פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 949
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ב בסיון התשפ"ו (07 ביוני 2026), שעה 14:00
סדר היום:
<< הצח >> פרק י"ד (שדות תעופה בשיתוף המגזר הפרטי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
דניאל שוורץ
–
רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר
עופר אלישר
–
מנהל אגף אסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
סיגלית ברקאי
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אורי מתוקי
–
מנהל חטיבה ארצית תחבורה ציבורית איגוד התחבורה, ההסתדרות החדשה
יעקב יופה
–
משנה לסמנכ"ל לתעופה, חברת נתיבי ישראל
פסח ברנד
–
עו"ד בכיר, לשכת היועמ"שית לרשות שדות התעופה
אסף בן-מיכאל
–
סמנכ"ל מבצעים בפועל, רשות שדות התעופה
אורי אביב
–
יו"ר אגודת התעופה הכללית, אגודת התעופה הכללית
אורון שוורץ
–
עו"ד, חבר ועד האגודה, אגודת התעופה הכללית
אברהם סמוביץ
–
סגן ראש המועצה, מועצה אזורית עמק יזרעאל
ייעוץ משפטי:
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק י"ד (שדות תעופה בשיתוף המגזר הפרטי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1924 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אני פותח דיון בנושא פרק י״ד שדות התעופה בשיתוף המגזר הפרטי מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו 2026 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1924. משרד האוצר, אתם רוצים לפתוח? בבקשה.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
היושב-ראש, תודה רבה. דניאל שוורץ, אגף התקציבים במשרד האוצר. כמו שהיושב-ראש הציג, החוק נכלל בתוכנית חוק ההסדרים, בתוכנית הכלכלית שהוגשה במסגרת התקציב המדינה, והחוק פוצל לוועדת הכלכלה במסגרת עבודת ועדת הכנסת.
החוק הוגש אומנם במסגרת התוכנית הכלכלית, אבל יש לציין שהוא נכתב בשיתוף פעולה מלא ביחד עם משרד התחבורה ועם רשות התעופה האזרחית, וכך הוא גם הוגש. אני אעבור בקצרה על החשיבות שלו בכמה שקפים קצרים, ואז כמובן נמשיך בדיון.
(הצגת מצגת)
לגבי המצב בישראל כרגע מבחינת התעופה האזרחית, אנחנו לא חווים את זה ביום-יום עדיין, אנחנו חווים את זה בגלל המלחמה, בגלל משברים שהם יותר נקודתיים, אבל בטווח הארוך מצבנו מאוד קשה. נתב״ג, גם אחרי שהוא יורחב, נקווה שכמה שיותר מהר, בתוכנית הפיתוח של רשת, יגיע בסוף למקסימום הקיבולת, שזה באזור ה-40 מיליון נוסעים. הוא יגיע לשם, לפי התחזיות, 2034, 2035, לא הרבה אחרי, בכל אופן.
כשאנחנו נגיע למקסימום הקיבולת של נתב״ג, היצע הטיסות יהיה מאוד מוגבל, וכמובן אנחנו נראה את השלכות של זה. גם אם אנחנו מתחילים לרוץ על הקמת שדות תעופה נוספים, כבר אז אנחנו באיזשהו איחור מסוים, כבר איחור של שנה. אבל ברור לכולם שככל שאנחנו לא נתקדם עם השדה המשלים לשדות התעופה הנוספים, ברגע שנתב״ג יתמלא בעוד כעשור, אפילו פחות, התעופה האזרחית תיקלע למשבר חמור של מחסור בהיצע.
מחסור בהיצע, חוץ מזה שיהיו אנשים שירצו לטוס ולא יוכלו, המשמעות תהיה עלייה מהירה מאוד במחירי הכרטיסים. כמו ששגם ראינו לפני עשור, כשהיה שמיים פתוחים, שההיצע הורחב מאוד, והייתה ירידת מחירים מאוד מהירה, אנחנו גם רואים את זה, לצערנו, בשנים האחרונות, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא.
זה קצת שונה, בגלל שפה זו מלחמה ולא רק בעיה של תשתיות. אנחנו רואים שבגלל שיש מחסור בהיצע, חברות תעופה זרות לא רוצות לבוא לפה, כי יש הגבלה על היקף הטיסות בנתב״ג, מסיבות כאלו ואחרות, מטוסים אמריקאים ודברים דומים, אנחנו רואים עלייה מהירה מאוד במחירי הכרטיסים.
