פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 210 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ב בסיון התשפ"ו (7 ביוני 2026), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> סיור ועדה במפעלים בקו העימות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: נורית צור רבינו – מנהלת מערך תעשייה, משרד הכלכלה אופיר יוספי – סגן מנהל, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה נטע מירון – מינהלת תנופה, קיבוץ שמיר יהודה פרג'ון – מרכז בכיר פרויקטים כלכליים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אברהם נובוגרוצקי – נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל חגי אדרי – משנה למנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל שקד גולדמן – מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים בישראל מיכל צורן – מנהלת אגף פעילות בין-לאומית, איגוד התעשייה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים בישראל ליאור כוכבי – מנהל מטה כחול-לבן, קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל אריק מלאכי – ראש מטה אזורי, מפלגת ביחד, קריית שמונה אסף בן דב – מנכ"ל, טבע נאות קרן טליאס – סמנכ"לית כספים גלובלית, טבע נאות משה אזולאי – מפעלי הנדסה רמים פרדי – משנה למנכ"ל, מפעלי הנדסה רמים כרמי יבגני – יועץ לח"כ טטיאנה מזרסקי אדיר – דובר לח"כ עודד פורר שני – דוברת לח"כ טטיאנה מזרסקי מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור ועדה במפעלים בקו העימות << נושא >> (1. מפעלים בקו העימות) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אסף בן דב, המנכ"ל, יפתח ויספר לנו כמה אתם מוכרים, כמה עובדים יש לכם, מה הבעיות העיקריות שאתה נתקל בהם, בשווקים, גם בייצור, ומה אנחנו יכולים לעזור. באו לכאן אנשים טובים, חברי הכנסת, במטרה ללמוד ולעזור. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> תודה שבאתם, זה לא מובן מאליו. אנחנו נמצאים תקופה ארוכה פה. זו פעם ראשונה שאנחנו מארחים משלחות כאלה. גם ההתאחדות וגם המועצה, זה ברמה שבועית וכמעט יום-יומית. התמיכה שם טובה וברורה. אני אסף, מנכ"ל טבע נאות הגלובלי. אני חצי שנה כאן. לפני כן הייתי מנכ"ל יקבי רמת הגולן, אני מגיע מהתעשייה. לפני זה הייתי מנכ"ל המשביר לצרכן, מנכ"ל לוריאל. המקום שאתם נמצאים בו עכשיו, הוא בבעלות פרטית מלאה מ-2014. משפחה יהודית אמריקאית ציונית שמחלקת את הזמן שלה בין ארצות הברית לישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ב-2014 הוא נמכר על ידי הקיבוץ? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> לא. הייתה פה קרן השקעות שהייתה פעילה. הם מכרו את זה למשפחת לקס. משפחת לקס הייתה במשך יותר מ-20 שנים - - - המפיצה בארצות הברית. הם קנו את המפעל. משפחה יהודית ציונית, זה העסק שלהם, החיים שלהם. זו לא משפחה שמחזיקה 200,000 נכסים ופעם מפסידים, פעם מצליחים. החיים שלהם זה נעליים, מכירות נעליים וייצור נעליים. יש כ-250 עובדים בטבע נאות המפעל, שמחולק. יש לנו עוד מפעל בקיבוץ דפנה. כל נעלי הבית של קיפי, זה אנחנו. יש לנו גם מחסנים שיושבים בדפנה. גם שם זה אזור עימות אפילו צפוני יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דפנה זה רק לארץ, נכון? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> רק לארץ. המחסן הוא רק לארץ ונעלי הבית, הם רק לישראל. זו תופעה ישראלית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכמה הצטמצמתם בחודשים האחרונים בכמות העובדים? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> במהלך שאנחנו עושים עכשיו נצטמצם בכ-15%. יש גם כאלה שלא חזרו. יש פה אנשים שגרים בצפון. מי שיכול היה להרשות לעצמו, כבר לא פה. העובדים שמגיעים היום בבוקר לעבודה, אלה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לעזוב. יש פה אנשים שבאים בבוקר ואני צריך לשים להם מיטה, אחרי לילה שלם שהם לא ישנו בכלל. יש פה עובדות של קרן מקריית שמונה, אימהות לילדים, שתלויות במערכת החינוך. האתגרים פה מרובים, לא משהו שלא שמעתם ולא משהו שלא כל האזור מתמודד איתו. ההתמודדות הגדולה שלנו, היא עם העסק של מאות מיליונים, מעל 200 מיליון שקל בערך מכירות. רובן בסיטונאות, בערכי צורן וחלקן בקמעונאות. יש לנו גם 52 חנויות בישראל, זה גם אירוע בפני עצמו. << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> זה עוד 200 עובדים. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> עוד 200 עובדים נוספים על עובדי המפעל. אנחנו אירוע, מותג ישראלי אמיתי. אתה נכנס היום לקניון, אין מותגים מיוצרים בישראל, אין מותגים כחול-לבן. אנחנו היחידים, ראיתם בעיניים. אנחנו כחול-לבן אמיתי. זה לא פשוט שמפעל ישב בצפון ישראל, ייבא חומרי גלם מכל העולם, ייצר פה, עם כל ההשפעות העולמיות שיש. אני לא מתלונן, אמרתי לכם, האסטרטגיה שלנו עכשיו היא של לעבור את הגל הגדול הזה, לצלול פנימה ולהניח לו לחלוף מעלינו. הבעיה שאנחנו מתמודדים עם האתגרים המהותיים שלנו היום. לדוגמה, חרבות ברזל. אני נכנסתי לתפקיד, יש תביעה של 18.5 מיליון שקלים על שנה שעברה שאפילו עוד לא נדונה ברשות המיסים. לא נדונה. זה לא עובד. המשפחה הזו, לא יודע כמה היא תוכל לסחוב את זה. זה 18.5 מיליון שקל, זו לא מכה מתחת לכנף של מיליון אחד או שניים. כן קיבלנו מקדמה. היינו השבוע בכנס, דיברנו. מקדמה לא מוכרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם יודעים לתת לנו, התאחדות התעשיינים אולי, רשימה של חברות שזה הסיפור שלהן? בשבוע הבא יש כינוס של הוועדה בדיוק על זה. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> כל החקלאות אצלנו כך. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> חגי אדרי, משנה למנכ"ל, התאחדות התעשיינים. אתה שואל על המפעלים שלא קיבלו עדיין את הפיצוי שמחכים לו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, ושמתנהלים כבר מעל שנה בהליך הזה מול מס רכוש. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> כן. בדיוק ביקשתי שישלחו. נעביר את זה לוועדה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> שקד גולדמן, מנהל מרחב צפון מההתאחדות. לפני שבועיים עשינו במשרדי המרחב במפעלים מקו העימות, מפגש עם מנהל קרן הפיצויים והצוות שלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמיר דהאן? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> כן. וניתנו פתרונות כולל המפעל הזה, פתרונות מיידיים. זה באיחור של יותר משנה, גם על המקדמה וגם בשאיפה, זירוז של הטיפול בבקשה. אנחנו על זה עם המפעלים שהגיעו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאתה אומר, עוד לא דנו בזה. זה לא שיש לך דחיות, או שאומרים לך פה יש בעיה. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אין דיון. מה שקיבלנו זו מקדמה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> זה במקדמות רק. עדיין לא פתחו את התיק. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> קיבלנו מקדמה של 4 מיליון שקלים עכשיו. אני מפחד לקחת מקדמות. אני לא אצליח להחזיר אותן לאחר מכן. לא הייתה לי ברירה, תזרימית, אני פותח לכם פה, זה לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם מציעים מקדמות, תיקח. אל תשאל פעמיים. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אני עם ניסיון תעשייני. אם אני לא צריך אני לא לוקח. פה לא הייתה לי ברירה. גם הבנקים שהם איתנו לגמרי, גם באירוע הזה אנחנו שקופים איתם, פתוחים איתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מקבל את הכסף אחרי שנתיים, אתה מקבל אותו עם ריבית והצמדה? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> כן. הריבית טובה. הריבית של המדינה היא טובה, אין לי תלונה כאן על הריבית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, בגלל זה אני שואל. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> עודד, אני לא יכול לעמוד בזה. אם אני צריך להמשיך, עוד לא הגשתי את התביעה עכשיו. גם זה תהליך. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> של שאגת הארי. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> של שאגת הארי. הסיפור השני, דיברנו על המיסוי של טראמפ, בין עשרה ל-15%. תלוי, כשאתה מגיע עם הסחורה לנמל, 30 מיליון דולר, זו חברה שיושבת בארצות הברית, יש לי שם 30 עובדים. מחסן גדול, אנשי מכירות, שוק ממש. כל הרווח שיוצא באותו רגע, נשים את זה בצד. כשאני נכנסתי לתפקיד, חתמתי על ההסכם בנובמבר או באוקטובר, שער הדולר היה 3.7 דולר. החברה הרוויחה. בסוף שנה כשהדולר ירד לשלושה דולרים, ומכיוון שזה היה סוף שנה, החברה הפכה להפסד. אין פה חוכמות, אמרתי לכם בלי ציניות, שעל כל זוג נעליים שאני מייצר אני צריך לסגור את המפעל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אחוז הייצוא שלך? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> בעבר עמד על 70%, היום אני עומד על כ-60%. ירדנו גם בייצוא וירדנו בסך הכול גם בכמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ירדת בייצוא בלי לעלות בשוק המקומי, כלומר ירדת בכמות. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אנחנו עם חברות בנות בארצות הברית, באוסטרליה ובקנדה. יש לנו מפיץ משמעותי מאוד ביפן. תחשבו, ביפן, אתם רואים חנויות של נערות. יש לנו שש, שבע חנויות של המפיץ שלנו שיושב שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם לא הייתה הפגיעה במותג ישראל? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> לא. ביפן אין שום פגיעה. באוסטרליה ובקנדה הפגיעה משמעותית. אספר לכם סיפור. לקוח אוסטרלי גדול מאוד. עברה בכנסת החקיקה על עונש מוות למחבלים. הוא מתקשר אליי ואומר, תשלח משאית, קח את הכול. החוק רק עבר בכנסת. את כל הסחורה הוא שלח לי החוצה מהחנות. אי-אפשר לצפות את זה. לא התווכחתי וכך הסתיים העניין. זו דוגמה. שלא לדבר על הפגנות מחוץ לחנות בארצות הברית. יש לנו חנות בסוהו. הפגנות שלמות של אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכולנו לזרוק עליהם נעליים. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> לא ב-200 דולר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחייב אותם עליהן. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אנחנו לא במנגנון בכייני. אנחנו במצב רוח של התקפה פה. סליחה שאני אומר את זה פה לכולם. אני הייתי שם, אנחנו לא במצב של מיגוניות. אנחנו במצב של התקפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אתה עושה כדי להתקיף? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אנחנו מרחיבים את הדגמים שלנו. אנחנו לא מורידים רגל, אני צריך עזרה יותר בשיווק בין-לאומי. חברים תקשיבו, אנחנו חברות ישראליות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה משרד הכלכלה באירוע הזה מבחינת שיווק בין-לאומי? