חומר רקע - גורמים חיצוניים

PDF 4,953 תווים המסמך המקורי ↗
www.icarcollective.org קולקטיב עיקר | Collective ICAR נייר עמדה הוועדה לענייני ביקורת המדינה לקראת הדיון בנושא: רצף הטיפול והשיקום של משרתי המילואים ונפגעי טראומה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הארגון: ״ קולקטיב-עיקר״ הוא ארגון הפועל לחיזוק החוסן הלאומי ולקידום מדיניות ציבורית בתחום הטראומה, בריאות הנפש והשיקום בישראל. הארגון מחבר בין משרדי ממשלה, מערכת הביטחון, מערכת הבריאות, הרשויות המקומיות, האקדמיה, קרנות פילנתרופיות וארגוני החברה האזרחית, במטרה לקדם פתרונות מערכתיים המבוססים על נתונים, מחקר ושיתופי פעולה בין־מגזריים. הארגון פועל למיפוי המענים הקיימים, זיהוי פערים מערכתיים, הנגשת ידע, פיתוח תשתיות לאומיות וגיבוש המלצות מדיניות, במטרה לשפר את הרצף הטיפולי ואת יכולת השיקום והתפקוד של נפגעי טראומה בישראל. ​ העמדה המרכזית האתגר המרכזי של מדינת ישראל אינו מחסור במענים טיפוליים, אלא היעדר רצף טיפולי ושיקום תפקודי. המערכת הקיימת מתמקדת בעיקר בהכרה בנכות, בפיצוי כלכלי ובהפחתת סימפטומים, אך אינה מספקת מענה מספק לחזרה לתפקוד אישי, משפחתי, תעסוקתי וקהילתי. לצד זאת, קיימים פערי תיאום משמעותיים בין הגופים האחראים לאורך רצף הטיפול, החל מהשירות הצבאי ועד להשתלבות המחודשת בחיים האזרחיים. נייר עמדה זה מציג את הפערים המרכזיים ומציע צעדי מדיניות אופרטיביים לחיזוק הרצף הטיפולי והשיקום במדינת ישראל. נתוני רקע -​ מגויסי מילואים מאז אוקטובר 2023 : כ־300,000 . -​ פצועי מלחמה מוכרים (ספטמבר 2025 :) כ־82,000 , מהם כ־31,000 עם פגיעות נפשיות. -​ שיעור הפצועים הכוללים רכיב נפשי: כ־56% . -​ מוכרים עם PTSD : כ־4,000 ; כ־9,000 נוספים מצויים בהליכי הכרה. -​ תחזית אגף השיקום: כ־50,000 נפגעי נפש עד שנת 2027 . -​ פער ההכרה: כ־37,000 נפגעים צפויים להישאר מחוץ למערכות האיתור, ההכרה והטיפול. מקור: נתוני משרד הביטחון, 2025 , מאגר נתונים קולקטיב עיקר כשל מערכתי 1 : טיפול בסימפטומים במקום שיקום תפקודי המערכת הנוכחית מתמקדת בשלושה צירים - פיצויים כלכליים, הכרה בנכות, וטיפול בסימפטומים. אף אחד מהם אינו עוסק בשאלה המרכזית: החזרת האדם לתפקוד. הפערים התפקודיים שלא מטופלים: -​ חזרה לעבודה - קושי לתפקד אחרי לילות ללא שינה, עוררות גבוהה, חוסר גמישות מצד מעסיקים -​ תפקוד זוגי ומשפחתי - שחיקה ביחסים, עצבנות, התרחקות רגשית -​ תפקוד חברתי וקהילתי - אובדן מעגלי משמעות ושייכות -​ התמכרויות - 54% מהסובלים מפוסט-טראומה קשה מדווחים על צריכה מוגברת של חומרים; הפניות למסגרות גמילה קלאסיות אינן מותאמות כל חזרה ממילואים מאלצת את האדם לבנות את חייו מחדש, ללא מעטפת תומכת המגשרת בין המציאות הצבאית לחיים האזרחיים. התוצאה היא מחזור שחיקה חוזר ונשנה. קולקטיב עיקר www.icarcollective.org קולקטיב עיקר | Collective ICAR כשל מערכתי 2 : היעדר רצף טיפולי בין הגופים