פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 518 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 9:08 סדר היום: << נושא >> קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני בעת מבצע "שאגת הארי" - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר מוזמנים: חני ביניאשוילי קריחלי – מנהלת תחום הבקרה וכלכלה ברשויות מקומיות, משרד הפנים אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר לימור מוסייל – מנהלת שירות השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי יסוד – ראש מטה הרשות לפיתוח כלכלי - חברה ערבית, המשרד לשוויון חברתי ירון ויסוסר – אל"מ במיל' סמח"ז צפון, משרד הביטחון ניר בן דוד – רמ"ט מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון יעל ענטר – עו"ד, מנהלת אגף תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה אורן נחמיה – מנהל תחום שירות לאומי אזרחי, המשרד לביטחון לאומי דודי לוגסי – סנ"צ, ק' אק"מ מחוז חו, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חיים טמם – סנ"צ מ' משל"ט מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אסף לנגלבן – ראש המועצה, מועצה אזורית גליל עליון בני פרץ – פעיל חברתי משתתפים באמצעים מקוונים: שרון קסיס – מפקחת מרכזת במחוז (עבודה קהילתית), מחוז צפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי אלון פרידמן – תא"ל במיל', מ. מרכז העורף, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני בעת מבצע "שאגת הארי" << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים. אנחנו פותחים את הדיון הראשון בכנס הקיץ שבעצם מסכם את המושב האחרון לכנסת זו. היום אנחנו בכ"ד באייר התשפ"ב, ה-11 במאי 2026 ואנחנו פותחים את הדיון בנושא קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני. בהמשך לדיון הקודם אז פתיחת המערכה מלחמת חרבות ברזל ודגש עכשיו על מלחמת שאגת הארי, ואנחנו בישיבת עדכון למה שקורה אצלנו בחזית הצפונית. הבוקר, לצערנו הרב, פתחנו את הבוקר עם הודעה קשה, שוב הותר לפרסום, עם נפילתו בקרב של רס"ב במילואים אלכסנדר בן 47 מפתח תקווה, נהג רכב מוביל בגדוד המובילים 6924 שנהרג מפגיעה של רחפן, רחפן נפץ או כטב"ם, איזשהו כלי טיס כזה או אחר. לצערנו מי שגר בצפון כבר זה הפך לאיזושהי שגרה של אותם כלי טיס מעופפים שהעוצמה שלהם הולכת וגדלה, שזה איזשהו משבר גדול שאנחנו צריכים להתמודד איתו. לא הייתי מכוון רק לחזית הצפונית, אלא היכולת הזו להזמין איזשהו רחפן דרך האינטרנט, לחבר לו איזושהי יכולת נפץ ולשגר אותו פה אפילו בתוך ירושלים או יהודה ושומרון, מהגליל ובנגב. לכן הדבר הזה צריך להדליק נורה אדומה לכלל המערכות, גם משטרה, שב"כ, צבא, לכל המערכות באשר הן. גם היכולות עם הסיבים והלחימה שאני חושב שהיה אפשר ללמוד ממנה בין רוסיה ואוקראינה, שהכלי הזה הפך אולי לכלי שגרם להכי הרבה הרוגים בלחימה שם בשנה האחרונה. אני חושב שההודעה הבוקר כל פעם שואבת אותנו חזרה למציאות של תושבי הצפון. לעצור רגע ולהודות שוב ושוב לאותם אנשי מילואים שמתגייסים פעם אחר פעם, מאלכסנדר בן 47, אני מניח שהוא כבר יכול היה שלא לשרת במערך המילואים ובחר לקום, לעזוב משפחה, עבודה, ילדים, בני ובנות זוג. יש עשרות אלפים שכאלה מאזרחי מדינת ישראל שיצאו למשימה, החליפו גזרות מרצועת עזה, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון, וההישגים שם הם הישגים אדירים. כול מי שגר בצפון וכול מי שנמצא בצפון, וגם כתושב הצפון אבל בחזית הסורית, אבל בוודאי גם מי שנמצא ומסתובב בחזית של קו העימות בלבנון ומסתכל צפונה ופשוט רואה שינוי עמוק בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, בתפיסת העומק של מדינת ישראל. אין כפר שיעי אחד שאפשר לראות בעין שהוא עומד על תילו. נכון לאתמול 68 כפרים בדרום לבנון נמצאים בשליטה מוחלטת של צבא הגנה לישראל, והשטח שנמצא מדרום לליטני הוא אזור שצריך להישאר נקי מאזרחים לבנונים עד שהשקט והביטחון יחזור לתושבי הצפון. וזו נקודה נוספת על ההפרדה המלאכותית שכאן, לצערי הרב, ואני מתנגד לה בתוקף, ההפרדה המלאכותית שיצרנו לעצמנו בלצבוע את האויבים שלנו בצבעים. אם אנחנו מסתכלים על לבנון אז אנחנו מייצרים הפרדה בין חיזבאללה ואמל והממשלה והפרלמנט הלבנוני ומדינת לבנון וארגוני הטרור. אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר לעצמנו שחיזבאללה ואמל הם חלק אינטגרלי מהמערכת הפוליטית הלבנונית, הם נבחרו שם על פי רוב והם חברים באופן מלא בתוך הפרלמנט של מדינת לבנון. לכן בוודאי שהיד שמושטת לשלום היא מבורכת, אבל כמובן שהיד השנייה חייבת לאחוז בנשק, ואסור לנו ליפול לתעתוע הזה. כמו שאנחנו מבינים היום שהייתה התפיסה ברצועת עזה של הפרדה בין חמאס וגא"פ ויהודה ושומרון בין פתח ותנזים וחמאס, ולנסות לייצר לנו הפרד ומשול בארגוני הטרור. בסופו של דבר מדובר בארגוני טרור מוסלמים רדיקליים שהמטרה שלהם היא זהה, ולא משנה אם הם נמצאים בלבנון, בסוריה, ביהודה ושומרון או ברצועת עזה, המטרה שלהם אחת היא, השמדתה של מדינת ישראל והשמדתו של היהודי האחרון על פני המרחב הזה בוודאי בכל מקום שבו אנחנו נמצאים. לכן הלחימה הזו שאנחנו נמצאים בה בלבנון כבר לא מעט זמן לצד ההצלחות באמת המרשימות שמתחילת הלחימה לא היה שבוע שלא הגעתי לכלל יישובי הצפון, מנהרייה דרך זרעית, שתולה, יחיעם, עין יעקב, קריית שמונה, משגב עם, מג'דל שמס ובואכה רמת הגולן. החוסן האזרחי הוא חוסן נדיר, תושבים שבאמת חיים במציאות מאתגרת מאוד כבר הרבה מאוד זמן. לצערנו הרב, הצפון והפריפריה בכלל במדינת ישראל, לא זוכה למרב ההשקעות של מדינת ישראל בממשלה הזו, לא בממשלות קודמות, לא בתחבורה, לא בתשתיות, לא ברפואה, לא בחינוך. דיברנו על זה לא מעט פעמים גם בוועדה הזו על הפינוי שהיה בתחילת המלחמה לתושבים והחשש שתושבים לא יחזרו, לא בגלל שהם לא אוהבים את הצפון, אלא פשוט הם יבינו באיזה פער הם נמצאים. אם תושב הצפון, וזה לא משנה אם הוא גר בגולן או בגליל, נדרש להגיע לבית חולים, מהגולן להגיע לבית חולים הקרוב זה יכול לקחת לך גם כמעט 40 דקות עד שעה, זה דבר שלא קיים בוודאי במרכז, בוודאי הרפואה המקצועית יותר וטיפולים, לשירות טריוויאלי שיש במרכז, לחוגים, להעשרה, לאקדמיה. לכן המשבר הזה והלחימה הזו חייבת להפוך לפלטפורמה של צמיחה, לצמיחה בכלל הכיוונים, ויש הרבה דברים טובים שמתחילים לקרום עור וגידים, אם זה ההפיכה של תל-חי לאוניברסיטה וההשקעה הגדולה בחינוך שתהיה לזה השפעה מאוד אדירה. והרכבת שמתחילה לתפוס תאוצה ותגיע, אני מאוד מקווה, בשנים הקרובות גם לקריית שמונה, דבר שיעשה מהפך. אנחנו רואים איזה שינוי אדיר נהיה בדרום באזור שדרות ועוטף רצועת עזה כשהרכבת הגיעה לשדרות. לכן יש חשיבות להפוך את הנקודה הזו שבה אנחנו נמצאים, כי המצב של הצפון לצד העוצמה האזרחית האדירה באמת, וזה משהו שאי-אפשר לתאר אותו. רק ביום חמישי האחרון אנחנו יושבים גם בשתולה וגם בזרעית במסעדה שעובדת עם אנשים יקרים שלא מוכנים לעזוב את הבית. אני לא מדבר על החקלאים שלא יכולים לעזוב את החקלאות, אבל בעלי עסקים שלא מוכנים לעזוב למרות הקושי בבית שסבל מפגיעות ועדיין לא משוקם, שתי כטב"מים שפגעו בו פגיעה ישירה. ולא מוכנים לעזוב, נשארים למרות הכול כי אין מקום אחר, אין לנו בית אחר. אבל היכולת הזו של האזרחים לעמוד בכזו סיטואציה היא לא דבר שצריך להיות מובן מאליו כאן בכנסת ולא בממשלה. והתודות האדירות, בכלל היכולת הזו של אותם אנשים להמשיך ולהישאר שם, בוודאי שהיא מופנית לאותם אנשי מילואים, שכמו שפתחנו ואמרנו, משלמים גם בחייהם, בפציעות קשות מאוד. גם בשבת היו שני חיילים וביניהם אחד גם במילואים שנפצע באורח קשה, עוזבים את העבודה, עוזבים את הילדים כדי שתושבי מדינת ישראל יוכלו לחיות בצפון בשקט ובביטחון. בוודאי שהתודות האלה מגיעות גם לחייל הסדיר, למשטרת ישראל, למד"א, לכב"א, לכל גופי הביטחון החירום וההצלה וראשי הרשויות שאני חושב שהעבירו לנו כאן בבית הזה שיעור במנהיגות, שיעור של עוצמה של להחזיק תושבים. אני זוכר את המאבקים בתחילת המלחמה בגולן על כן לפנות יישובים, לא לפנות יישובים, ואמירה ועמידה נחרצת של ראשי הרשויות מהיישובים הדרוזים בצפון הגולן והיישובים בדרום הגולן, לא עוזבים, לא עוזבים את הבית, לא עוזבים את הקרקע. הגולן הוא חבל ארץ שמאופיין בריבוי גדול מאוד של חקלאים וכך שגם אין אפשרות אחרת לעזוב את הקרקע וזה דבר שבכלל לא היה לשיח. אבל הדבר הזה הוא לא יכול להיות כמובן מאליו כאן בבית הזה ואנחנו מחויבים לעשות ככל שביכולתנו כדי להפוך את המשבר לצמיחה ובאמת להקצות את המשאבים הראויים לאותם אזרחים שחיים בקו העימות בצפון, בגליל ובגולן. בחודשים האחרונים עבדנו בוועדת הכספים על מתווה מאוד משמעותי של פיצוי, והיה מאבק שאני חושב, מלמד את כולנו איך אפשר להצליח, למרות אם ההצלחה היא לא מלאה, כאשר יש שיתוף פעולה של קואליציה, אופוזיציה, ראשי רשויות כדי לדאוג לאותם בעלי עסקים, לאותם תושבים ומתווה הפיצויים באמת הורחב ונפתח מסלול שלישי עבור יישובי הביניים בצפת, בחצור, בקצרין, בכרמיאל, בעכו כדי לנסות ולסייע לאותם בעלי עסקים, כמו שאמרתי, שלא היו מוכנים לעזוב ונפגעו בצורה מאוד משמעותית. המאבק מבחינתי לא הגיע לסופו וגם לא צלח במאת האחוזים, כשהגולן נחצה לשניים מיישובי קצרין וקדמת צבי צפונה שכן נכנסו למתווה, וקצרין דרום שלא נכנס למתווה. כשההנחה היא מאוד ברורה, כאשר תושבי תל אביב או המרכז שרוצים ומוזמנים ומתחילים לחזור לנפוש בצפון, כשהם רואים בערוצי החדשות אזעקות בצפון, וזו הכותרת, מבחינת רוב אזרחי מדינת ישראל מנהרייה ועד מבוא חמה, יש טילים למרות שמדובר בחבל ארץ, שרק לשם השוואה המרחק בין היישוב הדרומי ביותר ברמת הגולן לצפוני ביותר ברמת הגולן זה כמעט המרחק מגדרה לחדרה, ככה שההכללה הזאת היא הכללה שפוגעת בבעלי עסקים, אותם בעלי הצימרים, אירוח, המסעדות, הטיולים. זו גם הזדמנות לחזק את אותם תיירנים, בעלי האולמות, בעלי המסעדות, בעלי הצימרים, המלונות, ולחזק אותם ולקרוא מכאן לכלל אזרחי מדינת ישראל לחזור ולחזק את אותם בעלי עסקים, להגיע לנפוש ולבוא ליהנות במה שיש לתושבי הצפון להציע עבור אזרחי מדינת ישראל. בדיונים הקודמים שעשינו בנושא הצפון שמנו לעצמנו כמה נקודות מאוד משמעותיות, אחת מהן באמת הייתה הנושא של מתווה הפיצויים. כמו שאמרתי מבחינתי הוא לא הגיע לסופו כול עוד יש הפרדה בתוך הרשויות. הצלחנו כן להכניס לא מעט רשויות וערים לתוך המתווה, אבל המתווה הזה צריך להיות רוחבי מנהרייה ועד דרום הגולן כיחידה אחת. כי הבנת התושבים, ואפשר להבין את האזרחים שכשהם שומעים כמו היום בבוקר על נפילות בקו העימות בגליל הם גם לא מגיעים לגולן ולהפך. אז בזה צלחנו כמעט את כל הדרך, יש לנו עוד דרך ארוכה. הדחיפה של ההפיכה של תל-חי לאוניברסיטה זה דבר שיש לו השלכות משמעותיות גדולות. כמו שלכולנו ברור שערים חזקות בפריפריה משפיעות במעגלים מאוד מאוד נרחבים, שקריית שמונה חזקה, שטבריה חזקה, שקצרין חזקה, שחצור חזקה, כלל היישובים במרחב יכולים ליהנות משירות נאות בכלל הצירים, שזה החינוך, הבריאות, התשתיות, התחבורה. דיברנו כאן על ההקצאות התקציביות. אז הייתה החלטת ממשלה להקצות את 60 מיליוני השקלים, שזה דבר שהוא מבורך אבל הוא לא דבר שהוא מספיק. ההקצאות שצריכות להגיע לצפון צריכות להיאמד במאות מיליונים כדי לפצות על פער ארוך שנים של חוסר תקציבים, חוסר השקעה בצפון. אנחנו, כמו שפתחנו, נמשיך ללוות את ראשי הרשויות בצפון, נמשיך ללוות את העסקים בצפון, את התושבים בצפון כדי לוודא שאכן באמת אנחנו מצליחים לייצר כאן מתווים שמצמצמים את אותם הפערים המשמעותיים. אני כבר מסיים, רוצה לאחל לכולנו שבאמת יהיה לנו כנס מאוד מאוד משמעותי, יש לנו פה יעדים מאוד מאוד ברורים ומאוד גדולים בטווח זמן מאוד קצר. משימות רבות עלינו כאן בבית הזה, אז תודה רבה למי שהגיע כאן לדיון. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. האמת היא שאני חייבת לרוץ לוועדה שלי, ועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוסקים גם במיגונים, אנחנו עוסקים בעיקר היום בנושא של תקנות לאנשים עם מוגבלות שגם הם זקוקים לא מעט למיגון ולחוסן על אחת כמה וכמה כשהם מתגוררים בצפון, אז אין מה להוסיף על כך. אבל לא יכולתי שלא להגיע היום כי הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב וחשוב לכולנו. אני חייבת לומר שהרמטכ"ל אמר אתמול בוועדת החוץ והביטחון, אני מניחה שכולכם גם אם לא שמעתם באוזניכם אז מן הסתם מהחדשות, הוא הכריז ואמר: אין הפסקת אש. ואכן אין, אנחנו רואים מה קורה. כמו שאמרת כבוד יושב-הראש, הבוקר הותר לפרסום לגבי חייל במילואים אלכסנדר גולובניוב, לדעתי אם כך אומרים את שם המשפחה שלו, השם יקום דמו, בן 47 מפתח תקווה. כמו שאמרת באמת היה יכול כנראה גם לא לשרת במילואים ובחר לשרת ונפל בסמוך לגבול בתוך שטח מדינת ישראל. ואני שולחת את תנחומיי העמוקים למשפחה שלו. אלכסנדר, כמו שמן הסתם רובכם יודעים, הוא החייל ה-18 שנפל בסבב הלחימה הנוכחי בצפון והוא הישראלי ה-22 שנהרג. עוד ארבעה אזרחים מעבר לשמונה חיילים. חשוב לי לומר גם לך, אחרי פתיח כל כך חשוב ונכון, שאם רחפן של חיזבאללה יכול להיכנס מעל שטח ישראל ולהרוג אזרחים וחיילים גם יחד, אז ברור לנו שהפסקת האש הזו היא בדיחה, אנחנו לא יכולים לקבל אותה ואסור לנו לקבל אותה!!!! אולי אני אומר משהו שלא כולם יאהבו לשמוע, אבל שום ממ"ד לא היה מציל את אלכסנדר, הוא היה במילואים ברכב בשטח ישראל והרחפן שהרג אותו טס עד 15 קילומטרים והוא שוגר ממקום שצה"ל יכול להגיע אליו אבל הוא לא הורשה להגיע אליו. מפקדי האוגדות אמרו השבוע לרמטכ"ל, כבוד יושב-הראש, תנו לנו להסתער מעבר לליטני, והרמטכ"ל אמר אין לנו הפסקת אש. אז תעשו את זה למען השם, אנחנו צריכים את זה. אסור לנו להמשיך ולהתמגן כל הזמן. ההתמגנות היא חשובה, שאף אחד פה יתבלבל, חשוב לנו להתמגן אבל זה לא העיקר. החוסן והעיקר זה באמת להגיע לאחר ולנצח ולכן חשובה ההתמגנות ואנחנו נטפל במיגון והוא חשוב וקריטי. כמו שאמרת צריך להביא עוד כספים כדי שתושבי הצפון לא יצטרכו שמיד ברגע שיש אזעקה, אז מיד מגיעה הנפילה. הייתי בצפון לפני שבועיים, לא כמוך, אני לא מסיירת כמוך אבל אני מסיירת גם בצפון, היינו בקריית שמונה, ראיתי ראשי ערים, ראיתי ראשי מועצה, ביניהם חבר רפאל סלב שאני חייבת לומר באמת שכולם כל כך רוצים להיות שם ומנסים ולא תמיד מצליחים. אז אני כן אסיים ואומר שאין לי ספק שאנחנו חייבים, כבוד יושב-הראש, לתת יותר גמישות בידי הרשויות המקומיות. השלטון המקומי, אנחנו צריכים להעביר אליו את הרשויות. הם יודעים, אני ראיתי את הקשיים שיש להם והם נתקלים מעבר לדברים האובייקטיביים, בחסמים שהם לא מסוגלים להעביר את הזמן מפה לשם כי אי-אפשר, כי צריך לקבל אישורים, כי אין אישורים, מטורף. אני באמת בכל פעם מחדש אומרת רגע, אנחנו צריכים להיות יותר גמישים, אני מבינה את הצורך בכללים ברורים אבל מצד שני בוודאי בעת מלחמה הגמישות צריכה להיות הרבה יותר חופשית ולתת לראשי הערים ולמי ששולט במקום מרחב מחיה טוב יותר. אז כן, אני קוראת פה לוועדה ואני מודה לה על כל מה שהיא עושה עד עכשיו להמשיך, כוח וחוסן לראשי הערים, לראשי המועצה ולקהילות, כי בעיניי החוסן מתחיל מהקהילה, וזהו, חזק ואמץ. אני מצטערת שאני לא יכולה להיות פה כל הדיון כי הוא ממש חשוב ויש לי הרבה מה לומר עוד, אבל בזה אני אסיים ואני מאחלת לכולנו כנס מוצלח וטוב שנמשיך לעשות רק טוב באופן משמעותי ונכון, אז תודה לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך חברת הכנסת וולדיגר שהגעת ודיברת דברים חשובים ומדויקים. תודה רבה על כל מה שאת עושה בוועדה אצלך, לא רק בנושא של מיגון והתמגנות אלא גם בנושא של אותם החיילים, חיילי מילואים, חיילי המילואים הפצועים, פצועים בגוף ובנפש, המשפחות, המשפחות השכולות, הרבה עשייה בתקופה המשמעותית הזאת היא עושה, עושה המון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אסף, תודה רבה שאתה איתנו. אנחנו נתחיל בסבב דוברים. נמצא איתנו ומכבד אותנו אסף, ראש המועצה האזורית גליל עליון, תודה רבה שהגעת לדיון הבאמת מאוד חשוב הזה. אנחנו נפגשים לא מעט גם אצלך במועצה, גם בתושבים, גם בימים היותר טובים, גם בימים היותר עצובים וכואבים. דיברתי על זה קודם, לא שמתי לב אם אתה פה. אני חושב שראשי הרשויות, בדגש על ראשי הרשויות בצפון, מלמדים אותנו כאן בבית הזה שיעור חשוב של מנהיגות, של עוצמה להחזיק קהילות, גם את הקהילות שיושבות בקצה על הגבול, ממשגב עם אצלך ועד היישובים הדרומיים שנמצאים במציאות מורכבת לא פשוטה, מציאות גם כואבת של אובדן. לצערנו הרב גם אובדן מאש כוחותינו, שזה דבר שהוא כואב מאוד ואפילו עוד מתסכל עוד יותר בתוך המציאות הלא פשוטה והמורכבת הזו. אז תודה רבה לך על העשייה שלך בשגרה, בטח בחירום, ושוב תודה שאתה מכבד אותנו כאן בנוכחות שלך, בבקשה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> בוקר טוב. זו פעם ראשונה אגב, שאני יוצא מהגליל. מהיום הראשון של שאגת הארי לא עזבתי לרגע, והגליל העליון זו רשות חינוך ש-8,000 ילדים, שבע רשויות מתחנכות עכשיו, ובבוקר אני בעיקר מתעסק עם הורים מודאגים אחרי אתמול בלילה שהיה חדירת כלי טיס עוד פעם, וכמובן אני משתתף גם בצער המשפחה של אלכסנדר שזה גם אירוע בגזרה שלי, לא רחוק מיישוב. חוסן נבנה בשרשרת, בהורים כרגע ששלחו את הילדים, במועצה, אבל גם בבית הזה, ואני אומר את זה לכולו כי זה אתגר מאוד מאוד גדול, בעיקר אי-הוודאות. ואני חושב שמה שהוכח כרגע וזה לא רק חברי כנסת זה גם יועצים משפטיים, כי אני לצערי נאלץ בשבועות האחרונים לדבר גם ייעוץ משפטי. עכשיו ברור איפה קו העימות, אם למישהו לא ברור, הדאגה הדיפרנציאלית שבשאגת הארי, קשה היה להבין דיפרנציאלי, אני חושב שצריך לתחקר גם בדיוק קבלת החלטות פה, ביכולת להוציא אנשים להפגות וגם עכשיו ביכולת לעזור לאנשים תוך כדי מלחמה. בשעה האחרונה היו שלושה דיווחים אצלנו, שני יירוטים, דברים יוצאים והתושבים רואים את זה ועוד הרבה מאוד רעש תותחים. אנשים לא ישנים בלילה. אני לא יודע אם יש פה מישהו שנמצא בקו העימות, אבל הם לא ישנים בלילה. והבית הזה אסור שהוא יתעלם, על כל חברי הכנסת שלו צריכים לבקר בצפון יותר לפני הכסף, להיות שם שירגישו אותם, ואחרי זה באמת להיות שם בכל הכלים הפרלמנטריים, גם החקיקה וגם המקצועיים. בשביל זה באתי לפה ועוד כמה דברים כדי להגיד שאנחנו לא נוכל להמשיך לאורך זמן, ואסור לנו כמדינה להמשיך לאורך זמן כשיש חבל ארץ שנמצא תחת איום יומיומי מהים עד לחרמון. עשרות אלפי ילדים שלא לומדים בצורה סדירה כבר למעלה משנתיים וחצי, עוד מעט שלוש שנים. ואם מדברים על חוסן, נדרש לעשות חבילה אדירה שונה. אני בזה עוד מעט אסיים, 12 מיליארד שדיברו זה היה לפני שנה וחצי, עבר המון על הגליל כולו. ויש פה לידי קציני משטרה וגם על הפרוטקשן. יהיה מחר דיון בנושא הזה ואני אומר לכולם שזה לא פחות מסוכן. זה מאיים מבית, כמות ההרוגים שיש במדינת ישראל והנרצחים מהאירועים האלה, הוא לא פחות לדעתי ממה שקרה לצערי ושניהם חשובים על חוסן. ועוד מדברים פה על מיגון אז כמובן זה הדבר האחרון, ותודה לך שאתה מקיים את הדיון וכל מי ששותף אליו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני הייתי אפילו מחזק את הדברים שלך, שאחד הדברים המשמעותיים שהמערכה הנוכחית הזו מלמדת אותנו הוא שקו העימות צריך לצאת מהגדרה של הקילומטר, כי המרחק הזה הוא כבר לא רלוונטי. אנחנו היום מתמודדים עם רחפנים, עם טילים של 15 קילומטרים, באוקראינה של 50 קילומטר ו-60 קילומטר, זאת אומרת הקו, הליטני או 0-1, 0-9 הם דברים שאין בהם רלוונטיות יותר. לצד מה שאמרת, יש לנו נושא נוסף של הגדרתם של אנשי מערך כיתת הכוננות, מחלקות הכוננות, אותם לוחמים שהסטטוס שלהם שונמך, לצערי אחרי באמת הקרבה של כל כך הרבה זמן. ובוודאי מי שנמצא ביישובים כל כך צמודים לגדר. מי שלא מצליח להבין המשמעות של לוחם כיתת כוננות או מחלקות ופלוגות הכוננות, זה לא רק להילחם בפשיטה של כוח רדואן לתוך משגב עם. אותם אנשים נמצאים שמה כשהיישובים פונו, הם הכיבוי אש, הם המד"א, הם הפסיכולוג, הם הפסיכיאטר, הם העובד הסוציאלי, הם לפעמים נהג ההסעות, מובילי המזון. הם הכול, מהכול הכול, הם נמצאים שמה כשהיה בוקר שקט והם נמצאים שמה כשהיו הרוגים ופצועים. לכן המאבק הזה הוא לא מאבק שכאן, הוא יהיה בוועדת החוץ והביטחון, זה נושא שעלה, קיבל ועבר את אישור נשיאות הכנסת ואני מאוד מקווה שיהיה על זה דיון נוסף שאנחנו נוביל גם בוועדת החוץ והביטחון. זה דבר שחשוב לי מכאן שהחבר'ה בצפון ישמעו שנאבקים על הדבר הזה. אני הייתי מאוד מופתע ובוודאי שאני לא מסכים ולא מקבל על הדעת את הנושא הזה. זה אני אומר תמיד בוויכוחים. לפני ה-7 באוקטובר זה לא היה כזה להיט לבוא להיות מתנדב בכיתת הכוננות, בוודאי שלא היה כל כך הרבה תקציב, לא היו אמצעים, לא היה יותר מדי נחמד לעצור את יום העבודה שלך, גם ככה רובם היו עושים מילואים כפולים גם בבחינת מילואים הסדירה וגם בתוך כיתת הכוננות. אז לצערנו בעקבות האסון באמת גיוסים גדולים לכיתות הכוננות, אבל אין סיבה שככל שעוצמת הלחימה עלתה אז המעמד שונמך וירד בגרף הפוך. אז זה מאבק נוסף שאנחנו מובילים אותו ואני מאוד מקווה שנוכל אולי, לשמוע התייחסות מצה"ל, פחות פיקוד העורף שאני חושב שזה פחות רלוונטי אליכם, אבל מצה"ל אם כן תהיה פה אפשרות להתייחס אז אנחנו נשמח לשמוע אם יהיו פה תשובות. יש איתנו מישהו שנמצא בזום? אוקיי, אז מצוין. אז אנחנו נתחיל לעשות איזשהו סבב נוכחים לפי סדר ישיבה. אני רק אני מבקש שמי שמדבר אז בבקשה רק שם ותפקיד לפרוטוקול. משטרת ישראל, בבקשה. << אורח >> דוד לוגסי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. שמי דודי, קצין אק"מ במשטרה במחוז חוף, גם מתנדבים וגם מש"קים. אחראי גם על תיק האוכלוסייה במחוז. המחוז שלנו מנהרייה בצפון ועד חדרה, כולל מזרח לכיוון כביש 65, אום אל פאחם. בדיון הקודם התייחס נציג המשטרה לעניין של כיתות הכוננות, צריך לחלק את זה לשניים. יש גם כיתות כוננות שהן צה"ליות, שהן צמודות גדר, שטח בט"ש צה"ל, שרוב האנשים האלה בזמן מלחמה מגויסים למילואים ולכן נמצאים בתוך היישוב שלהם ומגינים, כפי שציינת, ועושים את כל הפעולות מעבר לכיתות הכוננות. ויש את כיתות הכוננות היישוביות שהן תחת אחריות משטרה ומג"ב, שגם הנשקים וגם האימונים, ההכשרות והכשירות המבצעית זה באחריות המשטרה, ולכל כיתה כזאת יש גם ציוד טקטי מלא וגם מפקד שדואג להכשרתם. מעבר לזה, עשינו בשנה האחרונה גם תיקי יישובים לכלל היישובים בגזרת המחוז שבאים לידי ביטוי גם במקומות אסטרטגיים, גם באנשי קשר שאין לנו קשר ישיר עם האנשים שם, גם בדרכי גישה, גם