יכולה לעבוד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם זה יהיה אחרי ינואר 2027 אז על בסיס מה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה יהיה כנראה אחרי ינואר 2027. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז על בסיס מה יחשבו את ההכנסה השנתית האחרונה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יחכו למועצה שתחשב. אבל כספק תכנים רשום אתה יודע שיש עליך חובה לפי מה שכתוב בחוק. אתה תתחיל לעבוד ואתה יכול בשנתיים הראשונות לדחות את הביצוע לעוד שנתיים. לא צריך לדייק פה. בתחילת הדרך הדיוק פה לא חשוב. היצירה הישראלית חשובה לנו ואנחנו רוצים להתחיל את זה כמה שיותר מוקדם. אבל אנחנו מאפשרים גמישות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה זה לא חשוב בתחילת הדרך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא חשוב לדעת בשנה הראשונה מה ההכנסה שלך. את יכולה לבצע ב-2028 וב-2029 את מימוש הפקות המקור של 2027. אלה הוראות המעבר שקראנו. את יכולה להעריך מה ההכנסות שלך, מה המועצה תכריז ולעשות בערך כמה שאת מחייבת. אם יהיה לך יותר מדי או פחות מדי אז את יכולה להמשיך את זה לשנים אחר כך. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אי-אפשר להתחיל להחיל את סעיף 56 בלי שמחילים קודם כל את סעיף 56(ג). 56(ג) נותן סמכות למועצה לקבוע כללים לעניין חישוב ההכנסות. אף ספק פה לא יידע – נראה לי שכולם יסכימו פה – להתנהל בתחום הפקות המקור וההשקעות בלי שהוא יידע באיזה אופן יחשבו לו את ההכנסות השנתיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה חלק מזה. המועצה תפרסם את הכללים האלה. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אבל לא כתבו שחישוב ההכנסה השנתית מותנה בכך שיהיו כללים. זה יגרום לכך שההכנסה השנתית תחושב באופן שרירותי ולא על בסיס כללים ברורים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה ב-56(ג). למה אתה אומר שזה לא כתוב? << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> 56(ג) לא קובע שלצורך קביעת ההכנסה השנתית קודם לכן תיקבע המועצה כללים לעניין חישוב ההכנסה השנתית. אין התניה כזאת ואין כריכה בין הדברים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כתוב תיקבע המועצה בהתאם לכללים. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> בהמון חוקים יש כריכה והתניה כזאת שקובעת שעד שייקבעו כללים או תקנות בנושא החוק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב. אסף תקרא את סעיף 56(א). ההכנסה השנתית של ספק תכנים רשום תיקבע על ידי יושב-ראש המועצה בהתאם לכללים שתיקבע המועצה לפי סעיף קטן (ג). << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> מה קורה כשאין כללים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא יכול לקבוע. זה כתוב. ההכנסה השנתית תיקבע בהתאם לכללים שתיקבע המועצה לפי סעיף קטן (ג). << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> לא הכרחי שזה מותנה אחד בשני. נשאל את הייעוץ המשפטי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> איך היא תיקבע בהתאם לכללים? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני לא רואה מניעה לדייק את זה. על פניו כן משתמע מהנוסח שאם אין כללים אז היא לא יכולה לקבוע אבל אני לא רואה מניעה לדייק את זה בנוסח. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> בדרך כלל דורשים שהכללים יהיו קודם לכניסת הסעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אסף כתוב שהיא תיקבע בהתאם לכללים. אם אין כללים אז היא לא יכולה לקבוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ד). << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו רוצים להתייחס לסעיף קטן (4). הסעיף הזה נועד כדי לקבל מאיתנו נתונים לצורך מחלוקות בהיבטים מסחריים. ככל ואתם עומדים על כך שתפקיעו את התכנים שלנו ונצטרך לתת את התוכן שלנו בחינם אז אין עוד אין צורך בסעיף הזה. למה צריך סעיף כל כך משמעותי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איך נדע שאתם במעל 50% מהפרסום בשוק? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש לכם סעיפים אחרים. אני לא יודעת ועוד לא קראנו את סעיף 74. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את מדברת בשם 74. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מדברת בשם ההסדר הקודם שהבאת. אנחנו בקצב נורא מהיר כאן. היה נוסח כחול, היה הסדר, היה הסדר לפני שבועיים והיום הבאתם הסדר חדש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לחזור לפסקה הזאת אחרי שנסגור את סעיף 74. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין מה לחזור. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה זה נדרש באופן המחמיר הזה כאשר הכוונה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה פרק בחוק. אם המועצה מוכנה, יכולה לעבוד ומודיעה שהיא כיננה את המועצה אז היא יכולה לדרוש מידע. אם היא תצטרך היא תדרוש ואם לא אז לא. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אמרנו מראש שהסעיף רחב. אם הוא לא נדרש אז למה לא לגדור אותו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא הדיון עכשיו. הדיון הוא על תחילת הסעיף ולא למה הוא נדרש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אזכיר שהמועצה יכולה לדרוש רק מידע שדרוש לה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המנכ"ל לדרוש רק מה שיש לה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל נעבור ל-(ד). << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף (ד) דן בהפקות מקור ועל הזמנים. (ד) תחילתם של פרק ה' ושל סעיף 146 ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027); << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף 146 לא נוגע רק לעולם הפקות המקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה התיקון שבחוק לרשות השנייה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה התיקון במקום חוק הרשות השנייה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה יהיה פרק ד' ולא ה'. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה יהיה פרק ד' למעט סעיף 56 שדיברנו עליו מקודם. פרק הפקות המקור בחוק החדש נכנס לתוקף ב-01/01/2027. באותו היום אנחנו עושים שינוי לעניין רישיון זעיר ואחת המשמעויות שלו היא שלא חל על שחקנים מפוקחים היום על ידי הרשות השנייה חובות מסוג הפקות מקור. החל מ-01/01/2027 – לכן היה חשוב לנו לעשות את זה בו-זמנית –החובות לעניין הפקות מקור שחלות על כלל השוק הן החובות על פי החוק החדש. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> המנכ"ל והשר, דיברנו מקודם ואמרתם שזה המקום המתאים ולא בתוספת השלישית. כשנכנסת חובת הפקות המקור ב-1 בינואר 2027 צריך לבטל את סעיף 6ה1 לחוק התקשורת שקובע את חובת הפקות המקור נכון להיום ואת כל הכללים והחלטות המועצה מכוחו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שאלה לייעוץ המשפטי. אפשר לבטל את הסעיף? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אתה צריך להחיל את התיקון לחוק התקשורת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל לא צריך לבטל את הכללים וההחלטות מכוחו. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> חייבים. סעיף 6ה1 קובע את חובות הפקות המקור הקיימות היום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם ביטלנו את הסעיף של החוק שמכוחו הותקנו כללים והחלטות - - - עופר אמר שצריך לבטל את סעיף 6ה1. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני רוצה לתקן כי טעיתי. אני לא בטוח שכל הכללים וההחלטות שנגעו להפקות מקור היו מכוח הסעיף הזה. הוסכם שאני נכנס למשטר החדש ואהיה תחתיו. אז כל כלל וכל החלטה שנוגעת להפקת מקור שנקבעו על ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין בטלה ב-1 בינואר 2027. דיברנו על זה מקודם. שאחרי זה מישהו לא יגיד שהיה כלל מסעיף הסמכה אחר בחוק ותהיה התחכמות. אתה לא מתנגד לזה וחשוב לנו הדיוק – כמו במקומות אחרים – אז אני לא רואה סיבה להתנגדות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בהמשך למה שעופר אמר, אנחנו מבקשים באופן מקביל להחיל את סעיף 145(ג) – ביטול חוק הוראות הרשות השנייה – באותו ההקשר. התחילה צריכה להיות מיידית. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> זה לא מופיע בסעיפי התחילה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מופיע. הסברנו שזה הסעיף לפני 146. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מחילים את כללי הפקות מקור על כלל השוק ואי-אפשר להחזיק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה סעיף 152(8) לעניין ביטול סעיף 6ה1. תחילתם של פרק ד', של סעיף 146 ושל סעיף 152(8) לעניין ביטול סעיף 6ה1 והכללים מכוחו ביום כ"ב בטבת. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש גם החלטות מועצה בנושא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כתבתי גם הוראות מכוחו. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה חשוב. צריך לבטל את החלטות המועצה כי הן לא רלוונטיות. החל מ- ב-1 בינואר 2027, הן לא רלוונטיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עופר גם ברשות השנייה לא עשינו את זה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> הכללים מכוח 6ה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם ברישיון זעיר יש החלטות שנוגעות להפקות מקומיות ולא ביטלנו אותם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה שנמצא ב-146 נראה לי לא מספק. יכול להיות שעשו בדיקה וחשבו שזה מספק. אני לא חושבת שזה חל לגבי החלטות עבר בהכרח. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני מסכים עם ההערה של נגה. אדוני בסעיף 194 כשרציתם לבטל כתבתם ביום ההתחלה בטלים כל הכללים, ההחלטות, הרישיונות והוראה אחרת כי רציתם לוודא שזה לא קיים. לכן גם כשמבטלים פה אצלנו לפי הוראת סעיף 6ה1 או ברשות השנייה צריך להגיד ברחל בתך הקטנה שכל הכללים, ההחלטות וכל הוראה אחרת שמיישמת את הדברים האלה מתבטלת גם. אני לא רואה איפה זה פגיעה למישהו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> תסביר לי איך אתה מתכוון שנכתוב את זה. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> הוראת סעיף 6ה1 וכל הכללים, ההחלטות וכל הוראה אחרת של המועצה לשידורי כבלים ולוויין הנוגעת לחובת הפקות מקומיות תבוטל. אותו הדבר תעשו גם ביחס לרשות השנייה. זה ממש קל. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> חייבת גם להיות התייחסות לחובות עבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא מבטלים חובות עבר, למה שנתייחס אליהם? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם יש החלטות שהתקבלו ומטילות עליי חובה כמו למשל הפקות עבר שנגררות אז הן ממשיכות לחול. הסעיף הזה צריך להיות הרבה יותר מדויק. אם יש סעיף שמכוחו נקבעו כללים ביחס להפקות מקור אז זה לא רלוונטי יותר. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> דרך אגב, השר הסעיף המסמיך שמכוחו נקבעו הכללים הוא סעיף 6ה. צריך לבטל את 6ה1 ואת כל הכללים וההחלטות שנקבעו מכוח סעיף 6ה1 ו-6ה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל לגבי 6ה נקבעו החלטות רבות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא, לעניין הפקות מקומיות. אנחנו לא מנסים לגנוב סוסים, תפסיקו לחשוד. זה רק לעניין הפקות מקומיות. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> הכללים נמצאים בכללי התקשורת בזק ושידורים, בעל רישיון לשידורים, סעיף 17. יש פרק שלם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שהעיקרון שמועלה כאן הוא עיקרון נכון. ברגע שחל ההסכם החדש אז ההסדרים הישנים נגמרים. זה כרטיס לבן לביטול של נושאים שאנחנו לא עד הסוף יודעים מה יש בתוכם. אפילו אם יש החלטות למשל לגבי פריסת חובות עבר אז בוודאי שאנחנו לא מתכוונים לבטל את זה. הסיכון פה לטעויות כשעושים ביטול גורף הוא גדול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אי-אפשר לומר שזה בטל מכאן והלאה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אין לנו בעיה שזה לא יחול. זה עד להפקות שהופקו עד אותו המועד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מחילים עליהם חובות הרבה יותר ממה שיש עליהם היום. יס היום לא מחויבת על כלום. תהיה חובה על פי חוק והחובה תהיה יותר מאוחר. אם לא נעשה את זה אז עוד שנה או שנתיים יס לא תהיה מחויבת. 90% מהם ב-OTT והוט ב-50%. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה חל על כל ה-OTT שלי. אין לי גם שום התנגדות ולא התנגדנו לזה מעולם. << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> השר, כל רגע אנחנו נתקלים פה בכלל חדש שיש צורך בביטולו. אולי כדאי לתת סעיף הסמכה שמאפשר להכניס לתוספת עוד כללים בבוא העת? לאף אחד לא הייתה הזדמנות לבחון את הכללים שמצריכים ביטול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מי יכניס עוד כללים? << דובר >> אסף גרונבאום: << דובר >> אנחנו סומכים על השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ניתן ליוליה, בבקשה. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> זה שכל ה-OTT ייכנסו לתוך החוק מהיום הראשון זה נפלא. אבל כמו שזיו אמר יש פה הרבה היבטים ואי-אפשר לבטל בהינף יד הכול מה-1 בינואר. אני לא יכולה לקחת אחריות על מה שהפלטפורמות מחויבות. אולי צריך להגיד שעל OTT שלא נמצאים במועצת הכבלים והלוויין ולא נמצאים ברשות השנייה יחול החל מ-1 בינואר החובות על פי החוק. אלו שנמצאים על פי חוק הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין יחכו עד שהמועצה תקום. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה לא יכול לעמוד. זה פגיעה חוקתית שאינה כדוגמתה. לא יכול להיות שישאירו עלינו את החובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בוא נגיע להכרעה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא יכולים להשאיר את זה אצל כמה רגולטורים. הפקות המקור עוברות ב-1 בינואר 2027 בכל השוק לרגולטור החדש. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> שתהיה פה הסתייגות שהמועצה בודקת מה החובות ומה הם צריכים לעשות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש להם אפס חובות לפי כללי המועצה החל מ-1 בינואר 2027. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> אבל יש לכם חובות. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא, לגבי העבר הכול נשאר. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> זה לא כתוב. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא להטיל עלינו כפל סתם. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כל מה שאנחנו מחויבים אנחנו נשלם על פי הכללים הקודמים. החל מ-1 בינואר 2027, זה חל על כל השוק בתנאי רגולציה שוויוניים. << דובר >> יוליה ברקוביץ': << דובר >> איפה כתוב שזה עדיין תחת הרגולציה הקודמת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השאלה אם הסעיף מדבר רק על ההכנסה האחרונה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא מבטלים את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ה). << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף (ה) מדבר על היישומון ועל סגירת עידן+. אני אקריא ואוסיף סעיף שכבר ציינתי אותו בדיון קודם. (ה) תחילתם של סעיפים 144 ו-178 ביום כ"ו סיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027) או במועד שקבע השר בצו, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, שיהיה לא יאוחר מיום ז' בתמוז התשפ"ח (1 ביולי 2028), לפי המאוחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 178 מדבר על תקציב התאגיד שמדבר על עידן+. גם עידן+ וגם תקציב התאגיד כרוכים ביחד. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> השר, הם שלובים אחד בשני. אתה לא יכול להקדים רק אחד ולא את השני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, בגלל זה אנחנו כורכים אותם יחדיו. יש לי הסכמה עם שר האוצר שנוכל להאריך את זה בשנה נוספת. נעשה את זה שנה ועוד שנה או שנאפשר בצו. אם אני מאפשר בצו להאריך בשנתיים זה כולל גם את האפשרויות לשנה ועוד שנה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק אם אתה מגדיר חלק מהן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה אם אני מגדיר מראש שיש אפשרות להאריך בצו לשנתיים? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, זה לא בהכרח שנה ועוד שנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איך זה מסתדר עם חוק הפצת שידורים? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> עוד לא דנו בחובת ההעברה ובהוראת המעבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא קשור לזה. אנחנו לא תולים את זה במערך. אתם ראיתם את ההצעה שפרסמנו. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> פה לכאורה מתקבל כל חוק הפצת שידורים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוראת המעבר לא תלויה בקיום המערך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני רוצה להבין מה קורה אם עידן+ ממשיך ופועל. איזה חלקים מתוך חוק הפצת שידורים מתקיימים ואלו לא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם עידן+ ממשיך לפעול אז כל חוק הפצת שידורים ממשיך לחול. כדי להאריך את התקופה מעבר ל-01/01/2027 אנחנו נצטרך להצביע על מקור תקציבי לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצדה, אני רוצה לאפשר שתי הארכות לשנה כל אחת. את יכולה לסייע בנוסח? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> עד 1 בינואר 2027 יש מקור תקציבי ומ-1 בינואר 2029 אין מקור תקציבי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, כרגע יש מקור תקציבי עד 1 בינואר 2027 . << דובר >> אורי שרף: << דובר >> כלומר אין מקור תקציבי בכלל כי זה יורד מהתאגיד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אין שום תקציב מעבר למה שיש בתאגיד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, יש מקור תקציבי למערך לעוד שנה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> כי התאגיד ממשיך לשלם על המערך ועדיין לא צריך לשלם על הרשות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> צריך כאן שידורים משמעותיים בחוק הפצת שידורים. כתבתם שחוק הפצת שידורים בטל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בהוראות המעבר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש הוראת מעבר כרגע שהיא פגיעה חוקתית-מהותית שחלה במקביל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, נדון בזה מחר. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> השר, אני יודעת שהשעה מאוחרת אבל חשוב לי לחדד כי זה יכול לגרום לתקלה. יש מצבים – אין לי פרטים ומספרים – שלמשל הרשות השנייה – היה גם מקרה דומה במועצת הכבלים והלוויין – פורסת חוק שהצטבר לאורך שנים. פריסת החוב אמורה להיות מושלמת בתקופה שמאוחרת לתום הרישיון או לסגירת הרשות. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. אתם צריכים לדעתי לחשוב לקראת מחר אולי מה הפתרון למצבים כאלה. האם יש איזשהו חוב של מפוקח ברשות השנייה שלרשות השנייה יש כוונה לאפשר את פריסתו לתקופה מאוחרת לתקופת הסגירה הצפויה? זה יכול להיות הרבה מאוד כסף שנופל באמצע ואין אף רשות שמוסמכת לטפל בזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה רלוונטי רק למועצה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא רק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא סוגרים את הרשות השנייה בחוק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נכון, אבל אנחנו מדברים על שנתיים ואני חושבת שיש פריסה ארוכה יותר משנתיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אנחנו לא סוגרים את הרשות השנייה. היא עדיין נשארת עם הרדיו. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נכון, אבל כשיהיו לה סמכויות רק לרדיו היא לא תוכל לאכוף מורשה לשידורים לשעבר שנשאר לו חוב. תבדקו את הנושא הזה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> נושא חובות עבר צריך להיות תפור יותר טוב מבחינת התיקון ללא שום ספק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נניח שיש לך חוב שנוצר בתקופה שהרשות מתפקדת, יש לבעל הרישיון עדיין רישיון אבל הרשות מקבלת החלטה מנהלית לפרוס את המימוש לשש שנים קדימה. ההחלטה עצמה מתקבלת בזמן שיש רישיון, יש סמכות ויש רשות אבל הביצוע נדחה למועד מאוחר יותר. צריך לתת לזה מענה. זו סוגיה שהתעוררה לנו בעבר והיא מאוד מורכבת. דברים נופלים בין הכיסאות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> רק כדי שאבין. את מתייחסת לחוק הרשות השנייה שבו לא חל שום שינוי. זו הערה שיכולה לחול גם אם מישהו מחזיר את הרישיון בחיים הרגילים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נכון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מה הדין למי שמחזיר את הרישיון? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו בעיה והרבה פעמים פותרים את זה הסכמית כתנאי לזה שהוא יוכל להחזיר את הרישיון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לעניין חוק הרשות השנייה – אני שם בצד את עניין הפצת שידורים – אי-אפשר לתת את אותו הפתרון? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אם אתם מתכוונים אחרי שנתיים להעלים את כל הסמכויות שקשורות לשידורים אז - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרנו שלא. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אתם רק משאירים את הרדיו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא, אמרנו שאנחנו לא מבטלים. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אתם אומרים שלא יהיו בעלי רישיונות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו היום. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> תחשבו על זה ואם צריך נדבר על זה עוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה לתקן. כרגע אני משנה את התאריכים כך שיהיה לא מאוחר מיום י"ח בתמוז התשפ"ט 1 ביולי 2029, לפי המאוחר. כרגע אני מאשר שנתיים. הגדלתי את זה במקום שנה באישור שר האוצר לשנתיים באישור שר האוצר. אם נראה אחר כך שיש נוסח שמאפשר שנה ועוד שנה אז נביא נוסח כזה. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> עמדתנו היא כעמדת רח"ל – אסור לבטל מערך שעובד בחירום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מערך שלא עובד בחירום אתה מתכוון. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> עמדתך אולי שונה. רציתי לציין שאין מדינה בעולם שוויתרה על מערך קרקעי, תבדקו. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> גם מדינות עם פריסה גבוהה מאוד של אינטרנט סיבי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דנו בזה ולא נדון בזה עכשיו. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אנחנו עשינו שיפורים משמעותיים במערך וככל שיינתנו חלונות זמנים על ידי משרד הביטחון יהיה אפשר לקלוט בזמני חירום. זמני חירום הם לא רק ביטחוניים. יכול להיות עדכון של האינטרנט על ידי AWS שיקריס את האינטרנט בכל העולם למשך ימים לא מועטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל והשר נדרשו לזה כבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הם כל הזמן אמרו שזה בהוראות המעבר. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני אומר שוב, חשוב להדגיש בפני המנכ"ל ובפני השר שהם מקבלים כרגע נושאים באחריות של הורדת מערך חירום לאומי בלי דיון ביטחוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במלחמה האחרונה - - - << דובר >> אורי שרף: << דובר >> זה לא רק מלחמה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את תגובת השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מאפשרים עכשיו שנה שהמערך ימשיך ועוד שנתיים באישור שר התקשורת ושר האוצר. אני לא אחזור על מה שאמרתי לגבי אופי פעילות המערך הזה דווקא בחירום. אילו היה יישומון אינטרנטי אני בטוח שהוא היה עובד הרבה יותר מהמערך המיושן הזה עם כל התקלות שלו. אני לא קובע מסמרות. תמיד יהיה אפשר להביא בחקיקה עם רח"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר. יש לזה זמן. אם יימצאו תקציב ויחליטו שזה נחוץ אז אפשר להשאיר את המערך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מאלה שהתלוננו על התקלות. אנחנו יזמנו דיונים וישבנו בוועדת הכלכלה. היו תקלות אמיתיות והיה קושי לתקן אותן. יחד עם זאת, שמעתי את רח"ל בצורה מתפשרת מדברים על הצורך הלאומי-הביטחוני במערך הזה. אני ביקשתי שזה יהיה לחמש שנים והשר שינה לשלוש שנים. אני חושבת שכדאי לשקול שוב מחדש שזה יהיה לחמש שנים. זה שיש תקלות לא אומר שצריך לסגור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם מוכנים לשקול להאריך את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> צריך בשביל זה אישור משרד האוצר. הוספתי עוד שנה נוספת לבקשת חברת הכנסת טל מירון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי יש שלוש שנים בהן זה עובד. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> מדובר בשנה אחת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שנה באישור שר האוצר. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> יכול להיות שלא יהיה אישור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הסיכום שיש לנו עם אגף תקציבים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך להתחשב ברח"ל, זה לא גוף פוליטי. הוא הציב בפנינו סכנה ביטחונית-לאומית. את בעצמך אמרת את זה גלית. אסור לנו להקל בזה ראש. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> רשום בחוק שזה רק שנה. יכול להיות שאחרי שנה לא יהיה כלום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו במלחמה שעוד לא הסתיימה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אורי תסלח לי, אתה משתמש בדמגוגיה. להגיד שהאחריות עלינו זו דמגוגיה. כמו שידוע לך, יש שמיכה תקציבית ולמשרד התקשורת אין 25 מיליון שקלים כדי לשים על המערך. אני גם יכול להגיד שהרשות השנייה תשים מתקציבה 25 מיליון שקלים – שלה אין כמו שלי אין – כדי להאריך את זה בעוד שנה וזה באחריות הרשות השנייה. אבל זה לא המצב. אתה חוזר על זה כמה פעמים ואומר את זה בצורה מאוד מכעיסה כדי להגיד שיש עלינו אחריות. יש החלטת ממשלה שבחנה את העלות התקציבית אל מול התועלת. ההחלטה הזו קבעה תקציב לשנה אחת. אם יהיה תקציב לשנים נוספות אז יש אפשרות להאריך. אני לא יודע עכשיו למצוא 25 מיליון או 50 מיליון שקלים שאין אותם. אני לא יודע למצוא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת לא ההצדקה לסגור את עידן+, יש צורך לאומי. במלחמה הזאת כשלו כמה וכמה גורמים כולל הממשלה הזאת ולא סגרו אותה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הממשלה מגדירה את הצרכים ואת התקציב. זה מה שאישרו כרגע. אישרו שנה אחת בתקציב ועוד אפשרות לשנה. הארכנו את זה לעוד שנתיים באישור שר האוצר. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> כמה זמן ייקח כדי להקים אפליקציה? שאנשי המקצוע שיושבים פה ייתנו תשובה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמה זמן שייקח. בשביל זה יש סמכות לשר התקשורת ולשר האוצר להאריך. << דובר >> אלכסנדר שייביץ: << דובר >> ייקח להם שנתיים. סוגרים את עידן+ תוך שנה ולוקח שנתיים כדי להקים אפליקציה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השר למה שלא נסנכרן ביניהם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מצפים שזה יקרה בעוד שנה ואם לא יש סמכות לשר התקשורת להאריך. זו האחריות שיש על שרים בממשלה שמבצעים את המדיניות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה עמדת משרד הביטחון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רח"ל זה לא משרד הביטחון. אם משרד הביטחון יקצה תקציב למערך עידן+ אז בברכה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם מגלגלים את זה מאחד לשני. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני לא אומר בדמגוגיה. מבחינתי אין שום בעיה שהממשלה והאנשים הרלוונטיים בה – משרד הביטחון, משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה – יעשו דיון אמיתי בצורך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם משרד הביטחון לא זועק אז כנראה שהצדק - - - << דובר >> אורי שרף: << דובר >> רח"ל אמרה את זה. אם יהיה דיון אמיתי עם כל הגופים הרלוונטיים ויחליטו שלא שווה להחזיק את המערך אז אין בעיה. אבל לא נעשה כזה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שרח"ל ייפנו למשרד הביטחון ויבקשו. זו ועדת תקשורת. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני מבקש שמשרד התקשורת יקיים כזה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית כי מערך עידן+ נסגר אז שרח"ל ייפנו למשרד הביטחון ולמשרד האוצר. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> דיברנו על העברת מסרים בחירום וכדאי לעשות דיון עם הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בטוחה שאם הייתה סכנה אמיתית משרדים גדולים וחשובים היו אומרים זאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פיקוד העורף לא מוכן לתת לערוצי רדיו לשדר כשזה בחינם ולא על חשבון המדינה. אתה רוצה שהם יממנו לך את זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ו). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> (ו)(1) יורד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> (ו)(1) לא נדרש ולכן נשאיר רק את (2). סעיף (ו) עוסק בספורט מסחרי ולאור השינוייים שעשינו בפרק הספורט המסחרי אנחנו לא צריכים לתת תחולה מיוחדת של מועדים. כבר אין הוראה אוטומטית שחלה כמו שחלה בעבר באיסורי אפליה על ספורט מסחרי אלא רק סעיפים שהם פרי החלטה של המועצה. כמו שאמרתי מקודם, איסורי האפליה בתקופת המעבר בשנתיים הרגילות יהיו על פי התחולה הקיימת שלהם בדין הקיים. לאחר שנתיים ייכנסו לתוקף הכללים שתקבע המועצה לפי ההוראות בפרק הספורט שדיברנו עליהם. נותרנו עם צורך לקבוע בהוראות המעבר את ההוראה השנייה. (2) לעניין הוראות סימן ד' החלות על אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית ולעניין חובת הרשות לספק באמצעות היישומון תכני צפייה ושמע של אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית לפי סעיף 102 (א)(4); << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה לגבי הרישא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אקריא אותה גם. (ו) תחילתן של הוראת סימן ד' החלות על אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית ושל חובת הרשות לספק באמצעות היישומון תכני צפייה ושמע של אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית לפי סעיף 102(א), במועד פרסום הודעת מועצת הרשות לפי סעיף 83 או ביום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029), לפי המוקדם. אני אסביר את סעיף (2). יש הכרזה – שדיברנו עליה לא מעט בהוראות מעבר – על אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית. מרגע שהוכרז על אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית חלה חובה לספק אותו באמצעות ערוצים פתוחים או באמצעות היישומון החל מהיום בו הוא הוכרז כאירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית. אנחנו קובעים את תחולת ההוראות האלה ל-1 בינואר 2029 או מועד מוקדם יותר שהמועצה פרסמה הודעה בעניין. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני המנכ"ל, כשדנו בהוראות על הספורט דיברנו על כך שאיסור הבלעדיות ואיסור האפליה יהיו בתוקף מיידי ולא יישארו רק על הכבלים והלוויין כדי למנוע האמרת מחירים. דיברנו על התוצאה של אי-הכלה על כל השוק ועל מה קרה בעבר. הקדשנו לזה הרבה שעות. למועצה תהיה סמכות לפטור אם היא חושבת שזה לא צריך לחול על דברים מסוימים כי הם לא דורשים את ההגנה הזאת. כרגע אתה הופך את זה. אתה אומר שמה שיישאר זה רק איסור אפליה על הכבלים ועל הלוויין. כל שאר הדברים יחכו ובאופן הזה דווקא הכלל שחשבתם שצריך לחול ושאמור למנוע על ידי אי-בלעדיות ואי-אפליה האמרת מחירים שבסוף מתגלגלת לציבור - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי יבדוק את זה אם אין מועצה? מישהו צריך לבחון את זה. מועצת הכבלים והלוויין תבחן את האפליה? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> שיהיה כלל להבחין את הדרך. עלולים להתקשר בינתיים בהסכמים של בלעדיות ואז יגידו שיש הסכמים קיימים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אתם דוחים כניסת הסדרים שמטרתם הוזלת הספורט לציבור. אתם מונעים את העיקור שלו על ידי תחרות כדי להשיג בלעדיות ותנאים בלעדיים שיהיו לפלטפורמות חדשות או לשחקנים שקונים מהליגות. הם יחתמו על הסכמים וזה ייכנס לתוקף רק כשההסכמים האלה ייפקעו. זה יכול להיות עוד עשר שנים. ההסדר הקיים הוא רק בין הכבלים והלוויין. השר אמר שבלוויין לא נשארו הרבה מנויים ובכבלים אמרתם שעוד שנה וחצי לא יהיו מנויים. אתם משאירים את השוק הזה מופקר וזאת לא הייתה הכוונה. אני יודע מה הייתה הכוונה שלכם כי דיברנו על זה בסוף. יחתמו עכשיו מהר על הסכמים וצופי הספורט – וגם אנחנו כפלטפורמות שרק מסבסדות את הספורט – ייפגעו. זה ייכנס לתוקף רק עוד עשר שנים וזה לא הגיוני. הסכמים בספורט לא נחתמים לשנה וליגות לא מוכרות את הזכויות שלהן לשנה. אתם יודעים בדיוק איך הם מוכרים את הזכויות. בשביל זה עשינו את הדיון הזה. איסור האפליה ואיסור הבלעדיות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גם המצב היום. אין על ה-OTT שום רגולציה היום. מה יקרה אם נחכה עוד שנה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> זה לא עוד שנה, זה עוד הרבה יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו הרבה שנים בתוך המצב הזה. מה הדחיפות להחיל את זה עכשיו? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אדוני אתה יודע כמה שילמת לפני עשר שנים וכמה אתה משלם היום? המחירים האמירו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אלה לא אותם אנשים שאמרו שאין בעיה והכול בסדר בעולם הספורט? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אלעד, זה לא הוגן. אתם אמורים לדאוג לציבור. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> זה בניגוד להסכמות. בדיון האחרון ביקשתם לשנות כך שכללי המועצה לא ייקבעו רק מה לא אלא ייקבעו על מה כן יהיה איסור. בכנות, ביקשתם לשנות כך שכללי המועצה ייקבעו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמענו את הדברים. אם יהיה שינוי תראו את זה בנוסח מחר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> מה קורה אם ב- 1 בינואר 2027 המועצה לא פרסמה כללים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לפי המוקדם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסעיף 198 דיברתם על 1 באפריל 2029. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי נתנו שלושה חודשים אחרי הפרסום. זו הסיבה. הפרסום הוא עד 1 בינואר 2029, או עד שלושה חודשים מהיום שבו פרסם. יש לזה שלושה חודשים. לדעתך זה בסתירה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נוריד את שלושת החודשים האלה מ-198. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תגיע מחר עם הנוסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש כמה דברים שיתווספו לתוספת השלישית ויש כמה דברים שיירדו. תראו את זה מחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נועלת את הישיבה. להתראות מחר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:30. << סיום >>