בחרבות ברזל ראינו בחודשי השיא, עלייה של עשרות אחוזים לכל היעדים. ואחרי עם כלביא, חודש מול חודש, עשו בדיקה, המחירים עלו במאות דולרים לכל יעד. לדוגמה ניו-יורק, עלייה של 700 דולר. שבוע למשפחה של ארבע-חמש נפשות שרוצה לטוס לניו יורק, 3,500 דולר, 4,000 דולר, בשקלים, זה כמעט 10,000 שקל, רק עבור חופשה. וזה מה שאנחנו נראה אם אנחנו לא נפתח עוד שדות תעופה נוספים במדינת ישראל.
כרגע בהחלטת הממשלה קבעו שני מקומות שבהם צפויים לקום שדות תעופה. אחד הוא בדרום ואחד בצפון. הראשון ברמת דוד, בצפון, איפה שהיום יש שדה צבאי, קיבולת הנוסעים שלו כרגע היא 20 מיליון נוסעים, ושדה תעופה בצקלג, שעשו לו בחינות נקודתיות איפה בדיוק הוא יקום, אבל זה באזור –שדרות, נתיבות, קריית גת, בדרום הארץ. שם קיבולת את הנוסעים, ו-10 מיליון נוסעים.
שדות תעופה זה לא רק הגדלה של היצע הטיסות, ולא רק הגדלת הקשרים הבינלאומיים שבין ישראל לעולם, זה גם תנופה כלכלית אדירה למקום שבו זה מפותח. יש סביב שדות התעופה, עשרות אלפי מטר רבוע של שטחי תעסוקה ואחסנה, חיזוק של ענף התיירות באזור, פתיחה של עשרות אלפי משרות, הן עובדים של השדה והן עובדים מסביב לשדה שמספקים לו שירותים. וכמובן, בשביל להקים שדה, אתה לא רק מקים את השדה, גם פיתוח תשתיות תומכות, ועוד מסילות שמגיעות לשם, מחלפים, כבישים, שכל תושבי האזור נהנים מהם.
בואו נעבור על כל החלטות של הממשלה, אבל הממשלה כבר הרבה מאוד שנים מבינה את החשיבות של שדה נוסף.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אתה רוצה ללכת להחלטה הסופית?
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
כן, ההחלטה הסופית היא שהשדה הוא בצקלג ברמת דוד, ושהשדה מוקם באמצעות שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הממשלתי, מה שמכונה PPP. גם המעורבות של המגזר הפרטי, מעוגנת בהחלטות הממשלה לאורך למעלה מהעשור האחרון. שורה של החלטות. למעורבות של המגזר הפרטי יש מספר יתרונות משמעותיים, שאנחנו נציין את הבולטים שבהם.
א' – התייעלות. כיום, מי שמפעיל את שדות התעופה בישראל זה רשות שדות התעופה. וכניסה של מתחרים חדשים, מפעילים נוספים, בשתי השדות הנוספים, תוסיף התייעלות לדעתנו ושיפור של השירות לאזרחים והורדה של מחירים בכלל השדות. הן בשדות החדשים, אבל גם נתב״ג שיהיה לו תחרות. תחרות תביא דבר טוב שמשפר את השירות לכל השוק.
ב' – לרש"ת יש כבר אתגר מאוד משמעותי בפיתוח נתב״ג. זכויות הפיתוח של רש"ת עומדת על 7 מיליארד שקלים בשביל להביא את נתב״ג ל-40 מיליון נוסעים. אנחנו חושבים שנכון שרש"ת תתמקד בדבר הזה, ותפתח את נתב"ג. התוכנית מאוד מפורטת, מאוד מורכבת ומאוד מאתגרת גם להרחיב את הטרמינל, גם את הבקרה האווירית. יש אתגר עצום. אנחנו חושבים שרש"ת צריכה להתמקד בדבר הזה, שהשדות האחרים יעשו זכיינים פרטיים.
המודל הזה של הפעלה באמצעות המגזר הפרטי הוא מודל נפוץ בעולם, שבו כמעט בכל מקום יש גם לפחות חלק משדות התעופה שהן לא באחריות הממשלתית או תאגיד סטטוטורי כמו שבישראל, אלא ממש שדות פרטיים.
