פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 315 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג – דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר משה סעדה מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: סמיר בן סעיד משה טור פז מוזמנים: איל זוננפלד – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה ממדוח קאסם – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה נירית שרייבר שופר – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה אל"מ איתי זמיר – רמ"ח מיגון, צה"ל אל"מ לוי יטח – מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות, צה"ל סא"ל א. – רע״ן הגנא, צה"ל רס"ן אלמוג דמוזי – רמ"ד מבצעים להתרעה, צה"ל רס"ן אדווה דהן – מנהלת יסודות, צה"ל רמ"ח ניצן צוק – רמ״ח מרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי (המל"ל) רעות ויניצקי – רכזת רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי רס"ן (מיל') יצחק שינובר – לשעבר ראש מדור גילוי להתרעה משה טנא – בעל חווה – חוות טנא משתתפים באמצעים מקוונים: סא"ל (מיל') ישי עפרוני – קב"ט המועצה, מועצה אזורית מטה אשר מאי קיסר פיין – דוברת המועצה, מועצה אזורית מבואות החרמון מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג – דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. היום יום שני י"ז באייר התשפ"ו, 4 במאי 2026. אני מברך את מי שבחר להיות כאן בל"ג בעומר ולהקשיב להנחיות המשטרה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היערכות מפני איום טילים ורקטות, גילוי והתרעה, על בסיס דוח שנתי 70ג. יישובי הגדר בגבול הצפון מתמודדים, מזה שלוש שנים, עם חוסר משמעותי באמצעי מיגון ועם זמן התגוננות קטן משמעותית מול חלק גדול מהיישובים. ראשי הרשויות התריעו בפני המפקדים על כך לא מעט, וביקשו להאריך את זמני ההתרעות שניתנות להם בסבב הנוכחי, כשחיזבאללה הורחק וזיהוי השיגורים הפך לארוך יותר. יש מקום להגדיל את זמני ההתרעות. אני מבין שמהלכים ראשון ושני נעשו, וזה דבר ראוי. אני ביקשתי את הדיון הזה, כפי שהחברים ממשרד הביטחון וצה"ל יודעים. אני עוסק בזה שנים, מאז שהייתי סגן שר ביטחון, ובתור מי שבמשך דור שלם בעוטף עזה עסוק בשאלה האם בכלל עקרונית נכון שתהיה התרעה, עד כדי כך, בעשור הראשון של המילניום, ואחר כך שאלות של גודל הפוליגונים, רמת ההתרעה, הקשר בין היכולת הטכנולוגית לזיהוי, להתרעה ולהתרעה מקדימה. במערכה עם איראן עברנו פאזה, והכרנו – כל עם ישראל – באמצעות הרשויות המוסמכות את האופציה של התרעה מוקדמת. העיקרון של התרעה מוקדמת הוא ברור: אתה מקבל זמן יקר מפז, מציל דם מבחינת פיקוח נפש, ומשלם במטבע ברור של תכיפות ההתרעות, כי הפוליגון, או האליפסה בהקשר הזה, הוא יותר גדול והדיל הוא ברור. אנחנו גם מכירים את האפשרויות הטכנולוגיות. אפשר לייצר מהלך כזה גם בזירות אחרות, מעבר לאיראן. אני מניח שאפשר לעשות את זה אופטטיבי. כלומר, מי שרוצה מתחבר לאפליקציה כזאת או אחרת, וגם אפשר להחליט שנותנים את זה בדחיפה לכולם. אני מבקש לציין שביישוב שאני נמצא בו – מפלסים, עוטף עזה – היה אירוע מוזר במערכה האחרונה. הייתה התרעה שהסתבר שזה בא מלבנון. אני לא יודע אם זה מדויק, לא ביררתי עד הסוף, אבל זה הגיוני – יורים לכל הארץ, אז בין היתר גם לקרבת עזה, חצי אצבע מעזה במונחים של המרחק הזה. שם בוודאי שיש שלוש-ארבע דקות, שתי דקות. מה רע? שנים אמרתי שאני חושב שגם אם נותנים התרעה של חצי דקה – מצוין. אני זוכר אירועים משפחתיים שאמרו לנו: אוקיי, תנו לנו עוד 40 שניות, אז נתחיל להתקרב לממ"ד הקטן אם יושבים בחוץ. ברור שזה מציל חיים. ברור שזה מציל חיים, וברור שזה גם מתיש. בדיוק אותו דיון היה ב-2005 או 2006 – לא זוכר – האם צריך התרעה בכלל בפני הצינורות המתפוצצים מעזה, שכן הסיכוי שניפגע הוא אפסי. ובכל זאת, הלכנו, אחרי התייעצות עם פילוסופים ורבנים, אנשי רוח ואנשי קהילה. לכן הדיון הזה הוא לא על השאלה מה רמת הביטחון שהצבא מעניק לנו כמינימום המקסימלי – הארכה מ-15 ל-30 שניות. זה בסדר, זה טוב מאוד. אני גם מקבל את העיקרון של זמן אזעקה אחוד, לא משנה אם זה בא מאיראן, מלבנון או מעזה. זה ברור. אבל הדיון שאני מבקש לשמוע את דעתכם – מה שתוכלו בסשן בחלק הפתוח ומה שלא בחדר הסגור – הוא באשר לשימוש ביכולות הטכנולוגיות הקיימות מעצם ההגדרה, לקיים התרעה מקדימה ולמצוא לכך את הדרך הראויה. זאת אחריות שאני יודע שאתם מבינים אותה, אבל לצערי עד עכשיו לא ננקטו צעדים. יש עוד כמה פניות בעקבות הדיון שהעלינו על שאלת הפוליגונים. מי זוכה לפוליגון? מי זוכה בכלל להתרעה? יש חשש מסוים שקרבה חברתית או פוליטית למקבלי ההחלטות זוכים להגנה – חווה א', כן, חווה ב' לא. נשמע על זה. מבקר המדינה, בבקשה. << אורח >> איל זוננפלד: << אורח >> בוקר טוב, אני מנהל האגף לביקורת והיערכות העורף האזרחי בחירום, בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון. נמצאים איתי ממדוח ונירית, שעסקו בדוח נוסף שבדק את פערי המיגון ברשויות המקומיות. ברשותכם, אני אחזור על הדוח שלנו שעסק בהיערכות העורף למיגון מפני טילים ורקטות. הדוח הזה הוא דוח מעקב שפורסם בשנת 2020. הביקורת נערכה בפברואר 2019 עד יוני 2019, והיא עסקה בכמה פרקים שרובם נדונו פה בוועדה בכמה סשנים של דיונים. הפרקים נגעו לפערי מיגון, היערכות לפינוי אוכלוסייה וכך הלאה, וכרגע אנחנו מתמקדים בפרק שעסק בגילוי והתרעה. ברשותכם, קודם כול כדי להיכנס לעניינים אני רוצה לחזור. כשמדברים על היערכות העורף למיגון והתרעה, צריך להסתכל קודם כול על פערי המיגון. השקף הבא – בדוח המעקב שלנו מצאנו של-2.6 מיליון תושבים אין עדיין מיגון תקני. הדוח הזה תוקף בביקורת שנערכה בחטיבה לביקורת רשויות מקומיות, ונמצא שהפער הזה גדל ועומד כיום, נכון לינואר 2025, על 3.2 מיליון תושבים שלהם אין מיגון תקני. בביקורת שלנו מצאנו שבכ-20% מהמקלטים הציבוריים, שאומנם נותנים מחסה לכ-6% מהאוכלוסייה, אין אפשרות לשהייה ארוכה. בדוח המעודכן שנעשה לאחרונה נמצא שאומנם אחוז קטן, אבל עדיין יש כ-1,378 מקלטים ציבוריים שלא ניתן בהם לשהות שהייה ארוכה. שהייה ארוכה הכוונה לשהייה שיש בה מערכת סניטציה, תאורה, אוורור, תקשורת וכיוצא באלה. בנוסף, מצאנו שלכ-2.5 מיליון תושבים יש מיגון באמצעות מקלטים פרטיים משותפים, שלפיקוד העורף ולרשויות המקומיות לא תמיד יש שליטה בדיוק מה קורה שם. מצאנו גם במלחמה האחרונה שישנם מקלטים משותפים שמשתמשים בהם לצרכים אחרים, והם לא מהווים או נותנים מקור להגנה לתושבים שצריכים אותם. שקף הבא – אם נעשה מיקוד בממצאים שלנו ביחס לגבול הצפון וגבול הדרום, מצאנו שבגבול הדרום, מול רצועת עזה, לכ-230,000 תושבים אין מיגון תקני בטווח של 40 קילומטר. בגבול הצפון מצאנו שלכ-600,000 תושבים אין מיגון תקני. המיגון התקני לא מתייחס רק לתושבים. אנחנו מתייחסים גם למערכות החינוך ולבתי החולים. בדוחות העדכניים שלנו מצאנו ש-460,000 תלמידים שהו בבתי הספר באופן יום-יומי בלא מיגון תקני, נכון למרץ 2024. במערכת הבריאות, 43% ממיטות טיפול נמרץ, 41% מחדרי הניתוח ו-50% מחדרי הצנתורים הם לא ממוגנים. בדוח הביקורת שלנו מצאנו שנכון לביקורת הראשונה ב-2016 אכן חל שיפור משמעותי בכל היערכות העורף לחירום. יחד עם זה, עדיין נותרו פערים, בעיקר בתחום של פערי המיגון, שיש בהם כדי לסכן את האוכלוסייה בעת לחימה. בשנת 2018 