פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 435 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ו (06 במאי 2026), שעה 11:02 סדר היום: << נושא >> איוש תקנים של דסק אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר חברי הכנסת: משה סולומון סמיר בן סעיד מוזמנים: אפרים נגוסה – מנהל תחום בכיר, משרד העלייה והקליטה דיין יונט – יועץ של חבר הכנסת משה סולומון משתתפים באמצעים מקוונים: בר מיוחס – רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר מיכל יוספוף – מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> איוש תקנים של דסק אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם. תודה לחבר הכנסת הרב משה סולומון שנמצא איתנו בדיון. אנחנו נמצאים בדיון קצר של מעקב בנושא איוש התקנים של דסק אתיופיה ברשות האוכלוסין וההגירה. אני אציין באוזני חבר הכנסת סולומון, שאם אינני טועה לא היה בישיבה האחרונה, שאנחנו קיימנו ישיבה ב-20 באפריל שעסקה בכלל בנושא מדיניות העלייה וההגעה לישראל, הכניסה לישראל מאתיופיה. אני חושב שהגענו שם למספר תובנות נוספות במסע ארוך, אבל הנושא של התקנים התברר בראשית הדיון. ובדיון הזה עמדנו על כך שאולי בניגוד לרושם שנוצר מקודם, וזה לא משנה, אני לא רוצה לחקור בעבר, התברר שהתקנים עוד לא עומדים לרשות משרד הפנים והרשות לטובת איוש, ולטענת הרפרנט הרלוונטי, בר מיוחס, באגף התקציבים, יש צורך בהחלטה של ועדת הכספים, בתפר בין התקציבים צריך לבצע איזושהי הסטה תקציבית. ואני ביקשתי שעד 1 במאי, עד יום שישי האחרון, תונח הבקשה על שולחן הוועדה. אני לא יכול לקבוע ליו"ר ועדת הכספים מתי הוא מאשר, אבל מהמדינה, מהממשלה, לאור העיכוב הבלתי נתפס באיוש התקנים, ומכיוון שגם אין מחלוקת תקציבית, ביקשתי שיביאו את הבקשה. למיטב ידיעתנו והבירור שנערך על ידי מנהלת הוועדה, הבקשה לא הונחה על שולחן ועדת הכספים. אני רוצה שאנחנו והציבור רק נבין את המשמעות. המשמעות היא שנכון להיום ישנה עובדת אחת בכל רשות האוכלוסין שעוסקת בבירור בקשות לעלייה מאתיופיה על פי חוק השבות, היא לא עוסקת בנושא הזה בכל זמנה, זאת אומרת, מוטלות עליה משימות נוספות. ואני מזכיר שבניגוד לכל מדינה אחרת בעולם, כשמדובר על בקשות לעלייה מאתיופיה, הן לא נבחנות על ידי הסוכנות, הן לא נבחנות על ידי נתיב, שזו זרוע של הממשלה שעובדת רק בבירור זכאויות עלייה מארצות מסוימות, הכול מתברר במשרד הפנים. ועדיין, כבר הרבה זמן יש שם עובדת אחת שלא כל זמנה מוקדש. אני אומר לך, אדוני, ודרך התזכורת הזו גם לציבור, שבדקנו את המספרים, וראינו שבניגוד אולי למה שנוהגים לומר, שזהו, הסתיימה העלייה מאתיופיה, מסתבר שכל שנה בשנים האחרונות, והקצב הולך וגדל, אין לי פה את המספרים כי זה היה בדיון הקודם, אבל קיבלנו את המספרים על פי דרישותינו, מדובר על מאות בקשות שמגיעות כל שנה לבחינה על פי חוק השבות, והדבר החשוב שצריך לציין כאן זה שלמעלה מ-10% נענות בחיוב. אנחנו נמצאים במצב שבו הרבה מאוד שנים בגונדר, באדיס אבבה, בתיגראי, אנשים המתינו למסלול של הכניסה לישראל, אנשים היום מבינים שהמסלול הזה תקוע, ומשפחות שאמרו לעצמן "לא נתחיל את כל הסיפור של חוק השבות, כי הנה, אוטוטו נכנסים בצור ישראל", עכשיו חוזרות למסלול של חוק השבות. זה לא שבקשה אחת או שתיים מאושרת, עשרות בקשות ב-2024 ועשרות בקשות ב-2025 