בשביל לקדם את שדה התעופה, יש לנו ארבעה צירים מרכזיים. הראשון, חקיקת החוק שדות התעופה בשיתוף המגזר הפרטי, שלכבודו התכנסנו היום, שהוא מסדיר את אופן שיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי. לכתוב ולפרסם מכרז, - - - את התוכנית הסטטוטורית והליכי תיאום מול חיל האוויר. כל אחד מהצירים האלה טומן בחובו אתגרים מאוד משמעותיים, אבל הם גם תלויים אחד בשני.
אנחנו לא נוכל להתקדם עם פרסום מסמכי המכרז, וכתיבה שלהם, בטח לא נוכל לפרסם את המכרז, אם לא יהיה חוק שיסדיר את כל הדברים הנדרשים, שייתן את כל ההסמכות הרלוונטיות לזכיין הפרטי ואת היחסים בינו לבין המדינה. כי אי אפשר לפרסם מכרז ולסגור חוזה מול זכיין פרטי, כשיש דברים שנותרים עמומים ולא בהירים. לכן החוק, ככל שהוא לא עובר, הוא כבר היום מעכב את ההקמה של ההפעלה של השדות, כי אני לא יכול לפרסם מכרז ולהגיד לשחקן פרטי מה הוא צריך לעשות בלי שיש לי חוק שמעגן את הדברים האלה.
שוב, אנחנו יכולים לעשות חלק מהדברים, אנחנו יכולים לכתוב את המיון המוקדם, אנחנו יכולים להתחיל כבר בנתיבי ישראל, שזו החברה שמקדמת את המכרז, כבר מתקדמת, אף אחד לא קופא על שמריו, אבל כבר היום אנחנו מרגישים עיכובים, ואומרים לנו שיש חלקים שלמים שלא ניתן לכתוב לפני שהחוק מאושר ויש לנו ודאות בהפעלה של הדברים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
בגדול, 15 שנה כל התהליך הזה יהיה.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
כמו שכתבנו למעלה, שגם צקלג וגם רמת דוד, בעינינו, יכולים להיפתח ב-2035. כל אחד יש לו את האתגרים שלו, נגיד, בצקלג יש פחות תיאום מול חיל האוויר, זה מקצר לו את הלוחות הזמנים נגיד. כל אחד יש לו את האתגרים שלו, יכולים להיפתח עוד כעשור, אבל אנחנו צריכים לרוץ. בשביל לרוץ אנחנו קודם כל צריכים להשלים את החקיקה.
החוק אמור לאפשר לזכיין להפעיל את השדה מהקצה לקצה. כמובן, המכס ורשות האוכלוסין, כולם ממשיכים לפעול בשדה כרגיל, מתוקף תפקידם בחוק, אבל כל מה שקשור להפעלה של השדה – ניהול, התקשרויות, פיתוח ואחזקה, תפעול שוטף, כל הביטחון, כל האנשים שאמורים לבדוק את התכולות ודברים כאלה אמור להיות בסמכות שלו, והחוק אמור לאפשר את זה.
הנושאים העיקריים בחוק. החוק הוא חוק מסגרת, שהוא מאפשר את ההקמה וההפעלה של השדה על ידי זכיין. הוא לא קובע את המיקומים של השדה. המיקומים של השדה ייקבעו בתוספת. כמו שהיום בחוק רש"ת מוגדרים תפקידים של רשות שדות התעופה, והמיקום של השדות של התעופה של רש"ת נמצאים בתוספת.
החוק בא להסדיר איך קובעים שדה תעופה, שהוא יהיה שדה תעופה בזיכיון. הוא מגדיר הוראות על החוזה בין המדינה לבעל הזיכיון. מסדיר פעילות שוטפת בשדה, בעיקר היבטים ביטחוניים, אבל לא רק. הקצאת שטחים, כניסה ויציאה מכל מיני מקומות וכולי. פיקוח ואכיפה של הממשלה, בסוף זה זכיין פרטי שיש לו ממשק רחב עם אזרחים צריך שיהיה איזשהו פיקוח ואכיפה של הממשלה על הפעילות שלו.