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בנושא המיגון דנו ממש לפני זמן מה. זה לא הנושא המרכזי. הוא רלוונטי ככל שצריך זמן להתקרב למיגון מתאים. << דובר_המשך >> איל זוננפלד: << דובר_המשך >> רק במילה אחת, התוכנית הזאת, כמו שדנו בה בלא מעט דיונים פה, במקור לא תוקצבה, וגם כשהיא תוקצבה במהלך השנים האחרונות היא בחסר מול הצרכים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיון שהתקיים לפני כשבוע קיבלנו סוף-סוף טבלה מהאוצר, שתוקפה על ידי המשרדים, על 5 מיליארד שהוקצו – לא כולם למיגון, חלקם לרעידות אדמה; ובוודאי לא לכולם – הרוב בצפון, אבל חלק גם באזור הדרומי. << דובר_המשך >> איל זוננפלד: << דובר_המשך >> אוקיי. אם ככה, נעבור לנושא הגילוי וההתרעה שעסקנו בו בדוח הביקורת שלנו. מצאנו שגם פה חל שיפור, אבל עדיין יש פה פערים שיש לגשר עליהם ויש להשתפר בהם. ביישובי עוטף עזה מצאנו שתושבים התחילו כבר לקבל התרעות בטווח של 15 שניות. חיל האוויר מסר לנו כי בטווחים קרובים אל הגבול, בחלק מהשיגורים זמן המעוף יהיה קצר מאוד ולא יאפשר לתת התרעה מספקת לתושבים. גם בגזרת הצפון היו במועד סיום הביקורת פערים מבצעיים בגילוי של ירי טילים ורקטות שאין להם מענה, דבר שפוגע ביכולת ההתרעה. אנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטים מהן הסיבות. בתוכנית "מגן הצפון" שהזכרנו כרגע, תוכנן סכום של 322 מיליון ש"ח לנושא שיפור מערך הגילוי וההתרעה, שאמור היה לשפר את ההתרעה, ואת הטיפול בכל נושא הצופרים והשלמת פערי צופרים במדינת ישראל. השקף הבא – אנחנו גם קיבלנו בשנה וחצי האחרונות תלונות מהציבור. פנו אלינו ואמרו לנו: תשמעו, אפשר וצריך להגדיל את זמן ההתרעה לציבור – מה שהיושב-ראש הזכיר קודם. את התלונות האלה העברנו לפיקוד העורף להתייחסות. קיבלנו מהם תשובה מנומקת אבל לא כל-כך משכנעת – אני מקווה שנוכל להרחיב עליה יותר בהמשך – שעיקרה אומרת שיש חשיבות לפשטות ואחידות, שמדיניות הפצת ההתרעה ובתוכה חישוב הזמנים נקבעה לפי חקר ביצועים עמוק ומקצועי, ולא ניתן להאריך את זמן ההתגוננות באופן רוחבי בשל שיקולים מבצעיים, בהם סוג האמל"ח והסמיכות לגבול. על כך כמובן נרצה להרחיב ולהבין יותר טוב בדיון המסווג, כדי להבין מה גורם לכך שלא ניתן להרחיב את זמני ההתרעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמשיך. אולי נשמע את רעות נציגת מרכז השלטון המקומי, ואחר כך נשמע מהזום נציגי מועצות אזוריות בצפון ואת החברים שנמצאים פה. רעות, בבקשה. << אורח >> רעות ויניצקי: << אורח >> בוקר טוב, אני ממרכז השלטון המקומי. מובן שראשי הרשויות חשים אחריות מוניציפלית לתושביהם. זמן התרעה ארוך ככל הניתן מחזק את החוסן הלאומי של התושבים. כמו שדובר בדוח המבקר, יש מחסור במיגונים, בעיקר במוסדות ציבוריים שבאחריות הרשויות המקומיות, ובתי ספר וכדומה נותנים מענה לתושבים רבים שאין להם איפה לשהות, בעיקר כשמדובר באיום טילים בליסטיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. מיגון באחריות הרשויות המקומיות? לא הבנתי. << אורח >> רעות ויניצקי: << אורח >> לא. לא. במוסדות שנמצאים באחריות הרשויות המקומיות, ככל שיש מיגון תקני בבתי ספר וכדומה, הרשויות יכולות לתגבר, להפוך את התנאים למטיבים לשהייה ארוכה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אני רוצה רק לחדד ולומר שבדיון הזה, לפחות בדיון הפתוח, אני ארצה לשמוע עמדה של נציגי יישובים או אזרחים על העיקרון של מתן הנחיה מקדימה באמצעים כאלו ואחרים, נגיד על בסיס הטלפון – אולי לא רק. אמרנו שיש לזה יתרון עצום בהצלת חיים, בהכנה מנטלית, ויש לזה גם מחיר, שזה יוצר מצב של התרעה. ראינו את זה במאבק מול איראן – הרבה מאוד התרעות מקדימות שלא הסתיימו באזעקה. אז אין ארוחות חינם, אבל נראה שהארוחה החדשה הזו יותר מאוזנת. תודה רבה. ישי עפרוני, קב"ט המועצה האזורית מטה אשר, בבקשה. << אורח >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << אורח >> תודה. בוקר טוב. אני מקווה ששומעים אותי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רואים אבל לא שומעים. אולי הטלפון הסטנדרטי יהיה יותר יעיל, אז אני אחזור אליך. תודה. אם ככה, נעבור מזרחה לגליל העליון, מבואות חרמון. מאי מהמועצה האזורית מבואות חרמון, בבקשה. << אורח >> מאי קיסר פיין: << אורח >> היי, האמת שאני מאזינה פה לשיחה. כל מה שקשור להתרעה אצלנו הוא מאוד מגוון, כי המועצה שלנו נפרסת על 80 קילומטר, כך שהיישובים הדרומיים שלנו חוו הרבה פעמים את ההתרעה של האיראנים לפני ההנחיה המקדימה, אבל דווקא היישובים הצפוניים שלנו, צמודי הגדר, קו העימות חוו זאת פחות. מבחינתנו, שיפור המעבר שהיה לחלק מהיישובים מ-0 שניות ל-15 שניות הוא משמעותי. אבל שוב, בסופו של דבר – והעליתם את זה פה – זה לא רק הזמינות למרחב מוגן, זה עצם המרחב המוגן. אנחנו נאלצים לפעול לפי ההנחיה הכי בטוח שיש, ולא תמיד זה המיגון האידיאלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אני רוצה לחדד. אמרת שכמה יישובים זכו להתרעה מקדימה. אני מניח שאת מדברת על האיום מאיראן. << דובר_המשך >> מאי קיסר פיין: << דובר_המשך >> נכון. המועצה שלנו מאוד מגוונת מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדיון כרגע הוא האם להשתמש באופן הפעולה, בקונספציה הזאת, גם עבור איומים נגיד מלבנון. זה הדיון. << דובר_המשך >> מאי קיסר פיין: << דובר_המשך >> בתור מי שגרה כרגע בחלק הצפוני, ליד קריית שמונה, אבל גדלה בחלק הדרומי, אני יכולה להגיד שהצפצוף של ההנחיה המקדימה שלא תמיד מביאה אחריה את האזעקה, כמו שאמרת, יוצרת גם איזשהם לחצים ועומסים נפשיים גדולים, בעיקר בקרב הילדים, משיעורי הבית שעשיתי. זה שיקול אם באמת יש את הצורך. במשך שנים אנחנו רגילים לשמוע את הבום ואז את האזעקה, אז לשמוע עוד סוג של צפצוף טורדני ומלחיץ שלא מוביל אחריו משהו, זה מוסיף עוד ללחץ ולעומס הרגשי. הרבה פעמים שמעו באזור קריית שמונה את הצפצוף של ההתרעה המקדימה, ובסוף לא קרה כלום. מצד שני, לאור המערכה האחרונה, אנחנו מבינים שהפגיעות של הטילים האיראנים והנזקים של חלקי היירוט הם הרבה יותר גדולים, ולכן חשוב שיהיה את זמן ההתמגנות. הייתי פשוט מנסה כמה שיותר לדייק את הפוליגונים, את האזורים, כמו שניסו במהלך המלחמה הזאת, כמו שאמרת, ולראות שבאמת מי שצריך לקבל את זה יקבל את זה ולא כולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אני מודה לך, כי הכנסת את הרכיב התודעתי של האוכלוסייה. ביקשתי נציגות של רמ"ח אוכלוסייה ואני לא יודע אם יש פה, אבל זה בוודאי מהעניין. הדיון הוא לא על היכולת הטכנית לתת התרעה. היא קיימת. אפשר לדבר על איזה סוג של טכנולוגיה או פלטפורמה, אבל אחת האפשרויות היא לאפשר למי שמעוניין. אם יורדים לשטח, ייתכן שיהיו אנשים עם האפליקציה והם ישבו עם אנשים בלי אפליקציה ויבהילו אותם שלא לצורך בלי שהם יבחרו. זה הדיון. אבל זה בדיוק הנושא או שלל הנושאים, הווקטורים, בדיון. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי קיסר פיין: << דובר_המשך >> אני רק אגיד שבאמת ההתרעה המקדימה של הטילים האיראניים היא ללא קשר לאפליקציה. צריך להגיד את זה. כמו שאתה אומר, ישבתי ליד אנשים שאין להם איזושהי אפליקציה של פיקוד העורף. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, כן. באיראן זו החלטה מדינתית שלא שואלים שאלות אלא נותנים את ההתרעה. כך אני מבין. נדמה לי שאפשר היה לבחור במה להאזין או אזורי עניין. אתה היית יכול להרחיב, משהו בסגנון. אנחנו חוזרים אל ישי, מטה אשר. << אורח >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << אורח >> בוקר טוב לכולם, לכל מכובדיי. באשר לשאלות שדן הדיון הזה, קודם כול התרעה מקדימה מטילים שמגיעים מאיראן היא דבר חשוב. ראינו שמי שנמצא במיגון אמיתי, או מה שנקרא מיגון תקני מצה"ל, ותוסיף על זה את ההתנהגות הנכונה, ניצל. וזה נכון, אבל זה נכון בעיקר במקומות שלדעתי הם לא גבול הלבנון, כמו שקודמתי דיברה. לא פעם אנחנו שומעים פה את הבום יחד עם ההתרעה, למרות שנתנו לנו 15 שניות. זה לא ממש מציאותי במבחן התוצאה. לכן צריך לחשוב טוב טוב איך עושים בידול בין ההתרעה המקדימה מאיראן וממקומות רחוקים לבין מה שקורה מצפון. לא פעם היה לנו גם וגם, ובסוף ההתנהגות של האוכלוסייה היא המפתח פה. עכשיו, מה עשינו? שנים על גבי שנים תרגלנו, הדרכנו, פרסמנו לתושבים שברגע שאתה שומע את האזעקה או את הבום, תהיה הכי מוגן שיש, איפה שיש 0 שניות או 15 שניות, ולאחר 10 דקות אתה משפר את המיגון. הדבר הזה לא השתנה. האיום מצפון הוא מיידי, גם עכשיו של הכטב"מים שאפילו לא מגלים אותם. אין לנו פה את הפריבילגיה הזאת של זמן נוסף, שהיא חשובה, וטכנולוגית אם ניתן לעשות אותה היא חשובה. אז צריך לראות איך עושים את זה בבידול של צורת ההתרעה. אם זה בדחיפה, אז יש גם בעיות של הפרעת GPS. פתאום הייתי מקבל כל מיני התרעות על תל אביב בכלל ולא על הצפון. בסוף צריך לחשוב מה התושב בקצה מבין: האם עכשיו זה באמת רק מאיראן או מתימן – לא משנה מאיפה – ואיך אני מתנהג? כי מה שתאמן אותו, זה מה שהוא יעשה. אני חושב שהאיום האמיתי אצלנו הוא האיום הלבנוני – וגם ראינו את זה במלחמה שנפלו אצלנו שברי מיירטים, שברי מכלי טילים איראנים. האיום בטווח הקצר הוא גם הרקטות היותר כבדות שיש להם, אבל ללא התרעה מקדימה, ללא יכולת לתת לנו את חמש הדקות, עשר הדקות, אפילו את שתי הדקות ולפעמים גם לא את ה-30 שניות. לכן אני חושב שצריך לבדל את קווי העימות, שבהם יש רקטות ורחפנים, ולחשוב מה אנחנו עושים שם ללא התרעה מקדימה, כי במבחן התוצאה – וזה לא 100% גרנטי – אצלנו לא נחתו טילים כאלה מאיראן, אבל נחתו רקטות תוך כדי הטילים מאיראן. ועכשיו התושבים, בצדק, אומרים לי: רגע, ישי, אתה מאמן אותנו להיכנס ישר למרחב מוגן, או להישכב על הקרקע אם אני נמצא בשטח פתוח, ועכשיו אתה אומר לי שיש לי גם עשר דקות לנסוע מהשטח החקלאי עד הבית ולהיכנס למקלט. צריך לחשוב מה נכון לגבולות. ההמלצה שלי היא לפעול כמו האיום המיידי הקבוע שיש לך והוא באופן הכי מוגן שיש: כשאתה שומע את הבום, או אם יש לך 30 שניות, 45 שניות ודקה, כי זה המנעד שאצלי יש במועצה, מ-15 ועד דקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני מבין נכון, אתה לא מתלהב מההתרעה המקדימה. << דובר_המשך >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << דובר_המשך >> אני ממש לא מתלהב מההתרעה המקדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מעניין. << דובר_המשך >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << דובר_המשך >> זה לא מקצועי להגיד, אבל אני כיביתי אותו די מהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, לא. זאת דעתך ואתה תומך בה. << דובר_המשך >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << דובר_המשך >> זו דעתי. אני חייב לומר, בגלל ההפרעות של ה-GPS לפעמים קיבלתי התרעות של תל אביב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << דובר_המשך >> רק מילה אחרונה, ברשותך. דבר אחרון, יש לפיקוד העורף מערכת מעולה של ההתרעות. היא גם יושבת על השוע"ל האזרחי, שאתה מכיר אותה, וזו מערכת מצילה חיים. דרך אגב, אנחנו, כל הרשויות, פיתחנו משהו שכשאני רואה שיש עכשיו כל מיני אליפסות בגליל העליון, אני כבר מכניס את האנשים שלי לכוננות. ראינו עם רחפנים: כשעכשיו יש לי רחפן בחניתה, אני כבר מתחיל להכניס את החבר'ה בשבי ציון, אם זה לימודים, ובלוחמי הגטאות למרחבים מוגנים, וזה עבד במלחמה. משום מה פיקוד העורף החליט להוריד את היכולת הזאת לראות את האליפסות האלה אצל הרשויות, מה שהוגדר לבנת היסוד – זה מה שנקרא אחד בפה ואחד בלב – ואנחנו לא רואים את זה יותר. זו מערכת שמצילה חיים. אני חושב שהוועדה צריכה לשאול את פיקוד העורף למה עשו את הדבר הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ישי, אתה יכול לעשות רגע הבחנה בין ירי מאיראן והתרעה מקדימה לבין ירי מצפון? זאת אומרת, יש איזושהי הבחנה מהותית. << אורח >> סא"ל (מיל') ישי עפרוני: << אורח >> ודאי שיש הבחנה. מירי מצפון, היה לנו היום בלילה אומנם התרעת שווא באדמית. אתה שומע את הסירנה. לכאורה יש לך 15 שניות להיכנס למרחב מוגן. אבל אצלי בקיבוץ מצובה כבר שלוש-ארבע פעמים, מאז התוספת של 15 שניות, אתה שומע את הבום. במקרים שלנו אלה היו בומים של היירוט – אין לך את האופציה הזאת להתרעה מקדימה מלבנון. דרך אגב, אני לא מכיר מערכת שנותנת מלבנון התרעה מספיק מוקדמת. את יודעת מה? 15 השניות שיש לי במצובה, זה לא אמיתי. אני יכול להראות לכם סרטונים ממצלמות האבטחה. אתה שומע את הבום, ופתאום מתחילה הסירנה. ישבו על זה ועדת מומחים שאמרו זה בסדר, אבל בסוף בסוף יש גם ידע ויש ניסיון ויש את מה שקורה בשטח באמת. כקב"טים, כרשויות – ואני אומר את זה בפה מלא עם כל הרשויות בקוו העימות – אף אחד מפיקוד העורף שהחליט את ההחלטות האלה לא ישב איתנו. אני בעד להוסיף התרעה מקדימה של 15 שניות, של 30 שניות וכן הלאה, כי זה נותן לנו טיפה אוויר לנשום. אבל מה היו עושים עכשיו בקיבוץ חניתה או במצובה שנתנו 15 שניות ובשנייה החמישית הרקטה פגעה? מה היינו אומרים: לא בדקנו את זה בשטח? לצערי, פיקוד העורף לא מדברים עם הרשויות בנושאים האלה של התרעה. יש לנו התכתבויות איתם של שנים גם על צופרים שלא שומעים, גם על האפליקציה, ויש הרבה מה לשפר. הם עושים דברים נהדרים, אבל תחברו את הרשויות. יש לנו פה לא מעט ידע וניסיון. אין התרעה מקדימה מלבנון. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, ישי. אני מבקש ממשה טנא מחוות טנא. הפלא ופלא. בבקשה. << אורח >> משה טנא: << אורח >> אני מחוות טנא. אני מדבר בשם חוות הבודדים ברמת הנגב, שפרושות מירוחם עד למצפה ומערבה עד ביר הדאג', למי שמכיר, ליד רביבים. לפני חמש שנים פניתי לפיקוד העורף, דרך אלון שוסטר שהיה סגן שר הביטחון, להכניס את חוות הבודדים לאפליקציה, יותר נכון לפוליגונים של ההתרעה וההגנה. אמרו לנו שלא ניתן ובעתיד זה יקרה. בפברואר 2026, בזמן מלחמת שאגת הארי, אנחנו מגלים שבעצם כל החוות שבתחום הקו הירוק נמחקו ונכנסו 46 חוות ביהודה ושומרון. אני מרים טלפון ליקל"ר של רמת הנגב, נציג פיקוד העורף ברמת הנגב, והתשובה שלו היא: "אלוף פיקוד העורף החליט לפני מספר חודשים לצמצם פוליגונים, ואכן הוציא את חוות הבודדים מפוליגוני ההתרעה ואת החוות ביו"ש השאיר". כנ"ל היקל"רית של חבל אילות. יש עוד 22 חוות בודדים בנגב עם אותה בעיה. לעומת זאת, 46 חוות ביו"ש קיבלו לאחרונה פוליגון. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שמפקד פיקוד העורף גר ביהודה ושומרון, עם כל הצער שבעניין. אני גם לא חושב שיהודה ושומרון הוא המקום הראשון שהאיראנים יירו לשם. לעומת זה, רמת הנגב נמצאת ליד דימונה, הכור בדימונה, בסיס נבטים שבאירוע הקודם חטף, בסיס רמון, נאות חובב שהפעם קיבל קצת שרידים, ויש עוד הרבה בסיסים כמו בה"ד 1, עיר הבה"דים, שבטה. ערן, ראש המועצה שלנו, דיבר עם אלוף משנה אשר בנישתי, מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף. הוא הבטיח שאחרי המלחמה זה יתוקן. הוא טוען גם שהחוות כרגע מוגנות. כשאני מסתכל בפוליגונים של פיקוד העורף, יש ארבע חוות שמוגנות. לשאר החוות אין שום פוליגון בכלל. הן לא נמצאות ליד שום יישוב, ולכן הן לא מוגנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשאתה אומר מוגנות, אתה מתכוון מקבלות התרעה מקדימה. יש פוליגון רלוונטי, הן לא בהכרח מוגנות. << דובר_המשך >> משה טנא: << דובר_המשך >> אין התרעה, וגם המיירט לא יודע שיש שם תושבים. בכל חווה יש בדרך כלל שתי משפחות, עובדים ואורחים בצימרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אתה כרגע מלין לא על מדיניות הירי אלא על מדיניות ההתרעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בשני מישורים:1, קבלת ההתרעה; 2, זה כיסוי של שכבת ההגנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אני לא יכול להבטיח שתהיה מכונית לכל פועל. פיקוד העורף לא יגיד את זה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא. מבחינת הגנה, אם רואים שהטיל הולך ליפול על חווה, אז מערכת ההגנה נכנסת לפעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזו הגנה? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההגנה האווירית. נכון? אתה מדבר על ההגנה האווירית. יש את ההגדרה של שטחים פתוחים. אבל אם יש חלילה טיל שמכוון על קיבוץ - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע, אני לא מכיר את המדיניות. אני רק אומר שזה סיפור אחר: אחד זה התרעה, מי זכאי להתרעה; ושניים זה מי ברגע האמיתי יקבל את ההגנה הקינטית. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אלה שני המישורים שהאדון מציב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הגנה אקוסטית והגנה קינטית. אוקיי. << אורח >> משה טנא: << אורח >> יש שני פוליגונים – דרך אגב, זו כמות שונה: פוליגון התרעה ופוליגון הגנה. אני אתן לך לדוגמה את חוות טל-אור שבאזור העוטף. היא הייתה רשומה ומחקו אותה. אפילו לא הודיעו להם, והם חיו בתחושה שהם מוגנים כשהם לא יודעים שהם לא מוגנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משה, תודה. << דובר_המשך >> משה טנא: << דובר_המשך >> עוד נקודה אחת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה טנא: << דובר_המשך >> בסדר. אני מבקש לתקן את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אנחנו נשמע את מה שאפשר פה ואת היתר בחלל המאובטח. רס"ן יצחק שינובר, עסקת בעניין בעברך, אבל אתה כרגע אזרח לגמרי. << אורח >> רס"ן (מיל') יצחק שינובר: << אורח >> בעיקרון הצגתי את הנושא גם בוועדת העורף בחוץ וביטחון. אני רוצה להגיד את המשפט הבא, ואחרי זה ניכנס לפרטים. 7 באוקטובר היה מחדל מבצעי, ועוד לפני ועדת חקירה כבר היה ברור לכולם שמעבר למחדל מבצעי היה גם מחדל התרעתי. ההתרעה לא הגיעה בזמן. מה שקורה בעולם הזה של גילוי להתרעה הוא בעצם מחדל. כל שיגור תמ"ס למדינת ישראל שמתעכב והידיעה על השיגור לא מגיעה לאזרחים, זה מבחינתי התרעה שמתעכבת ומסכנת חיים. זה בסיס העניין. בזמנו, לפני שנה וחצי, הייתי בוועדה, והצעתי את הרעיון של הודעה מקדימה, מה שהיום כולם מכירים ההתרעה לאיראן, והיו את אותם חששות. אגב, אני מזדהה מאוד עם נציגי המועצות שמסתייגים ופוחדים ולא יודעים, וזה יקרה ולא יקרה. אותם חששות הוזכרו גם בהקשר של איראן. אמרה פה במפורש רמ"חית אוכלוסייה שאנשים רגילים להתרעה אחת, ולכן עוד התרעה היא לא רעיון טוב. אני אגיד בסוגריים: פיקוד העורף, בבקשה תאפשרו הגדרת צליל, כמו שעושים באפליקציות הפרטיות. הצליל הזה באמת מפחיד, אפילו אותי. כשאני מתכונן ואני כבר רואה בטלגרם את ההודעות, עדיין הוא מוריד לי את הלב למטה. אז כן, אני חושב ששינוי הצליל ישנה את העניין. אבל מעבר לזה, כמו שהזכרת בפתיח, אפשר לאפשר את זה למי שלא רוצה. באפליקציות הפרטיות מאפשרים את זה. אתה יכול גם בצ'ק בוקס לשנות את הצליל וכמובן גם לבטל אותו. אני חושב שברגע שיתחילו עם הדבר הזה, וגם כפיילוט ביישובים מסוימים בצפון, יראו את התועלת של הדבר הזה. זה דבר ראשון. דבר שני, חשוב לומר שאנשים התרגלו לאזעקה כסוג של אמת. גם אזעקה היא לא האמת. לדוגמה, אם אני הולך ליישובים קצת יותר דרומיים כמו הקריות, יש לך הרבה התרעות, ואתה מתריע שטח של כ-20-15 קילומטר, בסופו של דבר הרקטה פוגעת בשטח של כמה מאות מטרים. אז לצורך העניין, מאות אלפי אזרחים – ואם אנחנו מדברים על אזור המרכז, אז מיליוני אזרחים – נכנסים לחינם. הייתה התרעה מקדימה לחינם. זה שהייתה התרעה זה לא אומר ודאות. בסופו של דבר, הרקטה או הטיל פוגעים באזור מאוד מאוד מצומצם. לכן אנשים צריכים להבין שהתרעה מקדימה היא זהה לחלוטין גם לאזעקה, בהיבט הזה שיש פה פוליגון, אליפסה רחבה שהולכת ומצטמצמת ככל שהזמן מתקדם. עכשיו, יש פה נקודה חשובה. מה הזמן הנדרש לאדם להגיע למרחב מוגן? התחלנו מהנושא של המיגון. יש פה פערי מיגון, והם יהיו קיימים עשרות שנים קדימה. אחרי שהיה את האירוע של נאות מרדכי עם סער נורסקי, מה שעלה בעיקר בתקשורת זה שלחיילים לא היה מספיק מיגוניות, והחיילים התלוננו על זה. אבל גם בהינתן מיגונית, אתה צריך את הזמן הנדרש להגיע לאותה מיגונית, או להגיע לאותו מקלט, או להגיע לאותו ממ"ד. בנוסף, יש גם הבדל בין אזרחים מבוגרים ונכים. בקיצור, אוכלוסיות שונות במצבים שונים צריכים זמנים משתנים. לכן אין היגיון להחליט שלאזור המרכז דקה וחצי זה בסדר, ולא מצמצמים עוד. הרי אם יחכו באזור המרכז לחצי דקה, אנחנו נחסוך מיליוני אזרחים שנכנסו לחינם. עכשיו תגיד: לא, באזור המרכז זה שונה – אז אין בעיה, נלך צפונה. ניקח את עכו והקריות, שני יישובים צמודים. אגב, בקריות היו יותר התרעות מאשר בעכו, אז אף אחד לא יגיד לי שזה בגלל שיש יותר התרעות בצפון. למרות זאת, הקריות יקבלו דקה ועכו יקבלו 30 שניות, וגודל האליפסה יהיה בהתאם. בחיפה, כמו שאמרתי, זה סדר גודל של 20 קילומטרים, ובעכו זה סדר גודל של 5 קילומטרים. אז אם המטרה שלכם היא לצמצם מטרות, אז תחילו מדיניות זהה בכל היישובים. אבל האמת היא לא כזו. האמת היא שהסיבה שליישובי הצפון שהוזכרו פה יש 15 שניות, היא בגלל שהאיום הוא קצר ביותר, מהגבול הוא 15 שניות. זו האמת. לא צריך לערבב עם כל מיני הסברים. אני שומע שבכל פעם יורים לכיוון אחר, פעם אחת נושא של סיווג המידע, פעם אחת נושא של אליפסה. כל פעם יורים תירוצים שונים. הסיבה היחידה היא סיבה היסטורית. היו פעם צופרים בלבד, ואני הייתי שותף לפני הרבה שנים לקביעת המדיניות הזו. בעידן הצופרים אתה נאלץ להתריע בזמן מסוים, להפעיל את הצופר בזמן מסוים. התקדמנו מאז. מה שאני חושב שקרה פה זה שבמשך שנים – אנחנו מדברים פה כבר על עשרות שנים, כמעט 20 שנה – התרגלנו למדיניות אחת. ההרגל הזה הפך לאידיאולוגיה של זמן קבוע. היום יש לנו אפליקציות. כמו שאמרתי, ניסיתי כבר לפני שנה וחצי להציע את הרעיון הזה של התרעה מקדימה, ואנשים אמרו: לא, אנשים יתבלבלו וכו'. נאמר בסאבטקסט שהאזרחים לא מספיק חכמים ועלולים להתבלבל. אני חושב שתוך זמן מאוד מאוד קצר הוכח שאזרחים למדו מהר מאוד. אני זוכר את היום הראשון שההתרעה המקדימה הייתה ואת השיח ברשתות, ואנשים אמרו: כן צריך; לא צריך. היום תראה לי בן אדם אחד באזור אשדוד, באזור חיפה וצפונה, שיוותר על התרעה מוקדמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אני מבקש שתתמקד, ותגיד מה שאתה יכול בפורום הזה בהקשר לאיום מהצפון. << דובר_המשך >> רס"ן (מיל') יצחק שינובר: << דובר_המשך >> אני אומר לכם מהיכרות אישית, כשהיינו באותה תקופה ניסינו להגדיר מה הזמן הנדרש. קראנו לזה הישג נדרש. ידענו שאנחנו לא יכולים לעמוד במחויבות הנדרשת לתושבי הצפון, ולכן הגדרנו הישג נדרש שבו אנחנו יכולים לעמוד. אז הגדרנו לצפון, קו העימות, 15 וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהו המינימום המקסימלי שאתה יכול לתת לתושב. << דובר_המשך >> רס"ן (מיל') יצחק שינובר: << דובר_המשך >> בדיוק. ייצרתי סוג של מסמך עזר – אתם כנראה לא תמצאו מסמך כזה בצה"ל – שמנתח ואומר מה באמת הזמן הנדרש להיכנס למרחב מוגן. הזכרתי את זה מקודם בעל פה. זה מאוד משתנה בין צעירים שיש להם ממ"ד לבין מבוגרים שאין להם ממ"ד. ההורים שלי זקוקים לשתי דקות כדי להגיע למקלט שסמוך לבית שלהם. לכן כשאנחנו מנתחים את העניין הזה, כל האזורים שבאזור הדקה וחצי ומטה – אני נוקט במילה דקה וחצי כי זה מה שיש לאזור המרכז – כל שנייה נוספת שאפשר לתת, אתם מכניסים עוד אנשים למרחב מוגן ומצילים אותם. אני ניתחתי את ההרוגים מהרקטה. יש פה רק הרוגים מלבנון ומעזה, והתווספו עוד כמה בתקופה האחרונה. אני לא נכנס האם הם רצו למרחב מוגן או לא רצו. אגב, חלקם לא רצו, מכיוון שידעו שאין להם סיכוי לרוץ לשום מקום. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל לדוגמה חקלאי בצפון שהיה 150 מטר מהבית שלו; או זוג בקריית שמונה שהיה ברחוב, ברור שהוא לא רץ למרחב מוגן. אין לו לאן לרוץ. ב-15 שניות אין טעם. לכל היותר הוא יכול לשכב על הרצפה. האם הוא שכב או לא שכב? זה לא מעניין כרגע. מה שחשוב זה שברוב המקרים רוב ההרוגים הם מרקטות 122 מילימטר. אני לא רוצה להיכנס לאירועים כאלה או אחרים, אבל יש מספיק אירועים שבהם זמן נוסף היה מציל את האנשים. אני יודע שזה היה המקסימום המינימלי, כמו שהזכרת והגדרת מצוין. לעולם הייתה שאיפה לתת את מקסימום הזמן האפשרי. היום הטכנולוגיה מאפשרת לייצר התרעה מקדימה ללבנון, ובהמשך – אני לא רוצה להלחיץ אף אחד – גם לרצועת עזה. זה ברור שאנחנו נגיע גם לשם. מי שלא מכיר את הנתונים, אמרתי אותם בעבר ואני מקווה מאוד שיציגו אותם בוועדה, אם זה עכשיו ואם זה בחלק החסוי. אגב, כל הנתונים האלה של כמה זמן רקטה עפה הם בלתי מסווגים – גם לרצועת עזה. אנשים חושבים שזה 15 שניות וזו גזירת גורל. ממש לא. הזכיר פה הנציג בצפון שלמרגלית או ליישוב אחר שומעים את ההתרעה ובום. אז אני רוצה לחדש: שיגורים לעבר נהריה או לעבר קריית שמונה יכולים להיות גם מהגדר בזווית שטוחה של 15 שניות, וגם שיגורים של חצי דקה ודקה וחצי. לכן, אם בן אדם מסתובב ברחוב, נמצא עם הילדים ובכלל לא מודע לכך שהוא צריך להתמגן, או האימא מתקופת צוק איתן, שאני לא רוצה להזכיר את שמה, שהייתה צריכה לאסוף את הילדים שלה, וכרגע רקטה בדרך אליה והיא לא יודעת מזה, זה מחדל שצריך לטפל בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש כרגע מאנשי צה"ל, פיקוד העורף, חיל האוויר, להתייחס. אני מזכיר לטובת הח"כים שאנחנו נתכנס אחר כך בישיבה סגורה. זאת תהיה ישיבת מליאה מסווגת. בבקשה. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> בוקר טוב, אני ראש מחלקת מיגון פיקוד העורף. בתפקידי הקודם הייתי ראש ענף התרעה וטכנולוגיות של הפיקוד כחמש שנים. הנושאים שעלו פה נוגעים בשני תחומי עניין שבהם אני עוסק. נמצא איתי מפקד זירת ההתרעה בפיקוד העורף אלוף משנה במילואים לוי יטח, וגם מפקדת חמ"ל ההתרעה רס"ן אלמוג דמוזי. מבחינת הדברים, חשוב לי להגיד שאני אשתדל לא לחזור על מה שנאמר בדיונים קודמים, וגם עשינו לא מעט העמקות ושיח בנושא. אני גם מכיר את חברי פה איציק שינובר, ואני אתייחס גם לדברים שלו. אני אתמקד בעיקר בשינויים, כי הייתה התקדמות מאוד מאוד משמעותית, בטח מהוועדות הקודמות, וכולם פגשו את זה. צריך להגיד גם שאי-אפשר להסתכל רק על ההתרעה. זאת אומרת, המענה של פיקוד העורף הוא מענה הוליסטי שמסתכל על התרעה, על הנחיה והסברה ובסוף גם על מיגון, ובתוך המיגון על כל רכיבי המיגון, כלומר על מדרג המיגון המיטבי, או על הכי מוגן שי. לכן חלק התרעה הוא חלק אחד מתוך זה. אנחנו מדברים עליו, אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת. ברשותך אני אגע בכמה דברים כלליים, כדי לתת רגע מסגור ולחבר את כולם לרקע, ומתוך זה אני אצלול למה שביצענו, מה התקדמנו, וגם מה הכיוונים העתידיים בכל מה שאני יכול לפרט בחלק הזה. בגלל מורכבות מערך ההתרעה – וכולנו מבינים מה המשמעות של פגיעה במערך ההתרעה – רובו ככולו הוא מסווג ורגיש, ולכן אנחנו נדבר עליו בעיקר בחלק הסגור. כאן אני אגע בדברים שניתן לדבר עליהם בחלק הפתוח. אני אפתח בכך שמערך ההתרעה כולל הרבה מאוד שיקולים. אני אציין חלק מהשיקולים, ובתוך זה איך זה משפיע על נושא ההנחיה המקדימה, שזה מוקד השיח פה עכשיו. צריך לחלק את המערך לשני חלקים: החלק הראשון הוא הגילוי להתרעה, שזה באחריות חיל האוויר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, היו שני נושאים נוספים שעלו תוך כדי: 1, הענקת המידע לרשויות, שיכולה להיות אולי ברמת סיווג יותר גבוהה; 2, ההערה לגבי חוות הבודדים בנגב. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> אני אגע גם בשני הדברים האלה, אדוני היושב-ראש. צריך רגע להגיד, בחלק של חיל האוויר שהוא גילוי להתרעה לא ניגע בחלק הפתוח בכלל אלא רק בחלק המסווג, ועליו ידבר נציג חיל האוויר. אנחנו ניגע בהפצת ההתרעה, כלומר מרגע שאנחנו מקבלים את הגילוי איך אנחנו מפיצים את זה והמשמעויות שלנו, שזה באמת באחריות פיקוד העורף. במהלך השנים מערך ההתרעה עבר שדרוגים ושינויים מקצה לקצה. אני לא אקח אותנו אחורה להיסטוריה לאזור התרעה אחד ואיך התקדמנו ללמעלה מ-1,800 אזורים, אבל גם עברנו ממערכת התרעה אחת – דיבר על זה איציק בהקשר הצופרים – לריבוי פלטפורמות הפצת ההתרעה, כולל ה-Cell broadcast שנכנס תוך כדי המערכה האחרונה. בנוסף, המערך עמד בהיקפי הפצות חסרי תקדים. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים את כל ההפצות שהיו עד המלחמה לעומת מה שקורה עכשיו, אנחנו מדברים על מאות אלפי הפצות התרעה ברחבי מדינת ישראל, בהיקפים גדולים, במגוון רחב מאוד ובאחוזי כשירות שאין להם אח ורע. צריך להגיד שגם מול הדבר הזה שמנו לנו חזון, והוא גם מתחבר לשיקולים, ולכן חשוב להגיד אותו. כשאנחנו מדברים על התרעה, אנחנו מדברים על לספק התרעה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן, במגוון פלטפורמות. כדי לעמוד בחזון הזה, אני צריך להיות מאוד חד, מאוד ברור, ולהיות מאוד מאוד מקצועי באיך שאני מספק את זה. מול הדבר הזה אנחנו מקיימים לא מעט מחקרים, גם מחקרי עומק וגם מחקרי אוכלוסייה. נגעת מקודם בהקשרים הרגישים, וגם דיברו על זה נציגי הרשויות שעלו, גם מאי וגם ישי. אנחנו עושים גם חקר ביצועים מעמיק, טכנולוגי, מול יכולות מערכות ומול מה שאנחנו יכולים לתת. בתוך קביעת זמני ההתגוננות אנחנו מסתכלים על כמה שיקולים: השיקול הראשון הוא שיקול מבצעי. לא נדבר עליו כאן. נדבר עליו בחלק המסווג, ונגיד גם אילו תמורות היו; אנחנו מסתכלים על שיקולים התנהגותיים; ואנחנו מסתכלים גם על השיקולים המקצועיים. מול כל הדבר הזה יש גם מאפשרים טכנולוגיים. יש דברים שהטכנולוגיה יודעת לעשות ויש דברים שהטכנולוגיה לא יודעת לעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה שיקולים מקצועיים? למה הכוונה? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> שיקולים מקצועיים הם האיזונים למשל בהקשר המיקוד מול רציפות התפקוד של המשק, היקף ההתרעות שלא לצורך, שיקולי ההסברה, ועוד דברים שהכנסנו פנימה. מול הדבר הזה קבענו איזשהן הנחות עבודה ועקרונות, שדרכם אנחנו מנהלים את המתח הזה. דרך אגב, כולם נגעו בזה. מאי נגעה בזה ממש בצורה טובה, אותו מתח בין הצורך לדעת ולספק יותר זמן התרעה לבין ההשפעה הפסיכולוגית והחרדות. גם איציק דיבר על זה וגם ישי לגבי האזרח שצריך להבין מה הוא עושה. מול הדבר הזה שמנו עקרונות. העיקרון הראשון הוא שכשאנחנו, פיקוד העורף, קובעים זמן התרעה, אנחנו צריכים לספק אותו ברמת סמך ורמת ודאות גבוהה. אני לא איכנס לאחוזים, אבל שאני יודע לשמור על המהימנות ועל אמינות המידע שלי. היום האזרח סומך עלינו. כשאני מספק לו התרעה, הוא יודע שיש לו מספיק זמן להגיע למרחב המוגן, בפרק הזמן שהגדרתי לו. אני לא אגיד לו שיש לו 40 שניות או 45 שניות במקום שאני יכול לספק לו רק 15 .שניות, והטיל או הרקטה יפגשו אותו באמצע ההליכה שלו למרחב המוגן, מה שיכול יותר לפגוע בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל כמו שכולנו אומרים, האמינות היא רק רכיב אחד שמתמודד במקרה הזה עם פיקוח נפש – לא פחות ולא יותר. שני הווקטורים קריטיים. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> אני חושב שפיקוח נפש זה הכול. בתוך זה האמינות היא מרכיב, ומעבר לאמינות יש עוד מרכיבים. אנחנו גם מסתכלים על זה שאנחנו צריכים להתייחס למגוון תרחישים. אני לא יכול להסביר לאזרח עבור כל תרחיש זמן התגוננות אחר, אם עכשיו זה רחפן, זה נ"ט, זה כטב"ם, זה רקטה מגבול לבנון, זה טיל מאיראן. אמר ישי נכון. בחלק מהמלחמה, תוך כדי שאגת הארי, הוא קיבל הנחיה מקדימה על איראן, אבל הייתה לו אזעקה גם על ירי מצפון. זאת אומרת, יש פה מורכבויות בתוך ההקשר הזה, ואנחנו צריכים לנהל אותן ברגישות. סלקטיביות – לא היינו יכולים לעבור קרוב לשלוש שנים של מלחמה בלי שהיינו ממוקדים בהתרעה שלנו. תחשבו רגע על מדינות אחרות שחוו את זה בשאגת הארי, שבהן על כל טיל אחד שמשוגר אליהן לעבר המדינה, כל המדינה מותרעת. גם אנחנו חווינו אותו דבר בעבר. לכן אני צריך לשמר איזושהי רציפות במשק, ובכך שאני נותן את ההתרעה באופן ממוקד, אני מאפשר את זה ונותן לנו את אורך הנשימה הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להתייחס לזה שאולי היה מקום לשקול, בדיעבד, את צמצום ההתרעה המקדימה, במקום עשר דקות שאתה מדליק חצי מדינה? בסוף אתה אומר שזה גם כלכלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי אפשר גם פה; באמצעים המעודכנים יש טקסט ואפשר להבהיר קצת יותר – לא רק צליל אלא יותר מידע, למשל זמן. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> מסכים. אני אגע בשני הדברים האלה. עכשיו אני מסיים את החלק הכללי, ואז אני אגע בכל הדברים האלה. אלה נקודות חשובות. בנוסף, אנחנו גם מדברים על כך שלא סתם אנחנו כל הזמן מדברים על האם קוראים לזה הנחיה מקדימה, התרעה מקדימה, הודעה מקדימה, ובכוונה אנחנו מדגישים את ההנחיה המקדימה, כי בסוף לא משנה איזו עוד הנחיה אני נותן, אני רוצה להניע אותו לפעולה כלשהי. אם תראו את הטקסט שאנחנו כותבים, אני מניע אותו לפעולה. זו לא סתם איזושהי ידיעה כללית כזאת. אני לא אפליקציית חמ"ל לטובת חדשות. לכן גם פה אנחנו צריכים להבין שאזעקה שווה סכנה ממשית לחיים, ולכן יש הבדל גם בין ההנחיה לבין האזעקה וגם בפעולה שמצופה מהאזרח לעשות. אני מסתכל גם על כל מעגל החיים השלם. אני לא מסתכל רק על האזרח בבית או על האזרח שעכשיו נוסע ברכב ונורא ברור לו כרגע, בטח אחרי תקופה כזאת של מלחמה, מה הוא צריך לבצע. אני מסתכל נגיד על תוכנית חירום בית ספרית, ששם זמן ההתרעה הקבוע הוא סופר קריטי, כי הם צריכים לדעת איך הם מנהלים את כל המערכת הזאת של הכיתה ושל בית הספר. לכן אני מסתכל על כל מעגל החיים. לבסוף, אני מדבר על פשטות. בזה אני אגע במה שחברת הכנסת נגעה, בנושא צמצום ההנחיה וגם בנושא קריאת הטקסט. בסופו של דבר אני צריך לנהוג בפשטות, כי הפעולה האינסטינקטיבית שהאזרח נוהג היא פעולה שבדרך שאנחנו מנחים אותו ומסבירים לו בשגרה, והוא גם מבצע אותה פעם-פעמיים, היא מוטמעת בו. אנחנו מבינים שקריאת הטקסט בזמן אמת היא כמעט לא קיימת. האזרח שומע את הצליל – דיברתם על הצליל של ה-cell broadcast, של אותה הודעה של ההנחיה המקדימה שאנחנו נותנים. נדירים האנשים שבאמת פותחים, מסתכלים ורואים מה כתוב שם – האם כתוב שזה מפה או משם. לא. זה כבר מוטמע בו שכשהוא מקבל את זה, ההנחיה שלו היא לשפר את מיקומו כמה שהוא יכול יותר קרוב למיגון המיטבי. לכן אי-אפשר לעשות את ההבחנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול לעשות כמו AI: אם הבנת, השב כן; האם אתה רוצה שאתן לך עוד פרטים? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> נכון. לכן חייבים לשמר את העיקרון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. צחוק-צחוק. אבל עדיין, כשיש דקות אני מניח שהם חושבים על זה, והם מכניסים את זה לשיקולים. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> יכול מאוד להיות שהוא יקבל את ההודעה, הוא יתחיל להתקדם למרחב המוגן, ואחרי זה הוא יסתכל. אבל תסתכל על זה רגע שנייה בראייה הכוללת – פעם, פעמיים, שלוש - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אף פעם לא קראתי, באמת. קודם כול, זה הרבה מילים. אתה ישר משפר עמדות, וזהו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה Go/No-GO. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> מעולה. אתם בדיוק נוגעים בנקודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל כשתתרגל שיגידו לך כמה דקות יש לך, אז אתה כן תסתכל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור. אם יגידו לי שתי דקות, שלוש דקות, חמש דקות, אז בהחלט. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> לכן גם מה שנאמר פה גם על ידי חבר הכנסת Go/No-GO, זה בדיוק זה. לכן אנחנו צריכים לשמר את העיקרון הזה של הפשטות. עכשיו לגבי מה שביצענו מתחילת המלחמה – ועשינו לא מעט דברים, כי גם אנחנו לאורך כל הדרך לומדים, משתפרים, עושים חקר ביצועים ומחקרים: דבר אחד, בתוך תפיסת ההתרעה במדינת ישראל הטמענו את נושא ההנחיה המקדימה. ראינו את זה גם בתימן וראינו את זה גם באיראן, וזה מביא בשורה מדהימה. בסוף בקצה זה גם מציל חיים, כי זה מאפשר לאותם אזרחים, באותו פילוח שדיברנו עליו מקודם, לשפר את מיקומם למיגון מיטבי. המיגון המיטבי יכול להיות מיגון תקני, הוא יכול להיות מחסה המוני. ראינו את זה גם בתחנות הרק"ל או במקומות אחרים. אבל בסופו של דבר זה מציל חיים. דבר שני, ביצענו שינוי בזמני ההתרעה. הבנו שבמקומות שבהם אנחנו יכולים לתת זמן התרעה ארוך יותר, נתנו זמן התרעה ארוך יותר. בשבועות האחרונים סיימנו את עבודת המחקר. הבנתם את מגוון השיקולים, ולכן ביצענו את זה בשום שכל וישבנו וניתחנו את זה לעומק, פרט ליישוב אחד היום בקו העימות, ששם המונח הוא מיידי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מתכוון למה שאנחנו קוראים לו זמן התרעה. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> נכון, להתרעה עצמה. מה שהיה בעבר זמן מיידי, פרט ליישוב אחד שהנתונים לא תומכים בו, אנחנו כבר שינינו ל-15 שניות ומעלה, שזאת בשורה מדהימה עבור תושבי קו העימות – וגם נגעו בזה קודם. יש סך הכול כ-160 שינויים. אלה הכי הרבה שינויים שהיו בזמני ההתרעה במדינת ישראל מיום הקמת מערך ההתרעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על זה אין ויכוח. אנחנו מברכים אתכם ומבקשים שתעשו את זה במקצועיות, לא להתלהב יותר על המידה וגם לא לשמור בצד שניות שאפשר לתת. אבל הדגש שעולה בהמשך לדברים שאמרת הוא שמלבנון אנחנו רוצים את מה שקיבלנו מתימן ומאיראן. זה הסיפור. במובן מסוים אני מקווה שגם מעזה. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> נכון. על זה רוב השיח יהיה דווקא בחלק הסגור, שבו אנחנו נסביר את השיקולים. אבל בדיוק כמו שעשינו גם באיראן וגם בתימן לגבי שינוי זמני ההתגוננות, זה נמצא עדיין בשיח של חקר שאנחנו מבצעים. אבל מול מה שתואר פה, הנתונים הם טיפה אחרים ואני פחות יכול להרחיב בהם. אני יכול להגיד שבמקומות שבהם אנחנו יכולים לתת יותר, בין אם זה באמצעות זמן קבוע ובין אם זה באמצעות הנחיה מקדימה, אנחנו מבצעים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי הדוגמה האישית שנתתי לצורך העניין, לו נחשוב שבלבנון יורים על עוטף עזה, אז יש שם את הזמן הזה. לפחות תיאורטית יש מקום לשיקול. נכון? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. זה אתה אומר שיהיה בחלק השני. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. תוכל להקדיש רגע לשתי הנקודות האחרות? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> כן. קודם כול, לגבי נושא שיח רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שיח ומידע. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו מבצעים הכול בשיח הדוק עם הרשויות. פיקוד העורף עובד הדוק גם עם השלטון המקומי, גם עם השלטון האזורי ובטח עם ראשי הרשויות. ביום חמישי האחרון הייתי בפורום ראשי הרשויות של קו העימות בצפון – וזה מה שעשיתי ברוב המערכה בתפקידי יחד עם מפקד הפיקוד – כדי לשתף בשיקולים, בחלקם דיונים יותר סגורים שבהם אנחנו משתפים טיפה יותר מידע במה שאנחנו יכולים, אבל אנחנו הולכים יד ביד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, הערה כזאת קונקרטית של: נעלמה לנו האליפסה – זה לא קרה במקרה. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> זה לא קרה במקרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. ואתה אומר שיש לכם קשר ישיר. לצורך העניין, קב"ט מטה אשר, לא פחות ולא יותר מאשר צפון מערב מדינת ישראל, אם הוא רוצה לדבר איתכם הוא יודע. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> הוא יודע לעשות את זה. כשנסיים פה אני אישית גם אדבר עם ישי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סגור. ישי, יש למה לחכות. עכשיו לגבי החוות. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> לגבי החוות – דבר אחד, אין קילומטר רבוע במדינת ישראל שאין בו התרעה. ב-2021 שינינו את תפיסת ההתרעה ואת היכולות שלנו, והיום ההתרעה ממוקדת ברמת הקילומטר הרבוע. היום, אחרי כל כך הרבה בתוך המערכה, כבר מדברים במונחים המקצועיים שלנו. זה לא משנה אם אתה מוגדר בתוך פוליגון או לא מוגדר בתוך פוליגון, אתה תקבל התרעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הטייל בנחל צין יקבל התרעה. << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> אם יש לו יישומון פיקוד העורף, הוא יקבל את ההתרעה. . << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, זה קשור לקליטה? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> בוודאי. אם יש קליטה סלולרית במקום, הוא יקבל. גם אם אין לו את יישומון פיקוד העורף והפצתי הנחיה מקדימה בכל השטחים הפתוחים האלה, הוא יקבל הנחיה מקדימה באמצעותcell broadcast. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דבר אחד זה למה אומרים אותם ולא אומרים אותנו. אבל את ההתרעה מקבלים. << אורח >> משה טנא: << אורח >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק שנייה. אבל זה אומר שבחלק מפלטפורמות ההפצה זה לא מופיע. מי שבונה את ההתגוננות שלו והמידע מהטלוויזיה, את החווה שלו הוא לא יראה, אבל הוא יקבל לאמצעי האישי. זה מה שאתה אומר. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> נכון. בטלוויזיה אנחנו לא יכולים להכניס את כל היישובים, כי אתה לא תצליח לראות את כל היישובים שמתחלפים שם כל כך מהר בזמן ההתרעה ולהבין שהיישוב שלך מותרע. ספציפית לגבי חלק מהחוות שדוברו פה, כמו שנאמר גם על ידי מפקד מחוז דרום, אנחנו בשלבים של עדכון שכבות ההתרעה, וזה משהו שנכניס פנימה בהמשך ברגע שנסיים את העדכון, ותוכלו גם לראות את אותה חווה שם. האם נראה את כל החוות? לא, כי לשמחתנו קצב הגדילה והקמת היישובים והחוות במדינת ישראל הוא קצב גבוה מאוד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה עדכון רק של מחשב? אתה מעדכן משהו שנכנס. כלומר, זה מתהפך. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, המערכות מאוד מורכבות, ולכן זה לא דבר שקורה בלחיצת כפתור, כי יש הרבה מאוד גורמים מאחורה. בשיחה הסגורה אפשר לדבר על זה. אבל כמו שאמרתי, אין פער בהתרעה. התרעה הם יקבלו. יתרה מכך, גם אם לא יקבל ביישומון פיקוד העורף, אבל יותקן שם צופר, או שיהיה שם אמצעי התרעה אחר, הוא יודע לקבל את זה לפי המיקום הגיאוגרפי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איתי, אולי זה היה לפני שהגעתי, אז אני מתנצל מראש. יש התייחסות למה שנקרא פסיכולוגיית המונים בהקשר הזה? כלומר, יש כל מיני ניתוחים של התנהגות אוכלוסייה – שגם האדם המכובד פה כבר עסק בהם כשדיברנו – מבחינת מה הציבור יודע להכיל ומה לא. כלומר, מקודם דיברתי ובכוונה הכנסתי את העיקרון הבינארי – כן ולא. הכנסתם הפעם את ההתרעה המקדימה – ואנחנו מברכים על כך. זה כבר לא בינארי. זה כבר שתי התרעות. האם יש גבול למה שהציבור יכול להכיל מבחינת מורכבויות, בעיקר כשעוסקים בהיבט של התרעות מסוגים שונים למרחקים שונים וזמנים שונים? << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> כן. אנחנו מבצעים חקר ביצועים בהקשר הזה, אבל מעבר לזה אנחנו מבצעים מחקרים. חלק מהמחקרים הם מחקרים פסיכולוגיים עמוקים, חלקם הם קבוצות מיקוד, חלקם הם סקרים. את כל הנתונים האלה בסוף אנחנו משקללים לפני שאנחנו מקבלים את ההחלטה. וכן, נגעת בדיוק בזה. יש מגבלה כזאת, שבה אנחנו מבינים האם אנחנו עדיין משמרים את עיקרון הפשטות והאזרח יכול להבחין בין כולם, או שאנחנו מתחילים עכשיו להפוך כל אזרח לדוקטור להתרעה כדי שהוא ידע לעשות את הפעולה, שבסוף מצילה חיים והוכחה כמצילת חיים במהלך המלחמה. כן, אנחנו מקיימים את זה. יש לנו ענף שלם, ענף התנהגות אוכלוסייה תחת מחלקת אוכלוסייה, שמנהג את זה באופן רציף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהקשר הזה אני רוצה את ניצן. אתה מהמל"ל, נכון? << אורח >> רמ"ח ניצן צוק: << אורח >> כן. רמ"ח מרחב אזרחי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אם תוכל להצטרף, כי זה השיח. זה רכיב מאוד משמעותי. יש יכולות טכנולוגיות מסוימות, אבל יש בהם אלמנטים אזרחיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם אני ארחיב את השאלה כדי שתוכלו להתייחס אליה. לשמחתי יצא לי ללמוד לפני כמה שנים