פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 310 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 14:00 סדר-היום: << נושא >> הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, דוח מיוחד 2025. << נושא >> נכחו: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: רונית זנדברג – עו"ד, המשנה למנהלת נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה מיכל רונן – עו"ד, מנהלת אגף בכירה בנציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה שרון ברשד דוניבסקי – עו"ד, מנהלת אגף בנציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה מירי רחמים – מנהלת אגף שירות ומידע ברשות הארצית לתחב"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מיכל לרר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: מלי פינקלשטיין – מנהלת תחום אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון כפיר יעקב – מנהל קשרי ממשל, משרד הפנים אוראל לגזייל – ממונה מפקח ראשי מיסוי מקרקעין, רשות המיסים אורטל בן נעים – רת"ח משרדי ממשלה, רשות החירום הלאומית (רח"ל) לבנה עזרא – סגנית סמנכ"ל גמלאות ומנהלת אגף אזרח ותיק, שאירים ודמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי ענבר דוד – מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי הדר שפיר – מנהלת הפעילות במערכת יחד, חטיבת השירותים הדיגיטליים והטכנולוגיות, מערך הדיגיטל הלאומי יעל גולד – מנהלת הרווחה, עיריית פתח תקווה אריק שוע – סגן מנהל מינהל קהילה, תרבות וספורט, עיריית תל אביב-יפו נג'לא סולימאני – עו"ס קהילתית בחירום, מועצה מקומית זרזיר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב, היום יום שלישי, ו' בניסן תשפ"ו, 24 במרץ 2026, אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הקשיים של התושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, ודוח מיוחד משנת 2025, שבוצע על ידי נציבות תלונות הציבור. המבקר הוא הנציב? << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> אני המשנה למנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור, יש לו שני כובעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והוא בחן, בחנתם את אופן ההתמודדות של הרשויות ומוסדות השלטון עם הנזקים שנגרמו עקב מלחמת עם כלביא, ואפשר לתושבים עצמם אפשרות לשטוח את טענותיהם ובעיותיהם. היום אנחנו בפרק ב' של מלחמת החתוליים הללו, עם השאגה החדשה. מנהלת נציבות תלונות הציבור נמצאת כרגע בים המלח, במלונות. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> מנהלת נציבות תלונות הציבור נמצאת עכשיו בקבלת קהל במלונות בים המלח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כפי שעשיתם, אגב, גם בפרוץ המלחמה, באוקטובר 2023, מה שגם נתן – אני כרגע בצד של הלקוח, של המפונים – פתרונות קונקרטיים וגם נתן תחושה שיש מי שאכפת לו בירושלים. הדיון היום יעסוק בפרק הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים. אגב, מחר בבוקר יהיה לנו דיון בנושא הרשויות, אבל פה השאלה של הפרט וניהול הצרכים שלו. שני הסבבים בלחימה הותירו וממשיכים להותיר תושבים רבים, מאות רבות של משפחות שנהרסו בתיהם ונאלצו להתמודד. תקנות קרן הפיצויים קבעו כי במקרים שבהם נגרם נזק ישיר כתוצאה ממלחמה, שהפך אותה לבלתי ראויה, יש לפנות את הדיירים לדיור חלופי, או לשלם דמי שכירות. על פי החלטת ממשלה 3153 על רח"ל לתאם את עבודת המטה הבין-משרדי לצורך מתן המענה הממשלתי לרשויות המקומיות הרלוונטיות. כמו כן, החלטת הממשלה קובעת כי יש להקים צוות משרדי לצורך הסרת חסמים שיעלו בעבודת המטה, ולהטיל על משרד הפנים לסייע כספית לרשויות – זה, כאמור, מחר. על משרד השיכון הוטל, יחד עם מנכ"ל משרד האוצר, לגבש תוכנית להנגשת מידע וסיוע במציאת פתרונות דיור ארוכי טווח. מסיורים שביצע מבקר המדינה עלה כי אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית, וכי רח"ל הנחתה את הרשויות המקומיות להתקשר עצמאית עם בתי מלון, כאשר השיפוי יגיע בהמשך. המצב הזה גרם לפערים בין הרשויות בהיבט התמחור, העלויות, ועל זה אנחנו רוצים לקבל התייחסות. מספר פעמים התגלה כי בתי המלון אליהם הופנו התושבים לא היו מתאימים, למשל, אזרחים ותיקים עם קשיי נגישות, ובשל העובדה שאנחנו נמצאים במערכה מתמשכת עם פגיעות מתמשכות, אבקש – והחלטנו לדון בדוח החשוב שציינתי, שיש לו מספר חשיבויות, כדי לראות מה למדנו, מה קורה כרגע ואיך אפשר להשתפר. אנשי מבקר המדינה, נציבות תלונות הציבור, בבקשה. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול לברך אותך על קיום הדיון הזה, זה דיון חשוב מאוד, וזו הזדמנות מאוד חשובה ללמוד מהמקרים שפורטו בדוח המיוחד שכתבנו ופרסמנו בעקבות מבצע עם כלביא, ולבחון כאן בוועדה אם ההמלצות שפורסמו ופורטו בדוח המיוחד הזה אכן ממומשות בימים אלה ממש, במבצע שאגת הארי. לפני שאסקור בקצרה את ממצאי הדוח, אני מציעה שנראה סרטון קצר שמסכם את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מזמן לא הזמינו אותי לקולנוע. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> יופי, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וואלה, זה מבקר עם שיניים, יפה. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> תודה רבה. אז לאור הדברים שאמרת קודם והדברים שראינו גם עכשיו בסרטון, אני רוצה קודם כול לציין שבמהלך המבצע הנוכחי וגם בימים אלה, עובדי נציבות תלונות הציבור באמת פועלים ללא לאות כדי להגיע לאותם אנשים שמתקשים לממש את הזכויות שלהם – במלונות, כל האנשים שלא מצליחים להגיע ולממש את הזכויות שלהם מכל מיני סיבות; גם אם יש להם אוריינות דיגיטלית נמוכה; גם אם יש להם קשיי שפה, או שיש להם קשיים אחרים שנובעים פשוט מנסיבות החיים שלהם. ובגלל זה אנחנו כאן. בנציבות תלונות הציבור מה שהעובדים שלנו עושים – אנחנו מתעלים את ההיכרות העמוקה שלנו יש עם מערכות השלטון, ואת ההיכרות שיש לנו עם הדרגים הרלוונטיים בגופים הציבוריים, כדי לסייע בדיוק לאותן אוכלוסיות, קבוצות מוחלשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר אתם מגיעים לכל מלון שלשם פינו? אתם שואלים את הרשויות לאן הלכו, מגיעים לשם, מרימים את השלט? << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> בדיוק. ואיפה אנחנו נמצאים היום? יש לנו ארבעה צוותים שפרוסים היום. אנחנו נמצאים גם בים המלח – שני צוותים, גם בתל אביב וגם בבני ברק. זה לדוגמה היום. חוץ מזה שאנחנו מגיעים למפונים, למרכזי המפונים, אנחנו גם מפעילים קו חם, שהתחיל לעבוד יומיים אחרי פרוץ המבצע הנוכחי. הוא גם כמובן פעל במבצע עם כלביא וגם מייד אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ועובדי נציבות תלונות הציבור מפעילים אותו. הוא מיועד לאותם אנשים, עוד פעם, שמתקשים למצות את הזכויות שלהם, לא מבינים מה מצופה מהם, מה הם אמורים לעשות, והם מתקשרים אלינו, והם יכולים לקבל סיוע, ואם יש צורך, אנחנו גם פותחים תלונה ואנחנו מבררים את התלונה. צריך לזכור, וגם הדבר הזה משתקף מאוד בדוח הזה, שהפעילות שלנו, במיוחד בשעת המלחמה, נועדה לאתר את אותם אנשים ש-א', מתקשים למצות את הזכויות, ו-ב', הרבה פעמים גם נופלים בין הכיסאות, או שיש לפעמים גם קצר בתקשורת בין האנשים עצמם לבין הגופים הציבוריים. ואנחנו שם כדי ליצור את הקשר הזה ולדאוג שהם מקבלים את השירות שמגיע להם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, ציינתם עם כלביא כי שם באמת היו הרבה טונות, למעשה, של TNT שמתפוצץ, חומר נפץ, אבל לפני כן, עם כל מאות, אולי אלפי הרקטות והטילים, זה לא בא לידי ביטוי בצורה דומה? זאת אומרת, לא היה צורך כזה? מה שבדקתם זה היה עם כלביא? << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> לא, אני מדברת עכשיו על שני דברים, והדוח המיוחד שפרסמנו מספר על כל הפעולות שעשינו במהלך עם כלביא, 12 הימים של עם כלביא. מטבע הדברים, ברגע שהמבצע הנוכחי, שאגת הארי, התחיל, פשוט מאוד התחלנו באופן מיידי ועשינו את אותו דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור. אני שואל לפני כן, אוקטובר 2023, ואחר כך המלחמה עם לבנון. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> באוקטובר 2023 ישר הקמנו את הקו החם, ממש חמישה ימים אחרי 7 באוקטובר כבר היה לנו קו חם, ודרך אגב, באוקטובר הוא כבר פעל 24/6. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. מתי הייתה ההחלטה של הממשלה לגבי רח"ל, שמתכללת את הנושא? << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> החלטת הממשלה לגבי רח"ל, כמיטב ידיעתי, הייתה עוד בשנת 2023. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, מיידית, מייד אחרי. כן. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> עכשיו אני חוזרת לדוח שלנו. הדוח שלנו הוא פלטפורמה כדי לדון במה שקורה היום ועכשיו. 