תיקונים נדרשים בחוק הטיס זה חלק, שאומנם פה זה בולט אחד, אבל בסוף זה לא מעט מהחוק, הולך לתיקונים נדרשים בחוק הטיס בשביל להסדיר את העובדה, כל מיני דברים שקשורים להפעלה של השדה המשלים וגם כמובן ניהול התעבורה האווירית, איך תוסדר ניהול התעבורה האווירית בישראל מחדש לאור העובדה שנכנס לפה זכיין חדש, והוספה של גופים רלוונטיים לחוק להסדרת הביטחון ולגופים ציבוריים, זה דבר שהוא בתוספת, אנחנו גם פועלים מול המשרד לבל"מ להסדרת הנושא, אבל אנחנו צריכים איזושהי הנחיה ביטחונית לטובת המשך התכנון. תודה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אגיד איזה משפט כללי בשם הוועדה, שאנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד לקידום השדות. אני אישית איש הדרום, יש גם חוק פרטי בעניין, מה שרצינו לעשות בנבטים לא כל כך הצליח לנו, אז נלך על צקלג, כי אחרת לא יהיה לא זה ולא זה. אנחנו נראה איזה ימים עומדים לנו לנסות לקדם את החוק הזה, שהוא כל-כך חשוב והוא ייקח כל-כך הרבה שנים, ואני מאוד מקווה שנצליח לדון בו ולקדם אותו לפחות לקריאה ראשונה בכנסת הזאת, גם על מנת לשמור על הרציפות.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
לא, הוא עבר קריאה ראשונה. זה פוצל אחרי הקריאה הראשונה, ואנחנו עכשיו לקריאה שנייה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לא ידעתי. מתי עבר קריאה ראשונה?
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
בחוק ההסדרים, בתקציב. ואז זה פוצל.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אוקי. כן, בבקשה, יופה התייחסות כללית. הדיון הוא דיון כללי והזמן קצר. אנחנו לא נכנסים לעניין האם רשות שדות התעופה תהיה רשאית, כן או לא, לא להיכנס לסוגיות האלה. רק דברים כלליים.
<< דובר >> יעקב יופה: << דובר >>
נתיבי ישראל זה גוף ביצוע של משרד התחבורה. לאור כל החלטות הממשלה שהזכירו קודם, אנחנו מקדמים שני אתרים – אחד בצפון, אחד בדרום. מבחינתנו הם זהים בקידום. צקלג ממש התחיל לפני חודש וחצי, וכמו שנאמר, היות שחיל האוויר פחות מעורב בשטח הקרקעי אפשר לקדם אותו יותר מהר. אבל שני האתרים מבחינתנו מקודמים אחד לאחד.
ממשלת ישראל בסוף תחליט איפה היא רוצה להקים את הראשון שבהם. רשות שדות התעופה מבחינתנו צריכה להיות חלק מהתהליך, היות שכל הניהול לתעבורה האווירית, אנחנו חייבים שזה יהיה עם אותו גוף כמו שמנוהל בנתב״ג, מרחב אווירי מנוהל על ידי גוף אחד. ולכן, בהיבט המקצועי אנחנו מתקדמים, ותלויים מאוד בחוק הזה, על מנת שלא יהיה מצב שהמכרז שלנו יהיה מוכן ולא נוכל להפיץ אותו, כי החוק לא יהיה מוכן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
משרד התחבורה, בבקשה.
<< דובר >> עופר אלישר: << דובר >>
עופר אלישר, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד התחבורה. אני אוסיף רק על מה שחברי מאגף התקציבים אמר. אנחנו רואים שלפי התוכנית האסטרטגית לתחבורה בישראל 2050, אנחנו רואים שהמצב יהיה מאוד קשה מבחינת הביקושים. אנחנו חייבים שני שדות תעופה. הדבר הזה הוא בנתיב הקריטי, ואנחנו חייבים לאשר את זה. וכמובן, זה נעשה בשותפות איתנו, ואנחנו היינו בתוך הצוות, ואנחנו מאוד רוצים לקדם את החוק.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
תודה רבה. יש עוד משרד ממשלתי פה שרוצה להתייחס? אז נלך לאורחים שלנו.
<< דובר >> אברהם סמוביץ: << דובר >>
אני אבי מעמק יזרעאל. אני לא יושב בשולחן הזה, ואני לא חבר כנסת ולא שר, אבל מרגיש לא נוח שככה מוכרים את התשתיות של המדינה לכל מי שרוצה. יש את הנמל הסיני, והבנתי שאת צים גם מוכרים עוד מעט.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כמו שלמדתי מדויד ביטן שתמיד אומר "מה זה קשור לדיון, זה נושא חדש", אבי, בוא נתייחס לזה.