בתוכנית לבכירים במגזר הציבורי, והיו שם קורסים בפסיכולוגיית המונים. יש פה כאלה שלא אוהבים את התוכנית הזו, אבל זו תוכנית מדהימה של קרן וקסנר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אצלכם אוהבים את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין אצלכם-אצלנו. בוא נגיד שכל הבכירים בשירות הציבורי שהיו שם, אני לא ידעתי מה הם הצביעו. גם מהמוסד וגם ממשרד הרווחה לא ידעתי מה הם מצביעים, אבל זה שירת את כולם. אני אמקד את השאלה. יש פה שאלה של התנהגות המונים. הדוגמאות הקלאסיות הן למשל שאתה שם מספרים על מדרגות, ואנשים רוצים יותר לעלות במדרגות מאשר במעלית וכו'. הרבה מאוד מהתרומה המדהימה שנעשתה כאן היא בהקשר של מה גורם לאנשים להגיע בזמן למרחב המוגן ומה לא: בהקשר הזה התרעה מוקדמת; בהקשר הזה זמנים שונים; בהקשר הזה אפילו בשאלה אם הם רצים או הולכים. האם אתם יכולים להתייחס להיבט הזה בהקשר של מה למדתם במלחמה כל כך ארוכה, ששיפר בסוף את ההתנהגות שלנו? << אורח >> רמ"ח ניצן צוק: << אורח >> קודם כול, לגבי הנקודה הספציפית הזו, המל"ל לא מקיים מחקרי עומק שקשורים בעולמות האלה. זה לא נושא שהוא בתחום אחריותו של המל"ל. אפרופו המערך הזה של גילוי והפצת התרעה, אני חושב שמכלל המערכים אולי זה המערך הכי מתקדם שיש לנו בהקשרים הטכנולוגיים, בהקשרים המתקדמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בגלל זה יש לנו כאלו ציפיות מהמערך הזה. << דובר_המשך >> רמ"ח ניצן צוק: << דובר_המשך >> לגמרי. אני לא אומר שזה חף מביקורת. יש בו מקום לשיפורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מרובה הוקרה, ובגלל זה יש לנו ציפיות מהמערך הזה. << דובר_המשך >> רמ"ח ניצן צוק: << דובר_המשך >> אני לגמרי מסכים עם אדוני היושב-ראש. אני חושב שהושקעו פה הרבה משאבים. אני חושב שגם יש פה background שלא כולנו מכירים אותו, של שיפור בעיסוק הצה"לי של הנושא, תיאום עם אגף התקשוב. זה יצא רק מקוטלי פיקוד העורף שעסק פעם בנושא. אני חושב שיש פה השקעה משמעותית. אגב, ראינו גם את הצורך בטכנולוגיות האלה מול מדינות המפרץ. אנחנו פגשנו את זה גם בשיח המדיני, בצורך ללמוד את הטכנולוגיות האלה ולהכיר את הטכנולוגיות האלה, וגם יש פה פוטנציאל להרבה שיתופי פעולה שכבר מתחילים לרקום את ההתקדמות שלהם. כמו שאיתי נגע, יש פה מערך שלם: זה גם ההתרעה המקדימה, זה גם הצופרים, זה גם ההסברה. יש פה קמפיינים שלמים שיוצאים. יצאו קמפיינים שגם עסקו ספציפית במה זה ירי מצרר, ואיך נכון להתנהג וממה צריך להיזהר. אני חושב שיש פה תהליכים שהם בכמה וכמה מישורים. אנחנו אומנם בתקופה ארוכה של לחימה, אבל פיקוד העורף פועל גם ברשויות בשגרה: בהדרכה, בתרגול, בהכנה, בבחירת המרחבים המוגנים הציבוריים, בשיפור המרחבים המוגנים הציבוריים. אני חושב שעולמות המיגון הם העולמות שאנחנו עדיין בפערים משמעותיים בהם. אדוני היושב-ראש, כאן צריך לומר שנכון, זה לא הפרק הנידון בדיון, אבל אני חושב שיש איזושהי בשורה בהקשר הזה עם החלטת הממשלה שעברה ב-26 באפריל, החלטה שהורתה להקים צוות מנכ"לים להשלמה וקידום מיגון הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעקוב אחריה. היא חשובה. מאה אחוז. רק מה שחשוב פה זה בהחלט לקבל את ההחלטה שקיבלתם, בהחלט לדון ולחבר מקור לאירוע הזה, כי 5 המיליארד, סוף-סוף, אחרי שמונה שנים, יצאו, אותם 5 מיליארד מפורסמים. << דובר_המשך >> רמ"ח ניצן צוק: << דובר_המשך >> לא ניכנס לזה, אבל גם פה היו מחלוקות בינינו לבין האוצר של מה תוקצב מתוך 5 המיליארד לצורך מה ובאיזה סדר עדיפויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תקרא לזה איך שאתה רוצה. צריך מקור חדש, עוד מאות מיליונים רבים. << דובר_המשך >> רמ"ח ניצן צוק: << דובר_המשך >> נכון, ואני חושב שזו דירקטיבה של ראש הממשלה ושל הממשלה עם ההחלטה שהתקבלה. תוך 21 יום צריכה לבוא החלטה נוספת שתביא מקור תקציבי. כרגע המל"ל חבר בצוות, שמי שמוביל אותו זה מנכ"לית ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. יצחק, ואז אנחנו נסיים, כי אני רוצה שנעבור לחלק הסגור. << אורח >> רס"ן (מיל') יצחק שינובר: << אורח >> רציתי להוסיף משפט אחד. יכול להיות שהנושא הזה יעלה בחלק הסגור, אז חשוב לי לומר את זה עכשיו. להערכתי, ההנחיות המקדימות לאיראן יכולות להתבצע גם ידנית, ואני לא אתפלא שזה מה שקורה גם בפועל. זאת אומרת, יושבים במנתב ביחד אותו חמ"ל משותף של פיקוד העורף וחיל האוויר – פורסם בתקשורת – ויש להם מספיק זמן ללחוץ על זה ידנית. לשיגורים מלבנון, וכמובן מעזה, הדבר הזה צריך להתבצע אוטומטית. אני למוד ניסיון של הרבה שנים, ואני מניח שעשו את זה גם במלחמה האחרונה, שניסו להפעיל ידנית הנחיות מוקדמות. אבל בפועל זה מאוד מאוד קשה בזמנים הקצרים של דקה וחצי לעשות את זה. לכן כשאני מדבר על הנחיה מקדימה לגזרות האלה, אני מדבר על משהו אוטומטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אלגוריתם צריך לדעת את המדיניות שיכולה להשתנות. << דובר_המשך >> רס"ן (מיל') יצחק שינובר: << דובר_המשך >> יפה. דבר נוסף, נאמר פה על אינטליגנציה של הציבור. מחקרים יכולים להיות עד אין-סוף. הציבור הוא לא אדם אחד. יש מגוון. יש פה חברי כנסת אינטליגנטים יותר ויש פחות – שלא נמצאים פה כמובן. האוכלוסייה היא מגוונת. אני אפתיע אנשים, אבל מאות אנשים, מאות אלפי אזרחים נכנסים לקבוצות הטלגרם וקוראים ומפעילים אפליקציות. לאט-לאט התפתחו אפליקציות נהדרות, כמו מפת העורף למי שמכיר – אין לי אחוזים בדבר הזה. יותר ויותר אנשים, אחרי שהם מקבלים את ההנחיה המקדימה ומתחילים להתקדם למרחב המוגן, שמחים לקבל מידע נוסף. לכן גם אם המחקרים המדהימים במחלקת אוכלוסייה יגידו שרוב האוכלוסייה מעדיפה רק התרעה אחת, כמו שאמרה רמ"חית אוכלוסייה לפני – בתחילת הדיון הזכרתי שהצעתי את ההנחיה המקדימה לאיראן ותימן, ובדיון הקודם הרמ"חית אמרה: לא, האזרחים צריכים רק התרעה אחת – הינה, ראינו שאזרחים למדו והסתגלו. לכן אני אומר, תחשבו טיפה צעד קדימה. גם אם כרגע – והזכרתי את הבחור בצפון – האזרחים עדיין לא מבינים במה הדבר הזה יכול לעזור להם, תחשבו קדימה, תאפשרו את זה, ותאפשרו ביטול למי שלא רוצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יצחק, אני קודם כול רוצה להודות לך באופן אישי על כך שלאורך שנים אתה מבקש לחזק את הווקטור הזה. אנחנו אוהבים להשתמש במונחים של Deep State. יש מינהל ותיק יציב שלא תמיד קל לשנות, ויש בזה אלמנט שאני מאוד מכבד אותו. השמרנות הזו היא מחסום בפני תהפוכות לא מנוהלות. ועדיין אני חושב שצריך להיכנס לחדר הסגור ולשמוע קצת יותר, ובסוף בסוף לסמוך עליכם שתקבלו את ההחלטה הנכונה. << אורח >> משה טנא: << אורח >> הערה אחת לגבי התרעה לפי קילומטר או לפי מיקום הטלפון, זה לא עובד במידה שיש שיבושים של ה-GPS. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל זה לא קשור. << דובר_המשך >> משה טנא: << דובר_המשך >> זה קשור. << אורח >> אל"מ איתי זמיר: << אורח >> גם לזה יש לנו פתרונות. אחרי זה נדבר. פחות אפשרי לדבר על זה כאן, אבל לכל דבר יש פתרונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש אפשרות שהוא ידבר עם מישהו מכם בהמשך? << דובר_המשך >> אל"מ איתי זמיר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משה, אז תיקח את הטלפון המתאים. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:10. << סיום >>