פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 560 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 9:04 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון שרון ניר מוזמנים: דקלה חורש – עו"ד, הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה משתתפים באמצעים מקוונים רס"ן ברק שאולוף – רמ"ד תכנון שכר, משרד הביטחון ערן יעקב הוליץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך ד"ר אולגה פרישמן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מירה סולומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי חגית מגן – סמנכ"לית שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי ויוי ויץ – עו"ד, ייעוץ משפטי, אג"מ, ההסתדרות החדשה אופיר טל – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים סיגל סודאי – עו"ד, יועצת משפטית, לשכת המסחר מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים מירי גרוס – עו"ד, הקליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות משרתי המילואים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, מ/1938 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לנוכחים כאן ולנמצאים ב-זום בבית. היום יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו, 16 במרס 2026, השעה 09:04. אני רוצה לפתוח את הדיון היום בתנחומיי למשפחת סטרוק על מותה של שושנה ביתם האהובה. אני מכירה את השרה, את בעלה, את המשפחה. אני לא רוצה להרחיב על הסיפור האישי למרות שאני מכירה אותו היטב ואני יכולה לומר בפה מלא שהמשפחה עשתה הכול כדי לעזור לשושנה. אני בעד שיח פתוח על כל נושא שהוא, לא מתחבא, שיח אמיתי, גם על הנושאים הכי נפיצים שיש, אבל – וכאן ה-אבל הגדול – זה צריך להיות שיח על נושא ולא על אדם, שיח שיהיה לגופו של עניין ולא לגופו של איש, לא על מקרה קונקרטי שהמקום לדון בו איננו על במה פומבית. גם אם מדובר באדם בעל משרה ציבורית, עדיין אדם עם משפחה. מה שנעשה כאן לצערי הרב, לא על ידי כולם אבל על ידי לא מעט אנשים, זה משפט שדה. אנשים מרגישים חופשי לתפוס את כל העמדות, גם להיות המאשימים, גם השופטים וגם התליינים. המשטרה בדקה, בית המשפט בדק, עיתונאים שאינם אוהבים את השרה סטרוק בלשון המעטה בדקו ולא מצאו כלום. דווקא כמי שמתעסקת לילות כימים בתחום של בריאות הנפש, לרבות כאלה שהגיעו לכך בשל פגיעות מיניות, דווקא כמי שלא מוכנה בשום צורה ואופן שיתייחסו לטענות שעולות מפי נפגעות כאלה כאילו הן משוגעות, כאילו אין להתייחס לכלל טענותיהן, ועדיין גם את ההיפך אני לא מוכנה לקבל. לא כל מה שנאמר הוא נכון ואני לא רוצה להיכנס לגוף העניין הספציפי הזה. חשבתי כן לחרוג ממנהגי ולגנות שמית את כל אלה שכתבו הערות בוטות, דוחות, מגעילות לא ראויות בכלל אבל אני לא אעשה זאת. אני לא אתן להם את התענוג ולא אכנה את כל האנשים שאפילו לא מתביישים ובשמם כותבים דברים שבאמת לא ראויים כלל וכלל, ואני שוב מדברת בלשון מאוד מאוד עדינה. יש לי לומר להם רק מילה אחת: תתביישו. אני משתתפת בצערה הענק של משפחת סטרוק ואני מקווה שיבואו על כולנו ימים טובים יותר. חשוב לכולנו לדעת שלפעמים השתיקה היא האומץ. לפעמים לשתוק זה הדבר הנכון אפשר לעשות. תודה לכם. במעבר חד אני אעבור להצעת החוק עליה אנחנו דנים, הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה) התשפ"ו-2026, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אחרי שחברת הכנסת דבי ביטון תאמר כמה מילים, המשרד יציג את ההצעה, אחר כך נשמע את היועצת המשפטית ולאחר מכן אני מקווה שנגיע להצבעות שיתקיימו היום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה גברתי. אני מצטרפת להשתתפות בצער המשפחה, השרה ומשפחתה. אין נחמה לאובדן של ילדים, לאובדן של איש יקר. אומרים מן השמים ינוחמו – אמן, זה באמת העיקרי. אני גם רוצה לומר לגברתי שאתמול היה היום הראשון שיצאתי מהבית אחרי כמעט שבועיים של מלחמה עצימה, אף על פי שבאזור שלנו למזלנו אחרי 20 שנים יחסית היה שקט, אבל עדיין האופציה והצורך להגיע לכאן הם מאוד מאוד מקשים. מבחינתי הדרך, כמי שחווה פוסט טראומה, היא סיוט. עד שאת לא נכנסת מתחת למבנה ולחניה ואת מבינה שאת מוגנת, כל הדרך את חושבת ועושה תרגילים. במקרה שלנו הוועדה הזאת היא מאוד חשובה אבל לצערי יש ועדות שיכלו לחכות ופחות לסכן אותנו כאזרחים, כאנשים וכמי שחוו בעבר. אנחנו יודעים שהמלחמה הזאת תהיה ארוכה ואנחנו גם זוכרים שבעוד שבוע וחצי מגיע חג הפסח וכולנו ניכנס לשקט והמסגרת הביתית תהיה החלק הנכבד בחיינו עד שהחג יבוא. בגלל החשיבות של הצעת החוק הזאת שמדברת על עובדים שמבלים היום שעות בהגנה על הילדים שלהם, להיות בבית ולא לעבוד, אני מקווה שמכאן נצא גם עם הבשורה הזו שתאפשר להקל, לסייע ולשמור על העובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שיכולת לבקש לעבוד ב-זום. יש מקרים שמאפשרים לחברי כנסת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי ולא אישרו לי. פניתי אפילו ליושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם עם פוסט טראומה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם עם פוסט טראומה. בקשתי שיחריגו אותי, דיברתי עם רוני והוא אמר לי לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אצטרף לקריאה שלך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה באמת משהו שצריך להיות נדון. אמרו שבמקרה של ועדות והצבעות, אי אפשר לתת לזה לגיטימציה. שאלתי האם גם במקרים חריגים. אני זוכרת מהעבר שהביאו להצביע אנשים שישבו שבעה ואני אומרת שאם זה כך, מה אני עם פוסט טראומה. אני רוצה לאחל לכל אזרחי מדינת ישראל שישמרו על עצמם ולבקש מהם שיקשיבו להוראות פיקוד העורף כי הן מצילות חיים. מי ייתן והמלחמה הצודקת הזאת תבוא לקיצה כשידינו על העליונה. כמובן אני מזכירה גברתי שהחמאס לא עצר לרגע. גם אתמול מחבלים שוב מזנבים בלי סוף, גם אתמול נשמעו הדי הפיצוצים ואנחנו צריכים לזכור שיש נוספת ועל ממשלת ישראל להמשיך ולהיות נחושה לחסל, כמו את החיזבאללה גם את החמאס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. אני לגמרי מצטרפת לכל מה שאמרת. תודה. דבי, חזקי ואמצי. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בוקר טוב. אני רוצה להודות על הדיון החשוב הזה. המשרד מניח בפני הכנסת הצעה תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום כהוראת שעה שהתוקף שלה היה שישה חודשים מתום תקופת ההכרזה של מצב מיוחד בעורף. ההגנות שאנחנו מבקשים להוסיף כאן היו בהוראת השעה שהייתה קיימת ב"חרבות ברזל". התיקון שאנחנו מציעים הוא הגנה ואיסור פיטורים של עובד שנעדר מהעבודה שלו או שהוא לא יכול לבצע אותה בגלל שהוא נאלץ להתפנות מהבית שלו בשל נזק שנגרם לבית במהלך ההתקפה הנוכחית. זה בכפוף לכך שהוא יציג למעסיק אישור מהרשות המקומית על הפינוי מהבית. ההגנה תינתן למשך שלושה חודשים מיום הפינוי. הגנה נוספת שאנחנו מבקשים לעשות כאן במסגרת התיקון היא לגבי בן זוג של עובד שנעדר או לא מבצע עבודה כאשר מדובר בבן זוג של מי שמשרת בשירות קבע או סדיר או מי שמנוי בסעיף 11 לחוק שאלה כוחות ביטחון, מי שנקרא לשירות עבודה לשעת חירום במפעלים לשירותים חיוניים כאשר בתקופה הזאת נאלץ לעבוד בצורה עצימה יותר והנטל מוטל על בן הזוג. לכן אנחנו רוצים להגן בתקופת ההכרזה בני הזוג מפני פיטורים כי אנחנו מבינים את העומס שמוטל עליהם. התחילה שאנחנו מבקשים להוראת השעה היא מיום ההכרזה, מה-28 בפברואר כאשר נחיל רק את ההוראות האזרחיות ולא את סעיף העונשין. זה התיקון שהנחנו בפני הוועדה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה מה-28 בפברואר עד סוף אפריל? זו ההגנה שלהם? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. לאדם שפונה ההגנה היא במשך שלושה חודשים מיום שהוא פונה מהבית. כאשר הגיע התיקון ראינו שזה חוזר על הוראות קודמות של הגנה שההוראה של הפינוי הייתה כבר בתקופת "עם כלביא" וגם ההוראה של ההגנה על בן זוג של מי שמשרת בשירות סדיר או קבע. לגבי אנשי המילואים, זה מוסדר בחוק אחר. כאן מדובר על חיילים בסדיר או בקבע או מי שמשרת בשירות בשעת חירום. זה גם היה במלחמת "חרבות ברזל" או במלחמת התקומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה מוסדרים חיילי המילואים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. שני חוקים שיש הגנות על בני זוג של משרתים – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, סעיף 8. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כדאי להזכיר את זה כאן? רק להזכיר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהתחלה גם אנשי המילואים היו בחוק הנוכחי של הגנה על עובדים בשעת חירום אבל הוציאו אותם משם כי עשו את התיקון שהיה מאוד מקיף בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ואז עשו גם את התיקון בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כפי שמיכל שואלת, האם לא כדאי שנפנה לגביהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא צריך להפנות. מי שלא כאן, מוסדר במקום אחר. כיוון שיש הסדרה רחבה במקום אחר, אני לא חושבת שיש צורך בהפניה נוספת. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בחוק עצמו, בחוק חיילים משוחררים, יש חובת פרסום של משרד הביטחון ויידוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההגנות הן אותן הגנות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותן הגנות מבחינת ההיקף? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כן. אנחנו מבקשים להשוות את המצב של בנות הזוג של משרתי הקבע והסדיר שיש להם ילדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לחיילי המילואים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בדיוק. מי שמנוי בסעיף 11. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ראינו שזה חוזר על עצמו. זה מגיע אלינו לכנסת למרות שבאמת משרד העבודה כאן התחיל לפעול בתחום הזה מאוד מאוד מהר מיד אחרי תחילת המבצע או המלחמה או הפעולה. אנחנו מגיעים עכשיו, עברו שבועיים מיום שהתחיל כל העניין ואנשים כבר פונו מבתיהם ואנחנו אומרים למעסיקים שהיה אסור להם לפטר רטרואקטיבית. הדבר הזה הוא בעיכוב משמעותי. לכן אנחנו ביקשנו שתהיה איזושהי מסגרת שתוכל לאפשר את קיום ההוראות האלה בהתקיים הנסיבות המאוד חריגות האלה. אלה לא נסיבות שקורות ביום יום אבל מצד שני זה דבר שיכול לחזור ולקרות. לכן הנוסח שמונח כרגע בפניכם, זה מה שהוא מציע לעשות ובהתאם לכך ביקשנו מהמשרדים לעשות תיקון בנוסח. הנוסח אומר שאם אנחנו מדברים על אדם שהתפנה מביתו עקב נזק שנגרם בשעת התקפה, כלומר, נזק שנגרם בהתקפה ולא משהו שקרה מסיבה אחרת, הוא יקבל את אותה הגנה במשך שלושה חודשים. כרגע אנחנו יודעים שהוא צריך להציג על כך את אישור הרשות המקומית. כרגע הרשות המקומית מטפלת בפינוי והיא יודעת מי התפנה ומי לא. מאחר שאנחנו מדברים גם על מצבים שעלולים לקרות בעתיד – במקרה עתידי לשר העבודה תהיה סמכות לקבוע את הדרכים, איזה אישורים נדרשים, מה צריך להיות באישור, איך מגישים את האישור וכן הלאה. זה יהיה לגבי מקרי עתיד. לגבי ההוראה של איסור פיטורים של בן הזוג של אדם שמשרת בשירות סדיר או קבע ויש לו ילד עד גיל 14, יש כאן חידוד ובקשה להוסיף שגם אם הוא אומן של הילד עד גיל 14, הוא יזכה להגנה הזאת. במקרה כזה שר העבודה יוכל, באישור הוועדה שלנו או אם היא לא תוקם - אנחנו מדברים על מצבי חירום, כאשר אי אפשר יהיה לחכות לכך ואם במעבר בין כנסות עדיין לא הוקמה ועדה ולכן אי אפשר לאשר וכן הלאה – אם היא לא הוקמה, תהיה ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע לכך. הוא יוכל לקבוע שהצו יחול גם בנסיבות נוספות של מצב חירום אבל לשם כך הוא צריך לראות שהנסיבות של המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים או של מי שמנויים בסעיף 11. זאת אומרת שבאמת נוצר אותו עומס שדיברה עליו עורכת דין דקלה חורש, אותו עומס נוסף על השירות ועקב כך בן הזוג צריך את אותה הגנה. יכול להיות באמת פעילותו משתבשת. הוא אמנם רגיל לכך שבן זוגו חייל בסדיר או בקבע אבל בסדיר או בקבע בשגרה הדברים מתנהלים בצורה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. ההוראה הזאת באה לומר שהוא יכול להיעדר. כלומר, בן הזוג יכול להיעדר. גם אם הוא ייעדר לחלוטין, עדיין יש את איסור הפיטורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. בגלל ההיעדרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם זה לתקופה של שלושה חודשים? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע זאת הכרזה על מצב חירום. אם השר יקבע צו, הוא יוכל לקבוע את זה לתקופה שהוא יראה לנכון כי יכול להיות שזאת תהיה תקופה קצרה או ארוכה, יכול להיות שהוא יחשוב שהוא לא צריך את זה לאורך כל תקופת ההכרזה אלא רק לתקופה עצימה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי נשות חיילי מילואים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אמרה שזה חוק אחר. זה לא כאן. את זה רוצים להשוות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוצים להשוות אותם לאנשי המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי חיילי מילואים אנחנו יודעים שביום יום שלהם הם אזרחים ותקופת המילואים היא זו שיוצרת את אותו עומס. לחיילי קבע וסדיר זה דווקא לא כל כך מובן מאליו. תמיד הוא היה חייל, אם הוא חייל בשדה – הוא תמיד בשדה, אבל בתקופת חירום העומס הוא אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למדנו שגם לגביהם זאת לא תקופת שגרה והם צריכים לתת יותר ממה שהם נותנים בדרך כלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש עוד תיקון נוסף שנוגע להוראת שעה נוספת לגבי מוסדות חינוך שנסגרים בהוראת הרשות המקומית. בהוראה המקורית, ב"חרבות ברזל", תיקון מספר 5, נכללה איזושהי הרחבה. אנחנו מצטרפים לחוק קיים שיש בו הגנות על עובד שלא היה יכול להגיע בגלל הוראה של פיקוד העורף ואדם שלא יכול היה להגיע בגלל סגירת מוסד החינוך של ילדו. בדרך כלל זאת סגירה או של הוראות של פיקוד העורף או הוראות של השר האחראי. אם זה שר החינוך, הוא יכול להורות על סגירת המוסד ואז אם יש לו ילד צעיר, הוא צריך להשגיח על ילדו. בתיקון מספר 5, בתקופת "חרבות ברזל", דובר על כך שגם סגירה שהיא עקב הוראה של הרשות המקומית, או משרד החינוך עצמו, מנהל בית הספר אומר שכרגע הוא לא יכול לפתוח ו כי בנסיבות האלה הוא חושש לפתוח, הייתה הרחבה של ההוראה הזאת. אני מבינה שמשרד העבודה אמר שהוא קיבל בקשות ואולי תוכלי להסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גיל הילד הוא עד גיל 14? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 14 ואדם עם מוגבלות עד גיל 21 במוסדות חינוך כפי שהוגדרו בחוק. אני אומר לגבי סגירת מוסדות חינוך בהוראה של רשות מקומית. ככלל מי שצריך לתת את ההוראות זה שר החינוך. אנחנו לא רוצים שהורים ייפלו בין הכיסאות. אנחנו רואים עכשיו שנפתחו מוסדות חינוך באזור הדרום ואז חלק נפתחים וחלק לא למרות שיש להם את האפשרות. במצב דברים שבו ההורה מצוי בבית כי מוסד החינוך נסגר, אנחנו חושבים שחשוב שתהיה הגנה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי לחדד שגם משניתנה הוראה שאפשר, עדיין ניתנת להורים הזכות אם הם לוקחים או לא לוקחים את הילדים לבית הספר. יש לא מעט הורים שבחרו כרגע לא לקחת את הילדים. גם משרד החינוך מאפשר להם את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם משרד החינוך מאפשר, זה משהו אחר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אנחנו מדברים על הוראה של שר אחראי, של מוסד או רשות מקומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוראה גורפת. אם זה רצון אינדיבידואלי של אדם, זה כבר לא יחול << אורח >> קריאה: << אורח >> הנחה מחמירה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני לא יודעת אם ב-זום נמצא כאן נציג של משרד החינוך אבל אני מבינה שאמורה לצאת הנחיה של שר החינוך כדי שיהיה תיאום בין הרשויות לבין המשרד עצמו. כך נאמר לי ואם יש מישהו שרוצה לתקן, מוזמן לעשות זאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שנעבור להקראה, ביקשו לדבר מוזמנים שנמצאים ב-זום. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> פורום נשות המילואימניקים. אנחנו ארגון של משרתים. אני יודעת שהפנייה של החוק היא לא עבור בני הזוג של המילואימניקים כמו שנאמר כאן אבל יש שני עניינים שנוגעים לאנשי מילואים כרגע עומדים בסימן שאלה. זה נוגע לצו שעה שנגמר ב-31 בדצמבר 2025 שהגן בעת מילוי התפקיד על בת זוגו מזמן מילוי התפקיד. כרגע ההגנה בחוק היא רק בשל שירות המילואים, מה שמצריך את הכניסה לתהליך הוכחה משפטית של הקשר הנסיבתי בין המילואים לבין הפיטורים שהוא עוד יותר קשה גם עבור בת הזוג ולא רק עבור המשרת עצמו מול המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי כי החוק הזה שאנחנו דנים בו לא חל על אנשי מילואים. את מדברת על חוק אחר ולא על החוק הזה. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אמרתם שיש כבר הסדרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. לשני חוקים אחרים. את אומרת ששם זה לא מגן מספיק טוב. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> שם זה לא מגן מספיק טוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא קשור לחוק שלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי יסבירו לנו למה עדיין לא ניתן צו שפג תוקף בדצמבר 2025. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אני כאן להאיר את העובדה שבשלושת החודשים האחרונים אנחנו רואים גל חדש של פיטורים ויש משפחות שפונות ואומרות שבעצם כרגע מאז פג תוקף צו השעה הן מקבלות פיטורים, בין של בן הזוג או בין של משרת המילואים עצמו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רוצה לחדד כי אני מכירה את זה היטב. לפני הכרזת מצב מיוחד "עם כארי". יש כאן איזושהי תקופת דלתה שהסתיים המצב הקודם, השחרור מעזה, ועכשיו עוד פעם יש גל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני מבינה נכון מה שאומרת איילת, הצו שהסתיים אומר לא רק שאי אפשר לפטר את בן או בת הזוג עקב שירות מילואים אלא הוא דיבר גם לאחר סיום המילואים לתקופה מסויימת. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> שני הבדלים. הצו דיבר על איקס זמן אחרי 6ימים ובעצם רוצים להשוות את זה לבת הזוג אבל בעצם הנוסח היה בעת השירות או מרגע הקריאה ולא בשל. הדיוק המשפטי. גם כאן בחוק שלכם אתם מדברים על בשל המילואים, מה שמצריך את ההוכחה המשפטית שיש קשר נסיבתי ומכניס את התובע עצמו, את מי שמפוטר, לצורך ללכת ללכת ולהוכיח שיש קשר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני אבהיר שיש שני תיקוני קבע בחוקים שהזכרתי, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, סעיף 2(א) שאוסר על אפליה מחמת שירות של בן זוג לרבות בעניין פיטורים וגם תנאי עבודה, וחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) שאוסר על פיטורים בשל השירות של בן הזוג. זה בהחלט מכיל את המצב של המילואים עצמם ואנחנו לא רואים קושי עם זה. ההתייחסות היא להוראת שעה שהייתה בחוק חיילים משוחררים למצב דברים שבו מעסיקים היו צריכים לפנות ולבקש היתר מראש מוועדת התעסוקה שבאחריות משרד הביטחון. זה נקבע כהוראת שעה כדי לבחון את הדברים ולא כהוראת קבע. כרגע יש את ההוראות הקבועות שהן נאכפות פלילית על ידי משרד העבודה. שוב, התיקון של קבלת היתרים מראש הוא משהו שהוכנס לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) וזה באחריות משרד הביטחון. אפשר לבחון את זה אבל זה לא התיקון שעומד בפנינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. זה ברור. תכף נפנה למשרד הביטחון. איילת מעלה שני נושאים. נושא אחד זה הצו שהסתיים עליו אנחנו מדברים. מה הנושא השני? << אורח >> איילת עירון: << אורח >> התכוונתי שיש כאן שני הסדרים שמשתנים. מצד אחד את הזמן שמרגע קבלת צו מילואים, אתה בהגנה. מצד שני הקשר הנסיבתי שאתה צריך להוכיח את הקשר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> ועדת התעסוקה שהייתה בוחנת אם לתת או לא לתת היתר, בוודאי הייתה צריכה לבדוק את הקשר הסיבתי. זה משהו שהוא לא משתנה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא מדברת על ההוראה הזאת. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אני באה לדווח שאנחנו בפועל רואים פער בין סוף 2025, משהו שמתעורר מהשטח. אנחנו רואים את עצמנו באים להציג את הדברים שאנחנו רואים מהשטח. יש עשרות פניות על פיטורים שקרו בשלושת החודשים האחרונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו נבדוק את זה. נעלה את משרד הביטחון שייתן תשובות על מה שביקשת. נקבל את התייחסות משרד הביטחון לדבריה של איילת. << אורח >> ברק שאולוף: << אורח >> אני פחות בקי בנושא שאיילת ציינה. אנחנו נעשה את הבדיקה ונחזיר תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. זה חשוב לנו מאוד. אנחנו נשמח לקבל תשובה בכתב לראות אם צריך לתקן גם שם. אני לא הבנתי את הפער ומדוע זה קורה. אני מבינה שאתה לא יכול לתת לנו את התשובות אבל נשמח לקבל אותן מאוחר יותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אומר לגבי הנושא שאיילת העלתה וברק אמר הוא יעשה בדיקה שצריך לעשות דיון ייעודי בהתייחס לכך שאנשי המילואים שירתו תקופה מסוימת ואחר כך היו כמה חודשים שהנשים שלהן יצאו פתאום מהטווח שניתן לפטר אותן כאשר לדעתי ההגדרה מדברת על שישה חודשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הגנה במשך 30 ימים אחרי שירות המילואים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 30 ימים מתום שירות המילואים אבל יש כאן מצב אבסורדי שעכשיו עוד פעם בגלל המצב בצפון מגייסים גל והמספר של 40,000 אנשי מילואים כליין הוא כבר ממש לא רלוונטי. אתמול דיברו על 400,000 אנשי מילואים. יוצא שאז אנחנו נופלים בין הכיסאות של ההגנה על 30 ימים שזאת התחולה הקודמת ובמקביל לזה שכבר גמרו את תהליך הפיטורים, בן הזוג מקבל עוד צו. יש כאן אבסורד. לדעתי זה חוק אחר שאנחנו כוועדה חייבים לתת עליו את העת. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> התכוונתי לבדש את ההרחבה בעניין סגירת מוסדות חינוך בהוראת הרשות המקומית או המוסד אבל היות וזה כבר הוכנס פנימה, לא נותר לי אלא להודות למשרד העבודה ולוועדה על קיום הדיון הזה. לצערי את הנוסח לדיון לא הספקתי לראות לפני הדיון. במעבר מהיר נראה שאין לי הערות לגביו אבל ברשות היושבת-ראש, אני ארצה לשמור לעצמי את הזכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לשמור את הזכות אבל אנחנו כנראה נצביע היום. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> אני מתכוונת להמשך הדיון. במהלך ההקראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אין בעיה. השינוי נעשה לטובת העובדים כדי שזה יהיה במהירות ולא יצריך את כל שלושת השלבים או מספר השלבים שנדרשים בחקיקה מלאה. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> לכן אנחנו מתלבטים באיזשהו עניין. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> לשכת המסחר. אני רוצה להתייחס לעניין של תחילת החוק. לפי מה שאני מבינה הוא מתחיל ב-28 בפברואר, זאת אומרת, מרגע שהתחילה המלחמה. כלומר, ההגנה ניתנת באופן רטרואקטיבי. אנחנו שוב ושוב חוזרים על הטיעון. יש כאן גם בעיה עקרונית וגם בעיה פרקטית שמחילים הוראה כזאת באופן רטרואקטיבי, כאשר המעשה כבר נעשה. לא יתכן שמעסיק שעבר את כל הפרוצדורה - ולא נשכח שגם הוא נמצא באותן מצוקות , אותם מילואים, אותן הכבדות, הוא לא שונה מעובדים, על אחת כמה וכמה כשיש עליו כזאת אחריות - להטיל עליו עכשיו באופן רטרואקטיבי את הביטול של הליך פיטורים שהוא כבר נקט בו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת. תודה. אנחנו נשמע את משרד העבודה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בין צדדים ליחסי עבודה קיימים יחסי אמון מתמשכים ופיטורים בנסיבות כאלה, כאשר אנחנו מכירים את החוק ויודעים שהיו הוראות דומות וזה גם פורסם לציבור, הפצנו את התזכיר הזה – בנסיבות כאלה אנחנו לא חושבים שיש ציפייה למעסיק שתינתן לו הגנה ולדעתנו הוא חשוף גם היום בפני תביעות אזרחיות. אנחנו נגיד שסעיף 4 לחוק הגנה על עובדים מקים חזקה שעובד שפוטר בנסיבות האלה גם חודשיים אחרי, הוא פוטר בגלל העילות האסורות ויש חזקה שקיימת כבר היום. לגבי ההגנה השנייה שאנחנו נותנים לבני זוג של משרתים ומי שמנוי בסעיף 11, כבר היום המעסיק עשוי להיות חשוף לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לעניין של אפליה מחמת הורות, של פיטורים מחמת הורות, כאשר ההורה נעדר בגלל נסיבות של השגחה ונסיבות חירומיות. אנחנו חושבים שאין ציפייה אמיתית לזה שהפיטורים הם תקניים ונעשו לפי דין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האיסור הוא על פיטורים בגלל היעדרות או אי ביצוע עבודה שנבעו מהפינוי. כמו שאמרה עורכת דין חורש, יש לנו גם עבירה של נטל ההוכחה שסיבת הפיטורים היא לא כזאת. חשוב לי להזכיר את זה. עוד דבר שחשוב לי להזכיר זה שההגנה לא מבטיחה תשלום שכר. ההגנה היא מפני פיטורים והנושא של שכר הוא נושא אחר. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> הקליניקה לזכויות עובדים ואני גם בשם ארגוני... כמו קו לעובד וארגונים נוספים. אני רוצה להעיר לגבי ההערה האחרונה שנאמרה כאן על ידי היועצת המשפטית לוועדה. העמדה שלנו בעיקר נוגעת למה שאמרה עורכת הדין בן שבת כרגע לגבי הזכות לשכר. הצעת החוק כפי שהיא כרגע שמקנה הגנה מפני פיטורים היא כשלעצמה – זה מהניסיון הנצבר שלנו גם במערכה הנוכחית ובטח במערכות הקודמות – כשהיא לא כוללת בצידה הסדרה של הזכות לשכר, היא לא שווה הרבה. הניתוק הזה שבין פיטורים או הזכות לעבודה כשלעצמה שהחוק קובע לבין הזכות לשכר הוא ניתוק מלאכותי שלא קיים בחוקים אחרים, בחוקי הגנה אחרים על עובדים, וזאת פיקציה שיוצרת בעיות בשטח בהן בכל סבב אנחנו נתקלים בהן. בפועל התוצאה של זה היא שעובדים על הנייר אולי נהנים מההגנה הזאת שהחוק נותן ולכאורה הם לא מפוטרים אבל המשמעות המרכזית של עבודה היא שיש זכות לשכר. זה דבר שלא הסדירו בחקיקה ראשית. מלכתחילה החוק חייב לכלול הסדרה של זה בחקיקה ראשית, מלכתחילה ולא בדיעבד באמצעות איזשהם הסדרים קיבוציים כפי שזה נעשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני חייבת לומר לך שאני לא מזלזלת בזכות הזו לשמור על מקום עבודה. זה לא דבר של מה בכך. זה בהחלט משהו שהוא בעיניי עומד בפני עצמו. לגבי שכר, גם אם לא פיטרו אותי ואני לא מגיעה לעבודה, יכול להיות שאני לא אקבל שכר. בעיניי ההפרדה דווקא היא מאוד מאוד טבעית. האם כן לקבוע פיצויים ראש במקרים כאלה או לא לקבוע מראש, זאת כבר שאלה אחרת אבל אני לא רואה כאן פיצול מלאכותי. בעיניי זה פיצול הגיוני לחלוטין. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> ודאות למעסיקים ועובדים זה משהו שהוא חשוב. נושא של שכר הוא נושא תקציבי וזה משהו שמשרד האוצר צריך להידרש לו. כמו שנאמר כאן, בדרך כלל יש הסדר של פיצויים ובעקבותיו יש הסכמות קיבוציות וכך זה עבד במערכות האחרות. נראה מה יגיע לכנסת ואיך הדברים יתקדמו כאן אבל זה נושא תקציבי. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> שלום לכולם. התאחדות התעשיינים. אנחנו מתנגדים להחלה רטרואקטיבית של ההוראות האלה. זאת הוראה שלמעשה לא הייתה מוכרת למעסיקים, זה מצב משפטי שלא מוכר למעסיקים ולהחיל אותו באופן רטרואקטיבי בעינינו זה לא נכון. זה נטל שהוא לא סביר והוא לא מידתי. גם בהינתן – כמו שאמרה עורכת-דין חורש – יש גם מסגרות וכלים משפטיים אחרים שיכולים לחול על התקופה הזאת כמו למשל חובת תום הלב שבית הדין יודע לעשות בה את השימוש. לכן יש אפשרויות אחרות שאפשר להחיל על תקופה כזאת, על תקופת המעבר. להחיל באופן רטרואקטיבי, זה לא נכון מבחינה משפטית וזה לא הוגן. כמובן חשוב לי לציין שההגנה הזאת מצטרפת להמון הגנות שחלות מפני פיטורים וגם את זה צריך להביא בחשבון. בשנתיים וחצי האחרונות לצערנו כולנו חווים תקופה מאוד מאוד קשה וגם הנטלים האלה הגיעו לכתפי המעסיקים. לדבריה של עורכת דין גרוס. אני הבנתי שהיא מדברת על מנגנונים מטעם המדינה. כמובן שהעמדה שלנו היא שכאשר עובד לא מגיע לעבודה, הוא לא אמור לקבל תשלום על אין עבודה. זה לא אמור לצאת מהכיס של המעסיק. << אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >> משרד המשפטים. אני עוסקת בחירום בייעוץ וחקיקה. היה חשוב לי להתייחס להצעה של הוועדה להפוך את ההוראות להוראות של קבע. כידוע הממשלה ביקשה לקבוע את זה כהוראת שעה. זה נובע מהתפיסה המקצועית שלנו לגבי זה שבזמן חירום אנחנו קובעים דברים כהוראת שעה שנועדה להתמודד עם מצב החירום הנוכחי ולאחר מכן לחשוב על התרחישים המלאים ולהפיק לקחים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כבר שניים או שלושה משתתפים שאלו למה רטרואקטיבית. את צריכה לחוקק מחדש את כל החוק הזה כשהוא דומה אחד לאחד למה שהיה כבר קודם. כאשר כבר גיבשנו בשנתיים וחצי האחרונות מה קורה בתקופות חירום – לא צריך את כל התהליך הזה לעשות מחדש. אם יש הוראות ספציפיות שהן באמת שונות, בסדר, תחוקקו מחדש אבל אנחנו חוזרים על אותן הוראות שוב ושוב ואז יש לנו פתאום חור באמצע של חודשיים וחצי ואז מגיעות אלינו טענות למה רטרואקטיבית ולמה לפגוע במעסיקים. אני חושבת שהרצון של הוועדה כאן לקבוע את ההוראות הללו שהן מאוד גנריות צורה קבועה ולא הוראת שעה הן נכונות ביותר. שוב, תחת הכוכבית שאם יש הוראות ספציפיות לתקופה ספציפית, בהחלט רשאים להביא לכנסת את כל התהליך הזה מהתחלה, מ-א' ועד ת'. גם הזמן שלנו הוא יקר וחבל לבזבז על דברים שברורים לנו שיקרו גם לא עלינו אם יהיה עוד פעם אירוע חירומי כזה. בסדר, בהחלט זכותך להביע את העמדה והיא נשמעה. תודה. אנחנו נתחיל בהקראה ואם תהיינה הערות כאלה ואחרות, אתם מוזמנים לבקש את רשות הדיבור ונשתדל לתת לכולם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 1. תיקון סעיף 2 בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – (1) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: "(ב3) לא יפטר מעסיק בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, על שטח מדינת ישראל, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ולעניין תקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה מצוי הבית שממנו התפנה. ההוראה הזאת הוראה קבועה. החלק שאומר שהנזק נגרם לבית כתוצאה מהתקפה וכאשר קורה אירוע כזה ולכן אדם נעדר מהעבודה והעובד מסר למעסיק אישור על כך, תחול ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להאמין שכאשר אומרים שטח מדינת ישראל זה כולל יו"ש. מה קורה אם עובד גר ביהודה ושומרון ועובד בתל אביב? זה עדיין חל. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רוצה לבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח שתבדקי אבל עוד היום כי נגיע להצבעה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לדעתי כן אבל אני רוצה לבדוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן ההוראה היא הוראה קבועה. היא לא תחול רק אם שר יקבע שהיא תחול. כל מקרה של התקפה שגרמה לנזק שבגללו אדם היה צריך להתפנות מביתו, תזכה בהוראה הזאת כפוף למתן האישור. השאלה איזה אישור נדרש, מה כתוב באישור, איך מוסרים אותו, מי נותן את האישור. אלה יהיו השאלות שהשר צריך יהיה לקבוע בצו. הוא לא יהיה חייב לקבוע בצו לכל עניין ועניין. יכול להיות שהוא יקבע צו כללי שיחול ממועד מסוים ואילך כאשר רק לגבי התקופה שלנו הנוכחית אנחנו אומרים שזה אישור מהרשות המקומית שתחומה מצוי הבית ממנו הוא התפנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאת אומרת השר יקבע, איך הוא יקבע? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתקנות או בצו. בחקיקת משנה. אני רוצה להציע שהאישור יהיה אישור הרשות המקומית ואם השר יחליט על דרך אחרת, הוא יוכל להוציא צו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר תודה כי זה מה שרציתי להעיר. אנחנו עלולים לתקוע את עצמנו. אם משאירים את זה בנוסח כפי שזה היום, נגיע לאותה סיטואציה בה שום דבר לא יקרה עד שהוא לא יוציא תקנות. אם אנחנו אז נותנים את ברירת המחדל שזה אישור של הרשות המקומית, זאת ברירת המחדל. אם הוא יחליט שצריך עוד, הוא יצטרך עוד. אני חושבת שכך זה צריך להיות מנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברירת המחדל תהיה אישור רשות מקומית והשר רשאי לקבוע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אישורים נוספים או אחרים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני מבינה שזה מקובל גם על השלטון המקומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך לברר איתם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. היא אומרת שהיא מניחה שזה מקובל עליהם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כן. מקובל עליהם. << אורח >> קריאה: << אורח >> האישור הזה תקף היום בכל מקום. הרשויות הן האורגן שמתכלל את כל נושא הפגיעות ולכן הרשויות הן ברי הסמכה גם להפנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב4) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, לרבות אם הוא אומן את הילד ובידו אישור כאמור בסעיף (ב)(3) עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11. יש לנו כאן את בן הזוג. הוא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד כשבן הזוג שלו או שהוא חייל בקבע או בסדיר או שהוא מי שמנוי בסעיף 11 ושם מדובר בשוטר, מי שגויס לעבודה בשעת חירום ועוד גורמים נוספים שעקב מצב החירום יכול להיות שהם מגויסים. כאן מדובר על תקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום 28 בפברואר. שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, לקבוע בצו כי הוראת סעיף קטן זה תחול גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על שירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים בסעיף 11". הוא רואה, הוא יכול להכריז על זה בעוד מצב מיוחד בעורף אבל הוא צריך לראות שהמצב המיוחד בעורף באמת דרש איזושהי התגייסות של אותם גורמים שמנויים בסעיף 11 או של החיילים. (2) בסעיף קטן (ד), בפסקאות (1) ו-(2), במקום "או (ג)" יבוא "(ב3), (ב4) או (ג)". הסעיף הקטן הזה עוסק בנושא של קבלני כוח אדם. עובד של קבלן כוח אדם, אסור למעסיק בפועל לפטר אותו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בדומה להוראת השעה שהייתה ב"חרבות ברזל", אנחנו מחילים את ההוראות האלה גם על קבלן שהוא המעסיק של העובד וגם על מעסיק בפועל שהעובד מוצב אצלו ואנחנו קובעים שאם הוא פוטר בנסיבות האלה, חזקה שגם המעסיק בפועל גרם לכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומר משהו גם למי שנמצא ב-זום. אנחנו נקרא את כל הסעיפים ואם למישהו יהיו הערות, נאפשר לו להעיר אותן, במקום שנעצור בכל סעיף וסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 2. תיקון סעיף 4 בסעיף 4, בפסקה (1), במקום "לפי העניין" יבוא "(ב3) או (ב4) לפי העניין". << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> סעיף 4 לחוק ההגנה קובע שבתביעה אזרחית של עובד כלפי מעסיק יש היפוך נטל בנסיבות בהן הוא פוטר בנסיבות החירומיות, בהיעדרות בנסיבות שמנויות היום בחוק והנסיבות שאנחנו מציעים היום להגן עליו. אם הוא פוטר בנסיבות האלה ובתוך התקופה הזאת או חודשיים לאחר מכן, יש היפוך נטל. המעסיק צריך להוכיח שזה לא בגלל העילה האסורה לפיטורים. אנחנו מחילים את זה גם על ההגנות הנוספות של איסורי הפיטורים שאנחנו שקובעים היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 3. תחילה תחילתו של חוק זה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (להלן – יום התחילה), אולם לא יועמד אדם לדין בשל עבירה על הוראות סעיף 2(ב3) או (ב4) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד ערב יום פרסומו של חוק זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת אומרת, הרטרואקטיבי יהיה רק בנושא המקצועי. כלומר, הפיטורים לא יהיו תקפים אבל לא תהיה כאן שום החלה פלילית על האירוע. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנושא האזרחי כולו, גם הפיטורים, אם יש פיצויים על הפיטורים. 4. הוראת שעה – שאגת הארי בתקופה שמיום התחילה עד תום שישה חודשים ממועד סיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), יקראו את החוק העיקרי, כך שבסעיף 2(ב)(1), ברישה, במקום הקטע החל במילים "כאמור בסעיף קטן (א)" עד המילים "של השר האחראי" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי". זאת הוראה עליה דיברנו, שמשרד החינוך אמר שהוא מבקש להרחיב לתקופת ההכרזה הנוכחית את האפשרות של הגנה על העובד שמשגיח על ילדו בתקופה שבית הספר או המוסד החינוכי נסגר בגלל הוראה של מוסד החינוך או של הרשות המקומית. זה לא מורחב באופן קבוע ואני מבינה שרוצים לעשות סדר בנושא הזה. בסופו של דבר רוצים שיהיו הוראות מרכזיות לגבי הנושא אבל כרגע ממשיכים בהסדר הזמני הזה שגם מוסד החינוך, הרשות המקומית, יכולים לתת ה וראה. אני רוצה לציין שכאן – או בכלל בנוסח כיוון שעבדנו עליו מהר מאדו – יכול להיות שיהיו תיקוני ניסוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאן אנחנו מדברים על שישה חודשים בתום. בסעיפים הקודמים דיברנו על תוך כדי האירוע ולא לאחריו. כאן את אומרת בתום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההגנה היא לא לשישה חודשים. ההגנה היא בגלל ההיעדרות, הפיכת נטל הוכחה של התקופה של משך ההוראה. כיוון שזאת הוראת שעה אנחנו קובעים כמה זמן היא תופיע בספר החוקים. סעיף קטן (4) הוא סעיף שלא יישאר בספר החוקים לתמיד. הוא ממש הוראת שעה ובעצם יכניסו אותו לתוך החוק רק במשך תקופת ההוראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, ההגנה היא לא עד תום שישה חודשים מהתקופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שהדבר הזה ידרוש תיקון נוסח גם בגלל שעדיין מופיעה בספר החוקים הוראת שעה קודמת ממלחמת "חרבות ברזל" שקובעת את אותו תיקון ולכן צריך לדאוג שהתיקונים לא ידרכו זה על זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש חוק, למה צריך את הוראת השעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי הוראת השעה הקודמת תקפה עד 30 ביוני השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני מבינה נכון, אמנם היא הייתה עד 30 ביוני ובתנאי שההכרזה בתוקף. אם ההכרזה לא הייתה בתוקף, זה לא רלוונטי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע היא קבועה בספר החוקים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היא לא יכולה להימחק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא לא יכולה להימחק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעיניי בניסוח יש משהו שהוא מאוד טריקי ולא ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נצטרך לכתוב את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נצטרך לדייק את זה. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> אני אתחיל דווקא בסעיף עליו דיברתם עכשיו. לגבי הוראת השעה מ"חרבות ברזל", יש שם התייחסות לתקופה הקובעת והתקופה הקובעת שבאותה הוראת שעה כבר פקעה. לכן ממילא אין משמעות להוראת השעה למרות שלכאורה היא עוד בתוקף. למרות שהיועצת המשפטית לוועדה סוג של ענתה, לא ברור לי למה הסעיף הזה הוא הוראת שעה. הסוגייה הזאת של היעדר יכולת להגיע לעבודה בגלל סגירת מוסד חינוך - בגלל החלטה של הרשות המקומית או של המוסד - חוזרת על עצמה ולנו נראה שזאת דווקא צריכה להיות הוראת קבע בניסוח כזה או אחר. עוד שאלה לגבי סעיף 1 להצעת החוק. ההתייחסות לאפשרות לקבוע הגנה היא עדיין במצב של מצב מיוחד בעורף והשאלה שלי היא למה. יכולה להיות סיטואציה של גיוס מילואים מוגבר או צורך בהגנה גם אם לא הוכרז מצב מיוחד בעורף. אם כבר נותנים סמכות לשר, אולי כדאי שהסמכות תהיה מעבר לכך, ובלבד שהוא השתכנע שהסיטואציה מצריכה את זה, משפיעה על השירות של החיילים ולאו דווקא רק מצב מיוחד בעורף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את בעצם אומרת שאת ההגנה על איסור פיטורים של בן זוג של חייל אפשר לעשות גם לסתם מצבם אחרים של גיוס מילואים. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שעורכת הדין אולגה פרישמן ממשרד המשפטים הסבירה לנו קודם למה אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מצומצמים, לעשות הכול בהוראת שעה ולא לפתוח את המסגרות. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> אני חושבת שיש כאן מספיק איזונים ובלמים משום שזה באישור הוועדה ורק לאחר שהשר נוכח שוגם אם היה נאמר שהנסיבות – אמנם כרגע זה מצב מיוחד בעורף – משפיעות על השירות של חיילים, עדיין זה עדיין היה מספיק מגודר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לגבי הוראת קבע. הוראת קבע כפי שכבר הוסבר וזה אחרי שיח עם משרד החינוך, הרעיון המסדר הוא שבאמת ההוראות יהיו מרכזיות של משרד החינוך שמתכלל את הדברים או של פיקוד העורף ולא של כל רשות בפני עצמה. לכן אנחנו לא קובעים את זה כהוראת קבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי את מה שאמרת עכשיו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> רק מוסד חינוך, כמו שבמקור זה מופיע בחוק, הוראה או של פיקוד העורף או של שר אחראי שבדרך כלל זה שר החינוך מתוך ראייה רוחבית של כל המערכת ואיך מתפעלים אותה. לכן אנחנו לא קובעים את האפשרות הזאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה צריך להיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> מה שאני מבינה שאמורה לצאת הנחיה של שר החינוך לגבי תיאום עמדות עם רשויות מקומיות לגבי מתי פותחים ומתי לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לנו ב-זום את נציג משרד החינוך? << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> הלשכה המשפטית במשרד החינוך. כמו שכבר נאמר כאן אנחנו עובדים על הנחיה שתסדיר את הנושא של סגירת מסלול חינוך על ידי רשויות מקומיות. למעשה הסמכות לגבי פתיחת מוסדות חינוך וסגירת מוסדות חינוך היא סמכות בלעדית של שר החינוך אבל בגלל כל העניינים שעלו מצד רשויות מקומיות, אנחנו כן עובדים על הנחיה שתסדיר את הנושא כך שרשות שמעוניינת שלא לפתוח, תפנה לשר החינוך ושר החינוך יכול לאשר או לא לאשר לה. על זה אמורה לצאת ההנחיה. לגבי הנוסח שהוקרא אין לנו מה להוסיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם מבחינתכם נכון להשאיר בינתיים את ההוראה הזאת עד שתצא הנחיה כזאת? להשאיר את ההוראה הזאת לתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף הנוכחית? צריך להשאיר את ההוראה שנותנת גם סמכות למשרד החינוך? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כרגע זה כהוראת שעה. << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> כן. זה מצוין שזה בהוראת שעה. צריך להשאיר את הפתח הזה להסדרה עתידית ככל שיהיה צורך. כרגע אנחנו יכולים להסתדר עם הנוסח הזה שהוצע. תצא הנחיה לרשויות. << אורח >> חגית מגן: << אורח >> סמנכ"לית שכר והסכמי עבודה במרכז השלטון המקומי. אני רוצה להתייחס לשינוי שנעשה עכשיו כאשר ברירת המחדל תהיה אישור מהרשות המקומית. נאמר כאן שמרכז שלטון מקומי הסכים לשינוי הזה. אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חלק מהרצון שלנו שזאת תהיה הוראה קבועה כדי שלא ניצור מצב שיהיה כמו שקורה עכשיו שעוברים כמה חודשים עד שההוראה נכנסת לתוקף ובינתיים אפשר לפטר. לכן הנחת המוצא היא שאנחנו רוצים שכן יהיה איזשהו אישור שברור שזאת הנחת המוצא אלא אם כן השר יחליט אחרת. למה זה מפריע לכם? << אורח >> חגית מגן: << אורח >> לא תמיד יש בידי הרשות המקומית את המידע הזה. במקרה הזה שקרן הפיצויים נתנה לרשות המקומית את המנדט והיא נכנסה בנעלי קרן הפיצויים והיא יודעת בדיוק מי מפונה ומי לא, זה בסדר להוראת השעה כי זה המצב כרגע. אבל אני לא יודעת לומר את זה כי כברירת מחדל בכל אירוע חירום אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא פעם ראשונה. ראינו את זה לאורך השנתיים וחצי האחרונות. << אורח >> חגית מגן: << אורח >> אני אשמח שמירה סולומון, היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי שנמצאת איתי, תשלים את הדברים. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אני אמשיך את דבריה של חגית. גם במסגרת "עם כלביא" נחתם נוהל של רשות החירום הלאומית והנוהל הזה קובע שהרשות המקומית נכנסת בנעלי קרן הפיצויים ובעצם מטפלת בפינוי אנשים שביתם נחרב ואינו ראוי למגורים למלונות או להסדר בקהילה. הרשות המקומית מקדמת ומקיימת את מרכז הסיוע הראשוני, המסר, לשם מגיעים האנשים והיא מבצעת את הרישומים ולכן יש לה את כל המידע. אנחנו תמכנו מאוד במסגרת "עם כלביא" ו"שאגת הארי"| שהרשות המקומית תהיה זאת שתנפיק את האישורים. זה דבר שהוא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הדברים שלך מאוד חשובים אבל לא שומעים אותך טוב. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> מירה, אני אסביר את הדברים ואם את חושבת שצריך לתקן, אני אשמח. מה שחשוב לרשויות המקומיות זה לומר שבתקופת ההכרזה הנוכחית, שזו האחריות שלהן, שזה באמת יהיה אישור של רשות מקומית ובכל מצב אחר תישמר האפשרות לשר לקבוע איך יינתן האישור. זה מה שחשוב לשלטון המקומי כי הם אומרים שיכול להיות שהאחריות לא תהיה שלהם, היום הן מפנות את התושבים לבתי מלון ומהנדס של רשות מקומית בודק את המבנה והן לא יודעות אם זה יהיה ההסדר בעתיד. לכן כמו שאני מבינה הם תומכים בכך שתהיה סמכות לשר אחרי ההכרזה הנוכחית לקבוע את אופן מתן האישור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמו שהיה כתוב בנוסח המקורי. שאלנו את עצמנו האם במצב הנוכחי זה אישור הרשות המקומית ואם חס וחלילה יהיה עוד מצב כזה, זה יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אסביר לכם. אנחנו כאילו חוזרים לבראשית, לעניין עצמו והוא האם אנחנו קובעים את זה כהוראת קבע או כהוראת שעה. אם אנחנו קובעים את זה כהוראת קבע ואנחנו לא נותנים מה האישור הרלוונטי, בעצם לא עשינו כלום וחזרנו לנוסח הראשוני ראשוני שאין בו הוראת קבע כי לא נדלג על החודשיים-שלושה או כמה זמן שלא יהיה, התקופה שעד שיחליטו איזה אישור יהיה רלוונטי ובינתיים המעסיק לא יודע. העובד לא יכול לבוא עם אישור כי אנחנו לא יודעים איזה אישור ואז מה עשינו? בעצם לא עשינו כלום. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה לא יבוא לאישור. אם אני מבינה נכון זה יהיה צו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. צו בלי אישור ועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם ב-1? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(ב), ב-(2). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, נשאיר את זה בנוסח המקורי. אם רק השר מוציא את זה, בסדר. בתקופה הזאת זה יהיה האישור של הרשות המקומית אבל חס וחלילה יהיו לנו עוד פעם אירועים והכרזות כאלה, נצטרך לחכות לשר שיוציא צו על מהו האישור הרלוונטי איתו אפשר לגשת למעביד. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> העמותה למען משרתי המילואים. כמו שראינו התיקון הזה לא נוגע ישירות לחיילי המילואים אבל יש שני נושאים שנגעו בהם כאן והם מאוד מטרידים אותנו והם צריכים להגיע לוועדה. נושא אחד הוא הסיום של ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה שנוגע לאנשי מילואים ונשות המילואים וקיצור התקופה המוגנת מ-60 ימים ל-30 ימים. אנחנו כבר כמעט חודשיים וחצי אחרי שתוקף הצו פג ועדיין לא חידשו אותו. נכון שזה נעשה באמצעות צו הרחבה אבל יכול להיות שהגיע הזמן לעשות את זה באמצעות חקיקה ולא בהסכם כי אנחנו רואים המצב הביטחוני לא משתנה. הדבר השני שאנחנו חוזרים עליו שוב ושוב זה הפער הזה של התקופה המוגנת. יש הגנה כללית בה הנטל מוטל במידה רבה על העובד על פיטורים במקרה של קריאה לצו מילואים. ההגנה המוחלטת כרגע היא בתקופת המילואים ו-30 ימים אחריה. בתקופה שבין קבלת הצו לבין המילואים יש איסור כללי אבל אין איסור מוחלט. אנחנו עומדים על כך שיש בעיה היום במיוחד לגבי הצווים החוזרים ונשנים והתקופה הזאת שהיא תקופה לא מוגנת באופן מלא, היא תקופה מאוד רגישה. דווקא בתקופה הזאת אין לנו הגנה מלאה. אנחנו מבקשים שהוועדה תדון בשני הנושאים האלה בהקדם האפשרי כי אנחנו רואים שעם כל הרצון הטוב ועם כל השאיפות לקצר את שירות המילואים, זה לא קורה. אין סיבה להוריד את ההגנה שהייתה עד 31 בדצמבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. בעזרת השם נעשה את זה. כתבה לנו איילת עירון לגבי הנושא של נשות הפצועים – כמובן זה גם יכול להיות להיפך - ושאלה היכן ההגנה שלהן. גם הן נדרשות לתת מזמנן למשפחה ולבעל ופחות למקום העבודה והיא שואלת היכן ההגנה עליהן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגן מפני פיטורים על בן משפחה כהגדרתו בחוק, בוודאי בן זוג, שנדרש לטפל באדם עם מוגבלות. הגדרה של אדם עם מוגבלות היא הגדרה מאוד מאוד רחבה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. זה מישהו שלא יכול לבצע פעולות שגרתיות ביום יום שלו. אפשר לקרוא את ההגדרה מתוך החוק. יש איסור פיטורים על המעסיק מכוח החוק הזה וזה גם נאכף. זאת כרגע ההגנה שיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בן משפחה של אדם עם מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פעם ראשונה שאני שומעת את זה ביחס לפצועים ואני רוצה להבין שאכן זאת ההגנה. אם שתיכן מאשרות לי את זה, בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה טענה שעלתה כבר מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" עת נקבע תיקון 5, עת נקבע חוק הגנה על עובדים לשעת חירום, גם אז עלו בקשות לדבר על בני הזוג או בני המשפחה של הפצועים וכבר אז עלה הנושא הזה שיש כאן הגנה ממקור אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר ושמענו את הדוברים שביקשו לדבר, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. כמובן שאחר כך ייעשו ניסוחים קלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אמרו לי שיש דברים שלא צריך לכתוב וצריך לקבוע עם הוראת שעה אבל העקרונות קבועים כאן. יש לנו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לנו עוד דוברת אחת שרוצה להתייחס לעניין הוראת הקבע. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> הייתי בממ"ד ולא יכולתי להתייחס קודם לכן. אני רוצה להתייחס גם לגבי הוראת הקבע וגם היה חשוב לי להגיב לדברים שנאמרו על ידי ויוי לגבי ההחלה על כל גיוס מילואים גדול או כללי שאנחנו כמובן מתנגדים לכך וחושבים שזה לא מידתי. אירועים כאלה צריכים להיות ממוסגרים וטוב שהם יהיו מידתיים. כמובן גם חשוב לי לציין שנשיאות המגזר העסקי חתמה בחודש פברואר האחרון על הסכם עם ההסתדרות לגבי הטבות לבני זוג, נשות ואנשי המילואים, והוא עתיד להיות מורחב בצו הרחבה. זאת לא איזושהי התנגדות גורפת שלנו. אנחנו מאוד מבינים את המצב אבל כן חשוב לנו שהאירועים האלה יהיו ממוסגרים ויהיו מידתיים. לכן החלה על כל מצב של גיוס, גם כשהוא לא מצב חירום, בעינינו הוא ממש לא מידתי. לגבי הוראת הקבע, אני מנסה להבין ממתי זה יחול. אני מבינה שכרגע הנטייה של הוועדה היא למעשה להחיל באופן רטרואקטיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אני מבינה את מה שאת אומרת ואני באמת בעד לשמור על המעסיקים שהם לא פחות חשובים לנו מהעובדים עצמם ועדיין בגלל שאנחנו במצב כזה כבר שנתיים פלוס, אם מעסיק יודע שלא תחול עליו ... אם הוא יפטר את העובד בשל הנסיבות הללו. לכן הפכנו את הנטל. הוא צריך להוכיח שהוא פיטר אותו בגלל דברים אחרים שלא קשורים לאירוע הזה. לכן אני לא רואה. אני לא אוהבת רטרואקטיבית ואני מסכימה איתך ברמת העקרון. אני חושבת שכולנו כאן מסכימים איתך ועדיין זה מקרה אחר. זה לא האירוע הזה וזה לא נולד פתאום היום אלא משהו שאנחנו כבר גוררים לא מעט זמן. הנקודה החשובה היא שזה לא יהיה פלילי. לא הייתה חקיקה כזאת ולכן אי אפשר להטיל גם את העניין הפלילי על האדם שלא ידע שזה המצב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הסתייגויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתן רוצות רשות דיבור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשות דיבור במליאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם לחברת הכנסת שרון ניר וגם לחברי יש עתיד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא לחברת הכנסת שרון ניר. לכל חברי ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי בעד אישור הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשפ"ו-2026? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצעת החוק אושרה ועברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולכם. שיהיה יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:18. << סיום >>