<< דובר >> אברהם סמוביץ: << דובר >>
זה קשור מאד. דבר נוסף, דניאל, לא ציינת פה בחוק הזה, שגם לא יהיה ארנונה לרשויות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זו הסיבה שביקשתי לא להתייחס לפרטים, עוד לא הגענו לשם. רק ברמה הכללית.
<< דובר >> פסח ברנד: << דובר >>
עורך הדין פסח ברנד, מהלשכה המשפטית של רש״ת. באמירה כללית, אנחנו נגיד שלדעתנו הדיון הזה עוד לא בשל להתקיים פה, מהסיבה הפשוטה שאצה הדרך למשרד האוצר וכולם לקדם פה חוק במסגרת חוק ההסדרים, אבל איתנו לא ישבו פעם אחת כדי לסדר שורה של נושאים שפירטנו במחקר די ארוך ועדיין לא קרה שום דבר. אז בעינינו, לנסח הצעת חוק בשולחן הוועדה זה לא נכון לעשות. יושב לידי פה מי שמנהל את התעבורה האווירית של ישראל. תוכלו לשמוע ממנו קצת בהיבטים המקצועיים, כמה זה לא נכון עדיין להתקדם.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה לדעתך צריך לעשות? לעצור?
<< דובר >> פסח ברנד: << דובר >>
אנחנו חושבים שצריכים לקיים דיונים מקצועיים עוד לפני שיתקיים פה דיון, כי לפני שיושבים פה לדבר על החוק, צריך לכתוב אותו. הוא כרגע מאוד חסר בשורה של נושאים.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
אמרת שאתה לא רוצה להיכנס לזה, אבל אנחנו יודעים מי נמצא בפרטים הקטנים, ואנחנו חושבים שככה, כמו שהחוק - - -
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לא, התכוונתי להגיד בדיון הכללי היום, שאנחנו עוד לא דנים בסעיפים.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
אני גם אגיד מאוד בכללי.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לזה התכוונתי, לא שחלילה אנחנו לא מבינים שהדיון הזה יהיה מפורט. ועל כל סעיף בטח יהיו שעות של דיונים.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
שמי אסף בן-מיכאל, סמנכ״ל מבצעים, אני אחראי על ניהול התעבורה האווירית במדינת ישראל. אנחנו ניהלנו הרבה שעות של דיונים והערנו הרבה הערות על החוק. אנחנו מבינים שלכולם אצה הדרך, וזה חשוב, וכולם בעד, ואנחנו יודעים שהצורך קיים, כמו שאמרתם, אבל אני חושב שככה, כמו שהחוק מנוסח והפערים המהותיים שקיימים בדברים, לפחות שאני מבין בהם, ואני לא מבין בהכול, אני חושב שאם חושבים שזה יאפשר להוציא מכרז בצורה מהירה, אז אני חושב שטועים. יש פה פערים ופגמים מהותיים באיך שזה נכתב. הערנו על זה, כתבנו, לא קיבלו את רוב ההערות שלנו, זה בסדר.
אנחנו הגוף היחיד במדינת ישראל שמנהל תעבורה אווירית, ובאופן מדויק שדה תעופה בונים מהשמיים לרצפה ולא הפוך, ואני חושב שכל עוד לא ניהלו איתנו דיונים, עם הידע שלנו, לא עם הרשות כרשות, אם כן נפעיל או לא נפעיל, זה פחות חשוב. יש כאן גוף אחד שיש לו את כל הידע והניסיון בניהול ובהפעלה של שדות תעופה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אתה יכול להגיד, אולי, שגם נוציא משהו. איזה עקרונות אתה חושב - - - בוא נתחיל מהשאלות. אתה מסכים לקיום שצריך שני שדות?