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אני עוד לא פגשתי אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת לא פגשת אותו? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> לא פגשתי אותו. גם לא בעבר ביקב. אבל היה רצון טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה נציג של משרד הכלכלה? - - - << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> ניר והצוות ומנכ"לים שהתחלפו מפה ומפה, ביקרו פה, עוד לא הספקתי להגיע. מהיום שאני פה, אני תחת טילים, מלחמה, עם עובדים שמגיעים או שלא והצלחתי לפתח את החנויות בארץ, לשפר אותן ולקחת נתחי שוק שהיבואנים עכשיו חוגגים. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> כלי סיוע לייצור נשחקו דרמטית בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היבואנים חוגגים, למה? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> שער הדולר. עודד, אני לא יכול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חוץ משער הדולר. חשבתי משהו שקשור בפטור - - - << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אני במותג יכול להתחרות. כשמביאים כפכפים כמו טבע נאות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפטור ממע"מ השפיע עליך? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> כמעט שלא זז, כמעט שלא הזיז לי. אני לא הייתי בלחץ, אני מותג ישראלי. אין מה להביא מחו"ל. אני חי על המותג. טבע נאות הוא מותג ברמה, מילדות בנות 11 עד נשים בוגרות בנות 50, 60. זה מותג מאוד רחב. האיכות, ראיתם בעיניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל בירקנשטוק נכנס לפה. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אני לא מוטרד מזה. אני בעד תחרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הוא עם מעט דגמים? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> לא. הוא תחרות מעולה. בירקנשטוק מעולה לי. אני יותר טוב ממנו, אני יותר נוח ממנו. הוא יותר יקר ממני, גם בעולם. תחרות היא מעולה. זה אוויר מתחת לכנפיים. אני לא מחפש להיות בלי תחרות, בטח שלא עם מותגים כאלה. אני חי איתו בכל העולם. ברור שהוא יותר גדול ממני ומשמעותי ממני, הוא מפלצת. אני לחלוטין לא מוטרד ממנו. אני מוטרד מכל מיני כאלה שמביאים עכשיו בגלל עלויות היבוא. נעליים כמו שלנו, אנחנו רואים את זה כל יום, ב-200 שקלים. אני ב-469 שקלים בחנות. אני לא יכול להיות בפחות. אנחנו לא זולים ולא בשולי רווחיות, בטח לא כמו של יין ולא כמו של אחרים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אני אגיד משהו על צמיחה. מיכל צורן, התאחדות התעשיינים, איגוד התעשייה הקיבוצית. המפעלים פה קצת מבלבלים, הם כולם תחת מפעל חיוני, הם המשיכו לעבוד ורואים את זה במכירות שלהם. מה שלא רואים וחשוב להסתכל עליו, זה מה שקורה עם האופק, עם הצמיחה. רבים מהמפעלים פה עצרו כלי סיוע של רשות ההשקעות, של רשות החדשנות ושל הייצוא, מה עוד שהכלים האלה רודדו. הם מחזיקים את ההווה כדי לקיים המשכיות עסקית גם בחוב של מפעלים חיוניים וגם בגלל הרוח שלהם ונפגעה מאוד היכולת שלהם לצמיחה. כשאנחנו מסתכלים קדימה ורוצים לראות איך המפעלים האלה צומחים, מתקדמים ומפתחים, הם קצת ירדו מהרכבת. הם צריכים דחיפה מיוחדת. כשמסתכלים על המחזורים, אומרים בסדר, הם המשיכו לייצר, לא רק פה, גם במקומות אחרים. מי שייצר אלה המנכ"לים והמנהלים של המחר, ששמו את המחר הצידה בשביל היום. המחיר של זה, לא נראה, לא בא לידי ביטוי כרגע והוא יהיה גבוה מאוד. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הוא יורגש בעוד כמה שנים, הפער הזה. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> כדי שנבין, מפעלים, לאו דווקא המפעל הזה, שלא ניקח את זה למפעל הזה, מפעלים מהסוג הזה, אם הם לא ישאפו להיות בירקנשטוק ולא ישקיעו את ההשקעות המתאימות, ברובוטיקה, בדברים המשוכללים שיש בתחום שלהם בשוק, יהיה להם קשה לשרוד במדינת ישראל כי הגדולים יאכלו אותם. השאיפה של מפעלים כאלה זה לאו דווקא לאכול את בירקנשטוק, אבל להתנהג כך, להיות גדול, לגדול הרבה יותר. שסדרות הייצור יהיו גדולות הרבה יותר, שהנפח יהיה גדול הרבה יותר, ועלות הייצור נהיית נמוכה יותר. הוא יכול לעשות את זה רק עם מיכון. בשביל מיכון והכול, צריך עזרה, צריך כמו שאת אומרת, את הדחיפה של המדינה. מדינות בעולם מבינות את זה, משקיעות מאות מיליארדים בארצות הברית, קנדה, גרמניה. בכל מקום בעולם, בכל אזור תעשייתי שרוצים לשמר תעשייה. באיגוד התעשיינים מדובר על 400,000 עובדים. אוכלוסייה של 2 מיליון. חתיכת אוכלוסייה, חתיכת משקל. רוב התעשייה נמצאת בפריפריה. דווקא הגדולים, כתר פלסטיק, סטנלי, כל ההרכבות האלקטרוניות נמצאות באזורים שהם סביבנו כאן, בצפון או בדרום, בפריפריה. חשוב למדינת ישראל כלכלית וגם חברתית, ומדינות מבינות את זה. חלק מהאמירות שאני מדבר מול שרים, הם אומרים לא נורא, המפעל הזה ייסגר. אין אבטלה במדינת ישראל, ילכו למקום אחר. אותו אחד שפותח כאן מפעל גדול בתחום הסייבר וההייטק, לא יכול לקלוט את אותן עובדות שראינו כאן בקו הייצור. אלה עובדים אחרים. ייקחו עשרות שנים עד שאתה מעביר עובדים מסקטור מסוים לסקטור אחר. העובדים האלה, אם מפעלים כאלה נסגרים חס ושלום, ואתה תיתקל גם במפעלים כאלה שנסגרים או שמורידים, אם הוא מוריד 15%, זה המון. אתה תראה מפעלים שסוגרים קווי ייצור. אני מכיר כאן כמה מפעלים גדולים מאוד שהעבירו קווי ייצור לחו"ל. זו הבעיה שלנו. מול הבעיה הזו צריכים עזרה גדולה של המדינה. זו לא התבכיינות, זו אסטרטגיה של המקום שאנחנו רוצים להיות בו, זה בסדר. חלק מהמפעלים אנחנו אומרים, אין ברירה, נעזור לכם קצת להיות בחו"ל בכמה קווי ייצור כדי שתוכלו לשמר את כמה קווי הייצור האחרים. אל תסגרו לגמרי, נעזור לכם להיות בחו"ל כי אין ברירה, אנחנו מבינים שאת הקו הזה והזה אתה צריך לייצר בסין. נפגשתי בשבוע שעבר עם חברת אלקטרוניקה. החברה היא חברה ישראלית, הוא מייצר את הנתבים שלו בקוריאה. יש נתבים מסוימים שהוא מייצר במדינת ישראל, הוא שוקל להעביר אותם לקוריאה. הוא אמר לי, שהוא מחזיק את זה בציפורניים וכנראה יעביר אותם בסוף לקוריאה, כי השער גומר אותו לגמרי, הוא לא יכול. העובד בקוריאה נהיה לו זול יותר, המהנדס בקוריאה נהיה לו זול יותר. שכר העבודה של עובדי הייטק עלה ב-20% בלי שהוספת להם שקל אחד. התאגיד בודק אותם בדולרים. התאגיד בודק את השכר שלו בדולרים. החברה ישראלית, במקרה. בהנחה שהוא היה חברה בין-לאומית, חברת האם היא אמריקאית, השכר שלו עלה ב-20% בלי שהוא הקים או הרוויח שקל אחד נוסף. הם שואלים למה לייצר כאן אם אפשר לשים את מרכז כובד במקומות אחרים. לא תמיד סוגרים באותו יום את המפעל אבל לאט-לאט זה נסגר. אני דואג להגיד שלעולם אינך יודע מה אורך חייה של חברה שכבר פשטה את הרגל. חברות רבות במדינת ישראל שכבר אין להן זכות קיום, הן פשטו את הרגל, הן מתגלגלות עוד, הבעלים נותנים כסף, אומרים אולי בחודש הבא, אולי הדולר יעלה - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אני בעיקר מקווה שזו לא המדינה שלנו. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> זה לא כל החברות, לא כל התעשייה. זה נהיה סקטור גדול ועל זה אנחנו צועקים. על זה צריכים עזרה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> ארבע חברות האחרות שהסתובבתי בהן, הן רוצות לצמוח וזו בדיוק הנקודה, להביא לפה חברה היום, זה קשה. המשימה הגדולה והמבחן, בעיקר לממשלה שהראתה עכשיו והעתידית, זה שלא ייסגר מפעל. בעיניי רובן יכולות, לפחות ממה שאני רואה, להיות ולצמוח. להעביר לפה חברה היום, זה אירוע רציני. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אם תסגור חברה כאן, היא לא תיפתח יותר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הסיפור של המכס האמריקאי משמעותי? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> כל הרווח. בין עשרה ל-15%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה משרד הכלכלה בכל האירוע הזה? << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> מאיזו בחינה, מבחינת המכסים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה משרד הכלכלה מסייע למפעלים כאלה, מה אתם נותנים, המענים שלכם, הסיוע שלכם בחוץ בהיבט של המיתוג? יש בעיה עם המותג "ישראל" בכל מקום בעולם עכשיו. מה הפעילות שמשרד הכלכלה עושה? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה. אני אחלק את זה לשני נושאים נפרדים. כל הנושא של עבודה בחו"ל, אין פה נציג של סחר חוץ, שנינו ממשרד הכלכלה מגופים אחרים, מצד אחד יש עבודה שוטפת של נספחים בחו"ל שהם אמורים לסייע לפתוח שווקים. זה קיים תמיד, זה לא קשור למשבר. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> אופיר גם היה נספח בעצמו. הוא מכיר את העבודה. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> הדבר השני, גם המשא ומתן על המכסים מול ארצות הברית, מתבצע במסגרת מינהל סחר חוץ. לא הייתה בזה הצלחה גדולה כמו שכולם מבינים, היום חלק מהסקטורים עדיין משלמים מכס. כל מה שאפשר לעשות, מנסים לעשות ברמת המכסים. ברמת העבודה מול השווקים בפועל, זה הפתרון שחברות מצאו כדי שלא להסתמך על שוק אחד ושלא להיפגע מזה יותר מדי. אין הרבה שאפשר לעשות, בטח שלא לגבי הדולר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדולר, עוד מעט אני אתייחס לזה. לא הכול זה המדינה. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> הצד השני הרלוונטי יותר לפעילות שלנו כרשות ההשקעות, כמו שנאמר פה, יש לנו מסלולי השקעות רבים שנועדו לחברות מהסוג הזה. יש דברים שאנחנו מוגבלים בהם מבחינת היקף הסיוע שאנחנו יודעים לתת, אחוז הסיוע וכמה החברה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התוספת שאתם נותנים מעבר לכל הסיוע שהיכרנו, שהיה עד 6 באוקטובר? חוק עידוד השקעות הון היה גם ב-6 באוקטובר, מסלולי ההשקעות היו ב-6 באוקטובר. קרה פה משהו. מה קרה במשרד הכלכלה שאומר, זה בגלל המלחמה, עכשיו אני נותן כך וכך? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> בפועל, בשנתיים האחרונות כמעט כל מה שאנחנו עושים זה ביצוע של החלטות ממשלה שעברו בשנתיים האחרונות. חלקן הגדול עברו לצפון. 3265 ו-4831 שעברו בסוף השנה שעברה, נתנו תקציב משמעותי לאזור הצפון כפי שהוא מוגדר בהחלטה, לדעתי 9-0 קילומטרים מגבול לבנון ויש גם אחת ל-2-0 קילומטרים, זה צמודי גדר. היום התקציב שאנחנו יודעים לתת שם גדול יותר מהתקציב הבסיסי שלנו. כמו שנאמר פה, הוא נחתך בצורה משמעותית. חוק עידוד השקעות הון ירד יותר, הוא היום שליש ממה שהוא היה לפני ארבע שנים. זה התקציב של חוק עידוד השקעות הון היום. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> שזה המשפט כמעט העיקרי סביב השולחן הזה. חוק עידוד השקעות הון היה כמה מאות מיליוני שקלים. ירד לשליש. למה? ככה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> העוגה הייתה 400, ירדה ל-115. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אופיר, דבר על התוספת של עשרה אחוזים. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> בתוך החלטות הממשלה, כשאנחנו מקבלים תקציב שמיועד לאזור הצפון, פה אנחנו יושבים עם השטח, גם עם החברות, גם עם המינהלות שאמורות לייצג את המפעלים ובונים את זה גמיש ולטובתם ככל האפשר. לדוגמה, במסלול שנקרא שימור עסקים בצפון, בתוך החלטת הממשלה, הגענו ל-50% סיוע. שם אנחנו מבינים ש-20% סיוע לחברה שצריכה להשקיע את ה-80% זה לא מספיק. שם כשחברה צריכה לקבל מאיתנו, לדעתי אתם הגשתם, אם אני לא טועה, לאחד המסלולים של זה, שם מקבלים 50% מהמענק. אם החברה משקיעה משהו כדי להתייעל ולהתפתח, המענק הוא 50%. זה בתוך החלטת הממשלה לגבי העסקת עובדים, גם לגבי השקעות הון בצמיחה ובהאצה וגם לגבי שיקום של מי שנפגע. שם אנחנו יודעים לתת הרבה יותר, זה מה שהחלטת הממשלה נותנת לנו. עדיין בכל המסלולים שהפעלנו בהחלטות הממשלה צפון, הביקוש עלה על ההיצע פי שניים. אולי בחלק מהמקרים פחות מפי שניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יושבת כאן סמנכ"לית הכספים של המקום. כמה כסף קיבלת בשנה, שנתיים האחרונות ממדינת ישראל? << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> אני רוצה להתייחס קודם למה שאמרת. קרן, סמנכ"לית כספים גלובלית. אנחנו שוכחים שאנחנו כבר חמש שנים בתהליך הזה. התחלנו קורונה, קיבלנו את המלחמה. לנו הייתה תוכנית של עידוד השקעות הון שלצערנו היינו צריכים לקפל אותה חזרה למגירה, לא עמדנו ביעדים. לא התחשבו בדולר שהשפיע, לא התחשבו במה שקרה עם הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. סגרו לנו את התוכנית. בדפנה החזרנו כספים באחת מהפעמים. לא הייתה לנו ברירה, התחלנו לקבל את הכספים. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> היעדים הם שקליים? << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> כן. דבר שני, הגשנו בנושא של הייצוא. בזמנו היה את המסלול החכם. כסף חכם. לא קיבלנו, קיבלנו רק תוכנית אחת. התחושה פעמים רבות, שזה נמצא בתיבה מזכוכית פה ליד השולחן ואני לא יכולה לגעת בה. זו ההרגשה. יש לי צוות, אנחנו שלוש רואות חשבון, אנחנו על זה יום-יום, על כל המענקים, על כל הסיוע. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> והתאחדות התעשיינים עזרה, התערבה. << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> אי-אפשר לגעת. זה שם ואתה לא נוגע בזה. אנחנו עושים הכול כדי להצליח. גם עכשיו, הגשנו את התוכנית שאתה מדבר עליה, על 3 מיליון, מקבלים חצי. הבקשה שקיבלנו של הדברים שצריך להגיש, אנחנו עדיין בזה. עדיין פה, עדיין בלשרוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה היעדים הם שקליים? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> מה שהיא מדברת עליו זה חוק עידוד השקעות הון. זה מגביל אותנו הרבה יותר מבחינת ההתנהגות שלנו, הרוב מעוגן בחוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יעדים שקליים, זה דורש תיקון חקיקה? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> זה מה שנבדק. על פי מה שאנחנו יודעים עכשיו, לא. אנחנו עובדים על זה היום, ממש בשבוע שעבר. עד כמה שאני מבין ברמה המשפטית, זה לא מחייב תיקון חקיקה. אנחנו יכולים לעשות את זה, לדוגמה, בחירת החברה. זה לא רק לעמוד ביעדים של אותה תוכנית. בגלל נהלים רבים שמחייבים אותנו מכוח החוק, ברגע שחברה מגישה עוד תוכנית אחרי שהיא מסיימת תוכנית אחת, סיום המכירות שלה בתוכנית אחת משפיע על הבסיס של התוכנית הבאה. יש לנו חברות שלא יכולות לגשת לעוד תוכנית כי הן לא עומדות בבסיס של התוכנית הקודמת, בגלל הדולר. כל הדברים האלה מושפעים מהעובדה, האם מודדים אותם בשקלים או דולרים. על פניו נראה שנוכל למדוד את זה בדולרים, אני לא רוצה להבטיח. אנחנו עובדים על זה ברמה היום-יומית בשבועות האחרונים. מה שאת אמרת מתאר לא רק את המצב שלכם. אנחנו פעמים רבות בלית ברירה יוצאים ממסלול והתפקיד שלנו זה ליידע כמה שיותר חברות שייגשו ויממשו את זה. הבעיה שפעמים רבות אין לנו מספיק לתת לכולם. או שנותנים חלקית או שלא נותנים בכלל לחלק מהם. יש לנו מסלול של שכר, לקחת עובדים בשכר שהוא קצת יותר גבוה מהממוצע. יצאנו איתו בשנה שעברה. פעם ראשונה היה לנו תקציב של 10 מיליון שקלים בהחלטת ממשלה. באנו עם ביקוש של 50. זה כאלה שכבר מוכנים ויכולים וחלקם מעסיקים עובדים חדשים פה בצפון ורוצים לקבל על זה מענק ויכולים. כמה שגייסנו זה לא תקציבים, הגענו לחצי מהמימוש. זה המצב. יש עוד תוכניות רבות כאלה. << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> חלק מהבעיה זה שהתוכניות שאתם מדברים עליהן, בדרך כלל צריך להן השקעות. המימון הוא לא מלא. אנחנו נכון לעכשיו לא בצמיחה. אנחנו בלשרוד, להחזיק פה את ה-400 משפחות שאנחנו מאכילים יום-יום. זה לא עוזר לי, תקנו עוד מכונה. מהיכן? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אנחנו מחזיקים את הקיבוץ. אנחנו עוזבים מחר בבוקר, הקיבוץ מתמוטט. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> כל מה שאנחנו עושים, גם בחוק וגם במסלולים האחרים, זה מענקים שהם בגין ביצוע ההשקעות. בתוך החלטות הממשלה יש לנו יותר גמישות, הגענו ל-50%. בחוק עידוד השקעות הון זה רק 20% ושם זה כתוב בחוק. שם בתוך החלטת הממשלה הצלחנו להביא עוד תקציב כדי להפוך את זה ל-30% מוגדר מראש. שמי שניגש אלינו לחוק עידוד השקעות ונמצא פה, מקבל 30% מראש ומובטח. את צודקת בזה, צריך להביא שוויון - - - << דובר >> קרן טליאס: << דובר >> עכשיו אנחנו בירידה במכירות, אנחנו לא יכולים להשקיע. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> צריכים להביא 70%. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> אין לי ויכוח. אני מבין לגמרי את המצב שלכם, אין לי חלילה שום טענה. הכי טוב שהצלחנו להגיע כשהייתה לנו את הגמישות הזו בתוך החלטת הממשלה בשיקום, זה 50%. עדיין 50% זו השקעה שצריכה להתבצע על ידי החברה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו צריכים לסכם את החלק הזה. אתה רוצה להגיד משהו אסף? << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> להגיד עוד פעם, גם שבוע שעבר וגם עכשיו, תודה. גם על הדיון שיהיה שבוע הבא, אני מקווה, מה שדיברתי איתך, על הנושא לפיצוי על עסקים, זה קריטי מאוד. אנחנו לא מצליחים לפצח את כל מה שקורה שם. זה בענפי התעשייה, גם בחקלאות, גם העסקים הקטנים שמנסים לשרוד. יש פה פוטנציאל, גם לחברות פה, לצמוח, זה מתוך שאני מבקר אותן ורואה אותן. יש עניין לחברות להגיע לפה. השוק בכאוס. אף אחד לא יודע להגיד מה הם יקבלו, מתי זה יהיה. זה הזמן, כשעוד יש פה ציונות של אנשים לרצות להגיע תוך כדי מלחמה. זה דורש רצון טוב וגמישות אדירה. בלי גמישות לא קורה כלום בצפון. אין שום תהליכים בירוקרטיים שיודעים להתמודד עם מלחמה של שלוש שנים. זה מה שאני אסכם. תודה רבה למפעל שמארח אותנו. זה לא פשוט. כל המפעלים פה עובדים תחת אש, מסכנים את העובדים. יש הוצאות רבות מאוד שהיו למפעלים כדי לשמר עובדים שאחרי זה שחקו להם את הרווח וכל מיני דברים ואף אחד לא התייחס לדברים האלה מבחינת המדינה וחבל. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> את הדברים אמרתי ברישא. המצב מאוד לא טוב. כמו שאמרת, אנחנו אחרי חמש שנים קשות מאוד. התוכניות לא תמיד תואמות את המצב. לא כל המפעלים יכולים להשקיע, חלק מהם צריכים לשרוד. מה שקרה עם הדולר עכשיו זה עוד יותר שם משקולת עם הדולר. אני לא מאשים אף אחד, זו המציאות. אכפת לה מי אשם? אין אשם בזה. הכול מסיבות טובות קרה. הייטק הביאו כספים, ייקחו, הכול בסדר גמור. אבל בדולר כזה אי-אפשר למכור את הנעל הזו בארצות הברית. כי אותו סיני שמביא את זה לכאן ב-200 שקלים, יביא את זה גם לכל העולם במחירים האלה. לארצות הברית קצת יותר, הוא מביא את זה לכל העולם, התחרות היא קשה. המטרה היא שהחברות מהסוג הזה יהיו יותר ממוכנות, פחות כוח אדם, מודרניות יותר, שיוכלו להתמודד עם כמויות גדולות יותר. כאן המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולעזור לחברות האלה. יש לזה משמעות כלכלית ומשמעות חברתית עצומה. כמו שאמרת, עזוב את המפעל, אבל אם המפעל לא קיים כאן, גם הקיבוץ לא קיים כאן. מפעל משלם שכר דירה לקיבוץ, זו אחת ההכנסות העיקריות שלו כאן. זה דבר גורר דבר, צריך לזכור את הדברים האלה. אנשים רבים נשארו בצפון כי מקום העבודה שלהם בצפון. מתוך נאמנות למקום העבודה, שאין לו אפשרות אחרת. גם אם פינו אותו לחיפה, הוא הגיע לכאן לעבוד כל בוקר. אם המפעל הזה לא יהיה כאן, הוא ימצא את העבודה שלו בחיפה או בתל אביב והוא לא יהיה כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. ותודה רבה על האירוח. זו דוגמה לכמה דברים שהמדינה חייבת להיכנס אליהם בתוך האירוע הזה. אי-אפשר לטפל בכלים שלפני המלחמה, בבעיות שנוצרו בתקופת המלחמה, צריך להבין את זה באופן חד-משמעי. יש פה כמה וכמה דברים שאת חלקם המדינה אולי לא יכולה בהכרח לפתור אבל יש מקומות שהיא חייבת לסייע בהם. שער הדולר זו לא סוגיה מקומית, זה אירוע בין-לאומי שלאמריקאים יש אינטרס להוריד את שער הדולר בגלל החוב החיצוני שלהם. גם בתוך הטירוף הזה, מדינת ישראל צריכה לעשות היערכות מסוימת. אנחנו כנראה לא נראה את הדולר חוזר ל-3.6. יעדים שקליים בחוק עידוד השקעות הון זה בסיסי, זה לא צריך לקחת זמן רב. בשבוע הבא יש לנו דיון ועדה בנושא של מס רכוש. אני רוצה תשובה ממשרד הכלכלה, איזה תיקון עשו בנושא הזה של יעדים שקליים בחוק עידוד השקעות הון? אם זה דרוש תיקון חקיקה נגיש אנחנו בקשה לתיקון חקיקה. סיפור המכס בארצות הברית שהוא סוגיה שנוגעת לכל קו העימות, גם בצפון, גם בדרום. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> בכל הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מדינת ישראל, ממשלת ישראל נכשלה במשא ומתן מול האמריקאים בהיבט הזה של המכס, על כל הארץ. החוכמה היא לנסות ולמצוא את הפרצה. בקו עימות בעוטף עזה, עוטף לבנון נקרא לזה, יש לך אולי פרצה ששווה לנסות. אני מוכן לקחת את ראשי הרשויות ואולי תוביל - - - << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אני התחלתי להוביל את זה. עכשיו זה יותר ברור לי אחרי הפגישה. יש לי מישהו שמחבר אותי לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוא ניקח את ראשי הרשויות של הצפון. בוא ניקח איתנו את ראשי הרשויות של עוטף עזה ביחד. אני איזום פגישה אצל השגריר האמריקאי, נגיד לו שיש את מדיניות המכס, ושיעשו - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> הוא היה אצל מיכל עוזיהו. אני חושב - - - התעסק בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לייצר פה החרגה, קריטי באופן משמעותי, בעיקר נוכח הפגיעה במותג ישראל בעולם. המותג ישראל בעולם עבר השמדת ערך בשנתיים האחרונות. צריך להבין את זה, להכיר באירוע הזה, זה אירוע שצריך לטפל בו. פה אני הייתי מצפה ממשרד הכלכלה להיות עם תוכנית מסוימת משמעותית, גם על הדולר וגם על פגיעה מותגית. זה משהו שהוא אולי הדבר שבו צריך להתרכז. הדבר האחרון, שזה כמו מנטרה, אי-אפשר לתת אותן הטבות מס, כאן וביוקנעם, בהיבט של זה. זו מפה שיצטרכו לטפל בה. הממשלה הזו לא תעשה את זה, בוודאי שזה יהיה לפתחה של הממשלה הבאה. חייבים לייצר הטבת מס שונה לקו עימות. זה לא אותו דבר, לא אותו מקום. אני לא יכול לדרוש ממישהו להיות במפעל עם 15 שניות התרעה, עם כל מה שאתם חוויתם וחווים. הלוואי שלא יחוו פה. החשש מלחוות את זה, גם הוא משפיע על הפעילות ועל היכולת לעבוד פה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> עכשיו זה ממשיך, כולל הבוקר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי זה גם כאן - - - << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> 12 דקות למפעל הבא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה עוד אחד מהנושאים שהוא משמעותי מאוד. לגבי המפעל הזה, זה מותג מוכר ומשמעותי וכל הכבוד על הפעילות. האתגרים שיש לכם הם לא פשוטים. זה סוג תעשייה שכמעט ונעלמה לחלוטין מישראל. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> נעלמה. אנחנו אחרונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני משווה את זה לטקסטיל. יש עוד יצרני בגדים קטנים מאוד בדרום תל-אביב. האתגרים וההתמודדויות פה הן אחרות. אני לא מקבל את הדעה של האוצר של בסדר, שייסגרו וילכו. צריך לייצר את יכולת להתמודד. יש לנו פה יתרון גדול של מדינה של עולם ראשון, גב אל גב עם עולם שלישי. כמו שאתם תופרים בחברון או באזור תעשייה משותף עם ירדן. לא חסרה היכולת שלא קיימת במקומות אחרים של עולם ראשון, שיש להם כל כך קרוב אליהם את יכולת ההעסקה הזו. צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה וכמו שאמר - - - המיכון הוא דרמטי, הגדלת הפריון פה היא קריטית. תודה רבה. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> משפט אחד, פתחת לי את זה מאוד. הזכרת שלא צריך לחשוש מתיקונים בחוק. היום החוק לעידוד השקעות, מדבר על חברה שמייצאת לפחות 25% מהתוצרת שלה. אנחנו מנסים לעבוד על הצעה לזה שלא תהיה חובת ייצוא של 25%. כל התעשייה סובלת. גם על נושא של ייצוא, פחות חשוב. חשוב למדינת ישראל לשמר את התעשייה במדינת ישראל מכל הסיבות שבעולם, אפשר לדבר עליהן זמן רב. זה נושא. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> החוק צריך ריענון, אין ספק. מפחדים להגיע איתו לכנסת. << דובר >> אסף בן דב: << דובר >> אנחנו נגיע איתו. בקדנציה שלי נגיע איתו לכנסת. אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:20.) << הפסקה >> (2. מפעלים בקו העימות) << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> ברוכים הבאים, תודה רבה שבאתם. זה לא מובן מאליו. אנחנו מעריכים מאוד שאתם באים לחוות, לשמוע ולראות. זה חשוב לנו מאוד, חשוב גם לעובדים. אני לא רציתי להלאות אתכם במצגות ארוכות או יותר מדי הסברים. נעשה סבב היכרות קצר כדי שנכיר ולאחר מכן מצגת. לא צריכה להיות מצגת שיווקית. מצגת קצרה, מה אנחנו עושים, מה זה הקרונות האלה שדיברנו עליהם בארוחת צוהריים. נחלוק איתכם קשיים שאנחנו חווים פה ונסיים בסיור קצר, לראות את הברזלים בפועל. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> נורית צור רבינו, אני מנהלת מערך תעשייה במשרד הכלכלה ובין היתר - - - שיתוף פעולה תעשייתי וגם מטה כחול-לבן - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חברת כנסת טטיאנה מזרסקי, חברת הוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר כנסת עודד פורר, יושב-ראש הוועדה. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמל, מנהל הוועדה, הכנסת. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> שקד גולדמן, מנהל מרחב צפון מהתאחדות התעשיינים. << דובר >> נטע מירון: << דובר >> נטע מירון, מינהלת תנופה וגם תושב קיבוץ שמיר. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> חגי אדרי, משנה למנכ"ל, התאחדות התעשיינים. << דובר >> אברהם נובוגרוצקי: << דובר >> נובו, נשיא התאחדות התעשיינים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> ליאור כוכבי, קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים. << דובר >> יהודה פרג'ון: << דובר >> יהודה פרג'ון, מחלקת גליל, משרד לפיתוח הנגב והגליל. << דובר >> אדיר: << דובר >> אדיר, הדובר של עודד פורר. << דובר >> שני: << דובר >> שני, הדוברת של טטיאנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני - - - של רמים. << דובר >> פרדי: << דובר >> אני פרדי, משנה למנכ"ל של רמים. << דובר >> יבגני: << דובר >> יבגני, היועץ של טטיאנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - איגוד התעשיינים - - - << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> אריק, ראש מטה אזורי ממפלגת ביחד. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> ראש מטה אזורי ממפלגת ביחד. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> תושב העיר גם? << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> תושב העיר. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> (הצגת מצגת) דיברנו בארוחת הצוהריים, אני לא בטוח שכולם שמעו. אני לא אחזור יותר מדי מה זו חברת רמים. חברת רמים היא חלק מקבוצה שנקראת קבוצת מטליקון. בקבוצת מטליקון חמש חברות שונות. חברת מטליקון שמתעסקת בעיבוד שבבי לתעשיות הביטחוניות, נמצאת באזור תעשייה לבון. חברת סימת תעשיות שנמצאת פה בקריית שמונה ומייצרת מערכות וחלקים למרכבים כמו איתן, כמו מרכבה, נמרים. חברת רמים מייצרת קרונות, פיקוד ושליטה לתעשיות הביטחוניות. חברת פלג-ניא, ממוקמת במרכז ועושה עיבוד שבבי לחלקים קצת יותר קטנים, גם לתעשיות הביטחוניות, וחברת אורן קפיצים, שמייצרת קפיצים לתעשיות הביטחוניות. אנחנו עכשיו יושבים בתוך רמים. חברת רמים, יש לה שני אתרים. אתר ראשון פה בקריית שמונה ואתר שני בכרמיאל. באתר בקריית שמונה אנחנו מקימים את הקרונות מאפס. כמו שתראו, אנחנו קונים פחים, אנחנו יוצרים את הקירות, יוצרים את כל התיבה הזו שנקראת קרון. פה אנחנו עושים גם את ההרכבות המכניות ואת תת-ההרכבות. באזור כרמיאל אנחנו עושים את האינטגרציה של החשמל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך נקרא האתר בכרמיאל? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> איך נקרא האתר בכרמיאל? - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא חדש, לא? בעקבות המלחמה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> את האתר בכרמיאל הקמנו לפני שנתיים וחצי. היה חשש. כשאנחנו הולכים למכור קרון ללקוח, לדוגמה, זה קרון שאנחנו מוכרים אותו, הוא מגיע על משאית. אתם רואים את המערכות שנמצאות על הקרון. זה קרון של הגנה אווירית שאנחנו גם מוכרים אותו. כשאנחנו מדברים על קרונות, אנחנו מדברים על הקרונות האלה. אם זו לוחמה אלקטרונית, הגנה אווירית, יירוט, מכ"ם. אתם תראו גם את המקום שהחיילים שלנו ממוקמים בו, המקום שבו הם מנהלים את הלחימה בשטח. נכון, עד לפני שנתיים וחצי כל הייצור וההקמה של הקרונות נעשה אך ורק פה בקריית שמונה. אנחנו צריכים לעבור ביקורת לפני שאנחנו מוכרים את הקרון. מכיוון שמבקרים של התעשיות הביטחוניות של הלקוחות חששו מאוד להגיע לקריית שמונה, אני לא מכיר עוד מקומות רבים בארץ ששומעים את הבום לפני שהאזעקה מגיעה, הם לא היו מוכנים להגיע ולא יכולנו למכור. היינו צריכים להשקיע כסף ולרכוש. רכשנו 2,500 מטר רבוע בכרמיאל כדי שהביקורת תיעשה שם. האתר שם עולה לנו בסביבות 3 מיליון שקל בשנה. עכשיו אנחנו לא רואים פתרון, אולי בהמשך המצב ייראה אחרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא עולה לכם, למה? רכשתם. מה העלויות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כוח אדם? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> שליש מזה, 1 מיליון שקלים זה השכירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא רכשתם, שכרתם. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא רכשנו, שכרנו. סליחה, אני טעיתי. העברת הציוד לשם, כל מה שצריך להתקין שם, עגורנים וכולי, כוח האדם, אוכל, הסעות. זה להפעיל אתר נוסף. לא רצינו לרכוש, אנחנו מאמינים בקריית שמונה, באזור הזה. גם כשאנחנו כוח אדם מצומצם פה בגלל האתר בכרמיאל, יש פה 100 עובדים. עם ה-100 עובדים יש פה עוד 40-30 קבלנים. זה בסביבות ה-150-140 משפחות שאנחנו מפרנסים. 150-140 משפחות עם האוכלוסייה היום בקריית שמונה של 9,000 אנשים, זה משמעותי מאוד. אנחנו לא יכולים להגיד טוב, בואו נעתיק את הפעילות למקום אחר. היה אפשר לעשות את זה, אני יודע ששמעתם את זה לא מעט. אלה אנשים שמגיעים לפה כל יום מ-06:00 עד 18:00, נכנסים למיגונית פה אחרי ששומעים את הבום. הם מקבלים בונוס שולי מאוד, זה מה שאנחנו יכולים לתת היום. אנחנו חייבים לתת להם את זה. לסגור ולפתוח במקום אחר זה הפתרון הקל לדעתי. בחמשת החודשים האחרונים מאז שרכשנו את החברה הזרמנו לפה 17 מיליון שקלים. החברה לא במצב כלכלי טוב בכלל. החברה לא במצב כלכלי טוב בגלל כמה דברים. המלחמה לא עוזרת, אנחנו לא מייצרים בסדרי גדול שאנחנו צריכים לייצר. אני כל יום איתם. לרדת למיגונית או למקלט ואת הרמת הכוסית של פסח עשינו במקלט. זה מפריע לעבודה בצורה מטורפת. הבעיה הגדולה יותר היא מה שאתה העלית, שער הדולר הורג אותנו. אנחנו לא מסוגלים למכור בשקלים. לא יכולים, אף חברה ביטחונית לא תקנה מאיתנו בשקלים. כשאתה מגיע ומתמחר קרון כזה, הוא יכול לנוע בין 0.5 מיליון דולר ל-800,000 דולר, ואתה מתמחר אותו לפני שנה או שנה וחצי ב-3.7-3.6 דולר, ועלית עם קרון כזה משהו כמו שנה, אתה צריך לספק אותו היום ואתה מקבל 2.8 דולר, זה 30% עוד לפני שהתעוררת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה את ההזמנות שלך ממשרד הביטחון מקבל גם בדולרים? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> ההזמנות ממשרד הביטחון הן שוליות מאוד. ההזמנות של משרד הביטחון הן בערך 4%. 96% זה רפאל - - - << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> התעשיות הגדולות שמהן אתה מקבל את ההזמנות בדולרים. לזה התכוונתי. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> רק בדולרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי גם הן מוכרות את זה החוצה בדולרים? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> כי גם הן מוכרות את זה החוצה בדולרים. << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> כך הן מגינות על עצמן. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני מחויב למכור להן בדולר ואני מקבל את הכסף ביום שליחת הקרון לפי שער שקל, דולר, ביום ששלחנו את הקרון. חברה בסדר גודל כמו שלנו עובדת על מרווחים של עשרה עד 12% ביום טוב. להפסיד 30% רק מערך הדולר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה יכול להתמודד עם זה? או שאתה מתחיל לתמחר אחרת את המוצרים שלך היום? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מלפני חודשיים אני מתמחר אחרת וזה אומר שאני לא מקבל עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי אתה לא תחרותי? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> ממש לא תחרותי. פרט מעניין. החברה היחידה בארץ שיודעת לבנות קרון זה רמים, כאן במקום שאתם יושבים בו. אין עוד חברה בארץ שיודעת לעשות מה שאנחנו עושים. חברות אחרות שהן המתחרות שלנו בארץ יודעות לעשות? הן קונות קרון שהוא bare shell הוא לא קרון מזווד. קונות אותו בהודו או באיטליה, מביאות אותו לפה ומזוודות אותו בחשמל, באינטגרציה במערכות ומוכרות לתעשייה. אין חברה בארץ שיודעת לייצר קרון מאפס אם רמים לא מספקת קרונות. אנחנו מסתמכים אך ורק על ייבוא. מה שקורה זה דבר ראשון, כשאנחנו רכשנו את החברה, הזרמנו 17 מיליון שקלים לתוך החברה כדי לשלם משכורות לעובדים, לשלם לקבלנים. דבר שני, זה לא מספיק. אנחנו בגירעון תזמיני ממש בעייתי. בחודשיים האחרונים המשימה היחידה מאז שנכנסתי לתפקיד זה להיפגש עם התעשיות הביטחוניות, לשבת ולהסביר להן את המצב. הגענו לכל האנשים שכולכם מכירים בתעשיות הביטחוניות בדרגים הגבוהים ביותר. הם אומרים מה שאתם אומרים לי ומה שאני אומר. אפילו שאני אלתא ואפילו שאני מוכר ב-2.3 מיליארד ואני לא רמים שמוכר ב-8 מיליון שקלים, גם אני מקבל בדולר וגם אני, המשכורות שלי משולמות בשקלים. לי אין את היכולת הכלכלית ואצלי זה לא נהפך להיות מרווח לרווח שולי או לנקודת איזון. אצלי זה נהפך להיות מרווח להפסד. אצלי כ-20% מערך הקרון אולי אני קונה אותו בדולרים, אבל 80% זה או ערך שקלי או משכורות של עובדים. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> מה אתה מבקש ממנו? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אמרתי, ספגנו מה שספגנו עד לפני חודשיים, זה משהו כמו 6 מיליון שקלים עד עכשיו. אנחנו הולכים לספוג את העליות מחיר של האלמי, של האלומיניום, גם את זה נספוג. צבר ההזמנות הפתוח שיש לי היום שזה 100 מיליון שקלים, מה שאני מבקש, את העזרה שלכם שתשלמו לי בשער הדולר שהיה ביום הוצאת ההזמנה. אני לא מבקש מכם שום דבר אחר. סיכמנו מחיר מסוים שהוא היה שקלי וגזרנו אותו לדולרים ביום שהצעתי הצעת מחיר לפני שנה. זה המחיר שאני מבקש לקבל בשקלים. אני הולך לתקן את עצמי קדימה. אנחנו מדברים רק על הצבר הנוכחי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה אומר רכשנו אותו, הזרמנו 17 מיליון שקלים. עוד לפני האירוע הזה היה מפעל שהוא לא היה רווחי. << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> תוך כדי. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> המפעל עצמו יכול להיות רווחי בזמן המלחמה כששער הדולר היה 3.7-3.6, אם זה היה נשמר, הוא היה יכול להיות רווחי שולי. הוא לא יכול להיות רווחי. היינו יכולים אולי לעשות התייעלות, התייעלות ברצפת ייצור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היה החזון שלכם כשרכשתם אותו? מה הכיוון? באו חברים לרכוש אותו כי הם ראו חזון מסוים, לא כדי להשאיר אותו כמו שהוא. אני מניח. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אתה מניח נכון. אני הייתי חלק מהנושא הזה. א', מבחינת היכולות שיש למפעל הזה שאין לאף חברה בארץ, זה יתרון עצום. אנחנו רואים את השוק הזה, שוק מתפתח. מוצר מאוד סקסי, כשאתם תראו אותו, מאוד סקסי. ברגע שהתחרות קטנה, החסם מאוד גדול כדי להיכנס למוצר הזה, וברגע שלך יש את היכולות היחידות בארץ לעשות את זה, כן ראינו עם היכולות שיש לנו בקבוצה מול תעשייה אווירית, מול אלביט ורפאל, איך אפשר להגדיל את הנתח שוק. לא ציפינו שנראה התרסקות כזו של שער הדולר, שתכניס אותנו מתחת למים. ההזרמה של ה-17 מיליון שקלים הייתה בפעימות, זה לא שהזרמנו 17 מיליון שקלים. הזרמנו 4 מיליון, ו-4 מיליון, ועוד 6 מיליון. אנחנו מנסים לשלם משכורות, זה מה שאנחנו מנסים לעשות. זה הקושי שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו. צבר ההזמנות הוא יותר משמעותי בהרבה ממה שאנחנו יכולים להתמודד מבחינת קיבולת. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> אם אתם היחידים, למה לא קל לכם מולם, הם לא תלויים בכם? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> זה לא שהם לא תלויים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם אומרים, סגרנו הסכם. אני סגרתי איתך הסכם על 100 דולר, קח 100 דולר, עזוב אותי. אני אחראי על הבעיות? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> סגרתי איתך הסכם על 100 דולר, קח 280 שקלים, תודה רבה. תעמוד בהסכם שלך. זה לא עוזר שהם לא בודקים. סגרת איתי 100 דולר כשהיו משלמים 370 שקלים לפני שנה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> ההסכם חתום בדולרים? או שתרגמתם את זה? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא, דולרים. הכול דולרים. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> מותר לעשות הסכמים בדולרים? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> כן. הכול דולרים. אין שקלים בהזמנות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לבקש שהם ישלמו בדולרים. זה לא עוזר, את הסחורות אתם משלמים בשקלים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מקבל את הדולר, ממיר אותו בבנק ולספקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא צריך להתחיל לשלם משכורות בדולרים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> והעובדים יגידו לי, אני מקבל פחות משכר מינימום. << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> בואו נעזוב את העבר שלו. בואו נאמר שהוא סגר הסכם על 100 דולר כשזה היה 370 שקלים. הוא מקבל עכשיו 280 שקלים. הוא בא להזמנה הבאה, הוא רוצה 370 שקלים. אומר לו הקונה ממנו, אם זה רפאל או מישהו אחר, מה זה 370 שקלים? אתה מדבר איתי על 140 דולר. אני יכול עדיין לקנות את זה ב-100 דולר מהודו, מהמתחרה. תוכל לתת לך פרמיה מסוימת. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> כולל משלוח, כולל הכול? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> זה בדיוק מה שקורה. << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> הוא כל הזמן חי מול תחרות. אם לא, הוא היה מעלה את המחיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חוץ משער הדולר, מה עוד יש לך מול המדינה? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> קשיים שאנחנו חווים זה כוח אדם וכוח אדם. אחת, במדינת ישראל לא קל לגייס כוח אדם טכני מקצועי. אנשים טכניים מקצועיים, חרטים, כרסמים, מרכיבים מכניים, לא קל. אם אני אומר שזה לא קל, בקריית שמונה זה אסון. אנחנו עושים כך, אני אומר לכם את האמת, אם היית מתקין מזגנים של תדיראן, אתה יודע לקדוח. בוא נלמד אותך, נשב, נעשה לך הדרכות. יושבים, מדריכים אותם חודשיים, שלושה, ארבעה, עד שמצליחים להשיג מהם משהו. אנשים גם לא פה, זו עיר שאין בה אנשים באזור. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> ניגשת ל-On the job training של משרד הכלכלה? יש לנו מסלולי סיוע להכשרה של אנשים - - - << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני לא חושב שמשרד הכלכלה עם כל הרצון הטוב, יודע להכשיר יותר - - - << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> לא. אתה תכשיר. << דובר >> אריק מלאכי: << דובר >> הוא נותן לך 15,000 על הכשרה. גם המסלול הזה, לקחו אותו למקומות שרוב התעשיינים לא ניגשים אליו בגלל התנאי סף ששמת שם. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> כוח האדם. זה לא רק כוח האדם המכני. כוח האדם ההנדסי לא פחות קריטי. אין מהנדסים רבים באזור הצפון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם בקשר עם מכללה? לדוגמה בבראודה, כבר הפרויקטים של הסטודנטים, יעשו אצלכם ותגייסו אותם. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אנחנו בקשר עם בראודה. אנחנו בבקשות להקצאות לעובדים זרים בתחום. מנסים. לדוגמה, תיפתח הקצאה, כולנו מחכים שייפתחו הקצאות, כמה חודשים. היא תיפתח עוד כמה חודשים ותיקח שנה ועד שנקבל אותן, בשנתיים הקרובות אני לא - - - << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> למה לא ניגשתם להקצאה של הביטחוני? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מתי הייתה הקצאה של הביטחוני? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> לפני שלושה חודשים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> סימת ניגשו להקצאה של הביטחוני. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> יש מהלך חדש - - - והשאלה היא אם ביטחוני להביא עובדים דרוזים מסוריה לעבודה יומית, מה שעשו בעבר עם הצד"לניקים. משהו מאוד ראשוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא מה שהם צריכים פה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני לא יכול להרשות לעצמי. אני אאבד את הלקוחות שלי אם אני אגיד להם שעובדים סורים מרכיבים את המערכות של - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אולי אחרים יקלטו ואז את שלהם, חלקם אולי יעברו לפה. << דובר >> כרמי: << דובר >> עזבו, המצב קשה. בזמנו למשרד הקליטה הייתה תוכנית עם ישקר של עולים חדשים שמגיעים, נכנסים לכיתה, לומדים ומועסקים מיד אחר כך. << דובר >> אברהם נובוגרוצקי: << דובר >> יש שם סמנכ"לית חדשה במשרד שנפגשנו איתה לפני שבועיים. מאוד רוצה להחזיר את התוכנית הזו. אמרתי לה שתבוא אחרי הפגישה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> נפגשתי עם צרפתים גם מישקר, לפני כמה חודשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי זו היום? << דובר >> אברהם נובוגרוצקי: << דובר >> קוראים לה שפרן, או משהו. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> עינת שפרן. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אנחנו עכשיו בחנו דרך ההסתדרות הציונית. יש גיוס של עולים, מהנדסים, שההסתדרות מביאה לפה. אנחנו בוחנים גם את זה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> מה ממוצע הגילים היום? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> סליחה? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> ממוצע הגילים פה עם המפעל, גבוה? הגיל של העובדים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> דיברנו קצת על שער הדולר ודיברנו קצת על כוח האדם. אנחנו דיברנו קצת על הנושא של המלחמה. אני רק רוצה שתבינו, זה לא קשור לפוליטיקה בכלל מה שאני הולך להגיד עכשיו. אנחנו הרגשנו פה לבד בשלוש השנים האחרונות. מיגונית, לעובדים שלנו ביקשנו, לא קיבלנו. היינו צריכים לקנות מיגונית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן אתם פה במפעל? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> 20 שנים. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> מ-1978. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. מטליקון. מתי היא נכנסה? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> חמישה חודשים. הנושא הזה שלא היינו יכולים לספק אם לא מעתיקים את האתר לכרמיאל, זה היה חתיכת אירוע עבורנו. לא קיבלנו פה סיוע, אפילו שהכול היה על חשבוננו. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> לא הכניסו אותו. בזמנו דיברנו עם אילן על ההעתקה לכרמיאל. זה היה אחרי ה-7 באוקטובר שהיה מסלול אדום ויכולתם להכניס את עלויות ההעתקה לפיצוי של מסלול אדום. שווה לבדוק עם אילן אם הם לא קיבלו על זה פיצויים בזמנו ממס רכוש. הכנסנו את זה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני דיברתי עם אילן. לא קיבלנו. אם יש עדיין פתח לעשות את זה אחורה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אם לא סגרתם. אני אדאג שיטפלו לך אצלנו. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> צריך לבדוק את זה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אני אחבר אליך את מי שצריך. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> פרדי, משהו שאתה רוצה להוסיף? << דובר >> פרדי: << דובר >> גם בסבב השני של המלחמה, לא הייתה ברורה המדיניות של הממשלה. העובדים התחילו להתפנות בכוחות עצמם. זה לא היה ברור. כל יום עובד חדש הודיע לי שהוא לא מגיע לעבודה. כך זה התנהל בסבב השני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קיבלתם משהו מיוחד מהמדינה על הסבבים האלה? << דובר >> פרדי: << דובר >> לא. כלום. לא היה ברור. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אתה מדבר על מרס האחרון. הסבב האחרון שהיה פה. << דובר >> פרדי: << דובר >> זה התחיל מעם כלביא. << דובר >> כרמי: << דובר >> צריך לזכור שבאזור קריית שמונה יש תושבים רבים שפונו לאזור המרכז, ועובדים שהיו עובדים בחברות באזורים האלה, פתאום מצאו עבודות באזור המרכז, וירא כי טוב. למה לא לחזור לעבוד בקריית שמונה? << דובר >> פרדי: << דובר >> נכון, יש גם מקרים כאלה שעובדים החליטו לא לחזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם עכשיו יש לך שלוש משאלות לבקש מהממשלה, מה היית מבקש? << דובר >> פרדי: << דובר >> לעודד אנשים להגיע לקריית שמונה. לבוא לקנות פה בית. לעודד אותם. לתת למילואימניקים בחינם בתים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המשאלה השנייה? עכשיו יש לכם. הדרך להשמיע את הקול שלכם בירושלים מול משרדי הממשלה, אם זה כלכלה, אוצר, לא משנה. שער הדולר, אני לא יודע עד כמה המדינה יכולה להיכנס פה. אם אני מבין נכון, הרצון שלך זה לפחות מול החברות הממשלתיות, לייצר מנגנון שבו הם משלמות. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> תגשרו לי על הפער הזה בבקשה, שאני מתמודד איתו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה תעשה מעכשיו והלאה? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מעכשיו והלאה, עשינו הגנת מטבע. אני לא בטוח שזה דבר טוב. מחר הדולר יעלה, אני אתקע עם הירידה ובלי עלייה. עשינו במידה מסוימת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמרת, בהגנת מטבע הזו, ההזמנות שלך ירדו בצורה די רצינית. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> נכון. אם אנחנו יכולים לקשר כדי שהחברה הזו, המלחמה הסתיימה לפני חודש וחצי, יש לנו בעיה של תזרים בגלל שער הדולר. אם אפשר לגשר על זה ולהגיד בסדר, אנחנו יכולים לעזור בזה שהתעשיות הביטחוניות יתנו משהו. או אם לדוגמה, אנחנו באזור שאם אנחנו עובדים בו עם משרד הביטחון, אנחנו מקבלים הטבה של 15%. מול משרד הביטחון אני מקבל 15% הטבה למול המתחרה שלי מהודו. << דובר >> כרמי: << דובר >> במכרזים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> במכרזים. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> אתה מקבל, בתור כחול-לבן. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> למה שאני לא יכול לקבל את זה מול רפאל, מול אלביט, מול תעשייה אווירית? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> הן לא חברות עצמאיות. התעשייה אווירית כן. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני מבין שהן לא חברות - - - הוא ביקש משאלת לב. נכון, הן לא חברות. אני לא בטוח שכולן מוגדרות כחברות פרטיות. נשים את זה בצד. רק אלביט היא חברה תעשייתית. רוצים לעודד? בואו תתנו לי את אותה הטבה שנותנים לי משרד הביטחון, ואולי על ה-30% שאני יותר יקר, עם 15% עזרה מהממשלה ו-15% זה משהו שאני אעשה בתפעול, אני אהיה תחרותי. להשאיר אותנו כך ולהגיד לכו תתמודדו עם הודו כשאין פה אנשים, אין פה מהנדסים ושער הדולר הורג אותכם? אנחנו לא נצליח להרים את הראש מעל המים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מקבל ממשרד הביטחון, על 100 שקלים אתה מקבל עוד 15 שקלים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא. במחיר שלי, של 115 שקלים, במשרד הביטחון כשהוא מקבל את ה-115 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא מסתכל על זה שזה כמו 100 שקלים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> הוא מסתכל על זה שזה כמו 100 שקלים, מול המתחרה שלי. אם הוא יקבל מהמתחרה שלי 102 וממני 115 הוא יגיד שההצעה שלי יותר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה הולך לרפאל אתה מתחרה מול הודים אחרים, ושם אתם בבעיה בתחרות. אתה אומר, אם המחיר ב-15% אלה, או שזה יכול - - - << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אין לי 15% שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם היה לך. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אם היה לי, זה היה מקל עלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה עדיין לא מגשר לך על הבעיה אחורה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> בעוטף, מה שעשינו בהוראת שעה, העלינו את ה-15% ל-20%. ניסינו לעשות את זה גם בצפון ולא הצלחנו לצלוח את משרד האוצר. רצינו גם בהוראת שעה, לכמה שנים לתת גם לצפון 20% בתוצרת ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי ניסיתם לעשות את זה? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> בהחלטה ראשונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהחלטה עכשיו? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> לא. בהחלטה ראשונה של - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה לא הכנסתם את זה להחלטה עכשיו? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה לא עובר. אנחנו לא מצליחים לצלוח את משרד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפעמים מה שלא עבר לפני שלוש שנים עובר עכשיו. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> ההחלטה האחרונה, התעשייה, יש שם סכומים מאוד נמוכים. ב-5 מיליארד שהיה בדיון בשבוע שעבר אצלכם בוועדה, לתעשייה יש שם סכום לא מספיק גדול. אנחנו עובדים על תוכנית קדימה לחומש לתעשייה - - - קו העימות. בתוכנית הזו הסכומים היו ממש נמוכים, פחות מ-200 מיליון לחמש שנים. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה עניין של החשב הכללי, לא לפי אגף תקציבים כל כך. הנושא של כחול לבן ותוצרת ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תוכלי להעביר לי נייר על זה? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> כן. << דובר >> כרמי: << דובר >> גם כשהדברים כבר ניתנים, הספים האלה שלה המגבלה התקציבית, עוצרים את זה בהתחלת. אומרים לו, אתה צודק, המפעל האחר כבר שתה את הכסף הזה. הסתיים התקציב לשנה הזו, שב בצד. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> את זה אני שומע הרבה, הראשונים שמגיעים הם אלה שזוכים. << דובר >> פרדי: << דובר >> אני יכול להמשיך את המשאלות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. אל תצפה שהם יתגשמו. << דובר >> פרדי: << דובר >> בהמשך למה שמשה אמר, היתרן מול חו"ל, צריך להיות גם מנגנון של יתרון של ייצור בפריפריה מול ייצור באזורים ש"קלים" לגיוס כוח האדם. אם אני יצרן בקריית שמונה מול יצרן בתל-אביב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך מתחרים בתל-אביב? << דובר >> פרדי: << דובר >> יש לי במרכז, כן. צריך להיות לי יתרון. << דובר >> כרמי: << דובר >> מה הטבת המס שיש לעובד כאן היום? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> כמעט 20%. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> תלוי איפה הוא גר. << דובר >> כרמי: << דובר >> כאן. הוא עובד בקריית שמונה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> זה רק אם אתה עובר סף הכנסה מסוים. << דובר >> כרמי: << דובר >> בקריית שמונה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> 20%. << דובר >> כרמי: << דובר >> 20%? למי שנמצא כבר ועבר את סף המס. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> מי שגר פה והגיע למדרגה של - - - << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה רלוונטי רק למי שמשלם מס. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> מעמד בינוני, פלוס מינוס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מי שמשלם. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מס גבוה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> יש תקרה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> מי שלא מגיע לתקרה מסוימת, לא משלם בכל מקרה. << דובר >> פרדי: << דובר >> בנוסף, הייתי מצפה שמשרד הכלכלה ישיק תוכנית מיוחדת לכל היצרנים בפריפריה שנפגעו, במיוחד מהמלחמה. שתשתתף בהשקעות, עכשיו צריך להביא ציוד חדש שנפגע. בכלל, צריך לייעל את התעשייה בפריפריה. לא כל התוכניות המייגעות האלה ששנים על גבי שנים אנחנו מנסים להגיש וכל פעם עוד מכשול ועוד מכשול עד שעוזבים את זה. משהו קל ומהיר. באים ואומרים לי אני צריך מכונה כזו, זה מעלה לי את הפריון ב-X, מאושר, צא לדרך. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> יש לנו את מרכז התעשייה המתקדמת. אני ביקשתי שישלחו אותם אליכם. יצרו איתכם קשר בימים הקרובים. מה שהמרכז הזה עושה בעלות מאוד סמלית מהמפעל, זו מפת דרכים. הוא בא ובודק אותכם מהמטה, התפ"י, ההנהלה ועד לקו הייצור שלך, עד לפסי הייצור שלך, ונותן לך מפת דרכים. הוא אומר לך, אתה, כדי להעלות את הפריון, להתייעל, להרוויח יותר, אתה צריך לעשות אחת, שתיים, שלוש, ארבע. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מאיפה הכסף? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> שנייה, זה שלב ראשון. << דובר >> כרמי: << דובר >> עשה את זה. מה קורה עם זה אחרי זה, שלב שני? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זו השקעה שאנחנו שמים בכל מפעל, בערך 30,000 שקלים. << דובר >> כרמי: << דובר >> נהדר. שלב שני. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> ואנחנו במצ'ינג של 50-50, בערך 70,000 לכל אחד, מהצד שלנו ומהצד של המפעל, תלוי בגודל המפעל. יועץ שממש עוזר לך להטמיע את הפרויקט. זה אנחנו בייעוץ. אתם שותפים אצלנו. << דובר >> כרמי: << דובר >> הוא צריך כסף בשביל ההשקעה. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> הוא מלווה אותו. אופיר פתח מסלול מינהלי. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> אחרי שיש לו כבר את הדרך והוא יודע במה הוא צריך להתייעל ולעשות את הדבר הכי נכון, הוא פונה לאופיר ברשות ההשקעות, למסלול פריון. הוא לא חייב, הוא לא אחד תלוי בשני. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> למרות שהם יותר חוק עידוד השקעות הון. לא משנה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> לא משנה. או לחוק עידוד או למסלול פריון. הוא יכול לפנות ויש לו עכשיו את התורה של איך לעשות את זה ומה הכי טוב לו. הוא יכול לפנות אליו, הוא לא תלוי אחד בשני. הוא יכול לפנות גם בלי - - - << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> א', תודה. אני מעריך את זה ואוהב את היוזמות האלה. אני רוצה שתביני מה קורה בשטח. בשטח, מה שאנחנו מרגישים, יש לי מכבש שהוא מדביק את הקירות. ויש לי בו בעיה. החיישנים, כנראה אחד לא עובד וזה לא מדביק כמו שצריך. יש לי גליות בפח שאני לא מצליח להתמודד איתה. אני צריך להביא חברה שמודדת ושמה חיישנים ועושה. נעשה את זה. מה שקורה בפועל, שהמכבש הזה הוא מ-1980 וכנראה שאני צריך מכבש חדש ואין לי כסף, אני אחליף חיישן. מעשית, כשמגיע היועץ הזה הוא לוקח מהזמן שלי והזמן שלו כדי שאנחנו נסביר לו מה קורה במפעל ואיך זה עובד ולמה זה כך ואיך אנחנו עושים אחרת. הוא מגיע כיועץ עם ניסיון רב אבל לא ניסיון בתחום הקרונות. אנחנו משקיעים את כל המאמץ הזה והוא יגיד לנו חברים, המכבש הזה הוא מ-1980, אתם לא יכולים להשתמש בו. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אתה יכול לקפוץ יש לשלב של להחליף ולהגיש בקשה למענק להחלפת מכבש. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אם הצוות שמנהל פה אומר, הנה ההצדקה שלי וזה מסתמך על משהו אובייקטיבי, באמת המכבש הזה הוא מעל 35 שנים. תזרמו איתנו, אל תתנו לנו להקיז דם כדי להגיע לשם, אנחנו כבר מוותרים בדרך. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה לא תלוי אחד בשני. אתה לא חייב לעשות את זה. אתה יכול להגיש בקשה. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> זה לשניכם. בשנה שעברה, בסוף 2025, היו כמה מסלולים של סיוע מהיר ומענקים של רכישת ציוד - - - וגם במענקים על החזרת עובדים שעזבו או לקחת עובדים חדשים. אני מבין שגם הגשתם בקשה וקיבלתם אישור לזה. אתם מכירים את זה או שאני מדבר על דברים - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> 468 קיבלתם. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> שתי תוכניות. אחת שנותנת מענקי הון מהירים, שימור עסקים בצפון. קיבלתם כתב אישור מתחילת 2026? זה עוד לא מומש. זה קיים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> בתחילת 2026? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> כן. זה מקצה שהיה בסוף שנת 2025. הגישו בקשה, קיבלו כתב אישור - - - אתם יכולים לממש את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על איזה סכום זה? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> מה שכתוב לי שהם הגישו, כמעט 360,000 שקלים בציוד. במשרות זה עשר משרות, זה סדר גודל של 100,000 שקלים מענק. << דובר >> כרמי: << דובר >> כמה עולה מכבש? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> 1.5 מיליון יורו. << דובר >> כרמי: << דובר >> מכבש עולה 1.5 יורו. סך הכול על כל ההשקעות שהוא ביקש. אלה כנראה עוד דברים חוץ מהמכבש, אתה מדבר על 300,000 שקלים. תבינו את הפרופורציות. הם עוברים כאן ויה דולורוזה. אנחנו נמצאים כאן בדוגמה של מפעל. אלה דברים שהם ממש קיומיים מבחינת מפעלים. הם צריכים כמו שאמר - - -, רצית שלושה דברים, אני אסכם אותם. הוא אומר, תעזרו לאנשים להגיע לכאן. אם יגיע לכאן קאדר חדש של אנשים, זה יעזור מאוד לתעשייה, יעזור גם לעוד דברים אחרים. תתנו תמריצים לעובדים לעבוד כאן. דרך שכר, דרך הטבות מס, מי שעובד שנה מקבל עוד שתי משכורות מהמדינה. יש דרכים שונות לעודד עובדים לעבוד כאן. שיהיה כדאי לו במקום כרמיאל, לעבוד כאן. ג', תנו לנו כמשקיעים, כמפעל, הם הולכים להיות עוד מעט חברה ציבורית. השיקולים יהיו כלכליים. הציונות תהיה חשובה, יש שיקולים כלכליים. אני כמשקיע ארצה שהוא ירוויח הכי הרבה. אני אשאל אותו מה אתה בונה לי את המפעל החדש, הקו החדש בקריית שמונה, השתגעת? יש לך שטח בכרמיאל, תבנה בכרמיאל. הוא יידע להגיד לי לא, אני שם אותו בקריית שמונה כי המדינה נותנת לי כאן שליש מההשקעה, רבע מההשקעה. נותנת לי סכום גדול כי אני בונה את זה בקריית שמונה. אתה המשקיע, זה כדאי לך. גם לו זה יהיה כדאי ויהיה כלכלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה סכום שם משרד הכלכלה בתוכנית השקעות כזו של מפעלים? << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> עכשיו התקציב של 60 מיליון שקלים לשלוש שנים. אנחנו מנסים להגדיל אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 60 כל שנה או 20 כל שנה? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> חסר אפס ושניים ליד. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> זה התחיל מ-80 מיליון שקלים לשנה, כך התחילה התוכנית. מאז היא יורדת. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה 60, 20 קיבלנו מהגנס. << דובר >> כרמי: << דובר >> כל שנה זה יורד. אם ניקח את הממשלה הזו, את התקופה של הממשלה, זה ירד כמעט לשליש, כל הסכומים האלה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אפילו יותר. << דובר >> כרמי: << דובר >> על מה אנחנו מדברים? הסכומים יורדים, אנחנו יכולים לדבר ולדבר. הסכומים שעומדים לרשות משרד הכלכלה, לא באשמתו, הוא היה רוצה להגדיל אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא יודע אם אתם רוצים לחשוף. מה מחזור של מפעל כזה בערך? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> שנה שעברה 53 מיליון שקלים. השנה 87 מיליון שקלים. זה שנים של מלחמה, של ביקושים מאוד גדולים. של קרונות שנפגעו בשטח. מתים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה מדבר על השקעות, איזה היקפים של השקעות אתה אמור לעשות פה כדי לתת קפיצת מדרגה בתוכניות שלכם? 10 מיליון, 20 מיליון, 30 מיליון? זה לא שאני ארשום המחאה עכשיו. אני מנסה להבין סדרי גודל למפעלים בצפון. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מפעל כזה, כדי לעשות את קפיצת המדרגה ולמכור 150 מיליון שקלים, שזה מה שאנחנו רוצים שהוא ימכור ולא 87. 87 היה צריך להיות 110 מיליון שקלים. כאן, את התקציב - - - אנחנו צריכים משהו בסביבות ה-15 מיליון שקלים השקעות. << דובר >> כרמי: << דובר >> זה כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תחשוב. הוא אמר לכם בהתחלה, המפעל הזה מפרנס 170 עובדים. << דובר >> כרמי: << דובר >> כשהציפייה שלך, אתה אומר, אם המדינה הייתה נותנת לי 7.5 מיליון שקלים, היה לי קל לעשות - - - - או 15 מיליון. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מחר הייתי הולך לחבר המנהלים ומביא עוד 2.5 מיליון שקלים ומביא עוד 7.5 מיליון שקלים ב-15 מיליון שקלים. החברה הזו בעוד שנתיים - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> אין לו מאיפה, חוק עידן לא חל עליו. הוא לא מייצר. << דובר >> כרמי: << דובר >> הוא במקרה יבואן. << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> 50%. לא בטוח - - - << דובר >> כרמי: << דובר >> עכשיו יש לו מפעל, הוא השכיר כאן, מפעל סימת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא חושב שנכון להיכנס לחוק עידוד השקעות הון באירוע הזה. צריך לייצר תוכנית של צפון, דרום. סדר גודל של 1 מיליארד שקלים ביחד, צפון, דרום, שיודעת לתעדף. לא בטוח שכולם יצליחו להיכנס לתוכה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> יש כאן תוכנית פריון. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> יש בהחלטת הממשלה, היא תעשה לכם את החיים קלים. לא רק פריון. יש להחלטת הממשלה של הצפון, גם מסלול למשיכה והרחבה של מפעלים שלא בחוק עידוד השקעות הון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף שמתם שם? << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> 20 מיליון שקלים. << דובר >> כרמי: << דובר >> זו הבעיה, זה סכומים מצחיקים. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לחמש שנים או שלוש שנים, הקמנו - - - << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> אני מדבר עכשיו על השנה הזו. מהבחינה הזו יש מסלול כזה שמיועד גם להביא לפה מפעלים חדשים, גם להעתיק מהמרכז, גם להרחיב. 20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה צריך להעביר אולי שלוש מסעדות. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> כשאנחנו נדרשנו להתערב בהחלטת הממשלה ולכתוב את מה שאנחנו מצפים שיהיה רלוונטי לשטח בצפון, במסלול הזה, כי אנחנו מכירים את השטח, אנחנו הצענו מינימום של 100 מיליון שקלים. אני לא צוחק. צחקו עלינו באוצר. זה מה שהצענו. זה הביקוש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 100 מיליון בשנה למשך שלוש שנים. << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> מה שאמרת זה נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא סוד שהממשלה לא יודעת להתמודד איתם. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> זו השקעה. זו לא הוצאה אזרחית << דובר >> אופיר יוספי: << דובר >> יש רבים שלא הולכים לחוק עידוד השקעות הון, הם לא יכולים. העתקת מפעלים מהמרכז לפה, שלא מייצאים זה לא רלוונטי לחוק עידוד השקעות. יש מגבלות רבות וזה יותר מהיר בהרבה. זה קורה תוך כמה חודשים. מי שמגיש חוק עידוד השקעות הון, היום יגיש בקשה, ידונו בעוד שנה - - - מגרעות תקציב. זה גם עניין. מי שרוצה לעשות משהו מהר הוא לא ילך לחוק עידוד השקעות הון בברירת המחדל, אין מספיק תקציב לזה. הדבר הזה אמור לפתור את הבעיות האלה גם שם. קיבלנו 20% ממה שחשבנו שצריך. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אני מ-2014 מלווה את התחום של המענקים, מעוף לעסקים. שם התעשייה הייתה חזקה והיום בהתאחדות. יש חוסר אמון של התעשייה בצפון בכל המסלולים האלה, הם הצטמצמו. איך אמרו קודם? שמעתי את זה 40 פעמים. אקווריום שקוף של מענקים וגם חוסר אמון אחרי זה. כבר הגשת, זכית. אחרי זה המימוש, להגיש את הפריון, את השיפור. תבואו, תבדקו. מכבש כזה, ברור לכולם שזה לא יהיה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחרי שקיבלת את הכסף, קונסים אותך כי לא עשית - - - << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> זה בדיוק הסיפור. מה שמדברים פה על תעשייה בניגוד לדברים אחרים, זו השקעה. זה מחזיר את עצמו. אתה הגעת מהחקלאות, לצערי אני שומע את זה כל הזמן. חוץ מערכים ורומנטיקה לא נשאר שום דבר. אם לא זה, כולם היו בורחים לחוץ לארץ. זו ההזדמנות האחרונה להשאיר את מי שפה ולחזק אותם. להביא חדשים זה השלב הבא. לשים תקציבים, חסר אפס או שניים ליד כל מסלול. היינו ביחד, עשינו כנס לפני שבועיים פה בגליל המזרחי ואחרי זה בגליל מערבי, לתעשייה ולעסקים. המענקים מאוד מרשימים. ורואים את התקציב, מה שאתה אומר, זו חמישית ממה שביקשתם, אישרו. גם את זה אנחנו יודעים כמה קשה יהיה לקבל. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> האם יש מנגנון, אני לא בקיא בתחום הזה כמוכם, שבאה ממשלה ואומרת, יש חברות ספציפיות במדינת ישראל שתורמות לביטחון מדינת ישראל. לדוגמה, חברת רמים, חברה יחידה בארץ שיודעת לייצר קרונות. אם אנחנו זורקים, לא זורקים אותה מתחת לגלגל של אוטובוס חס וחלילה. אם החברה הזו פושטת רגל בגלל שער הדולר, בגלל המלחמה, 1,001 סיבות, אנחנו, מדינת ישראל, לא יכולים להרשות לעצמנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש תהליך כזה, הוא מאוד מורכב, הוא מאוד קשה ומצריך החלטת ממשלה עם עומקים משפטיים. בתקופת הקורונה לכולם היה ברור לדוגמה, שיש אינטרס לאומי לשמור על חברות תעופה ישראליות. אם לא היו עושים מה שעושים עם אל על, היית עובר את המלחמה הזו בלי חברת תעופה ישראלית ולכולם ברור מה המשמעות של זה. הייתה על זה ביקורת רבה מהצד השני, אל על היא חברה פרטית. אני לא יודע אם יגדירו בהכרח את החברה הזו כחברה כזו. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא אמרתי. אני מסתכל על זה בפריזמה יותר רחבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מאוד מורכב. יותר פשוט להסתכל על זה בפריזמה הרחבה. יכול להיות שגם אם יתנו פה סיוע של 50 מיליון שקלים והעסק לא כך וכך, לא יעבוד. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> נכון. מסכים. אנחנו איתכם, בואו נפתח ספרים, נראה לכם איך נוכל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסיפור הוא על הרמת כל היכולות של משרד הכלכלה לתמוך במפעלים שונים באזורים האלה. לצערי זה הלך ונשחק לאורך השנים. בשלוש שנים האחרונות זה לא קיבל שום תשומת לב בממשלה. האירוע הזה של התעשייה הישראלית, אל תכעסו עלי משרד הכלכלה, אני לא קיים, לא נמצא על סדר היום. התעופפו מאות מיליונים לכל מיני תוכניות כאלה ואחרות. אף אחת מהן היא לא באירוע הזה. גם זה שאתם משלמים פה מיסים כמו מפעל ביוקנעם, גם זה בעיניי לא סביר. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שצריך לעשות. צריך להרחיב. מאוד פשוט. אם יש החלטת ממשלה עם 20 מיליון שקלים, כל מה שאתה צריך לעשות זה לתקן אותה ולהוסיף עוד אפס. להגיד 200 מיליון שקלים בשנה במקום 20 מיליון שקלים בשנה. אני יכול להראות לך על מה העבירו 180 מיליון שקלים בוועדת כספים בחצי השנה האחרונה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אני יכול להעריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא שאין. אני יודע להצביע גם על המקור התקציבי. סליחה על הפוליטיקה, כנראה שזה לא יקרה עד ה-27 באוקטובר. זה בהחלט משהו שצריך להיות על שולחן הממשלה הבאה שתבוא. לא תהיה ברירה, הם ימשיכו את זה. זה בדיוק כמו שנתתי את הדוגמה, אתה מדבר פה על כוח אדם. על העולים לתעשייה. כל התוכניות האלה נסגרו לאורך השנים, נסגרו תוכניות שהיו. מביאות ומייצרות את המנגנון הזה שגם מביא לפה אנשים, גם מביא לפה כוח אדם שהוא כוח אדם איכותי. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> יש פתרון אחר שאתם יכולים לחשוב עליו שהוא לא כולל שנחכה עד ה-27 באוקטובר, שה-20 מיליון יהפכו להיות 200 מיליון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את האמת? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> רק את האמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא רואה כמעט שום דבר שיקרה פה בארבע חודשים הקרובים. צריך לקחת בחשבון, במקרה הכי רחוק, בעוד חודש ייכנסו למצב של ממשלת מעבר, שבכלל הם לא יכולים לעשות כלום. יש בזה יתרונות רבים, כי הם לא יכולים לעשות נזק, ברמת מה שהממשלה יודעת לתת. אם אתה צריך לבנות עכשיו על זה שאתה תקבל בחודש יולי או בחודש אוגוסט, כסף ממשרד הכלכלה, אומר לך את האמת, לא בשביל משהו. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> זה עניין של תזרים? הלוואות בערבות מדינה וקרן ההלוואות של התאחדות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הלוואות בערבות מדינה, תעשו לי טובה, זו בדיחה הכי גדולה. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> יש את קרן ההלוואות של ההתאחדות. << דובר >> כרמי: << דובר >> קרן הדדית של ההתאחדות. << דובר >> פרדי: << דובר >> הדרגים המקצועיים ממשיכים לתפקד? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממשיכים לתפקד ולא יוכלו. לדוגמה, החלטת ממשלה שאומרת, אני מעביר עכשיו 200 מיליון שקלים למפעל בצפון, היא החלטת ממשלה שכבר נבחנת בפריזמה אחרת של בחירות. אני לא אומר לך שבשום פנים ואופן זה לא יקרה. כנראה שמה שלא עשו שלוש וחצי שנים, לא יעשו בחצי שנה האחרונה. << דובר >> כרמי: << דובר >> למרות שאני מסכים איתך באמירות, אני לא מסכים בדרך. המפעלים האלה הם לא יכולים לחכות את הזמן הזה. זה לחכות את הזמן עד הבחירות. אחרי הבחירות. גם אחרי שתקום ממשלה ולא בא מישהו עם המזוודה של הכסף. יש לי כאן אירוע לשנה ואף אחד לא מבטיח לי שאחרי זה יהיה יותר טוב. את ההחלטות החברה צריכה לקבל מחר בבוקר. צריכים לעזור לנו לעזור לכם. ביקורים מהסוג הזה צריכים שיהיו עוד ועוד. אנחנו בהתאחדות, יש לנו תוכנית להגיע ל-120 חברי כנסת. לכל אחד, להביא אותו אחד באוזן, אחד לפה, אחד לשם, אחד לצפון, אחד לדרום, שירגישו את הבעיה. אנחנו מדברים רבות על הדולר וכולם מבינים את זה. עד שהם לא פוגשים מקרים כאלה שמסבירים להם, בשנה שעברה הרווחתי, השנה אני מפסיד. בשנה שעברה שילמתי מס, העובדים שלי שילמו מס. השנה העובדים שפיטרתי לא ישלמו מס, פיטרתי אותם ואני בעצמי לא אשלם מס. השותף הכי גדול שלך זו המדינה, גם היא מפסידה מכל האירוע הזה. אתה מפסיד, המדינה מפסידה. עתיד התעשייה ו-170 משפחות בקריית שמונה, בבעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הסיוע שהיית צריך לחצי שנה הקרובה, קריטי? << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> תזרימית, מאוד היה עוזר לי לפתור את הבעיה של צבר הזמנות שלי שהן בהפסד. יש לי 110 מיליון שקלים צבר הזמנות שאני הולך להפסיד עליהן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שכמה זה מול חברות, ממשלתיות, רפאל, תעשייה אווירית? << דובר >> כרמי: << דובר >> שלושת הגדולות. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> כולל אלביט? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא כולל אלביט. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> 80 מיליון שקלים. החלק הארי ב-110 מיליון שקלים זה חברות ממשלתיות. << דובר >> כרמי: << דובר >> שאתה הולך להפסיד עליהם 10%-15% שקלים. לא כל ה-80 אתה מפסיד. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לא. צבר הזמנות של 80, כנראה סביבות 16-15 אני יכול לעשות ביטוח. זה אומר שאני בבעיה תזרימית עכשיו עם כל מה שדיברנו. גם בשנה הקרובה אני הולך להפסיד. אני לא יכול ללכת יותר למנהלים ולהגיד להם חברים, הזרמתם 17. תקשיבו, אני צופה שצריך להזרים עוד 20 בשנה הקרובה כדי להרים את הראש מעל המים. הלכתי ללקוחות ואמרתי ללקוחות, אני לא מאיים בחוסר אספקות, זה הדבר האחרון שאני אעשה. אתם מבינים שאני לא יכול לשלם לקבלן של הגנרטור ואני לא יכול לשלם לקבלן של המזגן. אני לא יכול לשים לכם מזגן בקרון, הוא לא מוכן למכור לי. בסדר, הלכתי והבאתי מהבית 17 מיליון. לא יכול להביא עוד 17 מיליון. << דובר >> נורית צור רבינו: << דובר >> מקדמות לא? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> קרן הפיצויים מחרבות ברזל, קיבלתם מקדמות מספקות? << דובר >> כרמי: << דובר >> חברים, הקבוצה כאן היא קבוצה, - - - לקבוצה יש כסף. זה לא תזרים. זה רווח והפסד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החברות הממשלתיות מזרימות לך באופן קבוע עבודה, אני מניח. אני סתם אלך למשהו שעשו עם אל על בזמנו המדינה, שלא רצתה להכניס כסף לאל על. המדינה רוכשת כרטיסי טיסה באופן שוטף. היא באה לאל על בתקופת הקורונה ואמרה, אני קונה כרטיסים חמש שנים קדימה. קחו עכשיו את הכסף, קניתי לכם כרטיסים חמש שנים קדימה, תתנו לי את זה בזה. יכול להיות שזה פתרון מסוים שכן. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> זו לא בעיה, זו בעיה טובה. הבעיה בחברות - - - << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> משרד הביטחון מוכן לפנות - - - ברכש - - - << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> גם לחברות הביטחוניות יש צבר הזמנות משוגע. היום אנחנו נמצאים בצבר - - - << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אמרת 100 מיליון קדימה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> אם תבוא המדינה ותגיד, בואו, אני מתחייבת לקנות מרפאל תעשייה אווירית את הקרונות, זה לא יעזור. הם לא עומדים בצבר הזמנות שיש להם. וזו לא רק המדינה, הרבה מזה, זה ייצוא לחו"ל של הקרונות שלנו. כן הייתי מצפה שלפחות מה שאנחנו מוכרים פה, אם זה חברות ממשלתיות. אני חס וחלילה לא מסתכל על אף אחד, רווחים יש להן, מול חברות שהן תומכות בחברות ממשלתיות שמפסידות כסף ועומדות לפשוט רגל, למצוא סוג של איזון. אפילו אם איזון כזה שאומר בסדר, אנחנו מבינים שרמים בבעיה בצבר הזמנות הזה, שער הדולר ירד ב-30%, ניתן לכם 10%. אתם תתנו לנו בהזמנות הבאות 10% הנחה. אני אחיה עם זה. אני אמצא פתרון יצירתי בין הצבר הקיים שאני הולך להפסיד, אני לא אוכל, אני אסגור את החברה, לבין הצבר העתידי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הכלכלה צריכים לבוא. שר הכלכלה יחד עם דודי אמסלם, בהיבט של החברות הממשלתיות, ולייצר תוכנית פתרון לתעשייה, לאירוע הזה של הדולר. << דובר >> כרמי: << דובר >> בעיניי תומכים כאן בחברת אחות שלו שגם ממוקדת כאן בקריית שמונה, סימת, שמייצרת חלקים לאיתן ולנמר. אלה דברים מבוקשים, הייתם שואלים בדיוק את אותם דברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אותו סיפור. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> והוא לא ישרוד - - - הטבת מס. << דובר >> פרדי: << דובר >> צריך גם לדבר על החברות שכבר לא פה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> דיברנו. כמה שעזבו ולא יחזרו. << דובר >> פרדי: << דובר >> יש פה הרבה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> תרמו פישר, צח"ר ואחרות, שעברו לכרמיאל ואחרים שעברו יותר דרומה. << דובר >> משה אזולאי: << דובר >> לפה, לסביבה שלנו, ראמי עמודים. גם, סגרנו. אנחנו לא נוכל להמשיך. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> נצא לסיור. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>