פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 956 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ו (03 ביוני 2026), שעה 8:30 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה– 2024, של ח"כ משה גפני. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי אורי מקלב משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: קארין אלהרר יואב בן צור אופיר כץ לימור סון הר מלך גלעד קריב אלעזר שטרן מוזמנים: רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר נעמה רוט – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (מנהלי), משרד המשפטים עידית צוריאל – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (מנהלי), משרד המשפטים דבורה ספיר אלעזר – עו"ד, יועמ"ש, משרד העבודה חגי פורגס – מנהל תחום בכיר דיגיטציה והנגשה לציבור, משרד העבודה איריס שפירא – עו"ד, החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית מיכל ברקאי ברודי – מייסדת, המתמרנות איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים מלי שטריגלר – חברת הצוות המנהל, שותפות לשירות אהרון סימה – ראש המאבק של הגנים הפרטיים ישראל שור – נציג משפחות, משפחות שכולות אילנה ריין – אזרחית אריאל ריין – אזרח ייעוץ משפטי: ענת מיימון נגה הריס (מתמחה) מנהלת הוועדה: ליאת קרפטי (סגנית) רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה– 2024, פ/4931/25 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בהצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, פ/4931/25, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. אדוני, רצית להגיד כמה מילים לפני, בבקשה. << דובר >> ישראל שור:<< דובר >> בוקר טוב, תודה רבה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם חברי הכנסת, יושב-הראש? אשמח להגיד כמה מילים בהתחלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה? הצהרת פתיחה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קצרה? בסדר. כן, בבקשה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> כזכור וכידוע, אני ממשפחה שכולה ואדבר בכיוון הזה. אני רק רוצה לומר מילה אחת על הרופא הגדודי, דוקטור סילבסטר, שנהרג אתמול. האמת היא שאני מוכרח לומר שקצת קשה לי שהישיבות מתחילות בבקרים בלי שיציינו את שמות הנופלים, כשזה קורה מדי יום. בגלל זה אני מרגיש צורך לומר משהו לזכרו של דוקטור סילבסטר. אקריא כמה דברים ממש קצרים: אני עייף, אני עייף מהמלחמות, אני עייף מהמלחמות מול אויבינו ועייף לא פחות מהמלחמות שבתוכנו. אני עייף מהצורך להיות כל הזמן דרוך, זועם, מגויס, מוכן לקרב הבא. אני עייף מהחדשות, מהוויכוחים, מהצעקות, מההאשמות ההדדיות. אני עייף מהתחושה שאין כאן רגע אחד שבו מותר פשוט להיות בן אדם. אני רוצה לבכות. אני רוצה למצוא מקום בטוח שבו אוכל להרפות סוף סוף, להשפיל מבט ולתת לדמעות לצאת. לבכות על חללנו, לבכות על פצועינו, לבכות על המשפחות שהתפרקו, לבכות על היישובים שנחרבו, לבכות על הצעירים שלא יחזרו הביתה לעולם ועל אלה שחזרו הביתה אחרים לגמרי ממה שהיו כשיצאו. אני רוצה לבכות על מה שאיבדו ועל מה שאנחנו ממשיכים לאבד בכל יום שעובר, אבל אני לא מצליח. אני לא מצליח משום שאני סומך על מי שאמורים לשמור על הבית בזמן שאני בוכה. אני לא מצליח משום שאני חושש שגם ברגעים שבהם אזרחים טובים, משפחות שכולות, פצועים ומפונים, מנסים לאסוף את השברים של חייהם, ממשיכים אחרים להתנהל כאילו דבר לא קרה. ממשיכים לחלק משאבים באופן לא שוויוני, ממשיכים להעדיף אינטרסים פוליטיים על פני טובת הציבור. ממשיכים להסית, לפלג ולחפש אויבים מבית, במקום לרפא את הפצעים שנפערו כאן. אני רוצה לבכות בכי ארוך, עמוק ומשחרר. בכי שישטוף ממני את הכעס שנצבר במשך שנים, שישחרר את האוויר שנתקע בראות מאז 7 באוקטובר ומסרב לצאת. בכי שיאפשר לי להתאבל על אלפי המשפחות שנוספו למשפחת השכול ועל דור שלם שנושא על כתפיו משא כבד מנשוא. אבל כדי לבכות אני צריך לדעת שיש אחריות. אני צריך לדעת שיש כאן אנשים שמבינים שהציבור הישראלי לא איבד רק את תחושת הביטחון שלו, הוא איבד את האמון שלו. הוא איבד את האמונה שיש קשר בין כישלון לבין אחריות, בין החלטות לבין תוצאות, בין סמכות לבין נכונות לשלם מחיר. מאז 7 באוקטובר שילמנו מחיר. שילמו מחיר חיילים, לוחמים, משפחות שכולות, פצועים, חטופים, מפונים, בעלי עסקים, עובדים, תלמידים והורים. כולם שילמו, יש רק קבוצה אחת שעדיין מתקשה לומר בקול ברור את המילים הפשוטות ביותר: אני אחראי. אני לא מחפש נקמה, אני לא מחפש השפלה, אני לא מחפש דם, אני מחפש דבר הרבה יותר בסיסי והרבה יותר חשוב, אחריות. אני מבקש ממי שמנהלים את החיים להסתכל בעיניים של המשפחות השכולות, בעיניים של הפצועים, בעיניים של הלוחמים שחוזרים שוב ושוב לשדה הקרב, ולומר את האמת. לא להתחמק, לא להסביר, לא לגלגל אחריות ולא להאשים אחרים. לומר בפשטות נכשלנו, טעינו, אנחנו אחראים. מדינה אינה יכולה להשתקם בלי אמת, חברה אינה יכולה להחלים בלי אחריות, משפחות שכולות אינן יכולות למצוא מעט נחמה כאשר נדמה להן שאיש אינו מוכן לצאת בחלקו במה שקרה. אני עייף מהמלחמות, עייף מהשנאה, עייף מהמאבק הבלתי נגמר בין מחנות, שבטים וקבוצות. אני רוצה לחיות במדינה שבה אפשר להתאבל בלי לחשוש שמישהו ינצל את הכאב לצרכים פוליטיים. אני רוצה לחיות במדינה שבה השכול אינו כלי נשק והדמעות אינן חומר גלם לקמפיינים. אני רוצה לחיות במדינה שבה חייהם של אזרחים יקרים יותר ממאבקי כוח. אל תנצלו את הכאב שלנו, אל תנצלו את האבל שלנו, אל תנצלו את השכול שלנו. אל תבקשו מאיתנו עוד סבלנות, עוד הבנה ועוד הקרבה, לפני שתעשו את הדבר הבסיסי ביותר שמנהיגות מחייבת. תביטו לנו בעיניים, תביטו למשפחות השכולות בעיניים, תביטו לאזרחי ישראל בעיניים ותאמרו את האמת. רק אחרי שתהיה כאן אמת, רק אחרי שתהיה כאן אחריות, אולי נוכל לעשות את מה שאנחנו דוחים כבר זמן רב מדי, לעצור לרגע, להרכין ראש ולבכות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פרקש, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, חבריי, התכנסנו כאן היום בשעה מאוד מאוד מוקדמת, לדון בחוק המעונות. מדובר כאן בחוק שהוא בכלל לא אירוע כלכלי, אין לו רציונל כלכלי, הוא כל כולו פוליטי. זה בכלל לא אירוע של תעסוקה, כמו שהוא מוצג, לעודד נשים עובדות. יש לנו כאן אירוע של גיוס, או יותר נכון, של פטור מגיוס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק אגיד דבר אחד, חברת הכנסת פרקש. את וחברי הכנסת, כמובן, רשאים להגיד ככל אשר עולה על רוחכם וזה בסדר גמור. אני רק אומר ליתר הנוכחים פה, פה לא יהיה דיון על גיוס, פה יהיה דיון על לשון החוק. לכן אני אומר מראש, פה לא תהיה ועדת החוץ והביטחון 2א. לא יהיה פה דיון על גיוס, את זה לא אאפשר בשום צורה ודרך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הלוואי והייתה ועדת החוץ והביטחון 1א. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם. חברי הכנסת, אתם יכולים לעשות מה שאתם, כמובן, רוצים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בכל זאת רוצה להגיד את הדברים שלי. כי בסוף, כאשר אנחנו דנים בהצעת חוק והיא מסיכה למשהו אחר, אז מותר וזכותנו ואנחנו חייבים במסגרת תפקידנו, להרים את הדגל הזה. אין בעיה של תעסוקת נשים, אין בעיה של תעסוקת נשים חרדיות. אם כבר, הבעיה היא של תעסוקת גברים, תעסוקת גברים חרדים. הבעיה החמורה ביותר, שמועסקים לא יותר מ-55%. איך ייתכן שאנחנו בימים האחרונים של הכנסת הזו, לפני פיזור הממשלה ופיזור הכנסת וקביעת בחירות, יושבים דווקא על החוק – כשבעצם, אנחנו יושבים פה לדרישת החרדים – שקובע ומחזיר את המצב אחורה, בניגוד לחובת הגיוס. החוק אומר נעדיף רק את המצב התעסוקתי של האישה, גם בשער הכניסה למעונות וגם במבחן ההכנסה לקבלת הסבסוד למעונות. אני רוצה לקרוע את המסכה מהטיעון הזה. החוק הזה הוא לא חוק שעומד בפני עצמו, איזה חוק תמים לעידוד תעסוקה כשאין בצורך לעידוד התעסוקה. אם כבר, בואו נעודד תעסוקת גברים. הרעיון פה הוא באמת לעקוף את ביטול הסנקציה המאוד משמעותית שמגיעה לעשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה חרדית של אברכים חייבי גיוס. אנחנו יודעים שמאז מרץ 2025, בשל חוק שירות הביטחון, סבסוד מעונות לאברכים חייבי גיוס הופסק. אנחנו גם יודעים שהדברים האלה גרמו לעלייה של 20% עד 30%, מאז אותו תאריך, בחרדים ובחייבי גיוס שמתגייסים. אנחנו גם יודעים שהם מתגייסים ב-100% יותר מאז 7 באוקטובר. אנחנו גם יודעים שצה"ל הציג בקולו, בוועדת החוץ והביטחון, שהסנקציה הזו ספציפית, שהחוק הזה בא לאיין אותה ולבטל אותה, עובדת. אני רוצה לשאול אותך, יושב-ראש ועדת הכספים, בסוף אנחנו כאן בוועדה שעוסקת בכלכלה, שעוסקת בתמריצים, שעוסקת בלהקצות את משאבי הציבור לעשות את הדבר הנכון, להשתמש בכספי המיסים שלנו כדי לקדם דברים שיחזקו את כלכלת ישראל. אני שואלת מה טוב בלהעביר עכשיו 300-200 מיליון שקלים בשנה כדי להסיג את המצב אחורה ובעצם, בכספי המיסים שלנו לעודד בטלה של גברים כששם יש בעיה של תעסוקה – 55% – ולקחת מבחן שמתמרץ את החרפה הזאת. מה הדבר שטוב בלהפלות מילואימניקים? אני רוצה להפנות אותך לסעיף 2 של הצעת החוק הזו: על אף האמור בכל המבחנים האחרים, לשם בחינת הסדר של הקדימות והסבסוד יובא בחשבון רק המצב התעסוקתי שלהם. מה טוב בזה שאנחנו נאשר כאן מילים שבעצם מבטלות במחי יד הסדרים אחרים, כשאמרו במדינת ישראל אחרי המלחמה נעדיף מילואימניקים, נעדיף זוגות ישראלים עובדים. הם הרי ילכו אחורה בתור בגלל החוק הזה. גם ככה רק 30% מהישראלים העובדים נהנים מההנחות של מעונות ו-70% מהחרדים נהנים, בגלל העיוות שהיה במבחנים הללו. לכן אני רוצה לטעון שמה שיש כאן באמת זו עסקת חבילה פוליטית. כולנו יודעים איפה אנחנו נמצאים פה בשבוע האחרון. כדי לקבל דחייה בבחירות ואי-פיזור מוקדם של הכנסת ובחירות רק באוקטובר, ראש הממשלה מוכן לשלם כל מחיר. ועכשיו נקבל את חוק-יסוד: לימוד תורה, ביחד עם פסקת התגברות, ביחד עם חוק המעונות. אני רוצה לשאול אותך אם זה שווה. האם זה שווה לשבת ולהרים פה את היד אחרי שהרמנו פה יד על גזירות, על מיסים, על מע"מ, על הקפאת התקדמות בנקודות זיכוי, על חוק רווחים כלואים. הטלנו עוד ועוד גזרות על הציבור הישראלי שעובד ומשרת בימים של מלחמה, ועכשיו לא רק שאנחנו לא עוזרים לחיילים שלנו, לא רק שאנחנו לא עוזרים למילואימניקים שלנו כלכלית, אנחנו מעבירים על הראש של הציבור הישראלי. אתם מעבירים על הראש של הציבור הישראלי הצעת חוק שבאה, תסלחו לי, להפלות אותו לרעה. אסיים ואגיד שהחקיקה הזו היא לא סתם. אנחנו יודעים שכבר ב-2024, כשהצעת החוק הזו ניסתה להתקדם בגלגול אחר שלה, הייתה פה עמדה משפטית שיש כאן בעיה. החוק הזה פוגע בשוויון, החוק הזה פוגע בחופש העיסוק מאחר, שהוא מייצר תמריצים הפוכים למי שצריך לעודד אותו בתעסוקה. הוא מפלה לרעה גברים, הוא מפלה לרעה משרתים. אני חושבת שהוא לא חוקתי, הוא לא עומד בקריטריונים של פגיעה בחופש העיסוק במדינת ישראל, בוודאי לא מידתית, בוודאי לא עניינית. אין לו בסיס מקצועי, אוסיף ואומר שאין לו בסיס מוסרי. אני פונה אליך מכאן, יושב-ראש ועדת הכספים, פשוט תזרוק את הצעת החוק הזו בימים כאלה מהוועדה הזאת, היא לא ראויה ובאמת אין לה מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא מציגים את החוק לפני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביקשו הצהרת פתיחה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני ביקשתי הצהרת פתיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים שנציג את החוק קודם? מצוין, אין לי שום בעיה. בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אתייחס לחוק אחרי הצגתו. אני רק מבקש, בפתח הדיון בהצעת החוק הזו, להפנות את תשומת ליבך לכתבה שהתפרסמה היום בידיעות אחרונות על בסיס דוח שאני ביקשתי כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ממרכז המחקר והמידע. דוח שעוסק בנתוני הירידה והעזיבה ממדינת ישראל. בניגוד לשקר שראש הממשלה הציב או הציג מעל הבמה, רוב העוזבים את מדינת ישראל הם לא עולים שהגיעו בשנים האחרונות בעקבות המלחמה בין אוקראינה ורוסיה, רוב העוזבים את הארץ הם ילידי הארץ. 48% מהעוזבים את מדינת ישראל הם בין הגילים 20 ל-44, דהיינו, צעירים ובעלי משפחות צעירות. בעוד שהשיעור שלהם בכלל האוכלוסייה הוא רק 32%. הטיה מאוד גבוהה לכיוון הצעירים המשכילים שרכשו מקצועות, שרכשו השכלה אקדמית. אני אומר לך, אדוני, שיש קשר הדוק בין חוקים מהסוג שאנחנו מקדמים כאן היום, לבין התופעה הזאת. כי היום לגדל משפחה במדינת ישראל, כששני בני הזוג עובדים, אחרי שהם השקיעו שנים ארוכות בהשכלה, זאת משימה שהופכת להיות כמעט בלתי אפשרית, לפרנס משפחה. בניגוד למה שנוהגים לומר, אחוז לא מבוטל מקרב המשפחות העניות במדינת ישראל אלה משפחות שבהן שני ההורים יוצאים לעבודה. החוק הזה, אם הוא יאושר, הוא יריקה בפרצוף של הישראלים העובדים. אני לא מדבר על הישראלים המשרתים, ביקשת שלא נדבר על ענייני גיוס כאן. אני רוצה לדבר על כבודו של האדם העובד, בין אם הוא שכיר, בין אם הוא עצמאי, בין אם הוא עובד במפעל או בחברה, בין אם הוא בעל עסק עצמאי. החוק הזה הוא יריקה בפרצופם של הישראלים העובדים, של ההורים שקמים מוקדם בבוקר, שמים את הילד במעון פרטי שעולה להם 6,000 שקלים וממשיכים לעבודה. זוגות שלא מעלים בכלל על דעתם שאחד מבני הזוג לא יצא לעבודה על מנת לפרנס את הילדים. אני קורא לך להבין את הקשר ההדוק בין חקיקה מן הסוג הזה, לבין הפגיעה בחוסן של החברה הישראלית, הפגיעה בערכים ציוניים, בניסיון שלנו לבנות כאן חברה מתפקדת שהערך של עמל כפיים, של יציאה לעבודה, של אחריות האדם לפרנסתו. "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". אני מגיע ממפלגה סוציאל-דמוקרטית, אני מאמין ברשתות ביטחון, במעורבות הממשלה, אבל קודם כול, אדם קם בבוקר והולך להתפרנס מיגיע כפיו בכבוד. החוק הזה הוא יריקה בפרצופם של הישראלים שגם מפרנסים את עצמם ואת משפחותיהם, וגם מרימים תרומה של ממש לשגשוג של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. אל תיתן ידך לחוק הלא ראוי והלא ציוני הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בליאק, נציג את החוק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הסדר הנכון, מבחינתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש הצהרות פתיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה רוצה לדבר לפני הצגת החוק או אחרי? אחרי. נציג את החוק, בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024 הגדרות 1. בחוק זה – 'מבחני התמיכה'" << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, סליחה. אני מתנצל, לא התכוונתי להקראה. אין פה יוזמים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. נקריא, ונמצאים פה היוזמים, הם יסבירו מה שיסבירו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. מה זו הקראה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מקריא. מה זה "מה זו הקראה?" << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מקריא חוק לפני שיש דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מקריא את החוק, החלטתי להקריא את החוק. כן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, איזה מן דבר זה. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, מה זה "איזה מן דבר זה"? אתה לא מקריא חוק להצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, אני עכשיו מקריא את החוק. לא תהיינה היום הצבעות, אני מקריא את החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וואי, לא תהיינה היום הצבעות, ממש אכזבת אותי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אם יש הקראה, אני קודם רוצה הצהרות פתיחה. לא התכוונתי להקראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תדבר, הינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להציג חוק זה להציג - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה המציע לא פה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הסדר הנכון זה להציג את החוק. היוזמים אולי יציגו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאתם תנהלו ועדות, תעשו את זה כפי שאתם רוצים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם ניהלת ועדה ככה. מה זה "כשאתם"? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל איפה המציע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו החלטתי להקריא את החוק. אתם רוצים לפני זה לדבר? בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אם היית אומר לי שאתה מחליט להקריא את החוק. איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה להתייחס לפני? בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באמת. אנחנו לא רוצים שיקריאו לנו את החוק, אנחנו יודעים לקרוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. כן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מדי פעם, ולדי עוזר לי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל אפשר לדעת איפה המציע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אל תפריע לי, בבקשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "אל תפריעי לי"? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תפריעי לי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, כל כלל אתם תשברו פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. פה לא מדברים בלי רשות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא אותי לסדר. מה זה האירוע הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אני אומר שאני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תבחני אותי היום, בבקשה. תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "אל תבחני אותי היום"? חנוך, תפסיק להלך עליי אימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, את היחידה שנכנסת לפה, מדברת בלי רשות, משתלטת על הדיון. לא אתן לך את זה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אני משתלטת על הדיון? בסך הכול, אני רוצה לדעת איפה המציע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אתן לך את זה, גברתי. אני מבקש שתכבדי, כמו היתר, תדברי בתורך. תודה. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני שאדבר על החוק, אני רק רוצה לציין שצר לי שהוועדה הזאת – שוב, אני אומר את זה בצער – הפכה לאכסנייה לכל מיני קומבינות בתוך הקואליציה. מקומו של החוק הזה בוועדת העבודה והרווחה. כמו שחוק תקציב התאגיד הגיע לכאן, למקום הלא נכון, גם החוק הזה. אבל כנראה שזה לא קורה במקרה. צר לי שהוועדה החשובה והמקצועית הזאת הפכה באמת למקום שבו מתבצעות הקומבינות של הקואליציה. החוק הזה הוא חוק ההשתמטות, חוק ההשתמטות האמיתי. אגב, הוא חוק ההשתמטות הרבה יותר מחוק ההשתמטות שנידון בוועדת החוץ והביטחון. כנראה, היוזמים מתביישים להציג אותו. כי אני חשבתי שהיוזמים יגיעו ויציגו את החוק הזה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני פה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מציג? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, אני לא צריך להעיר לך בכל פעם באופן מיוחד, די. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היוזמים מתקשים להציג את החוק, אז זה אומר דרשני. החוק הזה, כפי שאמרתי, הוא קומבינה. יש פה קריטריונים שאי-אפשר באמת להסביר אותם מבחינה מקצועית. בטח יגידו עכשיו שהסנקציה הזאת על המשתמטים, ביטול ההנחה במעון יום, משפיעה על תעסוקת הנשים. אין באמת בעיה עם תעסוקת הנשים, 82-81% מהנשים החרדיות עובדות. מאז שהסנקציה הזאת נכנסה לתוקף, אין שום ירידה בתעסוקה של הנשים החרדיות. אגב, אם יש מחקר אחר – מחקר מקצועי, מעבר לכל מיני הצהרות – אשמח לראות אותו. אבל אין אותו, וקראתי לא מעט ניירות עמדה לפני הדיון. לעומת זאת, לפחות 47% מהגברים החרדים לא עובדים. זה עולה לנו לפי ההערכות של אגף התקציבים 54 מיליארד שקלים, 60 מיליארד שקלים לפי הערכות אחרות. כלומר, כל משפחה עובדת במדינת ישראל משלמת על זה לפחות 1,700 שקלים בחודש. וזה ,בסוף, הסיפור. אגב, רק כ-20%, קצת יותר מ-20%, מהנשים החרדיות מגיעות לחבות מס. כלומר, משלמות מס הכנסה. וגם זה הסיפור. בסוף החוק הזה, כפי שגם חבר הכנסת קריב אמר, זה יריקה בפרצוף של כל אדם במדינת ישראל שעובד, שמשרת, שמשלם מיסים, בטח אחרי 3.5 שנים של כל הקטסטרופה הזאת שאתה הבאתם עלינו. ומבחינה כלכלית, העלאת מיסים פעם אחר פעם, כל המיסים שהעליתם פה בשנים האחרונות. ועכשיו אתם פוגעים שוב באותם ישראלים שבכל בוקר יוצאים לעבודה ומשרתים ועובדים ובאמת מחזיקים את המדינה הזאת. גם בחיים, גם בשגרה וגם בחירום. אני לא יודע איך אתם לא מתביישים, אני באמת לא מצליח להבין. מילא, אין לי באמת טענות לא לש"ס ולא ליהדות התורה, כי זה האג'נדה שלהם, האג'נדה של ההשתמטות. אבל איך אתם בליכוד לא מתביישים לקדם את הביזיון הזה? הדבר האחרון שאני רוצה לומר לפני שניכנס לפרטים, לפני מספר חודשים מונה ראש אגף התקציבים החדש, מאז לא ראיתי אותו בוועדת הכספים. אני לא יודע, יש ראש אגף תקציבים במדינת ישראל? אני חושב שבבוקר הזה הוא צריך להיות פה ולהציג עמדה מקצועית. העמדה המקצועית היא מאוד מאוד ברורה, הביזיון הזה לא יכול להתקדם, לא בשגרה ולא בחירום. עד עכשיו לא קיבלנו איזושהי עמדה כתובה של אגף התקציבים, מאוד אשמח לקבל אותו בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שירי, אתה רוצה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, בוקר טוב. כשעולה הצעת חוק ואחרי 4.5 דקות, או לא משנה, חצי שעה, 20 דקות, מתחילים בהקראה, עולה החשש, הלא בלתי מבוסס, אצלי, שאנחנו - - - שום טיעון מקצועי, מהותי, לא ישכנע אתכם. החוק הזה, זה בכלל לא אירוע מקצועי. תסתכלו על הצעת החוק, אין לה אפילו עמדה משפטית, כשבדרך כלל אנחנו מקבלים איזו עמדה או חומרי רקע לאירוע. שום דבר. מצחיק שאמרת בתחילת דבריך" החוק הזה לא יהיה חוק הגיוס או ההשתמטות, כל אחד והזה שלו, 2א, 2ב. זה בדיוק זה. אם בשבוע שעבר ירקתם בפנים של תושבי ותושבות הצפון, היום אתם יורקים בפנים של הציבור המשרת, של הציבור העובד. וזה לא מפריע לכם, זה לא מזיז את לכם. אגב, סמוטריץ' הוציא סרטון על הפטור ממע"מ, כשהוא אמר שאם יש עכשיו ממשלה ימנית, שהעשייה הכלכלית הימנית היחידה זה העשייה של הציונות הדתית, בניגוד לשותפים הבולשביקים שלה. גלעד עשה לו, כמובן, לייק, כי הוא מאוד בעד בולשוויקיות מסוימת. אולי לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על הבוקר אתה מסתכסך איתי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אכלת עכשיו, אתה רגוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לנו עוד ערב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סוציאל-דמוקרטי זה לא בולשביק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אלמד אתכם, נעשה לכם שיעור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לידידיי בקולחוז הקרוב לביתי, שמלמדים אותי בולשביקיות מהי. אבל לא אטען פה שום טיעון מקצועי. לא מעניינת אתכם האבטלה, לא מעניין אתכם הפריון, לא מעניינת אתכם ההשכלה, מעניין אתכם לקדם אך ורק את המקורבים שלכם, לשם כך אתם קיימים. זו קואליציית הדבק האפוקסי, הרי צריך לעשות כל דבר על מנת לשמור על ממשלת נתניהו שלמה. פעם זה היה לשמור על ירושלים, מאוחדת, שלמה, היום ממשלת האפוקסי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתניהו מאוחדת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כל אחד והזה שלו. הממשלה האפוקסית עושה כל מה שאפשר. עשר דקות דיון, מבחינתם, אתם כבר יכולים להעביר אותה. אני ממש שמח לראות את מגישי ומציעי הצעת החוק הזו – ברוכי, אברהם בצלאל, סימון מושיאשוילי, ישראל אייכלר – קואליציית המשרתים, השותפים הטבעיים לממשלת הימין בראשות בנימין בן צילה נתניהו ורעייתו שרה נתניהו, שהייתה תקועה בפקק. אגב, אני מקווה שהיא כבר חולצה. באמת, כל הכבוד לכם על עידוד אבטלה, בורות ובריונות. אני בטוח שעשרות אלפי משרתי מילואים יודו לכם מקרב לב על הפסקת הסבסוד שלהם, הסיוע למעונות היום, והגדלת הסיוע למעונות היום של גולדקנופ, אייכלר ופינדרוס. תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתן קדימות למשתמטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. קארין אלהרר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דרך אגב, גם נתניהו וגם רעייתו זה זוג אנשים עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> על מי הם עובדים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? יאיר נתניהו? הוא במעון יום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני רוצה להתחיל בהערה פרוצדורלית. עושה רושם שאין כלל שלא תצליחו לשבור בבית הזה. באמת רואים את זה בצורה – באמת, אתם מעוררי השראה על איך לשבור את כל הכללים ולהישאר מאוחדים. אחרי מה שאמר נאור קשה לדבר, אבל בכל זאת, אולי קצת ניצמד למה שכתוב. פינדרוס, יש לך הצעות פוליטיות שאתה רוצה להעביר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא עכשיו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> צריך לאחד אצלכם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נשמור את זה לאחרי הדיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? הסיעה שלך מאוחדת? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה רואה. בסוף זה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> רואים, רואים את האיחוד. האיחוד מדבר בעד עצמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, כשזה מגיע לכסף הכול מאוחד. אל תדאגו, כשזה מגיע לכסף ציבורי על חשבון העובדים, אין שום בעיה. חבורה של משתמטים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> העיקר הקואליציו'ש. החוק הזה מתיימר להיות חוק שמאפשר לנשים לצאת לעבודה, הכללים היום מאפשרים לנשים לצאת לעבודה. מה שהחוק הזה באמת יעשה, הוא יעודד השתמטות; מה שהחוק הזה באמת יעשה, הוא יעקוף את פסיקת בג"ץ; מה שהחוק הזה באמת יעשה, הוא יחליש את הסיכוי המזערי שקיים בממשלה שלכם שחרדים ילכו להתגייס; מה שהחוק הזה באמת יעשה, הוא יעודד אבטלה של גברים; מה שהחוק הזה באמת יעשה, הוא יגביר את העלות התקציבית שמופנית לנושא. אני אומרת לך, לא כל דבר צריך לעשות מהמקפצה. אתם רוצים חוק גיוס אחר? תחוקקו. אתם לא עושים את זה. למה המעקפים? למה לנסוע לאילת דרך נהריה? למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי נוסע היום לנהריה? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, זו גם שאלה. אגב, שמעתי שאתמול הייתה ישיבת ממשלה מעולה לעניין הצפון, עם נוכחות גבוהה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו 13. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו כולם, בבת מצוו'ש. במקום לפעול לטובת אזרחי הצפון, פועלים לטובת פעילים של הליכוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מציע שתראי את ההודעה שפרסמו היום ראשי קו העימות לגבי החלטת הממשלה אתמול, כמה הם שמחים עליהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נראה אותם אומרים משהו שלילי עליה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמעת את הריאיון עם ראש מועצת חצור הגלילית, איש הליכוד? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> מסכנים. אם לא דרורית שטיינמץ, תגיד להם, אתם לא תקבלו כלום. הייתי מתביישת להגיד את הדבר הזה. כשמאיימים עליהם, אומרים להם אם לא תפתחו על נתניהו – אולי דברים יסתדרו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשמע את הריאיון היום, של ראש מועצת חצור הגלילית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "מי"? ממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא כבר לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר לא? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שזה מה שהיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הם לא פותחים כל משפט בתודה, יא מלכים, יא אלופים, אנחנו אוהבים אתכם – שום דבר לא קורה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם מישהו ילכלך על נתניהו, אוי ואבוי לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקשיבי, את לא היית פה. היא אומרת פה דברים שהם – במקרה, אני בקשר עם ראשי קו העימות, קשר רציף ומתמשך, יום-יומי. אני אומר לך שדברים מהסוג שאת אומרת לי לא נאמרו לי על ידם בכלל. את יכולה לשאול פה את חברי הוועדה שמגיעים לפה באופן קצת יותר תדיר, ואני לא אומר את זה כביקורת אלא פשוט כי הם רואים יותר, אני לא חוסך ביקורת שיש לי כשצריך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי עליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני רק אומר. ואני אומר לך שהדברים הללו, מהסוג הזה שאת מדברת עליו, על איומים כלפיהם, לא נאמרו ולא נשמעו מעולם על ידי אף אחד מהם. לפחות באוזניים שלי. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, ידידי, יושב-ראש הוועדה, אם היו פוגעים בחינוך של הילדים, אם היו פוגעים בביטחון שלהם, אם היו אומרים לי או שתשבי בשקט או שלא יהיה לתושבים, כנראה שהייתי יושבת בשקט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אף אחד לא אמר דבר כזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרו. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרו ועוד איך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא פה. לא פה בפרוטוקול בוועדה, חנוך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בוועדה, חנוך. הוועדה סופר חשובה, אבל יש עוד עולם בחוץ. יש קו טלפון. מה שאני אומרת הוא שבסוף הייתי מצפה לקצת יותר דאגה לאזרחים, קצת פחות דאגה לשלמות הקואליציו'ש לעוד שבועיים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, נתקדם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נמשיך להקריא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מההתחלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חנוך, אני רק רוצה לבקש בקשה. אנחנו מבקשים מחקר של הממ"מ על הנושא של המעונות. << דובר >> ליאת קרפטי: << דובר >> הם שלחו הבוקר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלחו הבוקר. מצוין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מלפני שנה וחצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "הגדרות 1. בחוק זה – 'מבחני התמיכה' – מבחנים למתן תמיכות של משרד העבודה להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום; 'מעון יום' – כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס–2000; 'הנוהל' – נוהל שמפרסם משרד העבודה באתר האינטרנט שלו לעניין סדר קבלת ילדים למעון יום. קבלת ילד למעון 2. על אף האמור במבחני התמיכה ובנוהל, לשם בחינת סדר הקדימות יום והשתתפות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא המדינה בעלות שכר בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ובמשפחות הלימוד בו שבראשן הורה עצמאי – של ההורה העצמאי בלבד; ואולם, הוראות סעיף זה לא יגרעו מאופן חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה והנוהל. תחולה 3. הוראות חוק זה לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום יחולו החל משנת הלימודים" פה השנים לא רלוונטיות, כי ההצעה הוגשה ב-2024 וזה התשפ"ה. "ולעניין הקבלה למעון יום – החל משנת הלימודים התשפ"ו". כשהכוונה היא לתת איזושהי תקופה של היערכות לפני שזה חל. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> התשפ"ו נגמרת. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> נכון, אמרתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כן, היא אמרה. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> תאריכים זה לא רלוונטי, כי צריך יהיה להתאים את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אפשר הסבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעות, למה הסבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגף תקציבים. מה עמדתכם בנושא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אדוני, יש פה הצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש פרוצדורה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> המציעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, המציעים יכולים להציע. לפני המציעים, הם אמרו את עמדתם בניסוח הצעת החוק, אני מעוניין לשמוע את אגף תקציבים, לשמוע את אנשי משרד הרווחה שנמצאים פה. אחר כך ניתן למציע להתייחס להכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסדר גמור. קפיצות דרך זה דבר שקיים במסורת היהודית, אבל זה שמור למקרים מיוחדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שאתה אורח בוועדה שלי, מבחינתי, זה מקרה מיוחד שראוי לפרסמו ולכן אני מקצר דרך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תפתח בברכה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מדובר בקפיצת גדילה משמעותית שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בוקר טוב, תכף רום ירחיב, אני רכזת תעסוקה מאגף תקציבים. בעקבות הבקשה שעלתה פה באמת יש לנו הרבה מה להגיד ואולי בצורה קצת יותר מוסדרת, אז אולי נשלח משהו כתוב לוועדה. נציג את העיקרים עכשיו. אני כן מבקשת מיושב-הראש שבאמת נציג פה את העמדה המלאה בצורה מלאה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אורך רוח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק אציין שהבקשה שעלתה פה על ידי עמיתי חבר הכנסת בליאק, הייתה לא רק להצגת העמדה שלכם אלא להתייצבות של ראש אגף תקציבים. כי מדובר בחקיקה די דרמטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראש אגף תקציבים לא מגיע פה לכל חקיקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא אמרנו לכל חקיקה, ברור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פעם ראש אגף תקציבים היה מגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבקש ממנו להגיע בהזדמנות. כן, בבקשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה "הזדמנות"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו הזדמנות? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זו הזדמנות מצוינת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי שהוא מוריד סבסוד במעונות יום לילדים שעולים 6,000 שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה לדעת אם העמדה שלכם זו עמדת ועדת השרים, עמדת הממשלה, כי אתם אמורים להציג פה את הדברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת פינדרוס, את כל הדברים האלה אפשר יהיה לטעון אחר כך. לאגף תקציבים, כהרגלו וכדרכו, יש פה חופש להציג את כל מה שהוא רוצה. אחר כך יהיה אפשר לשאול מול עמדת הממשלה וכן הלאה וכן הלאה. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לפרוטוקול, לפני, אשמח לקבל תשובה על המכתב בו פניתי אליכם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא קיבלנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי שקיבלתם, זה איפשהו בדואר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני מצוות התעסוקה באגף תקציבים. השלילה של סבסוד מעונות יום לחייבי גיוס, שאנחנו עכשיו דנים בה, חלה החל ממרץ 2025. לצד הטבות נוספות שנשללו באותה צורה, היא מייצרת מערכת תמריצים שמעודדת גיוס לצה"ל באופן שיכול להביא להפחתה בשירות המילואים. חשוב להגיד שהמחיר הכלכלי של שירות המילואים למשק הוא מאוד מאוד גבוה, הוא בסדרי גודל של תופעות שאנחנו לא מכירים בשנים האחרונות. העלות שלהם מוערכת בעשרות מיליארדים בשנה, העלות של משרת מילואים בודד היא כ-50,000 שקלים בחודש. אני חושב שהצגנו את זה גם פה, גם בוועדות אחרות, מספר פעמים. לכן זה אירוע כלכלי מאוד מאוד משמעותי. אנחנו כבר רואים בנתונים שאותו מערך תמריצים מאוד יכול להיות שהוא כבר אפקטיבי. אנחנו רואים שיש עלייה מאוד מאוד משמעותית בקצב הגיוס של גברים חרדים לצה"ל, גם ביחס ל-2024 וגם ביחס ללפני המלחמה, ל-2023. יש לנו חשש מאוד מאוד משמעותי שהחזרת ההטבה צפויה לפגוע באותו מערך תמריצים ולהחזיר את הגלגל לאחור, במובן שגם יפגע במגמות המקוריות של הגידול בהיקף המתגייסים. חשוב להגיד, ברור שהמספרים שאנחנו רואים עכשיו הם כאין וכאפס לצד הצרכים הביטחוניים של צה"ל. מדברים כל הזמן על 12,000, 17,000 החל מחודש ינואר. אבל עדיין יש פה מגמה חיובית שתורמת בסוף להפחתת הנטל. אנחנו כן חושבים שהיא יכולה להתגבר ולייצר מגמות משמעותיות ואפקט כלכלי משמעותי ואנחנו מאוד מאוד חוששים מפגיעה במגמה החיובית הזאת. בהמשך לכל הדבר הזה, גם במנותק מעולמות כוח האדם של צה"ל וכל הסיפור הזה של הצרכים הביטחוניים, ההצעה מנוגדת לכל רציונל כלכלי שמתקיים היום במבחן התמיכה של סבסוד מעונות היום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לכל רציונל כלכלי בכללי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בוקר טוב, פה אנחנו לא מתפרצים, אני מזכיר לך. אנא, דברי בתורך ואל תפריעי לאנשי אגף תקציבים להציג את עמדתם. תודה. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> ואנחנו חושבים שהוא יפגע בהשתתפות בשוק העבודה. אסביר למה. המטרה של מבחן התמיכה הזה היא לעודד תעסוקת הורים, זה כתוב שם שחור על גבי לבן. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שהסברתם לנו עכשיו, הסברתם לשר האוצר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בוקר טוב. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמו שתמיד אנחנו נוהגים, אני מבקש לשמוע אותם עד הסוף. יהיו לכם שאלות אליהם – על כל שאלה שתרצו הם יענו, אבל אני מבקש לשמוע אותם עד הסוף ולא שכל אחד ישאל את השאלה שלו. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> הצגנו את זה בוועדת השרים, כשהחוק עלה לוועדת השרים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אשמח לשאול אחר כך. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> המטרה של מבחן התמיכה היא לעודד תעסוקת הורים, זה כתוב שם שחור על גבי לבן במטרת המבחן. כאשר לא בוחנים את העיסוק של אחד ההורים – אגב, בעבר אולי זה נעשה בקונסטלציות קצת אחרות, אבל תמיד בדקו גם מה האב עושה. כאשר לא בודקים אם אחד ההורים הוא עסוק או מועסק, לא קיים שום חסם לתעסוקה. לכן לא ברור בכלל אם יש צורך לקיים סבסוד באותו אירוע, כי אין פה שום חסם לתעסוקה. בנוסף לזה, מדובר על לא לבדוק את עיסוק האב אבל כן לבדוק את ההכנסות שהאב תורם למשק הבית. האירוע הזה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסדר קבלת הילדים למעון יום, צפוי לתעדף משפחות שיש להן מפרנס אחד על פני משפחות שיש להן שני מפרנסים. אסביר למה, והחבר'ה ממשרד העבודה אולי יוכלו להרחיב. סדר הקדימות פועל כך, הוא מחולק לקבוצות ובתוך כל קבוצה סדר הקדימות הוא כזה שמי שיש לו הכנסה יותר נמוכה הוא ראשון בסדר הקדימות. לכן ההנחה הסבירה היא שמשק בית עם מפרנס אחד יש לו הכנסה יותר נמוכה ממשק בית עם שני מפרנסים. לכן בכל מקרה בו משק בית עם מפרנס אחד יהיה ביחס לשני מפרנסים, הוא יקדם לפניו בתור וזה עלול לדחוק משפחות בהן שני מפרנסים עובדים. זה עלול לדחוק אותן ממעונות היום. זה דבר שמאוד מאוד מטריד אותנו, זאת האוכלוסייה העיקרית שהיום נתמכת על ידי מעונות היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באיזה היקף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> היום כל ההורים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. אבל אתה קצת, והוא קצת, אני מעוניין באמת לשמוע עד הסוף. אחר כך תשאלו מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> האופן שבו בנוי מבחן התמיכה הוא כזה בו שני ההורים במשק הבית צריכים להיות - - - או לומדים לימודים מונחי תעסוקה או לימודים תורניים. בהתאם למגבלות של מבחן תמיכה, גם משרד העבודה יוכלו להרחיב. עוד שתי נקודות. כשבוחנים את שיעורי התעסוקה של ישראל ביחס לעולם, גם במצב הנוכחי וגם את המגמות לאורך זמן – אגב, ביתר שאת, אצל הצעירים – בנשים אנחנו במצב טוב, אנחנו מעל הממוצע העולמי. בגברים אנחנו במצב לא טוב, אנחנו פחות, והמגמות של הגברים הן בירידה. יש חשש שהדבר הזה יחמיר את המצב הקיים ויביא להרעה של המגמות האלה. חשוב להגיד גם, יש פה שיח על ציבור מסוים, זה צפוי להשפיע על כל הציבורים. גם היום, אם יש משפחות שבהן האב מועסק והוא שואל את עצמו בכל בוקר אם כדאי לקום וללכת לעבודה, אם הוא מבין שמחר הוא יקבל סבסוד מעונות יום ללא התעסוקה הזאת, יש עוד הרבה משקי בית נוספים מכל הציבורים שעלולים לשנות את התנהגות שלהם. אולי אנשים שמתנדנדים בשוק העבודה, כי להטבה הזאת יש משקל משמעותי מאוד גדול. לכן זה עלול לפגוע בשיעורי התעסוקה בעבור כלל האוכלוסיות, לא רק בעבור אוכלוסייה אחת ספציפית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. רגע לפני, אני מעוניין לשאול שאלה. יש הבדל בין הנושא של שוק העבודה, זה אירוע אחד. פה החלטתם, האגף שלכם, שאתם מכניסים גם את נושא חייבי הגיוס. כך התחלת את דבריך, בנושא של חייבי הגיוס. חייבי הגיוס הם חייבי גיוס לא רק כאלו שנראים כמו הרב מקלב וחבר הכנסת פינדרוס. לחייבי הגיוס יש הרבה מאפיינים, נקרא לזה ככה, כרגע יש איזושהי התמקדות באוכלוסיות מאוד מסוימות. גם כשישב ראש אכ"א ודיבר על הנושא הוא אמר שנכון, יש בעיה של גיוס, אבל בעיית הגיוס רחוקה מלהתמצות – היעדר הגיוס, יותר נכון – באוכלוסייה החרדית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מת הוא אמר? הוא לא אמר את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם תוכלו אחר כך להגיד את מה שאתם רוצים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא היה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא בוועדה החוץ והביטחון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היינו שם, אל תספר סיפורים, הוא לא אמר את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חנוך, אנחנו בוועדת הכספים. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> הוא אמר הפוך, האחוזים עולים ככל ש - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, מי את? << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> עורכת הדין איריס שפירא, מאימהות בחזית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. בפעם הבאה שתדברי בלי רשות, תצאי החוצה ולא תחזרי לדיון. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> אוקיי, רק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. לא רק. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> כי הייתי בדיון, ולא הייתה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק, גברתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פה אתה מדבר על סבסוד השתמטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, את מפריעה לי כרגע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא קשור לאוכלוסייה מגייסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, אתה לא יכול להגיב במשפט כזה, אני מצטער. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא היה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא דיברנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את מפריעה לי. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא קמה לעבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא קמה לעבוד והיא תוכל לדבר בתורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא קמה בבוקר לעבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, לפי נתוני צה"ל הרשמיים לפני שבוע וחצי, 75% מחייבי הגיוס הם חרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. מה זה חייבי גיוס? זה מי ששלחו להם צווים. למה שלחו להם צווים? כי ניתנה הנחיה לשלוח צווים לאוכלוסייה ספציפית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא, לכולם שולחים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? שלא מתגייסת. אתה צודק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, יש הרבה אוכלוסייה בגילים 26-18 שלא מתגייסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הבן שלי בן 3.5, הוא לא קיבל צו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מי שמגיע לגיל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אם אתם מאוד לא רוצים, אני אקבל תשובה לשאלה שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא שאלת שאלה, פשוט אמרת נתון לא נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתם רוצים? לקרוא לסדר? תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר, נעבור להצבעות. נעבור להצבעות, ממילא הכול פסדה, חבל. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הסיטואציה האמפירית שאליה התייחסנו הייתה שהשלילה של ההטבה הזאת עד כה הייתה רק כלפי מבחן האברכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינה עובדתית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. השלילה של ההטבה - - - כלפי מבחן האברכות. נכון, אני מסכים איתך לגמרי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> רגע, היא עונה, היא עונה. << דובר_המשך >> נטע בר זיו: << דובר_המשך >> בפסיקת בג"ץ, מלפני כחודש אני חושבת, התחולה הורחבה. להבנתי, וגם משרד העבודה פה כדי להרחיב, במבחני התמיכה הבאים היא עומדת לחול על כל ההורים שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כל חייבי הגיוס בכלל האוכלוסיות, גם אם הם מקבלים זכאות לסבסוד. מה שאנחנו קוראים לו בשער העבודה ולא בשער הלימודים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> התקלקל הטיעון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הלך הטיעון, איזו באסה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו דיברנו על ה - - - האמפירית שמקשרת בין מה שאנחנו מגדירים אותו תמריץ לגיוס, לבין העלייה בשיעורים שגם צה"ל התייחס אליהם היום. אבל אתה צודק שהיום המצב המשפטי הוא רחב יותר והוא חל על כל ההורים שנכנסים למבחן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הוא יחול החל משנת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל מה זה קשור, חנוך? השאלה שלך, למה היא קשורה לסבסוד השתמטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את נכנסת לי בדברים כל הזמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל לא דיברת עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו בדיוק. את עכשיו דיברת ואני באמצע הדברים. שוב, תרצי לדבר, תקבלי את זכות הדיבור ואשמור על זה שאף אחד לא ייכנס לך בדברים, כפי שעשיתי לחברי הכנסת האחרים פה שדיברו. אני מבקש לאפשר לי גם לסיים. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין על מה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני שותקת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. מכיוון שחברת הכנסת לזימי נכנסה אחריכם ולא הספיקה להגיד את דבריה, אפשר לתת לה לדבר קודם ואחר כך אתם תשאלו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה חברים, אני מעריכה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם חבר הכנסת עמאר. וגם חבר הכנסת סולומון, מאוד אשמח לשמוע את עמדתך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה על שיתוף הפעולה בין אופוזיציה לקואליציה במתן דברים, זה לא קרה לי עדיין. אבל אני רוצה לומר משהו, וכבר אתייחס למשפט שנאמר כאן. אנחנו לא דנים פה רק על כמה צריכים להתגייס, אלה דיונים שצריכים להתקיים במקומות אחרים והם דיונים חשובים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה לא דנים בזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו דנים פה בסבסוד השתמטות. אתה כרגע מנסה לתת צידוק לסבסוד גורף של השתמטות, שבמקרה הזה של ועדת הכספים הוא גם סבסוד גורף של אי-יציאה לשוק עבודה ואובדן הכנסות למשק, מכספי מדינה. שזה דבר שלא יעשה. הרי כל הסיפור של סבסוד מעונות נועד כדי לעודד יציאה לשוק עבודה. פה יש סבסוד מלא כדי לעודד אנשים, אין לזה אח ורע בעולם בשום מקום, לא לצאת לעבוד. המדינה נותנת לאנשים כסף כדי שלא יצאו לעבוד. העוול על עוול שנעשה כאן הוא שאומרים לכם שזה כדי לא לפגוע בנשים העובדות של הגברים הלא עובדים. שזה, באמת אין מה לומר, מאור הפמיניזם נגלה לנו כאן, הדאגה לנשים העובדות שבני זוגן אינם עובדים וכל הנטל הכלכלי המשפחתי עליהן. קודם כול, אני רוצה להגיד, פיקציה גמורה. צריך לסבסד מעונות לאנשים עובדים שהם חלק מהכלכלה הישראלית. הסיפור הוא משותף, יש כלכלה, יש רווחה. רווחה ניזונה מכלכלה, אין כלכלה, אין רווחה, צריך להיות ברור לכולנו. הקונספט הזה פה לא ברור. מה הפלא? הרי בסופו של דבר יושב-ראש הוועדה אומר: לדעתי, לא חשובים לימודי ליבה. נכון? יושב-ראש ועדת הכספים במדינת ישראל אומר שלא חשובים לימודים מעודדי השכלה ויציאה לשוק העבודה. מה הפלא שיש לזה המשך, שגם לא חשוב שתעבדו בכל עבודה כי יש סבסוד ממשלתי לזה. בסופו של דבר זה לא עניין בין היועמ"שית לממשלה או בין כמה מתגייסים מציבור X וכמה מהציבור השני, יש פה עניין של עיוות מטורלל, ארוך שנים, שאנחנו אומרים לו די. מה שקורה פה עוד יותר עצוב, ענף הגיל הרך בקריסה, לוקחים כסף ציבורי לסבסוד אי-יציאה לשוק עבודה, במקום לשקם את הענף החשוב הזה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לקחת מהתינוקות החרדים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא לוקחים שום דבר מהתינוקות החרדים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קוזאק נגזל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא היה דבר כזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאבא שלהם יצא לעבוד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאבא שלהם יצא לעבוד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גפני, לא תעשה עליי את הקוזאק הנגזל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכו לעבוד, גפני. תגיד להם לכו לעבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מנסה להרגיע. << קריאה >> קריאת: << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאבא שלו יצא לעבוד. שיקראו מה הגמרא אומרת על חובת האבא לפרנס את הילד שלו. לכו לעבוד, אבות צריכים לעבוד. תקרא מה כתוב בגמרא על חובת האב לפרנס את ילדיו. איפה התורה שלך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו להשתמט, תפסיקו להשתמט. לכו לעבוד, תגיד להם שילכו לעבוד ולהרוויח כמו שאנחנו עושים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אשלים את דבריי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגידו, אתם באמת רוצים להפריע לחברת הכנסת לזימי לדבר? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אשלים את דבריי ואומר לך - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק מעירים לחבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה, ולדימיר, אשלים את דבריי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא פשוט סותר את דברי הגמרא, הוא יוצא נגד הגמרא, הרב גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא היה דבר כזה, גפני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי התרגלתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבא חייב לזון את ילדיו, לכו לעבוד. אבות צריכים לפרנס את הילדים שלהם, זו הלכה מפורשת. אתה נגד ההלכה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא אסתום. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> "זכור את יום השבת לקדשו", זו גם הלכה מפורשת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". אבא חייב לפרנס את ילדיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חנוך, אני רוצה לסיים את דבריי. תן לי לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה של עשר דקות, נתכנס שוב בשעה 9:30. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חנוך, אני רוצה לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסיימי את דבריך אחרי ההפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:20 ונתחדשה בשעה 09:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אנחנו חוזרים. בבקשה, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה שהיה כאן לפני כן, שגרם להפסקה הזאת, הוא בדיוק הסיפור כולו. הרי גפני, אתה האיש של מלכודות העוני – תלך, תצא מהחדר. אתה מחולל העוני, אתה מחולל הבערות. אתה זה שבמדיניות שלך, עם זעקות הקוזאק הנגזל, קורע את החברה הישראלית, מחולל עוני, פוגע במשפחות חרדיות. אתם לא תגידו לנו ששימור מנגנוני עוני, שפוגעים גם בשוויון בנטל וגם בכלכלה הישראלית, הם דבר חיובי. זה לא עוזר לנשים חרדיות שרק הן מחזיקות את נטל הבית, לא, זה לא עוזר להן שבני זוגן לא עובדים, לא מפרנסים ולא מתפרנסים. אל תשתמשו בנשים החרדיות, שאתם מונעים מהן להתמודד במפלגה ולהיבחר לכאן. אל תשתמשו בהן כדי להצדיק את העוול הזה. החוק הזה, כמו שהוא מובא, הוא סותר את מהותו. הוא מובא כדי לעודד לא לצאת לשוק עבודה, זה דבר מטורף. אני אומרת כאן שבוועדת הכספים, לקדם חוק מחולל עוני המוני זה טירוף הדעת, חנוך. גם אם אתה נגד לימודי ליבה וגם אם אתה ממציא לנו על כמה חתכים שלא מתגייסים כמו חרדים, כל הפיקציה הזאת לא תשנה את העובדה שבוועדת הכספים להעביר דבר כל כך הרסני כלכלית זה טירוף הדעת. את הכסף הזה שישקיעו בשיקום הגיל הרך, זה היה הרבה יותר הגיוני ונכון. שישקיעו במשפחות צעירות עובדות, זה היה הרבה יותר נכון. זה מה שיתרום לאחדות, זה מה שיבנה אותנו בחזרה וחזק. הינה, הוא חזר, מחולל העוני הגדול חזר. האיש של מלכודות העוני, שמטיף לנו למה אנחנו לא מאפשרים לו לחולל עוני. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. התייחסת אליי, לנושא של לימודי ליבה, חשוב לדייק את הדברים והסברתי אותם גם במליאת הכנסת. התייחסתי ללומדי תורה, מי שלומד תורה. מי שבוחר, בעיניי, להקדיש את חייו ללימוד תורה הוא, מבחינתו ומבחינת עולמו, לא צריך את לימודי הליבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם אם זה 30% מהאוכלוסייה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך את לימודי הליבה. לשיטתו, מדובר בהסחת דעת. אני לא חושב שנכון לכפות דברים כאלה על מי שבוחר ללמוד תורה. לזה התכוונתי, לא דיברתי נגד לימודי ליבה בכלל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> צריך לסבסד את זה? צריך לסבסד אי-יציאה לשוק העבודה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו שאלה של מדיניות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זו שאלה שעולה גם כאן. הינה, זה פוגש פה את החברה, זה פוגש פה את הכלכלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי יסבסד את אותם החבר'ה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי. סבסוד המוני לחברה שלמה בשם איזשהו עיקרון שאנחנו יודעים שלא היה בעבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם, זה לא שכל החברה החרדית שלא מתגייסת, וגם על זה אין מחלוקת, יושבת ולומדת תורה. מי שבאמת יושב ולומד תורה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כמה אחוזים, בעיניך, נכון לומר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע, אני באמת לא יודע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלוש שנים ולא יודעים, אבל כרגע מביאים לפה חוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, אני לא אוהב לדבר על דברים שאני לא יודע. אני לא יודע, לא בדקתי מעולם, לא ראיתי שום מחקר שמדבר על כמה אחוזים בדיוק מתוך - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אולי נביא מחקרים לכאן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכול להיות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אולי כדאי שנהיה מבוססי נתונים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. הכול בסדר, אני מתייחס לנושא של לימודי הליבה ששייכת לי. אני בטח ובטח לא נגד לימודי ליבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל לא סתרת את מה שאמרתי עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מנסה לסתור את מה שאמרת, אני מנסה לדייק את מה שייחסת לי, כאילו אני נגד לימודי ליבה. אני לא נגד לימודי ליבה, אני נגד לכפות על לומדי תורה ללמוד ליבה, זה כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שאלתי שאלה מאוד ברורה. כי כרגע מה שקורה כאן הוא שאומרים שכל החברה החרדית היא חברה לומדת. הרי זה מה שקורה פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שאף אחד לא אומר את זה. גם כשחבר הכנסת פינדרוס הופיע בטלוויזיה, ואני ראיתי את ההופעה שלו בפטריוטים. אחר כך גם גפני הגיע לפטריוטים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> התקדמת יפה, גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר בצורה מאוד ברורה שמי שלא לומד צריך להתגייס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל הקובעים אומרים אחרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זו אמירה מהפה לחוץ, כי זה לא אומר. האם גפני אמר כמה מהחברה לא לומדים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אגב, חנוך, מי שלומד פיזיקה צריך להתגייס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשיטתך זה אותו דבר, לשיטתי זה לא אותו דבר. זה איך אתה רואה את לימודי התורה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, זאת טענה מוזרה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> באמת, חנוך, הכי אמיתי אני שואלת. 20% מהאוכלוסייה, לצורך העניין, מתוכם כמה אתה חושב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 20% – את מסתכלת על החרדים כולם? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כמה אתה חושב לומדי תורה מתוכם? לא כמה לומדים בפועל, כמה צריך להגדיר אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. אני לא בעד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם אנחנו אומרים חברת עילויים מצומצמת כזו, אתם אומרים אין, איפה כל לימודי התורה? צריכים ככה אברכים - - הרי אתם לא מוכנים למספר נקוב, אתם רוצים השתמטות גורפת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, אני לא חושב שהיחס ללימוד התורה במדינה יהודית צריך להיות כיחס ללימוד מקצועות אחרים. בכל זאת, בעיניי, לתורה יש ערך מיוחד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הגבתי על זה, לא דיברתי על זה. חנוך, אני מתעקשת איתך, לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אומר שאמרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם הופכים את לימוד התורה לכלי בו אתם משתמשים להשתמטות גורפת ובערות שלמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה ביזוי התורה, זה ביזוי היהדות, כי מי שאכפת לו מהתורה לוקח ברצינות ואומר מי סך האוכלוסייה. כשבעיניי, נכון שתהיה אוכלוסיית לומדי התורה X. זה לא חברה גורפת, זה גם לא הרוב בה, זה קבוצה מאוד מצומצמת שמגדירים אותה מתוך כבוד לתורה. אבל אין פה כבוד לתורה, יש פה ממש ביזוי התורה לג'ובים וכספים. זה, בעיניי, דבר בזוי לעשות אותו, הוא גם לא יהודי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם על זה אנחנו לא מסכימים. חבר כנסת עמאר, רצית להגיד משהו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נורא אם זה הדבר היחידי שאתם לא מסכימים עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרתי גם בזה, לא אמרתי רק בזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באתי ושמעתי את הצעקות והחלטת להוציא להפסקה. אבל הקשבתי טוב מאוד למשרד האוצר, למה שהעלה משרד האוצר. כשאתה, ככנסת, מביא חוק - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעשות התייעצות סיעתית בחדר צדדי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה שומע את משרד האוצר אומר בצורה הכי ברורה שיש, שיש מגמה של אנשים שהולכים ומתגייסים כי הם יודעים שהם לא יקבלו את ההטבות אם הם לא יתגייסו. אני בטוח שאם נבדוק עכשיו את אותם מתגייסים, שהתגייסו חרדים – הם הלכו לשוק העבודה, הלכו לעבוד. כל מי שרוצה ללמוד תורה זו זכותו, הוא רוצה ללמוד, שילמד. אבל זה לא נותן לו הטבה, לעודד אותו לא לעבוד ולקבל תקציב ושהמדינה תסבסד אותו. לא יכול להיות מצב כזה שמישהו מחליט לא לעבוד והמדינה תבוא ותסבסד אותו על חשבון האחרים, זה לא נתפס באף מקום אחר בעולם. לומדי תורה יש בכל מקום בעולם, אבל אותם לומדי תורה הם לומדים תורה וגם עובדים. אנחנו היום במצב אחר לגמרי אחרי 7 באוקטובר, כשמדינת ישראל זקוקה לכל חייל, אתה שומע את זה וצועקים את זה. אם הבנתי את משרד האוצר, כל חייל מילואים עולה לנו בסביבות 50,000 שקלים? 50,000 שקלים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זאת העלות המשקית. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, 50,000 שקלים. אנחנו מדברים על תקציבים בלתי נתפסים. כמה זמן המדינה יכולה להחזיק מעמד? נסתכל אנחנו. אתם קואליציה, אתם עכשיו יכולים להעביר את החוק הזה, יש לכם את הכוח. אבל יש מדינה מאחוריכם, יש אחריות, יש את הדור הבא. מה אנחנו משאירים לו? האמת, אני מדבר איתך עכשיו על מה אני אומר לנכד שלי מחר כשמדינת ישראל קורסת כלכלית. למה אתם לא מסתכלים על הזווית הזאת, על המצב הקשה שאנחנו הולכים ונקלעים אליו במדינת ישראל? אין למדינה היום יכולת לממן אפילו את המיגון בצפון. שמעתי את החלטת הממשלה שיתחילו בעוד שנתיים-שלוש, זרקו את זה על הממשלה הבאה שתבוא. והחליטו לתת סבסוד. אנחנו ישבנו כאן ואתה ישבת כאן, ואתה נלחמת איתנו שיקבלו הטבות מס בצפון. שר האוצר הגיע והתגאה אני אתן לקו העימות, ובסוף קיבלנו חוק בלי קו העימות. אפילו בלי שני קילומטרים, לא תשעה קילומטרים. למה קיבלנו את זה? כי אין כסף. אם היה כסף, היו מקבלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בגלל שאין כסף. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, אין כסף. אני אומר לך, אין כסף. יש לנו מזל שהשוק הפרטי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עמאר, אל תעשה לשר האוצר את ההנחה שזה היה בגלל שיקולי תקציב, כי זה לא. ההחלטה לא לתת כסף ליישובי הצפון ולא לתת הטבות מס לכל יישובי יו"ש אלא רק לחלק, שעשו להם צ'רי פיקינג, היא לא החלטה תקציבית, היא החלטה שכל כולה מונעת משיקולי אגו פוליטי ויוהרה של שר האוצר. שרצה להוכיח לנו שוב שהוא יותר חזק מוועדת הכספים. למרות שכל ועדת הכספים נעמדה ואמרה לו שזה לא נכון והיא רוצה משהו אחר, הוא הפעיל את הכלים שיש לו כשר אוצר כדי ללחוץ ולהכניע אותנו לתוך המתווה הזה שהוא רצה. אל תיתן לו את ההנחה כאילו זה שיקולי תקציב, כי זה מעולם לא היה בגלל שיקולי תקציב. מעולם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, בדיוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זו ההוכחה שזה לא היה תקציב. 48 שעות – המדינה פתאום קיבלה מיליארדים? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתן לך כדוגמה את העדה הדרוזית. אני חי בעדה הדרוזית ואני מתוך העדה הדרוזית, אתן כדוגמא את העדה הדרוזית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במקרה, הוא רוצה לדבר על העדה הדרוזית. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני נותן לך כדוגמה את העדה הדרוזית. אחת הבעיות הגדולות של העדה הדרוזית הייתה המצב הכלכלי הקשה כשהיה מפרנס יחיד. אנשים לא יוכלו לצאת לעבודה, אין מקומות עבודה ביישובים, היכולת לא התאפשרה לאנשים. הדבר הלך והתפתח, היום אחוז הנשים שלומדות בעדה הדרוזית, מסיימות תואר, הוא כך שכמעט 80% מנשים הדרוזיות שמסיימות י"ב, מסיימות תואר. זה נתון מאוד מאוד גבוה. אחוז הנשים שעובדות היום הולך ועולה, וזה משדר גם למשפחה כי שני מפרנסים בתוך המשפחה זה אחרת מאוד ממפרנס אחד. והמצב מתחיל להשתפר ולעלות כלכלית. אני לא בא לצעוק ולא להגיד לאף אחד, אני אומר שכל מי שרוצה ללמוד תורה זכותו ללמוד תורה. אבל כמדינה, למה אני צריך לסבסד מישהו שמחליט לא לצאת לעבודה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה לא החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> די לחרטט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו לשקר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה לדבר? אתן לך להתייחס, אבל לא ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה באמת חושב שאנחנו מטומטמים? די כבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חאלס, זה לא עובד עלינו יותר. גפני, זה לא עובד עלינו יותר, נגמרו הימים האלה, נגמרו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לחמד לדבר. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, חמד, אתה יודע שלא קורה הרבה שאני מפריע לך, לא קורה הרבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה לא מפריע לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו עמיאל ירחי מפרסם שאתם לא תצביעו על חוק למען חיילים משוחררים, בגלל שלא קידמו חוק גיוס. אתה מבין? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איכס. באמת, אין לי מה לומר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל להגנתך, פינדרוס, אמרת אותי המדינה לא מעניינת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גועל נפש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא קולעים למטרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מעוניין לשמוע את חבר הכנסת עמאר. לסיים, נאור, תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סליחה, שאלה מקצועית. משרד העבודה – איך הוא לא מביע עמדה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי חבר הכנסת עמאר, ואת דיברת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה את שר העבודה פה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> משרד העבודה ידבר? אוקיי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה את שר העבודה פה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> או מנכ"ל המשרד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה גם את שר הבריאות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם אפשר, את השר ואת המנכ"ל של משרד העבודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וגם את שר הרווחה פה, וגם את שר הפנים פה וגם את שרה נתניהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, אתה מפריע לי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם אפשר, גם את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מזכיר הממשלה הגיע לפה – התלוננת. לא הבנתי, מה אתה פתאום? זה אתה התלוננת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפוך, לא התלוננתי. הדבר הכי טוב שקרה לי זה שהוא הגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אתם לא רוצים לתת לחבר הכנסת עמאר לדבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו לא רוצים לחוקק את החוק. מה לא הבנת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא קשור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח שזה קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אנחנו לא מצביעים היום. חבר הכנסת עמאר, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם לא מצביעים אני הולך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שאמרתי, ואני חוזר ואומר את אותו המשפט, מי שלא רוצה לעבוד – לא רוצה לעבוד? זכותו לא לעבוד. אבל כמדינה זו לא זכותי, ואסור לנו כמדינה, לסבסד אותו. הוא לא רוצה לעבוד, שלא יעבוד, שיחיה בסבל וייתן לילדים שלו לחיות בסבל בגלל שהוא לא רוצה ללמוד. אם הוא רוצה ללמוד תורה, אני אומר לכם, הוא יכול גם ללמוד תורה וגם לעבוד. כי אצלנו גם לומדים ויושבים ומתפללים ועושים את כל הדברים האלה, וגם עובדים. לא יכול להיות מצב בו אנחנו כמדינה נסבסד. אני חושב שכשאנחנו מביאים חוק כזה – רציתי לשמוע את העמדה של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד העבודה ידבר אחרי שאתם תסיימו לדבר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המשרדים שיגיעו לכאן יסבירו לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, תודה. נתתי לכם לדבר קודם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אשמח לשאול שאלה את אגף תקציבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, יש פה גם את חבר הכנסת סולומון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שמעתי את משרד האוצר ואת העמדה של משרד האוצר, ואני מכבד את העמדה של משרד האוצר. אני חושב ששר האוצר בעצמו היה צריך להגיע, כמו שהוא הגיע בפעם שעברה, ולהסביר לנו בדיוק את הדברים האלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> וגם שר העבודה, אם אפשר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הבנתי שהוא שלח נציג לכאן שיסביר לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במקרה, זה לא הנציג הכי - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתן את זכות הדיבור שלי, אעביר לו אותה שיסביר לנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה את צבי ידידיה סוכות פה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נציג שר האוצר, שיסביר לנו בדיוק מאיפה הוא יביא תקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סולומון. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> נאור שיר מוכן ששר האוצר, בתנאי שהוא יסביר את זה באנגלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. באמת חלק גדול מהדברים שנאמרו כאן - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אופיר פה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין הצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חוק סבסוד המילואימניקים – יש מצב שהוא עוד יעבור היום, נראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גפני, אם אתה רוצה, אני בא איתך להתייעצות שם. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שלוש נקודות עיקריות ביחס לחוק הזה. חלק מהדברים שנאמרו כאן אני גם מסכים איתם, אבל אני רוצה להסתכל על הסוגיה הזאת מהמבט של לימוד התורה, בסדר? אני חושב שלימוד התורה הוא הכרחי, הוא קיומי לאומה הישראלית. אני אומר את זה בכל פעם שאני מדבר על הסוגיה הזאת. הוא הכרחי, הוא קיומי. אבל צריך גם לקיים את התורה עצמה. אני חושב שבחוק הזה אנחנו עושים את המצב ההפוך, שבו אנחנו מאפשרים לכל אדם, במקרה הזה לכל אישה שעובדת, לקבל סבסוד כאשר הגבר לא לומד ולא עובד. אין פה, בחוק הזה לפחות, התניה שהוא צריך להיות תלמיד בישיבה כדי לקבל. מה שהיה עוד לפני 7 לאוקטובר, שאז החשיבו את העבודה לכאילו שירות צבאי. גם עם זה אני לא מסכים, אבל זה היה המצב. במצב הנוכח יוצא מצב אבסורדי שבו משפחה יכולה לקבל סבסוד בגין זה שהאישה עובדת. יש חשיבות גדולה לזה שאישה תוכל לצאת לעבודה, אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד. אבל העובדה שאנחנו לא דורשים לא עבודה ולא לימוד תורה מהגבר כדי לקבל היא, בעיניי, אבסורד מוחלט ואסור שהדבר הזה יקרה. לא רק שלא נעודד לימוד תורה, הפוך, נגרום לכך שמי שיכול לא ללמוד תורה ולקבל סבסוד יעשה זאת. אמרו את זה גם קודמיי. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה, אני חושב שאם אנחנו אחרי 7 באוקטובר – קודם לכן הייתה סיטואציה אחרת לחלוטין בה אברך או לומד תורה נחשב כמי ששירת בצבא ולכן הייתה התניה, כלומר, עמדו בחוק. החוק הוא ששני ההורים עושים אחד משלושה דברים, אנחנו מכירים את זה, או עובדים או שירות צבאי או בלימוד מכוון לתעסוקה, אקדמיה וכן הלאה. אם אין את אחד משלושת הדברים האלה לכל אחד מההורים, אין את ההתניה הזאת. לפני 7 באוקטובר היה מצב בו האברך – ויש בזה חשיבות, אני לא מזלזל בזה לרגע אחד – נחשב כמי שבצבא ולכן קיבלו. עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, כשהמצב הוא חמור מאוד, אנחנו יודעים מה קורה גם ביחס לחוק הגיוס וגם ביחס למציאות הצבאית והצורך בכוח אדם בצה"ל, אני חושב שאסור שחוק כזה יעבור. חלילה, לא כדי לפגוע בעולמות האלה, הפוך בדיוק. כדי שלימוד התורה יהיה הרבה יותר עמוק, כדי שלימוד התורה יהיה במקום של תורה ועבודה, של מקום שבו אנחנו גם לומדים, גם מקיימים תעסוקה וכלכלה במדינת ישראל וגם מקיימים מצב של שירות צבאי משמעותי לביטחון ישראל. הנקודה השלישית – אני חושב שזה גם מעודד משהו אחר, אני חושב שאמרו את זה גם קודמיי. אני חושב שבמצב שבו אנחנו מסירים את החובה של גבר לעבוד, בלי להתייחס לדברים שאמרתי קודם לכן, אנחנו מייצרים כאן איזושהי פרזיטיות. גם אם אני מניח הנחה שהיא יותר משמעותית בעולם החרדי, יש לי הערכה רבה, אני חושב שרוב האנשים שלא יעבדו, ילמדו תורה. לפחות מי שיחליט לא לעבוד. אני רוצה להניח כך. אבל בלי קשר לעולם החרדי, ברגע שנאפשר כאמירה כללית שגבר לא עובד הוא לא התניה לקבל סבסוד מעונות, אני חושב שאנחנו פוגעים בכל המשק, בעוד ציבורים, בעוד קהלים. אנחנו פוגעים גם בכלכלה, גם ביכולת לתת לאנשים תמריץ כדי לצאת לעבודה ולייצר מצב שבו אנחנו לא מגדלים משפחות עניות, אנחנו מגדלים משפחות שיש להן יכולת כלכלית, משפחות שיודעות לחנך את הדורות הבאים בצורה טובה יותר. לכן אני חושב שהחוק הזה, בנוסח הזה שלו, הוא רע מאוד ולא טוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תודה על הכנות. רק שלא יקראו לך אנטישמי, תיזהר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד העבודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רציתי להפנות שאלות לאגף תקציבים, ממש בקצרה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, ניתן למשרד העבודה לדבר. תן למשרד העבודה לתת עמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, משרד העבודה. << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני היועצת המשפטית של משרד העבודה. קודם כול, אני רוצה להתחיל אולי מהמובן מאליו, אבל שנראה לי שחשוב לפרוטוקול: עמדת ועדת השרים והממשלה בקשר להצעת החוק, כפי שהתקבלה ב-14 בנובמבר 2024, היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית – כמובן, שר העבודה הוא גם יושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה – בכפוף לשני תנאים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שר המשפטים הוא גם שר העבודה, צריך להגיד, כי אין שר. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> יש שר, הוא שר העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מתעקשת לומר שזה לא בדיוק שר. מה לעשות? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> 1. מתן קדימות למעונות למשפחות של משרתי מילואים; 2. תינתן דרגה ייחודית ותוספתית למשפחות משרתי המילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אמרת? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> ההחלטה של ועדת השרים ושל הממשלה בקשר להצעת החוק היא לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכפוף לשני תנאים. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בכפוף לשני תנאים. בכפוף לתנאים אלה, כך כתוב בהחלטת הממשלה: א. מתן קדימות למעונות למשפחות של משרתי מילואים; ב. תינתן דרגה ייחודית ותוספתית למשפחות משרתי המילואים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך זה מתיישב? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, לא. מה העמדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע. מה העמדה המקצועית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הפוליטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, רגע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה פשוט לא מתיישב עם - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה גם לא קשור, זו לא עמדה מקצועית של המשרד, זו עמדה פוליטית. אני רוצה לשמוע מה העמדה המקצועית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, פה היא התייחסה להחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה. את יכולה בבקשה, בשביל מי שלא בקיא ברזי הרזים של זה, להסביר? הבנתי שצריכה להיות עדיפות למשרתי מילואים, פעם אחת. פעם שנייה, למשפחות של משרת מילואים. התנאי השני מדבר על דרגה ייחודית – מה זה אומר? ותוספתית. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> תכף אסביר. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על שני כלים שניתנים למשרד העבודה היום. כיוון שאין חוק לימוד חובה לגילאים אפס עד שלוש, יש שני כלים גמישים שנמצאים היום במשרד העבודה שמטרתם היא לעודד תעסוקת עולים. הכלי האחד, שהוא הכלי המרכזי, הוא מבחני התמיכה. מבחני התמיכה קובעים מהם אותם כללים ואמות המידה שבגינן תהיה אפשרות לסבסד שכר לימוד להורים במעונות היום המוכרים. אני מזכירה שבשים לב שגם אין חוק חינוך חובה, כעיקרון, אולי רוב הילדים לא נמצאים במעונות שיש בהם סבסוד לשכר הלימוד. רק אותם מעונות שמוכרים לצורך סבסוד שכר הלימוד - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפשר נתונים אמיתיים ולא השערות? זה משרד, משרד מקצועי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי. אל תעני לה, בבקשה. כרגע היא עונה לשאלה שלי, את לא תפריעי לה ותיכנסי לה בדברים. תרצי לשאול אותה, תוכלי לשאול אותה אחר כך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סליחה. אין בעיה, בסדר גמור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שתדברי אליה בכבוד שראוי לדבר בו לעובדי ציבור. היא באה לפה להציג עמדה, זו לא העמדה האישית שלה מהבית. בבקשה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> זאת לא השערה, זאת ידיעה, עשינו על כך מחקר לצורך חוק ותקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין בעיה, נתונים. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אין לי נתונים להיום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> מכיוון שהפיקוח על מעונות יום לפעוטות – החלק הפדגוגי עבר למשרד החינוך ב-2022, ומה שנותר במשרד העבודה זה שני נושאים: 1. נושא הסבסוד, מכיוון שהוא בא לעודד תעסוקת הורים; 2. קבלה למעון, יש נוהל אחר שזה לא המבחן שאמרתי שזה הכלי המרכזי. הנוהל האחר שקיים במשרד זה נוהל עדיפות לקבלה במעון במידה והורים רושמים את הילדים שלהם למעון מסוים ואין מספיק מקום וצריך לקבוע סדרי עדיפויות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שאלת מקצועית, למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי את מפריעה לי כל הזמן. היא עונה לשאלה שלי ואת משתלטת על זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני הפרעתי? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן, בפעם השלישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אסיים כרגע לשאול את דבריי ואחר כך, אם תרצי, תוכלי גם את לשאול. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה גם לשאול שאלות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לך אני מפריעה בעצם זה שאני פה, אני מפריעה לך כי אני פה בכלל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זו פעם שלישית שאני פוגש אותך באה להפריע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מפריעה לך מעצם נוכחותי פה, פינדרוס. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה רגע, לוודא שהבנתי. יש את העדיפות בנוהל, נוהל הקבלה, ויש עדיפות בגובה הסובסידיה? אלה שני הדברים שמדברת עליהם ועדת השרים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל חנוך, בגלל זה רציתי להוסיף לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני מנסה להבין. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אלה שני הנושאים שהצעת החוק עוסקת בהם: 1. מבחן תמיכה לסבסוד שכר לימוד במעונות יום מוכרים. שוב, אני אומרת שיש הרבה מאוד מסגרות לפעוטות שאין בהן סבסוד של שכר לימוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ב-75% מהמעונות אין סבסוד. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בזמנו זה היה בערך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, זה סדר הגודל של המספרים. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> לשני שלישים אין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק ל-20% יש בערך. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אבל אני אומרת שאין לי נתוני אמת לשנה הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר כרגע לפי החלטת ועדת שרים - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, תעשה לי טובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השם ישמרנו, אעצור את עצמי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על פי החלטת ועדת השרים, הם רוצים שתי העדפות. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בנוסף. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> נכון. העדפה אחת בנוהל הקבלה. זאת אומרת, מגיע מישהו ממשפחה של משרת מילואים, אמורה להיות לו עדיפות בעצם הקבלה על פני מי שלא משרת מילואים. זה דבר ראשון. דבר שני, ועדת שרים אומרת אני רוצה שתהיה דרגה ייחודית-תוספתית, זאת אומרת, שהסבסוד עבור משפחות משרתי המילואים במעונות שכן מסובסדים יהיה גבוה יותר מסבסוד של לא משרת מילואים. הבנתי נכון? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> הבנת נכון. יחד עם זאת, שני הדברים האלה נעשו בנהלים שלנו בכפוף לכך שעומדים גם בתבחינים. אתחיל עם התבחינים, תכף חגי יעשה לכם יותר סדר כי הוא איש המקצוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם את אשת מקצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא יועצת משפטית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע. היה חשוב לי לציין את זה שהיא אשת מקצוע, למרות היותה יועצת משפטית. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> לא באתי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה ויכוח עתיק יומין. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> לא כדי לשנמך את עצמי, אלא רק להגיד שחגי הוא באמת איש היחידה. כעיקרון, מבחני התמיכה מבקשים משני ההורים לעמוד באחד משניים. בגדול, יש עוד כמה תנאים. אבל בגדול, או שמדובר בהורים עובדים או שמדובר בהורים שלומדים לימודים מוכווני תעסוקה או במוסדות תורניים. תכף אגיד בכפוף למה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם, לשיטתך, כדי להטמיע את ההחלטות הללו של ועדת שרים יש צורך לכתוב את הדברים הללו ברחל בתך הקטנה בנוסח החוק או שאת אומרת שזה בא לידי ביטוי כבר, כמו שאמרת, בנוהלי משרד העבודה ולכן אין בזה צורך? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> תלוי מה יהיה נוסח החוק בסופו של דבר. מאחר שהיום הנוסח מחייב ששני ההורים, גם אותו הורה שיוצא למילואים וגם ההורה השני, יעמדו בתנאים האחרים. כלומר, שיהיו הורים או עובדים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעצם, זה משנה את התנאי הזה, נכון? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> זה משנה לפחות בקשר להורה אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן צריך שזה יופיע בנוסח החוק ברחל בתך הקטנה, נכון? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> זה לא חייב להיות, ניתן לבחון גם תיקון בתוך מבחן התמיכה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם אנחנו רוצים להיות בטוחים, אז שזה יהיה בנוסח החוק. אבל אני אומר שכשזה יהיה בנוסח החוק, זה בהכרח יגרור אחריו תיקון במבחן התמיכה. אם אחכה לתיקון במבחן התמיכה, אז תיאורטית אני יכול לאפשר מצב שבו הדברים האלה לא מתממשים. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> כעת מבחני התמיכה הם בהתהוות, מכיוון שאנחנו מכינים את מבחן התמיכה לשנת תשפ"ז והם טרם פורסמו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, בסדר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אני מצטרף לשאלה של חנוך, מה העמדה שלכם? עדיף שזה יהיה בתוך נוסח החוק או עדיף להשאיר את זה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא עוד לא דיברה על העמדה, היא אמרה רק את עמדת ועדת השרים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני שואל בעמדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה שלי היא מה היא חושבת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מחכה בסבלנות לשאול שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רק אני רוצה לומר, זאת לא עמדה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני גם יכול להתפרץ, הכול בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איש המקצוע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חנוך, היא לא סיימה לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד, היא לא נתנה פה את עמדת המשרד לחוק. זה מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, לשיטתך. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אמשיך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה את עמדת ועדת שרים, עכשיו היא תמשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. בבקשה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> כעיקרון, אמרנו, מדובר בעידוד התעסוקה של שני ההורים. המבחן שונה בשנת התשפ"ב, כאשר לפני כן המבחן בא לעודד תעסוקת נשים אבל דרש מההורה השני, כלומר מהאב, כן לעסוק באיזשהו עיסוק. או עבודה או לימודים מוכווני תעסוקה או להיות במוסד תורני. כאשר הנושא של המוסד התורני נבחן בבג"ץ בשנת 2015 ובג"ץ לא התערב בקשר לאותו תנאי. אבל המדיניות שנקבעה בתשפ"ב בקשר לשני ההורים באה עם הוראות בחוקי העבודה שיצאו מנקודת הנחה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שהאב מפרנס והאישה בבית. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> לא. תני לי עד הסוף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בסדר. אני רואה שקשה, אני יודעת שלא פשוט לך כאן, אבל אני גם רוצה להבין את העמדה של - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את תשאלי את אנשי משרד הרווחה שאלות בזמנך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין בעיה, סליחה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> משרד העבודה, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> כעקרון, כבר מ-1988 אנחנו יכולים לראות שהחוקים לפחות מנסים לתת זכות גם לאב ולא רק לאימא. מתוך הנחה שככל שמעודדים גם את תעסוקת הגבר, בסופו של דבר גם תעסוקת האישה תעלה. גם אם זה בקשר לרתיעה מהעסקת נשים. אם אנחנו מסתכלים על חוק עבודת נשים, על ההתפתחות במתן תקופת לידה והורות, בהתחלה זו הייתה רק זכות נשית, לאחר מכן היא הפכה לזכות של גבר. לאחרונה הוא גם תוקן באופן כזה שלפחות שבועיים גם האישה וגם הגבר יכולים להיות ביחד בתקופת לידה והורות. בסופו של דבר, המגמה הזאת תמשיך. הדבר השני שחשוב לומר בעניין הזה זה שמבחן התמיכה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה בהמשך למגמה שתיארת? היא מסבירה את העמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. כי חבר הכנסת בליאק יושב פה ורוצה לשאול שאלות, וגם אחרים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ברור, כולנו רוצים לשאול. ולדימיר, אתה מבין שעמדת משרד העבודה חשובה לנו, נכון? אנחנו כולנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אמשיך, בסדר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אמרתי את עמדת הממשלה עד כה ואני מנסה להסביר את הדברים שהביאו לכך שבעצם המבחן מדבר בסופו של דבר על שני הורים. אני אומרת שזה גם תואם את המגמה של חוקי העבודה בישראל. אם מסתכלים על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אם מסתכלים על חוק דמי מחלה לילד ואם מסתכלים על חוק עבודת נשים, אנחנו רואים מגמה שנותנת את הזכות – אני קוראת לה יותר זכות הורית ופחות זכות של אישה, זאת על מנת כן לחולל שוויון נשים בעבודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> ניקח כדוגמה את חוק עבודת נשים כשאנחנו מדברים על תקופת לידה והורות. עכשיו הזכות ניתנת גם לגבר, בעבר זה לא היה. לכן מה שהיה בתיקון בשנת 2022 בא ביחד עם המגמה וחקיקת העבודה שרואות חשיבות לכך שנותנים את הזכות לשני ההורים.,כמו שאמרתי, המטרה של המבחן הייתה לעודד תעסוקת נשים, אבל תמיד נבדק מה העיסוק של ההורה השני. שימו לב שאנחנו נמצאים במבחן תמיכה והמשאב מוגבל, לא רצו לתת את המשאב הזה למי שאינו עובד או לא בעיסוק אחר. גם לימודים במוסד תורני נחשבו לעיסוק אחר לצורך העניין הזה. רק אומר, מבחינת הסקירה, תיקונים שהיו במבחן משנת 2022 עד היום בעקבות פסיקת בג"ץ. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> לימוד במוסד תורני נחשב כעיסוק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אתה תשאל בתורך, אחר כך. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> התשובה היא כן, גם היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אני מאוד מבקש. תהיי איתי רגע, גברתי, אני מנסה לנהל את הדיון בצורה מסוימת, אני מבקש לא לענות לשום שאלה עכשיו. תסיימי את הדברים שלך עד הסוף, אחר כך נשמע את איש המקצוע שיושב לצידך, כפי שהגדרת אותו, ואחר כך נפתח את זה לשאלות של כולם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ונשאל את כולם שאלות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כולל את משרד העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. בבקשה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אגף תקציבים עוד לא הציג, לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא הציג. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא הציג. יש שאלות לאגף תקציבים ותהיינה גם לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. גברתי, תמשיכי בבקשה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2024 בנוגע לחוק הגיוס, וכן בחינה של הנושא ביחד עם משרד המשפטים לצורך העניין, תוקן מבחן התמיכה כך שבקשר לאותו תבחין שנוגע למוסד תורני, הוא הותנה בהסדרה של המעמד של אותו הורה שלומד במוסד תורני מול הצבא. כפי שהוגדר בתוך מבחן התמיכה, יש כמה היבטים, שאלה של גיל, שאלה של פטור, שאלה של נמצאים בישיבת הסדר לצורך העניין וכו'. זה תיקון אחד שנעשה והוא נכנס לתוקף במרץ 2025. בנוגע לפסיקה האחרונה של בג"ץ, שעליה מדברים היום, ב-26 באפריל 2026 הורה בג"ץ למשרד העבודה לבחון את אופן תיקון מבחן התמיכה כך שהסדרת המעמד תחשב כתנאי סף בקשר לשאר התבחינים. כלומר, גם אם מדובר בהורה עובד או הורה לומד בלימודים מוכווני תעסוקה, גם שם נדרש המשרד, בהתאם לפסיקת בג"ץ, לבחון את האופן. כשמוסיפים את זה למבחנים של תשפ"ז, בתשפ"ו זה כבר לא יהיה רלוונטי. כמובן, זה ככל שהתנאי ייכלל. אנחנו פועלים בהתאם לפסיקת בג"ץ. זה יהיה בקשר לכלל ההורים בקשר לשני התבחינים האמורים. אתה רוצה להגיד עוד משהו? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חגי צריך לדבר, זו העמדה המקצועית. אתה אמור לתת את העמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא יגיד לך מה אתה אמור ומה אתה לא אמור. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ראש אגף עידוד תעסוקה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתחיל בצורה מאוד מאוד ברורה. בדרך כלל, מגיעים לפה נציגי המשרדים להביע את עמדת המשרד. דיברה היועצת המשפטית – נכון? את היועצת המשפטית של המשרד – היא הציגה ואמרה את הדברים. האם יש לך מה להוסיף על הדברים הללו כעמדת המשרד? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא. היא אמרה גם הרבה היבטים מקצועיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין, תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, עמדת המשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר שאין לו מה להוסיף. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. יש לי שתי שאלות לאגף תקציבים ושתי שאלות למשרד העבודה. קודם כול, לאגף תקציבים. לפי הנתונים שאני מכיר, 47% מהגברים החרדים היום לא משתתפים בשוק העבודה. לפי ההערכות שלכם, כמה זה עולה למשק השנה? כמה זה יעלה בשנים הקרובות? זו שאלה אחת. שאלה שנייה – הטענה שהיעדר סבסוד למשפחות החרדיות בהן הגבר לא עובד פוגעת בתעסוקה של נשים. האם במהלך שנת 2025 יש איזשהו נתון שמעיד על ירידה בתעסוקה של הנשים החרדיות? למיטב הבנתי לא, אבל יכול להיות שיש לכם נתון אחר. למשרד העבודה גם שתי שאלות. קודם כול, באופן כללי אני חושב שאם אנחנו רוצים לתת קדימות למשרתי מילואים, אז אין שום סיבה להעביר את החוק הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מאוד מאוד ברור. אבל שוב, אני רוצה שתחדדו. אם באמת יש כוונה של ממשלה, כשאני לא מאמין, לתת קדימות למשרתים, אם זה מחייב או רצוי שזה יופיע בנוסח של החוק. זו שאלה אחת. שאלה שנייה – האם היה קיצוץ ב-2025 או ב-2026 בתקציב עידוד התעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהמשך לשאלה של חבר הכנסת בליאק, אני חושב שהמדרג הולך חוק ואז נוהל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. אסביר לך, חנוך, מה עלול לקרות, לדעתי. יעבירו את החוק, המשתמטים יקבלו סבסוד ומתישהו יתקנו את מבחני תמיכה. אם, חלילה, הממשלה הזאת תמשיך אחרי הבחירות, אז מבחן התמיכה לא יתוקן. זה מה שיקרה בסוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע. אתם רוצים שאלות – תשובות, או שאתה רוצה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות – תשובות, אחד-אחד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתייחס לשאלה על תעסוקת נשים חרדיות. ככלל, נשים חרדיות בסדר גודל של 25 השנה האחרונות – שיעור התעסוקה שלהן גדל בצורה מאוד משמעותית. זו גם מגמה מאוד מאוד חריגה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כלומר, המגמה לא השתנתה. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> אגיע גם לשנה הזו, אבל אני כן רוצה להגיד שהמגמה מאוד מאוד חריגה, לחיוב כמובן, ביחס לעולם. זו תופעה מאוד ייחודית. לדבר הזה היו כל מיני תורמים. אחד התורמים זה סבסוד מעונות היום, אבל הייתה גם ההכנסה של הכשרה טכנולוגית למוסדות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> השאלה שלי אחרת, אחדד. בעקבות פסיקת בג"ץ, אחרי שהסבסוד בוטל. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו לא רואים שינו בנתונים בשנה האחרונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא רואים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> החל מחודש מרץ 2025 אנחנו לא רואים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, בסדר גמור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ולדי, השאלות שלך מאוד בעייתיות, אל תשאל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. הרב גפני, בבקשה, רצית להתייחס. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נאור היה קודם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל לא קיבלתי את כל התשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא קיבלת? בבקשה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> התייחסת לעלות הכלכלית של שיעור התעסוקה הנמוך. אין לנו פה מספרים מדויקים אבל, כמובן, ששיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה הוא אחד האתגרים הכלכליים הגדולים ביותר שעומדים בפני מדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל היו לכם הערכות תקציביות לגבי זה. << דובר_המשך >> נטע בר זיו: << דובר_המשך >> אולי נוכל לחדד. אבל בוודאי במבט צופה פני עתיד, עם השינויים הדמוגרפיים, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה להגדלת ההשתתפות של החברה החרדית. בעיקר אוכלוסיית הגברים, שבאמת שיעור ההשתתפות שם הוא יחסית נמוך וכניסה שלהם לשוק העבודה זה באמת אחד האתגרים שאנחנו מתריעים עליהם השכם והערב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר גמור. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> המסמך של יוגב, הוא כימת את זה בתחילת הדיונים של הגיוס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יוגב וידידיה חתמו - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ולגבי השאלות שלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, יש תור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> משרד העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, משרד העבודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לגבי תקציב הסבסוד – לא היה קיצוץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא היה קיצוץ? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא, הורים מקבלים סבסוד רגיל. לגבי המילואים, אם זה יהיה בחוק או לא זו שאלה שהיא בעיקר משפטית, דבי תתייחס. רק אגיד שכיום בנהלים יש לזה התייחסות, זאת אומרת, הקדימות קיימת בנוהל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל, כמובן, המדרג הוא החוק ואחר כך מבחני תמיכה וכו'. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> אני אומר "האם החוק צריך לכלול?" זאת שאלה שהיא בעיקר משפטית. רק אגיד שכבר היום הדברים האלה כן כתובים בנהלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> קודם כול, אולי לא הבנתי בהתחלה אבל ככלל, תיקון מבחני תמיכה במסגרת חוק – אומנם זה קיים, אבל זה לא משהו שנהוג. כי מאחר שלא מדובר בזכות כמו חוק לימוד חובה, שאז זה ניתן לכלל הילדים, זה ניתן לחלק וזה נעשה בהתאם לכמה תבחינים. המבחן אמור להיות גמיש בקשר לכלל התבחינים, לא רק בקשר לעניין הזה. ככל שמכניסים נושאים שהם בחוק, זה רק מקשיח את היכולת של הממשלה. כל ממשלה נכנסת לבחון את המדיניות שלה בקשר לתעסוקת הורים במסגרת מבחני התמיכה. לכן באופן כללי, מבחינה משפטית ומקצועית, מבחן התמיכה אמנם זה מבחן התמיכה לגופים אחרים, שתלוי בתקציב הפנוי באותו זמן וזה לא משהו – עקרונית, יש תקציב בכל שנה ושנה, אבל מתישהו הממשלה יכולה להגיד יש פחות תקציב או אין תקציב. קביעת תנאים של מבחן תמיכה במסגרת חקיקה זה משהו שפחות רצוי. יחד עם זאת אגיד כך, זה לא שזה לא נעשה מעולם. לעניין ילדים בסיכון, שם כן נקבעה זכות להיות במעון ולכן ניתנת השתתפות. מטעם משרד הרווחה, לא מטעם משרד העבודה. אבל ברמה העקרונית, זה משהו שהוא לא רצוי. ככל שרוצים להכניס, זה משהו שכבר עשינו, גם להורים יחידים יש זכות בחקיקה להיכנס למבחני תמיכה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין פה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> לא. זה קיים בחקיקה אחרת, בחוק הורים עצמאיים זה קיים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איך זה? מה גובר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. חברת הכנסת לזימי, תרשמי את השאלות ותשאלי אחר כך. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> נשאלתי את השאלה אם כדאי במבחן תמיכה או לא במבחן תמיכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. השאלה הייתה לא אם כדאי. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בחוק. סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה הייתה מה עדיף, מבחינתך, בחוק או במבחן התמיכה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אני אומרת. באופן כללי, גורמי המקצוע וגם, ככלל, הממשלה מעדיפה שתהיה לה גמישות עם הכלי של מבחן התמיכה. מכיוון שלא מדובר בזכות מוקנית ומכיוון שזה תלוי תקציב. יחד עם זאת אני אומרת, זה גם בקשר למה שכתוב היום בחוק, אם יש חוק כזה, אז ניתן גם מבחינת משרד העבודה – אני לא מדברת על משרדים אחרים – להכניס גם תנאים אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה .יש פה שאלה של הייעוץ המשפטי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> השאלה היא אם במצב שבו כן מעגנים בחקיקה חלק ממבחני התמיכה, לא נכון שבאמת, גם לגבי דברים אחרים, המסגרת הנוקשה תהיה בחקיקה. לדוגמה לגבי מה שנשאל על משרתי מילואים. לא כל המבחנים, אבל לפחות המסגרת, שלא רוצים להשאיר אותה לגמישות של הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכל זאת, יש פה החלטת ועדת שרים, היא אישרה את זה בכפוף לתנאים הללו. זאת אומרת, היא באה ואמרה אני מאשרת עם א' וב'. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתנגדים עקרונית, אני רק עונה לשאלה מה בסופו של דבר בא לעשות מבחן התמיכה ומה הוא עושה כשזה מעוגן בחקיקה. אני חושבת שהשאלה של היועצת המשפטית היא קצת יותר רחבה. מאחר – שוב, אני מזכירה – שרוב הילדים, כנראה, לא נמצאים במסגרות שהן מסובסדות. וקובעים חקיקה שהיא בקשר לאותם פעוטות שנכנסים לאותן מסגרות שהוחלט לגוון, שיהיה סבסוד בהן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אבל זו לא בעיה, כי זה המצב היום. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> זה נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> א-אפריורית יש סבסוד למעון מפוקח במחיר, כי הוא מפוקח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חנוך, אני רשומה לשאול שאלות? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> זה לא מדויק ותכף אגיד למה זה לא מדויק. יש חוק פיקוח על מעונות יום לפעוטות – שנחקק בשנת 2018, לדעתי – שעניינו שיהיה פיקוח, ויש פיקוח של משרד החינוך על כלל המסגרות של שבעה ילדים ומעלה. זה לא אומר שכל הילדים שנמצאים בתוך המסגרות האלה של שבעה ילדים ומעלה מקבלים סבסוד, רק אותם ילדים שנמצאים בתוך הקבוצה הזאת של הילדים שנמצאים במעונות יום של שבעה ילדים ומעלה, רק קבוצה קטנה של ילדים מקבלים את הסבסוד. אני בכלל לא נכנסת עכשיו להצעת החוק. לכן כשמקבלים באופן כללי מבחני תמיכה במסגרת חקיקה – אני שמה את הדברים על השולחן כדי שאתם כמחוקקים, כמובן, תשקלו את הדברים – צריך לשים את הדברים על המאזניים ולהבין גם את המצב הזה. רוב הילדים לא מקבלים את הסבסוד גם אם הם עומדים בתנאיםרוב הילדים נמצאים במסגרות שהן מה שנחשב פרטיות, כלומר, הן יכולות להיות בפיקוח אבל הם לא מקבלים סבסוד. למעט משפחתונים, המשפחתונים הם בפיקוח משרד עבודהכל שהם מקבלים סבסוד או ככל שיש סכנה מיידית לילדים, מי שנכנס שם לפעילות זה משרד עבודה. משפחתונים הם מסגרות מתחת לשבעה ילדים. זו החלוקה בינינו לבין משרד החינוך. אין לנו התנגדות להכניס את התנאים בתוך החקיקה. לנו, כמשרד העבודה, אני לא יודעת מה העמדה של משרדים אחרים. יחד עם זאת, באופן כללי הכנסה של תנאים בחקיקה של מבחני התמיכה פוגעת בגמישות של אותם מבחנים באופן כללי, במדיניות של הממשלה ושל השרים שמשנים את החקיקה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפשר שאלת הבהרה לזה, חנוך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע. חבר הכנסת בליאק, שאלותיך תמו? כן. בבקשה, שאלת הבהרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אלה לא כל השאלות שלי, אני שואלת שאלת הבהרה למה שהיא אמרה כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק אחת, כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אם אני מבינה נכון, אנחנו כרגע מעגנים בחוק סעיף בתוך מבחני התמיכהשיהיה ברור. זאת אומרת, לפי רמת הכנסה למשק בית, מה שנותן תיעדוף אוטומטי למשפחות מרובות ילדים כשרק אחד מבני הזוג עובד. בעצם כרגע, אנחנו שמים בתוך החוק קטגוריה שהיא קבועה במבחן התמיכה. בעוד, נגיד אימהות יחידניות נשארות מאחור. << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> לא. החוק קובע - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע. תני לי לומר לך, אני לא טועה פה במה שאני אומרת. אני מקריאה את זה ואני רוצה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, יש חוק שכבר חוקק וקבע עדיפות להורה עצמאי. לכן זה כבר קיים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל כתוב כאן על אף האמור בכל חוק. על אף האמור במבחני התמיכה. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> מבחני תמיכה זה נוהל. זה לא. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> החוק של הורה עצמאי קיים כבר היום ונותן קדימות להורה עצמאי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נותן קדימות, זאת אומרת, כרגע אנחנו יודעים שלא ישנו במבחן התמיכה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם לפעוטות בסיכון יש היום קדימות בחוק. אלהה שני המצבים שהמחוקק כן התערב במבחני התמיכה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כדי שלא יורידו את זה מתוך מבחני התמיכה יאורטית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, קיבעו את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי בעצם החוק גובר על מבחן התמיכה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתה חשובה לי רק ההבהרה הזאת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה קיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רציתי רק לקבל את ההבהרה הזאת וטוב שאת אומרת את זה. בסדר. << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> ביקשו ממני רק להבהיר שבנוסח הצעת המחליטים כתוב שהתמיכה של הממשלה היא בהצעה טרומית. אני רק מבהירה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור, זה תמיד ככה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> בנוסף, גם בהמשך להחלטת הממשלה הזאת ולפניות של נשות המילואים בפורומים שנעשו, הוכנסו התנאים דרגה ייחודית וקבלה כבר במבחני התמיכה של השנה, הם כבר בתוקף. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, זה מחייב את שני ההורים או להיות הורים עובדים או להיות הורים שלומדים בלימודים מוכווני תעסוקה או במוסדות לימודים או במצבים ייחודיים שנמצאים בחוק, כמו תקופת לידה והורות או האבטלה, שיש כמה תנאים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה במבחנים היום? << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> היום, כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה ישתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, חבר'ה, תודה. << דובר_המשך >> דבורה ספיר אלעזר: << דובר_המשך >> מה שאומר השינוי, בגדול: את כל המבחנים שקיימים תכתבו בקשר לאם או בקשר להורה עצמאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, רצית להתייחס? << אורח >> איילת עירון: << אורח >> תינתן אפשרות התייחסות? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם לי יש שאלות. אחר כך, מתי שתגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי את, גברתי? << אורח >> איילת עירון: << אורח >> ביקשתי אפשרות התייחסות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, כשיגיע תורכם תוכלו להתייחס. כרגע יש עדיפות לחברי הכנסת לשאול את השאלות שלהם. בבקשה, הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הרבה שנים אני נמצא כאןוני רוצה להגיד, אני זוכר כמה עשרות שנים שהיה פה דיון, גם בוועדות הכנסת וגם במליאת הכנסת, על נשים חרדיות שלא יוצאות לעבודה. אני זוכר את התקופה הזאת הסבירו לנו באריכות מה המשמעות של העניין מבחינה כלכלית ומה המשמעות של העניין לגבי המשק הישראלי ושצריך לעשות כל מאמץ על מנת שנשים חרדיות תצאנה לעבודה. זה היה אחוז נמוך, באופן יחסי, לעובדים במשק. אני תמכתי בכל הדברים שהיו, גם יזמתי דברים. אני חושב שעד היום יש בעיות שלא נפתרו בכלל בתעסוקת נשים. אישה משתכרת פחות על אותה עבודה מאשר משתכר גבר. לא נפתרו כל הבעיות, הייתה התקדמות גדולה. היום אנחנו מדברים על זה שנשים חרדיות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אם הן יכלו להיבחר, יכול להיות שהיה להן קול פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר פה בלי שייכנסו לדבריי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עומד על דבריך, ולכן גם הייתי צריך להפסיק את הדיון בפעם הקודמת שהתנהל. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא התכוונתי לזה. אני מתנצל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כל פנים, הייתה התקדמות במהלך השנים האלה, אני יכול להגיד בוודאות. הייתה התקדמות גם בתעסוקת נשים כללית, לא מספיק אבל הייתה התקדמות, והייתה התקדמות דרמטית בתעסוקת נשים חרדיות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחוז הנשים החרדיות שיוצאות לעבודה הוא אחוז מאוד מאוד גבוה, גם מבחינת ההשכלה, גם מבחינת התעסוקה, גם מבחינת השכר אפילו. יש התקדמות, מה שלא היה פעם. הצעת החוק שאני חתום עליה, בין היתר, מדברת על אישה עובדת. המשמעות של העניין היא שאם יהיה מצב כזה בו אישה שיש לה ילדים לא תוכל להכניס את הילד שלה למעון, או על כל פנים, תצטרך לממן בכסף גדול, חלק גדול מהן לא תצאנה לעבודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא משתקף בנתונים, הרב גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תן לו להשלים, מר בליאק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי מושג. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, אין לך מושג. בוא נסתמך על נתונים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסתכל בנתונים, אין נתון אחד שאמרתי שהוא לא נכון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שיש, בדיוק שאלתי על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני מבקש לתת לו לדבר. אחר כך, אתם רוצים? תתייחסו למה שהוא אומר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא דיון, כי נהיה מזה פה צעקות אחר כך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שום צעקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברור לגמרי, אנחנו עכשיו גם לא נראה נתון כזה, נראה אותו בהמשך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה? זה בוטל בסוף 2024 וב-2025 אנחנו לא רואים ירידה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, הרב גפני. בנתון שיש להם, תסתכל אם אותם ילדים המשיכו, אם ילדים אחרים באו במקומם, כמה יצאו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש לך נתון כזה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא אמור להחזיק את הנתונים האלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכן שאלתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אני מעוניין לתת לרב גפני לסיים את הדברים שלו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני פחות חכם מאחרים שקוראים קריאות ביניים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרו את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני מכיר את החברה החרדית יותר טוב מאחרים, מאלה שקוראים קריאות ביניים. אני אומר בוודאות, אין לי בכלל ספק בעניין, נשים רבות תבחרנה להישאר בבית. לא יכול להיות שיחזיקו שני ילדים ויוציאו עליהם הוצאות גדולות, כשלפעמים המשכורת לא תהיה כדאית. לא תהיה אפשרות לצאת לעבודה, מה שאנחנו רואים, כל המגמה הזאת. זה לא יקרה מהיום למחר, זה יקרה מהיום לעוד שנתיים. זה יקרה, זה תהליך הפוך מכל התהליך שהורגלנו אליו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למי תהיה אפשרות לצאת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרקש. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מבינה מה הוא אומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אחר כך תשאלי. גם אתה, חבר הכנסת שטרן. בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה יהיה הפוך מהתהליך שהורגלנו אליו. מה שאמרו לנו זה נכון, שתהיה פגיעה קשה במשק, מכיוון שתהיה קבוצה גדולה של נשים שלא תצאנה לעבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, עכשיו יש פגיעה קשה במשק, כי הגברים לא עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, העמדה הובהרה, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו יש פגיעה קשה במשק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל גם אם הוא חושב אחרת ממך, מותר לו לדבר, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא צריך לחשוב, יש נתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לדבר, אבל הנתונים מראים אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אבל אתה מפריע כל הזמן. כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החוק הזה לא מדבר בכלל על גברים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שהוא מדבר על גברים, הוא מנציח השתמטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, החוק הראשי מדבר על נשים, החוק שלכם זה רק גברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק. אנא מכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצא. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רק יכול לתאר לעצמי שהיה מגיע לפה חוק או היו מגיעות תקנות, או כל גורם אחר שהוא גורם חוקי שצריך אישור של הכנסת, כשהיה מתחיל דיון על מה עושה בן זוגה של האישה שעליה מדובר, שהיא אישה עובדת – היו פה צעקות עד השמיים. אני לא רוצה להביא את הדוגמאות בגלל שאני לא רוצה - - - אני זוכר היטב מה היה פה כאשר באו וחיטטו בעניין של מה עושה בן זוגה של האישה שעליה מדובר, שהיא אישה עובדת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בטח. אבל אתה פה 30 שנה, איך תזכור? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החוק הזה גם תורם למשק הישראלי, גם תורם לכל המגמה הזאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איך הוא תורם למשק? מעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, שאלה. למה? יש לו ידע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, צריך לתת לו לדבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין בעיה. רק מרגש אותי איך הוא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמו ששמרתי שלא יפריעו לך, ככה אני עושה אותו דבר איתו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם תורם למגמה הזאת שנשים תצאנה לעבוד. שתוכלנה להתקדם גם מבחינת ההשכלה, גם מבחינת העבודה, גם מבחינת המציאות הזאת שנמצאת שם. הבנתי למה יש צעקות. לא חשוב, אמרת לי להתנהג יפה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה? תגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך להתנהג יפה? זה לא מתפקידי להגיד לך איך להתנהג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד את זה - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את זה במילים אמיתיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב שמקצועית, זה חוק שצריך לאשר אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, אני מדבר על כל התהליך, של עשרות שנים, שאת זה הסבירו לי. כשבאתי לפה לא הבנתי בכלכלה, הייתי חבר ועדה פה ובאו אנשי אגף התקציבים ובאו אנשי משרד העבודה ובאו אנשי המשרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולמדת לאט-לאט, אתה אומר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לאהסבירו לי שיש חשיבות עליונה לעשות כל מאמץ שאישה תרצה לצאת לעבוד, שאישה תעבוד, שתהיה לה המציאות - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> האישה כבר יצאה, מה עם הגבר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי אם לא אתה, הגבר שמונע מנשים לרוץ. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, לא אעיר לך שוב. באמת, מאיפה החוצפה להיכנס בדברים של חבר כנסת? מאיפה החוצפה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי אם לא הגבר שמונע מנשים לרוץ, יחוקק חוק שעוזר לנשים? ברוך השם, באמת יש אותך. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את כן, הסתכלתי, לכן אני מסתכל עלייך. ואמרת את זה גם למיקרופון, וזו פעם שנייה. כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הנתונים ברורים, הם חד-משמעיים. החוק הזה מדבר רק על המקרה הזה, אם אנחנו מעודדים את האישה מבלי שאנחנו בודקים את כל הדברים מסביב. אנחנו עוד נדבר על המסביב, זה לא קשור לחוק הזה. החוק הזה מעודד נשים לצאת לעבודה, מעמיד להן את הנתונים שעל פי הקריטריונים מגיע להן, לאותן נשים, ולא בוחנים את בן זוגה של האישה הזאת. מה הוא עושה, מה הוא לא עושה. זה דבר שלא נתנו אף פעם לעשות אותו, ופתאום עכשיו נכנסים לעניין הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> משרת, לא משרת. כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה יש את הצעקות האלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגיד, אבל כל אחד מבין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. מי עוד רצה לשאול שאלות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני, אמרתי לך שיש לי שאלות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לי יש שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרקש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נתת לו לפני, הוא עקף אותי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חנוך, אבל אמרת שאשאל את השאלות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נאור, הסכמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את תשאלי, לא אמרתי שלא. כולם רוצים. בבקשה, אתם רוצים שאחליט? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הייתי לפני גפני, מה השאלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שירי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בבקשה, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בקטע טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק בקטע טוב, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. קראתי לכם ממשלת האפוקסי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> סופר גלו, לא אפוקסי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל רגע, אני סוטה מזה. מה שמדהים בהסבר שלך, כשבאמת אתה יודע כמה אני מחבב אותך, זה חוק החרדים השלובים. ככה אני קורא לזה. מצד אחד אתה מדבר רק על נשים פתאום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, פתאום. פתאום קם אדם בבוקר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תבדוק את ההיסטוריה שלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש מישהו שבדק את ההיסטוריה שלך פה, זה אני. החל מ-1948. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הספקת הכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. מצד אחד אתה רוצה שהנשים תצאנה לעבוד. מצד שני, אתה לא נותן לנשים לרוץ ולהיבחר. זה בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל רק הוא דואג להן, כפרה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצד שלישי, אתם רשימה רק של גברים. מצד רביעי, אתה לא מדבר על זה שגבר צריך לצאת לתעסוקה. אמר לך ולדימיר – כי הוא גם מחבב אותך, אני אגיד לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר לך, לא כי אנחנו באים נגדך - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, אתה בצרות היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא בצרות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושים לו רע בפריימריז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כי הנתונים שהוצגו לפני שנכנסת הם הפוכים לגמרי למה שאתה אומר. אחרי הפסיקה, לפני הפסיקה, הם הפוכים. אין בעיה, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה וכולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, פשוט אם אתה רוצה לחוקק את החוק רק על פי הנתונים, אני אומר לך, אני בעד, אני לא מגיש אפילו חצי הסתייגות. תודה רבה, ואיך אתה אוהב להגיד? שבת שלום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר שבת שלום באמצע השבוע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אני, זה אני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוהב להגיד. אתה לא אוהב להגיד? אם אתה רוצה לחוקק רק על פי הנתונים, תאמין לי, כל האירוע הזה מיותר. אבל אנחנו לא בחקיקה למען הנתונים, אנחנו בבליץ חקיקה. אגב, גם התבשרתי – כשצחקתי אתמול במליאה כשאמרתי ללכת לאוהד טל, כולם אמרו – חוק הכשרות הולך לוועדה של אוהד טל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אין לתאר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול אמרתי את זה בצחוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחר כך תגיד שלא מקשיבים לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מה זה מודה לכם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש שתפסיק לעשות צחוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתם עוד לוקחים אותי ברצינות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עדיף, במקום שנבכה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו לחלק הרציני. אני מבקש, והפעם, גברתי היושבת, היועצת המשפטית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שנקרא פליטת פה פרוידיאנית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אני לא מסתיר. כששלומית פה, אני לא מעז לחשוב על זה, אבל אתה יודע. אני מבקש לקבל הצגה של שוק התעסוקה אל מול ההנחות. אנחנו רוצים להבין מי מקבל הנחה, מי יוצא לעבודה, איזה מגזרים, איזה מגדרים. סתם. בואו נבין, כי צועקים חברינו, אחינו החרדים, שאנחנו תמיד, איך אנחנו? המורה מאופקים. במקום מבחן בוזגלו, מבחן המורה מאופקים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זו לא המורה, זו הגננת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין כמה אנחנו קלגסים כלפי המורה מאופקים, אני רוצה להבין את שוק התעסוקה. אני רוצה במיוחד להבין את פילוח התעסוקה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר על הגננת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בכל פעם זורק לי, איך אתם אכזרי לב למורה מאופקים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הגננת מאופקים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> גננת, לא מורה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הגננת משדרות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משדרות? לא, מאופקים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מאופקים. אנחנו מכירים את ההיסטוריה שלך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזכות אלמוג כהן וסולומון, יש לאופקים את 235 המיליון, אל תשכח. זה היה רק בזכותם. אבל זה לא משנה. אני מבקש גם לקבל את פילוח תעסוקת הגברים, ספציפית. כי אמנם פה מדברים רק על נשים, כל אחד והזה שלו, אני מעוניין לדבר על הגברים. כי מאוד מאוד חשוב לי להבין איך מדינת ישראל תתקיים עם 50% אבטלה במגזר הכללי. סתם מעניין אותי , אני לא יודע, איך יהיה פה אור? איך יעשו פה שיפוצים? איך יטוסו כולם פה? סתם מעניין אותי לדעת כלכלה. כי גפני עשה הרבה שיעורים, הוא 30 שנים פה בשיעור כלכלה, אני רוצה להבין חברה מתוקנת שמתמודדת עם 50% אבטלה. מה היקף הסבסוד השנתי במעונות היום? גם ההשפעה על המשק והפריון לגבי שוק התעסוקה, כמה אנחנו מפסידים כשלא יוצאים, כשכן יוצאים, איך החקיקה הזו תתכנס. הצגה של מפת התעסוקה והפריון והפערים בשוק התעסוקה. סתם הערה לגבי מה שאמרת לגבי ההערות של ועדת השרים לחקיקה בנוגע להעברה או אי-העברה של החוק. זה דבר והיפוכו, אי-אפשר להגיד אנחנו רוצים לתת למשרתי המילואים – התנאי למשרתי המילואים בכניסה ובמבחני התמיכה – ובחוק עצמו להגיד בדיוק הפוך. זה לא עובד. אני לא יודע איך מכנסים את זה. אבל אפתור לך את הבעיה מראש, ולכולנו, אף פעם מה שכתבו כתנאי בוועדת שרים - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שבועיים בכולל – אתה תבין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. שבועיים בצבא – כולכם תבינו. האמת, לא שבועיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הייתי ולא הצלחתי להבין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, לא שבועיים. אני רוצה לראות את אייכלר עושה 90-80 ימים בשנה ואז תבוא לדבר איתי על זה. בסדר? והייתי שמח להעביר אותו טירונות, שמח. תאמין לי, הוא היה יוצא חייל מספר 1. אני רוצה להקל על השאלה ששאלתי כי זה לא תנאי באמת, אנחנו פה במרוץ הסמכויות, מה שנקרא. זה לא באמת תנאי, עשינו את זה בעבר וזה לא משנה. המשך יום טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> צריך לתת לאייכלר להגיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע מה משרד התקשורת יעשה בלי סגן השר אייכלר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. בבקשה, חברת הכנסת פרקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי כמה שאלות, כמובן, בנוסף לחבריי בוועדה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אורית, סליחה, אף אחד לא רשם את השאלות שלי. הוועדה – אין בעיה. אני רק אומר, חנוך, אף אחד לא רשם את השאלות שלי. אני שמח שלא משנה מה עשינו בשלוש השנים האחרונות, זה נשאר כחוט השני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה אומר שלא רשמו? << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> אנחנו כן רשמנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת פרקש. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי כמה שאלות. קודם כול, יש לי שאלות משפטיות לפני שאפנה לגורמי המקצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. שאלות משפטיות, תפקידן לא פה. שאלות משפטיות נשמע אחר כך, עם עמדת משרד המשפטים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל דווקא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מאפשר שאלות משפטיות כרגע. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה אתה לא מאפשר שאלות משפטיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי כרגע יש שאלות לגורמי המקצוע. אם את לא רוצה לשאול את גורמי המקצוע, אעבור לאנשים הבאים שכן רוצים לשאול את גורמי המקצוע. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לקראת חוות הדעת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת פרקש, פשוט מאוד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל, חנוך, אתה ממציא את הכללים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני ממציא, בסדר. פה, עכשיו, לא תהיינה שאלות משפטיות. שאלות משפטיות יוצגו כאשר יהיה - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כאשר יהיה דיון משפטי נוכל לשאול את השאלות המשפטיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נשמע את עמדת משרד המשפטים ואחר כך יהיה אפשר לשאול שאלות משפטיות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע שמענו את עמדת אגף תקציבים ואת עמדת משרד העבודה, והשאלות כרגע מופנות אליהם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. אבל אני כן רושמת לי שכאשר יהיה החלק המשפטי נוכל לשאול שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם מבחינת הייעוץ המשפטי של הוועדה. בסדר, מאה אחוזים. אני רוצה לשאול כמה שאלות משפטיות, מאחר שבאמת החוק הזה לא עומד על שום משענת מקצועית. דבר ראשון, מה הם הצעדים המקובלים לעידוד תעסוקה של גברים שנעשים במדינת ישראל? אנחנו יודעים שיש בעיה באוכלוסייה הערבית, אבל בעיקר באוכלוסייה החרדית, הנתונים מדברים על 55% בלבד של תעסוקה שתלך ותתגבר ככל שיהיה חוק-יסוד: לימוד תורה, כמו שנאמר כאן קודם. מה הם הצעדים שעושה המדינה לעידוד תעסוקת גברים, כאשר הצעת החוק הזו עושה ההפך, משלמת בגין אי-תעסוקה. דבר שני, עוד שאלה עובדתית לאגף תקציבים, מהם הנתונים שיש אצלכם לגבי ההערכות, ככל שיש, לגבי שיעור תלמיד הישיבה שבאמת בישיבות, מבחינת אברכים חייבי גיוס? מנתונים שאני יודעת, 70% מהאברכים חייבי הגיוס בכלל לא נמצאים בישיבות. הם עובדים בשחור, עושים ככה, עושים ככה, ועכשיו גם נממן וניתן להם קדימות בסבסוד למעונות. גם עובדים, גם עובדים בשחור, גם לא משלמים מיסים וגם נסבסד אותם בסבסוד המעונות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא 70%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 70%. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה 72%. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם כך ואם זה כל כך מבדח אותך, הרב גפני - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> די, די, אני חוזר בי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באמת יותר מ-70%. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> 74%. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אני רוצה לשאול שאלה. למה שלא נכניס להצעת החוק הזו איזשהו שסתום, איזשהו שלייקס, שאומר שאנחנו נוודא שהבעל הזה יושב בישיבה. בכרטיס נוכחות, בכל מיני, בטביעת אצבע, במשהו. אנחנו משלמים 300-200 מיליון שקלים מכספי המיסים שלנו, כשהמילואימניקים שלנו קורסים, בואו נוודא שזה לא לאנשים שגם מעלימים הכנסה ממדינת ישראל. כי תלמידי ישיבה הם בכלל לא, וצריך לשים את דברים על השולחן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נקרא לזה סעיף שלישי בשלייקס. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. דבר שלישי, אנחנו הרי לא רוצים עד כדי כך לגנוב, נכון? מי שכבר עובד וגם גונב מיסים, אז אנחנו לא אמורים לממן את המעונות שלו בנוסף. עזוב שהוא כבר לא עושה צבא. אני רוצה קצת להיכנס לעומק לנושא המעונות הממשלתיים. זו שאלה שמופנית אני לא יודעת למי, אולי לכם, משרד העבודה. אנחנו יודעים שמראש אנחנו מדברים כאן על משאב מוגבל, הוא משאב בחסר. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> המעונות עצמם? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המעונות עצמם. מה קובעת הצעת החוק הזו? היא עושה עדיפות למשפחות של אברכים חייבי גיוס פעמיים, פעם אחת בשער הכניסה למעונות – כי אין מספיק מעונות, ופעם שנייה בשכר העלות של המעונות. זה מה שעושה הצעת החוק הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק ההפך לפי התנאים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא להפך, בכלל לא, אדוני היושב-ראש. היא אומרת שעל אף האמור במבחני תמיכה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל את שמעת כשהם אמרו לך את הקריטריונים של ועדת השרים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היא לא הייתה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הקריטריונים של ועדת השרים לתמיכה הם שגם בנוהל הכניסה למעונות יש עדיפות למשפחות של משרתי מילואים, וגם תנאי שתהיה דרגת סובסידיה גבוהה יותר וייחודית למשפחות של משרתי מילואים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מתנגש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, אבל אתה מבין שזה מתנגש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה לא? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. אחרי שהערת לי, יושב-הראש, הערה מאוד חשובה, אני רוצה בכל זאת לדקדק. לנו יש כאן הצעת חוק שאין בה חצי מילה מהחלטת ועדת שרים. לפי מה שאני יודעת, חוק גובר על החלטת ועדת שרים במדרג החוקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל התנאי לתמיכה הוא בדיוק זה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, תן לי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא היית פה, התייחסו לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה פה דיון של 20 דקות עם היועצת המשפטית של משרד העבודה, אם נכון לקבע את הדברים הללו בהוראות החוק או להשאיר את זה בנוהל התמיכה שכבר קיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, היא הציעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, התנאים האלה כבר קיימים בנוהל. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. אבל אני בכל זאת מתעקשת להתייחס למה שכתוב לפנינו. כבר הייתי מספיק אצל רוטמן, שאמר לי לא, נתקן את מח"ש, נכניס לפה סעיף של עצמאות – ולא קרה כלום. אני רוצה להתייחס לא לדמיונות, למה שכתוב פה, לא למה שאנחנו שואפים. גם אתה, יושב-הראש, רצית להקל עם תושבי הצפון בהטבות מס, ואני חיזקתי אותך, מה זה עזר לנו כשבסוף זה לא נכנס להוראות החוק? עכשיו אני רוצה לדבר מציאות. מה שכתוב בסעיף 2 להצעת החוק מאוד מאוד ברור: על אף האמור במבחני תמיכה לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה, ושתיים, בשביל השתתפות בעלות השכר, בשני הדברים האלה משפחות של אברכים חייבי גיוס יהיו קודמים. זה דורס הטבות אחרות למילואימניקים שלא עולות לדרגה של חוק, וזה דורס את החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה שמילואימניקים יקבלו עדיפות. צריך לפחות להסתכל נכוחה על מה שכתוב פה, אנחנו דורסים כל עדיפות אחרת. אם לא נתקן את החוק הזה פה, אדוני היושב-ראש – ואני אתמוך – זה לא קיים. אפשר לדבר עד מחר, זו האמת. אני רוצה לחזור אליכם במשרד העבודה ולהבין. כמה משאב מוגבל במדינת ישראל זה מעונות היום הציבוריים? מה הביקוש מול ההיצע? כמה אנשים בממוצע, ביישובים שהם לא חרדיים או ביישובים אחרים – או מבחינת הנתונים, כמה זוגות מגישים? כמה זוגות מתקבלים? ממה שאני רואה בנתונים שלי, אבל אני רוצה לתקף אותם, מתוך 66% מהיהודים שהם לא חרדים, רק 28% מצליחים להתקבל למעונות הללו. בעוד שמהמגזר החרדי 70% מתקבלים בזכאות, גם בשאר המעונות וגם בהנחות למעונות. איך זה יכול להיות? מה תהיה המשמעות של החוק הזה עכשיו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אורית, אני יכול להוסיף מילה לשאלה שלך? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי הנקודה שהעלית חשובה. הייתי שמח אם אפשר, בהמשך לשאלה, להוסיף לנו את הפרישה הפיזית. איפה יש מעונות מפוקחים במדינת ישראל, באילו ערים, כי זה משמעותי מאוד. תודה, אורית. << אורח >> דבורה ספיר אלעזר: << אורח >> חשוב להגיד, יש מעונות מפוקחים שהם לא מקבלים בהם סבסוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדברת על מעונות מפוקחים שמקבלים בהם סבסוד. כי מה שאנחנו עושים פה, אין לו שום קשר לזכות תעסוקה של אישה, כלום. אין שום בעיית תעסוקה, לא של נשים חרדיות - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש קשר, יש קשר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש קשר הפוך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש קשר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין קשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, בוקר טוב, אני מבקש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין שום נתון, ושאלתי את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא יכולת להביא לנו סנדוויצ'ים, לימור? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> חילקתי להלומי קרב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רואים מי אכל. נו, בחייאת. בתיאבון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אכלתי? ראית אותי אוכלת? תירגע. גם בעד כל הון שבעולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. אירגע על בטן מלאה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הרי זו תפילת שווא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, אתם רוצים שנסיים? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השאלה הנוספת שלי היא שאני רוצה, אם אפשר, פילוח ל-20 השנים הבאות לפי הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית. אנחנו יודעים את האחוזים, אנחנו יודעים שכל אדם מגיל 18 חייב גיוס אבל הוא לא משרת. לפי הנתונים שיש היום, בגידול הזה של האוכלוסייה, בגידול הטבעי הזה של האוכלוסייה. אנחנו יוצאים לדרך עם החוק הזה כשהעלות שלו היא 300-200 מיליון שקלים בשנה, מכספי המיסים שלנו. האם זה נכון? כמה העלות הזאת תתפתח עם השנים? הרי אנחנו יודעים שבעוד 25-20 שנה נקום בבוקר וכל ילד שני יהיה חרדי, פטור מגיוס, שיישב בבית ואנחנו צריכים לעודד את אשתו כשהוא יכול לצאת לעבודה. או במקרה היותר גרוע, ש-70% יוצאים ועובדים בשחור. גם נשפוך עליו עוד כסף כדי לעודד גם גניבת מיסים, גם השתמטות מגיוס, גם השתמטות מישיבה. זה מודל פנטסטי. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, אני באמת לא מבינה למה – באמת, השר צריך לקרוא לו – הרב עובדיה יוסף אמר להם אנחנו נעזוב את הארץ? לאן הוא יעזוב את הארץ? לאן? איזה מדינה עוד תיתן לו כאלה פינוקים? מי ייתן לו את זה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> הרב עובדיה יוסף לא אמר דבר כזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא הרב עובדיה יוסף. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא הרב עובדיה יוסף, סליחה, זיכרונו לברכה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הבן שלו. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, אני מתנצלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימת? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בינתיים, כן. אבל אתה לא מרשה לי את השאלות המשפטיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לשאול – אלה שאלות מקבילות למשרד האוצר ולמשרד העבודה – האם לפי איך שאתם רואים את החוק הוא הולך לעודד תעסוקה? שאלה ראשונה. מה הצפי שלכם לעידוד תעסוקה? אם כל מה שנאמר כאן הוא הרציונל של עידוד תעסוקה, אז אני רוצה לשאול. ואני רוצה לשאול את זה הן ביחס לגברים והן ביחס לנשים. האם הוא עונה – חגי, זה גם אליך, לא רק לאוצר – לבעיית ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה? האם החוק הזה עונה על מטרה ברורה? אני רוצה לשאול איפה אתם מזהים במשרד העבודה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וגם שירות בצבא. האם זה גם עונה על שירות בצבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הנושא של שירות בצבא לא יידון פה. זה לא חוק הגיוס פה, זה לא האירוע פה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלעזר, אתה יודע שאני איתך על הגיוס על מלא, אבל אני רוצה לשאול. אלעזר, אני בשאלות, אני רק רוצה להסביר. סליחה, אני מצטערת, אני רוצה רגע, להגיד כאן משהו. ברור שיש כאן מיסוד השתמטות, זה ברור לכולם. אבל כרגע השאלות שלי הן שאלות שקשורות לרציונל, כביכול, של החוק, ואני רוצה להבין את עמדות המשרד המקצועיות. האם העמדה המקצועית נפלה לחלוטין תחת מה שקורה כאן, או שיש עוד מקצועיות. וחשוב לי לשאול את זה. אני רוצה לשאול איך משרד העבודה מזהה את הפערים בשוק העבודה ואיך החוק הזה מסייע נוכח הפערים והאתגרים של המשק הישראלי בשנים הקרובות. על מבחני התמיכה אתם שאלתם, עדיין יש לי השגות ואני כן חוששת שהחוק הזה, בהווייתו, מייצר מצב שיאפשר משחק לא נכון במבחני התמיכה. גם בכניסה למעונות. אם נראה בסופו של דבר יצירת מנגנונים, חקיקה ואבולוציה, מעונות מפוקחים יהפכו להיות מעונות סקטוריאליים שדרכם יהיה אפשר לקבל סבסוד מלא. וכל החברה הישראלית תיאלץ להיות ב-75% הנוספים, שהם מעונות פרטיים. כשגם לקחו מאיתנו את כל הסיפור של מעונות מפוקחים על ידי המדינה, שאנחנו יודעים שנסגרים יום-יום בגלל המצב הקשה, והם גם יעברו אבולוציה דרך משחק נוסף במבחני התמיכה – עתידי – שבו אלה פשוט יהיו מעונות לחרדים כדי שהם יוכלו לקבל סבסוד. ואנחנו גוזרים באמת מיתה על אחריות המדינה על הגיל הרך. לדבר הזה, אני רוצה להגיד, יש השלכות. חנוך, אתה פה בוועדת הכספים, לא משנה מה עמדת הקואליציה, ההשלכות המתגלגלות של החוק הזה, הן על אחריות המדינה לגיל הרך והן על הסיפור של יציאה לשוק עבודה, תכנון משק לטווח רחוק, כל הדבר הזה, מוטרפות לחלוטין. אני רוצה לקבל תשובות. אם אפשר, תשובות עומק. וגם אם אין תשובות עומק, תגידו נבוא לדיון הבא עם נתונים. ננהל על זה דיון. אני מבטיחה, חנוך, לא להתפרץ לדברים ולקבל את הנתונים כמו שהם. ללמוד. אבל יש פה שאלות אמיתיות לטווח רחוק, שאני חושבת שהן שאלות מהות על מה קורה פה עם הסוגיות הללו. השתתפות בשוק עבודה של גברים חרדים, סוגיות הכניסה לשוק העבודה של המשק. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה את לא מתייחסת לנשים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, אני מאוד מקפיד פה, פשוט באת עכשיו. אין פה את ההתפרצויות האלה כמו שיש לפעמים בוועדות אחרות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא ידעתי, סליחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שאלנו על נשים וכבר ביקשנו נתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם תרצי, אתן לך להתייחס אחר כך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כבר ביקשנו נתונים של נשים לפני כן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הנתונים שיש אצלנו מראים שאין בעיית השתתפות. להפך, חוק סבסוד המעונות נועד מלכתחילה - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> איזה נתונים? היא התייחסה אליי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רוצה שהם יציגו את זה כמו שצריך, לא את מה שיש לי ממחקר עם הארגונים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל הרציונל, וגם הוצגה פה עמדה משפטית שתומכת בזה, בעבר נשים היו בבית, נכון? וגברים יצאו. לכן החוק הזה היה כדי לעודד אותן לצאת לשוק עבודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, גברים חרדים לא יצאו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע. לא, לא תעוותו את זה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן, הם לא יצאו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ההשתמטות ההמונית של גברים חרדים משוק העבודה ומגיוס לא הייתה ככה בעבר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם לא יצאו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, עם כל הכבוד, אנחנו כאן בדיון שמטרתו לשאול שאלות את גורמי המקצוע, דעותינו האישיות פחות חשובות כאן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זאת אבולוציה חולנית שנוצרה כאן, שאנחנו גורמים לשרת אי-יציאה לשוק העבודה. אבל הרציונל של החוק, ככתוב, זה שבני הזוג יצאו לעבוד, שניהם. פה אנחנו, בעצם, אומרים אנחנו רוצים לשמר את אי-יציאת הגברים החרדים לשוק העבודה, ברציונל. זה עיוות גדול. אני אכן גם רוצה לקבל את הנתונים על הנשים, כמו שביקשנו בתחילת הדיון. וזה, כמובן, נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה, שאלה אחרונה. אני רוצה לקבל את סך העלויות. ואם אפשר לקבל הערכה של העלויות של החוק הזה וההשלכות לא רק לתקציב הנוכחי, אלא באמת בהקשר הזה של כלכלת העתיד לעשור הקרוב. אתם עושים ניתוחים כאלה. מה ההשלכות התקציביות למשק בחוק הזה, הצפי של דבר כזה. למשל אנחנו יודעים שאי-גיוס חרדים זה דבר שעולה באופן נקי 10 מיליארד שקלים בשנה, באופן עקיף כ-30 מיליארד שקלים בשנה עולה לנו ההשתמטות. רק על סיפור של אי-הגיוס. מה עם הדבר הזה? כמה חוק כזה יעלה למשק בטווח של עשור? של שני עשורים? וגם, כמובן, הערכה עכשיוית. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני, לפני זה, אולי רק כדי להמשיך, קצת להרחיב את השאלה האחרונה של נעמה, וגם אורית דיברה על זה. דיברו על 300-200 מיליון. אני חושב שההשלכות – מה שחשוב לנו, גם בהינתן הדמוגרפיה, מה ההשלכות העתידיות, גם העקיפות, לא רק הישירות. אני רוצה להגיד שפעם, כשחשבתי שצריך לתת לחרדים לעשות מה שהם רוצים וששליש יצאו לשוק העבודה, יוג'ין קנדל, שהיה היועץ של נתניהו, דיבר איתי על הבדלים שבין 1.5 מיליארד ל-9 מיליארד. שאלתי אותו, איך הבדל כזה? אז הוא אמר לי, בלי לימודי ליבה ההשתלבות שווה 1.5 מיליארד, עם לימודי ליבה זה 9 מיליארד. זאת אומרת, זה ההבדל. לכן אני שואל, למרות שהיושב-ראש שמנסה לצמצם את החוק הזה רק למה שקורה בתוך המעון, מבחינת ההשלכות שיש לעניין הזה גם על המוטיבציה של גברים, לצורך העניין, להשתלב בשוק העבודה. ללמוד לימודי ליבה כדי להשתלב טוב יותר בשוק העבודה. אנחנו מכירים את הפוטנציאל הגדול מאוד שיש בחברה החרדית, שהוא פוטנציאל כמו בכל חברה במדינת ישראל, ואנחנו מכירים את אי-הניצול שלו. אני חושב, למרות שאני מבין שזה לא הדיון, זה לא חוק הגיוס, אבל אין ספק שיש לו השלכות גדולות מאוד על חוק הגיוס. וגם את זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון. בשורה התחתונה, אין ספק שזה מעודד השתמטות. אני רוצה להגיד משהו, לצטט את מה שאמר חבר הכנסת גפני ולהגיד על זה. גפני אמר זה תהליך הפוך מהתהליך שאנחנו הורגלנו אליו. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו רוצים ליצור תהליכים הפוכים ממה שהחברה החרדית הורגלה אליו. אולי גם ממה שאנחנו הורגלנו אליו בשביל לסבסד אותם. אולי גם ממה שאנחנו הורגלנו אליו, שלימוד התורה הוא מה שהם מלמדים אצלם ולא מה שמלמדים אצלנו. אצלנו, אני מתכוון בציונות הדתית, כאילו זאת תורה אחרת. אנחנו גדלנו על תורה ועבודה בהקשר של הדבר הזה, ככה כתוב על שתי לוחות הברית של בני עקיבא. על זה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, על זה חינכו אותנו. וגפני צודק, אנחנו רוצים לשנות את התהליכים שהם הורגלו אליהם. זה לא סתם שהיושב-ראש אמר פה לא דנים בחוק הגיוס, בגלל שאני מניח שגם הוא מבין את ההשלכות הישירות שיש לזה על החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו פשוט לא המומחיות של הוועדה הזאת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז, אני מקבל את זה. אני רק אומר שלפני שבוע ראש הממשלה, לשמחתי, ביקר בחטיבת חשמונאים וחגגו את הלוחמים החרדים, בצדק. אבל גם על זה נאמר, גם על ידי רח"ט תומכ"א – קומה מתחת, סליחה – שאין ספק שהסנקציות משפיעות לחיוב על המוטיבציות לגיוס. ומה שאנחנו עושים כאן, אנחנו כאילו עושים את ההפך. אני חושב שככלל, החברה החרדית, שבצדק מעלה על נס את המשפחתיות שבה, לא יכולה פתאום לבודד את האישה מתוך המשפחה. לא מהבעל ולא מהילדים. לכן גם כאן אני חושב שנכון יהיה לדבר על ההשפעה של האי-עבודה או סבסוד של המעונות, אם אנחנו מדברים על זה באופן ישיר, על המשך אי-העבודה וגם, כמובן, ההשתמטות של הבעל וגם של הילדים. זאת אומרת, מה קורה למשפחה שגדלה על מודל של אב שלא משרת – אני לא רוצה כרגע אפילו ללכת אם הוא עובד בשחור או הוא לא עובד בשחור – שלא ממצה את הכישורים הרבים שיש לו ונאלץ לעבוד בעבודות הרבה יותר נמוכות בגלל שהוא לא יכול לעבוד בעבודות רשומות. מה הדברים האלה עושים. אני מניח שזה גם יבוא לידי ביטוי כשתתנו את הנתונים של העלות הכוללת, הישירה והעקיפה, של החוק הזה. אני מוכרח להגיד שקצת קשה לי. אגיד משהו שאולי פחות מבינים, החתום הראשון על החוק הזה זה מי שמגדיר את ישראל כמדינת אויב, גפני, קוראים לו אייכלר. אני לא יודע למה הסכמת לחתום יחד איתו כשאתה יודע. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא לא חתום על החוק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה חתום על זה, הוא הוביל את זה. אבל יכול להיות שתגיד שאפשר להתנתק - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא לא הוביל את זה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גפני, אולי אפשר להתנתק גם ממשרד האוצר, אם אפשר להתנתק מהמשטרה בהקשרים האלה. בשורה התחתונה – גפני, לא היית פה, ציטטתי אותך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר, לא חשוב, נסתדר גם בלי הציטוט שלי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה חשוב. גפני, זה חשוב. יכולתי לצטט אותך הרבה, שאלת גם מה זה תורם. את זה עוד לא ציטטתי, אבל ציטטתי שאמרת שזה תהליך הפוך ממה שהורגלנו אליו. אתה יודע שאנחנו צריכים לשנות את מה שאתה הרגלת אותם אליו ואני באמת שמח שבאת לכאן. תודה בשלב הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנשי המקצוע, מכיוון שהיו פה הרבה שאלות, אני מבקש שאת התשובות לשאלות שנשאלתם עליהן פה כרגע ואת כל מה שהתבקשתם, תגישו לוועדה בכתב עד תחילת השבוע הבא. אם אין לכם את הנתון, תגידו אין את הנתון. אבל אני מבקש התייחסות לכל אחת מהשאלות, בסדר? זה דבר ראשון. נמשיך ונתכנס בנושא הזה בשבוע הבא, אז גם יהיה דיון משפטי. מי שלא יצא לו לדבר הפעם, יוכל לדבר אז. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:56. << סיום >>