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
ברור.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
המיקומים, פחות או יותר.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
המיקומים לא - - -
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ראיתי גם את הפירוט של ההתייחסות עם הקשיים, עם הכניסה.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
אני אתן דוגמה אחת שקשורה אליי. מכיוון שאף אחד לא רוצה להתמודד באמת עם השאלה העמוקה הזאת של ניהול תעבורה אווירית על ידי השדה הפרטי, ומי שינהל לו את התעבורה האווירית זה המתחרה שלו, אז בנו איזושהי תזה שלמה שעברתי גם על דברי ההסבר שלה, והיא מאוד לא נכונה ומאוד לא מדויקת ומאוד לוקה בחוסר אחריות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה זאת אומרת ינהלו לו את התעבורה?
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
מי שינהל, איפה שלא יהיה שדה, אם זה ברמת דוד או בצקלג או בנבטים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
או בשניהם, כן.
<< דובר >> אסף בן-מיכאל: << דובר >>
או בשניהם או בשלושתם, זה בסדר. מי שאמור לנהל את התעבורה האווירית זה אנחנו כגוף שמנהל את התעבורה במדינת ישראל ושייך לרשות שדות תעופה.
זאת אומרת, אני אנהל את התעבורה האווירית לשדות שמתחרים ברש"ת, כמו שאמרתם. בפרק הזה יש פערים מהותיים ולא מוסדרים. אני לא יזם ואין לי מלא כסף, אני לא רואה את מי שיבוא וישים ויקנה מסמכי מכרז כאלה. כשיש כל כך הרבה דברים מהותיים, עקרוניים, לא מוסדרים בחוק הזה. וזאת הדעה שלנו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> אורי אביב: << דובר >>
אורי אביב, אני יושב ראש אגודת התעופה הכללית, לכאורה לא שייך לדיון הזה, אבל שייך ועוד איך. התעופה הכללית היא 75% מכלי הטיס בישראל, בערך כמות דומה של תנועות, המראות נחיתות, כמות הטייסים.
שדות התעופה, איפה שהם לא יהיו, צריכים להבטיח בבעלות פרטית או על ידי רשות שדות התעופה – כמו שקיים היום בהרצליה – שתהיה אפשרות בתשתית הזאת, וצריך להבטיח שהדבר הזה קיים, הכשרת טייסים, חירום, כלי טיס קלים.
הדבר הזה לא קורה, נגיד, בחיפה. זאת אומרת, מה שקורה זה שהמחסור הגדול בתשתיות תעופה של מדינת ישראל מביא לזה שסוגרים את תשתיות התעופה. שדה התעופה בהרצליה ייסגר בפברואר 2027.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ועל זה אנחנו עושים דיון מחר.
<< דובר >> אורי אביב: << דובר >>
כן, אני יודע. ואני מצטרף לחוק הזה, שוב, אנחנו לא מביעים עמדה אם זה צריך להיות פרטי או על ידי רשות שדות התעופה. לדעתנו זה חייב להיות דבר כזה סגור כל-כך חזק בחוק, שלמשל שדה תעופה הרצליה, לא ניתן בלי הסכמה שלשות התעופה למחוק אותו. הדבר הזה קרה בשדה-דב.
לכן החוק הזה חייב לכלול הגנה על התשתיות הלאומיות. תשתית של תעופה היא כמו תשתית של רכבת או כביש או נמל, והחוק הזה חייב לכלול הגנה על התשתית שלא ניתן יהיה בשביל איזשהו שימוש קרקע כזה או אחר לסגור אותו מחר ופשוט לשלוח הודעה שסוגרים את התשתית החיונית. זה מה שיש לי להגיד על הדבר הזה. היתר נגיד מחר. תודה שאתם קובעים דיון חשוב כזה למחר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
עוד מישהו רוצה להעיר משהו?
<< דובר >> אורי מתוקי: << דובר >>
כן, שלום. אורי מתוקי מאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. קודם כל, מברך על הדיון.
כאזרח, זה שאחרי אוקטובר 2023 אנחנו רצים להפריט תשתיות לאומיות, להעביר אותן לידיים פרטיות. תשתיות חיוניות, כל קודמיי אמרו את זה בצורה יותר טובה ממני, אני לא טייס ולא איש אוויר, אבל אני יודע להגיד דבר מאוד פשוט. מדינה שהיא למעשה מדינת אי, תלויה בתשתיות הבין-לאומיות שלה בצורה דרמטית, ואנחנו רואים את זה בכל סבב של לחימה. אנחנו רואים כל הזמן, ורוצים להביא חברה כזאת או חברה אחרת, שכל הגורמים הבין-לאומיים מיד רצים ונעלמים. אני אישית חושב שזו טעות ברמה הלאומית.