זיהינו שישה גופים שאמורים ליצור רצף טיפולי רציף - ואין ביניהם תקשורת מובנית: -​ תל"ם (יחידת הטיפול בנפגעי מלחמה, צה"ל) - מסיים אחריות בנקודת שחרור מפעיל לחימה -​ היחידה לתגובות קרב - אינה מקבלת תיק מתל"ם; אינה מעבירה לאגף השיקום -​ אגף השיקום, משרד הביטחון - נכנס רק למי שהגיש תביעת נכות -​ תוכנית עמית, משרד הביטחון - שתי זרועות של אותו משרד ללא ניתוב אוטומטי ביניהן -​ קופות החולים - אינן מקבלות תיק רפואי או נפשי מהצבא -​ עמותות וארגוני שטח - מסתמכים בעיקר על הפניות בלתי-פורמליות 70% מהמשתחררים שסקרנו תיארו את מסלולם כ"מקוטע" (סקרקולקטיב עיקר.) בפועל, האדם עצמו הוא הגורם היחיד הנדרש לתאם בין כלל המערכות לאורך רצף הטיפול והשיקום. פערי איתור וזיהוי של נפגעי טראומה הפער בין 13,000 המוכרים לבין 50,000 הצפויים מייצג אוכלוסייה שסובלת בשתיקה, ללא זיהוי וללא טיפול. הגורמים: -​ שחרור מהיר ללא מעקב, בדיקה, או איש קשר מלווה -​ הופעה מאוחרת של תסמינים - 3 עד 12 חודשים לאחר האירוע - כשאין גורם שפונה אליהם -​ סטיגמה צבאית: "עברתי פחות קשה מאחרים" - מונעת פנייה לסיוע -​ כ-60% מהארגונים שסקרנו ציינו היעדר סיקור שיטתי בנקודת השחרור ישראל לא יכולה לדעת כמה סובלים - כי אין מנגנון שמחפש אותם. הבעיה הנתונית היא הבעיה המדינית. המעבר הנדרש: משיקום סימפטומים לשיקום תפקודי הגדרת ׳׳מדדי הצלחה׳׳ חייבת להשתנות: לא ירידת סימפטומים - אלא יכולת חזרה לתפקוד. ארבעה רכיבים הכרחיים:. -​ א. שיקום תעסוקתי: גמישות מעסיקים, שעות עבודה מותאמות להפרעות שינה, הכשרה ניהולית, הרחקה מסביבות חיכוך. מקום העבודה הוא חלק ממערכת השיקום - לא רק יעד. -​ ב. שיקום חברתי וזוגי: טיפול בהשלכות הבין-אישיות - לא רק בסימפטום הפנימי. קבוצות תמיכה, ייעוץ זוגי, בניית מעגלי משמעות. -​ ג. טיפול משולב PTSD -התמכרויות: מסלולים טיפוליים ייעודיים המשלבים בין פוסט-טראומה לגמילה - לא הפנייה למסגרות גמילה קלאסיות שאינן מותאמות. -​ ד. פנייה יזומה: בדיקת רווחה קצרה ב-6 וב-12 חודשים לאחר שחרור, לכל מי ששירת - ללא תלות בפנייה מצד החייל עצמו (בדוגמת "טיפת חלב.)" המלצות אופרטיביות לוועדה 1 .​ הגדרת גוף מתכלל: חקיקה או הנחיה ממשלתית שתגדיר אחריות ברורה על הרצף הטיפולי - ממהלך הלחימה ועד הטיפול האזרחי הממשיך 2 .​ בדיקות פרו-אקטיביות: הנחיה לקופות החולים לפנות יזומה למשרתי מילואים ב-6 וב-12 חודשים לאחר שחרורם 3 .​ שאלון קליטה אחיד: טופס בין-מוסדי שחייל ממלא פעם אחת - ועוקב אחריו בהסכמתו)( לאורך כל הרצף 4 .​ מעבר ממודל נכות למודל חוסן: מדידת הצלחה בתפקוד; ביטול הצורך להיות מוכר כנכה כתנאי לקבלת טיפול 5 .​ שיקום תפקודי אינטגרטיבי: תוכניות המחברות בין מילואים, תעסוקה, קהילה, זוגיות וטיפול בהתמכרויות - כמערכת אחת בברכה, רועי פלד פרופ׳ איל פרוכטר שותף מייסד שותף מייסד מנהל תחום קשרי ממשל וקהילה מנהל תחום רפואה ומדע ​ובשם הנהלת הארגון והשותפים לדרך. קולקטיב עיקר