בצירי מילוט וחס וחלילה במידה ויהיה אירוע ויצטרכו להגיע כוחות נוספים מעבר לכיתות הכוננות. אני מניח שנדע להגיע לשם הכי מהר והכי יעיל על מנת לתת את המענה. לי חשוב להדגיש שאחד מהמרכיבים מבחינתי לפחות של החוסן זה הקניית תחושת הביטחון. ואני חושב ששוטר שידע לעמוד על החוסן הנפשי שלו, כי בסופו של דבר הוא מטפל בזירות משמעותיות, זירות קשות, הוא רואה מראות קשים, הוא רץ מאירוע לאירוע, לא תמיד יש לו את התמיכה מהבית. גם לשוטרים וגם לחיילים וגם לחיילי המילואים. ולכן הבנו שאנחנו צריכים לעבוד גם על החוסן של השוטרים באמצעות אנשי המקצוע שיש לנו במחוזות, על מנת לאפשר לשוטר, א', שיהיה לו הרבה יותר נוח מהבית, שיוכל להגיע לעבודה בראש שקט ויוכל לעשות את עבודתו בצורה הטובה ביותר. כי אנחנו מאמינים שאם לשוטר יהיה חוסן נפשי הוא גם יגיע יותר מהר לאירוע וגם ידע לטפל יותר טוב באירוע, וכמובן הגישה השרותית תבוא לידי ביטוי. יש לנו קשר רציף עם כל גורמי הרשות בגזרתנו, גם עם הקב"טים, גם עם ראשי הרשויות, אנחנו בקשר איתם, גם מקיימים תרגילים משותפים ומפיקים לקחים כל הזמן עם פיקוח ובקרה של מפקדי המחוזות. עד כאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> בוקר טוב. חיים טמם, מפקד מרכז השליטה של מחוז צפון. מחוז צפון זה בעצם ממעלות, כל רמת הגולן, בית שאן, מגדל העמק, תא שטח גדול מאוד. אני לא אחזור על דברים שנגע פה ידידי לוגסי, בנושא הזה של הקשר עם הקהילה. זה קשר שהוא מתחייב, אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו הזמינים ביותר ברוב הפעמים, אנחנו מגיעים גם ראשונים לזירות הקשות שיש. יחד עם זה, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, אנחנו עדיין בלחימה מלאה. בגזרת קריית שמונה עכשיו לפני כמה דקות נפל רחפן, זה כל הזמן, זה לא משהו שעוזב אותנו, גם ביישובים שהם סמוכי גדר. נמצא פה ראש המועצה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד. כחלק מההכנה לדיון הזה כן הכנו את עצמנו למספר שאלות. השאלה הראשונה שעלתה זה הנושא הזה של מצלמות במרחב הציבורי שמשטרת ישראל יכולה לצפות בהן על מנת גם להגיע מהר יותר לאירועים, לתחקר אירועים שכבר קרו ולבצע מניעה לאירועים שעתידים לקרות. יש לנו מספר ערים מרכזיות בגזרת המחוז שאנחנו מאוד מאוד רוצים לחבר אותן למערכות שלנו כדי שנוכל לראות ולסייע. זה עובד היום ב-16 רשויות עם 1,700 מצלמות בגזרת מחוז צפון, ואנחנו רוצים יותר מתוך הבנה שזה שובר שוויון גם לאירועים פליליים וגם לאירועים ביטחוניים, ובחלק מהרשויות האלה, הנושא הזה של החיבור של הרשות הוא תקול, בין אם זה הייעוץ המשפטי או פרסונה כזאת או אחרת ששמה מקלות בגלגלים בעניין הזה, ובסוף זה נותן גם פחות תחושת ביטחון לתושבים שנמצאים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אמרת שזה קיים ב-16 רשויות. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> זה קיים ב-16 רשויות, אבל יש עוד הרבה רשויות שאנחנו רוצים להוסיף, בסוף בגזרת מחוז צפון קצת יותר מ-16 רשויות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, אתה אמרת שיש בין היתר בעיה משפטית, אז 16 רשויות מאשרים? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> אין בעיה משפטית, מייצרים בעיה משפטית, לא קיימת בעיה משפטית ברשויות שלא רוצות להתחבר, שלא מעוניינות בחיבור מייצרים בעיות משפטיות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> של הרשויות עצמן? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> נכון, יש התנגדות של ממש של הרשות עצמה בחלק מהמקומות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע להגיד איזה רשויות מסרבות להתחבר? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> כן, לצורך העניין עיר כרמיאל, קיימות 550 מצלמות בעיר, משרד היועץ המשפטי של העירייה לא מוכן לקדם את זה. בעיר טבריה, קיימות מצלמות, ראש העיר לא מעוניין להתחבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לזה עלות של העירייה תקציבית? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> משטרת ישראל משלמת את העלות של החיבור. אני מדבר על מצלמות במרחב הציבורי, מצלמות של עיר ללא אלימות מה שהיה בעבר, כל מה שאנחנו מכירים מהנושא הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר שהמצלמות קיימות בשטח והם לא נותנים הרשאה למשטרה להתחבר? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> נכון, בדיוק. לנוף הגליל עכשיו בתקופה האחרונה הצלחנו לעבור את המשוכה הזו ו-1,200 מצלמות נוספות התחברו למערך של משטרת ישראל. בעפולה זה עובד מעולה עם 93 מצלמות ב-21 אתרים, בנצרת זה עובד מעולה, 32 מצלמות ב-11 אתרים, ואנחנו תמיד שואפים להתחבר לעוד ועוד מצלמות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תוכלו להעביר לנו רשימה? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> יש מסודר, העברנו גם מענה לגבי הדבר הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אני אשמח שתוכלו להעביר לוועדה את הרשימה של רשויות שיש לכם איזשהם עניינים משפטיים. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> אני יכול להעביר לך את המסמך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם תוכלו להעביר את זה לוועדה אני אשמח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> חשוב להגיד שהמצלמות האלה הן לא דווקא לעניינים ביטחוניים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בסדר, זה יכול להיות גם לדוחות, זה יכול להיות להרבה דברים. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> לא, ממש לא, אנחנו לא משתמשים במצלמות האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה ההגדרה של המצלמות האלה? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> פשיטה וביטחון, חד משמעית. אבל זה לא לצורך רישום דוחות תנועה, ממש לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מצלמות ביטחון לכל הארץ, בסדר. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> זה לא מצלמות אכיפה ויש לזה הבדל משמעותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמו פיקוח. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> לגבי שיטור עירוני שיש לנו בערים המשמעותיות. אז יש לנו יחידות של שיטור עירוני עם מספיק שוטרים ולא מספיק פקחים שצריך לחזק אותם ברשויות כמו כרמיאל, טבריה. רשות כמו טבריה, 10 שוטרים לצורך שיטור עירוני. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אפשר לשאול, עבר תיקון לחוק בקיץ האחרון למערכת אכיפה עירונית, הוא לא הביא להרחבה של הכוחות של השיטור העירוני? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> לא בכל המקומות, ואין לי נתון מדויק לתת לך. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל במחוז שלך נוספו כרגע עוד רשויות או כוחות? << אורח >> חיים טמם: << אורח >> מתווספים כל הזמן. עכשיו אני יודע שיש עוד שתי רשויות שעתידות להתווסף, אבל כרגע אין לנו משהו שמתעצם. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל רק להגיד בהמשך להערה של גילת קודם, שזה לא משהו שנועד לסיפור של ביטחון, זה נועד יותר ברעיון של שיטור עירוני, נועד בבסיס שלו לתת לעניין של הסדר הציבורי ופשיעה אחרת. לכן גם מעורבים פקחים בפנים, אני יודעת שהרחיבו את זה אבל אין כאן משהו שהוא ייעודי דווקא של הצפון בפנים. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> לא, זה לא משהו ייעודי לצפון, אבל בסוף כשכוחות משטרה נמצאים בתא שטח נתון, אם יש אירוע פח"עי אז אנחנו לא עושים את ההבדלים של שיטור עירוני לא מטפל כי זה אירוע פח"עי ומטפל אך ורק בעבירות כאלה ואחרות, בעבירות ביטחון כולם מטפלים. זהו, זה לגבי שיטורים עירוניים שאני חושב שהם גם צריכים להתעצם, ובכלל כל הנושא הזה של שוטרים בכלל במרחב הציבורי זה משהו שמאוד מאוד משמעותי. זה מקנה הרבה מאוד חוסן לאזרחים כשהם רואים ניידת משטרה מסתובבת, מסיירת וגם יודעת להגיב בקרות אירוע. אני חושב שזה משהו שהוא מאוד מאוד מהותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע להגיד מתי השיטור העירוני בקצרין נכנס לפעולה? אני יודע שהייתה עכשיו החלטה משמעותית במשרד להקצות גם לשם את השיטור העירוני שזה דבר שהוא חשוב ומבורך. << אורח >> חיים טמם: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. עכשיו נעשה את הסבב. << אורח >> רועי יסוד: << אורח >> שלום. אני רוצה רגע לפני זה להתייחס לדבר שאסף אמר לגבי הפרוטקשן. אני עצמי הייתי שותף לסחיטה בפרוטקשן במפעל שלי בקיבוץ, קיבוץ רביד. ההחלטה שלנו הייתה להשקיע 40,000 שקלים בחודש לעבות את השמירה, והדבר הזה פסק. אני חושב שרוב העסקים בגליל לא יודעים להעמיד את הכספים האלה, בטח לא במקומות שהם לא קיבוציים. אני מעלה פה רעיון, בצד הלחימה בפרוטקשן, לאפשר הקמה של איזושהי קרן כנגד איומים ממשיים שמאפשרת הגברת שמירה. זה מבחינתנו אירוע שהיה וחלף לפני שלוש שנים ולא חזר, למרות ששרפו לנו את הכניסה למפעל ולמרות שאיימו ואיימו על רבים מאיתנו, הדבר הזה פסק, כוח יענה בכוח. אני רוצה להתייחס ברשותך, אדוני היושב-ראש, לחברה הערבית בקו העימות ומחשבות שאני רוצה להעלות כאן ביחס לנושא הדיון. החוסן בחברה הערבית הוא נמוך יותר, הוא נמוך יותר מכול מיני סיבות ואני בוחר להתייחס לשלוש סיבות בקו העימות. אחת, זה הפער המשמעותי במיגון, שתיים, זה המיומנות שלא קיימת בחברה הערבית לכול מי שבגר את הצבא, ושלוש, זה היעדר העורף במרכז הארץ. כשסיכמו את לבנון השנייה במחקר שעשו במכון משאבים בתל-חי על מעלות תרשיחא, גילו פער של עד פי ארבע ב-PTSD באוכלוסייה של תרשיחא מול האוכלוסייה של מעלות. ויותר מזה, כשניסו להבין מה מתוך זה הן הפרעות חריגות, זאת אומרת יש PTSD ויש ASD שזו דרגה אחת למעלה, שם נמצא פער של פי חמישה. כשראיינו את האנשים, הבינו שבכול פעם אימת נשמעת אזעקה ואין מקום מסתור, אני לא מדבר אפילו על מיגון תקני, אין מקום מסתור, זה דבר שנצרב בנפש ולא משתחרר אלא אם כן נכנסים במערך טיפול שהוא מערך טיפול משמעותי. אנחנו עכשיו נמצאים בתקופת מיגון הצפון. מגן הצפון, ואני מעורב לפרטי פרטים באירוע עם פיקוד העורף ועם מינהל התכנון ומשרד ראש הממשלה. נכון לכרגע המימוש בחברה הערבית של מי שכבר הגיש עומד על פחות מ-50% מסוגיות שהן סוגיות תכנוניות שלא מצליחות להיפתר. אני חייב להגיד שהם מאוד על המדוכה עכשיו במשרד ראש הממשלה יחד עם פיקוד העורף, יחד עם מינהל התכנון. אם הן לא יפתרו אנחנו בעצם אומרים לחמישה יישובים ערביים בקו 0-5 שאנחנו לא יודעים להגן עליכם כשיש לכם בין אפס ל-15 שניות להתמגנות. זה דבר שאני חושב שגם הוועדה כאן יכולה להידרש אליו ואני חושב שיכול לתת מענה. דבר שני, במשרד הפנים יושב אגף פס"ח תחת מינהל חירום, אגף פס"ח, פינוי, סעד, חללים, אחראי על תוכניות הפינוי. אני יכול להגיד שביחס לחברה הערבית תוכניות הפינוי שעמדו בתוקף באוקטובר 2023 היו לא מעודכנות. יישוב כמו פסוטה, מעבר לשאלה התרבותית אם הוא התפנה או לא התפנה, לא הייתה לו אלטרנטיבה לפינוי. ערב אל עראמשה שזה יישוב גדר עם 270 מעלות גדר סביבו, הפינוי שלו היה מיועד למזרח ירושלים, זה חוסר התאמה משווע. בסופו של דבר זה תוקן לנצרת וגם זה לא צלח, האירועים האלה הם אירועים שצריך. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> רק סליחה, לפרוטוקול, למיטב ידיעתי גם ברשויות היהודיות הפינוי לא הלך לפי התוכניות. זאת אומרת התוכנית הייתה מלון אורחים שהייתה לאורך השנים, וגם ביהודיות בסוף פינו לא לפי התוכנית. אז רק צריך לומר שזה לא ייחודי למגזר הערבי. << אורח >> רועי יסוד: << אורח >> נכון, אבל ייחודי למגזר הערבי שלא הייתה האלטרנטיבה מלכתחילה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הפינוי בחרבות ברזל לא התנהל לפי התכנון הממשלתי, לא בהכרח רע שזה היה ככה, אבל הוא לא התנהל לפי התכנון הממשלתי. << אורח >> רועי יסוד: << אורח >> נכון. שורה אחרונה שאני רוצה לחדד זה הנושא של המיגון. דוח מבקר המדינה הוציא את מסקנות בעצם את המיגון ממש לאחרונה, בינואר 2026. מי שעושה drill down לתוך הנתונים מגלה שבכול ההיבטים הציבוריים והמוסדיים, החברה הערבית נמצאת בפער שהוא פער עצום עד כדי בלתי נסבל. ואפילו יותר מזה, גם כשיש אפשרות לסגור את הפער באמצעים שהם אמצעים פנימיים, כמו לדוגמה מה שעשה רן קוניק הגאון מגבעתיים, שסגר את הפער של מוסדות החינוך בעירייה, בין 66% פער לא יכול להיסגר כי אין שום ארנונה עסקית ברשות המקומית באמת. אני מוצא לנכון לבקש לערוך בזה דיון שהוא דיון יותר מקיף, ואני חייב להגיד שהחוסן בחברה הערבית יכול גם לסייע לתוכנית הכוללת לשיקום הצפון, נדבר על היישובים הערביים עצמם. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> רק שאלה, בשאגת הארי התקבלה גם החלטת ממשלה שנתנה תקציב, לא יודעת אם זה אתה או פיקוד העורף, לחלוקת מיגוניות לאזורים בארץ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> השאלה אם אתם יודעים להגיד כמה מזה הלך לצפון ומזה כמה הלך לרשויות הערביות שבאמת יש בהן פערי מיגון גדולים יותר. ככל שבכלל אגב יש מידע, יש פערי מידע מאוד גדולים לגבי הסטטוס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פערי מידע, אני גם רוצה עוד רק לחדד נקודה על המיגוניות שזה דבר שהוא מבורך, אבל זה נתן איזשהו ביטחון לשגרה לשים ליד מגרש ילדים שיוכלו רגע. אבל בסוף זה לא גרם לקופות החולים להיפתח כי יש מיגונית לצד קופת חולים, טיפת חלב, מכולות, סופרים, זה פתרון פלסטר. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה פלסטר, כן. אבל פלסטר זה עדיף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עדיף מכלום אבל זה לא. << אורח >> ירון ויסוסר: << אורח >> אני רק רוצה לדייק את הדברים לגבי המיגוניות. אין רשות, בין אם יהודית ובין אם היא לא יהודית שלא הציגו דרישות. אני ירון ממחוז צפון פיקוד העורף. אין רשות ואין יישוב שלא הציגו דרישה על פי צורך, ולאחר בדיקה גם של מהנדסים וגם של נציגי הרשות תעדפנו את כל המיגוניות שאושרו בשאגת הארי ליישובי הצפון, בין אם זה 0-5 ובין אם זה 5-9, ושוב אין מיגונית שלא הייתה מוכנה ולא עלתה על מוביל והונחה במרחב הציבורי, במרחב האזרחי. וככל שיהיו עוד מיגוניות, אין ספק שזה יינתן. אמר יושב-ראש הוועדה, בסוף זה לא פתרון. זה בסוף נותן רגע מענה לטיפות חלב, למרכזי קניות, אבל זה לא הפתרון, אנחנו צריכים לעשות דברים אחרים, אנחנו כנראה נדון על זה בהמשך. << אורח >> רועי יסוד: << אורח >> לי דרך אגב יש נתונים מקרוב ל-40 מהנדסים בחברה הערבית. אני יכול להעביר את הנתונים האלה של כמה התבקשו, אגב על פי הנחיות של פיקוד העורף כמה התבקשו וכמה התקבלו וגם לאיזו מטרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז נשמח על הנתונים ותודה שאתה מציף את הנושא. אני אתייחס ממש בקצרה כי נושא הפרוטקשן עלה פה כבר על ידי כמה דוברים. אני אעשה רגע איזה בריף מהיר. לפני שהגעתי לכנסת עבדתי למעלה מעשור בענף הבנייה. סבלתי סבל רבות, וגם עבדתי עם הקיבוץ שלכם עם התוצרת הנפלאה שיש לכם, לקוח בהרבה פרויקטים גם בגולן, גם בחיפה. סבלתי סבל רב מהנושא הזה של פרוטקשן, אז אני יכול לראות את גרף השיפור בכלל המערכות לגבי התמודדות עם התופעה הבזויה הזו שלצערי הרב היא לא קיימת שנתיים, לא שלוש, כבר 30 שנה. אני יכול להגיד שאני, גם כמהנדס ביצוע וגם כקבלן לא זכיתי לסעד מאף גורם, לא ממשטרה, לא מפרקליטות, בטח לא ממערכת בתי המשפט, לא היה לי עם מי לדבר בכלל, זה לפנות אולי לגורם הפשיעה החזק יותר במרחב כדי להוריד מעליך את הקטנים יותר, זאת הייתה אחת המשימות שלי באופן אישי כאן בכנסת הזו. זו מערכה שבנינו תוכנית מאוד משמעותית ביחד עם השר בן גביר כדי להתמודד עם זה. אני לא מדבר רק על הדברים הגדולים של חיזוק המשטרה, משכורות במשטרה, גיוס למשטרה, אלא תוכנית אמיתית של חקיקה כאן בכנסת שהתמקדה בשלושה צירים. אחד זה באמת משטרה, מודיעין ובתי הכלא, השני זה פרקליטות, והשלישי זה במערכת בתי המשפט. אני יכול להגיד לך שאחרי צבר חקיקה מאוד גדול של חוק הפרוטקשן שיצר תפנית מאוד משמעותית בעלילת הוכחת נטל הראייה שעבר מהנפגע לפוגע, נושא של חילוט גם ברף האזרחי, עבודה מאוד משמעותית של מה שקורה בבתי הכלא בפן ההרתעתי, עבודה מאוד גדולה במודיעין, הקמה של שתי מחלקי פרוטקשן, אחד לצפון אחד לדרום, ייעודיים שמתעסקים רק בעבירות פרוטקשן. עבודה מאוד משמעותית שלי, אני אומר בכובע רגע, עשיתי סוגריים פה רגע, בוועדה כחבר הוועדה למינוי שופטים בקידום פרקליטים לשפיטה שהתייחסו באופן רציני לעבירות פרוטקשן וסחיטה. כי אני אומר את זה בכאב, כשבאתי לפה והנחתי את הצעת החוק בוועדת חוקה ששם החוק קודם, הח"כים לא הבינו על מה אני מדבר. מי שגר בין גדרה לחדרה לא כל כך שמע על זה, לא הבין. קיימתי עשרות סיורים בצפון ובדרום, חברי כנסת מהסיעות הערביות ועד עוצמה יהודית, כולם הגיעו לסיורים האלה. החוק עצמו עבר פה בתמיכה מלאה של כל סיעות הבית, אני אומר כולל סיעות ערביות, מפלגת העבודה, כולם הצביעו בעד החוק הזה, זה חוק שהוא חשוב. הוא עשה ונתן כלים משמעותיים. לצד החוק הזה - - - לו חקיקה נוספת של מאבק בכלי הנשק הלא חוקיים, הגדרה מהו כלי הנשק, הגנה על בסיסי צה"ל, סמכויות לחיילי מילואים כדי למנוע דליפה של כלי נשק ותחמושת בעיקר, מבסיסי צה"ל, שזה יעד של אותם עבריינים. בטח שהמספרים קפצו אחרי ה-7 באוקטובר עם כל התחמושת שיצאה מחוץ לשטחי הכינוס והאימונים. אני יכול להגיד על המספרים, אחרי הכותרות המפוצצות, אם אני אוסף נתונים אצלי כי אני פשוט עושה מעקב אחרי המשטרה בוועדה לביטחון לאומי אחרי המספרים, אם ב-2022 היו באזור ה-500 תיקים שנפתחו, בשנת 2026 שאנחנו כבר קרוב ל-1,000 ואנחנו רק במחצית השנה. למעלה מ-250 כתבי אישום אל מול 36 כתבי אישום שהיו, זו עלייה של כמעט מעל 300% בהגשה של כתבי אישום. אני אומר שבסוף הציר המודיעיני המשטרתי, ואני יכול להגיד לך ואני מצטט את אחד הפרקליטים הכי בכירים במחוז צפון, נכון לפני שנתיים, שאמר לי: אחרי עבודה מאומצת עם היחידות המיוחדות של המשטרה, מודיעין, ובסוף הגשרים שהצלחנו לפצות עליהם בפרקליטות, שלצערי הרב היו פרקליטים שפחות עזרו, פרקליטים שיותר עזרו, כשזה הגיע למערכת המשפט אותם העבריינים שוחררו במקום, זאת אומרת אפילו לא בהארכת מעצר, באותו רגע שהוא הגיע לבית המשפט. לשמחתי אני אומר, אחרי כמעט שנתיים וחצי של עבודה סיזיפית בוועדה למינוי שופטים, לדחוף שופטים, דרך אגב מכלל המגזרים שהבינו את החומרה של הענישה, יצא לפני שנה כמעט אם אני לא טועה פסק דין של העליון עם תיק שהתגלגל בשלום של משפחה גדולה שעסקה בפרוטקשן מטורעאן, שהלכו לשלום, ערערו למחוזי בנצרת, הוחמרה הענישה במחוזי בנצרת, הם ערערו לעליון, שלושה שופטים בראשות אלרון – פסק דין יפה, אם אתה רוצה אני אעביר לך אותו – נתן החלטה גורפת מה שנקרא מבית המדרש למעלה ועד הערכאה הכי נמוכה להחמיר כמצוות המחוקק בעבירות של פרוטקשן וסחיטה. להגיד לך שזה עבר כחוט השני מהעליון ועד לכלל הערכאות? לא, אני עושה ביקורת בכובע שלי כחבר הוועדה למינוי שופטים בערכאות בבאר שבע, נצרת, טבריה, חיפה, בכל בתי המשפט כדי לעקוב ולראות שאכן יש החמרה והבנה של השופטים שכאשר יש עבודה מאמצת ועד שכבר התיק מבשיל לכתב אישום, שזו עבודה קשה, כי בהרבה מהעבירות האלה אין סחיטה, זאת אומרת בגלל זה גם זאת הייתה ליבת החקיקה, לשנות את ההגדרה. אז אתה מרגיש בשטח את השיפור. כמובן שיש שמה הזנחה שגם לפני 20 שנה שאף אחד לא התייחס, אז מה שקורה היום הוא שמיים וארץ אבל יש עוד הרבה עבודה כדי לנקות את הנגע הזה, כולל הכנסה של שב"כ, להעביר למשטרה יכולות של שב"כ, רוגלות, דברים שלצערי הרב יש מי שמונע מהמשטרה לקבל את היכולות האלו. הדבר השלישי שאתה נגעת זו הקרן, שזה חוק נוסף שאני באמצע הקידום שלו כאן בכנסת, שזה בעצם לקחת את החילוט של אותם כספים של העבריינים שהורשעו והרכוש שלהם, הרכבים, קרקעות, בתים, כספים מזומנים שנתפסו, לחלט. אחרי שהם כבר מחולטים הם באים בקרן באוצר ופשוט מזה לייצר מנגנון ביטוח לאותם אלו שהם נפגעי עבירה. ואני אומר שרק בסוף בסוף יש עבירת פרוטקשן שהיום היא נפוצה בעיקר בצפון שאין סחיטה, אין דרישה, זאת אומרת זה לא למפעל בקיבוץ שלך, זה בעיקר אל מול בעלי חברות ההסעות, גררים, ביוביות. אין רצון לכסף, יש רצון להקריס את הענף ואז אתה רואה בפזורה פתאום חברות הסעות, שזה דבר שהשב"כ חייב להיכנס אליו. כי בסוף כשאנחנו ראינו הנחיה של רח"ל לפנות את קריית שמונה ואין הסעות כי יש קרטל שלא מוכן לסייע, או בשומר חומות שאי-אפשר לשנע את הטנקים כי המובילים הם ממגזר מסוים שלא היה מוכן לקחת חלק במאמץ המלחמתי, אז תבין שזה אירוע לאומני פר אקסלנס, זו לא עבירת פשיעה רגילה. גם ההכנסה של השב"כ לאירוע הזה זו הצעת חוק שנמצאת כאן על שולחנה של הכנסת, מתקדמת. בכלל ההגדרה שלהם מארגוני פשיעה לארגוני טרור, זה דבר שקורה, גם חקיקה שנמצאת כאן על הכנסת, ואני מאוד מקווה שהשילוב של כל הזרועות שגם בפרקליטות ובבתי המשפט יבינו את החומרה של העבירות האלה שהן לא רק עבירות פליליות אלא עבירות לאומניות שפוגעות בביטחונה של מדינת ישראל אז יהיה פה מאמץ משולב גדול מאוד אחרי באמת שינוי רדיקלי עמוק במשטרת ישראל במלחמה בפשיעה החמורה בחברה הערבית. אני מאוד מקווה שאנחנו גם לאט לאט נתחיל לראות עוד עלייה בכתבי האישום ונראה יותר ויותר עבריינים שפושטים רגל, מחולטים ויושבים בבתי הכלא. זה ככה באנקדוטה רגע לנושא הפרוטקשן שעולה לצערי לכותרות ממניעים יותר פוליטיים לקראת בחירות ולא באמת משיקוף מציאות בשטח. וזאת הזדמנות נהדרת להגיד תודה למשטרת ישראל שבאמת אני פוגש אותם בלי סוף על כלל היחידות, גם השיטור העירוני, גם אנשי מג"ב, גם היחידות היותר מיוחדות הסמויות שעובדות בעולם הזה של עבירות הפשיעה החמורה, עושים מהפך אדיר אדיר. אם אני היום מקבל הודעות מקבלנים שיש להם כתובת, יש להם מענה, הם רואים את אותם משפחות קורסות, וזה אירוע משמעותי לראות טירות באום אל-פחם מחולטות, רכבים יוקרתיים, שנוסע בכפר מנדא יש שם לדעתי את הריכוז הכי גבוה של מרצדסים וצפונה, דבר שאין לו היגיון ואין לו אחיזה במציאות לא על המספרים של האוצר ולא על מס הכנסה ביכולת לרכוש בכלל את הכלים האלה שעולים למעלה משלושה מיליון שקלים. אז יש מאמץ מאוד גדול במלחמה בפשיעה הזו. לצערי היא הפכה לכזה וירוס שנמצא כבר בכל מקום שקשה לראות רגע בעין בנקודת זמן הנוכחית את השיפור אלא אתה צריך לראות גרף של כמה שנים אחורה ומה היעדים קדימה. אבל תודה על הדברים, ואני אשמח, רועי, שתעביר לנו את כל הנתונים שדיברת לגבי המיגוניות. דרך אגב גם בהשוואה על המגזר היהודי. למרות שאני יכול להגיד מביקורים בצפון שלא ראיתי באמת גם ממפגש עם ראשי הרשויות איזשהו ראש רשות שאמר שהוא דרש ולא קיבל. אולי לא קיבל את כל המיגוניות שהוא ביקש, אבל אם אכן יש פער אז אנחנו מאוד נשמח לדעת. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> בני פרץ, מפנתרים חברתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בני, תשתדל להיות ממוקד. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כן כבודו. קודם כל על דבריך עכשיו לגבי הפשיעה הלאומנית אמרת דברים שהם נכונים. אני יכול להגיד לך, אני עוד מצוק איתן ומה שקרה אז וההפרעות שהיו עושים, אני אז התרעתי על זה לצערי שלא מקשיבים. והיות ועכשיו אנחנו מדברים על מה שעובר הגליל ביישובים, לא רק בזה, גם בנושא השתלטות על הקרקעות, - - - מקרקעי ישראל נותנים להם. בוא, הם מתרחבים, הם גוזלים לנו את מדינת ישראל, << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תהיה מפוקס לדיון. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כן, אבל בנושא כיתות הכוננות, החשיבות בכיתות הכוננות היא לא רק שהיא רק לאותו יישוב, יכולה גם להיות לזה לצד הזה אם חס ושלום באים להפריע או באיומים לשרוף או איזה מקום של ניסיון של סחיטה והכול, אפשר לבוא גם לעזור בזה. המצלמות, החשיבות שלהן כבודו, באמת זה רעיון טוב, זה צריך להיות שבכל הארץ זה מחובר. כל המצלמות בשטח הציבורי, אם זה היה יכול להיות שאולי גם הילד הזה שנרצח בעיר היו רואים שמה את הקטטה, היו שולחים את המשטרה, מיד היו מונעים גם את זה, ולזה גם יש לו חשיבות רבה שהוא גם יכול לפקח על הדרך גם בהכול גם קרוב ליישובים, גם באזורי תעשייה, כל המקומות שנסחטים, ופשוט ניתן לשלוח מיד אם זה כיתות כוננות, אם זה המשטרה, אם זה הצבא, כל הנושא הזה יכול לעזור. אולי בדרך הזאת נוכל לחתוך אותם, פשוט להתחיל לנקות, זה מה שאני חושב. וכשאני שומע ייעוץ משפטי ה' ישמור. הנושא של הייעוץ משפטי שכל הזמן ממציא להם מה לא אפשר, למה ככה ולמה זה. בוא, הייעוץ המשפטי הזה יושב באיזה משרד ממוזג באיזו עיר באיזה בית מרווח ויודעים רק לכתוב. גם כשאומרים בצבא, אני אומר: אין בעיה, יועץ משפטי בבקשה שיצטרף ליחידה לקרב, נראה אותו שם, נראה איך הוא יסביר להם איך לעשות ומה הוא רואה בעיניים. בוא, אי-אפשר ככה מהמשרד לשבת ולהטיל. חיי אדם שלנו הם יותר גבוהים. הנה, אנחנו רואים, כבודו, את מה שקרה. אין גבולות כבר, אתה לא יכול 7-15 קילומטר, כבר כל הארץ כבר וכל הצפון כולו מכוסה ברחפנים ומה שאתה לא רוצה מגיע. והנה אפילו החיילים שלנו הופכים להיות חס וחלילה כמו ברווזים. ואני אמרתי את זה, כבר נכנסתם, הגעתם על הליטני, אין בעיה, תקימו שמה הגנה ותתחילו להגיד ודי להקשיב לעולם האנטישמי הזה, די. כל מי שירה, מקום שירה, כפר שיירו ממנו לחפור אותו כולו, לחפור אותו, להחזיר אותו לאבן, נראה אותם. זו הדרך, עם הערבים צריך לדבר בשפה הזאת וככה צריך לדבר איתם, גם עם הערבים שמשתלטים לנו וכל האלימות הזאת מתוכם שהיא מביאה לנו גם לאומנות, גם איתם צריך לדבר בכוח, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה בני. בבקשה. << אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >> בוקר טוב. חני, משרד הפנים. הגברת שפתחה בבוקר היא דיברה באמת על הקלות רגולטוריות שהרשויות צריכות במיוחד בתקופות מלחמה, מבצע צבאי כזה או אחר. המינהל שבו אני עובדת, למחרת יום המלחמה באמת אחרי התחשבות ולמידה מהירה מאוד של הנושאים, הוצאנו הנחיות של הקלות רגולטוריות גם כדי לתת רשת ביטחון כלכלית, מה הרשויות יכולות לממן, מאיזה קרנות, איזה כספים. אם תרצו אפשר להרחיב יותר. בנוסף, לפי הנתונים שהתקבלו מהרשויות שנפגעו, אז התקבל תקציב של כמעט 19 מיליון שקלים בנושא בנוגע למפונים, מתוך מעל 80% כבר שוחררו לרשויות הרלוונטיות. ואין מה לעשות, אנחנו לומדים יותר ויותר לעמוד מהר ולתת יד. לפעמים אומרים שאנחנו יושבים במגדל השן ולא מכירים את השטח אבל כדאי לאפשר לשטח, ולשלטון המקומי שבאמת עושים עבודת קודש מדהימה, כדי שהם יוכלו להגיב מהר ולעשות לטובת האזרחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני חושב שהנושאים האלה עלו פה לא מעט באמת בוועדה וגם בפתח הדברים. בסוף אין מישהו שיודע יותר טוב מה ראוי לאזרחים שלו. וגם אני אומר שהרבה פעמים צריך להבין שאותם הפקידים שיושבים במגדלי השן הרבה מהם לפעמים גרים בפריפריה או בקו העימות, זה לא שכל מי שעובד במשרדי הממשלה גר בתל אביב, אז זה דבר שחשוב לדעת ולהבהיר. אבל אין ספק שבסוף השלטון המקומי הוא זה שיודע ומחובר וקשור. דרך אגב, גם אני אומר אחר כך ברמה הדמוקרטית הוא זה שאני דעת באופן הכי ישיר אל מול האזרח, שפה אתה מסתכל על דברים קצת אולי מגובה קצת יותר גבוה, אבל בסוף ראש הרשות, עובדי העירייה, הם אלו שנבחנים, מפינוי האשפה ועד הנושאים הגדולים והבוערים יותר. תודה רבה. בבקשה, אוצר. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אלקנה ריקלין אגף תקציבים, נעים מאוד. אני רק רוצה להתייחס באמת כפי שצורף לוועדה הדוח של הממ"מ. בעצם עברה החלטת ממשלה 4027 ל-0-9 60 מלש"ח ייעודי לטובת היישובים האלה דרך משרד הנגב והגליל. בנוסף, כפי שנאמר על ידי משרד הפנים, יש גם 100 מלש"ח שבעצם חולקו לכלל הרשויות במדינה, וגם יש עוד תקציב ייעודי לרשויות שנפגעו בכ-50 מלש"ח. אנחנו בשיח עם הרשויות ובאמת תמכנו בהחלטה הזאת, וזהו. תודה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> איך החלוקה של 60 מיליון שקל היה לחוסן? זה משהו שהיה אמור להיקבע תוך זמן מסוים אחרי קבלת החלטת הממשלה, איך החליטו לחלק את זה בסוף? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> משרד הנגב והגליל מקצה את זה, להבנתי הוקצה מעל 80% מהסכום, אבל שוב, משרד הנגב והגליל מקצה את זה אז נראה לי נכון שהוא. אני לא יודע לענות על זה כרגע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שתי שאלות אלקנה. אחת, זה אם יש לכם בקרה, כי אני שומע לא מעט מראשי רשויות שבאמת משרדים קיבלו לא מעט כספים שהיו אמורים להיות בדחיפה לתוך הרשויות, ואותם משרדים באמת דחפו לרשות אבל אז יש ברשויות קושי לממש את הכסף. אז שאלה אחת היא אם יש לכם איזשהו מעקב על זה? והשאלה השנייה זה אם יש צוות אצלכם שיודע לסייע לאותם ראשי הרשויות כן לממש את התקציב שהגיע? שאלה שלישית, ואני אשמח שאתה תעביר את זה דרכך לדרג המאוד מקצועי שאנחנו עובדים איתו בצמוד בוועדת כספים יותר מאשר כאן, בסוף ההבנה שהמתווים והפיצויים לא יכולים להישאר באותם הגדרות של פיקוד העורף ואותם הגדרות של מרחקים. המערכת צריכה להסתכל ולעשות חישוב מחדש איך מחשבים את קווי המרחק מהגבול, בייחוד שאנחנו מבינים היום שהתייחסות לזמני התרעה לא רלוונטיים, הרחפנים האלה משוטטים לא מעט זמן בתוך חישובים עד שהם מחליטים על איזו מטרה להתביית, זה לא איזה טיל שיש לנו יציאה ואיקס זמן נפילה. המיגון פחות רלוונטי. אנחנו מבינים שהאירוע הזה יכול להימשך משניות ספורות לדקות ארוכות של כטב"ם או רחפן שמסתובב בתוך מרחב או צבאי או אזרחי. וגם המרחק, מה לעשות, המרחק וההשלכות של זה על המרחקים הגדולים, דיברתי על גולן דרום גולן צפון, אבל בסוף הקו הוא הרבה יותר גמיש מאשר מספרי קילומטר מוחלטים. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> א', לגבי מעקב האם הכסף הוקצה או לא, אז בוודאי שאנחנו בשיח עם המשרדים. אני גם במקרה אחראי על משרד הפנים, אז אנחנו כמובן בשיח שוטף גם על התקציבים לכלל הרשויות וגם על התקציבים לרשויות שנפגעו. וגם עם נגב גליל, הבוקר דיברתי איתם וכמו שאמרתי 80% הוקצה. לגבי האם אנחנו יודעים לעזור לרשויות לבצע אחרי שהכסף אצלן? פחות הכובע שלנו, אנחנו לא יודעים. אני, לצורך העניין לבד בצוות פנים ורשויות מקומיות, אני לא אדע לסייע להן לבצע, זה כן משהו שמוטל על הרשויות. ולגבי הנקודה האחרונה, גם אני אומר רגע בעולמות של החלטת הממשלה שעברה, של המיגון, כמו שצוינו פה דרך פיקוד העורף. להבנתי משרד הביטחון כלל ההזמנות נחתמו, כלומר יצאו לעבודה, זו נקודה ראשונה. ונקודה שנייה, כל סוגיית שיפוי הארנונה לרשויות בצפון, אז באמת מה שהיה בתיקון שבמתווה שהיה פה אז בעצם דרך מס רכוש כל מי שהוא רשות אדומה אז יש לו מסלול שהוא יכול לקבל שיפוי בפגיעה בארנונה, ולכן באמת רשות אדומה היא משקפת את המציאות להבנתי בצורה די טובה, כי היא בעצם מתבססת על נתוני אמת של היקף הפגיעה וכולי. זהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, תודה רבה על הדברים. << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> בוקר טוב. אורן נחמיה מהמשרד לביטחון לאומי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אני אדבר על הצד האזרחי בהקשר הזה של המשרד. אנחנו ברשות כבר עכשיו הקצנו סדר גודל של כמעט 700,000 שקלים לפעילות שוטפת עכשיו מול הרשויות, ואנחנו בעבודה משותפת איתן כדי לתמוך, גם עובדי מניעה אנחנו מבינים שהאפקט של יישובים שגם נפגעו, גם שפונו, בקרב צעירים, ילדים צעירים ונוער הוא בהחלט משמעותי בהתנהגויות אנטי-חברתיות, ושמנו את הכסף הזה עכשיו בשוטף כבר עכשיו כדי לתמוך את החזרה של התושבים האלה לבתים. במסגרת תקציב 2027 דרך החלטת הממשלה הוקצו 8 מיליון ש"ח לטובת היישובים המפונים. אנחנו עמלים בימים אלה לבנות איתם את התוכנית גם בעובדי מניעה, גם בפעילות חדשה יחסית של המשרד, הפעלת גרעיני חוסן בתוך הקהילות, גם סיוע בהקשרים של המצלמות שדובר עליו פה מקודם וגם ההחזקה שלהם. בכל זה אני מדבר על הצד האזרחי. אתה מכיר היטב, יושב-הראש את הצד האכיפתי שהשר מוביל, המשרד מוביל בהקשרים של המשטרה והאכיפה. זהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תודה רבה על העדכון, בבקשה. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> לימור מוסייל, מנהלת אגף בכיר משאבי קהילה במשרד הרווחה. אני מנהלת את האגף שאחראי למעשה על כל העובדים הסוציאליים הקהילתיים, רכזי התנדבות, רכזי מיצוי זכויות וועדות ערר במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, והאגף שלנו למעשה אמון גם על חיזוק החוסן הקהילתי ובניית קהילות שיודעות להצמיח עוגנים של חוסן, מעורבות קהילתית עם מערך של מתנדבים, ולמעשה פיתוח מיזמים שהם למעשה תשתיות של חוסן. אנחנו אחראים על תוכנית הצח"י, אנחנו אחראים על תוכנית הצח"ש שלגמרי התרחבה הפעילות שלה בזמן המלחמה. אני כן אגיד שנמצאת איתנו היום שרון קסיס שהיא מפקחת משאבי קהילה במחוז צפון שתיתן את ההתייחסות ספציפית למה עושה מחוז צפון. באופן כללי אפשר לומר וחשוב לומר שמשרד הרווחה מושקע כל כולו בהתגייסות באמת לסיוע לקהילות בצפון, לסיוע לאוכלוסיות, לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלויות, לחוסן הקהילתי דרך בניית התשתיות. הרי חוסן קהילתי זה מושג שכולם משתמשים בו, אבל אנחנו מדברים למעשה על מנהיגות מקומית, על מעורבות, על וולונטריות ועל היערכות לחירום. אני רוצה להצביע על נושא שבעיניי הוא סוגיית יסוד. הפרגמנטציה המאוד מאוד גדולה של הטיפול בחוסן הקהילתי במשרדי הממשלה. בסוף הנושא הזה מפוצל בין הרבה מאוד משרדים והרשות המקומית נדרשת בזמן חירום לעשות הרבה מאוד עבודה של רגע לתכלל בין המשאבים. אז זו סוגיה אחת שלדעתי שווה לטפל בה ולראות באיזו דרך אנחנו כבר מרמת משרדי ממשלה מגיעים יותר מאוחדים ועם תוכניות סדורות לרמת הרשות המקומית. אני מעבירה עכשיו לשרון קסיס כדי שתיתן את ההתייחסות הספציפית לצפון, היא בזום איתנו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אם אפשר רגע לבקש שתתייחסו גם בתוך הדברים שלכם למה נעשה בפועל עם האוכלוסיות של קשישים ואנשים עם מוגבלות, התייחסה לזה חברת הכנסת וולדיגר, וספציפית לכאלה שאין להם מיגון בבית באזור הצפון. זה נושא שעולה כבר מאז עוד מההתחלה, אבל עכשיו ביתר שאת מאז תחילת המערכה הנוכחית. כמה אנשים פנו? כמה אנשים פיניתם? מה החסמים של הרשויות המקומיות? פיניתם בכוונה לא במסגרת פינוי של היישוב, אלא לתת מענה לאנשים האלה שלא יכולים להגיע למרחב מוגן נוכח פערי המיגון, ואיפה הפערים כרגע בהקשר הזה של הרשויות המקומיות? כי יש פערים. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> בסדר, בסדר גמור, אז לגבי אנשים עם מוגבלויות ואזרחים ותיקים שרון שהיא נציגת המחוז תיתן למה נעשה ספציפית. אני כן רוצה להגיד משהו קצת יותר רחב ברשותכם, בכל זאת זה מקום לא רק לשים פלסטרים. אני ארבע שנים וחצי בתפקיד שלי והנושא של המיגון ופערי המיגון עולה מאוד חזק. יש אירוע במדינת ישראל וקוראים לו התחדשות עירונית, והיכולת שלנו, בעיניי, שאנחנו צריכים לשים לנו כמטרה, לראות איך אנחנו יכולים למנף את תהליכי ההתחדשות העירונית בפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל, שמאפשר גם מיצוי ההזדמנות לקבל מקלוט, לבנות מקלוט ומיגון, וגם ייתן באמת פתרון תשתיתי לאורך זמן. עכשיו אני אעביר לשרון שתספר בדיוק מה המחוז עשה ספציפית לגבי גם האוכלוסיות האלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ובכול זאת, למרות כל התוכניות של התחדשות עירונית, עדיין נוצר כרגע אירוע עם אזור שיש בו פערי מיגון מצד אחד וזמן התרעה אפסי מצד שני, ולכן עלה כרגע צורך במתן מענה. אז אם רק תוכלו להתייחס גם למספרים הספציפיים ולפערים הספציפיים. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> שרון בבקשה, שרון נמצאת איתנו בזום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני גם אשמח, אם זה יותר אלייך לימור או שרון, ההתייחסות למה שרועי דיבר על הפערים ברשויות בחברה הערבית. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אני אגיד שאנחנו בעבודה מאוד מאוד מושקעת בחברה הערבית. רק בשנה וחצי האחרונות הקמנו שם מרכז חוסן לחברה הערבית באום אל-פחם, אתם בטח מכירים שהוא מרכז חוסן אזורי. יש לנו יחידות משאבי קהילה שעושים הרבה מאוד עבודה קהילתית על פיתוח החוסן המקומי ברשויות. על הנושא, שוב, של המקלוט אני פחות מכירה כי אני לא מהמחוז. המחוז על האירוע הזה יש לו מפקחי חירום, יש לו מנהלי נפה. שרון נמצאת כאן איתנו בזום באמת כדי לתת את האינפוט על הצפון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמע את שרון, תודה. << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> קודם כל בוקר טוב לכולם. אני חושבת שזה נושא סופר חשוב. אני שרון קסיס, מפקחת משאבי קהילה, כמו שלימור הציגה אותי קודם. ספציפית, זאת אומרת אנחנו בצוות עוד מפקחות, אבל אני ספציפית אחראית על הרשויות בקו העימות ומלווה אותן מתחילת תפקידי, אבל בוודאי באינטנסיביות מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. יש לי המון ככה להגיד, אבל ספציפית לשאלה על המקלוט. בכל הרשויות שהיו מעוניינות הייתה לנו תוכנית ייחודית, תכף אני אזכר בשמה, שמאפשרת פתיחה של מקלטים גדולים ציבוריים לאזרחים ותיקים, שמאפשרת להם בעצם למי שאין לו מקלט או ממ"ד יכול לבוא בשעות הערב ולישון במקלטים ויש לו את כל האמצעים שם. זה נקרא מועדון לילה, סליחה, לינה במרחבים מוגנים לאזרחים ותיקים. אז היו רשויות שפתחו את זה, אני לא זוכרת את כולן, אבל למשל טירת כרמל, יוקנעם, טבעון, מוצקין עוד שגם ברשויות 0-9 היו, אבל אין לי כאן את כל השמות. בנוסף, אני תכף אדבר גם ברמה כללית, אבל ברמה פרטנית, אז רשויות שהיו בהן פגיעות אז הן מקבלות תקציב חירום. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> רגע שנייה, סליחה שאני מחזירה אותך אחורה, השאלה שלי לא הייתה ספציפית על מקלוט, את דיברת על המענים בתוך היישובים בהקשר של המועדון לילה, וגם כאן עולה השאלה שוב, את אומרת שאין את הנתונים האלה כמה באמת רשויות מימשו את הסיפור הזה והאם באמת יש את היכולת לאותם אנשים לגור בתוך המבנים האלה בלילה? אבל השאלה שלי הייתה לגבי הוצאה של אוכלוסיות מתוך היישוב, של קשישים ואנשים עם מוגבלות, כמה כאלה הוצאו ומה החסמים לעשות יותר? << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> בוודאי, היו הפוגות שהרווחה, מחלקות הרווחה הוציאו אוכלוסיות תל"מ, תשומת לב מיוחדת, שזה כולל אזרחים ותיקים, משפחות עם צרכים מיוחדים, היו בהחלט כאלה. לצערי אין לי מספרים ואני יכולה לבדוק ולהחזיר לכם תשובה. אבל אני חושבת שכמעט בכל רשויות קו העימות, אני אגיד שזה מתקציבים שהם חיצוניים ולא תקציבים ספציפית של משרד הרווחה, אבל משרד הרווחה נעתר לכל הסיפור הזה וביחד עם - - - הרווחה הם היו אלה שהוציאו את זה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> תקציבים חיצוניים כוונה תרומות? << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> נכון, מדברים על תקציבי תרומות. אבל יודעת שהמדינה לא אישרה פה פינויים, אנחנו לא יכולים לאשר משהו שלא קיים, אנחנו יכולים לתת את התשתית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל החלטת הממשלה של ה-60 מיליון. << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> ברגע שיש תקציב אנחנו מקיימים את זה, כמו שהיה בפינוי ואנחנו ליווינו, ואני באופן אישי, סגנית יו"ר צוות פינוי וקליטה אצלנו במחוז, אנחנו ליווינו את כל את כל הפינויים ואת כל הקליטות של התושבים פשוט בצורה... << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה אמור להגיע מתקציב ייעודי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> החלטת הממשלה של ה-60 מיליון כן התייחסה גם ליצירת הפוגות והתרעננות התושבים. זאת אומרת, במהלך המלחמה כן הוחלט להקצות לזה איזשהו תקציב. אני מכירה את זה שזה הגיע מתרומות, זה משהו שראשי רשויות הלינו עליו שהם נאלצו לגייס בעצמם תרומות, אבל כאן כן כבר היה איזשהו מקור תקציבי לעניין הזה שהממשלה החליטה עליו. אז השאלה היא אם חלק מזה משרד הרווחה ביקש כדי לתת לרשויות לעשות את ההפוגות האלה? << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> אני לא מכירה, אני אבדוק במהלך הוועדה ואשלח את השאלה הזאת להנהלת חשבונות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תעבירו לנו, תעשו את הבדיקות שם. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אולי צריך להגיד כאן בהקשר הזה משהו על מי בא לייצג את הנושא של חוסן בוועדה הזאת, ואולי לדייק את עצמנו. גם שרון וגם אני אחראיות על תחומי הקהילה, עבודה קהילתית, התנדבות. צריך יהיה להזמין לכאן נציגים ממשרד הרווחה שאחראים על אזרחים ותיקים, שאחראים על אנשים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו העבודה שבתוך המשרד. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> כן, כן, אני רק מחדדת לנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את משתפת אותנו במחשבות שלך. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> כן, לגמרי. אם הדיון מתמקד באזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות, אנחנו נצטרך להגיד לנציגים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל הסוגיות של החוסן. זה גם מופיע בכותרת של הדיון. עד שנקיים עוד דיון בכל מקרה תעבירי לנו את המידע שעלה. << אורח >> שרון קסיס: << אורח >> אבל את שאלת שאלה ספציפית ואני חושבת שחשוב שאנחנו נתייחס גם לפעולות ולמענים אחרים שנעשו. אם את מדברת על הפוגות אז, כמו שאמרתי, אנחנו נברר ואנחנו נעביר את המידע, אבל בנוסף לזה נעשו המון פעולות. אני חושבת שאנחנו נערכנו וזו הייתה החוכמה, מעבר לזה שהעו"סיות כמובן לטלפונים והמון המון מתנדבים שממש הגיעו, אני חושבת שאנחנו נערכנו גם מבחינת התקינה לתקינה שהיא ייעודית בתוך היישובים ובתוך השכונות, כך שגם ההגעה הפיזית או כל ההתנהלות וכל מערך המענים הואhands on בתוך היישוב עצמו, אם אנחנו מדברים על מועצות האזוריות או בתוך השכונות עצמן, ואז זה מקל הרבה יותר. ברגע שגם יהיו מקלטים ציבוריים אז היו הפוגות בתוך המקלטים. גם לנוער, לא העליתם פה, אבל גם לבני נוער ולילדים ולמשפחות, וגם כמו שאמרנו לאוכלוסיות תל"מ. אז היו דברים כאלה, הגיעו לבתים של אנשים. יש מערך שלם של טיפולים של מרכזי החוסן, יש לנו תוכנית שנקראת גשר המחר שממש נותנת גם מגיעה פיזית גם לתת טיפולים פרטניים גם בקבוצות, גם פעולות להעלאת החוסן הקהילתי ופעולות קהילתיות רחבות. צריך להתייחס גם להיבטים של חוסן כלכלי-קהילתי. יש לנו תוכניות גם של מיצוי, עיר ומועצה מקדמת זכויות שהכנסנו ל-15 רשויות בקו העימות שממש נותנות מענה, גם פרטני אבל גם פרואקטיבי ליצירה ולבחינה באיזה תחומים אין מיצוי זכויות ואנחנו כרשות או אנחנו כמחוז יכולים לסייע כדי להעלות את זה. יש לנו תוכניות עוצמה, יש לנו עוד תוכניות בתחום הכלכלי, יש את תוכנית מעברים שנמצאת במרחב הכפרי שמסייעת בעצם לכל אדם, בטח לעסקים קטנים, ונותנת מענה שהוא מענה גם פרטני אבל גם קהילתי וגם מתכלל עד רמה של הגעה ליישובים, עד רמה של עבודה בשיתוף פעולה עם כל הארגונים שמסייעים בתחום הכלכלי. אני רוצה לציין כאן עוד משהו ואני חושבת שלימור העלתה כאן נקודה מאוד מאוד משמעותית שבאמת חוסן קהילתי זה משהו שהפך להיות מאוד פרגמטי והמון גופים מתעסקים בו. אנחנו במשרד במחוז שלנו הקמנו שולחן שותפויות שמדבר את הנושא של קהילתיות וחוסן קהילתי, יושבים בו נציגים של משרדי ממשלה שונים, לרבות תנופה, לרבות באמת הגופים העיקריים שמתעסקים בחוסן קהילתי. אנחנו פועלים מעל שנה וחצי כבר, קרוב לשנתיים, נפגשים אחת לחודש כדי שבינינו נוכל להיות מתואמים ומסונכרנים. אני חושבת שזה כוח עצום, אף אחד מאיתנו לא רוצה להפסיד שום מפגש, כמה שהוא חשוב. בנוסף אנחנו נותנים מעטפת מקצועית מאוד רחבה לעובדים, אם זה קורסים, למידות עמיתים, הכשרות, ליווי, אם צריך ליווי פרטני. בזמן המלחמה כמובן כולנו היינו hands on ואם היה צריך להגיע או אם להיפגש איתם, כל מה שרשות הייתה צריכה. אני חושבת שהתפקיד המרכזי שלנו כמחוז היה בעצם בתיווך של כל המענים, כל צורך שעלה אנחנו ידענו לתת את המענה ולטפל בו ברמה הפרטנית. זה היה במלחמה אבל אנחנו לא מפסיקים, אנחנו רואים לנגד עינינו גם את השיקום, את תהליכי ההחלמה הקהילתיים אל מול מילים מאוד מאוד קשות כמו התפוררות קהילתית, שאנחנו גם את זה רואים את התהליכים. אין ספק שיש המון קשיים ואתגרים שהקהילות מתמודדות איתן, ולא סתם אמרה קודם חברת הכנסת שהחוסן הקהילתי הוא באמת מאוד משמעותי להחלמה גם האישית, המשפחתית, ובוודאי של הרשויות ושל היישובים עצמם. שבוע הבא למשל אנחנו מתחילים קבוצה של ממש מעבדה לפעילות אזורית של עובדים סוציאליים קהילתיים ופיתוח של מענים. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> שרון, אני רוצה, אני רוצה ברשותך לשתף כאן את הוועדה שאחד הדברים שאנחנו הולכים להקמה שלהם בתקופה הזו זה מרכז לקהילתיות אזורית כדרך לחזק, כי אנחנו מבינים שהקהילתיות לא מספיק שהיא תהיה ברמת היישוב והרשות אלא חשוב לפתח את הסולידריות בין הרשויות ולהסתכל על כל האזור כאזור שלם. אז זה אחד הדברים שמקודמים היום, אנחנו מקוות להצליח בזה, אבל בהחלט אחד הדברים המקודמים זה פיתוח החוסן הקהילתי והלכידות החברתית ברמת האזור, כי ברור לנו ששם המפתח בין היתר לתהליכי השיקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לזה צפי? << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> זה אמור לעלות לחשכ"ל באזור תחילת יוני. כן, אנחנו בעבודה מאוד מאומצת על זה ואנחנו מאמינים שזה ייתן בוסט נוסף בנוסף לכל התשתיות. צריך לזכור שאנחנו מממנים, יחד עם המועצות האזוריות, את כל תוכנית צח"י, צוותי החוסן היישוביים במגזר הכפרי. בזכות מנכ"ל משרד הרווחה הקמנו גם צוותי חוסן שכונתיים ברשויות עירוניות במהלך המלחמה שהלכו ותפסו תאוצה, ובכלל כל ההשקעות בעינינו אל מול הקיצוצים, וצריך להגיד שיש קיצוצים גם שאנחנו חווים כמשרדי ממשלה. אנחנו מאמינים שצריך לתת כסף ייעודי, להגדיל את ההשקעות בתשתיות הקהילתיות שבסוף הן נמצאות שם כשקורה אירוע החירום. ראינו למשל את התפקיד של הצח"י בפתיחת מסר, מרכז שפותחים כשנופל טיל חס וחלילה, לא עלינו. צוותי הצח"י יודעים למי צריך ללכת, יודעים איך להושיט עזרה, יודעים מי נמצא בבתים הסמוכים. אין שני למערך של התושבים שאנחנו מכשירים אותם לפעול בחירום, אז אנחנו מאמינים שצריכים להגדיל השקעות למשרד הרווחה בתחום הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. הדוברת הבאה, בבקשה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> היי, שלום. יעל ענטר, מנהלת אגף תכנון במשרד הכלכלה. בעצם משרד הכלכלה שותף מרכזי לשורה של החלטות ממשלה גם לקו העימות וגם לאזור כולו. אנחנו מדברים על שלוש החלטות ממשלה גדולות שכבר עברו ועוד שלוש שבקנה. החלטה 3265, שתקציבי המשרד בהחלטה הזו מתוך 600 מיליון – 400 לכלל משרד הכלכלה. זו החלטה שעברה לפני כמה חודשים, אנחנו הבאנו שם הרבה מאוד כלים שרואים גם שיקום אבל מסתכלים כמובן גם קדימה לצמיחה. לגבי ההחלטה הזאת שהיא הגדולה מבין שלושתן יש לנו גם נתוני ביצוע, אנחנו רואים בשנת 2025 98% ביצוע. יש לנו שמנגנון הושתת לפני מספר חודשים, 10 חודשים, שמונה נכנסה ל... << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההחלטה מלפני עשרה חודשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איזה מספר החלטה זו הייתה? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> 3265, סליחה זה כבר כמעט שנה, אתה צודק, לפני כמעט שנה, נכון. אנחנו מראים שם נתוני ביצוע כאמור של 98%, יש שם מנגנון הסטות שגם מאפשר קשר עם השטח והסטת תקציבים בין הכלים של המשרד. הכלים המרכזיים שם זה משיכת הייטק באמצעות סבסוד שכר גבוה, פיתוח של אזורי תעשייה, מרכזי עסקים למיצוי זכויות, כלים לרשויות, תוכנית עושים עסק, ואנחנו כל הזמן מקפידים לבדוק ביצוע יעיל של ההחלטה הזו. לצד ההחלטה הזו, שתי החלטות שעברו השנה, בסוף 2025, החלטת צמודי גדר בתקציב של 60 מיליון שקלים והחלטת רמת הגולן וקצרין שעברה ממש לאחרונה והיא לדעתי מתקרבת ל-100 מיליון שקלים. גם פה עבודה מאוד צמודה עם ראשי הרשויות. כאן אנחנו כמובן עדיין לא יכולים להראות נתוני ביצוע כי לא חלף מספיק זמן, אבל יש שם כלים מאוד אפקטיביים לפי מה שאנחנו מכירים בהחלטות קודמות. במקביל אנחנו עובדים גם על החלטה המשכית ל-0-9, מעל 100 מיליון שקלים יחד עם מנהלת תנופה, שוב, בכלים של המשרד קיימים וחדשים בכוונה כן להתאים את זה לצרכים של השטח וזהו כרגע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. ההחלטה קודם כל של רמת הגולן היא החלטה מאוד מבורכת. ובאמת אני אומר שיש פה צורך לשים לב שככל שאתה עולה ומגיע לפריפריה אחוז העצמאים עולה בגרף משמעותי באחוזים מאוד ניכרים. לכן באמת אני חושב שלמשרד שלכם יש מקום מאוד רציני ומשמעותי לסייע. אני חושב שכמעט אין תושב, בטח בגולן, שהוא גם לא בעל עסק עצמאי או תיירותי או חקלאי, ולכן המשרד שלכם הוא מאוד מאוד מאוד משמעותי ביכולת שלו לקום ולסייע. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> ואנחנו באמת עושים את ההתאמות כדי לתת יותר מענה לאוכלוסייה הזאת, לא רק למפעלים גדולים, לא רק לחברות הייטק, גם לעסקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם לעסקים הקטנים, הם הקטר המשמעותי במשק. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> חד-משמעית, ואפשר ממש לראות את זה בתנועה של ההחלטות ובתנועה של התקציבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << אורח >> ירון ויסוסר: << אורח >> בוקר טוב, ירון ויסוסר, סגן במילואים למפקד מחוז צפון. פיקוד העורף מחוז צפון מלווה את היישובים בצפון בשגרה או ביתר שאת בחירום. החל מה-7 באוקטובר אנחנו למעשה מלווים את הרשויות, ואם אנחנו מדברים על שאגת הארי אז יש לנו פרספקטיבה אחורה מחרבות ברזל דרך חצי הצפון, עם כלביא ושאגת הארי. אנחנו במספר מאמצים התמקדנו ב-5-6 שבועות של שאגת הארי, אחד מהם זו קודם כל סוגיית המיגון וההתמגנות בהתאם להחלטת הממשלה ולמול התקציבים שאושרו אנחנו תגברנו את היישובים בצפון במשך ארבעה שבועות בעוד כ-200 מיגוניות, רק בקריית שמונה 30 מתוכן. כל סוגיית המקלוט הציבורי, שיפוצים במקלוט הציבורי שעברו שינוי מאוד משמעותי, כ-150 מקלטים שופצו, כמובן שיש עוד מה לעשות ועוד היד נטויה ועובדים על זה במרץ. מרכיבי ביטחון ביישובים הצפוניים יותר יחד עם פצ"ן, אם זה גדרות, אם זה מערכות טכנולוגיות שמשמשות אותנו, גם את כיתות הכוננות, מחלקות הכוננות כמו שהגדרתם את זה נכון. לצד כיתות הכוננות יש את מערך הצח"י שצריך לתמוך אותו, ראינו בסקרים שעשינו במהלך שאגת הארי שצוותי הצח"י לאורך השנתיים וחצי האחרונות מתחילים גם לגלות סימנים של מצוקה, גם בכוח אדם וגם בחוסן שלהם, וצריך פה לתת יד ולתמוך אותם גם באמצעים וגם במשאבים. מערך המתנדבים, ככל שימי הלחימה ממשיכים וחוסר הוודאות, כמו שנאמר פה לגבי ההמשך, מערך המתנדבים, זה משהו שהוא לא לאורך זמן וגם על זה שמנו איזשהו דגל שצריך גם לראות איך מגדילים את מעגל המתנדבים, בין אם ביישובים ובין אם זה ברשויות. בסוף הרשות היא לבנת היסוד, אנחנו נעשה כל שצריך, נתמוך, נלווה, נפקח, נבקר, אבל בסופו של דבר אנחנו מאמינים שהרשות צריכה לדעת גם ללוות את עצמה ולשים לעצמה את התהליכים הנכונים וככל שאנחנו נוכל עם האמצעים שלנו, ובשאגת הארי עשינו את זה באמת בכל יישוב, לא רק ברשות אלא בכל יישוב באנו וראינו איפה הפערים, איפה היתרונות ואיפה החסרונות, ואת זה אנחנו גם מציגים לרשויות ונשמח לסייע להן בכל דרך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה על הדברים. אתה יודע להתייחס לנושא של מחלקות ההגנה והגדרות שלהן? << אורח >> ירון ויסוסר: << אורח >> אני בפצ"ן, לא קשור לפיקוד העורף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה על הדברים. << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> בוקר טוב. ניר בן דוד, ראש המטה של מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון. אני אתן רגע overview על פעולות משרד הביטחון בשנתיים וחצי האחרונות אל מול קו העימות ורשויות הצפון. בראשית המלחמה סבר שר הביטחון וצוות משרד הביטחון שנכון להקצות קשב בלתי אמצעי וישיר לרשויות קו העימות גם בדרום וגם בצפון, ולשם כך הוקמו שתי המנהלות שאחת מהן אני עומד בראשותה, זו אופק צפוני, והשנייה בדרום אופק חדש. שתי המנהלות האלה עובדות מראשית המלחמה, המנהלת שלי קצת בדיליי, אבל המנהלת הדרומית מאוקטובר, המנהלת שלי מאזור דצמבר 2023, ינואר 2024. ואנחנו מלווים בצורה א-פורמלית ובלתי אמצעית את כל מדרג הניהול מהיישוב ועד משרדי הממשלה ואנחנו מקיימים אינטגרציה מלאה על פעולות משרד הביטחון במרחב פיקוד הצפון ובחלק הצפוני של מדינת ישראל. אופק צפוני למעשה נוכח במרחב מראשית ימי המלחמה ועד היום, ומשנה ומתאים את עצמו בגמישות מרבית, ייאמר לזכות אנשי משרד הביטחון שמאפשרים זאת, בהתאם להשתנות המצב. לא דומה מצב ראשית המלחמה, התפנות התושבים, למצב אמצע המלחמה, חזרת התושבים, ולאחר מכן אל מול הסבבים עם האיראנים וחזית לבנון, ההתפתחויות השונות, וההתאמה היא התאמה גבוהה. אנחנו נמצאים בשטח אל מול היישובים, אל מול הרשויות באופן שוטף ויומיומי. אני אגע בכמה נושאים. משרד הביטחון מקיים באופן שוטף וביתר שאת במהלך המלחמה מספר רב של פרויקטים ביטחוניים, חברתיים ואזרחיים במרחב. החל מהביצור והמיגון של קו ההגנה והמכשול ביחד עם פיקוד הצפון וגורמי ההנדסה המבצעים, ועבור אחורה דרך כיתות הכוננות, דרך מרכיבי הביטחון, הגדר, דרך הביטחון, רכב הביטחון, תקני הרבש"צים שטופלו במערכת המלחמה, ארגון כיתות הכוננות, החימוש וההצטיידות שלהם, האימונים שלהם, ועד המעגלים המרחיבים שקשורים גם לסוגיות אחרות של מרכיבים טכנולוגיים, שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים בדמות המשרד לביטחון הלאומי, לתפר שבין היישוב עצמו מרכיבי הביטחון שלו לבין המרחב שבין היישובים. יש פה כפילויות והלימה וחפיפות בין משרדים, והדבר הזה מצריך תיאום ואינטגרציה, וחזרה אחורה על סוגיות המיגון גם הפרטי גם הציבורי אל מול המרחבים השונים. ביחד עם האוצר הוקצה תקציב למרחבים השונים, 0-1 שמתבצע בכולו באופן מלא על ידי משרד הביטחון על ידי מנהלת ייעודית שהוקמה, מגן הצפון, שעוסקת בעניין הזה למול 21 יישובים בקו העימות 0-1, ועובר אחורה אל מול המיזם המשותף של המשרדים של הסבסוד והבנייה העצמית של התושבים בקו 1-5. היום ביחד עם צוות מנכ"לים שהוקם על ידי מנכ"לית משרד ראש הממשלה אנחנו בוחנים הרחבה של הפרויקט הזה גם לאזור נוסף, 5-9, גם הגדלה של הסבסוד, והפורום הזה, פורום המנכ"לים, אמור להתכנס בימים הקרובים ולתת את חוות דעתו על מנת לסכם את ההמשך והרחבת הפרויקט הזה, פרויקט משמעותי עתיר משאבים. אנחנו ראינו את הפער הזה במגזרים הלא יהודיים, ואנחנו מרכזים כרגע מאמץ, החל מראשית השנה הזו יש ריכוז מאמץ משמעותי ביישובים הלא יהודים בקו העימות על מנת להכניס אותם לתוך התהליכים האלה של המיגון והיעדר המיגון והשלמת פערי המיגון גם במרחב הציבורי וגם בפרטי. אנחנו עשינו מיזם כזה בקריית שמונה בשנה שעברה והעלינו, רק בשביל הסטטיסטיקה והנתונים, משלוש בקשות של תושבים למערכת למעל 500 במספר בודד של שבועות וחודשים, ואת הדבר הזה אנחנו מעתיקים למגזר הלא יהודי ולרשויות נוספות על מנת להכניס כמה שיותר אזרחים במרחב 1-5 בבנייה העצמית, מסלול המימוש העצמי לתוך הפרויקט הזה, זה פרויקט אדיר של כ-6,000 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש מספיק תקציב לפרויקט הזה? << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> התקציב הועמד בראשית הדרך על ידי האוצר ל-1-5 ואנחנו בוחנים היום את סוגיית ההרחבה שלו ל-5-9. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ההחלטה הזו הרי מבוססת על 302ב', האוצר אמר שההחלטה הזאת לא הייתה עם מקור תקציבי. << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> מערבבים דברים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ולכן לא ברור למה זה כל הזמן חוזר ועולה, אז השאלה היא אם כרגע בהמשך לשאלה של ירון יש מקור תקציבי כולל ההגדלה של הסכום שמדברים עליה, כי זה פער לדעתי של משהו כמו 100,000 שקלים פער בסבסוד. << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> לא, הוא לא פער של 100,000 שקלים. היום המדינה מסבסדת עלות של ממ"ד ביישובי 1-5 ב-132,000 שקלים. אנחנו בוחנים בעזרת פורום המנכ"לים אפשרות להעלות את הדבר הזה בגלל התייקרויות הבנייה, בגלל מדדים, בגלל עליית מחירים, על מנת לצמצם את הפער שבסופו של דבר התושב נדרש להשלים מכיסו סדר גודל של 30,000-50,000 שקלים נוספים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לפי משרד השיכון הפער לפני שנה עמד על כמעט 100,000 שקלים. << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> לא, ממ"ד לא עולה כל כך הרבה, ממ"ד עולה סדר גודל של 180,000 שקלים, תלוי מה איכות הממ"ד, מה גודל הממ"ד, מה הגימור של הממ"ד, מה רוצים בתוכו, יש פה כמה מרכיבים, אבל ממ"ד יכול לעלות בין 130,000-200,000 שקלים, ואת הדלתא הזו אנחנו בוחנים בימים אלה בפורום המנכ"לים להגדלה ולבחינה. חוץ מזה יש מענק לאוכלוסיות נזקקות ל-165,000 שקלים, והדבר הזה הוא בוועדה שעוסקת באמת באוכלוסיות החלשות על מנת לתת הזדמנות טובה יותר למי שלא משיגה ידו לבנות ממ"ד, גם תוספת תקציבית, ואני מניח שהתוספת הזאת תלווה אותנו גם בהחלטות של ההגדלות התקציביות העתידיות במידה ויסוכמו וגם אם לא, עדיין יש הגדלה כבר היום ל-165,000 שקלים לממ"ד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ניר, אתה יודע להתייחס להגדרה של מעמד כיתות הכוננות? << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> אני אשאיר את זה לפיקוד צפון, נראה לי שאלון ידע להטיב את השיקולים המבצעיים בעניין הזה, אני לא רוצה להיכנס לשיקולים המבצעיים של פיקוד הצפון, אבל במידה ואלון פרידמן פה הוא יגע בנושא הזה ואם לא, נעביר התייחסות דרך צה"ל. אז אלו הדברים מבחינתי. אני רק אתן עוד דוגמה לפרויקט שמוביל אופק צפוני כחלק ממנועי הצמיחה יחד עם ראש העיר מעלות תרשיחא. אנחנו יחד עם איגום משרדים רב וגופים, החל מרשות החדשנות ודרך גופים אזרחיים אחרים מקימים עכשיו cluster defense tech במעלות תרשיחא ובגליל המערבי. שווה לעקוב אחר הדבר הזה, לשוחח עם ראש העיר מעלות תרשיחא. שוב, מנוע צמיחה שמכיל בתוכו גם כלכלה, גם תעשייה, גם הייטק וגם מנוע צמיחה על העיר בחזון של ראש העיר רוצים להגדיל את כמות האוכלוסייה שגרה במעלות תרשיחא בכמות משמעותית, ובלי תעסוקה ובלי שאר המרכיבים של מנועי צמיחה אחרים לא יתאפשר לממש את חזון הצמיחה הדמוגרפית. אנחנו בחלקנו, משרד הביטחון מוביל כאמור יחד עם משרדים ושותפים רבים אחרים, וזה המקום גם להודות להם, אנחנו מובילים את סוגיית defense tech כחלק ממנועי הצמיחה בגליל המערבי ובצפון בכלל. אני מצטרף לראשית דבריך, המנהיגות המקומית, הרשויות המקומיות שאנחנו מלווים אותן מראשית המלחמה באופן קבוע, יומיומי, המנהיגות הזו מאפשרת את החוסן, מאפשרת את הרציפות ורתמה את התושבים גם בפינוי וגם בחזרה, ובמיוחד בחזרה. אני מסתכל על שלומי כדוגמה למנהיגות מקומית יוצאת דופן, תושבים שנשמעים לראש הרשות בצורה מלאה, ואני מסתכל על רשויות אחרות בקו העימות, ממטה אשר ועד גליל עליון, היה פה אסף מקודם שהוא חבר יקר, והמנהיגות הזו היא ההבדל בין הצלחה אזרחית לבין קשיים ואתגרים, ואנחנו צריכים לחזק את הרשות. זה נאמר פה במספר היבטים וזה סופר נכון, ככל שהרשות היא עצמאית, חזקה, כך ייטב לנו ויקוצרו תהליכי הבירוקרטיה והמכשולים וחסמים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אלון, אתה שומע אותנו? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> צוהריים טובים. שמעתי את כל האנשים המכובדים שדיברו. צריך להגיד קודם כל ובראש ובראשונה פיקוד הצפון על יחידותיו נמצא במלחמה, מה-28 בפברואר, תחילת שאגת הארי ועד עכשיו כוחותינו ממשיכים להילחם בכל המרחב. מבחינתנו אין הפסקת אש, אנחנו לא עצרנו את הלחימה, אנחנו פשוט נמצאים בשלב שבו אנחנו עוסקים במה שאנחנו מגדירים טיהור וניקוי המרחב, ובאמת הכוחות שלנו פועלים בצורה מאוד אינטנסיבית ומשיגים הישגים מאוד רבים. לצד הדבר הזה וכחלק מהדבר הזה, יישובי ותושבי קו העימות חיים יחד איתנו באותה צילה של מלחמה, גם בגלל הכוחות הצבאיים שלנו שפועלים בתוך השטח, גם מהפעלת האש, גם הארטילריה, המרגמות, המיירטים ושאר אמצעי הלחימה שפועלים במרחב ובהחלט חווים את הדי הפיצוצים, וגם כמובן מהפעילות של האויב, לצערנו הרב, שמדי פעם גובה מחיר כמו אתמול לצערנו הרב במוצב ציפורן, אבל יום קודם בשלומי שלושה חיילים פצועים במה שאנחנו קוראים במשטר שלומי שזה צמוד לשלומי ועוד כהנה וכהנה וכהנה אירועים. לכן אני חושב שהדיון הזה הוא דיון מאוד מאוד חשוב. אנחנו קודם כל מחזיקים ביחד עם הכוחות הצבאיים את מחלקות ההגנה ואת הקב"טים, אנחנו פועלים ומפעילים אותם ומתאימים את דפוס הפעולה שלהם לאתגרים. בראשית המלחמה עסקו יותר בהגנה ועכשיו עוסקים יותר בהתמודדות של החוסן ושל הביטחון סביב העניין של יציאת התלמידים לבתי הספר, ההסעות, גני הילדים, כל הפעילות החינוכית הפורמלית והא-פורמלית שקורית ביישוב או מהיישוב החוצה או בחזרה, בהחלט אתגר גדול. בימים טרופים אלה כנראה עם עליית הטמפרטורות יחזרו להתמודד גם עם סוגיית השריפות שלשמחתנו הרבה בחודשים האחרונים לא נדרשנו להן. בשנה שעברה במערכה הקודמת נדרשנו ונדרשנו היטב. בסוף שבוע האחרון נדרשנו בגזרת שלומי וחניתה כבר בשריפות הראשונות, ולכן בהחלט מחלקות ההגנה. אם יורשה לי אני אדבר על שני דברים שאני חושב שצריך לדבר בהקשרי החוסן. אחד, אני חושב שנותנים מעט מדי קשב ומעט מדי משאבים לכל מה שקשור בנושא מרכזי החוסן הצפוניים, ואני חושב שראוי בכלל ושהוועדה הזאת תדון במרכזים האלה, בהיקף האנשים שעובדים בה, ב-capacity שהיא מסוגלת לתת שירותים, כי הכמות של אנשים שנדרשת לדבר הזה היא מאוד מאוד חשובה. אז זה אחד. הנקודה השנייה זה מתקשר במידה מסוימת לפרוטקשן, למרות שאני לא אחראי על פרוטקשן, אבל בסוף מסתכלים על כל המדדים של האתגרים שהתושבים חווים. אנחנו ביוזמת פיקוד הצפון ובשיתוף פעולה מאוד הדוק יחד עם משטרת ישראל ובסיוע מאוד נרחב של משרד הנגב והגליל והשר במשרד האוצר השר אלקין, הקמנו בקריית שמונה ובשלומי שתי יחידות שאנחנו קוראים להן יחידות טקטיות, למעשה זה יחידות כמו מחלקות הגנה אבל מאוזרחות שמקיימות סיורים 24/7 ביישובים. זה נכון לימי מלחמה וזה נכון גם לימי שגרה. אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא מכפיל כוח, העלויות שלו הרבה יותר נמוכות מעלות של להחזיק מחלקת הגנה במילואים במשרה מלאה, מה גם שלא נוכל לעשות את זה לאורך שנים, והיא מאפשרת לראש הרשות באמצעות הקב"ט, באמצעות הרבש"צ של היישוב, בתיאום יחד איתנו והמשטרה לעשות הרבה מאוד פעולות שגם בהתמודדות עם האתגרים השונים וגם מסייעת מאוד לחוסן של התושבים כשהם הולכים ברחוב. אני מודה שאני בימים אלה שוקד על כמה דברים, אחד, אנחנו מאוד היינו רוצים להקים גם לגזרת נהריה, גם לגזרת מעלות וגם לגזרת קצרין ולהרחיב את מרחב הפעולה של היחידות הטקטיות משלומי לטיפה יותר לרוחב ימינה שמאלה, גם בקריית שמונה, ואני חושב שזה יחסית בעלויות נמוכות, הכול כמובן יחסי. אפשר לייצר מכפילי כוח מאוד משמעותיים יחד עם האמצעים הטכנולוגיים שאנחנו שוקדים בימים אלה על ההתקנה שלהם גם בשלומי, גם בקריית שמונה וגם ביישובים האחרים עם מרכזי הפעלה טכנולוגיים במועצות. טכנולוגיה עם רגל על הקרקע הביצועית מהווה מכפיל כוח בחוסן, בביטחון, יודעת להתמודד עם אתגרים ממנעד רחב, ולכן לא סתם יש פה שיתוף פעולה מאוד הדוק וחיובי של משטרת ישראל ושלנו. לא פשוט עברנו אתגרים מאוד רחבים סביב העניין המשפטי, אבל עובדה שהצלחנו, כמו שאמר הנציג של המשטרה, סליחה שאני לא זוכר את שמו, בצורה מאוד יפה שכשרוצים להתגבר על הסוגיות המשפטיות יש פתרונות להכול, ואני חושב שאפשר מפה לצאת בקריאה ולאפשר לנו להקים את היחידות גם בערים השונות. אנחנו בהחלט יכולים להשפיע השפעה ניכרת על החוסן של התושבים, עד כאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אלון. ממש בקצרה כי אנחנו צריכים לחתור לסיום, לגבי סטטוס ההגדרה של לוחמי מחלקות ההגנה ממדרג לוחם לעובד הגמ"ר, אתה יודע להתייחס? שמעת את השאלה? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> עכשיו אני שומע, סליחה, ויש לי טלפון מהחמ"ל. כן, אני מתנצל, אני מנהל גם מלחמה באמצע, כן, עוד פעם השאלה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר בקצרה כי אנחנו פשוט צריכים לסיים את הדיון, אנחנו נעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת החוץ והביטחון על שינוי הסטטוס של מעמד לוחמי כיתות הכוננות, מחלקות ההגנה, מלוחם לעובד הגמ"ר. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> קודם כל תעבירו, אנחנו גם בדין ודברים על העניין הזה עם אכ"א, ואני רוצה רגע להגיד משהו מאוד מאוד חשוב. בעבר הרחוק מחלקות ההגנה היו, מה שנקרא, במעמד עורפי, בהתעקשות מאוד חזקה שלנו ולשמחתנו הרבה קיבלו מעמד ייחודי משלהם. יש לי הסבר מאוד ארוך וממצה למה הם לא צריכים להיות במעמד פעילות של לוחם א' וא'+, החל מהעובדה שהם מגינים על הבית, הם נמצאים בבית, הם לא הולכים ל-90 יום מילואים בגזרת עזה או בלבנון. המפגש שלהם עם אויב הוא מפגש שונה לחלוטין וההתמודדויות הן שונות, זה צד אחד של העניין. הצד השני של העניין, לוחם הגמ"ר בשגרת שנה נורמלית, לא של שנת מלחמה, לא מגיע להיקף ימי המילואים שמגיעים לוחמים אחרים ולכן בחלק גדול בכלל מהזכויות שיש שמה הוא בכלל לא מגיע למדרגה גם אם יתנו לו אותן, ולכן צריך במהויות להסתכל באופן אחר על הדבר הזה ולשדרג את מעמד הגמ"ר כמעמד ייחודי, אבל לא להצמיד אותו למעמד א'-א'+, עד כאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. תודה רבה לכל מי שהגיע והשתתף. כמובן בשמנו, בשם הוועדה, בשם הכנסת אנחנו שולחים תנחומים מעומק הלב למשפחתו של לוחם מילואים אלכסנדר שנפל והותר לפרסום שמו הבוקר בגזרת לבנון. במעבר חד אבל מאותו עניין, אני מוסר פה חיבוק גדול ורפואה שלמה ליהודה דואה, ראש המועצה, ראש מועצת קצרין, שעבר אירוע רפואי מורכב ולא פשוט, אז מכאן אנחנו מחזקים אותו ואת משפחתו ומצפים לראותו שוב כאן גם בוועדה בבריאות שלמה והתענה. בדיונים הקודמים נגענו בלא מעט נקודות, אני רואה שיש התקדמות בצבר של נושאים, יש עוד כמה נקודות שעדיין נשארו פתוחות שזה כפי שדיברנו על נושא פיצוי המתווים והכללת יישובים נוספים, ביניהם גם גולן דרום. דיברנו גם על חיזוק והענקת סמכויות נוספות לראשי הרשויות בשלטון המקומי והאזורי. שמענו גם מאלון על ההיתכנות והמוכנות ללחימה בימי הקיץ, בעונה הקודמת היו שריפות רבות, מערכי המחלקות ההגנה צוידו בכלים קלים ובנגררי כיבוי, אבל זו נקודה שאנחנו צריכים לחזק ולשפר אותה כי בסופו של דבר אותם לוחמי כיתות הכוננות הם אלו שמגיעים ראשונים ומסייעים, כמו שאמרנו גם למשטרה, גם לצבא, גם למערך כיבוי האש. ובסופו של יום ממשיכים לחזק מכאן את תושבי הצפון ואת כלל גופי ומשרדי הממשלה וכוחות הביטחון על העשייה באמת חשובה ומשמעותית עבור ביטחונה של מדינת ישראל, תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>