מעבר לכך, אני רוצה להוסיף ולהגיד, ההסתדרות מתנגדת לעניין הזה, כי בסוף מאחורי הצורך הקריטי שאין עליו חולק בעוד שדה תעופה, ושאלת, אדוני, ואני כבר משיב לך, בוודאי שצריך כזה דבר. משנות ה-90, אני זוכר דיונים על זה. ואנחנו זקוקים לזה. אנחנו לא זקוקים להפרטה של זה.
בסך הכול רשות שדות התעופה עובדת מצוין. אין שום סיבה להעביר את זה למי שהאינטרס שלו בסוף הופך להיות אינטרס הרווח הפרטי שלו. יש אגב ענפים שבהם זה יתרון. בענפי תשתיות הדבר הזה הוא בסופו של דבר עושה נזק חסר תקדים, ועושה נזק מאוד גדול. ואנחנו כמובן חוששים גם למעמד העובדים. שיינתן אינטרס רווחי ואינטרס יזמי, אנחנו נראה פגיעה בתנאי העובדים, אנחנו נראה תחרות שמורידה למטה, ואנחנו כמובן מתנגדים לכל הדבר הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
החשיבות של השדות האלה היא באמת הכרחית ועליונה, ועל זה אף אחד לא מתווכח. העניין של המודל הכלכלי להפעלה, אני מבין את דברי הטעם שהאוצר מציג. מצד שני, אני חושב שאי אפשר לחסום את האפשרות שגם רשות שדות התעופה תוכל להתמודד במכרז הזה.
לגבי העובדים, זה נושא שלי באופן אישי תמיד זה חשוב, שכל העסקים האלה מאפשרים שכר ראוי, כי אנחנו לא רוצים שפה השכר שישלוט זה השכר החציוני, שהוא תמיד מדהים אותי כמה הוא נמוך וכמה אנשים משתכרים בשכר כזה.
אני מסכים. אני לא יודע איך זה יכול לקבל ביטוי בחוק, אלא בארגונים. אז גם בסוגיה הזאת נדון, כמובן. אבל צריך לצאת לדרך, וכל נושא של תעבורה וכדומה, אני חושב שהם יכולים גם לרוץ במקביל. בסוף יהיו הרבה דברים שיקבלו את הפתרון שלהם לא בטור, אלא ללכת במקביל. אז מה שיחייב החוק, יחייב החוק.
כשנתחיל לדון בחוק, נוכל לדסקס נושא-נושא לעומק. אף חוק שהגיע לוועדה הזאת לא יצא כמו שהאוצר ביקש.
<< דובר >> אורון שוורץ: << דובר >>
צוהרים טובים. שמי עו״ד אורון שוורץ, מוועד אגודת התעופה הכללית. נושא נוסף שגם ראינו כאן צורך להגיב עליו, כל הזמן השיחה נסובה סביב קידום של שדות תעופה בפריפריה. בפריפריה יש לא מעט מתקנים. הבעיה היא שלא יהיה מהיכן להגיע אליהם.
אם אנחנו מסתכלים על שני העשורים האחרונים, שדות תעופה שהיו במרכז משמעותיים מאוד. שדה דוב, עטרות, הרצליה בקרוב, למעשה חוסלו. במדינה שמתפתחת ויש בה עשרה מיליון איש היום, לא רק שאסור לחסל תשתיות כאלה, אלא צריך להוסיף עליהם גם במרכז. המרכז מבחינתנו זה גדרה חדרה. ולכן אנחנו חושבים שהנושא הזה לא יכול להיות רק עם דגש לפריפריה, כי לא יהיה מהיכן להגיע לפריפריה אם לא יהיו שדות נוספים על העומס שקיים בנתב״ג.
זאת הערה חשובה מבחינתנו, ומחר יש דיון חשוב על נושא הרצליה, שהוא סוג של קרב מאסף בציפורניים, אבל לטעמנו זה סוג של חוסר הבנה יסודית לכך שבמדינה מפותחת, שרובה נמצא במרכז, אי אפשר לחסל, אלא צריך להוסיף תשתיות במרכז. תודה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כן, זו הערה חשובה. כשנתחיל לדון בחוק, נראה איך התשתיות שמובילות לשדה הזה, איזה תשתיות מתוכננות, איך הן חלק מהמכרז, בשביל לבטל את המושג פריפריה. כי להגיע מאזור קריית גת למרכז או מתל אביב לנתב״ג, זה צריך להיות פחות או יותר באותם קוצבי זמן.