אושרו על ידי משרד הפנים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 513 הוגשו, 428 סורבו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, זאת אומרת שיש לנו פה עשרות, כמעט 100 בקשות שאושרו לעלייה על פי חוק השבות. אנשים שהמתינו, חלקם הרבה מאוד שנים - - - << אורח >> דיין יונט: << אורח >> קודם כול זה אומר שיש חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בצורה חד משמעית המספרים שהוצגו כאן על ידי רשות האוכלוסין מלמדים שיש זכאי שבות באתיופיה, שגם אחרי כל הבדיקות הקפדניות והמסמכים והקייסים, והרשימות של 2010, יש זכאי שבות באתיופיה על כל חלקיה, בסדר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תיגראי, גונדר, אדיס, יש משפחות שהן זכאיות שבות. אחת משתיים, או שמדינת ישראל אומרת, אין סיבה להבחין בין יהדות אתיופיה לקהילות היהודיות בכל יתר העולם, ורשות האוכלוסין היא לא זו שבודקת את הבקשות, בבקשה, תעבירו את זה לסוכנות, שהסוכנות תשים עשרה עובדים, בסדר? תעשו. בעניינם של עולי ברית המועצות לשעבר הקמתם זרוע מיוחדת של ממשלת ישראל. הנה, יש פה את המסמך, כמו שאתה אמרת, אדוני. מ-2022 עד 2026, שזה טווח זמנים יותר רחב, הוגשו בקשות של 1,252 משפחות, שכוללות כמעט 4,000 נפשות, אושרו 117, עוד פעם, אותם 10% שאני מדבר, שאלה 117 משפחות, 310 נפשות. זאת אומרת, הסתבר שיש 310 יהודים באתיופיה שזכאים לעלות לפי חוק השבות. אי אפשר לעשות את זה עם חצי תקן. אני קודם כול חוזר ואומר, יש זכאי חוק השבות באתיופיה. להערכתי, ככל שעובר הזמן וממשלת ישראל לא מממשת את החלטת צור ישראל עד תומה ולא בוחנת החלטות נוספות, מספר הבקשות בכל שנה ילך ויגבר, כי אנשים יגישו בקשה. להערכתי, בשנים הקרובות אנחנו נראה לא מאות, אנחנו נראה למעלה מ-1,000 בקשות. עוד פעם, כל הדברים ידועים וברורים, אני רק לא מצליח להבין מדוע, אם הממשלה יודעת שיש פה עיכוב בלתי נסבל באיוש התקנים, למה כל דבר לוקח כל כך הרבה זמן. עכשיו הצלחנו, בעזרתך גם, צריך לומר, ובעזרתם של חברי ועדה שלנו, ובעזרתה של שלומית מנהלת הוועדה, הצלחנו לנעוץ את האצבע. האצבע היא להניח בקשה על שולחן ועדת הכספים לסיים את המהלך. ברשותך, אם אתה רוצה לומר דברי פתיחה, בבקשה. אנחנו מייד עוברים לשמוע את הרפרנט של האוצר, אני רוצה לקבל תשובה מתי הבקשה מגיעה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אני באמת בפעם הקודמת לא יכולתי להיות, ואני שמח על כך שאתה עומד על כך שהדברים יהיו במעקב תמידי ולא יתמוססו כמו שכבר קרה בשנים האחרונות. אני מסכים עם כל דבריך בעניין הצורך העצום ליצור איזשהו דסק של זכאי שבות באתיופיה. היה נכון, כמו שאמרת, שזה יהיה כמו כל העולם כולו, וזה הדבר הנכון והראוי. ממה נפשך? אם אנחנו בודקים אותם על פי חוק השבות, מה זה משנה מאיפה הוא מגיע? תבדוק אותם, יצליח – יצליח, לא – לפחות אנשים קיבלו תשובה והם יודעים מהו מעמדם. ולכן גם אני חוזר על הדרישה הזאת שנכון יהיה, גם אחרי שנעשה את הפעולה המהירה הזאת עכשיו עם אותו דסק שבות שנקים, בעזרת השם, גם לאחר מכן צריך ליצור מצב שבו יש גורם באתיופיה שיכול לאשר זכאי שבות ולא תהיה סחבת נוספת גם אחרי הסוגיה הזאת. כפי שאתה יודע, בכל שלוש וחצי השנים שאני פה אני עוסק בכך שתהיה הזדמנות שווה ליהודי אתיופיה לקבל את הזכות לעלות ולהתחבר כאן עם כל עם