50% מהתלונות שביררנו בנוגע לעם כלביא באו על תיקונן, וזה משהו שמאוד חשוב לראות כי בסופו של דבר, גם בזכות ההתערבות שלנו ובזכות הפעולות שעשינו, אנשים קיבלו מה שהם זקוקים לו. אם אני מדברת על הדוח עצמו, אז אני יכולה להגיד שהגופים שבעניינם מתקבל המספר הגדול ביותר של תלונות – עכשיו אני מדברת על עם כלביא – היו רשות המיסים וגם עיריית בני ברק ועיריית בת ים. וכמו שאפשר לראות, רשות המיסים – מטבע הדברים, הם עוסקים בכל מה שקשור לפיצויים – ועיריות בני ברק ובת ים, כי היו שם נפילות מסיביות. לגבי המבצע היום, אנחנו נמצאים באמצע, אנחנו עוד לא במצב של סיכומים, אבל כבר אפשר להגיד שכמובן רשות המיסים, כל מה שקשור לפיצויים, בהחלט יש מספר רב של פניות בנושא, וגם הגופים הציבוריים, הרשויות המקומיות שבהן נפלו טילים ונגרם נזק רב, גם שם כמובן יש מספר גדול מאוד של תלונות. הנושאים שהדוח שלנו על עם כלביא עסק בהם – במה הוא עסק? חילקנו את הדוח הזה לשני חלקים: אחד זה ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום, ואז דיברנו על השירותים שהציבור הרחב צריך לקבל ולא ממש מצליח כי המגזר הציבורי, לפחות לכמה ימים, פשוט נסגר, וגם בעניין המקלוט; והחלק השני שהדוח עסק בו הוא קשיי התושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, שזה הנושא של הדיון שלנו היום. אז בהקשר של הנזק שנגרם לתושבים באופן ישיר מירי הטילים, גם את זה חילקנו לשני חלקים; היו לנו תלונות שעסקו בעצם הפינוי, כל מיני דברים שנוגעים לפינוי, ועוד מעט גם נתייחס לדברים שקורים היום, וגם להליך קבלת הפיצויים על הנזקים. בכל מה שקשור לשאלות על הפינוי – איך בוצע הפינוי? איך הייתה השהייה במלונות? או משהו שעכשיו מאוד רלוונטי וחשוב מאוד לתת עליו את הדעת – הארכת השיהוי במידת הצורך במלונות. זה משהו שאנחנו מקבלים – עו"ד שרון ברשד, מנהלת אגף בנציבות תלונות הציבור שעוסקת בבירור תלונות על רשות המיסים, יכולה לפרט על זה, אבל מה שאנחנו מוצאים זה שהאנשים שנמצאים עכשיו במלונות, מה שהם מעלים זה את החששות שלהם ואת הצורך שלהם לדעת מראש מה הולך להיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להבנתכם, לא ברור, אחרי כל הסבבים והניסיון, מה קורה? אנשים מפונים למלון – הייתי בלאונרדו, ח"כים יחד עם מפוני בית שמש, מצאתי את עצמי באזעקה, בממ"ד ביחד. אני בא ליום-יומיים, מה איתם? הם לא יודעים מה קורה איתם? << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> אענה לך על זה בשתי דרכים. קודם אענה באמצעות אחת התלונות שפרסמנו בדוח עם כלביא, ואז אבקש משרון גם לפרט. אחת התלונות שפרסמנו בדוח עם כלביא זו הייתה תלונה שעסקה בעיריית בני ברק. כזכור לכם, זה היה קצת לפני הקיץ, ובמהלך התקופה של 12 ימים היה צום י"ז בתמוז, והגענו למלון שבו היו תושבי בני ברק, וגילינו – צום י"ז בתמוז היה אז ביום ראשון, וביום חמישי גילינו שעיריית בני ברק מתכננת לפנות את התושבים מהמלון ביום ראשון ב-10:00 בבוקר, במהלך הצום, והיא תכננה להודיע לתושבים על הדבר הזה באותו בוקר, ביום ראשון. ורק בזכות ההתערבות שלנו והעמידה שלנו על כך שיודיעו לתושבים עוד לפני סוף השבוע, לפני השבת, שעומדים לפנות אותם ביום ראשון, הדבר הזה קרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז זה החלק שלכם, מה הם יודעים? איזה שירות הם קיבלו אז? והרי לא החזירו אותם הביתה, אם הבית לא כשיר, העבירו אותם. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> אתן לשרון קצת לפרט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שנקרא תודה לאל, יש לנו הרבה מבצעים ואפשר להשתפר. הייתי בנתניה, במרכז ההפעלה, וראיתי, לא רק שם, אבל יש מרכזי שליטה ממוחשבים ויש לנו כל מיני תוכנות ארציות ורשות הסייבר, הדיגיטל, עובדת יפה, לטעמי. אני מקווה שהיום ברור שמי שביתו לא ראוי לדיור אדם – ואני מבין שכל מהנדס עיר יכול, או להכשיר מישהו מטעמו, לא צריך את מס רכוש – אפשר לפנות. והשאלה: לפנות לאן? ולכמה זמן? כמובן נשמע אחר כך את המשרדים הרלוונטיים. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> רק מההתרשמות שלנו מהשטח וגם מההגעה לבתי מלון, אנחנו יודעים שבשונה מבעם כלביא, הם כן שמו צוותים קבועים שאחראים למחוזות. זאת אומרת, יש בירושלים, יש בתל אביב אנשים קבועים שמלווים שם את כל האירועים. מהשטח אנחנו מקבלים ריקושטים שמדברים על איזשהו חוסר ודאות, גם מבחינת הקשר מול השמאים והיכולת לדעת מה שנקרא מה תקופות הפינוי המאושרות, בשביל לדעת אם הם יכולים להיערך, איך נערכים הלאה. יש איזשהם כשלים מבחינת קצב המידע, הם לא מקבלים את המידע – מהרגע, שנגיד, שמאי יוצר איתם קשר, במידה שהבית שלהם ראוי או לא ראוי למגורים, לוקח זמן עד שניתנת להם ההחלטה עצמה על מצב הנכס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשמע. אני כבר אומר, אני מבקש ממש מייד שמשרד הבינוי והשיכון ואחרים - - - << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> אני מתארת את החוויה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את החוויה שלכם, בסדר גמור. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> את החוויה של המפונים, הם פונים אלינו והם אומרים שהם נתקלים בקושי בקשר מול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שראיתי בלאונרדו בשבוע שעבר הרבה רולאפים, יש לפחות שישה-שבעה כאלה שנמצאים שם, אז מן הסתם גם משרד שיכון כזה או אחר אומר מה הזכויות שלכם. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> לגמרי, הם נמצאים, וגם יש מה שנקרא מעגל קצר, הרבה פעמים מגיעים אלינו המפונים עם שאלות בנושא, ואנחנו עושים את הקשר מול האנשים של מס רכוש, ולפעמים הבעיה נפתרת באותו רגע. זה לגמרי עושה את העבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז תמשיכו את ההתבוננות שלכם. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> הסוגיה של הפינוי מבתי המלון – יש ביומיים האחרונים איזשהו פיק בנושא הזה, הרבה תלונות שמתקבלות ממפונים שאומרים: קיבלנו הודעה, או שלא קיבלנו הודעה, או שהמלון אמר לנו משהו בצורה לא רשמית שמחר מפנים אותנו, או שלא נותנים לנו להיערך. זאת אומרת, קיבלנו התראה של יומיים, של 48 שעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לאן הם מפונים? מלון אחר או דירות, דיור? << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> הציפייה היא שהם ימצאו דיור חלופי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> זו הציפייה. בעיקרון, יש כאלה שפונו כבר לפני שבועיים ויש ציפייה שהם יפעלו לחפש. זאת אומרת, זו גם טענה שמצד מס רכוש אומרת: אנשים גם צריכים לסייע לעצמם, הם לא יכולים לחכות שנמצא להם את הדיור החלופי. אבל יש איזושהי תחושה, בגלל העומס והלחץ של הזמנים, אנשים מרגישים שזורקים אותם מבית המלון בלי שיש להם פתרון. יש מקרים, כמובן, שמתקבלות החלטות שהדירות או כבר ראויות למגורים, או שלא היו לא ראויות למגורים, ולכן אין סיבה שהם יישארו, ואז יש חילוקי דעות אם הם מסכימים עם קביעת השמאים, או לא מסכימים, זה כבר מחוץ לתחומי ההתערבות שלנו. אבל בגדול, יש תלונות, כנראה – שוב, אפשר להבין את שני הצדדים, אבל הנושא של יחס מצד נציגים עולה גם על פני השטח; הנושא של צמצום חדרים, יש משפחות שקיבלו כשהם הגיעו – כשזה עוד היה באחריות רשויות מקומיות – יותר חדרים ממה שמס רכוש רואה לנכון להקצות, ואז הוא מבקש מהם לצמצם חדרים, וגם על זה יש תחושת תסכול וכעסים; והרבה על קושי במציאת דיור חלופי, כי בהרבה מקומות, נגיד בבית שמש, הביקוש עולה על ההיצע, וקשה להם מאוד לאתר דיור אחר, או שהדרישה לשכר דירה יותר גבוהה ממה שמס רכוש רואה לנכון לאפשר. לפעמים הם מאבדים הזדמנויות לדיור חלופי כתוצאה מזה, וקצת נשארים תלויים באוויר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעצור רגע פה, יש לכם בוודאי עוד הרבה נושאים. הממ"מ, מכון הבית, יגיד כמה משפטים, תגידי, ואחר כך, אפילו לפני רח"ל ומשרד השיכון, אפנה לעיריית פתח תקווה, ליעל גולד, מנהלת הרווחה, ואבקש לקבל את ההתרשמות שלך, גבירתי, בזום. כן. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> צוהריים טובים, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון הכנו ריכוז של נתונים גם על מספר התושבים שפונו מביתם במסגרת מבצע שאגת הארי ופונו לדיור חלופי, וגם נתונים מעודכנים על תביעות שהוגשו לקרן הפיצויים בגין אותם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי תשתפי אותנו, דווקא מעניינת אותי פה פלטפורמת המידע מאיפה קיבלת, כי זה די מרשים. אנחנו און-ליין. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> מערך הדיגיטל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מערך הדיגיטל, כן. איך זה נקרא? << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> מערכת יחד? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מס"ר, לא? << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> יחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, מס"ר זה מרכז הפינוי - - - << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> יש גם מס"ר, אני לא בטוחה מה זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, הלאה, בטח יעשו לנו סדר בהמשך, כן. אז מהם המספרים? << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> רק אגיד לזכותם של מערך הדיגיטל שבתחילת חרבות ברזל הקימו פלטפורמה ייעודית שמרכזת מידע ונתונים בנוגע למפונים, כשכל פעם מצטרפת לשונית למבצע הנוכחי, אז פעם זה היה חרבות ברזל, אחר כך עם כלביא, עכשיו שאגת הארי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגלי לנו את הסוד, כמה לשוניות יש להם שם? << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> זה מידע מסווג. לפי נתוני רשות החירום הלאומית, בעיבוד מערך הדיגיטל, מתחילת המבצע ועד 22 במרץ, כלומר לפני יומיים, בשעה 17:00 אחר הצוהריים, קרוב ל-5,000 תושבים נאלצו להתפנות מהבתים שלהם עקב פגיעות טילים ושברי יירוט. מאז, לצערנו, המספר הזה המשיך לעלות, אירועי הפגיעה אירעו ב-40 רשויות מקומיות, כאשר הפגיעות המשמעותיות ביותר התרחשו בתל אביב, בדימונה, בבית שמש, בערד ובבאר שבע. התושבים מפונים ל-32 מלונות ברחבי הארץ, כשרובם שוהים במלונות בתל אביב, ירושלים, באר שבע וים המלח. הנתונים מאוד דינמיים, כל הזמן יש תנועה של מפונים בין המלונות לקהילה, לבתים, אם הם כבר שוקמו ואפשר לחזור אליהם, והתמונה משתנה כל הזמן. לפי הנתונים שיש לנו נכון ללפני יומיים, מעל 800 תושבים שבו לבתים שלהם לאחר שהשיקום הושלם. כלומר, כנראה, ברוב המקרים מדובר בשיקום יחסית לא מאוד משמעותי. עכשיו קצת נתונים בנוגע למס רכוש; כאמור, מס רכוש פועל בשלושה מסלולי תביעה בגין נזק ישיר: נזק למבנה, נזק לחפצי הבית ונזקים לכלי רכב, כשעיקר התביעות נוגע לנזקי מבנה. וכאן יש מסלול של פיצוי, מצד אחד, וגם מענה שהוא לטווח ארוך, מצד שני. כלומר, כאלה שהבית שלהם נפגע בצורה משמעותית, ונאלצים להתפנות למשך זמן ארוך יותר, אחרי פרק זמן מסוים במלון כבר מתחילים לחפש דירה חלופית שתשרת אותם עד לשיקום הנזק המשמעותי שקרה להם לבית. וכאן, כמו שהוזכר, להבנתנו, יש שונות מסוימת בין הרשויות המקומיות; יש רשויות, שלצערנו, למודות ניסיון, ויש להן גם משאבים כדי לעזור לתושבים במה שהן יכולות כדי למצוא דיור חלופי, ויש רשויות שהדבר הזה פחות משוכלל אצלן, ואנחנו רואים שם יותר קשיים. למשל, בית שמש זו עירייה שרוב התושבים שלה, אם לא כולם, מפונים לירושלים, הם לא היו חלק מהאירוע בעם כלביא, ושם, כמו שצוין, יש בעיה של היצע וביקוש. ואני חושבת שאם מנסים להפיק לקחים, אז הרבה לקחים הופקו בנוגע לשלב הראשון של פינוי אל המלונות וכו'. השאלה גם לגבי שלב ההמשך, לגבי דיור חלופי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז נבחן את זה. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> רק אגיד מבחינת כמות התביעות שנכון ללפני יומיים הוגשו 16,229 תביעות סך הכול, כששני שליש מתוכן נוגעות לתביעות בנוגע לנזקי מבנה. מס רכוש פתחו מסלול מהיר שהיה קיים גם בעם כלביא לתביעות שהסכום שלהן לא עולה על 30,000 שקלים, וזה נועד קצת להפחית מהעומס הביורוקרטי במסלולים הרגילים. ושוב, נכון ללפני יומיים, הוגשו במסגרת המסלול הזה 2,539 תביעות. עוד משהו קטן רק לגבי עם כלביא, יש כ-1,450 תושבים שעדיין נמצאים בדיור חלופי, למרות שחלפו תשעה חודשים. הנתון הזה עלה בשיח הציבורי. ככלל, רוב התושבים מתוך אותם 1450, אם לא כולם, הם כאלה שהפגיעה היא כזו שאי-אפשר לשקם בתוך פחות משנה, ולכן הם עדיין בדיור חלופי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש ערים שבהן עושים מבצעים שלמים. הכנסת עוסקת בחקיקה שתאפשר באופן מהיר התחדשות עירונית, הם כמובן צריכים להיות בדיור חלופי. תודה רבה. יעל גולד, מנהלת הרווחה, שלום לך, בחרתי בך לא בגלל שפתח תקווה – אלא כי את מנהלת שירותים חברתיים, אז אני מבקש להבין, מהזווית שלך, איך הדברים נראים. תודה. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> תודה. אני מנהלת הרווחה בעיריית פתח תקווה. לצערי, יש לי גם פרספקטיבה, כי גם בעם כלביא פיניתי תושבים וגם עכשיו אני מפנה תושבים. אז ראשית, אני רוצה להתחיל דווקא במילה חיובית, הרבה מאוד הפקת לקחים נעשתה מאז עם כלביא, והתמונה היום הרבה יותר טובה ממה שהיה לפני כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לפרט? חשוב לנו להבין את מדרג השיפור, עקומת הלמידה. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> גם אמרתי, בטח במבצע הבא אציץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יהיה נהדר, בחייך, לחיי המבצעים הבאים, הלשוניות הבאות. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> אתחיל מעם כלביא. בעם כלביא אחת הבעיות המרכזיות הייתה שלא הייתה לנו רשימת מלונות. נדרשתי ב-4:00 לפנות בוקר לפנות 1,500 מפונים, כשאני לא יודעת לאן לפנות אותם, לא מכירה את המלונות, מנסה תוך כדי לסגור כל מיני הסכמים, מחירים, ותוך כדי מנהלת את האירוע, וזה היה לא פשוט. היום יש רשימה, יש את משרד התיירות שיש להם רשימת מלונות מסודרת, אני פונה אליהם, הם מעבירים לי, הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, לצורך העניין – לא את, את כבר מנוסה, לצערנו, אבל רשות מקומית שעדיין לא, היא יודעת, אמורה לדעת אל מי היא פונה ב-4:00 בבוקר? << אורח >> יעל גולד: << אורח >> בהחלט. יש רשימה, לכל עירייה יש גם נציג ממשרד התיירות, וגם הפעם הערתי אותה ב-2:00 לפנות בוקר, והיא נתנה תשובה. אז לכל עירייה אמור להיות רפרנט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חשוב לי לחדד את הנקודה הזאת, החלטת הממשלה בזמנו אמרה: רח"ל. רח"ל היא לא הכתובת עבורך, אלא משרד התיירות, שאני מכיר אותו בהקשרים של הפינויים הגדולים מעוטף עזה ומהצפון. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> נכון. משרד התיירות מחזיק בכל המלונות שיש להם הסדרים, הם יודעים איפה יש מקום פנוי ולאיפה אני יכולה להפנות, ואז זה הרבה יותר פשוט לי מאשר להתחיל לחפש מלונות באמצע הלילה, או בכל זמן נתון אחר. וזה חשוב ביותר, וזה עובד יפה מאוד, כי בפעם הקודמת זה היה ממש בעייתי. דבר נוסף, מה שקרה בפעם הקודמת, שהיה בעיניי מזעזע, זה שמלכתחילה מס רכוש נתן תקופה של שבוע ימים. היה ברור שבית שטיל נכנס בו ופירק אותו לגמרי, והסבירות שבתוך שבוע לא יתוקן – אין סיבה לתת שבוע ימים. מה שקרה כל שבוע זה שלקראת סוף שבוע הם האריכו, אבל זה יצר דריכות ולחץ מטורף אצל המפונים, שגם ככה היו בלחץ. זה לא - - - וזה לא נכון להיות עם סטופר, וכל סוף שבוע הייתי מקבלת טלפונים ולחץ, והייתי צריכה לנהל משא ומתן עם מס רכוש – כן להמשיך או לא להמשיך. אם יודעים מראש שהבניין הזה לא אמור, ואין סבירות שתוך פרק זמן מסוים הוא יתוקן, אז לתת את משך הזמן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, אמרת שזה היה, האם זה גם המצב היום, עכשיו? << אורח >> יעל גולד: << אורח >> אני לא יודעת לענות לך. לשמחתי, היום אין לי מקרים כל כך קשים, הפינויים שהיו לי כרגע הם פינויים של מספר ימים. עדיין אני מנהלת משא ומתן, הינה, היום ניהלתי משא ומתן עם מס רכוש על עוד יום, עוד יומיים, כי גם מס רכוש לא עומד בדברים. למשל, הייתה מישהי שתוך יומיים הייתה אמורה לתקן את הבית, אבל מס רכוש עוד לא הגיע, רק היום בצוהריים הוא מגיע, ועד שהוא לא מגיע היא לא יכולה לתקן. וגם משא ומתן, אבל אני חייבת להגיד, או שזה בגלל שיצרתי קשרים אישיים ואני כבר מכירה שם את כולם, או שהם באמת השתנו. יש שיח ויש הבנה, ואפשר להגיע לאיזושהי הבנה בינינו, אבל יחד עם זאת, אני לא יודעת מה בפינויים הגדולים, צריך מראש לתת את הדעת על כך שיש להתייחס – זו טראומה. בתור עובדת סוציאלית, אני אומרת לכם, להעביר מפונים כל פעם, או למשוך אותם עד הרגע האחרון, זו סיטואציה טראומטית לכל דבר. יותר מזה, מה שזה יצר בעם כלביא זה מצב שבו בגלל שלא נתנו מראש, מלונות מכרו חדרים, ואז מצאתי את עצמי לקראת הקיץ צריכה להעביר את המפונים למלונות חדשים. לך תמצא באמצע הקיץ מלונות חדשים, וגם לך תתחיל להעביר את האוכלוסייה הזאת עוד פעם למקום נוסף. אלה דברים שאפשר היה למנוע אותם מלכתחילה. אני מקווה שלמדו את הלקח עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נבחן. תודה רבה, יעל. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> אני גם רוצה להגיד מילה לגבי דיור חלופי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> אחת הבעיות הייתה בעיקר באזור המרכז, שהביקוש היה הרבה יותר גדול מההיצע, בכל אזור המרכז. ולא רק זה, אלא מחירי הדירות הרקיעו שחקים. היה מאוד קשה למצוא דיור חלופי. אנחנו, כעירייה, סגרנו הסדרים עם כמה קבלנים, והבאנו, אישית, העירייה שלי הביאה מתווכים שיעזרו למצוא דירות. זה לא צריך להיות משהו שהעירייה עושה, אלא זה צריך להיות ברמה הלאומית, לעזור לאנשים למצוא דירות, כי היו שם אוכלוסיות מאוד חלשות, אוכלוסיות רווחה, לא כולם יודעים לעשות, לא כולם יודעים לפנות למס רכוש. מעם כלביא עדיין יש לי משפחות שרק עכשיו מס רכוש נכנס וסגר את הדברים. הקמנו מִנהלת שלנו שפתרה את כל הבעיות מול מס רכוש, וגם היום, האזורים שנקבעו לי זו אוכלוסייה מאוד מוחלשת, אוכלוסייה שלא יודעת לפנות למס רכוש, ואנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. קודם כול, אני רוצה לשבח מאוד את האחריות שאתם מגלים, אני, כראש מועצה אזורית, מניח שביישוב קטן, כפרי, קהילתי, המחויבות הזאת, הסולידריות הזאת קיימת, אבל כשאני רואה את המהלך הטוטלי הזה בעיר זה מחמם את הלב, יישר כוח גדול. אני רוצה לשאול, ממה שאת מבינה – נשמע את זה ממס רכוש – האם הם קובעים תג מחיר כמה מקבלת משפחה? והאם זה רלוונטי מאיזה בית הרוס, פיזית, הם באים? << אורח >> יעל גולד: << אורח >> בעיקרון כן, אבל שוב, בגלל שהמחירים הרקיעו שחקים, אז זה לא תמיד מסתנכרן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז זה לא הספיק. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> גם אם הם מעריכים את הדירה בסכום מסוים אבל האזור – למשל, האזור שבפעם קודמת נפל בו הטיל אצלי הוא אזור מאוד מבוקש, המחירים הגיעו לסכומים מטורפים. אז אני לא יודעת לפי מה צריך לקבוע, ולפי מה יהיה קנה המידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהידע שלך, מה קרה בפועל? נתנו סכום מסוים, הוא לא הספיק, התושבים הוסיפו? או הגיעו לאילו הסכמות? מה היה? << אורח >> יעל גולד: << אורח >> אצלנו היה משא ומתן. רק לקראת ראש השנה הצלחנו להוציא את כולם מהמלונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, בפרקטיקה, הם נשארו במלונות עד שהגיעו להסדר משביע רצון עבורם. בסדר גמור, זה לפחות הכוח הקטן שניתן להם. << אורח >> יעל גולד: << אורח >> כן, אבל גם מבחינה מקצועית, כמה שפחות במלון, צריך גם על זה – אני גם מסתכלת מהצד השני, גם לאוכלוסייה צריך לשים לגבולות, כי זה מאוד נוח, גם עכשיו, אנשים רוצים להישאר עד אחרי פסח. אני רואה את שני הצדדים, צריך להיות רגיש יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. יעל, תודה רבה על כל מה שאת עושה, ועושה כרגע, ועל ההשתתפות כאן איתנו. ברשותכם, יש לנו נציג משרד התיירות? התיירות לא. אז רח"ל, הבטחתי לשמוע. שלום, אורטל, מילה לגבי המתכלל הלאומי. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> צוהריים טובים, חבר הכנסת, מה שלומך? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום, תודה רבה. תעשי לנו סדר, אותה החלטת ממשלה שאמרה: רח"ל, זה אתם. אני לא מכיר אתכם בתור כאלה שזורקים, אלא זה הועבר מסודר למשרד התיירות? תעשי לנו סדר. ראש רשות מבולבל, שב-1:00 בלילה צריך לעשות מעשה, עם מי הוא מדבר? מה הוא צריך לדעת? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני רת"ח משרדי ממשלה ברשות החירום הלאומית. ראשית, עשינו כאן הפקת לקחים, ויושבים כאן בפורום בזום לא מעט אנשים ששותפים איתנו בתוך הפקת הלקחים. חלק מהם כאן מתוך הרשויות המקומיות, כמו תל אביב וגם פתח תקווה שהתייעצנו איתם, ועוד רשויות, וגם כמובן, יש כאן את הנציגים של קרן הפיצויים, מערך הדיגיטל הלאומי וחמ"ל תיירות, ומה שעשינו בהפקת הלקחים מעם כלביא זה לקחנו את כל הפערים האלה שהצביעו עליהם ואמרו אנשים כאן – הדבר הראשון זה שאין איזשהו הסכם גג אחיד בין כלל הרשויות, כל רשות בנתה הסכם אל מול המלונות ועשתה את זה באופן ישיר. ברשויות חזקות זה באמת פעל מצוין, אבל ברשויות שלא יכלו לקיים את ההסכם הזה, זה עבד פחות טוב, ואישרנו פה – התאחדות המלונות בנו כאן הסכם אחיד עם סטנדרט אחיד של שירותים, לא יהיה מצב שמלון אחד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורטל, פספסנו משפט שלך. רק רציתי לשאול: מתי עשיתם את יישור הקו הזה? אחרי עם כלביא וכעת זה בא לידי ביטוי? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> מייד אחרי הפקת הלקחים הבנו שהנוהל הבין-משרדי שבנינו היה צריך טיוב, היה צריך דיוק, וזה מה שעשינו עד יום לפני המלחמה, יום לפני המלחמה, ביום שישי ב-27 בפברואר הפצנו מסמך מדיניות שכלל משרדי הממשלה חתמו עליו, מהם אספקת השירותים בתוך המלונות. זאת אומרת, הדברים עבדו ממש עד הדקה ה-90, והמנגנון, כמו שאתה שומע כאן – ואני שמחה לשמוע מהרשויות שהמנגנון כאן מסייע, חמ"ל תיירות נכנס איתנו. חשוב להגיד, חבר הכנסת, זה לא היה התפקיד שלנו לפַנות. זאת אומרת, התפקיד שלנו הוא להיכנס, לתאם פערים בעורף, וזה מה שעשינו מתוך החלטת ממשלה ב/43, היינו שם. לקחנו את הגורמים האלה, הכנסנו את חמ"ל תיירות, שלא היה שותף בעם כלביא, והוא הביא פה נפח מאוד משמעותי. הכנסנו את מערך הדיגיטל הלאומי, שנמצא כאן, והוא מגבש תמונת מצב לאומית, מה שלא היה קיים בעם כלביא, וכמובן קרן הפיצויים, שעשתה את ההסכם אל מול התאחדות המלונות ישירות, והביאה הסכם אחיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי עשה את ההסכם מול המלונות, משרד התיירות? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> קרן הפיצויים עשתה ישירות, רשות המיסים מול ההתאחדות. חשוב להבין שאת כל המהלך הזה קיבלנו, כמובן, ברשות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהם הפערים שקיימים עדיין, לדעתך? בכל אופן, אחרי שלושה שבועות ניסיון. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> חבר הכנסת, בסוף חשוב להבין, התשתית הנורמטיבית המלאה שאתה מכיר, שאמונה על מענה לפינוי, זה לא רח"ל, זה משרד הפנים, זה פס"ח, אפשר לדייק, ואנחנו כגורם מתאם, כמובן באישור של שר הביטחון, נכנסנו תחת האלונקה והבנו שפה צריך להיות מנגנון, אבל זאת לא התוכנית המלאה. המנגנון הזה עובד, המנגנון הזה טוב, אנחנו מטייבים, יש לנו לקחים שלנו. למשל, העלו כאן את הסיפור של משרד הבינוי והשיכון – זה לקח שלנו, שבעדכון הבא כן נכניס אותו. עוד דבר, חבר הכנסת, נאמר כאן הסיפור של משך השהייה, ויש כאן עניין, בצדק, משך השהייה בעם כלביא – חשבנו, באמת לתומנו, שאחרי שבוע אנשים יצליחו למצוא פתרון, והבנו שזה לא היה נכון, ובמנגנון הנוכחי של שאגת הארי אין משך שהייה, ברגע שהמפונה מגיע לבית המלון הוא נשאר בבית המלון עד שלא יוצרת איתו קשר קרן הפיצויים, והקשר הזה הוא לא רק ישירות עם המפונה, הוא גם עם הרשות המקומית, שתכיר, וגם עם בית המלון. זאת אומרת שהם לא יוצאים, הם מקבלים התראה ליציאה של 48 שעות לפני, אחרי שהרשות המקומית והמלון גם מקבלים. כרגע אין משך שהייה, שזו עוד הפקת לקחים שעשינו מעם כלביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לראות שהבנתי, 48 השעות היו בעם כלביא. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> לא, לא, בעם כלביא - - - שבוע ואחר כך הארכנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז לא הבנתי את העניין, תוך 48 שעות עדיין אפשר היום, ללא פתרון, להגיד שהם זזים? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> לא, זה לא שאין פתרון, לא נוציא אותם עד שקרן הפיצויים, ובטח יתייחסו לזה רשות המיסים – המנגנון מדבר על זה שאנשים יישארו במלונות עד שלא יהיה מענה של קרן הפיצויים, שהיה בדירה, ותכף הוא יסביר את התהליך, ורק אז, אחרי שאנחנו יודעים את המצב, אז אנחנו נותנים התראה של עד יומיים למפונה, לרשות המקומית ולמלון, מה קורה. בזמן שהוא לא יודע ושמאי לא הגיע, הבן אדם נשאר במלון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול עוד שאלה, האם זה ברור שגם רשויות עירוניות גדולות, שבדרך כלל לא עסוקות במתן אספקת שירותי מזון, כביסה, בריאות, דיור לתושבים – האם זה ברור שזה תפקידן בזמן החירום הזה? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני מאמינה שתכף גם יציגו כאן הרשויות, ואריק, חברי להפקת לקחים, גם יציג כאן, ברור שאנחנו כאן כדי לעטוף את הרשות המקומית. מבחינתנו, אספקת השירותים שאנחנו מספקים במלונות היא מתן כלים שמאפשרים לחזק את הרשות. הנוהל של המס"ר שיצא וההדרכות של המס"ר, שזה מרכז הסיוע הראשוני למשפחות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הינה המס"ר שהזכרתי קודם, תזכיר לי, מסר זה גם מוקד בשטח, וגם מה? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> המס"ר זה מרכז הסיוע הראשוני, שהרשות המקומית פותחת ומנהלת שם את כל התחום של פינוי וקליטה במלונות או בקהילה. זה המקום שהרשות אחראית לו. ביחד עם פיקוד העורף טייבנו את הנוהל, במהלך המלחמה עשינו הדרכות ותרגולים לרשויות שלא ידעו מה זה מס"ר, הגענו עד אליהן, עשינו את התהליך ביחד עם מערך הדיגיטל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם אתם עוסקים גם ברשויות אחרות, שאיתרע מזלן הטוב ועדיין לא התנסו? להכין אותן. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> נכון מאוד, אתמול בערב אפילו עשינו הפקת לקחים עם מנכ"לי רשויות מקומיות, ועשינו הפריה הדדית בין מנכ"לי רשויות כמו באר שבע, בית שמש ותל אביב, שהציגו את הלקחים שלהם עכשיו, אנחנו לא מחכים למלחמה, עכשיו אנחנו רוצים לעשות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. הזכרת את אריק, את מתכוונת מתל אביב? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז נשמע אותו. בסדר גמור, נניח לך לרגע. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני רק רוצה לבקש דבר אחד, אדוני חבר הכנסת, והוועדה הזאת מאוד חשובה, ואני פוגשת את המבקרות של נציבות פניות הציבור, ומחר מגיע המנכ"ל אלינו לים המלח, מאוד חשוב לנו גם לדעת את הדברים שמקבלים בזמן אמת. מאוד אשמח – אני, אדוני, מנהלת את האופרציה אצלנו, ובנינו ברח"ל דסק ייעודי, שמנהל את כל המשימה הזו אל מול בתי המלון, אל מול חמ"ל תיירות, אל מול משרדי הממשלה. חשוב לנו לדעת אם יש פערים און-ליין, לנסות לטפל בהם בזמן אמת, ולא לחכות לאחר המלחמה. << אורח >> רונית זנדברג: << אורח >> אני מציעה שנדבר ונראה איך אנחנו יכולים - - - אחד מהשני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קו ישיר. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> לשתף פעולה. אשמח מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורטל, שוב, אני מצטער שאני משתפך היום, אבל זה מאוד מרשים, מאוד יפה, מאוד נכון, גם לקיחת האחריות, גם הזמינות, המוכנות לשיתוף פעולה. והינה אני מנצל את ההמלצה שלך לדבר עם אריק שוע, שבשוטף, אני מבין, מנהל אגף קהילה, נוער וספורט – הינה, הספורט שלך בחירום זה לעשות דברים טובים, כמו מה, אריק? מה תפקידך בחירום? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> אני סגן מנהל מינהל קהילה, תרבות וספורט, ומנהל את מכלול קהילה בעיריית תל אביב. צריך להבין שהאירוע בעם כלביא הוא למעשה אירוע שנערכנו אליו. נערכנו אליו בעקבות טילים שנפלו עלינו בחרבות ברזל, בתחילת הלחימה. אומנם לא כמו ביישובי הצפון, אבל הייתה כאן למידה משמעותית שהביאה אותנו בעם כלביא למוכנות, מרמת ההתקשרות הטנטטיבית שאפילו עשינו עם מלונות, מה ששירת אותנו בצורה מאוד חזקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תחדד לי, כשאתה אומר "התקשרות", מה, הם שומרים מקומות פנויים קבוע, או שהם מבטיחים לפנות? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> לא, יצרנו, למעשה, מסגרת התקשרות טנטטיבית, שבה אני לא מבקש מהמלון לשריין בעבורי חדרים, אלא מסגרת שמאוד דומה להסכם שנעשה עם התאחדות המלונות בחרבות ברזל, היא אפילו זהה, גם בתעריף וגם בדיאלוג, כאשר הרשות חתומה על אותו הסכם, היא משריינת תקציב, היא לא לוקחת חדרים, היא לא משריינת לעצמה חדרים, אבל היא מתפתחת בהתאם לגודל האירוע. אבל היא מייצרת ודאות – בכסף, היא מייצרת ודאות לגבי ההמשך, היא מייצרת איזושהי פלטפורמה מאוד נכונה. בשיא שלנו היינו עם 2,500–2,600 מפונים בארבע זירות משמעותיות. וממש עוד לפני שהאירוע התחיל ידענו איך לטפל, כמו שאמרתי, לקחים מחרבות ברזל. אומנם היו לנו אירועים קטנים, אבל התנסינו בפינוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין את התזרים של אלפי אנשים, אתם מתחייבים, גם צריכים לשלם, או שאתם מסתמכים על מס רכוש? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> מול מס רכוש פעלנו בהיבט של מקדמות. מהרגע שהתחלנו לפנות, דיווחנו מול מס רכוש על מספר המפונים, ובהתאמה, מס רכוש שחרר מקדמות, כך שהיינו תמיד back to back מבחינת התשלום. סך היקף ההתקשרויות היה משהו כמו 65 מיליון שקלים, צריך להבין את ההיקף הגדול, גם על תל אביב זה כבד, אבל סך הכול זה עבד יפה גם בהיבט התזרימי וגם בהיבט של הגיבוי, וגם פיתחנו מערכת. הלקחים של שאגת הארי ברמה של המדינה, וזה מה שנאמר כאן קודם, הם באמת על סמך אותם לקחים שנלמדו בעם כלביא בתל אביב, ממש פיתחנו מערכת ייעודית לקליטת מפונים מהשטח, מהרגע שהוא נקלט בשטח, עד הרגע שהוא עושה ממש צ'ק אין במלון, הכול בצורה דיגיטלית, בצורה מסודרת, ואנחנו גם יודעים לתת חיווי לגבי הזכאות. הנוהל מגדיר, וזה מה שטוב – גם בעם כלביא וגם בשאגת הארי – אותנו כרשות מקומית, כמי שסוברני, בין אם זה מהנדס העיר, גם הגדרנו לצד מהנדס העיר והמלצנו לרשויות אחרות לקחת את אגף הארנונה כגורם עזר. כשאתה מדבר על מסה של מאות בתי אב או מאות בניינים, שנדרשים לפינוי, ונדרשת החלטה בטווח של 24 שעות לפנות מאות אנשים, ואפילו למעלה מזה, צריך גורמי מקצוע שיודעים לתת איזשהו חיווי בשטח. אותה אפליקציה שפיתחנו, אותה פלטפורמה שעשינו ממש ידעה לתת לנו בזמן אמת את היכולת לקבל החלטה בסיווג הבניינים, וכמובן לאחר מכן למלונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אריק, אמרת: פיתחנו אפליקציה, אני יודע שיש אפליקציות מדינתיות, נכון? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> נכון, אז מה שעשינו כאן, בתוך מערכת monday, שיותר מסתכלת פנימה לתוך הרשות ויודעת לדבר בין מינהל הנדסה אצלנו ואגף חיובי ארנונה, ויודעת משהו שהמדינה לא יכולה להסתכל ברזולוציות האלו. היום, בשאגת הארי, כשתושב מגיע למלון, המלון מדווח במערכת יחד, בעם כלביא, מערכת יחד לא תפקדה, לכן הדיווח היה על גבי המערכת שפיתחנו, ידענו לסגור מעגל וידענו להגיד בכל נקודת זמן מי פונה, למה הוא פונה, מי החליט לגבי הפינוי שלו ומה מצבו. צריך להבין שההיערכות של שאגת הארי – אנחנו מתרשמים, קודם כול, שרואים את הפקת הלקחים של עם כלביא. חשוב לציין שבעם כלביא זה היה אירוע מאוד עוצמתי, השיח מול מס רכוש במקרה הזה היה מאוד טוב, לא רק בהיבט של פתרונות או דברים שקיבלנו בזמן אמת, אלא גם ביכולת לבצע שינויים תוך כדי תנועה, הרעיון של לשים מה שנקרא מסלול מהיר שפותח צווארי בקבוק; פיצוי משכיר על אובדן שכר דירה – יש לקונה שהייתה קיימת, בעלי דירות מצאו את עצמם בבעיה שהדירה, אם תם החוזה של השכירות, והדירה הלכה או, לצורך העניין, השוכר יצא מהדירה כי הוא נפגע, לא הייתה איזושהי מסגרת שמאפשרת את הפיצוי של המשכיר, ולכן בוצע פה איזשהו תיקון מהיר שיודע גם לתת פתרונות למשכירים. נזקים עקיפים לבעלי עסקים – הסיפור של דיור חליפי, או אפילו להביא חברה שתנסה לפתוח צווארי בקבוק באמצעות החברות הממשלתיות. בסופו של דבר, כשאני מסתכל על האירוע, הרשות המקומית לא יכולה להגיד: זה רק מס רכוש, היא צריכה להכין את עצמה, היא צריכה להתכונן לאירוע מהסוג הזה. מי שלא התכונן לא מבין מה גודל האירוע, מי שלא יודע להתנסות, אי-אפשר לסמוך על הנס, ממש צריך לרתום את כל הרשות, עם ההבנה של התהליכים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי השאלות האלו של נזקי המשכיר ועסקים וכו', יש את מה שאנחנו מצליחים מדינתית לקדם, אתה אומר שהרשות המקומית יכולה, ככל שיש לה אפשרות לסייע – תן דוגמה למה הכוונה, והאם לא ראוי שזה יהיה בפריסה ארצית או בהנחיות ארציות? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> הרשות לא יכולה, כמובן, להיכנס לכיס של העסקים ולפצות, אבל פה צריך לראות ברמת המדינה את הסיפור של נזקים – זה מוגדר כנזקים עקיפים. עד לעם כלביא זה הוגדר רק כיישובי העוטף. אני חושב שרק בעם כלביא הבינו שאין חקיקה, שאין משהו שמתאים כרגע לפיצוי של עסקים, ובעסקים, ברגע שיש איזושהי האטה, אז יש בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד פעם, אני רוצה לחדד, עסק שנפגע ישירות מרסיס כזה או אחר, או פגיעה ישירה, הוא כמובן מפוצה ישירות על - - - << אורח >> אריק שוע: << אורח >> מפוצה, ובכלים של הרשות המקומית, הוא יקבל פטור מארנונה, כמובן לא נגבה ממנו את כל האגרות, כי הוא כבר לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל מה יהיה על ההכנסות העתידיות? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> זה המדינה צריכה לראות איך באמת מתכנסים ומפצים במחזור העסקים שנפגע ממנו, ופה צריך לראות את המודלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מבחינים בין ירידה כללית של האטה כלכלית, שפוגעת במי שלא התפוצץ לידו שום דבר – לידו, כלומר למעלה מ-500,000–600,000 מטר נגיד, אבל לא אצלו ממש – לבין מי שאין לו מקום? << אורח >> אריק שוע: << אורח >> מי שחדל מלהתקיים אז הוא חדל מלהתקיים, וצריך באמת לראות איך מפצים אותו, אולי בצורה אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה נשמע ממס רכוש, כן. << אורח >> אריק שוע: << אורח >> אבל בהחלט, כשמדברים על האטה כלכלית, המשק מושפע מזה. עיר כמו תל אביב, בסופו של דבר, כשיש האטה בעסקים, אנחנו מבינים שזה גם משהו שמשפיע ברמה המשקית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אריק, תודה. במקרה הזה אנחנו מתמקדים בנושא הפינויים, אבל ההערה שלך היא כמובן נכונה. תודה על הכול, ושיהיו לך חיים נוחים מרגע זה ואילך. אוראל לגזייל, תאיר לנו את הזווית, יש כאן, למשל, שאלה אחת, אולי ראשונה, באנו ממפונים – האם ברור היום שבתיאום עם הרשות הם לא יוצאים מהמלון לפני שמסדירים את השאלה לאן הם הולכים? בתיאום איתכם, כמובן. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> כן, קודם כול, אקדים ואגיד שמה שאורטל אמרה קודם, על הנוהל שעשינו בעקבות הפקת לקחים מעם כלביא – ממש מרגישים את השינוי, ואני חושב שכל הרשויות גם יסכימו בנושא הזה. מה שקורה היום זה שהרשות מפנה לבית המלון, ומרגע שהמפונה הגיע לבית המלון, אין לו איזושהי חרב על הצוואר, כמו שהיה בעם כלביא, של 30 יום לפינוי. זאת אומרת, עד שלא מגיע השמאי מטעמנו לנכס שלו, מתאם איתו ועובר על הדברים ומגדיר לו תקופת דיור חלופי, הוא נמצא בבית המלון. כמובן שיש לנו צוותים שמסתובבים בבית המלון, מקבלים שם קהל, אפשר לפנות אליהם, אפשר לזרז טיפול בתביעות מסוימות, אפשר לשמוע טענות של מפונים, זה דינמי. כמובן שאם הגענו לבית של מישהו וראינו שאין שם נזק, אז אנחנו כן מודיעים לו על פינוי מהמלון באופן מיידי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, המצב הוא שיש פררוגטיבה, יש רשות לרשות לפנות, כמו שהיא מבינה, בטווח של השעות הראשונות, אבל אתם עושים את מלאכתכם, מגיעים, ואם אתם מגיעים למסקנה שבתיקון חלון אפשר לחזור, אז אתם מנחים לבצע, זה מה שאתה אומר בהקשר הזה? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, לי זה נשמע סביר. יש, כמובן, מקרי גבול, שבטח מתמקחים איתכם, ואני מקווה שהם מגיעים להסדרה. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> יש מקרי קצה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום, ממה שאתה יודע, מה סוג הפיצויים שאנחנו מעניקים? מקודם העלינו עם אריק, מתל אביב, את שאלת הנזק הישיר לדירה, לרכוש, זה ברור; עסקים שנפגעים באופן ישיר מפוצים באופן ישיר; מה לגבי מחזור עסקים של מי שנפגע באופן ישיר? אני לא מדבר על האטה כללית במשק. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> יש מתווה שפורסם לנזק עקיף. אני, בקרן הפיצויים, אחראי לתחום של נזק ישיר, אני מודה שאני פחות בקיא במסלולים שנקבעו שם לפיצוי לנזק עקיף, אבל זה משהו שאפשר לבדוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, האמת שזה לא הנושא הישיר שלנו פה כרגע, הנושא הוא הטיפול במפונים. עוד לחדד את הנקודה הזאת, אמרנו שאתם עובדים מול הרשות, נגיד שצריכים להחזיר משפחה לביתה או לפנות לדיור חלופי בטרם הסכמות, איך אתם עושים את זה? אתם מול המשפחה או בשיתוף הרשות? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> לא, אנחנו פועלים מול המפונה עצמו, או מקבלים אותו כקהל בבית המלון, מדברים איתו ומבינים מה הוא צריך, או שאנחנו נמצאים איתו בשטח, בבית, באים לבדוק את הדירה, ומסתבר זמן שיקום כזה או אחר. אם זה שוכר דירה, שהוא לא בעל הדירה, אז אנחנו עושים גם את ההתאמות בין משך השיקום לנכס לבין מה שמגיע לשוכר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מחדד, אתם, מן הסתם, אוראל, עושים את מלאכתכם, רק לחברים, לחברות האחרים בשיח כרגע, צריך לשים לב שהמשפחות הנפגעות שיצאו, נמלטו, לעיתים בחוסר כול, בוודאי בטראומה, מן הראוי שלא יישארו לבד. אתה לא נראה לי טיפוס מאיים, חוליגן גדול, אבל לא נכון להשאיר אותן לבד, ומן הראוי להציב לידן איזשהו מסייע אנושי נוסף, ממלא תפקיד כזה או אחר. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. תודה לך. המוסד לביטוח לאומי, בבקשה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> שלום, אני סגנית סמנכ"ל גמלאות ומנהלת אגף אזרח ותיק, שאירים ודמי קבורה, במוסד לביטוח לאומי. אם הנושא הוא פינוי נפטרים, אז אתייחס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה את עושה בחירום? יפה מאוד. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> וגם את זה אנחנו עושים בחירום, בהחלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, שלא נדע. לבנה, תתארי לי מהזווית שלך, מכיוון שבאנו מעניין של נציבות תלונות הציבור, את עקומת השיפור שהייתה, ככל שהייתה, מיוני למרץ. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אתייחס בעיקר לנושא שעליו דיברה הביקורת, פינוי נפטרים. הייתה תלונה של יונה קוזק בנושא שהוצאות הפינוי חלו על המשפחה. קיבלנו את הערת מבקר המדינה, שהצביע שאנחנו נבצע את התשלום, ובאמת, אנשים שנפטרו מחוץ לתחום מגוריהם, פונו מתחום מקום מגוריהם ונפטרו במקום אחר, המוסד לביטוח לאומי ביצע את התשלום, והוא יבצע גם במקרים הבאים, אם יהיו כאלה. אני משערת שעכשיו, בסיטואציות שאנחנו נמצאים בהן, אז בהחלט הערת המבקר נלקחת בחשבון, ונבצע את התשלומים לכל מי שיידרש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין. מה שאת מדברת עליו כרגע, עכשיו ירד לי האסימון, סוגיית קבורה של מי שפונה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> נכון, סוגיית הקבורה שעליה הצביע בדוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והמענה מתאים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. מהי הנגיעה הנוספת שיש לכם בפינויים? "לכם" זה המוסד, תייצגי רגע את כל המוסד. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> ברמת העיקרון, כל מבוטח שנפטר זכאי לפינוי ממקום מגוריו, בין אם זה באמצעות תגמולי איבה, שלזה אחראית ענבר דוד – אני משערת שהיא לא עלתה לדיון, כי אחרת, היא הייתה מדברת על הנושא שלה – אבל המוסד לביטוח לאומי, במסגרת תגמולי איבה, משלם גם עבור פינויים, ואת תשלום הקצבאות של כל נפגעי פעולות איבה. אבל לנושא הספציפי שאליו התייחס הדוח - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נחדד רגע, נלמד, מי שפונה מביתו בהכרח נחשב נפגע פעולות איבה? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> מי שפונה בביתו ונפגע, אז יכול להיות שנפגע במסגרת פעולות איבה. אם הוא פונה בביתו ונפטר, אז זה במסגרת שלי, כפי שציינתי, והביטוח הלאומי באמת מממן את הפינוי לנפטרים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, אני לא יכול להגיד במקרה הזה שמי שנפטר שיפנה אלייך, אבל יפה שיש מי שאחראי לנושא, ואני מודה לך על ההשתתפות. נמשיך, כן. << אורח >> שרון ברשד דוניבסקי: << אורח >> מהיכרות שלנו עם העבודה של ביטוח לאומי בנושא של נפגעי איבה, זה בדרך כלל מתחיל בשלב קצת יותר מאוחר, יש נושא של הכרה בנפגע כנפגע איבה דרך הרשות המאשרת במשרד הביטחון. ואחרי השלב של ההכרה של הרשות המאשרת זה עובר לטיפול בתביעה בביטוח לאומי, ומהניסיון שלנו זה עובד טוב מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, תודה רבה. נג'לא סולימאני מזרזיר, בבקשה. תספרי לנו על החוויה שלכם, הניסיון שלכם. יישוב יותר קטן, שחטף פעם ראשונה עכשיו? << אורח >> נג'לא סולימאני: << אורח >> בדיוק, וזה הקושי. זה המזל, אבל זה הקושי. אני עובדת סוציאלית קהילתית ממועצה מקומית זרזיר. שמעתי את כל הנכבדים שדיברו בזום על ותק, ניסיון והפקת לקחים והכול, לנו לא היה דבר כזה, אז ההלם הראשוני והפתאומיות עשו את שלהם והכניסו את כולנו לבלבול גדול. המזל שלא הייתה באותו זמן עוד תקרית, ככה שכוחות הביטחון נהרו אלינו ועזרו לנו. אם אדבר על מפונים, הקושי גדול. בחברה הערבית, בחברה המסורתית, בחברה הבדואית, שאני באה ממנה, הבית מסמל סמל כל כך גדול. הבית, החמולה והשבט מסמלים דבר כל כך חשוב. כל החמולה מסתגרת בתוך רדיוס קטן מאוד, כולם נפגעים, אין אף אחד שיכול לעזור לאחר, ולפנות אותם זה גזר דין מוות, זה לאבד את המרחב האינטימי, לאבד את הביטחון, את הערך החברתי, הבית. יש לנו שישה, שבעה מפונים, הם מתייסרים בבתי מלון, רוצים לחזור, ואנחנו משתדלים למצוא להם מקומות חליפיים, אבל זה כל כך קשה. הם מרגישים עלובים כאלה, כאילו מקבצי נדבות, הם מתארים את עצמם בתיאורים מאוד קשים. הם רגילים להיות בבית מלון, עם הכסף שלהם, להוציא כסף, לקבל שירות, אבל ככה, כשהם על שולחן המועצה, על שולחן המסמכים, על שולחן המדינה, זה פוגע בהם מורלית מאוד. ורוב האנשים שנפגעו בבתיהם השתכנו באותה שכונה, שמו ניילונים, שמו עצים, שמו הכול, העיקר לא לצאת מהבית, והם נפלו בין הכיסאות, אם הבית לא ראוי, אז למה אתם נשארים בבתים? ואתם אומרים שאתם צריכים עזרה לתקן – הכול נכנס אחד בתוך השני. נכון שאנחנו בפריפריה, אבל אנחנו גם בפריפריה החברתית, אנחנו לא מתורגלים, אין לנו את התשתית שיש בכל המדינה, תשתית של מיגון, תשתית של ארגון, אנחנו עדיין במקום קצת רחוק, והטיל הזה שם אותנו במקום כל כך מאתגר. אני עובדת סוציאלית קהילתית, אני מנסה להגביר את הקהילתיות – לא, החמולתיות היא שעובדת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נג'לא, אני עוצר אותך רגע, אני שומע פה קושי גדול מאוד, אולי המשמעותי ממה שמענו עד עכשיו, ואני מבין שהוא נובע מתפיסה אחרת של המרחב היישובי או הקהילתי. אתם צריכים לדרוש סיוע. נשמע פה עוד מעט אולי את משרד הבינוי והשיכון – תיירות לא נמצאים כרגע – ומשרד הפנים, צריך למצות את הזכויות. אם אנשים לא רוצים לעזוב את היישוב ומעדיפים, אם הבנתי נכון, להישאר בתנאים פחות נוחים, זו כמובן בחירה, אבל צריך לעשות את כל המאמצים כדי לשכנע למצוא מקומות חלופיים, ואולי אפילו לא ביישוב עצמו, ביישוב דומה, שירגישו נוח. אשמח לעמוד בקשר, אם תרצי, כדי להמשיך. << אורח >> נג'לא סולימאני: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר נקודה אחת. ממילא אנשים מובטלים, עניים, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים מוחלשים, חברה מוחלשת, ואלה שהגישו למס רכוש, מתי הם יקבלו את הכסף? עכשיו גשר, והיה חג, איך? הכסף לא נזיל, הוא לא מהיום למחר. הזמן הזה, הפער בין הגשת המסמכים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נג'לא, אני שומע את הקושי, אני מציע שנציג המועצה המקומית ייצור קשר איתי, ואם לא, אני אצור איתו קשר, ונבין מה אפשר לעשות ועם מי כדאי להתחבר. יש לך את הטלפון שלי? << אורח >> נג'לא סולימאני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תקבלי מהוועדה מייד. תודה, נג'לא. << אורח >> נג'לא סולימאני: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ענבר דוד מהמוסד לביטוח לאומי, בבקשה. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> שלום רב, חבר הכנסת שוסטר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ספרי לי מה את עושה. את מתעסקת עם החיים. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> כן, חשוב, על הרצף. אנחנו בביטוח לאומי מרבדים את האוכלוסייה הנפגעת במקומות השונים, באופנים שונים. בכל בית מלון שאליו התפנו המפונים, הסניף שברשות שלו קיים בית המלון אחראי לאוכלוסייה הזאת. אנחנו מגיעים עם עמדות מיצוי זכויות, כי הרי לאנשים יש הבטחת הכנסה, נכות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שיצא לי לראות גם בעבר ואפילו עכשיו – אמרתי שבלאונרדו ראיתי, אתם פועלים, עושים. ברשותך, אני רוצה דווקא להתחיל עם השיחה הקודמת, מזרזיר, יישוב קטן, מגזר מיעוטים, אנשים בוחרים בחירה, הייתי אומר, תרבותית, להישאר. אז השאלה היא איך אנחנו ממצים את זכויותיהם? איך אנחנו יוצרים איתם קשר? איפה המוקד שלכם, או הסניף, בעמק יזרעאל, עמקים? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> האירוע בזרזיר היה בסוף השבוע, וכבר באותו יום, יום שישי, מנהל הסניף יצר קשר עם ראש הרשות, וליווינו אותם, וביום ראשון שאחר כך עובדי הביטוח הלאומי ביקרו את הפצועים כדי למצות זכויות. ומעבר לזה, אתה יודע, אנחנו עובדים בשותפות עם משרד הבריאות בנושא נוהל חרדה, בשותפות עם הקואליציה לטראומה. ומכיוון שכמו שאמרה הגברת לפניי, היישוב הוא יישוב מאוד קהילתי עם הרגלים מסורתיים, הם הסכימו שהקואליציה לטראומה תיכנס ותסייע גם למטפלים שם וגם לאנשים בטיפול נפשי ממוקד טראומה. עד היום נעשו 210 התערבויות פרטניות ביישוב, והקואליציה לטראומה נמצאת שם עם קלינאים, כשאנחנו עובדים על רצף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הממד הזה, שהוא מאוד חשוב. אני רק רוצה לעשות סדר, יש את הממד של מיצוי זכויות של הנפגעים – הטיפול און-ליין, באותו רגע, בשבועות האלה. אני שואל אם אתם גם יכולים לסייע להם בהתארגנות מול מס רכוש או מול מוסדות אחרים רלוונטיים, כי זה מקום שלא מורגל ולא מוכן – דיברנו קודם עם עיריית תל אביב, את מבינה את ההבדל. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> נסייע בכל מה שקשור למיצוי זכויות בתוך הביטוח הלאומי. אנחנו פחות עוסקים בחלק של קרן הפיצויים של האוצר. מה שבתוך המנדט שלנו, אנחנו מסתכלים על האדם 360, מקצה לקצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז, ענבר, תמשיכי להיות לעניין. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אתה רוצה שאגיד לך גם מה אנחנו עושים למי שמפונה לבית חולים? חשוב שתדעו, שהוועדה תדע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקצרה לגבי בית חולים, כן. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> יש לנו קשר עם מערכת "אדם" של משרד הבריאות, וכל מי שמגיע למיון, באירוע רב-נפגעים, מייד נשלח לו אס-אמ-אס שאומר: קרוב לוודאי אתה יכול להיות נפגע פעולות איבה. אנחנו מפנים אותו לקישור לנוהל חרדה, למרכז חוסן הקרוב למקום מגוריו, או מרכז חוסן ארצי טיפולי, ומצרפים גם תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יורד לקטנות, אדם מפונה לא מסתכל בטלפון, באס-אמ-אס, והוא יכול להפסיד את זה. אתם חוזרים אליו כעבור כמה ימים? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> בהחלט, אנחנו לא מוותרים. בגלל זה אמרתי: ריכוזיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור > הופה, זו הענבר שאני מכיר. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> יש לנו גם שיתופי פעולה עם עובדים סוציאליים בבית חולים. ביטוח לאומי מממן תביעות כאלה עם מחלקה ראשונה, אז מי שנפגע פיזית או מי שנשאר בבית חולים, נהיה שם, באמצעות מחלקה ראשונה. 50% מהתביעות להכרה באירוע הזה מגיעות ממחלקה ראשונה מבתי החולים. מעבר לזה, אחרי 24 שעות, העובדים שלנו נכנסים לבית חולים, למי שמאושפז, ומי ששוחרר במצב קל, אז הקמנו מוקד עובדים – גם עכשיו, גם בחרבות ברזל, גם בעם כלביא – של עשרות עובדים שלנו, שמתקשרים ומסבירים את הזכויות. אלה עובדים ותיקים שבדרך כלל, ביום-יום, עובדים באגפים אחרים. ואנחנו מכינים תסריט פתיחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אתם יוצרים קשר אישי עם המבוטחים. האם יש צורך, האם זה נכון לבוא דרך המחלקות, מחלקות הרווחה בהקשר הזה, או איזשהו גורם מתכלל אחר, או שזה רק ישירות? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> מכיוון שהמדינה לוקחת אחריות פיצויית לשמור על הביטחון של נפגע פעולות איבה, אז מי שאנחנו יודעים שצריך עכשיו את הקביים, בעיקר, נגיד, פצועים בבית חולים שצריכים מלונית קרוב לפצוע, צריכים עזרה בבייביסיטר לילדים – אנחנו יודעים לנהל את זה יפה. אנחנו תמיד עובדים בשיתוף פעולה עם הרווחה, אנחנו שירותים משלימים. אם, למשל, יש עכשיו תינוק בבית, ואני צריכה משפחתון SOS, אז קרוב לוודאי שנפנה לרווחה, הם ידאגו למשפחתון, ונסייע במימון של זה. כי נפגעה אימא עם ילד קטן. אז אנחנו עובדים באדיקות עם הרווחה ועם השירות הסוציאלי בבתי חולים. אנחנו גם פותחים את קווי הסיוע גם של נוהל חרדה וגם של נט"ל, יש לנו שם קו תמיכה 24/7 בימים האלה, ואנחנו מתגברים את הקווים האלה. זו עוד שלוחה שלנו להסביר לציבור על הזכויות שלו, מעבר לקו הייעודי שבנינו מאז חרבות ברזל, קו רק של נפגעי פעולות איבה, שמספרו: 02-6269999, לכל נפגעי פעולות איבה. ואם אתה שואל אותי על נתונים בעם כלביא, היו לנו 4,254 תביעות להכרה. כבר כמעט סיימנו את מרבית התביעות, ויש לנו כמעט 800 תביעות לנכות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואפרופו השאלה שלי לגבי מעקב, אני ממשיך לקבל מכם הודעה שיש לי אפשרות, יש לי ואוצ'ר לטיפולים כאלה ואחרים, בתור חובב עוטף עזה. נראה, אולי אמצא משהו. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> תמיד אשמח לעזור לך, בחפץ לב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רציתי לשאול ולחדד, איך אתם מקבלים את המידע על הנפגעים? אמרת דרך המחלקה הראשונה? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אנחנו מקושרים למערכת "אדם" של משרד הבריאות. כל מי שמגיע למיון, אנחנו מקבלים את זה מייד במערכות הביטוח הלאומי, וככה אנחנו יודעים גם לסווג: פצוע קל, בינוני, קשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, דרך זה, כן. ברור, דרך המיון. אבל מי שלא מגיע? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> מי שלא מגיע דרך המערכות האלה, נגיד מפונים, אז יש לנו שם עמדות, וכבר שם העובדים שלנו מזהים, או באמצעות הקואליציה לטראומה, שגם הם נמצאים בבתי המלון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מזהים בשטח, ברור. ענבר, אני מודה לך מאוד, תודה. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעבור להדר שפיר, ממערך הדיגיטל. כבר בירכנו בכמה הזדמנויות על ההנגשה, על התכלול, על הזמינות שאתם מייצרים לרשויות, אבל, ספרי בצורה מסודרת מה עשיתם בשמונת החודשים האלה. << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> אני אחראית למערכת יחד במערך הדיגיטל הלאומי, אני עובדת בחטיבה של השירותים הדיגיטליים והטכנולוגיות במערך, ומנהלת את הפעילות במערכת יחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומהי המערכת הזאת? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> מערכת יחד היא המערכת שדרכה אנחנו מרכזים את כל נתוני המפונים והמתפנים. זו המערכת שהקמנו בחרבות ברזל, ממש כמה שבועות אחרי שהתחיל חרבות ברזל. והתפקיד של המערכת הוא בעיקר לרכז נתוני פרט שמפונים באירועי חירום, ולאפשר למשרדים השותפים, לכל מי ששותף ופועל יחד איתנו בתוך המערכת, גישה לנתונים האלה, כל משרד, כדי שהוא יוכל לתת את השירותים הספציפיים שלו. למשל, ביטוח לאומי, שיש להם צורך לקבל נתונים כאלה; משרד התחבורה, שנותן הטבה, למשל, של רב-קו בחינם; הרשויות המקומיות, שבחלק גדול מהמקרים צריכות לראות את הנתונים האלה; משרד הרווחה; הבריאות, ועוד הרבה משרדים. כל אחד מקבל איזשהו חתך מהנתונים, לפי הצורך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו יש סוגיה שמעסיקה – גם בקורונה, גם באירועים האלימים האלה – הכספות המפורסמות, הנתונים האישיים הנצורים: ביטוח לאומי, רווחה וכו', אתם מנהלים את זה? אתם מאפשרים את זה? הרי ברור שמכינים את זה לשעת חירום כזאת, ואז צריך לפתוח גישות, הרשאות, איך זה עובד? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> נכון, אז ככה באמת זה עובד, יש לנו מראש – וזה חלק מההיערכות שלנו, וזו גם עבודה שנעשתה בחודשים האחרונים, עוד מחרבות ברזל וגם אחרי עם כלביא. אנחנו מכינים הסכמי העברות מידע מול כל המשרדים שמעוניינים לקבל נתונים מהמערכת. ההסכמים האלה מבטיחים שאנחנו עומדים בתנאי החוק, שמאפשרים לנו להעביר נתוני פרט בין המשרדים השונים, כולל הסכם שעשינו מול רשות המיסים, שהיה חלק משמעותי מאוד מהנוהל הבין-משרדי המתוקן שאורטל הזכירה, והרבה מאוד הסכמי העברות מידע שאנחנו חתומים עליהם מול הרבה מאוד גורמים אחרים. וזה מאפשר לנו בזמן אירוע לפתוח את הכספות האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם פותחים פר-אירוע, פר-נפילה, פר-התרחשות? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ב-1 במרץ פתחתם? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> ברגע שמתחיל אירוע, המידע מתחיל לזרום. לוקח קצת זמן עד שהמידע מתחיל להיקלט במערכת, זה לא מיידי. רשות מקומית שעבדה באירוע הנוכחי ישירות בתוך המערכת שלנו, והיו רשויות כאלה, אז המידע שלה כבר זרם ישירות, ממש באותו יום, למשרדים. ורשויות מקומיות שעבדו במודלים אחרים, עם מערכות עצמאיות שלהן, היו צריכות להעביר קובץ אקסל עם כל הנתונים, והקליטה שלו לוקחת משהו כמו 24 שעות אחרי האירוע, וככה המידע מתחיל לזרום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע לחדד, בוודאי יש צורך לעשות את המהלכים האלה בקשר לאוכלוסיות שדורשות סיוע מביטוח לאומי, אוכלוסיות רווחה שמוכרות דרך הארנונה, ואז, במצבי חירום, אתה רוצה לדעת אם במעגל הפגיעה, ברדיוס, בפוליגון, ישנם אנשים שאולי זקוקים לסיוע מיוחד. אבל מה עוד, אילו עוד שימושים יש להצלבות המידע האלו? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> למשרדים שונים יש תפקידים שונים, כמו שאמרת. למשל, רשות המיסים, שהיא אחת השותפות המשמעותיות ביותר באירוע הזה, מובילה את הפעילות מול המלונות ומול המפונים במלונות. רשות המיסים מקבלת את הנתונים על השוהים במלונות, ומשתמשת בהם כדי לדעת גם לאן להגיע ועם מי הם צריכים לדבר בכל מלון ומלון, וגם לדעת לתאם את היציאה מהמלונות של המפונים האלה, להוציא להם הודעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למשל, מס רכוש, שבדרך כלל לא יודע איפה אני גר, יכול בזמן חירום לדעת שאני גר בדירה של כך וכך מטרים מרובעים במקום כזה וכזה, איזה ארנונה אני משלם, ולפי זה להגיד לי כמה כסף הוא מעמיד לי לדירה חלופית? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> לא את כל זה הוא יקבל מתוך מערכת יחד. מתוך מערכת יחד הוא יקבל את המידע היותר בסיסי של מי התפנה, מאיזה כתובת, כמה אנשים התפנו בכל משפחה ובאיזה מלון הם נמצאים, ואם הם לא במלון, האם הם התפנו לקהילה. את הנתונים הנוספים: היקף הפגיעה, כמה מטרים היו בנכס ודברים מהסוג הזה הם כבר מקבלים מתוך התביעה עצמה, לא דרך מערכת יחד. המטרה של מערכת יחד היא בעיקר לייצר תמונת מצב של מי המפונים ואיפה הם נמצאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, שליטה על האנשים, הימצאות, בסדר. מה עוד? << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> למעשה, מאז האירוע הקודם השתכללנו מאוד. חלק מתהליך הפקת הלקחים והנוהל הבין-משרדי החדש שנחתם נתנו לנו את היכולת לייצר תמונת מצב הרבה יותר טובה בזמן הרבה יותר קצר. כי באירוע הקודם, בעם כלביא, לקח הרבה מאוד זמן להביא את הנתונים ולייצר תמונת מצב, משתי סיבות עיקריות: אחת, ההתנהלות של כל רשות מקומית הייתה מאוד עצמאית. כלומר, הרשויות התנהלו, כל אחת, באיזושהי דרך שהתאימה לה, שזה בסדר גמור, כמובן, כי זה מה שהן היו צריכות לעשות, אבל התוצאה של ההתנהלות המאוד עצמאית הזו הייתה שלא הגיע מידע לרמה הלאומית, למערכת יחד, שהמטרה שלה לייצר את תמונת המצב הלאומית. זה היה בצד אחד; ובצד השני, המלונות, גם, מאותה סיבה שכל רשות מקומית יצרה התקשרות עצמאית עם המלון, לא הייתה שום חובת דיווח של המלונות לספר מי הגיע אליהם, מי עשה צ'ק-אין במלון, מי עשה צ'ק-אאוט ואיפה האנשים נמצאים. את שני הדברים האלה פתרנו דרך הנוהל. הנוהל הגדיר תהליך עבודה הרבה יותר ברור ומוסדר, גם ברמת הרשויות המקומיות וגם ברמת המלונות, דרך הניהול של משרד התיירות, שנכנס. וזה מאפשר לנו לקבל את הנתונים גם מהרשויות המקומיות וגם מהמלונות בזרימה הרבה יותר טובה. והיום אנחנו עם תמונת מצב מאוד איכותית של הנתונים. כמובן, אנחנו עוד לא ב-100%, לצערנו, כל הזמן יש אירועים חדשים, נכנסים מלונות חדשים לפעולה, רשויות חדשות נכנסות למעגל, ואנחנו כל הזמן בתהליך מתמשך של לטייב את המידע ולהביא עוד ועוד נתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדר, אני צריך לעצור, כדי לעבור לעוד מספר משתתפים. תודה על הביצועים שלכם. << אורח >> הדר שפיר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלי פינקלשטיין, נציגת משרד הבינוי והשיכון, בבקשה. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אגיד לכם רק לגבי המפונים. אנחנו, משרד הבינוי והשיכון, עושים הבחנה בין מפונים שלנו, שהם דיירי דיור ציבורי, בבתים שלנו, לבין מפונים של כלל האוכלוסייה. לגבי המפונים שהם דיירי דיור ציבורי, אנחנו, באמצעות עמידר – הם ישר יוצרים קשר עם כל המפונים שלנו, הם מלווים את מי שמתפנה גם לבית מלון וגם למשפחות, והם ממצים איתם את הזכויות. כמובן, בתים שאנחנו יכולים לתקן צ'יק צ'ק, אם אלה רעפים ודברים קטנים, אז עושים את זה במהירות המרבית, כדי שהם יחזרו לגור בהם, ודיירים שזה לוקח יותר זמן, אז אנחנו עובדים ביחד עם רשות המיסים למצוא להם דיור חלופי. לגבי המפונים הכלליים, אנחנו עובדים עם רשות המיסים, אנחנו מסייעים להם, לדיירים שביתם נפגע לתקופה ארוכה וצריכים עזרה בדיור חלופי, אנחנו, באמצעות עמידר, מעמידים מתווכים שיוצרים קשר עם אותו מפונה שצריך עזרה ומסייעים לו, בעזרת - - - של עמידר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך אתם יודעים על - - - << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> זה קצת עקב אכילס, וכבר אגיד לך. קודם כול, אנחנו נמצאים במלונות ביחד עם רשות המיסים, אנחנו יושבים ביחד. אנחנו שם כל יום, בכל המלונות, והאנשים שניגשים לרשות המיסים ומעוניינים בפתרון של דיור חלופי מעבירים את הפרטים אלינו, למשרד הבינוי והשיכון ולעמידר. אנחנו יושבים שם ביחד, יוצרים קשר עם אותו אחד ומתחילים בתהליך. באמת היה לנו קושי להגיע לכל המפונים, כי יש עניין של העברת מידע, שאסור, פרטים אישיים. אני יודעת שבחלק מהרשויות – נעזרנו ברשויות, וניסחנו איזה מכתב למי שמעוניין - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, שמענו כרגע. יש נקודה, לא כולם מגיעים למלונות, מן הסתם, חלק למשפחות וכו'. את מכירה, אולי שמעת, את האירוע בזרזיר, כשאנשים נשארים בקהילה, והרשות זקוקה לסיוע. אני מעביר אלייך ממש את הנקודה הזאת, קונקרטית, אם את יכולה לבדוק את זה. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> בזרזיר אני פחות מכירה, אני יודעת להגיד לך לגבי מה שעשינו בבית שמש ובבאר שבע, אני מודה שבזרזיר אני פחות מכירה, אבל אם צריך שם עזרה, אשמח – ועם רשות המיסים, עוד פעם, אנחנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז נעביר לך את הפרטים בזרזיר. זה אירוע מיוחד של יישוב מיעוטים, יישוב בדואי, ששם אנשים לא יוצאים החוצה, ואני חושש שמא הם ייפלו בין הכיסאות, לא יקבלו את מה שמגיע להם. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אבל רק אחדד שהעזרה שלנו היא במציאת פתרון דיור חלופי, זאת אומרת, בשכירות וכאלה, שממומן על ידי רשות המיסים. אנחנו נעזרים במתווכים של חברת עמידר, שהיא חברת הביצוע, אם זאת הנקודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, זה ברור לי. אני רואה שאתם עוסקים, כמובן, בדיירי הדיור הציבורי, אבל גם בציבור הכללי, ובציבור הכללי יש כמה נישות, לקונות כאלו, כמו בזרזיר. אני מאוד מודה לך, מלי, בהצלחה. שיהיו לנו ימים שקטים ולילות שלבים. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נציג משרד הפנים, כפיר יעקב, שלום, מחר אנחנו מדברים בכלל בענייני הרשויות, אבל אם יצא לך להקשיב, אולי הדבר המרכזי, מה שנראה לי נכון, הלקח העיקרי שאני יוצא איתו מהדיון – קודם כול, רמת שיפור זה נהדר, אלא מה? שמענו את זרזיר כדוגמה, יש כאלה עוד עשרות, אין לי ספק, אולי עשרות רבות של רשויות שמנמנמות וטוב להן וכיף להן, אבל מישהו שם צריך להיות עם נעליים וערני. << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> כן, ברשותך, אפרט. כבר בבוקר הזה – אנחנו באווירה טיפה פתוחה, אז אני – פעם ראשונה יצא לי לעבוד בשבת, אני גם שומר שבת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ב-28 בפברואר? << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> כן, כדי לקדם את החלטת הממשלה שנוגעת לפיצוי רשויות, החלטה שמעבירה איזה סכום ראשוני לטיפול הראשוני שהרשויות מעניקות, סוג של שיפוי. אנחנו מעבירים 2,000 שקלים בגין כל מפונה לרשות המקומית, כש-1,500 שקלים מכסים את ההוצאות הראשוניות של הרשות המקומית, ו-500 שקלים מיועדים לתושב עצמו. עד עתה כל רשות מדווחת. משרד הפנים שילם בגין 3,006 תושבים, סדר גודל של למעלה מ-6 מיליון שקלים. לצערנו, כל העת יש עוד נפילות ועוד מפונים, אז מתווספות עוד בקשות, ואנחנו מעבירים את התשלום מהר מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלתי לגבי הנושא של הכשרת או אימון, הכוונה, של הרשויות שעדיין לא זכו להיות שותפות בנטל, איך אנחנו מוודאים שכל רשות, גם זאת שלא התפוצצה שם רקטה ונגזר עליה ללמוד, איך היא מתכוננת? לוודא שהיא מתכוננת. << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> אתה מתכוון להכנה ואימון של הרשויות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, יש פה תשתית דיגיטלית, ויש פה תשתית מנטלית, ידע שצריך להכיר, טלפונים. מה עושים? קראנו לזה פה, בשיח הזה, מה קורה ב-2:00 בלילה, כשצריך להרים שלטרים ולעבוד? עם מי מדברים? << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> יש בכל מחוז במשרד הפנים נציג של מינהל חירום, שהוא מתפעל את כל האירועים בכל רשות, גם לגבי הודעות, חלילה, אם יש נפגעים. הם נותנים את המענה. אם יש רשויות שלא קיבלו מענה כזה או אחר, כמובן נוכל לבדוק ולסייע וגם לשפר. יש גם צוות בין-משרדי של משרד הפנים עם משרד ראש הממשלה, יחד עם מקומות, בתי ספר של הרשויות המקומיות ומרכז שלטון מקומי, שמצוותים חונכים לרשויות שנפגעו – חונכים בכלל הרמות, גם לצוותי הנדסה, גם לגזברים, גם למנכ"לים – כדי לתת איזושהי מעטפת לכל הרשויות שאנחנו מזהים יחד שיש בהן איזשהו צורך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברשות כמו זרזיר, ששמענו שלא חזקה, והיא בוודאי זקוקה לסיוע, אתה יודע אם אתם מפעילים את הנוהל הזה? << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> אני בטוח שכן, אבל אין בידיי את הנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תוודא. << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> אוכל לוודא את - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם עלו, ושמענו עדות על מצב שדורש תמיכה. אני מודה לך, כפיר, ונעמוד בקשר. << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> תודה רבה. נתראה מחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בוודאי, יופי. אנחנו עם משרד התחבורה, מירי רחמים, מנהלת אגף שירות ומידע ברשות הארצית לתחבורה ציבורית. << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> שלום, חבר הכנסת שוסטר, אנחנו, במשרד התחבורה וברשות הארצית לתחבורה ציבורית, למעשה, מ-7 באוקטובר, ובמהלך כל המבצעים, מעניקים נסיעה חינם בתחבורה הציבורית למפונים ומנגישים את השירותים. העובדים שלנו, ביחד עם דיילים, מגיעים למלונות המפונים, גם היום אנחנו נמצאים בים המלח, היינו כבר במלונות בתל אביב, בירושלים, במודיעין, בבני ברק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדדי רק את הרציונל, זה סוג של צ'ופר, חיבוקי כזה, אבל זה מעבר, לפעמים רכב נפגע ולפעמים יש להם הרבה צרכים של ניידות לסידורים. מה עוד? << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> בהחלט. המטרה היא קודם כול לאפשר ניידות. אנחנו מדברים על אנשים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שיוצאים מהשגרה שלהם ומהמקום שלהם. << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> יוצאים, כמובן, מהשגרה שלהם, מפונים למקומות אחרים. ב-7 באוקטובר גם ראינו אנשים, בעיקר מהעוטף, שפונו למלונות בים המלח, באילת, שהיו לחלוטין מנותקים, ולמעשה, מה שרצינו להציע להם זה לעזור להם עם ההתניידות היום-יומית, עם הנסיעות שלהם. בעקבות הפינוי, חלק מהם גם היו משאירים את המסמכים שלהם, בין היתר: תעודת זהות, רב-קו וכדומה, ואז באנו ועזרנו להם להנפיק רב-קווים חדשים, כדי שהם יוכלו לנסוע. ואנחנו מאפשרים להם חופשי-חודשי בחינם בכל הארץ, על חשבון המדינה, כדי לאפשר להם להתנייד, לעשות את כל הסידורים עד שהם מצליחים להסתדר. זה מה שאנחנו עושים. בנוסף, יש לנו עובדי רישוי, שנמצאים גם כן במלונות, שמנסים לעזור עם רכב נפגע. אגב, הארכת רישיונות היא בכל הארץ, לכולם. אנחנו מאריכים בתקופת המלחמה את תוקף הרישיונות, ומאפשרים לאנשים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרישיונות האישיים, לא של הרכבים? << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> גם רישיונות של רכב, של טסט. ומסייעים להם בכל מה שהם צריכים, כדי לאפשר התניידות כמה שיותר מיטבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא רוצה להיות רע, אבל רישיון רכב – גם עושים טסט, נכון? צריך לוודא שהבטיחות לא נפגעת יותר מדי. << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> אנחנו מדברים על תקופה קצרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. << אורח >> מירי רחמים: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מסיימים, תרצו להוסיף, לסכם? << אורח >> מיכל רונן: << אורח >> כן, אני מנהלת אגף, מנציבות תלונות הציבור, אנחנו שמחות מאוד לשמוע היום על הפקת הלקחים שנעשתה בעקבות עם כלביא, ואנחנו שבים וקוראים לגופים גם לא לשכוח מאחור את האוכלוסיות שראויות לקידום, את האנשים עם מוגבלות, את הקשישים, וגם את חשיבות מתן יחס פרטני לכל אדם ואדם שנפגע, זה דבר מאוד חשוב. תודה רבה על הדיון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. דברי הסיכום: א', תודה על האקטיביות שלכם, כולל היציאה עכשיו למלונות, ועל הכתיבה שהביאה למפגש הזה, ועל החשיפה. אחד הדברים שאנחנו עושים כאן בכנסת, באופן כללי, גם מחוקקים, גם מבקרים, אבל גם מקיימים שיח, והמידע הזה, שהנגשנו בדיון, חשוב. יש לזה חשיבות, א', כדי לראות שיש השתפרות, זו האמת, והדבר השני, אני חוזר ומציין שבמצבי משבר, מצבי קושי, אחד הכוחות שחשוב לנו להצטייד בהם זה הכוח שרואים אותנו, שאנחנו חשובים, העובדה שמשתפרים ושעושים את העבודה הנכונה בזמן הנכון. מעשה טוב בזמן חירום שווה כפל-כפליים מאותו מעשה בדיוק בזמן שגרתי, הוא מוערך. יישר כוח על השיפור במערכת הנגישות ובכל ההתארגנות מול המלונות, יחד עם המשרדים הרלוונטיים, תיירות, איגוד המלונאות – על היכולת, על האפשרות הזאת שנוצרה להישאר במלון עד למציאת פתרון חלופי; על לקיחת האחריות של גורמים רבים, מרח"ל ומטה; על מערכות איסוף המידע שהוכשרו. נושא אחד שאני מבקש זו תהיה פנייה שלנו למשרד הפנים, לוודא שהמסר, הלמידה, ההכשרה של כל הרשויות באים לידי ביטוי, ובפרט במגזר הערבי. היעד צריך להיות שכשקורה אירוע הוא תמיד מפתיע והוא תמיד מלחיץ, אז לפחות שכמה ממלאי תפקיד מרכזיים יתכוננו. המשימה היא, כמובן, של הרשות המקומית, אבל יש מסביב מעטפת של משרד הפנים, של פיקוד העורף, רח"ל – במידה מסוימת, ושל משרדים אחרים. אז אנא מכם, תעשו את המעשה, אנחנו לא יודעים להעריך כמה זמן עוד נידרש, ואנחנו בוודאי לא יודעים – איך אמרנו? מתי יהיו הלשונית הבאה, המבצע הבא, שלא יהיה, אבל תפקידנו להיות מוכנים. תודה רבה למשתתפים במקום ובזום. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:58. << סיום >>