אני, כאיש חיל האוויר, ובכלל, מייחס חשיבות גדולה מאוד לנושא של התעופה הפרטית. זו גם נקודת חוזק של מדינת ישראל, שאנחנו לא מנצלים את היכולות המדהימות של כל הנושא של תעופה. צריך לפתח כמובן גם את שדה תימן, כמו שאתה אומר, ולא באיזשהו שלב לסגור אותו, כי באר שבע מתפתחת. ואני רואה איזה פעילות מדהימה קורית שם בצניחה חופשית. תבואו, תראו, זה יוצא מן הכלל. העניין גם של עמדה של מסוק רפואי.
זאת אומרת, זה משפיע על כל מערכי החיים שלנו, ואני מוטרד מהסגירות. שדה דב שירת אותי כמפקד יחידה בבסיס עובדה שהייתי טס לפה קבוע. היום שדה רמון לא פתר לנו את הבעיה. אנשים כבר מגיעים להעדפה שכדאי לנסוע ברכב, ולא להמתין שעתיים, ולטוס שעתיים, ולרדת שעתיים, ואומרים, "יאללה, בואו ניקח את הרכב". אז רמון לא היה פתרון טוב גם לשדה שנסגר באילת, ולשדה המקביל בשדה דב.
הדברים באמת מורכבים, אני מסכים. כשנתחיל לדון בחוק, יצופו כל השאלות הכבדות. זה לא פשוט.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
אני אוסיף לדברי היושב-ראש, שבסוף בניהול תעבורה אווירית. יש עקרונות שנקבעים בחוק, ובסוף הפירוט הוא נעשה בדרג יותר נמוך, כי אי אפשר להיכנס לכל נקודה ונקודה איך בדיוק הדברים ייראו בחוק. בחוק עצמו כתבנו את העקרונות, וכמובן, דברים יושלמו. כמובן שגם נשב עם רש"ת.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אם אתם רואים, והם פה העלו את זה מרש"ת, במספר היבטים שהם מרגישים צורך לדבר אפילו כבר בשלב הזה, גם אם העמדות, הדו-שיח יביא לאיזשהם סיכומים, שיעמדו בצד, שיהיו בקלסר, שישמשו אולי את זה שיחליף אותך ואת זה שיחליף אותי פה. הדברים צריכים להיות מתועדים ולהתחיל ולשמור אותם.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
אנחנו ננסה כבר לקבוע פגישה ראשונה, עוד לפני הדיון הבא.
<< דובר >> פסח ברנד: << דובר >>
אנחנו בעיקר מודאגים לא ממה שכתוב בחוק, שגם ממנו אנחנו מודאגים, אלא בעיקר ממה שלא מופיע בו. החוק מלא חורים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
חברים, זה טבעי. לבוא להציע כזה פרויקט ענק של עשרות מיליארדים. כמובן שיהיו מיליון שאלות.
<< דובר >> סיגלית ברקאי: << דובר >>
סיגלית מהלשכה המשפטית, משרד התחבורה. דיברנו עם רש"ת והיו נושאים שכן נדונו איתם כבר לפני, גם לגבי תעבורה אווירית, נקבעה איתם במקור ישיבה, לא התקיימה בסוף, כנראה ביוזמתם, אבל בוודאי שאנחנו נדבר איתם, ופתוחים לדבר איתם. זה לא משהו שלא ייעשה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אוקיי. זה לא, שלא ייעשה, רק מצד אחד יש דחיפה אדירה לחוק הזה, והוא בא במסגרת חוק ההסדרים, ואנחנו מבינים את החשיבות, וכבר רוצים לראות את הדחפורים עובדים.
<< דובר >> סיגלית ברקאי: << דובר >>
הם ראו את זה לפני, זה לא שההערות שלהם הגיעו בחלל ריק שלא ראו אותם לפני, לא ראינו אותם ולא התייחסנו אליהם. אבל כמובן, שתנאם איתם עוד שיח.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כן, אבל שמעת אותם. אני מודה לכם. הנוסח זה שאני נועל את הדיון. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>