ישראל. לשמחתי, לפני כמעט שנה כבר קיבלתי אישור לאותם עשרה תקנים על פי בקשת רשות האוכלוסין, והדבר הזה כבר אושר ואמרו לי אפילו שאין דרך חזרה. אמרו לי, יש, התקנים האלה קיימים, צבועים, ואין דרך חזרה. וכרגע, גם בעזרתך, אנחנו מבינים שהנקודה הבאה היא ועדת הכספים, ואני גם חבר ועדת הכספים, אני אנסה לדאוג לכך שבאמת הדבר הזה יידון ברגע שיונח, ובאמת הדרישה שהדברים האלה יונחו היא דבר שהוא בסיסי וחשוב. אני אומר עוד שתי מילים, ובזה אני אסיים. דבר נוסף, אני רוצה לומר גם לך וגם למי שמאזין לנו, אנחנו עוסקים בדיני נפשות. בכל יום או יומיים אני מקבל תמונות ואני מקבל זעקות של אנשים שממתינים כבר 20 ו-30 שנה באתיופיה באזורים השונים על כך שהתושבים המקומיים סוחרים בהם, ממש סוחרים בהם – חוטפים אותם, דורשים כספים, כי יש להם קצה בארץ, הם דורשים כופר, מבקשים כופר במאות אלפי שקלים, והאנשים האלה נאלצים לשלם. כלומר, המשפחות שנמצאות כאן שמזינות אותם בכסף, בכמה אלפי שקלים, שגם ככה אנחנו יודעים, הקהילה היא לא קהילה עשירה, לצערי. הכספים האלה, לא רק שהם לא מגיעים לקצה, לאותו בן אדם, כדי לתת לו דמי מחיה, הם ניתנים ככופר לאנשים, ואנשים שלא מצליחים להביא את הכסף פשוט נרצחים או שבויים וחיים חיים קשים מאוד. לכן לזמן יש חשיבות עילאית. אני מבקש ודורש, אני שמח שאתה גם עומד על כך, שכל הנוגעים בדבר יעשו הכול כדי שהדבר הזה יאושר במהרה. ואני מקווה גם שאותה משלחת שאמורה לצאת במהלך חודש יוני תצא כסדרה, תעשה את העבודה הכי מהר שאפשר כדי שיגיעו לכאן זכאי שבות, בעזרת השם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אדוני, על הדברים החשובים. אני רק אציין, גם מתוך הידברות איתך ועם החברים האחרים, אנחנו נקיים דיון חסוי של הוועדה בנושא הזה של הסכנות שניצבות בפני הממתינים בקהילות, בדגש על גונדר ואדיס אבבה. שמענו כמה עדויות בדיון האחרון, וזה מצריך דיון שיתקיים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לצערי, זה גלש. נכון, זה היה בהתחלה בעיקר בגונדר, ועכשיו זה גולש גם לכיוון תיגראי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נקיים דיון, ראוי שזה יתקיים בדלתיים סגורות, אבל חשוב לי לומר לציבור שאנחנו לא אדישים לעניין הזה. בר, אנחנו עוברים אליך, אנחנו מייד נשמע אותך. אני כן מבקש להזכיר שביום חמישי הבא, בשעה 11:00, חבר הכנסת סולומון, גם אני אהיה שם, נהיה בהר הרצל לטקס הזיכרון השנתי לבני קהילת ביתא ישראל שנספו בדרכם לארץ ישראל. מדובר באלפי נופלים, אלפי חללים, כ-4,000 איש אם אינני טועה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש, בר, תכף נשמע אותך, אבל אני חושב שזה יהיה אות קלון לכולנו אם אנחנו נגיע לטקס בהר הרצל שיאמרו בו כל המילים הגבוהות וכל המילים היפות, אבל אנחנו לא נצליח לפצח את הדבר הזה. הכי פשוט, לא צור ישראל, לא חוק כניסה לישראל – אנשים שיטפלו בבקשות העלייה של אותן משפחות, שבהגדרה אם הן זכאיות שבות הן קשורות בדרך כזו או אחרת לביתא ישראל, אלה לא חלקים אחרים של הקהילה. לכן אני מבקש להבין ממך מדוע בקשת הוועדה שהסיפור יונח על שולחן הוועדה עד 1 במאי לא נשאה פרי ומה כוונתכם. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> תודה על ההזמנה שוב לוועדה. חשוב לי להגיד, הנושא הזה לחלוטין לא עובר על סדר היום, לחלוטין לא נשכח, ולחלוטין אנחנו מטפלים בו בכל הערוצים שאנחנו יכולים. כפי שאמרתי גם בישיבת הוועדה הקודמת, תהליך העברת הפנייה, לצערי, הוא תהליך שלוקח זמן, דורש הרבה מאוד אישורים פנימיים כאן במשרד מצד הרבה מאוד גופים והרבה מחלקות שונות. נכון לרגע זה, אנחנו בישורת האחרונה לפני הגשת הפנייה, אבל עדיין לא הגענו ליכולת להניח אותה על שולחן ועדת הכספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הצפי? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני מאוד מקווה, כמו שאני בא להגיד, שזה עניין של ימים בודדים, אלה ממש אישורים אחרונים. אני עושה כאן את כל מה שאני יכול כדי לקדם, לזרז, לדבר עם מי שצריך, גם אנשים במילואים ואנשים שלא נמצאים מסייעים לי כדי להעביר את זה כמה שיותר מהר ולהעביר את האישורים הנדרשים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יושב ראש הוועדה נתן כאן נקודת ייחוס, יום חמישי הבא, בעוד שבוע ממחר. יש נקודת ציון, שהיא חשובה. אפשר לדחוף סביב הדבר הזה שהיום, מחר, יום ראשון תונח. אני יכול לדאוג בוועדת הכספים שבאמת הדיון כן ייקבע. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני עושה כל מה שאני יכול כאן, וגם אני אגיד שהשותפים שלי פה במשרד, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שיהיו בשורות טובות עוד לפני יום חמישי הבא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בר, אני רוצה לשאול. מבירורים שהנהלת הוועדה עשתה עלה שיש איזשהו קשר בין הבקשה הזו להעברה תקציבית לבין החבילה של ההצעות או בקשות לאישור הקיצוץ הרוחבי שמתוכנן במשרדים. יש קשר בין הדברים מבחינתכם? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> החלטת הממשלה שהחליטה על העברת תקני הבודקים לרשות האוכלוסין נכללה בתוך קיצוץ רוחבי שהוחלט עליו כבר בהחלטת הממשלה בפברואר. עוד לפני המלחמה, זה לא משהו חדש, זה משהו שכבר הוחלט עליו מזמן וכיום מוזן. אחת הסיבות שנדרשים כל כך הרבה אישורים מכל כך הרבה אנשים היא בגלל שזה חלק מהחלטת ממשלה רוחבית ולא הייתה החלטת ממשלה ספציפית שנגעה אך ורק לתקנים. זאת אומרת שזה משהו יותר גדול שלוקח קצת יותר זמן. זה לא אומר חלילה שזה מושפע אחד מהשני, אבל הם כן, לצערי, כרוכים ביחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין שום דרך, אם הדבר אושר בהחלטת הממשלה, להביא את הבקשה הזו? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה מה שאני אומר, זה הוחלט כחלק מהחלטת ממשלה רוחבית. אם הייתה החלטת ממשלה רק כלפי זה היה לי הרבה יותר פשוט ומהיר להעביר את זה. אני אומר, אנחנו עושים כאן את כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יעבור הכול ביחד. אני באמת אומר, זה ממש בישורת האחרונה. זה מקודם הרבה יותר מהר מהחלטות דומות מהעבר לאור הרגישות ולאור הצורך שאנחנו יודעים שקיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, תראו, אני חייב לומר שאחרי באמת המתנה של חודשים, למעלה משנה, זו תמונת מצב די עגומה שאנחנו לא מצליחים לאייש. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בינואר 2025 זה אושר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בינואר 2025 היה האישור הראשוני. אנחנו נגיע למצב שלוקח שנה וחצי להוסיף תקנים לדסק שלא מתפקד, זה דבר בלתי נתפס. עוד פעם, אתה לא הכתובת, אבל היה צריך להביא את זה בהחלטת ממשלה נפרדת, אפשר לחשוב שיש פה איזה קושי גדול. אנחנו רושמים לפנינו את האמירה שלך, שלהערכתך זה בטווח של ימים, לא של שבועות. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> עד שיונח על שולחן הוועדה. משם, כמו שאמרתם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, שם זה לא אחריותכם. אנחנו ביום רביעי הבא, ערב יום ירושלים שמוקדם השנה ביום אחד, נקיים דיון מעקב. אני אאפשר השתתפות באמצעות הזום כדי לא להטריח את נציגי הממשלה, אבל אנחנו מצפים שהדיון הזה יבוטל כי נתבשר עוד לפני יום רביעי שהבקשה הונחה. ובר, אני מבקש את כל המאמצים שלכם לסיים את זה לפני יום ירושלים, בסדר? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כמובן, נעשה את כל המאמצים וכולי תקווה שאני אצליח להגיע עם בשורות טובות, ואני גם באמת מאמין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, ואני בטוח שחבר הכנסת סולומון יבוא בדברים גם עם הנהלת משרד האוצר לוודא שכך אכן קורה. נציגי רשות האוכלוסין, אם יש לכם מה להתייחס. אתם ממתינים, אבל אם יש משהו לומר להערכתכם לגבי לוחות זמנים להתנעת איוש מהרגע שתקבלו את האישור. מיכל ואלי איתנו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני רוצה רק להבהיר שהדסק עובד, אבל בהתאם ליכולות שיש לו, הוא לא מושבת. בהתאם ליכולות שלו אנחנו עובדים, אנחנו בודקים את הבקשות. כמו שציינת, אנחנו מנסים עכשיו להוציא איזושהי משלחת, אני מקווה שנצליח בתחילת חודש יולי כדי שהם יבדקו את הבקשות וייתנו החלטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יולי? למה? דיברנו על יוני. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו מנסים. נכון לכרגע התאריך הוא יולי. אם אנחנו נצליח להקדים את זה, אני אקדים את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא הפוך? למה לא להגיד הפוך? אנחנו קובעים ליוני, ואם יהיו תקלות זה ידחה ליולי. אנחנו דוחים את זה ממאי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> חבר הכנסת סולומון, יש דברים שאינם תלויים בנו, דברים שתלויים בעובדים. זה לא זה, כי לפי היכולות של העובדים לצאת, אתה צריך להבין - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיכל, מי אמור לצאת? מה הרכב המשלחת? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> שלושה עובדים שאנחנו מוציאים אותם ממקום העבודה שלהם שהיום הם עובדים. הם היו בעבר, הם עשו את הראיונות האלה, כך שהם יודעים, אני לא צריכה ללמד אותם. הם תלויים במשפחות, שהם צריכים להתארגן כדי שהם יוכלו להגיע. יוני אני לא יכולה, זה סוף שנה, הם רוצים להיות במסיבות סוף השנה של הילדים שלהם, אני לא יכולה לחייב אותם. נקודה נוספת, כמו שציינו גם, ברגע שאנחנו - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו הסיבה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זו סיבה, כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מבינים שאנחנו עוסקים בדיני נפשות? אתם מבינים שאנשים מתים שם כל הזמן כשאנחנו לא פועלים בנושא הזה? אתם מבינים שהמחשבה שלהם שיבואו אנשים לבדוק, הדבר הזה גם הוא חלק של קיצור החיים שלהם? אנחנו מחכים לזה כבר חודשים על גבי חודשים. דיברנו על מאי, היו כל מיני עכבות, הבנתי, דיברנו על תחילת חודש יוני, עכשיו את אומרת יולי. אני לא מצליח להבין. אני לא מבין את סדר הגודל של האירוע הזה. זה אירוע ברמה של חיים ומוות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> חבר הכנסת סולומון, אם אני אצליח להוציא אפילו אחד מתוך המשלחת לבד בלי השאר ואחר כך הם יתגברו אותו, אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנא עשו זאת, ומסיבות הסיום, מכיוון שלכולנו יש ילדים - - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני אומרת, אם אנחנו נצליח, אני אעשה את זה. אנחנו עושים את כל המאמצים ואתם יודעים את זה, אנחנו עושים את כל המאמצים, גם למרות שלא קיבלנו את עשרת התקנים אנחנו ממשיכים ואנחנו עובדים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השניים שעובדים שם, שהם ילכו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו אמורים, ברגע שאנחנו נקבל את התקציב לעשרת התקנים, אנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיכל, כמה עובדים יש היום לרשות באתיופיה? או שאלו עובדים של הסוכנות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לסוכנות יש עובדים מקומיים, אין לה שם עובדים קבועים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לכם יש עובדים שם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, אין לנו עובדים שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה רק העובדים של הסוכנות, המקומיים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> המקומיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכל הראיונות יכולים להיערך רק על ידי אנשים שיוצאים מהארץ? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. אנחנו לא מפסיקים את הראיונות, אנחנו עושים את זה גם בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם הראיונות בזום כרגע נמשכים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש שם בחור בשם טדי שהוא עובד רשות האוכלוסין והוא מושאל לסוכנות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הוא לא עובד רשות האוכלוסין, טדי הוא עובד משרד החוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא שלכם שהושאל לסוכנות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הוא לא שלנו. חבר הכנסת סולומון, טדי נמצא בחל"ת של הרשות והוא עובד במשרד החוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תגייסו אותו, יש לכם תקנים של זה. תגייסו אותו, שהוא יעשה את העבודה. בדיני נפשות אנחנו עוסקים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כרגע הוא עובד במשרד החוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עושים הכול כדי שזה לא יקרה, זה מה שמשגע פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר עוד פעם, כי עשינו את הדיון הזה לפני שבוע. בשבוע הבא יתקיים דיון נוסף, בדיון הזה אנחנו מבקשים ממשרד האוצר להודיע לנו שהבקשה הונחה, ומרשות האוכלוסין אנחנו מבקשים לקבל תשובות יותר ברורות לגבי יציאת המשלחת: כמה עובדים, לכמה זמן הנסיעה מתוכננת, כמה ראיונות אתם מתכוונים לקיים במסגרת הנסיעה הזו, והאם אתם מתכננים כבר עכשיו את הנסיעה הבאה, הרי לא תגמרו את כל הראיונות בנסיעה אחת. אני מבקש לדעת. אין סיבה כל פעם לארגן נסיעה אחת. אם סימנתם שלושה עובדים, מצוין, קחו את שלושת העובדים האלה ותתכננו גם את הנסיעה הבאה, לפני חגי תשרי, אחרי חגי תשרי. הדברים הללו חייבים להיכנס לאיזושהי שגרה. בקיצור, אני רוצה לסיים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה ייכנס לשגרה ברגע שאנחנו נקבל את התקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני כבר הצעתי לנציגי הארגונים של קהילת יהדות אתיופיה ויוצאי אתיופיה לגשת לעתירות לבית המשפט העליון, כי מה שקורה כאן הוא לא רק עניין ביורוקרטי. אתם שוקדים על המשימה, אני משתדל אף פעם לא לבוא בתלונות לעובדי ציבור נאמנים, אלא למי שקובע את המדיניות, והתמונה לא טובה. מנסים לייצר פה את הרושם שהסיפור הוא רק עיכובים בחוק הכניסה לישראל וצור ישראל, לא. גם בדרך המלך של חוק השבות יהדות אתיופיה נתקלת בקשיים שיתר הקהילות לא נתקלות בהם, וזה דבר שאנחנו לא מוכנים לקבל. דעתי נאמרה לשר העלייה והקליטה, דעתי נאמרת על ידי אחרים, אבל אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה. הנה, הרב סולומון ואני מגיעים משני צדי המתרס בבית הזה, ודעתנו לא נוחה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני עוסק בזה כבר מאז כניסתי לכאן כשליח של הקהילה האתיופית כאן בכנסת ישראל, וזו התחושה שלי, שלא רק ביורוקרטיה, אלא עושים פה דבר על גבי דבר, אין באמת. אני שמעתי עכשיו את בר, הרגשתי שיש פה משהו אמיתי, שהוא אומר "אני שם כדי להביא את זה למצב שעד יום חמישי הדבר הזה יקרה". אני לא מרגיש את זה מרשות האוכלוסין כרגע. כלומר, אנחנו מדברים על זה כבר שלוש וחצי שנים וכל הזמן זו דחייה על גבי דחייה. אני רוצה שתמצאו פתרונות ולא בעיות. יש פתרונות בשטח. אם רוצים, אם באמת יש נפש חפצה, אפשר למצוא פתרונות ולא לעכב את זה בגלל מסיבה כזאת או מסיבה כזאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נתכנס ביום רביעי הבא לדיון מעקב נוסף. אל תביאו אותנו למצב שאנחנו כל שבוע או עשרה ימים מקיימים פה דיון מעקב, אבל לשם נגיע, הוועדה שלנו עובדת בשיטה הזו. יש נושאים שאנחנו כבר מקיימים את הדיון, תכף נדבר על היימנוט, 800 יום להיעלמותה, אנחנו בשבוע הבא בדיון מספר 20 ומשהו. בסופו של דבר אנחנו נגיע פה למצב שכל שבוע יש דיון מעקב עד שיוצאת המשלחת ועד שיש תקנים, זה לא הגיוני. גם צריך לחוס על זמנה של הכנסת וגם על זמנכם, אבל בראש ובראשונה צריך לדאוג לזכאי השבות. אני מסכם. רשמתי לפנינו את האמירה של אגף התקציבים שהמטרה היא עד יום רביעי הבא לסיים. הדבר השני, אנחנו מקיימים דיון מעקב שבו אנחנו מבקשים מרשות האוכלוסין, זה יצא גם בכתב, הבהרות לגבי מועדי יציאת המשלחת, זמן השהייה שם, האם אפשר לעשות את זה בשני שלבים של יציאת עובד אחד כבר ביוני, וכמה ראיונות אתם מתכוונים לקיים במסגרת הנסיעה הזו, והאם אתם כבר מסמנים מועד לנסיעה נוספת. אנחנו נקיים דיון חסוי על ביטחונם של הממתינים במתחמים הקהילתיים בגונדר, באדיס, בתיגראי, בקרוב, בתיאום עם משרד החוץ ועם הגורמים האחרים הרלוונטיים, זה יהיה דיון חסוי. ואני באמת אומר, אני קורא לכולנו לפתוח את העיניים. 10% על פי הנתונים של משרד הפנים, 10% בממוצע מהממתינים הם זכאי שבות, אלה הנתונים שלכם. האנשים הללו צריכים להגיע כמה שיותר מהר למדינת ישראל, מבחינה ציונית, מבחינה אנושית, ואנחנו צריכים כולנו להסתער על המשימה הזו ביחד. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>