פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 561 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט ופרוטוקול מס' 149 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 12:05 סדר-היום: << נושא >> 1. דיון חירום – התמודדות המערכת הממשלתית עם תופעת האלימות החמורה בקרב בני נוער. << נושא >> << נושא >> 2. אפס סובלנות לאלימות ובריונות בקרב בני נוער. << נושא >> << נושא >> 3. דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: תופעת האלימות הקשה ומסכנת החיים בקרב בני נוער, אשר הגיעה לכדי מקרי רצח מחרידים (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת עדי עזוז, יבגני סובה, נעמה לזימי, סימון דוידסון, סמיר בן סעיד). << נושא >> נכחו: משה סולומון – היו"ר ומ"מ יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט קטי קטרין שטרית – מ"מ היו"ר ויו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד משה אבוטבול סמיר בן סעיד סימון דוידסון יוסף טייב רון כץ ירון לוי נעמה לזימי מיכל שיר סגמן יבגני סובה לימור סון הר מלך עדי עזוז פנינה תמנו חברת הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין משתתפים: מאיר שמעוני – מנכ"ל משרד החינוך אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך עינת רום – מנהלת אגף פיתוח מקצועי עובדי הוראה, משרד החינוך עינב לוק – מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך אביטל חן – נשיא בתי המשפט הקהילתיים בדימוס ומנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי טלי יוגב – מנהלת אגף מניעה, שיקום וטיפול, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ אבי אוחיון – רמ"ח נוער ומשפחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רעות לוגסי – ראש אגף בכיר אוכלוסיות קצה, משרד הרווחה והביטחון החברתי כרמלה פילו – סגנית מנהלת התוכנית הלאומית 360 (טיפול בילדים ונוער בסיכון), משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל גולד – עו"ד, ראש יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, החטיבה החברתית, משרד המשפטים ליזו וולפוס – עו"ד, ממונה וראש צוות בפרקליטות מחוז ירושלים, פרקליטות המדינה אורי אלמוג – רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר חנית אברהם בכר – עו"ד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט נעם וילדר – עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד ניסים שלם – יו"ר הנוער הלאומי ויו"ר מועצת תנועות הנוער, ההסתדרות הלאומית רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים רותם גטריידה – יו"ר הוועדה האתית-משפטית הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית סיון קורן – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית סמדר מורס – מנהלת בית ספר לשעבר בתל אביב לרה צינמן – יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות שי גליק – מנכ"ל בצלמו עמליה עוזר – סמנכ"לית, עמותת עוטף תחנה מרכזית בתאל טגן – עו"ד שפי פז – פעילה חברתית ליה ישי – פעילה חברתית בני פרץ – פעיל חברתי, הפנתרים החברתיים ל' – אימא מריה רבינוביץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: עדי פרץ – עו"ד, יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי מיכל מנקס – סמנכ"לית חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי הדר אליהו – מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי אושרית מולאי – פעילה חברתית בנושא ההגירה הבלתי חוקית בישראל ייעוץ משפטי: נירה לאמעי-רכלבסקי מנהלות הוועדה: אתי דנן – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט תמי ברנע – מנהלת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון חירום – התמודדות המערכת הממשלתית עם תופעת האלימות החמורה בקרב בני נוער << נושא >> << נושא >> אפס סובלנות לאלימות ובריונות בקרב בני נוער << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היום, 11 במאי 2026, כ"ד באייר התשפ"ו, אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדת החינוך בנושא: אפס סובלנות לאלימות ובריונות בקרב בני נוער, ובנושא נוסף: דיון חירום – התמודדות המערכת הממשלתית עם תופעות האלימות החמורה בקרב בני נוער. הוועדה הזאת היא ועדה משותפת, הדיון הוא דיון משותף לוועדה לזכויות הילד וועדת החינוך, ואני שמח לנהל את הדיון הזה יחד עם חברתי, חברת הכנסת קטי שטרית, יושבת-ראש הוועדה. ואני מנהל את הדיון הזה ברשותו של יושב-ראש הוועדה הקבוע, חברי, חבר הכנסת צבי סוכות. זה דיון חשוב ביותר. אפתח בכמה וכמה מילים. אני רק מבקש, אני יודע שיש הרבה אנשים שרוצים לדבר ולהביע את עמדתם בנושא הכאוב הזה, חשוב לי מאוד מאוד שנהיה עם אוריינטציה של הסתכלות קדימה, ואיך אנחנו מייצרים מציאות אחרת, ולא רק לשפוך ולהוציא את הכאב הגדול שיש לכולנו כאן. אומר כמה דברי פתיחה ולאחר מכן אציג את סדרי הדיון כאן. שוב, ברשות גבירתי יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, חבריי חברי הכנסת, צוות הוועדה, נציגי הממשלה, נציגי העמותות השונות והאזרחים הצופים בנו מהבית, ויש רבים כאלה – חלקם אפילו שלחו לי הודעות על הרצון שלהם להיות נוכחים כאן אבל לא התאפשר להם, אבל הם יצפו בדיון הזה. אנחנו פותחים את הדיון החשוב והכואב הזה בוועדת החינוך, דיון שנוגע בלב החברה הישראלית, התגברות האלימות בקרב בני נוער. אני מציין כי זהו דיון המשך לדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד, בראשותה של חברתי קטי שטרית. אי-אפשר לפתוח את הדיון הזה בלי להזכיר את הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה, זכרונו לברכה, זה שכל חטאו היה שביקש לשמור על סדר וכבוד בסיסי. ואי-אפשר להתעלם גם מהמקרה הקשה של דסטאו צ'קול בבאר שבע, שנרצח ממש מתחת לביתו. שני המקרים הללו אינם אירועים מבודדים, הם סימפטום למציאות רחבה ומדאיגה הרבה יותר. אני רוצה לרגע להקריא משהו שכתבה משפחתו של דסטאו, שנבצר ממנה להשתתף בדיון אך ביקשה שאקריא את המסר שלה כאן. אני מדגיש, אלה הם דברי המשפחה, ואני מבקש לכבד אותה, גם אם לא מסכימים עם כל מה שהם כותבים במכתב הזה. דיברתי גם עם משפחת זלקה, גם מהם נבצר להגיע היום. אתמול הם היו כאן עם ראש הממשלה, וממש על דעתם אנחנו עושים את הדיון הזה, ושוחחתי איתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם היו בישיבה הקודמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הם היו, והם דיברו לעניין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, אני יודע, ודיברתי איתם אתמול כדי לוודא שאכן הם מבינים את כובד הראש שאנחנו מייחסים לאירועים הללו. כאמור, אקריא איזשהו מכתב שכתבה משפחת צ'קול, ואני מבקש באמת להקשיב למילים שלהם, אני מקריא ככתבם וכלשונם: "בוקר טוב, בבקשה מכל אזרחי ישראל, מהמורים וההורים, תדברו עליו כמה שיותר. הסיפור שלו שקוף וגם לא מספיק מדברים עליו. עד מתי לא תהיה ענישה חמורה? מתי יהיה שינוי חוקים לקצינים? עד מתי? עד מתי יהיו משפחות נוספות שיירצחו להן ילדים? עוד כמה משפחות יצטרכו להתפרק כדי שיהיה לנו ביטחון? משרתי הציבור צריכים להתעורר, הפרקליטות צריכה להתעורר. דסטאו נרצח מתחת לביתו, הוא היה צריך להתגייס. זה לא שחור ולא לבן, כי כולנו בני אדם". "כל אימא צריכה לדעת שזה יכול להיות גם בבית שלה. עוברים עלינו ימים קשים – כותבת המשפחה – תמשיך לזעוק בקול ברור, אלימות זה לא הפתרון, אף משפחה לא צריכה לקבור ילד, אף נער לא צריך לפחד ללכת ברחוב ושיקפוץ עליו רוצח בסכין. דורשים צדק לדסטאו, זכרו לברכה. הסיפור של האימא, מסלץ, צריך להדאיג כל אימא בבאר שבע, וחייבים לצעוק: די לאלימות, לפני שעוד חיים ייגדעו. כשאין פחד מעונש אמיתי, מי יעצור את הרצח הבא? בית המשפט, התעוררו, רמת האלימות ברחובות מראה לנו מצב חירום לאומי. די לפרקליטות להיות בצד של הרוצחים ולהקל בעונשים, הגיע הזמן לחוקים משפטיים חדשים לקטינים, עכשיו. האחריות לתיקון היא על כולנו. יהי זכרו של דסטאו צ'קול ברוך". ואני מוסיף כאן: המילים של המשפחה נוגעות בנימי נפשנו, קורעות את הלב בכאב עצום. אנחנו רואים עלייה באלימות במרחבים הציבוריים, בבתי הספר, ברשתות החברתיות, שיח אלים הופך לנורמה, סף הרגישות יורד, היכולת של בני נוער לפתור קונפליקטים בדרכים לא אלימות נשחקת. אבל חשוב לומר בצורה ברורה, זהו לא דיון של ועדת ביטחון פנים ולא של מערכות אכיפת החוק, אנחנו לא עוסקים כאן בחקירות פתוחות ולא בענישה, זהו דיון של ועדת החינוך, יחד עם הוועדה לזכויות הילד, ולכן האחריות שלנו היא לשאול שאלה אחרת לגמרי: איך הגענו למצב הזה? ומה אנחנו עושים כדי לשנות את הכיוון? המערכת החינוכית היא לא רק מקום להעברת ידע, היא מקום שבו מעצבים ערכים, גבולות, אחריות אישית וכבוד לזולת. ואם האלימות גוברת, אנחנו חייבים לשאול: האם אנחנו נותנים מספיק כלים לצוותים החינוכיים? האם אנחנו נוכחים מספיק בחיי הילדים? והאם אנחנו מצליחים להקנות להם שפה אחרת, שפה של הקשבה, של הכלה, של פתרון סכסוכים בדרכי שלום? הדיון היום צריך להיות ממוקד פתרונות, ולכן אעלה כאן כמה נקודות בעניין הזה, ואני יודע שיש כאן גורמי מקצוע משמעותיים, ואני שמח על כך שהגעתם כולכם לכאן, כי זה חשוב לכם הנושא הזה. ובעיניי, הדיון היום צריך להיות ממוקד באיך מחזקים את מערכת החינוך, אדוני המנכ"ל, איך תומכים במורים וביועצים, איך משלבים הורים בקהילה ואיך מייצרים מסגרת ערכית ברורה שמציבה גבולות, אבל גם מעניקה כלים. הרשות לביטחון קהילתי והפעולות שלה בנושא – נשמע כאן את השופט בדימוס, יושב-ראש הרשות הקהילתית, התייחסות של הפרקליטות והנהלת בתי המשפט לתודעת אלימות, נוער וענישה. כנראה שצריך גם לשנות את הכללים בנושא הזה, כי אנחנו מבינים שהגילים הולכים ויורדים, לצערנו. החברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להתרגל לאלימות, זה לא גורל וזה לא מצב נתון, זה כיוון, וכיוון אפשר לשנות. אני מבקש לכבד את כל הדוברים, ואם יהיו התפרצויות, לצערי, לא אהסס להוציא אנשים מכאן, ואני מקווה שזה לא יקרה כי זה באמת נושא כבד ומשמעותי. אז אני כן מבקש מכולם להקשיב, לשמוע. כאמור, זה דיון המשך, אז יש כאלה שידברו ויש כאלה שלא ידברו, כי דיברו בפעם הקודמת. אני מבקש להתחשב במסגרת הזמן ולהיות ממוקדים. אני מצפה מהדיון הזה להיות ענייני, אמיץ ובעיקר ממוקד בעתיד של הילדים שלנו. תודה רבה. מאחר שזהו הדיון השני בנושא כאמור, הפעם נשנה מעט את סדר הדוברים, ונתחיל דווקא במשרדי הממשלה וגורמי המקצוע. נתחיל ברשות לביטחון קהילתי, אבל לפני כן, אבקש שמנכ"ל משרד החינוך יאמר כמה דברים. חברי הכנסת, אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהעיר על הדברים הנאמרים בהחלט, ואני מכבד את נוכחותכם כאן. אם יש צורך מסוים, כמובן אאפשר בין לבין, אבל חשוב לי מאוד שהנושא יהיה מקצועי, ועם איזושהי אוריינטציה של פתרונות קדימה, ולא רק לשפוך קיתונות, שאני לא מזלזל בהם, כמובן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני גם מיוזמות הדיון הזה, אשמח אחר כך כן להגיד כמה דברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עדי, בואו, חבר'ה, לא נבזבז זמן היום שחברי הכנסת - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עניין של בזבוז זמן, רק אחדד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא בזבוז זמן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא קיבלנו תשובות מהמשרדים הממשלתיים, נתחיל איתם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, אבל, גבירתי היושבת-ראש והיושב-ראש המוביל - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני חייבת היום למצות את הדיון הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - אף אחד לא עושה טובה לחברי הכנסת שהם מדברים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה דיון שאנחנו גם יזמנו אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני בהחלט מסכים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, זו זכותנו בדין כנבחרי ציבור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> בסדר, פנינה, אף אחד לא אמר את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה היה נשמע לא טוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> בסדר, הוא אמר את זה בהתחלה, וזה חשוב לתת למשרדי הממשלה. לא הספקנו לשמוע אף גורם מקצועי בפעם הקודמת. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בפרט מי שלא דיבר בדיון הראשון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני ממליצה שאולי תיתנו לחברי הכנסת לפתוח, ואנחנו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, לא, אין פתיחה. עם כל הכבוד, אין פתיחה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת לדבר, הוא מנהל את הדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יושבת-ראש הוועדה, באמת התכוננתי לדיון הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נירה, ליוזמי הדיון אין - - - לפתוח את הדיון לפי התקנון? זה גם דיון שליש שיזמתי אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי, חברת הכנסת עדי עזוז - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דיון שליש, מה - - - זה התקנון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אז בסדר, ניתן, תמתינו, יש פה גם מנכ"ל שהגיע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חבל שאנחנו מבזבזים זמן על דיונים. אאפשר לכולם לדבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל יש תקנון וגם ועדת אתיקה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עברתי את הכול, פנינה, האמיני לי, בדקתי את זה מכל הכיוונים. שנייה, יש פה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, דבריכם באמת חשובים לי, אני באמת לא מזלזל בזה, וזה חשוב, ואתם שליחי ציבור, אתם מייצגים ציבור, והדברים האלה צריכים להיאמר, ואין לי ספק בעניין, שלא יובן אחרת. אני רק אומר שאני רוצה שהדברים האלה יהיו שזורים, שנוכל להפיק את המרב מהדיון הקשה והכואב הזה. אני יודע שזה גם דיון שליש מחברי הוועדה, נאפשר את זה, אאפשר את הדברים. אני כן רוצה שתשאלו את השאלות, אני כן רוצה שתאמרו את הדברים, אני כן רוצה לשזור את זה בין אנשי המקצוע, כדי שלא נגיע למצב שבו שפכנו דברים, אמרנו דברים ולא מצאנו פתרונות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מקובל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכן, אתחיל עם שני דוברים, ולאחר מכן, חברי הכנסת, ואעשה את הפינג-פונג הזה כדי שנצליח להכיל את הכול. קודם מנכ"ל משרד החינוך. אני מבקש מחברתי, קטי שטרית, לפתוח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> תודה. אני רוצה רק לומר דבר אחד, יש פה אנשים שאני רואה אותם במעגל השני, אז כל מי שדיבר יפנה אחר כך את מקומו למי שנמצא במעגל השני, כי יש פה הרבה מאוד מוזמנים שלא דיברו בפעם הקודמת, והבטחנו להם, אני עומדת בהבטחות שלי. הבטחתי לכל מי שלא דיבר בפעם הקודמת לדבר בפעם הזו, ואעמוד על כך, למרות שהדיון הזה מחולק לשניים, גם דיון המשך וגם דיון שליש. אז נשמע את כולם. התכנסנו לדיון המשך כי הוועדה שלי, הוועדה לזכויות הילד – אני רוצה רק להגיד ליושב-ראש, יכול להיות שאולי זה נשמע, שכביכול, זו לא הוועדה לביטחון לאומי וכו', אבל אנחנו, בוועדה שלנו, שומרים על הזכויות של הילדים, והזכויות של הילדים באות במגוון רחב – גם ביטחון לאומי, גם רווחה, גם חינוך, גם בריאות וכו'. אז מכיוון שאנחנו נמצאים בלא פחות ממשבר לאומי – כך אני קוראת למצב שלנו, מאז יום העצמאות כולנו יודעים וצפינו בסרטונים וברצח המזעזע, גם של ימנו וגם של דסטאו, בידי מי? בידי בני נוער, וחלקם גם בני 12. אתמול הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הרוצחים של ימנו, ולאכזבתי הרבה – ונמצאים פה, ונשמח לשמוע את הפרקליטות מגיבה בנושא – הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד הרוצחים, והיא החליטה להאשים אותם ברצח באדישות. כלומר, שהוא לא בהכרח התכוון להרוג, אך היה אדיש לאפשרות שהדקירות יגרמו למוות. איך אפשר להגיע למסקנה כל כך מופרכת? הרי הדוקר הביא עימו סכין במיוחד כדי לבצע רצח, או לינץ', כפי שאנחנו קוראים לזה בימינו, ברור שהוא התכוון לרצוח. גורמים במשטרה הודו כי הרוצחים פעלו כמו עבריינים מנוסים – הם כיבו טלפונים לפני הלינץ', נמלטו לבתי מסתור לאחר הרצח, איך אפשר לקרוא לזה רצח באדישות? לכל הפחות היה צריך להאשים את הדוקר ברצח בכוונה תחילה. ברור לכול שכוונתו הייתה לרצוח. וגרוע מזה, 15 נערים נוספים הואשמו בחבלה בכוונה מחמירה בלבד, במקום ברצח. זאת למרות שבסרטון מהאירוע רואים בבירור שהם היו חלק חיוני ברצח – הם תקפו את ימנו, חסמו את דרכו, מנעו ממנו להימלט. ללא השתתפותם בתקיפה ייתכן שימנו היה מצליח לברוח ולהינצל. כדי ליצור הרתעה אמיתית, יש להחמיר את הענישה נגד בני נוער רוצחים. כפי שאמרו בנות דודתו של דסטאו בדיון הקודם, מי שרוצח כמו מבוגר, שיישפט כמו מבוגר. זהו המצב הקיים במדינות רבות בארצות הברית – בקליפורניה, בטקסס, בפלורידה, בניו יורק. באופן כללי, אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בפשיעה בבני הנוער בישראל. בשנת הלימודים האחרונה ביצעו בני הנוער 21,520 עבירות – קפיצה של 22% לעומת השנה הקודמת. מספר העבירות נגד גוף ואדם, הכולל מקרי רצח ודקירות, זינק ב-45% בשנה האחרונה. אחת הסיבות לאלימות הגואה היא המחסור האדיר בשוטרים. ניקח, לדוגמה, את העיר פתח תקווה, שבה התרחש הרצח של ימנו, בשנות ה-90 הוקצו לתחנה, בין היתר, 199 שוטרים. כעבור 30 שנה כמות השוטרים שהוקצו נשארה 199 שוטרים, למרות שאנחנו יודעים שאוכלוסיית פתח תקווה גדלה ב-80%. גרוע מזה, בפועל, מאוישים רק 160 מתוך 199 תקנים – מחסור של כ-20%. אין פלא שתגובת המשטרה לרצח של ימנו הייתה איטית כל כך. עם זאת, אי-אפשר להתעלם מכך שחלק משמעותי ממקרי הרצח הקשים, לאחרונה, מיוחסים גם לכנופייה אחת בדרום תל אביב בשםSSQ . אותה כנופייה מורכבת בעיקר מילדי מסתננים, מטילה טרור על תושבי תל אביב, ובעיקר ובמיוחד כלפי בני נוער. מאז ערב יום הזיכרון ביצעה הכנופייה הזו חמישה מקרי אלימות נגד בני נוער ישראלים, ובשלושה מהמקרים אף נדקרו הקורבנות. דרשתי מהמשטרה נתונים על מספר התיקים שנפתחו נגד בני הנוער שהם ילדי מסתננים ועובדים זרים, והובטח לי שהם יוצגו הערב בדיון. לצערי הרב, גם הממ"מ, שזה מכון המחקר של הכנסת, ביקש לפני שנה את הנתונים, ולא קיבל אותם עד עצם היום הזה. ברור לכולם שאנחנו נמצאים בגל עצום של אלימות נוער, ולכן חייבים לדבר גם על פתרונות. יש להקים מערכת מידע משותפת בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות יש חלק מאוד מאוד חשוב בנושא הזה. אני עוברת עיר-עיר בנושא חרמות, ואני רואה וצופה בראשי ערים שפשוט נשארים פעורי פה לאור הנתונים שאני מביאה אליהם, כלפי בני הנוער שלהם. הם יכולים וחייבים להשתתף בכל מה שקשור לבני נוער שנמצאים בסיכון. כך ניתן יהיה לזהות הידרדרות מוקדם יותר, להעניק טיפול רציף, לפני שהמצב יחמיר. בנוסף, על הממשלה, ובמיוחד על הרשויות המקומיות, להגדיל השקעה בחינוך הבלתי פורמלי, כמו ספורט, תנועות נוער, כדי לצמצם את השוטטות ברחובות ולתת לבני הנוער מסגרות חיוביות. בדוח מבקר המדינה משנת 2025, צוין כי משרד הרווחה טרם גיבש הנחיות מקצועיות לעיריות בנושא טיפול בנוער בסיכון, אשמח לשמוע על זה היום, האם כן כבר יש תוכנית לגיבוש הנחיות מקצועיות? זה פער שמשרד הרווחה חייב להשלים בהקדם. כפי שהזכרתי קודם, אנחנו חייבים להגביר את האכיפה וגם את הענישה. יש להגדיל בדחיפות את כוח האדם במשטרה. בנוסף, מערכת המשפט צריכה לשפוט בני נוער שרוצחים כמו מבוגרים. כן, כשאתם רוצים, בבתי המשפט, להעניש עבריינים בעונשים כבדים, אתם יודעים לעשות את זה. אל תפנו אלינו, לחברי הכנסת, את הרצון לחקיקה. בלי חקיקה אנחנו לא יכולים לפעול. ניתן לפעול, ואפשר לפעול. אנחנו חייבים לפעול עכשיו ולעצור את הרצח הבא של הילד הבא, לפני שיהיה מאוחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, דברים באמת חשובים, וגם בתוכם יש נושאים שאנחנו חייבים לטפל בהם, תודה לך על המילים. כאמור, אאפשר לחברי הכנסת כן לדבר, אז, ברשותכם, רק נפתח בשני נושאים, בשני דוברים. מאוד חשוב לי שהמצע לדיון הזה יהיה סביב דברים מקצועיים שיעלו כאן, כי זה דיון המשך. אבקש ממנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני לומר כמה דברים. המנכ"ל הגיע לכאן למרות שהזימון הגיע אליו באיחור, והוא ביטל דבר אחר – תודה לך על הזמן, וחשוב לנו מאוד שאתה נמצא פה איתנו. תודה רבה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה, היושב-ראש, גבירתי חברת הכנסת קטי שטרית וכל שאר חברי הכנסת וכלל האנשים שנמצאים פה, בהחלט הנושא מאוד חשוב, נושא שחייב להיות על סדר-היום הלאומי, הכולל, כמו שציינתם כאן. הוא מחייב את כולנו לעצור ולראות מה עושים אחרת ממה שנעשה עד היום. המצב הזה לא יכול להימשך, לא יכול להימשך. יש לנו בני נוער מצוינים, נפלאים, צריך לדעת את זה, אבל הם רואים דוגמה בנו, אנחנו לא מהווים דוגמה אישית לכולם, וזה, מבחינתי, אני אומר את תפיסתי, מכאן הכול מתחיל ונגמר. ברגע שיש אלימות ברחובות, בכבישים, בכל מיני מקומות ציבוריים כאלה ואחרים, אז לצערי, נתגלגל למקומות כאלה ואחרים. אנחנו חייבים לעצור, לבנות כאן תוכנית לאומית של כלל משרדי הממשלה, צריך להגדיר מהם היעדים, מה המטרות, מי מוביל, לוחות זמנים וכו'. אם לא נעשה את זה, היושב-ראש, כנראה נמשיך עוד מאותו דבר. לעצם העניין של משרד החינוך, אנחנו עושים, ועושים לא מעט, חלקם הוצגו בוועדה לזכויות הילד, אצל קטי, אבל כנראה שאנחנו גם צריכים לבדוק את עצמנו, יכול להיות שצריך לדייק יותר את מה שאנחנו עושים ולהתאים למה שקורה היום. ולכן אנחנו חייבים, והתחלנו בלדייק, לבדוק את עצמנו מה התוכניות, מה הפעולות, מה הנושאים, האם הם רלוונטיים למציאות העכשווית, זה בפן אחד. בפן השני, בנינו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש כבר משהו שהגעתם אליו? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כן, תכף אגיד כמה מילים. בפן השני, בטווח היותר ארוך, יש כבר הצעה לתוכנית אסטרטגית בכל נושא מניעת האלימות, ארוכת טווח, שתחייב, להערכתי, החלטת ממשלה עם תקציב מעובה. יש הצעה, כמובן, עדיין לא ישבנו עם האוצר על זה, זה ממש חם מהתנור, עבר אישור של השר, נבנה על ידי גורמי המקצוע וכו'. אני רוצה רק להגיד, ובזה אסיים, אנחנו חייבים לראות את כל הנושא הזה בשלוש זירות מרכזיות: אחת, זירת התלמידים; שתיים, זירת המורים, או עובדי ההוראה, אלה לא רק מורים; ושלוש, זירת ההורים. זירת התלמידים – אנחנו חייבים, כמו שנאמר כאן, בני נוער חייבים שתהיה להם מסגרת, חייבים להיות פעילים, מתנדבים בתנועות נוער, בחוגים, בפעילויות כאלה ואחרות. המשפט אומר – ואיתו אני הולך עוד כשהייתי מנהל בית ספר, כשקטי הייתה במקום – ילד עסוק לא מעסיק. אנחנו חייבים, חייבים לדאוג שבני הנוער כולם יהיו עסוקים בדברים ערכיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על זה יש משנה: השעמום מביא לידי בטלה, והבטלה מביאה לידי עבירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא בהלימה מול תנועות הנוער. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר את זה כאמירה כללית, מי שהעיר כאן, אתם צודקים, אבל זו אמירה כללית. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זו נקודה אחת, דוגמה. הדוגמה השנייה בהיבט של תלמידים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> רגע, יש פה רעש בלתי פוסק, בלתי אפשרי, אי-אפשר לנהל דיון ככה. באמת, אני מבקשת מכולם להקשיב. מי שזה לא מעניין אותו, הדלת פתוחה, זה בסדר, אבל אל תפריעו לאחרים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> הדוגמה השנייה – יש עוד הרבה, אבל אתן רק דוגמיות – יש פה נציגות של מועצת תלמידים. הגענו לידי הבנה שבלי מועצת התלמידים הארצית, המוסדית, הרשותית, כנראה לא נתקדם ולא נגיע ישירות לבני הנוער. לכן, יצרנו יוזמות, ונמשיך ליצור יוזמות משותפות עם מועצת התלמידים, חלק יוצג פה בהמשך וכו'. זו זירה ראשונה, ויש עוד הרבה דוגמות, לא נרחיב; הזירה השנייה, שהיא לא פחות חשובה, זו הזירה של עובדי החינוך. אתן גם שתי דוגמות למה הכוונה שאנחנו רוצים שיהיה. למשל, להגדיל את מספר עובדי ההוראה פר ילד, ואתן דוגמה יותר קונקרטית: הכוונה בראייה בפ"ח, במידה שזה יאושר, לאשר בחטיבות הביניים – כי אנחנו יודעים שהבטן הרכה של מערכת החינוך זו חטיבת הביניים – עוד מחנך כיתה, ונתחיל בכיתה ז', שני מחנכים בכיתה ז'. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אשמח להתייחסות שלך בדיוק לזה, לוועדת שפירא, כי זה מצמצם את כל הכיתות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שנייה, יש הרבה הסתייגויות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ההמלצה שלכם היא לחטיבה? בטווח החטיבה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תני לי רגע לסיים, אחר כך – אה, סליחה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הכול טוב, שאלתי רק אם ההמלצה שלך היא להתחיל את המודל הזה בזמן החטיבה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נכון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אדוני, שאלתי בדיוק - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> - - - כן, סליחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בהחלט סליחה. והשאלה רלוונטית לכיתות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לכיתות מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא מדבר על כיתות ז' ו-ח', חטיבת ביניים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי מצוין, אני חברה בוועדה. אני שואלת על ועדת שפירא באופן כללי, כי בעיניי, זה מתחיל גם לא רק בחטיבה, גם איך אנחנו מגדלים את הילדים שלנו ביסודי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> את צודקת, אבל בסוף, בגלל מגבלה של תקציב - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אנחנו מקיימים דיון בנושא - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> - - אנחנו צריכים להגדיר במה אנחנו מתחילים. ובמה אנחנו מתחילים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אבל חברת הכנסת עדי עזוז שואלת: הנושא הזה כבר עלה, והוא עלה בוועדת שפירא לנושאים של היסודי, א' עד ו', האם הכוונה של המנכ"ל היא כמו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> משה, נקיים דיון בוועדת שפירא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רגע, גבירתי, היא שאלה שאלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> משה, מאחר שגם מוניתי להיות יו"ר הוועדה ליישום המלצות שפירא, אני מכיר אותם על בוריים, הכוונה היא - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מאיר, אנחנו מקיימים דיון בנושא ועדת שפירא, זה בתוכנית שלנו. כן, פנינה ביקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שיאמר מילה לחברת הכנסת עדי עזוז, ששאלה שאלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, חברת הכנסת עדי עזוז, תודה רבה, בגוף ראשון אדבר, אני יודעת לדבר ולהתבטא, שאלתי שאלה, קצת ביטלת את השאלה שלי, אדוני המנכ"ל, משם זה הגיע, אז אפשר להמשיך להתייחס פשוט לעניין של כמות הכיתות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הוא לא זיהה אותך, עדי, קורה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר גמור, שאלתי שאלה, הוא לא צריך לזהות, שאלתי שאלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> התשובה היא שגם וגם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בוא נעשה דיון על אלימות בחינוך, אתה מבין? מה יעזור? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> הכוונה היא להגדיל את מספר המבוגרים פר ילדים. בפרקטיקה זה בכל כיתות בתי הספר, אבל אנחנו רוצים להתחיל בחטיבת ביניים, כי אנחנו יודעים שזו הבטן הרכה של המערכת. אחר כך, נתחיל לרדת ליסודי וכו'. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, ימשיך המנכ"ל. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זאת דוגמה אחת. דוגמה שנייה של צוות החינוך – ואולי הגיע הזמן שנעשה את זה, והאוצר שישמעו את זה יודעים את זה – חייבים, אחת ולתמיד, לתקנן יועצת בכל בית ספר יסודי, נקודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה לא עובדת סוציאלית ופסיכולוגית פנויה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אגב, זה מופיע גם בחוק שלנו. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> כמנהלת בית ספר לשעבר, אני יכולה לומר לך – סליחה, אדוני המנכ"ל – זה לא קורה, לא קורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, לא מעירים הערות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - - וגם לא יעזור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר שצריך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אמרתי מה צריך. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> את יודעת כמה פעמים שמעתי שצריך, ולא קרה כלום? כלום, דיבורים בעלמא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני לא רוצה להוציא, אני מבין שאת אומרת את זה מאיזושהי היכרות, תני למנכ"ל, בבקשה, לומר את דברו, תודה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אז אולי הגיע הזמן שנעצור ונאמר, במידה שכן, ויהיו ישיבות מקצועיות, שהפונקציה של יועצת בבית ספר היא קריטית, היא משמעותית, וצריך לעגן את זה. גם זה עלה וירד כי כנראה – לא כנראה, זה תקן, ואלה שעות, וזה כסף וכו' וכו', צריך לעשות סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז רק לפרוטוקול, כמה כרגע יש? על כל כמה בתי ספר יש יועצת כיום? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היום ברוב בתי הספר קיימות, ביסודי ובחטיבה, החטיבה העליונה – כמעט בכולם, כי זה בא בהגדרה בתקן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תנו לו לומר את הדברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> רגע, הוא נותן נתונים עכשיו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אבל היום זה קיים לפי בחירה ולפי תקצוב של מנהל בית ספר או מנהל מחוז, שמסייע לבית ספר, ליועצת. זה לא בא בתקן, כמו מורה לחשבון וכל השאר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני המנכ"ל, ברשותך, שאלה. טוב שאתה נמצא כאן, אפילו נשמח לראותך יותר. הבאנו הצעת חוק, גם אני וגם חברת הכנסת קטי שטרית, כי יועצת זה דבר מאוד חשוב, אני אפילו סבורה שצריך להחזיר את האחיות שהיו בבתי הספר, אבל לא פחות חשוב מה שהצענו בחוק – לשים מורה או איש חינוך, פונקציה אחת שאחראית לאווירה של הביטחון הנפשי והפיזי בין ילדים, שכל העיסוק שלה יהיה למנוע חרמות, לבדוק שילדים לא נפגעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא להגיד לי מה לא עובד, ולא להתפרץ לדברים שלי, אנחנו רוצים מישהו שעוסק רק באקלים החברתי, הפיזי והנפשי, לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו מאמינים שהפונקציה הזאת, אם זה יהיה עיסוקה - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני בהחלט מסכים איתך, לא דיברתי על זה, דיברתי על משהו בסיסי שמוגדר כיועצת חינוכית בבית ספר. בנוסף, חייבת להיות בבית ספר – זה גם מופיע - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם תשקול את הצעת החוק שלנו? כי כרגע, התשובה שאנחנו מקבלים משר החינוך שההתנגדות מקצועית, הדרג המקצועי מתנגד לכך. ואני אומרת לך שזו כבשת הרש, אבל זו פונקציה סופר משמעותית, אם אנחנו דואגים לילדים שלנו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש הצעה – שוב, זה לא עכשיו כל – יש כל מיני הצעות, אני מדבר בנוסף ליועצת, כנראה שצריכה להיות פונקציה כמו שהייתה בעבר, זה קיים בחלק מבתי הספר – מדריך מוגנות. שם קוד, אולי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקוצץ ב-50% בתקציב. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> חברים, בסדר, קוצץ, בשביל זה אנחנו פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשקול את זה בחיוב, אדוני המנכ"ל? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נשקול, כל דבר נשקול, כי - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש לנו חודשיים וחצי לכנסת הזאת, הצעת החוק עברה בטרומית, אנחנו רוצים להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו רוצים לצאת עם משהו פרקטי. אני אומרת שהחוק הזה עוזר לכם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> פנינה, רגע, רק אוסיף ואומר, החוק שאנחנו מדברים עליו היה מורכב משני סעיפים: סעיף אחד זה הקמת קו חם לילדים, שיוכלו להתקשר, לדבר ולומר את שעל ליבם. ומעבר לקו, השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך וכו' – חנכנו את זה, וזה עובד, ויש נתונים. אולי זה לא מספיק, אבל יש נתונים וזה עובד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ילך וישתפר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אגב, נמצאים פה ממרכז השלטון המקומי. כשאני מסתובבת בין ראשי הערים, הצעתי להם לעשות את אותו קו גם במוקד העירוני. והחלק השני – דיברנו על פונקציה. זה שעכשיו הצגת, מאיר, שלפונקציה הזו קוראים מדריך מוגנות, זה מצוין. תקראו לזה באיזה שם שאתם רוצים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא אמר שזה היה, אפשר לקרוא לזה באופן כללי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני אומרת איזה שם שרוצים שיקראו לזה, אבל צריכה להיות פונקציה שתטפל רק בזה. כי מה שקורה ליועצים – הרי אתה מציג עכשיו - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, קטי, לא התכוונתי, לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, קטי, אני מציע – אדוני המנכ"ל אמר כאן שלוש נקודות ככותרות - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, משה, זו נקודה חשובה, שאם נשיג אותה אפילו בדיון הזה – כל הדיון הזה, אם נשיג את זה, זה כבר הישג, אפילו רק עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרת את הדברים, וזה חשוב, אבל - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי-אפשר כל פעם לעשות דיונים ולא לצאת עם משהו בידיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לכם מושג על מה אתם מדברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים איתך, פנינה, את צודקת לחלוטין, ולכן אני רק אומר שאם על כל סעיף עכשיו נתעכב, לא נצליח להגיע לדברים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רק את זה, ספציפית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין, הוא שמע את הדברים, ואני גם מצטרף לדרישה הזאת, כי אם יש כבר איזושהי חקיקה בצנרת, וכולנו כאן מוכנים לקדם את זה יחד עם משרד החינוך, אז קדימה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופוזיציה-קואליציה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, מדריכי מוגנות זה הדבר היחיד שהוכיח את עצמו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> משה, עכשיו אני מפנה אליך. דיברתי על זה בפגישה שלמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, זה לא הדבר - - - אני אומרת - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לימור, רגע, דיברתי עם שר החינוך, יש לו כוונה והוא רוצה, והוא אומר: הלוואי, אני רוצה את זה. אבל מה הוא אמר? שהאוצר לא מאשר את זה. אז נמצאים פה גם נציגי האוצר, אולי הם ייתנו לנו תשובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז נשמע אותם לאחר מכן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הרי אנחנו לא עומדים בקצב של האירועים. אנחנו – אני מדברת על הכנסת – באים עם הבעיות, המשרדים הממשלתיים לא עומדים בקצב של הבעיות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הממשלה, לא הכנסת, הממשלה לא עומדת בקצב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו באים עם פתרונות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אנחנו באים עם פתרונות, פתרון שיהיה מדריך מוגנות, מורה מוגנות, יועץ מוגנות – לא משנה מה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> זה לא פותר את הבעיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> סמדר, לא, אל תפריעי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא הבעיה הכללית, זה - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> אתם מנהלים פה דיון על סימפטומים, לא על הבעיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא הדבר היחיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שפי וסמדר, אני מבקש לא להפריע, אני ממש רוצה שתהיו כאן בדיון. << אורח >> שפי פז: << אורח >> זה שאתם ח"כים לא אומר שאתם יודעים על מה אתם מדברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת, אף אחד פה לא חתום על כל - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה שאת כאן לא אומר שאת מקדמת מוגנות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מי את? מה זה הדבר הזה? את לא תדברי כמה שאת רוצה, יש זכות דיבור, ותדברי בזכות דיבור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עדי, עדי, אנחנו מנהלים את הדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קטי, קטי, מה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אל תתערבי, אנחנו מנהלים את הדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את מביאה, דיון אחרי דיון, עבריינים מורשעים - - - מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היא נרשמה כמו כל בן אדם אחר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אולי תתחילי מזה שתשמשי דוגמה אישית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מה הבעיה שלך? מה זה הדבר הזה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זה הדבר הזה? דיון אחרי דיון את מביאה עבריינים מורשעים - - - לדבר על החינוך? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> סליחה, אנשים נרשמים. תתביישי לך, אנשים - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את תתביישי בעצמך, קטי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברות הכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אוציא אותך מהדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את מאיימת עליי? אני יזמתי את הדיון, את לא מדברת על הדיון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני קוראת אותך בקריאה ראשונה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תקראי למשרד לדבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני קוראת אותך בקריאה שנייה, אוציא אותך מהדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אנשים נרשמים, תפסיקי להאשים אותי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל, קטי, אנחנו עדיין המומים מהאמירה של קדושים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> את לא אומרת את זה שקפלניסטים ששורפים רחובות באים לכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק ככה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תגידי לי, קטי, את מדברת – תורידי את הקריאות ותנהלי דיון בלי יחסי כוח - - - מה זה הדבר הזה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> תתביישי לך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אל תנצלי את יחסי הכוח בשולחן, את רוצה לדבר איתי? תדברי, לא ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברותיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> "מביאה לפה עבריינים", חוצפנית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי לא אכפת לה, היא באה לעשות כותרות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וואלה יופי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני, כיושב-ראש הוועדה הנוכחי, לא מסוגל לדבר, זה לא הגיוני, סליחה. אמר קודם המנכ"ל, בפתח דבריו, שהדבר החשוב ביותר זו דוגמה אישית. אם אנחנו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עוד פעם אחת היא תעיר, והיא תצא מהדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, אני לא רוצה לשמוע אותך - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זו הבריונות הזאת? עליי את מתבריינת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על הראש של הילדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו ניתן למשה לדבר, הוא יושב-ראש, תנו לו. בבקשה, משה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני באמת לא חפץ בלהוציא אף אחד, אני רוצה שכולם יהיו כאן, לכולם יש כאן עניין וחשיבות לדיון הזה. אבל אם אנחנו, כנבחרי ציבור, נרים את הקול אחד על השני, נקשור את עצמנו, קודם כול אנחנו, אי אפשר דבר כזה. ולכן גם חברות הכנסת יוכלו לדבר כאן ולהגיד את דבריהן, אני מבקש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אף אחד לא יגיד לי שאני מביאה לפה עבריינים, אוי ואבוי למי שיגיד את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, זה לא תקין, אני מסכים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עבריינים מורשעים, צריך להגיד את האמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> גם אם אדון קדושים הגיע, הוא הגיע כחבר מועצת עיר; גם אם שפי מגיעה, היא מגיעה כפעילה חברתית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא חזר בו. האמירה שלו שערורייתית, קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ברור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט חוצפן, שהוא יגיד שהילדים לא באו לרצוח אותו כשהם באו עם - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מאה אחוז, פנינה, אבל זה לא הדיון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אנחנו עדיין בטלטלה מהדברים שהוא אמר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא רק ממה שהוא אמר, גם ממה ששפי אמרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברות הכנסת, אני מבקש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ממש, לעשות פוליטיקה על נרצחים? לעשות פוליטיקה על נרצחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה דיון על אלימות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קוראים לזה השלכה, אם כבר, אנחנו בדיון על חינוך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשאל את האוצר - - - שיענו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי בפתח דבריי – קשה לנהל דיון. אנחנו עוסקים בחינוך, אנחנו עוסקים באלימות, באמת קשה לי לנהל את הדיון הזה כאן, ואני איש חינוך בעצמי. אני רוצה לאפשר לכולם, אבל אם כל אחד יתאפק קצת, אוכל לאפשר לכולם, גם לחברי כנסת, גם לאנשי מקצוע וגם לאורחים שהגיעו לכאן. אני באמת רוצה לשמוע את כולם, אבל הזמן קצר, אז אני מבקש, א', עלה כאן קודם – יש פה נציג מהאוצר? עלה כאן קודם רעיון, גם המנכ"ל וגם חברת הכנסת העלו אותו כאן, על החוק. האם יש איזושהי עמדה של האוצר בנושא החוק הזה? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> אני רפרנט חינוך באגף תקציבים. משרד האוצר לא קיבל את הצעת החוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קיבלתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, שנייה, אל תגיבו לכל דבר, בואו נשמע אותו, ואם לא, נעביר לו את הנושא ונקבל תשובות, אבל חבל להתווכח עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, משה, מזל שאתה קיים. תאמין לי, אתה מדביק אותי בנחת הרוח שלך, אמיתי, לא בציניות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> העברנו את זה בוועדת השרים לענייני חקיקה, והאוצר התנגד. זה היה על שולחן הוועדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לנו עוד שעה ו-20 לדיון הזה, אני מבקש, אם אפשר לבדוק את זה שנייה, זה כבר הונח. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דבר - - - מה טוב, זה דבר חשוב מאוד. אני מבקש עכשיו שהמנכ"ל יסיים, ואחר כך אתן לחברי הכנסת לומר כמה מילים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז, האוצר, תצא לבדוק, בבקשה. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> אני רוצה להשיב לשאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לך תשובה כבר? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> אני רוצה להשיב לשאלה, לעניין תקציב משרד החינוך, תקציב משרד החינוך כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון. משרד החינוך יכול להחליט כראות עיניו איך לחלק את תקציב משרד החינוך. אם משרד החינוך חושב שהפתרון זה תכנון של - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אותו מוגנות, כן. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> - - הוא מוזמן לייצר סדרי עדיפויות בתקציב משרד החינוך, שעומד על כמעט 100 מיליארד שקלים בשנה האחרונה. יש מקורות תקציביים עבור הדבר הזה, והוא מוזמן לבצע את ההעדפות בהתאם לסדר ההחלטה שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז מה יהיה עם הגיל הרך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, לפני הגיל הרך, אז מה התשובה של אדוני המנכ"ל המכובד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה המנכ"ל אומר על זה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אתם לא נותנים לי לדבר. אדוני היושב-ראש, קודם כול, זו דוגמה ללא דוגמה, וזה חבל, יש פה בני נוער שרואים אותנו, שומעים אותנו. אני רוצה רגע לסיים, כי אני מבין שיש עוד הרבה אנשים שצריכים לדבר. אמרתי שלוש זירות: תלמידים, עובדי חינוך, נתתי שתי דוגמיות, אפשר להתווכח וכו', והדוגמה השלישית, הזירה השלישית, או הזרוע השלישית, קריטית, היא לא מטופלת ביסודי, גם אין גוף שמלווה, חונך אותה, וזו סוגיית ההורים. אין היום גוף במדינה שאחראי להורים, לליווי, אין גוף שמגדיר מי זה הורה, מה זה הורה, מה התפקיד שלו, איך להגדיר גבולות בבית וכו'. להיות הורה זה מקצוע מאוד חשוב, ילד מבלה 70% מהזמן שלו בבית, אבל ברגע שיש הורים שאין להם את הכלים, כנראה שאנחנו צריכים ליזום מהלכים על מנת לתת גם להורים כלים. ולכן, בפרקטיקה, אנחנו רוצים להקים 50 מרכזי הורים, שנתחיל אותם בפיילוט, אם זה יאושר, הכול תלוי תקציב וכו'. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק לאמירתו של משרד האוצר, יש 100 מיליארד למשרד החינוך, והוא צריך לכלכל את צעדיו בתוך המסגרת - - - הזאת, מה אתה אומר על זה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היושב-ראש, קודם כול, אמרתי בהתחלה שנעשה התאמה למה שקיים היום, אבל יש דברים שלא קיימים היום. אם אני נותן כדוגמה מרכזי הורים, הם לא קיימים היום. אז אם אנחנו רוצים לעשות מהלך גדול - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל, אדוני, היושבת-ראש לצידי אמרה שיש לה הצעת חוק שכבר הונחה, והיא יכולה לתת מענה לחלק מהדברים כאן. השאלה היא אם העניין, המגבלה התקציבית שדוברה קודם לכן יכולה להיות מוסרת בגין זה שאתה אומר: אנחנו כמשרד ניקח על אחריותנו את הנושא הזה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ניתן, כמובן, את חלקנו ונדייק את המשאבים שיש לנו, אבל גם המשאבים שיש – אני יודע את התוכנית, אני רואה אותה, עבדנו על התוכנית הזאת ביחד, אני יודע איפה הפער, מה הדלתא שחסרה, וחסר. גם אם עכשיו אקח ואתייעל ב-100 מיליון שקלים, אני צריך עוד 300 מיליון שקלים בשביל להרחיב את התוכנית, ואני יודע מה יש שם. לכן אפשר להגיד – נגיד סוגיית ההורים לא רלוונטית. אני חושב, זאת עמדתי - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היא רלוונטית מאוד. כשאני מגיעה לעיריות, ואני יושבת עם ראשי ערים, ונמצאים שם נציגי הורים, הורים אומרים לנו: תלמדו אותנו איך להיות הורים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הם מבקשים לדעת את זה. בתקופה שהייתי מורה, היה בית ספר להורים, היה מכון אדלר, שהיה מגיע לבתי ספר ויושב עם הורים, וההורים היו מגיעים ומביאים לשם את כל הסוגיות שלהם, ודנים עם אנשים מוסמכים שיודעים לתת להם כלים. היום יש הורים שלא יודעים איך להתנהל בתוך הבית, בתוך המסגרת של הפלאפונים, עם השיימינג, עם כל הבעיות החברתיות שקיימות, והם רוצים ומשוועים למישהו שיעזור להם להתנהל מול הילדים שלהם. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אבל, קטי, דווקא ההורים שצריכים הדרכת הורים, מניסיון שלי, לא מגיעים, הם לא מגיעים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> סמדר, את לא מפסיקה להתפרץ. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אז אנחנו צריכים לטפל בזה שיגיעו הורים, צריך לייצר מוטיבציה שההורים יגיעו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סמדר, אני מבקש לא להתפרץ יותר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נאפשר, אבל כרגע לא. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אבל הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא משנה, אתם לא מעירים, לא מתפרצים, אוציא אתכם מכאן. אני באמת מכבד את כולם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אבל איפה הוא היה עד היום? הוא מנכ"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז היא מגיבה לו, אבל אל תתפרצו, בבקשה. סמדר, אני לא מכיר אותך, אבל כבר שמעתי את השם שלך כמה פעמים כאן, אני מבקש לא להתפרץ יותר. אאפשר לך לדבר בסיום הדברים של האחרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היועצת המשפטית רוצה לעדכן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק לעדכן לגבי הצעות החוק הפרטיות שהועלו כאן ואכן עברו בקריאה טרומית, ועדת השרים לחקיקה ביקשה מהכנסת להמתין, כי הממשלה רוצה לגבש הצעת חוק בנושא. אבל זה היה כבר לפני יותר משנה, לדעתי. רק אומר את הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היה מספיק זמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המענה עדיין - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה היא אם הממשלה אכן - - - את אותה הצעת חוק שביקשו מהכנסת לחכות עם הדיון עד שהממשלה תביא הצעת חוק משלה בנושא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר חלפה שנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, תשובתה ברורה, זה כרגע חונה אצלה, בואו נראה מה יהיה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אנחנו מבקשים לתת לאנשי השטח לדבר לפני אחרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> רגע, נציג משרד האוצר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, שפי, את לא מתפרצת. לא, לא להתפרץ, בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תני לאימאן לשאול שאלה. רק שאלה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא בסדר, יש פה חברי כנסת שהגיעו לפני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי בפתח דבריי שאני מאפשר שאלות, ולאחר מכן אאפשר ליוזמים של דיון השליש לדבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה רק להזכיר עובדה, אתם אומרים, וכבוד הח"כ, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, אומרת שהיו שני מקרים מזעזעים של רצח שני ילדים, שגם בשבילי הם חשובים מאוד, מאוד, כמה שאפשר להגיד, ולא מזכירה שהיו שישה נרצחים ילדים מהחברה הערבית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הערה נכונה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הערה נכונה. אימאן, קיימתי דיון שלם על זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ועוד משהו, אתם יודעים, סליחה, בשנה שעברה – 17 ילדים, אז לא לנהל פוליטיקה על גב נרצחים. צריך להזכיר את זה כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הזכרתי גם אני בפתח דבריי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היה דיון שלם על הנושא של הרצח בחברה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני רוצה להמשיך הלאה. שני משפטים של המנכ"ל לסיום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בתקשורת שמענו על הדיון הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מה זאת אומרת "שמענו"? אף אחד לא היה שם, חבל. ניהלתי את הדיון לבד, אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתי בדיון - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, את לא היית, זה היה בתקופה שהיית - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל חשוב לי, ואת יודעת שאני מגיעה ל - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> כן, את תמיד מגיעה, וזה היה בתקופה שלא היית, אז - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - - שאני לא - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> נכון. אבל רק שתדעי שהיה דיון מצוין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני שהמנכ"ל ממשיך, אתם יודעים שיש דיון – ביום הרביעי לבריאת העולם נבראה השמש, המאור הגדול, ובאה הירח, שקראו לה "המאור הקטן", ואמרה שאי-אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אז אנחנו רוצים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לרצוח, תגידו, אתם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תפסיקו להתייחס לשטויות האלה שהם אומרים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מה שאמרו לה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, אני לא מתייחס אליה, אני רק אומר, אנחנו - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אולי כדאי להתייחס אם מישהו בשולחן אמר לחברת כנסת: תפסיקו לרצוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברתי, קטי שטרית ואנוכי מנהלים את הדיון הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אל תעיר לנו, חכה שנייה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, היא לא תגיד להם שהם יפסיקו לרצוח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל, תקשיב, יש פה מישהי שהיא לא חברת כנסת, פנתה לחברת כנסת, כשהיא כולה בלהט, ואומרת לה: תפסיקו לרצוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סמדר. וסמדר עדיין יושבת פה כאילו לא קרה כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אבל היא, הח"כ, אמרה לך שאתה תפסיק לרצוח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מספיק כבר עם ההשפלות של חברי הכנסת, די, זה לא ייתכן הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא שמעתי את הדבר הזה, והדבר הזה אסור שייאמר, אסור שייאמר דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל נאמר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זה? זה מדם ליבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המנכ"ל אמר בפתח דבריו: אנחנו הדוגמה לילדים שלנו, אי-אפשר לומר מילים אלימות כאלה ולצפות שהילדים יהיו לא אלימים. אני לא רוצה עכשיו להוציא אנשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא לא צריכה לשבת ליד השולחן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סמדר, אמרת את הדבר הזה? לא שמעתי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סמדר, היית מנהלת בית ספר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> שמעת מה אמרתי? חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרת לה: תפסיקו לרצוח. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אמרתי מה שאמרתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז תגידי מה אמרת. אדוני היושב-ראש, מה זה הדבר הזה? << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אמרתי מה שאמרתי, הרצח בחברה הערבית הוא כבר חלק מתרבות, ותפסיקו להעמיד פנים. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בושה לך, בושה, תתביישי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סמדר, לא שמעתי את הדברים האלה, אבל אם הם נאמרו, הם חמורים. לא להגיב לי, בבקשה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אף אחד לא שמע מה אמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם הם נאמרו, הם דברים חמורים. אני כרגע עובר לסדר-היום, כי לא שמעתי את הדברים האלה, אבל הם חמורים, ואסור לומר לשום נבחר ציבור שום דבר שהוא בצורה הזאת. אני מבקש, המנכ"ל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בושה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> זה באמת חמור שיש רצח על כבוד המשפחה, באמת חמור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, די, די, אין הערות יותר. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תתביישי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סמדר, נא לצאת. נא להוציא את סמדר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> חברים יקרים, לא ניתן להרוס את הדיון הזה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תתעסקי בחברה שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוציא אותה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קטי, אנחנו יושבים ומחכים לדבר, ובזמן הזה כל אחד זורק כאן הערות מימין ומשמאל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוציא את סמדר החוצה, בבקשה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אני לא מדברת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לצאת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, חצי מהדיון, זה לא לעניין. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> - - - לא, לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לצאת, להירגע ולחזור לכאן. אני לא שואל אותך, נא להוציא אותה, בבקשה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אני לא מדברת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לצאת, בבקשה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש חוקים בדיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי שואל אותך בכלל? איזה אלימות זאת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אי-אפשר להעיר לחבר כנסת, גם אם את לא מסכימה איתו. הוא מבקש להוציא אותך לכמה דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> סמדר, תצאי להירגע ותחזרי, כמה דקות ותחזרי. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אין בעיה, אני יוצאת לכמה דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תגידי לי, את עושה התניות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם קובעת חוקים לוועדה, נו באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, תסכים, כי נראה לי שזה ייגמר לא טוב, תסכים למה שהיא אמרה, לפשרה, יש כאן פשרות היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> די, נו, בואו נמשיך. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, קטי, היא הייתה מנהלת בית ספר? אני מופתע, מה קרה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יושבים כאן חצי שעה, לא הוצאנו מילה מהפה, מתקיים כאן פינג-פונג ביניכם, זו בושה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא הייתה מנהלת בית ספר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא יודע, אני לא מכיר. חברי הכנסת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תגיד לי "חבר הכנסת", אני יושב כאן חצי שעה בשקט, ואני מחכה לדבר, אבל לא נראה לי שזה הולך לקרות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין, חבר הכנסת ירון, יש הרבה אנשים. אדוני המנכ"ל, שני משפטי סיכום. לאחר מכן, יוזמי דיון השליש, ולאחר מכן, השופט בדימוס אביטל חן. בבקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק רוצה לסיים, וכנראה שזה טעון מאוד, דיברתי על התלמידים, על הצוות ועל ההורים. לצד זה, אנחנו חייבים לטפל במנגנונים על מנת שזה יתנהל בצורה מיטבית, מעבר לכל הפעולות שאנחנו צריכים לעשות, ולכן גם מנגנוני העבודה קריטיים, עם מטרות, יעדים, מעקבים, סטטוסים, ישיבות וכו'. עד כאן, תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. אני רק מבקש לפני שחברי הכנסת צריכים לדבר, אני באמת שמח על כך שיש פה הרבה חברי כנסת כי הנושא הזה חשוב להם, אבל אני רוצה לשמוע את כולם, לא נעשה את זה ברצף, אבל – ביקשו ממני שאלה שביקשו דיון שליש ידברו רק שתי דקות כל אחד, כדי שנוכל להספיק את כולם. אז, בבקשה, חברת הכנסת עדי עזוז. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ואלה שחתמו? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא אמר, כל היוזמים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לי פה סדר, אומר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ואלה שהגיעו? מה, זהו זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלה שהגיעו גם ידברו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי, קצת איפוק, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> החתמנו את דיון השליש הזה במוצאי שבת, אז בפעם הבאה תחתמו איתנו, כולכם תקבלו את זכות הדיבור. האמת היא שתכננתי להגיד דברים אחרים, אבל הדברים גם התלהטו וגם הלכו למקומות אחרים, אז אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים. כשהייתי בכיתה י"ב, וזה היה די מזמן כי אני בת 40, יצאתי למסיבה עם חברים, גרתי אז בראשון לציון, בבית הוריי, נסענו, הרבה מהכיתה, למסיבה בשפיים. עמדנו בתור – אני לא יודעת איך זה היום, בזמנו הייתה סלקציה של בנים ובנות, שנכנסים בנפרד. את הבנות בדרך כלל היו מכניסים יותר מהר. כשעמדנו בתור, היה איזשהו שיח, וחלק מהבנים אצלנו ניסו לדבר עם בנות אחרות, היינו בני 17, 18. כבר נכנסנו פנימה ואז, באיזשהו שלב, קראו לנו החוצה לצאת מהר, שיש בלגן. יצאתי החוצה וגיליתי שחבר שלי מהכיתה נרצח למוות, קראו לו רענן לוי, רצח אותו פרנסואה אבוטבול. זה משהו שפעם היה שייך למשפחות פשע. והמקרה של ימנו במוצאי שבת – כתבתי לצוות שלי: אני לא מאמינה שהדבר הזה קורה היום בכאלה רבדים של החברה. כי כשהייתי בי"ב זה היה הקצה של הקצה, לא היו דברים כאלה, זו הייתה משפחת פשע, ועברו 22 שנה וזה כבר לא שייך למשפחות פשע. ולא סתם אמרתי מה שאמרתי מקודם, קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, אל תגידי את זה, כי אחרת תצאי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת שלא תפריעי לי, את לא תפריעי לי, לא אצא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אוציא אותך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא אצא, כי יש לי זכות דיבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, היא תצא עכשיו, עכשיו את יוצאת. אני מבקשת להוציא אותה, קריאה שלישית. לא תחזרי על מה שאמרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה היא אמרה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגיד מה שאני רוצה, ואני חברת כנסת בדיוק כמוך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, את לא תגידי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואם את רוצה להתווכח איתי, תתווכחי איתי, ואל תסתתרי מאחורי - - - שלך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> תצאי מהדיון עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל את לא יכולה להוציא אותה ככה, על מה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היא תצא מהדיון. זאת קריאה שלישית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך שלישית? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אצא, לא אמרתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני יושבת-ראש הדיון, תצאי מהדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברות הכנסת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נירה, אני מבקשת ממך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על מה? זה מקום לייעוץ משפטי, לא מוציאים ככה מדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוציא את הדיון לשתי דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 13:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חזרנו לדיון. בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אמשיך את דבריי. אני כן רוצה לפתוח, גבירתי היושבת-ראש המשותפת, בהתנצלות שאמרתי לך "תתביישי לך", כי זה באמת לא משהו שצריך להגיד ליושבת-ראש. מעבר לזה, לפי התקנון, זכותי בזמן הדיבור להגיד ככל העולה על רוחי, במסגרת החוק, כמובן, ועל כן אבקש לסיים את דבריי מבלי שתפריע לי, כי גם את, כמוני, מחויבת לתקנון. אסיים את דבריי במה שהתחלתי להגיד מקודם. כן, לנו, כנבחרי ציבור, יש חשיבות לדוגמה האישית שלנו, וכל מי שהורה פה יודע שחינוך לא אומרים, חינוך עושים, וזה לא משנה מה נגיד, וכמה דיונים נקיים, בסוף מה שיוצא החוצה זה איך – אגב, גם מה שהתפוצץ פה בוועדה, ואפילו לא הספקתי להגיד מה שרציתי להגיד מקודם, וממש הרגשתי מותקפת. אסיים בכך: כן, לוועדה, גם בוועדה הקודמת שקיימת וגם כאן, מוזמנים עבריינים מורשעים, שבאים ומדברים בוועדה ומשמיעים קול, שבעיניי, הוא קול פסול. וברגע שזה הקהל שמחבקים אותו, ואלה הצעירים שמחבקים אותם, כשיש גם שר שמורשע בפלילים, ככה ישראל והילדים שלנו נראים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, אני מבקש בקצרה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני פה מעשרה ל-, אף פעם לא קרה לי שבאתי עשר דקות לפני תחילת הדיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע, אבל אנחנו רוצים לשמוע את כולם, בקצרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ואמרת דברי טעם, גם בדיון הקודם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להודות לכם על הדיון, נאמר את זה על השולחן, וגם להרגיע ולומר, אל מול הרבה פעמים שיש לנו התנגחויות, וכן, דעות לגיטימיות לכאן ולכאן, והעובדה שכל חבר כנסת יכול להגיד את דברו – גם כחברת ועדת אתיקה אני אומרת לכם – זו בדיוק הפריווילגיה שיש לנבחרי ציבור, וטוב שכך. לצד זה, אנחנו גם יודעים לעבוד בשיתוף פעולה, ואת זה חשוב לי להעביר כמסר לילדים. הינה, יושבת קטי, דיברנו קודם על החוק של החרמות, אנחנו עובדות בשיתוף פעולה מזה למעלה משלוש שנים כדי שהחוק הזה יעבור, אז חשוב לומר שיש גם שיתופי פעולה, גם אם יש חילוקי דעות. אני מודה לך, חבר הכנסת משה סולומון, כמי שיושב בראש הישיבה הזאת, שאתה בכל זאת מהווה דוגמה לנסות להרגיע את העניינים ולמסגר את השיח בצורה הרבה יותר נעימה, וגם אנחנו לומדים ממך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו לעניין עצמו. אני רוצה לשתף אתכם שאני יושבת ליד עדי, וברבע השעה הראשונה, או חצי השעה הראשונה, אני בטלטלה נפשית ממה שנחשף. אני יודעת, שכביכול, אין לזה קשר, אבל יש לזה קשר, וזו מוגנות של ילדים; רשת של אבות פדופילים, קבוצה של אבות, שבווטסאפ, כל הורה משתף איך הוא פוגע בילד שלו, ומעבירים תמונות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לאן הגענו? פה, בארץ. באמת, זה כל פעם להיות מול חדשה, נוספת, מדינת ישראל והממשלה חייבות להתעורר. את מיטב התקציבים, אדוני, נציג האוצר, אתם צריכים לשים לילדים שלנו, ולא לומר "הגדלנו", כי מנגד, קיצצתם, קיצצתם בכל כך הרבה תחומים, בין אם זה בחינוך הבלתי פורמלי ובתנועות הנוער. ביטחון זה חשוב, אבל הביטחון הנפשי והפיזי של הילדים שלנו לא פחות חשוב. אם יש דבר שאני מסכימה עם מנכ"ל משרד החינוך, שבינתיים הלך כי הוא עסוק, זה שחייב להקים עכשיו ועדה בין-משרדית, ממשלתית, בהחלטת ממשלה, שאמורה לדון במוגנות של הילדים שלנו בכל היבט שהוא, לצד ועדה שתדון באלימות ההולכת והגואה בחברה הישראלית. לא יכול להיות מצב שכל העם מתעורר אחרי הרצח של ימנו בנימין זלקה, זכרו לברכה, ימֵנוּ, ככה צריך לדייק את זה. וכולם אומרים, מתעוררים ודורשים צדק, ודיברת על זה, קטי, ואנחנו עומדים מול פרקליטות שלא מסוגלת להרשיע, לשים כתב אישום. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, שפי, אל תעשי לי פרצופים, את מוזמנת לצאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, שפי, אני מבקש לא להעיר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? מה את עושה לי? את רוצה לחנך אותי? אני לא אריתראית, אם התבלבלת. אני לא יודעת, אולי היא חושבת שאני אריתראית. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא להעיר, לא משנה, אני קובע את הדברים כאן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי בגלל שאני שחורה, אז קשה לה. יאללה, החוצה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יאללה, החוצה את. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גזענית. << אורח >> שפי פז: << אורח >> על זה אני לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תלכי, החוצה, החוצה, חוצפנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשבי, בבקשה. היא חברת כנסת, אני רוצה לכבד את כולם, אנא שבי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתנהגי ככה לעצמך, את לא באמת נאבקת - - - את שונאת שחורים. מה לעשות? אזכיר לך איך את רודפת ילדים קטנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה. אנא שבי, בבקשה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אשלים את דבריי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבי, בבקשה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להיות ימני זה לא להיות גזעני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה מנהל את הוועדה או היא מנהלת את הוועדה? מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להיות ימני זה לא להיות חסר אנושיות, להיות ימני זה לא להתעמר בגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבי, בבקשה - - - לומר את דבריה, ואחר כך תוכלי להגיב. אני מבקש ממך כמה פעמים לשבת, אני לא רוצה להוציא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא לא תפריע לי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל, אדוני, מה זה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חתיכת חצופה, שחושבת שלהיות ימני זה גזעני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני משתדל לא להוציא אורחים שמגיעים לכאן, אבל אם איאלץ, אעשה זאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה להיאלץ, משה? היא עומדת, חברת כנסת מדברת, זה לא לעניין. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה את עומדת לי ככה? תראה, עומדת ככה - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמו איזה בריונית. תוציא אותה, משה, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לכם על העזרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צריך עזרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני לא צריך עזרה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא צריך עזרה, הוא יכול להוציא אותה, והוא יוציא אותה. מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק אומר על זה שלהיות ימני זה לא להיות גזעני ולא להתעמר בגר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שפי, שבי, בבקשה, או שאת יוצאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שפושע מהגרים, צריך לגרש אותו. הינה, אני אומרת לך, אבל היא רודפת שחורים רק בגלל שהם שחורים. בחיים לא ראיתי אותה מצלמת מסתננים ממולדובה, למשל. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תעקבי אחריי, תראי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לצאת, שפי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין, אדוני היושב-ראש? ואנחנו, אני ואתה, היינו גרים בארץ לא לנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שפי, נא לצאת. את לא תצעקי על חברת כנסת, נא לצאת, סליחה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי לך שאתייחס לזה אחר כך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע? השבוע מציינים את המסע דרך סודאן. היינו פליטים בסודאן ורדפו אותנו בסודאן. אז מה היא חושבת, שמותר להתעמר בגר? את מתעמרת בגר, חוצפנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוציא אותה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני לא יוצאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה האלימות נגררת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש כללים וחוקים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את כן יוצאת כי היושב-ראש הוציא אותך, מה זה? מי נראה לך שאת? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> למה שהיא תצא? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני לא יוצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, אני מבקש - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ח"כ הזמין אותה, היא אפילו לא באה לוועדה, היא באה לעשות פרובוקציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, מטפלים בזה, נא לא להוסיף - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> כלבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעת מה היא אמרה לי? כלבה. היא קראה לי "כלבה". << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שמעתי מה היא אמרה לך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגזענית המכוערת הזאת, שרודפת את הגר, היא קוראת לי "כלבה", בגלל שאתם מביאים לה לגיטימציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל לא השיח הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אמרה דברים יותר חמורים שלא אחזור עליהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא תקרא לי "כלבה". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכן היא בחוץ. אני לא אחראי לאזרחי מדינת ישראל. היא מחוץ לדיון הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה החינוך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל, היושב-ראש, אתה יכול לשאול מי הזמין אותה, כי יש לה שרוך חום, היא אפילו לא נרשמה לוועדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מצליחה להגיד את הדברים שלי. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, השבוע אנחנו מציינים את נספי סודאן, יהודי אתיופיה שעלו לארץ דרך סודאן. גם אני וגם אתה עלינו במבצע משה, דרך חתחתים, חצינו מדבריות, הגענו למחנות פליטים. אנחנו יודעים מה זה לא להיות באדמה שהיא לא שלך, אז מה, לרדוף? יש פושעים? באים לטפל, לא לרדוף אחרי שחורים. בחיים לא ראיתי אותה מצלמת אחד מרוסיה, או ממולדובה, כל מסתנני האוויר וגם גדרות. אחזור לעניין עצמו. הסיפור של הפרקליטות לא יכול לעבור בשתיקה, להאשים את הרוצחים של ימנו זלקה ברצח באדישות זה להיות פשוט לא רק מנותק מהמציאות, גם משפטית הם היו צריכים להשאיר את זה לבית המשפט. הם הביאו בגדים, הם הלכו לחפש סכין, הם היו שם וחזרו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> כנראה לא שמעת את הנאום שלי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעתי, אמרתי, והזכרתי קודם שגם את אמרת את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, הזכרת את משה, לא הזכרת אותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא הזכירה אותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הזכרתי אותך. חבל, קטי, אמרתי: כמו שחברתי, קטי, אמרה קודם, לפני שההיא קראה לי "כלבה". כן, לפני שההיא רואה אותי וחושבת שאני, אולי, איזה לא יודעת מה, סודאנית. רק אומר, הם תכננו את זה, והפרקליטות יודעת, והפרקליטות אפילו לא טרחה – ואת גם נגעת בזה – להאשים את כל יתר השותפים בעבירות יותר חמורות, כי יש את הסעיף של הצוותא. אנחנו, כחברי כנסת, אופוזיציה, קואליציה - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אסור לנו להניח לזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - צריכים היום להוציא מכתב לפרקליט המדינה לשנות את הסעיף, כי אתה יודע מה קורה? אחר כך שלא נתפלא שאין אמון, לא במשטרה, לא בפרקליטות ולא בבתי המשפט, אבל עכשיו כבלו את הידיים של בית המשפט, כי הוא לא יכול להרשיע בעבירה אחרת, כי מי שמחליט על סעיפי האישום זו הפרקליטות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אז בואו נשאל אותם, הם נמצאים פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נשאל את הפרקליטות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עדי, אל תפני אליי בכלל בשום דבר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אעשה מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אליי אל תפני, תפני אליו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגיד מה שאני רוצה - - - זו המציאות, תנשמי עמוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אל תגידי לי מה לעשות, בסדר? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אל תפני אליי, תפני לפנינה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> את בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השופט בדימוס אביטל חן, שהוא מנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, נשמח לשמוע אותך. אני יודע שאתה רוצה לדבר בלי מצגת, נשמח לשמוע את דבריך. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> שלום, אבקש חמש דקות, תודה. המצגת נמצאת אצלכם עם הרבה מאוד נתונים. אם זה חשוב, אז הייתי שופט נוער, ואחר כך גם הקמתי, יחד עם חברים אחרים, את בית המשפט הקהילתי, כך שכל העניין הזה של שיקום לא זר לי. בסיום הדיון האחרון ניגשתי אלייך, חברת הכנסת שטרית, והצעתי שהרשות הלאומית תתכלל את כל פעולות המשרדים שאמונים על הביטחון החברתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אמת. ואני רוצה להגיד לך שדיברתי עם שר החינוך, והוא הסכים לרעיון. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> דיברנו בין המשרדים לאחר מכן, יש גם הסכמה של המשרדים. הפעילות בעניין הזה התחילה עוד לפני הרצח, הבנו שאנחנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה, כבר ננקטו צעדים, יש גם תוכניות של כל משרד, והתוכניות מוכרות לכולם, אנחנו רוצים לסנכרן אותן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם אפשר, משפט על סמכויות הרשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, מר חן, רק לפני, אשמח שתתייחס גם לקיצוץ שהיה ברשות, ניסינו להיאבק בזה, בסוף זה משליך על כל היכולת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, רק שיהיו המשרדים הרלוונטיים, ולאחר מכן את הדברים שמאפשרים לו לקיים את זה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק שמתי. קיצצו מהרשות הזאת המון בשנתיים האחרונות. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> הרשות אחראית למניעה של סמים, אלכוהול ואלימות, והיא זרוע של המשרד לביטחון לאומי. אנחנו נוכחים ב-247 רשויות, כלומר, כמעט בכל הרשויות, מלבד כאלו שלא רוצות לעבוד איתנו, נושאים אחרים. יש לנו 800 עובדי רשויות מתוקצבים. שאלתם על מדריכי מוגנות, יש לנו 675 מדריכי מוגנות פזורים בארץ, יש לנו עוד 235 מדמ"צים, שאלה מדריכים במרחבים הציבוריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול אחר הצוהריים, כן? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> המדמ"צים בערב, מדריכי המוגנות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, תחזור על זה, 800, מה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> תגיד שוב את הנתונים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> 675 יש לנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לפני זה אמרת: 800 עובדים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יש לנו 800 עובדים ב-247 רשויות. המצגת המלאה, עם ים של נתונים, נמצאת בידי הוועדה, ואפשר לקבל אותה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> העובדים זה לא כולל המדריכים? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> העובדים זה לא כולל המדריכים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ה-675 הם ביום, נכון? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בערב. תנו לו, הוא יפרט את זה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יש לנו עוד 235 מדמ"צים, מדריכים ציבוריים שהם עובדים גם בלילות, הם עובדים גם בערבים. חלקם הגדול מורכב מבני שירות לאומי ומבנות שירות לאומי. היינו בעניין הזה ממש עם תוכנית ביד לגשת למשרד החינוך, כדי לנסות ולראות איך אנחנו יכולים אפילו להכפיל את הכמות, יחד עם בני השירות ובנות השירות הלאומי שנמצאים במשרד החינוך. אז גם לגבי זה ניתן לכם תשובות בהמשך. אנחנו עובדים במקביל לשיטור העירוני, שגם הוא במשרד, הוא פועל ב-103 רשויות, ובמהלך שנת 2026 - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא תיכנס, היא קראה לי "כלבה", היא לא תיכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך היא תיכנס אחרי שהיא אמרה לה "כלבה"? מה זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא תיכנס, היא צריכה לעוף מהכנסת. עכשיו אדבר עם קצין הכנסת. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> תירגעי, תירגעי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה זה "תירגעי"? << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוציאו אותה על הערה לח"כ, ואת אומרת "תירגעי" לחברת כנסת, מה זה? << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> את שופכת את דמה, תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תוציאו אותה החוצה, בבקשה. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> את מתפלאת למה יש אלימות? את אלימה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תוציאו אותה החוצה. את לא יכולה לחזור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעים מאוד, המדינה לא רק שלך. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> את אלימה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תצאי החוצה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אומרים לחבר כנסת שום דבר פה, מה זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החוצה. חושבים שהמדינה רק שלכם, אה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שמוזמן לדיון צריך לדעת שלא מעירים לחברי הכנסת, מה זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה צריך לענות לכם, חצופים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא חזרה, משה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גועל נפש. לא, היא לא תשב פה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> משה, היא קראה לחברת כנסת "כלבה". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא אישרתי לך לחזור. אמרתי שאגיד לך מתי. שפי, נא לצאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא תיכנס, אני מתקשרת לקצין הכנסת, לא יהיה פה אורח – היא אמרה "כוס", שמעת? היא אמרה - - - אימא שלך. היא קיללה את אימא שלי, יש פה אנשים ששמעו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לצאת. << אורח >> שפי פז: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא אפשרתי לחזור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא תקללי את אימא שלי ואת לא תקראי לי "כלבה", ותחזרי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי שאני לא מוציא לצמיתות, אבל עדיין לא אפשרתי לחזור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תלכי, עבריינית גזענית, זה מה שאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, תודה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> קטי, זה לא לעניין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, נא לצאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא קיללה את אימא שלי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אבל קיללת אותה. את לא יכולה לקלל חברת כנסת. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה "בשקט"? << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אי-אפשר לקלל, לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> "בשקט", היא מקללת את אימא שלי בשקט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> זה לא מקובל. מה זה? לא מקובל. << אורח >> שפי פז: << אורח >> היא הוציאה דיבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לצאת. לא, לא לדבר, נא לצאת, בבקשה. תודה. זו חוצפה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> זה שהוא מנהל ואני מנהלת, זה לא אומר שאגיד משהו אחר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - תמשיכו להתדיין נגד אלימות - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תלכי בטענות למי שמחזיק את תיק המשטרה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כל הדיון הזה שווה אתם יודעים למה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הנושא חשוב מאוד, ואנחנו לא יכולים להתעסק בדברים כאלה ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוודאי לא באלימות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> וזה לא שהוא מוציא ואני אמורה להחזיר, ממש לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קטי, אני רק רוצה להזכיר שכשמקללים כאן, יש כאן בני נוער מסביב, וזה עוד יותר חמור, לא כי קיללו פה חברת כנסת – דבר שלא מקובל במקום הזה, מה לעשות? זה המבצר שלנו - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ברור, היא יצאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - אבל כשמקללים ויש פה בני נוער מסביב - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> נעמה, היא יצאה, לא צריך להמשיך לדסקס על זה, כי אין זמן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל חשוב להגיד לבני הנוער שגם לקלל בשקט - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> היא יצאה, זהו, גמרנו, תמצתנו את האירוע. היא יצאה והיא לא תיכנס לכאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, מנהל הרשות, המשך בדבריך, תודה רבה. סליחה על כל העניינים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> השיטור המקומי, שגם הוא שייך למשרד הבל"מ, פועל ב-103 רשויות מקומיות. כל החבר'ה שאמרתי לכם מקודם – מדמ"צים, מדריכי מוגנות, מחוברים גם הם לתוך השיטור המקומי, כלומר, בתקשורת שמאפשרת להזמין את השיטור המקומי למקרה של תקלות ובעיות. במהלך שנת 2026, המשרד מוסיף עוד 20 רשויות, כלומר, יש שיטור מקומי ב-123 רשויות. בנוסף, הרב"ק עצמו, זאת אומרת, הרשות לביטחון קהילתי, מחזיקה 154 סיירות הורים, כלומר, יש לנו מעל 4,000, 4115 מתנדבים ו-51 רכזים בסיירות הללו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סיירות הורים זה וולונטרי? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> סיירות הורים אלה מתנדבים לגמרי. אנחנו ממש על זה השנה כדי להגדיל ולהרחיב את זה עוד ועוד בכל מיני יישובים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם מתארגנים וולונטרית, והם באים אליכם להכשרה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא, אנחנו מחפשים אותם, אנחנו מארגנים אותם, אנחנו מפרסמים, אנחנו מכשירים אותם, ואנחנו מתחזקים את כל האירוע הזה, כולל וסטים, מכשירי קשר, כל מה שצריך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התקציב של הרשות? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> התקציב של הרשות הוא 120 מיליון שקלים. השנה הוא חזר, על ידי השר איתמר בן גביר, לתקציב שלו משנת 2024. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של כמה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יהיו לנו בערך עוד 30–40 בהחלטות ממשלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא הבנו, אדוני, 120 מיליון היה, וכמה חזר לשנת 2024? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קוצץ? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> בשנת 2024 התקציב היה 120 מיליון; בשנת 2025 היה משבר שהוריד לנו את התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קוצץ רציני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בכמה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 50%? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה - - - הנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פנינה, נלחמנו על זה בכספים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני עוד לא – גם אני נלחמתי יחד איתך, אני רק רוצה להבין, מה הנתונים? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> תנו לי רגע. לא רציתי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, רק אתה במפלגה של שר האוצר, והם לא החזירו את הכסף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נשמח לתשובה של אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ובכל זאת. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> מחילה. לא רציתי להיכנס לתוך הדבר הזה, פנינו לעתיד, אבל - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה חשוב לדבר, כסף זה דבר שמחזיק את השירות. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> - - מה שקרה זה שהיו חילופי שרים למשך שלושה חודשים במשרד, השר בן גביר עזב את המשרד, נכנס שר אחר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיים כץ. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> - - סיבותיו הוא, אני לא רוצה, ואני לא בשדה הפוליטי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאלת נתונים עובדתיים, כמה קוצץ? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא הסיפור שהיה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> מסיבותיו הוא התקציב קוצץ. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עזוב, אל תגיד מה הסיבות שלו, כמה קוצץ? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> קוצץ בערך בחצי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חצי? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וואו, משה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> - - - מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את יודעת מה זה אומר חצי? הרי יש עובדי רשות שהם הכרחיים – כל המדריכים פוטרו לפני החופש הגדול, כל הסיפור של מוגנות נוער - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העיקר נתנו לטוס לאומן בחינם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ומירון, ההילולה במירון זה 120 מיליון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברים, חברות הכנסת, בואו נשמע את הנתונים ונציג את הדרישות שלנו לאחר מכן, אבל מה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. רק אומר, משה, אתה יודע שנתנו לחרדים לטוס לאומן בחינם, בחינם? לא שעיני צרה, אבל שהיה הולך ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא עושים פה דיון ראווה, זה דיון חשוב, אז הקיצוץ משמעותי לדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 50% זה באמת קיצוץ משמעותי. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אבל זה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל חזר – פוטרו כל המדריכים אז, את מבינה? זה - - - << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אם כבר שאלתם, קיצוץ כזה לרשות זה לא דבר שפותחים-סוגרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אביטל חן: << אורח >> באמת, אנשים עזבו, מדריכי מוגנות עזבו, אנשים מקצועיים ברחבי הארץ עזבו, זו מכה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שפי, את יודעת מה היא אמרה לי? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מדברת עליה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חשבתי שאת מדברת עליה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, מי דיבר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לך בהפוגה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל שנייה, שיסיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מפריעה. האגף שלך, מבחינתי, הוא אחד החשובים ביותר שישנם, הוא אגף המניעה, הוא הסיפור של מניעה, ולא רק אכיפה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעמה, אני מסכים איתך, רק שנייה, שיציג את הדברים, ונוכל לשאול אותו ולהתייחס למציאות עכשיו, איך ההיערכות קדימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתה פה הפוגה, אמרתי לו משהו, הכול טוב. משה, המשטור הזה גם לא כל כך נעים, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני בעד השאלות, אני רק רוצה לנסות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא שאלתי כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מתקדמים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> בקיצור, הייתה לנו מכה משמעותית מאוד בכנף, אנחנו ממריאים עכשיו בחזרה, התקציב שלנו חזר, עדיין לא במצב שהיינו רוצים שזה יהיה, אבל אנחנו מכוונים למעלה, אנחנו מבינים את החשיבות של האירוע, ונעשה כל מה שאנחנו יכולים בתקציב הנתון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך זה עוזר שאתם מכוונים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לומר משהו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו מתחילת הוועדה מלפני שעה וחצי, אז תתאפקי, מה זה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, בהתייחס אליו. מיכל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. לימור, לשאול שאלה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל גם אני רוצה לדבר, רוב חברי הכנסת רוצים לדבר, אז אנחנו מנסים לשמור על תרבות דיון. מה נסגר איתכם? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אשאל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, כי אנשים פה מחכים, ואני לא מאפשר להם כרגע. אולי שיסיים את דבריו שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, יש פה יזמים של הדיון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה לא עובר לפי התור, מה קורה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע, אחרי זה אני עובר אליכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, סליחה, היו הצבעות בוועדת החוץ והביטחון, אני לא הולכת – הגעתי לפה בתחילת הדיון, מיכל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני אומרת, יצאתי רק כי יש הצבעות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> גם לי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לימור, תני לו שנייה לסיים, ולאחר מכן אאפשר גם לחברי כנסת, בבקשה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> בשנת 2026, אנחנו מתכננים, תוכנית העבודה הוגשה הרבה לפני כל האירועים האלה, תוספת מדריכי מוגנות בשטח ובנקודות חמות. אלו נקודות שמבחינתנו בעייתיות יותר, אנחנו מכירים אותן, גם העיריות מכירות אותן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בערב, בלילה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אנחנו קוראים לזה "לכבוש את הלילה" – שאלת על הערב, אנחנו קוראים לזה "לכבוש את הלילה"; מגרשי משחקים מוארים; תוספת מצלמות ומוקדים רואים במרחב הציבורי; תגבור תוכניות מניעה של הדרה, שיימינג ושימוש לרעה ברשתות החברתיות; רתימת גופים אזרחיים, לרבות תנועות נוער; טיפוח מנהיגות נוער; תוכניות מיוחדות לחופשות: חופים, כנרת בטוחה – יחד עם שותפינו, משרד הרווחה, משרד החינוך, השותפות קיימת כבר עכשיו – מסיבות טבע, נגישות למסיבות טבע; הגדלה משמעותית של סיירות הורים; רתימת הקהילה בפעולות הסברה בבתי ספר, רתימת הורים, בית ספר להורים; שכלול שת"פ עם בתי ספר ו - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השת"פ עם בתי ספר במסגרת הפורמלית, אם אפשר לדעת? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא, אני צריך את השת"פ עם בתי הספר, כי אני צריך, למשל, את היועצות ואת מנהלי בתי הספר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני שואלת מה קיים, לא מה צריך. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כרגע יש לנו, אבל אנחנו מתגברים את – יש לנו, כי יש לנו מדריכי מוגנות בבתי ספר. אני רוצה, למשל, לעשות טיפול פרטני, כלומר, אני צריך לאתר בני נוער ספציפיים שהם בעייתיים. בית הספר יודע, אני רוצה לדעת שהמנכ"ל יאפשר לי להגיע לאותם ילדים, לא כדי שהם יגיעו אחר כך לתיק פלילי, אלא כדי לעצור את זה בשלב שלפני, ולהפנות אותם לטיפול. זה תהליך שלם - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מניעה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> והמנכ"ל מאפשר, או שיש לכם איזה חסימה חוקית מהעניין הזה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא תמיד שמחים למסור נתונים, אבל אין לנו כתף קרה, עוד לא ניסינו לעשות את זה בצורה הפורמלית, אני רוצה לעשות את זה בצורה הפורמלית, שתהיה ממש אמירה למנהלי בתי ספר, על ידי ראשי רשויות ועל ידי משרד החינוך: תנו את השמות הללו לרשות, כדי שהרשות תוכל לטפל באותם נערים, הרי סך הכול לא באנו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משרד המשפטים מעורב מבחינת הגנת פרטיות וכאלה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> עדיין לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הינה, מצוין, פה אפשר לעשות סנכרון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם צריכים להתקדם עם זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תכף נשמע אותם גם כן. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> תוכניות מניעה באמצעות ספורט ופעילות פנאי; נוער ביהודה ושומרון – יש לנו קצת בעיות עם החבר'ה, יש לי פגישה עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך; נוער חרדי נושר; בעיות של אלימות בתחבורה ציבורית ביישובים חרדיים; תוכנית מניעה להפחתת שימוש ולמזעור בנזקי קנביס, אלכוהול, סמי מסיבות ופסיכודליים; הגברת פעילות בציבור הערבי – קצת נעצרנו עם זה; והגברת שיתופי הפעולה הבין-משרדיים; ובסופו של דבר, ליווי מחקרי של כל הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכל זה ב-120 מיליון. איך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל חסר לי סעיף אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברי הכנסת, שנייה. אתן לכם, שנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה לדבר, רק שאלת השלמה, האם יש לך הערכה תקציבית של כל סעיף ששמת? הוא אמר פה הרבה דברים שכולנו הרי מסכימים איתם - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - תיכנסי לרזולוציה - - - כפול מהתקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לכן אני רוצה להיכנס, מה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, את רוצה לכל סעיף? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, נו, פנינה, הוא לא הולך לתת לך כל סעיף. אם לא הבנת, אין לו את זה כאן, נו באמת, אנחנו מגיעים לזה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יש לנו תוכנית עבודה שכוללת את כל הסעיפים הללו, מתוקצבת, אושרה על ידי המנכ"ל, התקציב שלכם אושר במרץ, יצא כבר לשטח בימים האחרונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל זה אושר על ידי המנכ"ל? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה לקבל את זה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אתן לך. אנחנו לא מתכוונים להשיג ולהגשים את כל המטרות האלה בשנה אחת, אני מדבר איתך - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על מה ויתרתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, שנייה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אנחנו לא מוותרים, אנחנו עושים הכול בקטנה, אנחנו לא מוותרים, צריך לגעת בכל דבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול עניין של סדרי עדיפויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - אני רק אומרת, אתה מציג פה משהו שלעולם לא יכול להתקיים בייבוש התקציבי הקיים. לא רק שלא העלו לכם בטייס אוטומטי את התקציב - - - אתם תסירו לכם - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נעמה, התרגלנו שאי-אפשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אנחנו רוצים להבין, איזה משרדים קשורים לכל התוכנית הזאת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לימור, מדובר פה בחיי אדם, אנחנו לא בשיחות העצמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נעמה, כשעובדים ביעילות, אפשר גם בהרבה פחות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא יודעת, יעילות, יעילות, בינתיים נערים רוצחים אנשים, כנראה שצריך לתקצב דברים, ולא לתת שיחות העצמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר, כל הנערים רוצחים, וכל מדינת ישראל רוצחת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי שכל הנערים רוצחים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אמרת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נערים לא רצחו אנשים? לא הבנתי, מה? פוגע בנו? לא נעים לנו? החוסן - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. עד שמגיע מישהו שבאמת אומר דברים לעניין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי לו משהו? יש לי ביקורת אליו? אני מעריכה את מה שהוא עושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. שתי שאלות קצרות לי אליך. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אני עונה לך, משפטים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק אשאל את שתי השאלות כדי שתוכל לענות. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> שאלת, מי המשרדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כמובן משפטים, רווחה, חינוך – אלו העיקריים. זה ממשיך אחר כך לכל החלקים של המשטרה, שזה 105, שם מגיעות כל התלונות על כל - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם משרד העלייה והקליטה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> גם העלייה והקליטה, גם רש"א בפנים, גם השב"ס בפנים וגם המשטרה, באגפי השיקום ואגפי הקהילה שלה בפנים. אנחנו מוכנים לעבוד ורוצים לעבוד בשיתוף פעולה עם כולם. צר לי שלא נשאר הרבה מאוד זמן לכנסת, אבל בזמן הקצר שנשאר, אם תיתנו לנו אפשרות להראות לכם נייר ראשוני, בעוד חודשיים או שלושה, נעשה את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מעולה. אז אני שואל כרגע בעקבות האירועים שחווינו, ובעקבותיהם גם הדיון הזה, האם יש איזושהי תוכנית שונה או קומה נוספת, שנוספה לכם, בעקבות מה שאנחנו מדברים פה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> זה בעיקר להוסיף נוכחות בשטח. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכסף, תקציב. חייב להכפיל את התקציב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את משכנעת את המשוכנעים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. אנחנו ממש צריכים לדרוש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, פנינה. יש לנו פחות מכמעט חצי שעה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, הוא איש מאוד מרשים, ואני סמוכה ובטוחה שתעשה עבודה מעולה, ואני מאחלת לך הצלחה. אבל די, נותנים להם גרושים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, הוא עונה. בבקשה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אנחנו מבינים שהמשטרה הרי לא יכולה להיות בכל מקום, גם לא אנחנו. אם במקרה היה סיור, אפילו עירוני, של צ'קלקה כתומה ליד האירוע שהתרחש בפתח תקווה, הוא לא היה מתרחש. אי-אפשר למדוד מה מנענו, זה חלק מכל הסיפור הזה. הנוכחות בשטח חשובה על ידי הרבה מאוד גורמים, ויש הרבה מאוד גורמים, כולל גורמים אזרחיים. למשל, אנחנו קשורים לגוף שקוראים לו "עושים שכונה". זו חבורה שעובדת ב-13 יישובים, בשנה הבאה נעבוד, נגיע איתם ל-29 יישובים. מה שקורה זה שהם מארגנים מנהיגות בערים, מנהיגות פנימית, והם מתחילים, מהמנהיגות הצעירה הזאת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה משהו שלא קיים כרגע? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> זה משהו שקיים, עובד כרגע עם 13, יגיע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אני שואל שאלה: מהי הקומה הנוספת להרחיב את כל מה שקיים? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כל המשרדים פה יודעים את המענים, צריך לתכלל את העבודה ולהרחיב, פשוט להרחיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. יבגני סובה, לפני שאתה פותח, אני ממש מבקש, יש לנו חצי שעה, אם כל אחד ידבר דקה, נוכל לשמוע את כולם. לא סיפורים עכשיו, אלא דקה של מה שאתם רוצים למסור לוועדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייב, קודם כול, להגיד מילה טובה לצוות המקצועי של הוועדה, עבדתם על החוק שהכנתי, אני לא בטוח שהקואליציה תיקח ותעביר את החוק, אבל אני חייב לציין, החוק למאבק באלימות במוסד חינוכי (תיקוני חקיקה), יש פה הרבה דברים שבמשך כמעט חודשיים אנחנו יושבים – אגב, זה התחיל מהדיונים של האלימות כלפי העולים וגם ילדי העולים, קיימנו מספר ישיבות עוד בטרם המלחמה, עוד לפני שהכנסת יצאה לפגרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והחרמות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> וחרמות, כן, אני מדבר על היחס, מה שראינו והמקרים של האלימות, גזענות, וזה יצא לתוך החוק הזה. אני חייב להגיד לכם פה מילה להרגיע את הרוחות, אני שבע שנים בוועדת החינוך, מאז שנבחרתי לכנסת, אני חוזר ואומר, ועדת החינוך זה מקום שצריך להתנהג בו בהתאם, אני לא מבין את זה, כואב לי הלב לפעמים לראות, גם מי שמוזמן – ואני חושב שמי שמוזמן פעם ראשונה צריך לעבור סוג של הדרכה, וצריך להסביר לו שלא מעירים לחבר כנסת. לחבר כנסת מותר להגיד מה שהוא רוצה כי הוא מייצג את הציבור. מי שמוזמן לוועדה לא יכול להגיד לחבר כנסת דברים ששמענו עד כה, זה פשוט בלתי נסבל, ולכן טוב שפעלת וטוב שהוצאת. אנחנו עדים לתופעות מאוד חמורות, אנחנו עדים לדברים שרק ביחד נוכל למגר אותם, זה לא עניין של קואליציה-אופוזיציה, זה לא עניין של ימין ושמאל, כשילד לוקח סכין וחושב שהוא גיבור עם הסכין, וכל הילדים בכיתה יודעים שבכיס שלו יש סכין, גם אם הוא לא מוציא את הסכין ולא משתמש בה, יש כבר אלימות. ילד שלא מכבד את המורה, או יותר גרוע, זורק כיסא על המורה, לא יכול להישאר דקה בבית הספר, דקה הוא לא יכול להישאר בבית הספר הזה. מבחינתי, שזה יהיה כאב ראש של ההורים שלו, שאף בית ספר לא יקבל את הילד הזה. מבחינתי, שהילד הזה ייכנס לכלא לעשר שנים, ולא צריך לשמוע דברים: לא צריך לשבור את החיים לילד הזה, ילד טוב, ילד טוב – לא, ילד לא טוב. אם ההורים חינכו אותו לאיים על המורה, לזרוק כיסא פלסטיק ולקחת סכין, זו לא משפחה טובה, זה לא ילד טוב, ואני לא צריך לרחם על הילד הזה, פשוט לא לרחם. כל המערכת מנסה לרחם ומנסה לתקן. חבר'ה, אני לא יודע מי – יש פה נציגים של הרשות, יש פה משטרה, יש פה את משרד החינוך, תכניסו את שלושת-ארבעת העבריינים האלה לכלא לעשר שנים, תאמינו לי, ילדים יסתכלו ויעשו בדק בית. זה פשוט לא ייאמן. ולכן אם המחוקק צריך לשנות את זה – אני מסיים בחצי משפט – צריך לשנות את זה, והגיע הזמן להפסיק לרחם, צריך פה ענישה, החמרת ענישה, ולא משנה אם זה ילד בן 14, 15 או 16. מבחינתי, שגם לא ילך לצבא כל החיים. אומרים: אל תפתחו לו רישום פלילי, הוא הולך לצבא. אז אני קורא לך שניקח את הנושא ונוביל יחד קואליציה-אופוזיציה, ואולי ננסה בחמישה חודשים שהכנסת הזאת גם ככה תתפזר. אם לא, אז נעשה את זה בכנסת הבאה, בממשלה הבאה שנקים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים, זה נושא שלא - - - בקואליציה, זה נושא בדמנו, וכולנו חייבים לטפל בזה. נעמה לזימי, בבקשה. בבקשה רק קצר, כדי שאספיק לתת לכולם לדבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אהיה ממש קצרה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לדון פה לא רק בתופעה, ולדעתי אנחנו מדברים עליה די הרבה, אלא לדון גם בפתרונות, ופתרונות הוליסטיים. נמצאים לידי איגוד העובדות הסוציאליות, העומסים על העו"סיות, הקיצוצים בתוך כל אגף המניעה שבתוך המשטרה, הקהילתי – אני חייבת לשים את זה, בסוף התפקיד שלנו הוא גם להסתכל איך אנחנו משנים מדיניות, גם על ידי מתן האפשרות לכם לפעול, זה לא כדי לנגח מישהו, זאת מציאות. וכשאנחנו רואים שבבתי הספר העומסים, גם על המורים והמורות, הם חלק בלתי נפרד ממה שפוגע – משה, אתה יושב איתי בוועדת הכספים, קיצצו בחינוך הלא פורמלי בתנועות הנוער קיצוץ מאוד קשה, העומסים בקרב העו"סיות, הקיצוצים באגף המניעה המרכזי של המשטרה, קידום קהילתי, העובדה שהיום מחנך כיתה יכול לחנך 40 תלמידים בכיתה – אני נשואה לכזה – והיום יש גם תופעה של מחנך לשתי כיתות. אי-אפשר להתעלם מזה, ואני בעד שנעצור את כל מה שקורה כאן כרגע, כי נערים רצחו בני אדם, זה מה שקרה כאן. גם אם זה לא קרה, לא צריך 20 מקרי רצח כאלה כדי להזדעזע, אלא ממש – התהום ככה נקישות מלמטה ויש עוד לאן לרדת. אז מעבר לזה שצריך לעצור הכול ולנער את המערכת, יש כאן גם שחיקה מכוונת, שחיקה מכוונת שלא מאפשרת להרים את הראש, להתבונן ולהסתכל. אני לא חולקת שיש גם משפחות של עבריינים וחינוך, אבל בסוף – אני רוצה לומר משהו וסליחה שאני מאריכה – הקורונה והכול, תחשוב מה קרה בשלוש השנים הללו לנוער; אבות במילואים, חיילים במילואים, אחים שנפצעו, נחטפו, שכול, כאב - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משנת 2019 אנחנו באותו אירוע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - הכול סיר לחץ של כאב עמוק, ומה עשינו מנגד? קיצצנו, הורדנו תקנים, שברנו יותר, ואני לא מקבלת שככה זה, תקופה קשה. זאת לא טעות, זאת מדיניות, ואני כאן לומר את זה. אנחנו צריכים להסתכל על שיקום המערכות החברתיות על כל הרצף, כי כשמקצצים בתקנים לעו"סיות – פוגש אותך או לא פוגש אותך? כשהכיתות צפופות ויש סיר לחץ, פוגש אותך או לא פוגש אותך? כשהחינוך הלא פורמלי, תנועות הנוער מקוצצות בעשרות מיליונים, פוגש אותך או לא פוגש אותך? זו שאלה משמעותית ומהותית, ואני רוצה לומר, יש כתובת, וכשכסף הולך לקומבינות ולשימור בריתות פוליטיות, ולא לצרכים של הילדים שלנו, יש גם רצח ברחובות, בואו נשנה את זה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אהיה קצת תוכי. היה פה דיון בשבוע שעבר, ויש פה הרבה מאוד נציגים, בעיקר של משרד החינוך ומשרדים, שהיו בדיון ושמעו את מה שאמרתי מדם ליבי, אבל הפעם אני רוצה ללכת לכיוון אחר, כי השופט בדימוס אביטל חן נמצא פה – אתה חדש בתפקיד, ואני מאחל לך בהצלחה, אבל אתה לא באירוע. עכשיו אסביר לך למה; עד שנת 2017 הייתה רשות למניעת סמים, להתמכרויות ואלימות, במדינת ישראל, רשות עצמאית תחת משרד ראש הממשלה, מתוקצבת כמעט פי שלושה מהתקציב שיש לך היום במשרד. הרשות הזאת עשתה עבודה יוצאת מגדר הרגיל, הרשות הזאת ידעה לחבר את כל המשרדים, ואלה הרבה מאוד משרדים הנוגעים בדבר. ציינת, ויש עוד משרדים אחרים, והתוצאות היו תוצאות טובות מאוד, זאת אומרת, ראינו פחות אלימות ברחובות. סליחה, מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה "שנייה"? אנחנו באמצע דיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ראינו תוצאות טובות. לאן אני חותר עוד מעט, השופט בדימוס אביטל חן? אני לא יודע אם אתה יודע, אבל ברשות הלאומית לביטחון קהילתי מאז שנת 2018 אין אפילו סטטיסטיקה אחת שייצרה, אין מחקר אחד לגבי מצב ההתמכרויות של בני הנוער. הנתונים שאתם מקבלים מגיעים מהמרכז הישראלי להתמכרויות, שהוא עושה את הבדיקות ומשקיע את המאמצים ואת התקציבים, ואתם מקבלים ממנו את הנתונים. רשות שנמצאת בתוך משרד, ובסוף משרד זה פוליטי, פעם אחת זה בן גביר, אחרי זה יבוא מישהו אחר, והיא זאת שמתכתבת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עד כאן היו דברי טעם. תמשיך בדברי הטעם שלך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, לא סיימתי. והאירוע הזה שהיה לפני שנה וכולנו נאבקנו, לגבי התקצוב של המשרד, יכול לקרות גם פעם אחרת. יבוא איזה שר אחר ויגיד: לא, זה לא מתאים לי. 50% רצו לקצץ, עמדנו על הרגליים האחוריות, ואז - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא קשור אליכם, זה קשור לשר איתמר בן גביר, שהחליט שלא יהיה קיצוץ ושימצאו לשם משאבים, בוא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, וזה לא שחיים כץ רצה להחזיר את הכנסת, פשוט הוא יצא מהמשרד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דוידסון, הזמן קצר, משפט סיכום, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נקודה אחרונה. אם אנחנו רוצים לעשות עבודה אמיתית לעתיד בני הנוער, אנחנו צריכים לזכור תמיד את המשפט שצריך ללוות אותנו: ילד עסוק זה ילד בריא. ילד שהוא חסר מעש ומסתובב ברחובות, זה ילד שהוא פצצה מתקתקת, ולא משנה איפה הוא נמצא. ולצערי הרב, מכל התוכניות שהצגת, אנחנו מדברים על טיפין טיפין, כי ב-120 מיליון שקלים פשוט אי-אפשר לעשות את זה. אני יודע שאתה מוכשר, ואני יודע שאתה רוצה לעשות טוב, אבל לא נצליח. ולכן אני קורא שוב, בפעם ה-7,000 בחיים שלי, ובפעם השלישית שאני מגיש את החוק הזה, של החזרה של הרשות למניעת סמים, אלכוהול ואלימות, ואני מבקש מחברי הכנסת של הקואליציה לתמוך בזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עם סעיף תקציבי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. כי זו הדרך היחידה לטפל בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל, בבקשה. רק אומר משנה חשובה, ואמרתי אותה בתחילת הדרך, אני מסכים עם מה שאמרת, באמת השעמום מביא לידי בטלה, והבטלה מביאה לידי עבירה. אני רואה את זה, אני גם איש חינוך, ראיתי את זה בעשרות מקומות, בעיקר בפריפריה, ואין ספק שילד שעסוק בדברים טובים לא יעשה דברים רעים. בבקשה, מיכל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אפתח ואומר, קודם כול, שזה אחד הדיונים היותר אלימים שהשתתפתי בהם, ואני חברת כנסת שבע וחצי שנים, עובדת בכנסת כ-25 שנים. פעם ראשונה שחוויתי אלימות עד כדי כך, עוד בוועדת החינוך, קחו את זה לתשומת הלב. לא סתם לא התפרצתי, אדוני היושב- ראש, אני יודעת להתפרץ ולצעוק כשצריך. יושבים פה ילדים, לא חשבתי שזה מן הראוי, קחו את זה לתשומת ליבכם. אני חותמת על כל מה שחברי הכנסת כאן אמרו, לא אחזור עליהם. כן אפנה למר אביטל חן על הנתונים שאמרת, מנכ"ל משרד החינוך אמר כאן, וכולם חזרו על זה אחר כך, והם צודקים, ילד משועמם מועד לפורענות. יש כאן 16 סעיפים שכל אחד מהם מבורך בפני עצמו, אמרת שאושר התקציב, אמרת שהוא 120 מיליון – נגיד אפשר לעבוד עם זה, לא חושבת – אמרת תעדוף, האם אפשר לקבל את התעדוף הזה – במה תעדפתם את ה-120? אמרת שאי-אפשר את כולם ביחד, אפשר שהוועדה הזאת תקבל את המספור של מה קודם, מה אחר כך? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אפשר לקבל גם את תוכנית העבודה וגם את המספור, וגם אפשר לקרוא לי לוועדה מצומצמת יותר, וממש לשבת - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מסכימה איתך. בזמן שישבנו כאן נורה ילד בלוד, יש עוד אלימות בזמן שהוועדה הזו דיברה את עצמה בלי שום מסקנות או משהו שהולך להשתנות מחר בבוקר, עוד ילד נורה, ואנחנו פה היינו עסוקים בלצעוק אחד על השני ובלהוציא מכאן אנשים מהדיון, באמת. אני רוצה לשאול רגע את משרד המשפטים, את מיכל, הגורם המתאם והמתכלל, האם התכנסתם בנושא הזה? מה היו המסקנות? מהם הצעדים הלאה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תגיבי אחר כך, אחרי חברת הכנסת יש לך זכות דיבור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אלה שתי השאלות: אחת, אני רוצה את התעדוף, שהוועדה תקבל את התעדוף, 120 מיליון זה לא הרבה, גם אם בחרתם שני סעיפים זה בסדר, מהם?; שתיים, מיכל, לגבי ועדת המנכ"לים, במה דנתם?; ודבר נוסף ואחרון, נאמרו כאן דברים, גם של חבר הכנסת יבגני סובה, ילד שרצח או פגע צריך להיענש, אבל כשמדובר בכזאת עלייה רוחבית, זה לא דבר נקודתי, זה אומר שהמדינה אשמה, והמדינה כאן צריכה לקחת אחריות ולא להכניס כל כך מהר ילדים בני 14 לכלא – אני לא אומרת שלא צריך להכניס ילדים בני 14 לכלא, אני רק אומרת שכשמדובר בעלייה כזאת מסיבית, ישר לזרוק ילד לכלא אומר שהמדינה מתנערת מהאחריות של עצמה. אנחנו צריכים להתחיל לקחת אחריות ולהתחיל לטפל בזה, ולא לשרוף בעוד דיונים של שעה, כמעט שעתיים, בלי לקבל - - - תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. כאמור, יש לנו 20 דקות בלבד לסיום הדיון, יש לנו שלושה חברי כנסת נוספים, בבקשה, דקה, דקה וחצי, כל אחד, זה יעזור, כדי שנוכל לשמוע גם את הפרקליטות וגם את השלטון המקומי. בבקשה, חברת הכנסת לימור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הדברים שאני מביאה עכשיו הם תיעוד של תיאור – הוגשה תלונה על ה-SSQ, הקבוצה העבריינית הזאת שמסתובבת בדרום תל אביב ובתל אביב, ומטילה את חיתתה. אני רוצה להביא תיעוד ממש ממקור ראשון, היועצת שלי בלשכה, בשנת 2023, כבר אז, נתקלת באירוע של אלימות קשה בשעה 08:00 בערך. אביא פה את התיאור כפי שהיא הגישה אותו, והתלונה שהיא הגישה במשטרה, דרך אגב, שלא נעשה עימה דבר. היא כותבת ככה: ירדתי בתחנת רכבת השלום בעזריאלי, מחוץ לקניון הבחנתי בהתקהלות של כ-30 ילדים בני נתינים זרים, אשר צעקו והקימו מהומה. כאשר התקרבתי למקום נחרדתי לראות קבוצה מהם מכה באלימות קשה ילדה כבת 12, אשר ככל שניתן היה להבין לא עשתה להם דבר. התחושה הייתה שהם פשוט חיפשו להתעמת עם ילדים ישראלים. נכנסתי אל תוך המעגל בניסיון לסייע ולהפריד, והייתי בהלם מכך שאיש מהנוכחים לא התערב כדי לעזור לילדה הזאת, למרות שמדובר באזור הומה אדם ובקניון מאובטח באופן קבוע. גם המאבטחים במקום לא פעלו כדי לעצור את האירוע. הזמנתי מייד משטרה, אביה של הילדה הגיע למקום עוד לפני הגעת השוטרים כשהוא נסער מאוד ורועד מהמראה הקשה, הילדה עצמה הייתה במצב קשה ונראתה כמעט מעולפת. למשטרה לקח כ-20 דקות להגיע למקום. למרות הסיכון האישי, ניסיתי גם אני להפריד בין המעורבים, אך ללא הצלחה. למוחרת התקשר אליי אביה של הילדה וביקש שאגיע למסור עדות. כמובן שנעניתי לבקשתו, והגעתי לתחנת לב תל אביב, שם מסרתי עדות מלאה לאירוע. לאחר פרק זמן קצר עודכנתי כי התיק נסגר. אתמול, לאחר ששוחחתי עם אביה של הילדה, כמעט שלוש שנים לאחר האירוע, הוא סיפר לי כי אכן התיק נסגר, לאחר מכן, הוא נפתח מחדש לתקופה מסוימת ואף נערך עימות בין אחת התוקפות לבין הילדה שהותקפה. למרות זאת, בסופו של דבר התיק נסגר פעם נוספת ללא שום תוצאה. אני רוצה לומר, אני לא יודעת מה הסיבות – דרך אגב, אני זוכרת את הדבר הזה בזמן אמת, אני זוכרת אותה מגיעה ללשכה יום למוחרת ומזועזעת מהאירוע הזה. אני רוצה רק לומר - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לצערנו, היו עוד כמה אירועים אחרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - ביום שתיקים כאלה נסגרים, זה פתח ומסר נוראי לאותם עבריינים, לאותו ארגון, שהוא ארגון של נערים שמסתובבים שם, זה מסר איום ונורא, שאומר להם: זה בסדר. אני לא יודעת, אני משערת שזה הגיע למשטרה, אני גם יודעת שהמשטרה, דרך אגב, כן ניסתה לפתוח את זה שוב, אני רוצה לשאול: מי הגורם שעוצר את הטיפול בטיפוסים האלה, בתופעות האלה? וביום שהאירועים האלה יטופלו בצורה הכי חמורה, כפי שראוי שהם יטופלו, זו אחת הדרכים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו עוד שאלה לפרקליטות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משטרתי. זה לא תיק פרקליטות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חשבתי שזה פרקליטות, אבל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה תיק שהולך, ככל הנראה, לתביעות המשטרתיות, זה לא תיק - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אוקיי, אז קודם כול, אנחנו רוצים – זה לא פרקליטות? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא עולה כדי עבירה שפרקליטות מטפלת בה. כפרקליטה לשעבר, זה מה שנראה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז המשטרה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, הנקודה ברורה. המשטרה, אם תרצו להתייחס אחר כך למה שהיא אמרה, אפשר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו נקודה שצריך להתייחס אליה במלוא הרצינות. ואדוני היושב-ראש, בדיון הקודם שהיה פה אצל חברת הכנסת קטי שטרית, גם אמרתי: האחריות היא על ההורים, להורים יש אחריות. ועוד פעם, אנחנו נוגסים בסמכות ההורית, ויש לזה מחיר, כשהורים לא יכולים להיות – שתהיה להם אמירה לילדים שלהם, אמירה חינוכית. ואם אנחנו לוקחים את כל החינוך אלינו ואת כל האחריות אלינו, ולא נותנים להורים כלים, זה הפתח של ילדים לעבריינות, נקודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. האמת, המנכ"ל דיבר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - הוא המקור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת. המנכ"ל דיבר על שלוש הזירות, אחת מהן אלה ההורים, שהוא דיבר עליהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, חד-משמעית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. לאחר מכן ירון לוי, ולאחר מכן הפרקליטות והשלטון המקומי. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אדוני, אני עו"ד, הבטיחו לנו שנדבר, זה דיון שני. חברת הכנסת קטי שטרית הבטיחה לנו שנגיע ונדבר, הדיון קצת התארך. זה ייקח הרבה מאוד זמן, בגלל שהיו פה ויכוחים שלא תלויים בנו. חברת הכנסת קטי שטרית אמרה שהיא עומדת בהבטחות שלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה דיון שני. בפתח דבריי, לפני שעתיים, אמרתי שנתעסק בעיקר בגורמי המקצוע וחברי הכנסת, לצערי אני אומר. אני רוצה לשמוע את כולם, יש פה מנהלי בית ספר, יש פה אנשים, והזמן הוא קצר. אם יישאר זמן, כמובן אאפשר. משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> חשוב לשמוע את השטח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני באמת מבין. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> זה דיון שני, זה לא דיון ראשון. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> זה הכי חשוב, אנחנו רואים את האלימות יום-יום, אנחנו רואים אותה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בדיון הקודם זה נדון בהרחבה. אתם צריכים להבין שהוועדה הייתה רוצה לשמוע את כולם, ויש לה זמן מוגבל, והיא צריכה גם לקבל אינפוטים מקצועיים, אחרי שבפעם הקודמת דובר מהשטח. יש הרבה אנשים שמגיעים, שמייצגים גם את השטח. אני מניחה שכל מי שמגיע חושב, שכמובן, ומן הסתם, החשיבות של הדברים שהוא רוצה להביא גבוהה, אבל עדיין אנחנו חייבים לאזן בין הדברים. בדיון הקודם כמעט לא דיברו דוברים מקצועיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לא להעיר יותר, תודה. זה לא מפאת, חלילה, לזלזל במי שהגיע לכאן, שיובן. בבקשה, חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ראשית, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. צר לי שהיו כאן הרבה ויכוחים שמשכו הרבה זמן, וזו באמת לא בדיוק הדוגמה האישית שהנוער שלנו צריך לראות. הייתי בביתה של משפחת זלקה, פשוט לראות בעיניים דמעות של הורים ששבורים ממה שקרה במשפחתם. אנחנו מכירים את הקהילה האתיופית, מדובר בקהילה נכבדה, שעשו מעשה חזק מאוד והגיעו לארץ ישראל תוך כדי מסירות נפש. לכן גם מרן הרב עובדיה יוסף כל הזמן דיבר על כך, לרומם את הקהילה, לגדל את הקהילה, וזה מה שאנחנו עושים, עוזרים לקהילה, כי אפשר לפתח משם דמויות עוד, ורואים את ההצלחות, גם בעשורים האחרונים. הסיפור שקרה כאן הוא לא בדיוק הסיפור הנקודתי כאן, יש כאן סיפור כואב מאוד שלנו במדינה, עם דברים שצריכים, למרות שאולי לחלק זה לא בדיוק הכי נעים ונוח לשמוע את הדברים האלה, חסר לנו קצת את המורשת, את המסורת, להטמיע בתוך מוסדות החינוך, להסביר שלא לרצוח זה לא יפה, או דברים מהסוג הזה, בלי להצמיד לזה גם כן את הצו האלוקי "לא תרצח", או לא לבייש בלי להצמיד לזה את "ואהבת לרעך כמוך", נמשיך לפגוש עוד עשרות מקרים כאלה, לצערנו. אנחנו חייבים לעשות נסיגה ולדעת שלא בושה לנו להשתמש במורשת המפוארת שלנו, של העם היהודי, יש לנו כל כך הרבה דברים יפים, די אם רק נפתח את פרקי אבות, נראה כמה דברים יפים אפשר לאמץ משם לתוך מוסדות החינוך. אנחנו כואבים את מה שקורה, אנחנו לא מנצלים את הבמה הזאת להגיד, אבל שוב, אנחנו אומרים את זה, אנא, זה לא יעזור רק מה שאומרים – עונשים ודברים מהסוג הזה. כשאני רואה את הדוח הזה, שיש לנו 98,000 פעולות הסברה ו-375 מדריכי מוגנות וכל הדברים האלה, ועדיין קורים מקרים כאלה, רבותיי, אנחנו צריכים לעשות עצור, לבדוק איפה כשלה המערכת, איפה אנחנו צריכים לתת את הדעת, ולא בושה, באמת לא בושה, זו אפילו גאווה, להשתמש במקורות שלנו, שהעם היהודי אומר את זה; אברהם אבינו אומר משפט אחד: אם אין יראת אלוקים במקום, והרגוני – ככה הוא אומר, כשאין יראת השם, אין אהבה מתוך המורשת, אז גם יכולים להגיע לרצח. זה קורה גם כן בתוך מגרשי הספורט, מגרשי הכדורגל, תראו איזה אלימות קורית לנו. תראו גם מה קורה, על חניה בתל אביב רצחו אחד את השני. לכן, אני מאוד מבקש, חשוב לי מאוד, רבותיי, בואו לא נתעלם מהמורשת ומהמסורת, כי הן חיינו ואורך ימינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, אני יודע שרצית לאפשר לתנועות הנוער, וזה באמת חשוב, אני מגיע מתנועות הנוער, אבל יש לנו עשר דקות, יש לנו פה הרבה מאוד אנשים חשובים. לכן אני מבקש ממך - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קח את הזמן שלי. במקום לקחת חמש דקות, יש לי הרבה מה לומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני לא יכול, אגיד לך למה, כי זה כאילו חבר כנסת שאומר מה לדבר, ויש עוד אנשים חשובים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. בוא, חבל לבזבז זמן. דקה, בבקשה ממך, תאמר את דבריך ונוכל לשמוע את האחרים פה, כי אין לנו ברירה, לצערי. הם גם דיברו בדיון הקודם, אומרים לי כאן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם דיברו בדיון הקודם, וחשוב שהם יפתחו כל דיון שעוסק בבני נוער. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ירון, אני מכבד אותך, דקה, בבקשה, אשמח, כי יש לנו שבע דקות בסך הכול. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה מכבד אותי בדקה, אז אקח את הדקה הזאת, כי נאמרו כאן דברים – אין לי מה לחדש כל כך מעבר לעובדה שלפני שניצמד למסורת, לתורה ולערכים, אנחנו צריכים לזכור, בזמן שאנחנו מנהלים כאן את הדיון, גם צופים בנו הילדים שלנו וגם נמצאת כאן מועצת התלמידים והנוער הארצית, ואם במקום הזה אנחנו נופלים – ואמרה כאן חברת הכנסת מיכל שיר שזאת הפעם הראשונה שהיא נמצאת בדיון כזה אלים, אז יכול להיות שכזה אלים זאת הפעם הראשונה, אבל הדיונים כאן מביישים את העם הכל כך נפלא שבחר בנו, בין אם זה ימין, בין אם זה שמאל, זה לא משנה. תרבות הדיון כאן היא המראה של החברה הישראלית, ומה שאנחנו מוציאים מכאן, אנחנו בסופו של דבר נותנים לגיטימציה לתוקפנות של בני הנוער, לנהגים ברמזורים, וככל שנשקיע יותר כספים וניתן משאבים, אם לא נלמד את הילדים שלנו וניצור להם הרגלים חדשים – ודיברו על זה, הרגל חדש הוא לעסוק בספורט, ואז נשאל: האם ברשות המקומית יש את מגרש הספורט בשביל אותו בן נוער? ככל שתהיה תעסוקה לבני הנוער, שתהיה להם אלטרנטיבה, נפתור ונצמצם את אלימות בני הנוער. משפט אחרון. כשנכנסתי לתפקיד בעיריית בת ים, סגן ראש העיר צביקה ברוט, זה היה לפני הקיץ, אוגוסט, ואז עשינו שולחן עגול עם היחידה, הרשות הלאומית, ואמרנו: בואו נוסיף פיקוח לילדים בגינות; ונדליזם, נרגילות והכול – פקחים וקנסות, נרתיע אותם, ואז חשבנו שאנחנו צריכים להוסיף מגרשי ספורט ופעילויות, והוספנו עשרות מרכזי ספורט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, זה המענה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גם בחופי הים, הוספנו פיקוח. אכיפה היא לא פתרון של בעיה, אנחנו צריכים לתת אלטרנטיבה, ועל זה צריך לדבר כאן, לא על איך להעניש – מניעה, ומניעה מגיעה מאלטרנטיבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. נשמע עכשיו את הפרקליטות והנהלת בתי המשפט. הדיון יימשך אחרי 14:00, הוסיפו לנו זמן, ברוך השם, ניתן. אני רוצה לכבד את כולם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> הם היו בפעם הקודמת, והבטחתי להם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני יודע. ולכן אני אומר פעם אחר פעם, אני רוצה לכבד את כולם, אבל הדיון הזה מוכוון מענים מגורמי המקצוע. לכן עכשיו חברת הכנסת קטי ביקשה עוד זמן, וקיבלנו עוד זמן, נאפשר לעוד אחריהם לדבר לאחר מכן. בבקשה, הפרקליטות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משרד המשפטים צריך לענות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> מיכל גולד: << אורח >> אני המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית, במשרד המשפטים. לשאלתה של חברת הכנסת מיכל שיר, קיימנו דיון עם כל המשרדים לפני מספר שבועות. קודם כול, כמו שגם אמרתי בדיון הקודם, היה ברור שהמצב עכשיו קשור למצב של הנוער בכלל, אנחנו על רקע של מלחמה, אנחנו אחרי שנות קורונה, אנחנו בגיוס גדול של מילואים, גם של עובדי ילדים ונוער, והדברים משפיעים, כמובן. הייתה אמירה ברורה של כל המשרדים שאנחנו צריכים לקחת את הפעולות הטובות והנכונות של כל משרד ולעשות סנכרון בין כל המענים. חברי פה, מנהל הרשות לביטחון קהילתי, לקח על עצמו את ההובלה, וזו כמובן תהיה ועדה משותפת של כלל המשרדים. ולשאלתך, נביא את הדברים בפני המנכ"ל וגם נוכל להציג את התוכנית בפני מנכ"לי המשרדים, כדי שתהיה הסכמה משותפת של כולם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבקש להעביר את הסיכום לוועדה? כדי שהוועדה תוכל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. הנהלת בתי המשפט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> את מהפרקליטות? מי מהפרקליטות? כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי ביקשת? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פרקליטות והנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, אלה שני גורמים שונים, אני לא שוחה בחומר הזה. בבקשה. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> אני ממונה בפרקליטות מחוז ירושלים, ממונת נוער בעברי, תובעת נוער בעברי, מתעסקת לא מעט בתחום. ביחס לכתב האישום והטענות שהופנו כלפי הפרקליטות בהקשר הזה, אציין, כמובן, שאני לא יכולה להיכנס לפרטי התיק, גם מדובר בתיק מתנהל, גם מדובר בתיק שיש בו קטינים, שכמובן האירוע חסוי, אבל חשוב לנו להבהיר שכתב האישום מתבסס אך ורק על הראיות הקיימות. על הוראות החוק, שחשוב לומר שלא מזמן שונו – יש לנו רפורמה בעבירות המתה שבוצעה על ידי המחוקק, ואנחנו מחויבים לפעול בהתאם. אנחנו לא נמצאים יותר בעולמות של רצח או הריגה, אנחנו נמצאים בעולמות אחרים לחלוטין, המדרג שנעשה מחייב אותנו. וכמובן, אנחנו מדברים על הפסיקה ועל הכללים שבית המשפט התווה, ואין קשר בין גילם של הקטינים לבין הוראות החיקוק שנקבעו בתוך כתב האישום, ככה צריך לומר. הדוקר מואשם ברצח באדישות, ככה זה נקרא, עבירת רצח באדישות. האדישות מתייחסת לכוונה הנדרשת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך זה יכול להיות? אני לא מצליח להבין. יש פה כוונה, יש פה אמצעי, יש פה - - - שנעשה. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> אני לא יכולה להיכנס לפרטי הראיות. המחוקק הוא זה שקבע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין, אבל עצם האמירה - - - << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> נכון, זה נשמע נורא, אני מסכימה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא קרה ברגע אחד, מדובר פה בבן אדם שתכנן את הכול במשך כמה שעות, אז אי-אפשר לקרוא לזה אדישות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המילה לא מוצלחת פשוט. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> המילה לא מוצלחת אולי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פעם קראו לזה פזיזות. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו גם לא פזיזות. גם פזיזות לא עונה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פזיזות זה שאתה יודע שהתוצאה אולי תתקיים, אבל לא אכפת לך אם זה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני באמת אומר, אני מבין את כאבן של המשפחות, שבן אדם שלקח לו כמה שעות לתכנן, לבוא עם כוחות נוספים, לעשות את כל ההסתרה הזאת – חייבים לשנות. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> אנחנו לא נותנים את השמות האלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> גם מה הסיכויים שהדבר הזה לא יחזור על עצמו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נשנה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני אומרת לך שברגע שמדובר באמירה כזו, שהרצח הזה היה באדישות, זאת אומרת – הלכתי ברחוב, היה לי משעמם, דקרתי. אוי ואבוי. המחוקק - - - << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה, ברשותך, זה לא אנחנו נותנים את - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> נכון, המחוקק נתן את המילה הזו? אתם יודעים לעשות שינויים כשאתם רוצים. כשאתם רוצים אתם יודעים לקרוא לדברים אחרת, אז תעשו את זה. בואו נאמר שאנחנו לא ידענו לעשות את זה נכונה, אבל אתם בעלי הניסיון, אתם אנשי המקצוע, אל תקראו לזה "רצח באדישות", זה מקומם ברמה שאין כדוגמתה. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> כל מה שנותר לי לומר זה שאני יכולה לקיים את דברי המחוקק, וכך כתב האישום נבנה בהתאם לרפורמה, שהמחוקק - - - << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אבל יש עבירה אחרת. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> רק רגע, בבקשה, אני שומעת, הכאב הוא כאב כללי, אני פה לא רק כליזו, נציגת הפרקליטות, אני גם אימא, אני רואה את הדברים, אני אזרחית מדינת ישראל, אני מבינה את ההערות. אני מבטיחה לכם שהשיח בבית שלי הוא יום-יומי לגבי האירוע הזה ואירועים אחרים, ואני לגמרי מבינה את ההערות האלה, אבל אני מחויבת להשיב לוועדה בהתאם למה שהוראות המחוקק קבע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל האם כאשר תבקשו את העונשים, יש לכם היערכות לאור - - - << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> תני לי, אשמח לומר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. כי זה קריטי, את העונשים אתם מבקשים. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> מלבד המבצע העיקרי, בואו נקרא לו ככה, אנחנו לא רוצים – שוב, אני אומרת רק דברים שאנחנו מסוגלים לומר באזור פתוח. יש לנו עוד מספר לא מבוטל של קטינים שהואשמו בעבירת אלימות מאוד חמורה, הכי חמורה בספר החוקים, 329, ובעבירות נלוות. ביחס לזה לא אוכל להשיב מעבר לזה, אבל להתייחס לכתב האישום עצמו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קודם כול, יש רצח נוסף בבאר שבע, אבל אנחנו רק אומרים, א', את מורת רוחנו מעצם השימוש במונחים האלה שביטאת – אני מבין את זה לגמרי. אבל מעבר לכך, להשתמש בחומרת העונשים הכבדים ביותר, כי אנחנו מבינים שהדבר הזה הוא למען יראו וייראו וגם מזור לאותה משפחה שאיבדה את היקר לה. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> לכך אני רוצה להגיב בקצרה. כמה דברים; בשנים האחרונות אנחנו עדים לירידה בגיל המבצעים של המעשים האלה, של עבירות האלימות. הדבר הזה משפיע מאוד על רף הענישה, וצריך להתחשב בגיל הצעיר של המבצעים. מעבר לזה, עד גיל 14, על פי הוראת המחוקק, אנחנו לא יכולים להכניס בן אדם, ילד לכלא. עד גיל 14 אנחנו יכולים להשתמש רק בענישה חלופית של מעון נעול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מעון נעול, בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאין שם מקומות, במעונות הנעולים. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> זה הדבר הבא שרציתי לומר. בשנים האחרונות אנחנו גם - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אבל זאת לא סיבה לא לשים במעון נעול. מצידי, שיהיו 14 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בא על חשבון ילד אחר, שהוא הבא בתור להיות העבריין. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> חברת הכנסת שטרית, הייתי מאוד שמחה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> רגע, אם לא ישימו אותו במעון נעול, אז הוא לא יקבל עונש, זאת אומרת, שהוא יסתובב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, אבל זה בא על חשבון ילד אחר שמחכה, והילד הזה נגרר לפשע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> עונש מופחת. לא, פה מדובר ברוצח, עם כל הכבוד. אני לא חושבת שיש משהו יותר חמור מרצח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ליזו, תמשיכי בדברייך. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> חשוב גם לומר, ומעיר לי כאן כבוד השופט בדימוס, רבי ומורי, אני חייבת לומר, אביטל חן, שיש עדיין מאסר עולם לעבירה הזו, והחוק לא מחייב ענישה מקסימלית לקטינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאיזה עבירה? << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> לכל עבירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש שיקול דעת. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לעבירה של רצח באדישות, בשונה מרצח בכוונה תחילה, העונש הקבוע הוא מאסר עולם, כלומר, אתה יכול ברצח באדישות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול, לא חובה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> רגע. - - לגזור, לא כעונש חובה, מאסר עולם. החוק עוד מנחה אותנו שלקטינים אנחנו לא מחויבים גם במאסרי החובה. כלומר, בית משפט יכול לרדת מהחוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הוא יכול שלא לרדת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש שיקול דעת. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יש שיקול דעת. אני רק שם את זה על השולחן, שזו לא איזה עבירה קלה, זו עבירת רצח. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> זו לא עבירה קלה. אנחנו מדברים פה על עבירה שאפשר להטיל עליה מאסר עולם, אבל חשוב לומר בהקשר הזה שהמחוקק קבע שבעניינם של קטינים, עונשי המקסימום שמחייבים אותנו, כמדינה, לא מחייבים את הענישה של הקטינים, אנחנו יכולים לבקש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו מבקשים ודורשים שתבקשו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> ממש ככה. זו קריאה, וזה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו קריאה של כולם, באמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> זו קריאה, וזה לפרוטוקול. אנחנו מבקשים מכם. כי את יודעת, אני מנסה לחשוב על המשפחה הזו שעכשיו מסתובבת, והיא שומעת שהרצח של הבן שלה הוא רצח באדישות. זאת אומרת, עולמם חרב. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> אני מסכימה. אנחנו באמת קצה הרצף, צריך לטפל בבעיה הרבה לפני שזה מגיע לפרקליטות, וכאן אני מתחברת לכל מה שנאמר כאן קודם, צריך להיות סוג של שילוב ידיים של כל המערכות – חינוך, רווחה, בראש ובראשונה. התחלתי ואמרתי לפני כן שמתחת לגיל 14 אי-אפשר לשלוח ילד לכלא, דיברנו על המעונות הנעולים, אנחנו רואים ייבוש תקנים בכל המערכות וחוסר במענים מתאימים. ולשאלת חברת הכנסת שטרית, שאני מאוד מתחברת אליה – את אומרת: קחו אותם עכשיו למעון נעול, את יודעת כמה פעמים אני צריכה לריב עם חסות הנוער כדי שיהיה לי מקום באחד מהמעונות הנעולים כדי לשלוח ילד? את מבינה כמה שיקולים אני צריכה להפעיל כאן? << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אני מבינה אותך, אתם מקלים בעונש כי אין מעון. זה לא ייאמן. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> לא, כי אני לא יכולה, כי המחוקק קבע שמתחת לגיל 14 אני יכולה לשלוח אותו רק למעון נעול, ולא לבית הסוהר. ושוב, אני לא כאן לומר את דעותיי הפרטיות, אני פה כדי לקיים את מצוות המחוקק, וזה מה שאני עושה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> זה חשוב מה שאת אומרת, כי את איש המקצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וצריך להבין גם מה קורה ברשימת ההמתנה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> לא, חבר'ה, לא מפריעים בדיון, באמת. כן. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> אני רק רוצה לומר את הדבר האחרון; העובדה שאירועים כאלה מבוצעים גם על ידי ילדים בני 12, 13, 14 ו-17, גורמת להנמכה של הענישה הקיימת. למה? כי בית המשפט אומר, ובצדק: אני רואה שיש לי פה ילד בן 13, שנניח הוא המבצע העיקרי, הוא לא יכול להישלח לבית הסוהר, הוא נשלח כרגע למעון נעול. אז אגזור על הילד בן ה-15.5, שכן יכול ללכת לבית הסוהר, עונש הרבה יותר חמור ממנו למרות שהמעשה שהוא ביצע פחות חמור, ואשלח אותו לכלא? זאת אומרת, חשוב לומר שיש פה עניינים של השוואות ענישה בין קטינים שהם מאוד מורכבים, וצריך לשים לב אליהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חובתנו לשנות את זה בחקיקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> זה לא רק עניין של חקיקה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה מה צריך להנחות את השופטים. האם השופטים חושבים ככה רק בגלל - - - << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> לא, אני לא מדברת כרגע לא על שופטים ולא על בית משפט, אנחנו מסתכלים באופן כללי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צריך להנחות שרף הגילים שמעורבים בעבירות קשות כאלה הולך וקטן, ולכן השופטים צריכים להבין שאי-אפשר להפטיר כדאשתקד, זה משהו אחר לחלוטין. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אי-אפשר להאשים רק את המחוקק, יש משמעות מאוד גדולה גם לביצוע בשטח – של הפרקליטים, של הסנגורים, מערכת המשפט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> סליחה, לא, אי-אפשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, משפט סיכום. << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> האינטרס הציבורי בעניינים של קטינים מורכב. החוק מחייב אותנו לשקול שיקולי שיקום, והמטרה שלנו היא גם להחזיר אותם לחברה כאזרחים טובים ומועילים. זה לא מוריד כהוא זה מהעובדה שבמקרים המתאימים הפרקליטות דורשת ותדרוש עונשים חמורים מאוד כשצריך וניתן בהתאם לחוק. דווקא בהקשר הזה, הפרקליטות עכשיו הכניסה נוהל חדש שתוקף בספטמבר האחרון, ויש פה עניין של התמקצעות וצביעת פרקליטי נוער, והדבר הזה ממש בנפשה של הפרקליטות, ואנחנו נמצאים באירוע הזה בכל הכוח, וזה חשוב לי שתדעו. מלבד זאת, ציינה היועצת המשפטית - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> מה עם ההכשרה של השופטים? האם הם עוברים השתלמויות? << אורח >> ליזו וולפוס: << אורח >> שנייה. ציינה היועצת המשפטית של הוועדה דבר נכון, רוב האלימות של הקטינים כלפי קטינים נמצאת דווקא בתביעות המשטרתיות, ולאו דווקא בפרקליטות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. רק משפט סיכום שלי ואני יוצא, ותמשיכי לנהל את הדיון. אומר סיכום ביניים, מחילה, אני צריך לצאת. הדיון הזה הוא דיון חשוב ביותר. אני מבין שיש הרבה חבר'ה שרצו לדבר ולא הספיקו לדבר, אולי נצליח לאפשר להם לדבר הלאה. אומר שלושה משפטים לסיכום ביניים, ואחר כך חברתי, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, תסכם את כל הדיון כולו. הזירות שדיבר עליהן מנכ"ל משרד החינוך חשובות מאוד, ונכון להעצים אותן עוד ועוד, גם זירת התלמידים, גם זירת ההורים וגם זירת המחנכים. בכל זירה כזאת צריך להשקיע כספים, וראוי ונכון שמשרד החינוך ישקיע בזה המון, כדי שיהיה לנו שינוי פה בעשור הקרוב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היו"ר, אם אוכל להוסיף משפט, גם זירת המנהלים, אנחנו רואים את זה פה בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. מבחינתי, הם בתוך המחנכים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על המנהלים יש חובות, חוזרי מנכ"ל, לדווח למשטרה, לדווח למפקחים – יש עליהם חובות על פי חוק לדווח, ואנחנו מבינים שיש מנהלי בתי ספר שאולי חוששים מהשם שיצא לבית הספר ולא מדווחים על הדברים האלה. גם זה נדבך חשוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> דיון שלם על נוער בלי נוער? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדבר הנוסף זו הקמת ועדה של מוגנות הילדים, שדיברנו עליה, אם זה בחקיקה, או אם זה בהקמה של ועדה, אני מניח שזה יהיה גם קשור לרשות לביטחון קהילתי – היא חשובה מאין כמותה. המבט שלי הוא מבט קדימה, לא רק אחורה – הכאב עצום אחורה, אבל המבט הוא מבט קדימה. ברגע שתהיה ועדה כזאת, שהיא בין-משרדית, שכל המשרדים שמים על זה כסף, ושמים על זה את הקשב המקצועי שלהם, הפתרון יכול להגיע למקום הרבה יותר טוב. הדבר האחרון, יש לנו גם חובה שהקהילות והמרחב הקהילתי של הילדים האלה – הערוגה שבה הם גדלים חשובה ומשמעותית, אסור להקל בכך ראש. זה לא רק משרד החינוך, אלה לא רק אנשי המקצוע, אלא ההורים ואנשי הקהילה חייבים לדווח על עבירות, ולנסות להניע את הילדים האלה למקומות טובים יותר. אנחנו ממשיכים בדיון הזה. << מנהל >> (היו"ר קטי קטרין שטרית, 14:10) << מנהל >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הנהלת בית המשפט. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> נשמח בחצי דקה להביא את דבר הנוער. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חכה, יש לנו עוד. הנהלת בית המשפט. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> שלום, אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעניין שלתשובות החשובות שלכם אין חברי כנסת, כי הסרטון כבר נעשה, אז כבר אין צורך בעוד סרטון. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> חשוב לי לפתוח ולומר שמערכת בתי המשפט מגנה ומוקיעה מכול וכול כל אלימות, פגיעה בחברה, התנהגות חוצת גבולות ובריונות, ואני מבקשת להשתתף בצערן של המשפחות, רציתי להגיד את זה בדיון הקודם, כשהן היו כאן, אבל כעת הן לא. בתי המשפט לנוער הם בתי משפט מקצועיים וייחודיים, הם בוחנים כל העת על כף המאזניים את עניינו של הקטין וגם החברה. מצד אחד, הגנת החברה, מניעה, הרתעה וגמול, ומן הצד השני, בלימת הידרדרות והכוונה במקרים המתאימים של הקטינים לשיקום. גם שיקום הוא אינטרס של החברה, המטרה שלנו היא לא שתהיה לנו כאן הידרדרות של הנוער, בסוף זה העתיד שלנו. השאיפה למצות אפיקי שיקום לא נובעת מהקלה בעונש, אלא מתוך מטרה ארוכת טווח להגן על שלום הציבור באמצעות מניעת רצידיביזם בחזרה לעבריינות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני שמחה שאת אומרת את זה, כי בדיון הקודם היה פה אדם שישב בכלא, ושילם את חובו לחברה, והוא מגיע כחבר מועצת עיר כדי להגיע – לא משנה, אני לא נכנסת למה הוא אמר ומה הוא לא אמר, אבל הוא השתקם, והוא המשיך בחייו לתרום לחברה, ומה הכותרת הייתה? חבר מרכז, זה מה שעניין את האנשים, את מבינה? אז כל הכבוד שאת אומרת את זה, טוב שאני שומעת את זה ממך, לפחות גורם מקצועי וניטרלי אומר את הדברים האלה. אני מצטרפת למה שאת אומרת. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אשמח להתייחס לבית המשפט בעוד כמה משפטים. לדוגמה, בעת בחינת מעצר של קטין בוחן בית המשפט, מצד אחד, את המסוכנות של הקטין, את החשש לשיבוש הליכי חקירה, אם אנחנו בשלב של מעצר ימים, ואם זה בשלב של מעצר עד תום ההליכים – גם ראיות לאחרונה, ומנגד, מערבים כבר מהשלב הראשון את שירות המבחן לנוער. חשוב לי להדגיש, כל החלטה של בית משפט לנוער מתקבלת באחריות, לאחר שנשקלים חומרת המעשה, הצורך בהלימה בין החומרה, המסוכנות של הקטין, ונבחנות הנסיבות הפרטניות – הראיות, עילת המעצר וכמובן המידע והתמונה המלאה שמקבל בית המשפט באמצעות התסקיר. חשוב לי להגיד שבתי המשפט, כמו שגם ליזו אמרה, הם בסוף התחנה שפוגשת את התוצאה. זהו השלב האחרון בתהליך, וכמו שנאמר כאן, גם על ידי השופט אביטל חן, ההתבוננות צריכה להיות רב- מערכתית, ועל כל המרחב, בהיבטי חינוך, בריאות נפש, רווחה ולבסוף גם גורמי אכיפה. לצערנו, בתי משפט לנוער פוגשים היום בני נוער צעירים יותר, המקרים חמורים יותר וגם קשים יותר. התמונה קשה, האלימות מסלימה, ושש שנים של דור הולך לאיבוד, קורונה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז האם שיקול ההרתעה משתנה? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אתייחס, תני לי. - - מבצעים, מלחמות, אלימות עולמית, חסר במענים. תכף אתייחס גם למה ש - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פשוט אמרנו את זה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אני לא אמרתי את זה, וחשוב לי להגיד. חסר במענים ובמשאבים, במעני קהילה וחוץ קהילה. מעבר להליכים הספציפיים שעומדים בפני בית המשפט לנוער, המנהלים של בתי המשפט – הנשיאה והמשנים, וגם אנחנו, הנהלת בתי המשפט, נפגשים באופן קבוע עם נציגי משרדי הממשלה, ואנחנו מנסים להתמודד עם הקשיים שגם משרדי הממשלה נתקלים בהם. ישנו מחסור בכוח אדם של עובדי נוער, מדריכים ואנשי מקצוע – אני יודעת שהנשיא אביטל חן עושה את מה שהוא יכול בגדר הקיים, אבל זה מחסור קיים במשך תקופה ארוכה, יש חסר עצום במענים ומשאבים, אין קהילה ואין משאבים חוץ קהילתיים. אתן דוגמות: מענים פוסט-אשפוזיים, מעונות נעולים אבחוניים – ואין לי שום טענה לשום גורם כאן סביב השולחן, כולנו כאן סביב השולחן חווים את אותם קשיים, והם עושים את המקסימום שלהם בתוך המסגרת הקיימת להם. כל הדברים האלה גורמים להמתנות, רשימות המתנה ארוכות מאוד, המתנות ארוכות לאבחון ולטיפול פסיכו-דיאגנוסטי ופסיכיאטרי, ותורים לטיפול בקהילה ובמענה אשפוז. כל קצה הרצף של נוער בסיכון במענים חסרים. וכאן, גבירתי, מה שתוכלי לעשות, זה יסייע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני נלחמת עכשיו עם משרד הבריאות. את יודעת שכמעט לכל פקיד במשרד הבריאות יש עבודה נוספת, חיצונית, למרות שהוא בשכר בכירים וכו'? את מבינה? לכן אין מענה, כי הם עסוקים בעבודה השנייה שלהם. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> עוד כמה משפטים. אם ישנן רשימות המתנה ארוכות ומענים חסרים, בית המשפט לנוער, או באופן כללי, בית המשפט עומד בפני מבוי סתום ושוקת שבורה. אם גורמי השיקום והרווחה סוברים שיש מקום לשיקום, לא יכול להיות שיינתן מענה ענישתי רק בגלל המחסור בשיקום. שופט לא יכול לייצר פתרונות טיפוליים, חינוכיים או מניעתיים יש מאין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תתכנסי לסיום, כי אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> שאלת גם לגבי ההכשרה, אז גם אתייחס לזה. כל עוד אין התערבות שתצליח לגרום לנוער לצאת מהרחובות, ובשים לב למשברים שחווינו פה בשנים האחרונות, נפגוש יותר ויותר הליכים בסוף בבתי המשפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חייבת לסיים, אין לי את הזמן, אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה, ותראי עוד כמה אנשים מחכים פה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> משפט. רצית לשאול לגבי ההכשרות של שופטי הנוער, אז אתייחס. אין שופט נוער שנכנס לאולם המשפט ללא הכשרה. אני אפילו יכולה לפרט על ההכשרות השונות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, זה בסדר, תודה, הרי נקיים עוד דיון, זה לא הדיון האחרון. משרד הרווחה, רצית להוסיף לגבי המעונות הנעולים? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> רציתי להוסיף לגבי המעונות הנעולים, אבל אולי אגיד קודם, אני לא מכירה אף נער שנכנס לעונש מאסר כי לא היה מענה ברווחה. גם אם היה תור המתנה למעון נעול, בסופו של דבר אף נער לא נשפט למאסר כי לא היה מקום, יכול להיות שהוא חיכה, יכול להיות שהוא המתין, יכול להיות שהוא היה עוד קצת בבית, יכול להיות שהוא היה עוד קצת במעצר, אבל אין אף נער - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה היא הפוכה, האם מקלים בעונש רק בגלל שאין מקום במעון נעול? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> אני היום מנהלת את אגף קהילה, ובעברי עבדתי גם בשירות המבחן לנוער כמנהלת מחוז, ואני מייצגת פה גם את שירות המבחן לנוער, שנמצא במינהל שלי. לא קרה דבר כזה שנער קיבל עונש יותר קל כי לא היה לו מקום. אנחנו תמיד עושים הערכה של סיכון ושל צרכים לכל נער, ובהתאם לכך, ממליצים את העונש לבית המשפט. לפעמים לא ניתן לממש אותו באותו הרגע, וצריך להמתין. אני רוצה להגיד עוד משהו על העניין הזה. אנחנו נמצאים בעולם של משאבים מוגבלים, זה עלה כאן, אבל במסגרת המשאבים המוגבלים האלה, גם חסות הנוער עשתה עבודה מדהימה בשנים האחרונות, ואני חושבת שזה עלה גם בדיונים בכנסת. תורי ההמתנה הולכים ומצטמצמים, מיטות הולכות ונפתחות בהרבה מאוד מעונות – במעון גילעם נפתחו עכשיו עוד מיטות, יש כמה מסגרות חדשות שנפתחו בהן. המשימה והאתגר של כולנו כאן הם לנסות ולצמצם את מספר בני הנוער בגילים מוקדמים שזקוקים למעונים נעולים, כי במיפוי שלנו אנחנו מוצאים שהרבה - - - << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> וגם בשביל זה צריך עוד משאבים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבר'ה, תפסיקו להתערב, באמת, אי-אפשר ככה, אין לנו עוד הרבה זמן. את יכולה לתת לי נתונים כמה ממתינים? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> נכון להיום, רק למעונות חסות הנוער יש 160 נערים שממתינים, אבל צריך להגיד - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איפה הם נמצאים? כמה זמן הם ממתינים? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> במצבים משתנים, נער יכול להמתין בין מספר ימים למספר חודשים, בהתאם לתעדוף שלו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איפה הוא בינתיים, ברחוב? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> מה פתאום, רגע, את זה אני רוצה להגיד. בסוף בני נוער מטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שלהם. בכל רשות מקומית יש עובדים סוציאליים שנותנים מענה לבני הנוער. אין אף ילד שנמצא - - - << אורח >> שי גליק: << אורח >> אבל הוא בבית. << אורח >> שי גליק: << אורח >> נכון, הוא בבית. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אז הוא יכול להסתובב, זה אסון. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> ברור שהוא יכול להסתובב, אבל אנחנו גם יודעים שבשביל שנערים יצליחו במסגרות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, אתם מבינים מה הולך? << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> - - צריך לעשות איתם עבודה, צריך לייצר את המוטיבציה שלהם, זה לא שכל נער שכבר יש לו מקום במעון נעול, וכבר נמצא לו - - - << אורח >> שי גליק: << אורח >> אבל הם עבריינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שי. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> לא כולם עבריינים. דרך אגב, רוב בני הנוער שנמצאים היום במעונות הנעולים של חסות הנוער הם בחוק האזרחי, הם לא בהליכים פליליים, רק 25% מבני הנוער שנמצאים היום במעונות הנעולים הם נערים שנמצאים בהליכים פליליים. רוב בני הנוער הם בהליך אזרחי, הם לא נמצאים בהליכים פליליים, צריך לדעת את זה, זה נתון חשוב. ומבחינת המענים שקיימים בקהילה, יש הרחבה מאוד גדולה של המענים, יש עבודה של איתור – שאלת קודם על דוח מבקר המדינה, מה נעשה מאז. אז כן חשוב לי להגיד, בהרבה מאוד רשויות מקומיות יש ניידות איתור שמסתובבות ברחוב ועושות עבודה של איתור בלילות; אנחנו עסוקים מאוד ברצף המענים בין עו"ס המשפחה כשהילדים הם ילדים, כדי לנסות ולמנוע את ההידרדרות של המצב שלהם כשהם הופכים לבני נוער; אנחנו נמצאים בקשר עם משרד החינוך ודואגים לדייק את הקשר ואת הממשק. בסוף עבודת האיתור הראשונית נעשית בבתי הספר, אבל הטיפול בנוער בסיכון במצבים חמורים נמצא במחלקות הרווחה. צריך לטייב את הקשר הזה, ואנחנו עובדים בממשקים הדוקים כדי לייצר את הקשר הזה; יש שולחנות עגולים בחלק מהרשויות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה צריך להיות בכל רשות. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> נכון. ובשביל זה יש את 360, שעסוקים בלעשות את השולחנות העגולים של כלל משרדי הממשלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לכם דרך להעביר את המידע? אתם מסודרים בדברים האלה? איך המידע עובר בין בתי הספר - - - << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> בסוף זה מקומי, בסוף זה פחות קורה ברמת המשרד, ברמת המטה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, לא ברמת המשרד, ברמת הרשות המקומית. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> ברמה של הרשות המקומית, חד-משמעית זה קורה, אי-אפשר לעבוד בדרך אחרת, ואנחנו מאוד מתאמצים שזה יקרה. ורק עוד דבר אחד לגבי המשאבים והמענים ברשויות; משרד הרווחה עבר לעבוד במודל של תקציב גמיש. הווה אומר, כל רשות מקומית מקבלת את התקציב שלה על פי קריטריונים שהמשרד קבע, ומקבלת סל מענים, וכל רשות מקומית, בהתאם למיפוי שלה, בהתאם לצרכים שלה, בהתאם למה עובד אצלה, נותנת, מחלקת ומייצרת את המשאבים בהתאם לצרכים, ולצרכים של בני הנוער אצלה. האם יש עוד מה לעשות? חד-משמעית כן. האם צריך לייצר משאבים, לייצר מענים נוספים יותר לקצה הרצף, בהיעדר מקומות או תורי המתנה גדולים במעונות הנעולים? חד-משמעית כן, כבר יש לנו תוכנית, אנחנו עוד רגע הולכים איתה למיזם משותף עם איזשהו ארגון, כדי לנסות ולייצר. אבל אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אף אחד לא אמר שאתם לא עושים, רק ש - - - << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> הם עושים עבודה מדהימה. אם אפשר להשלים את הדברים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל את לא יכולה להתערב, באמת, עם כל הכבוד. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> קטי, אני יכולה להגיד עוד משפט אחד? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> עולה פה הרבה במהלך הדיון כאן איזושהי קריאה כזאת להחמיר את העונש עם בני נוער, ואני מרגישה ומתרשמת שחוסר האונים של המבוגרים בסיטואציה גורם לנו להגיד: בואו נלך ונחמיר. צריך מאוד מאוד להיזהר עם האמירות האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל מי שעשה את מה שעשה, חייב לקבל את העונש שמגיע לו, וזה מרתיע. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> בסדר, בשביל זה יש את בתי המשפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני עוד זוכרת שכשהייתי ילדה הייתי רואה שוטר, הייתי מייד נכנסת לפחד, כי זה היה מפחיד, זו הייתה דמות כזאת שאת צריכה להתנהג כמו שצריך. ובואי, גם כשנהגנו, כשאת רואה שיש ניידת שעומדת, את מסתכלת על עצמך, האם החגורה נמצאת, האם הפלאפון לא עלייך. זה מרתיע כשאת רואה את הדברים האלה, אין מה לעשות. << אורח >> רעות לוגסי: << אורח >> שחיקת הסמכות לא מתחילה אצל הילדים, שחיקת הסמכות מתחילה אצל המבוגרים, והלוואי שנצליח לטפל בזה, ואני בטוחה שהילדים ובני הנוער יצטרפו לזה, בסוף כל ילד זקוק לגבולות, לא בטוח שצריך לקחת אותה לקצה כל כך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. ניסים שלם, אני רוצה שתסביר לנו על מה שאתם עושים אצלכם בהסתדרות הלאומית. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לפני שאני מתחיל אני רוצה להגיד שיש לנו כרגע אלפי בני נוער בתנועות הנוער, שעושים דברים מדהימים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה. זה הפתרון. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> כרגע, עם ראש אכ"א, משרד החינוך ורשויות מקומיות, אלפי בני נוער מסתובבים אצל משפחות מילואים – דואגים לבייביסיטר עם המשפחה, מוציאים אותם, עושים. זה אומר שכשאנחנו באים לדבר על הדברים הקשים והרעים, אסור לנו לשכוח את הדברים המדהימים; בימים הראשונים של המלחמה, בתי המלון של המפונים היו מלאים מתנדבים בשנת שירות. זה אומר, נתחיל עם זה, יש את הדברים הטובים, ובואו נעסוק בדברים הלא כל כך טובים. אני מייצג פה את הפורום החברתי של ההסתדרות הלאומית, אבל גם מייצג את תנועות הנוער. אנחנו צריכים לחלק את הדיון בכלל, קטי, לשלושה דברים. יש את האכיפה, ויש את הענישה, אבל לפני כל זה, מדובר בחינוך, ואת החינוך אנחנו מחלקים לשניים, בתי ספר פורמליים והלא פורמליים, אחרי צוהריים. אני רוצה להגיד לשולחן הזה, בימים האלה אנחנו מתווכחים על התקציב שלנו, של תנועות הנוער, 350,000 בני נוער, והודיעו לנו עוד השבוע על קיצוץ של 50% בכל הפעולות. אז אם אנחנו יושבים פה ומדברים, וחושבים על מדריכים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאתה בעצם הפתרון, חלק מהפתרונות. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> כן, אנחנו הפתרון. היום אנחנו רושמים את החבר'ה, בני הנוער, למפעלי הקיץ שלנו, ואיך אמר חבר כנסת פה? ילד עסוק הוא לא ילד שמסתובב, הוא לא מתעסק בדברים אחרים, הוא מתעסק. ילד מדריך לעולם לא יצא עם סכין בכיס, אין לו מה לעשות בהדרכה עם סכין, הוא לא יאיים על החבר שלו להדרכה. זה אומר שהפתרונות שלנו צריכים לבוא, וצריכים לעשות דיון, קטי, בבקשה ממך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יהיה לזה דיון המשך. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> דיון רק על הנושא של החינוך הבלתי פורמלי אחרי צוהריים. מה אנחנו עושים? מי מתכלל לי את זה? היו מתכללים ברשויות המקומיות, הם נעלמו עם הרשות עצמה שנעלמה. באה רשות מקומית, מתכללת, תגיע נציגות בשולחנות עגולים, כמו שהגברת אמרה פה, ויגיעו כל הארגונים והתנועות שמתעסקים עם בני נוער אחרי צוהריים. אנחנו הפתרון, אנחנו יכולים לקחת אותם, יש לנו את המועדונים, יש לנו את הסניפים, יש לנו את המחנות, יש לנו את הטיולים. אם היום אנחנו מוציאים ילד ולוקחים אותו למסע של כמה ימים, הילד הזה לא יתעסק במשהו אחר, הוא לא יפגע – לא באוכלוסייה, לא בחברים שלו ולא בקהילה. ואני אומר את זה לכולנו, בואו נעשה הפרדה, בואו לא נגיע לענישה, בואו לא נגיע לבתי הסוהר, בואו נעשה שלב לפני, בואו ננסה אנחנו לעשות את זה, וזה בידיים שלנו, ובלי הרבה תקציב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה, אמרת דברים מאוד חשובים. ליה ישי, שבאה כפעילה חברתית – אני מתנצלת, באת מרחוק, כבר פעם שנייה שאת מגיעה, בבקשה. אחר כך נעבור למועצת התלמידים שנמצאת פה, וכמובן המועצה לשלום הילד. לצערנו הרב – זה כשאני אומרת שחברי כנסת פשוט – הזוי. << אורח >> ליה ישי: << אורח >> תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש, חברת הכנסת קטי שטרית, על הזדמנות הדיבור. אנחנו "קוד 26", קשת רחבה של אנשי מקצוע, מעורכי דין, מומחים לקרימינולוגיה, פסיכולוגים, מנהלים, אנשי חינוך, תרפיה וטיפול רגשי, ועד אנשי רוח, אומנות ומורשת. כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים. חובתנו כעם וכחברה לצאת ממעמקי השאננות, לפעול ולעבור ממצב של אדם לאדם זאב, למצב של אדם לאדם אוהב. זה לא סטיקר, זו דרך חיים שיש להשריש אותה כמורשת נצחית, "ואהבת". מכובדיי, צריך להכיר בעובדות, הרצח השפל של ימנו שיקף והבליט סתירה של טוהר המידות אל מול ברוטליות ללא רחמים, ואדישות קורעת לב אל מול אדם המתבוסס בדמו. הרצח התרחש בערב יום העצמאות, סמל של חירות העם בארצו אל מול אובדן מצפן מוסרי ושעבוד הכוחניות. אנו משתתפים בצער המשפחות. אנו עומדים בגבורה מול אויבינו מבחוץ, אולם משהו בלתי אפשרי קורה בפנים. חשוב לציין, כמו שאמרו לפניי, יש לנו נוער מדהים שראוי להערכה רבה ומעבר לכך. אינני מתיימרת להבין בחוק, אולם המציאות משקפת: לא עוד. זוהי נקודת מפנה ממנה אי-אפשר לעבור לסדר-היום. אנו קוראים ודורשים צדק למען שלא יישנה הדבר, לטובת חיים יקרי ערך בארצנו היקרה. ולהלן כמה נקודות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, תצטרכי להתכנס לסיום. רק משפט סיכום, פשוט יש עוד כמה אנשים שצריכים לדבר. << אורח >> ליה ישי: << אורח >> אוקיי, שתי נקודות ומשפט סיכום, ברשותך. הכרזה על מצב חירום חברתי; חינוך חובה למניעת אלימות – אני מחזקת את מה שמאיר שמעוני אמר, ומחזקת שייתמך בתקציבים ומה שנדרש כדי להוציא לפועל; הגברת ההרתעה והענישה למען יראו וייראו; אחריות הורית אזרחית. כל יום שעובר הוא קריטי. לא ננום ולא נישן עד שלא נראה בפועל את השינוי בכל המישורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, תודה, אני חייבת לשמוע את מועצת התלמידים. << אורח >> ליה ישי: << אורח >> ברשותך, משהו אחרון. יש משהו שאפשר לממש עוד היום, להוציא מחוץ לחוק את ספריי השלג ואת הנפצים והקפצונים, שאת זה אפשר לעשות ממש עוד היום, להעביר את הדבר הזה, בשביל הפוסט- טראומטיים, ובשביל הלומי הקרב, וזו כבר יריית פתיחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רעיון טוב, תודה. מועצת התלמידים. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת, אני רותם גטריידה, ממועצת התלמידים והנוער הארצית. ארצה להתחיל ולהגיד: בואו נסתכל שוב על הדיון שהיה כאן, כבר דיברנו בדיון הקודם על השיח, ושוב הגענו לדיון, וראינו את אותו השיח. אולי זה פשוט שכבר אין לנו ציפיות, או שהתרגלנו, אבל כן חשוב לתת את אותה הנקודה, של השיח שרואים כאן ושל השיח שגם חברים שלי שבתנועות הנוער רואים – הוא לא בדיוק שיח שמוציא מכאן את התקווה, ושמכאן תצא הבשורה. אני רוצה לדבר היום, בראש ובראשונה, על חקיקה. אנחנו מחכים לחוק אחר, אנחנו מחכים לחוק take it down שיוכל להוריד חומר שפוגע בילדים ברשתות; אנחנו מחכים לחוק החינוך המעצים, שיוכל לתקצב את תנועות וארגוני הנוער, שיוכל לתקצב את המפעלים. אנחנו מחכים לדברים האלה, אלה דברים שהם בשורה אמיתית. ומעבר לזה, דיברתי פה בפעם האחרונה על תוכנית אופרטיבית, משטרה, משרד החינוך, רשויות מקומיות, רווחה, אוצר כמתקצב – כל אותן הזרועות יוכלו להביא פתרונות אמיתיים בשטח. תוכנית "ביחד זה אחרת" של משרד החינוך ושל מועצת התלמידים והנוער הארצית היא בול הדוגמה למה שאפשר להוציא מאותם שולחנות עגולים ולהביא שינוי אמיתי בשטח, וזה המסר שלנו היום. רק בדיון הזה נרצח עוד נער. אנחנו לא צריכים עוד דיון, אנחנו צריכים את זה. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המועצה לשלום הילד. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה. תודה שוב על הדיון. חשוב לנו לומר, קודם כול, בצורה ברורה שקטינות היא לא חסינות. קטינים נושאים באחריות למעשים שלהם, והאכיפה והענישה הן חלק הכרחי מהתמונה במקרים הרלוונטיים, אבל השיח, כמו שנאמר, לא מתחיל ונגמר באכיפה, ואם המדינה רוצה למגר עבריינות נוער ולמנוע את המקרה הבא, היא לא יכולה להגיע רק בסוף עם אזיקים, היא לא יכולה. וצריך להיכנס לתמונה עם המענים שנותנים לפני, חיזוק השירותים החברתיים וחיזוק כוח האדם, זה המפתח. אם למדינה חשובים ילדיה, היא צריכה לדאוג ולחזק את גורמי המקצוע שעובדים עם ילדים, ולא רק בשירותי הקצה, כמו שדיברו כאן, לכל אורך הרצף, החל מאחיות טיפות חלב, דרך הגננות והסייעות, דרך המורים והמורות, הפסיכולוגים, היועצות, כולם, ועד לשירותים שנותנים את המענים למקרי הקצה, את מדריכי הנוער בפנימיות – זה המפתח. שלחנו בשבוע שעבר מכתב לוועדת המנכ"לים לזכויות ילדים, יש ועדה כזאת, שמתכללת, והיא חשובה, היא עושה את התכלול והיא צריכה לבנות את התוכנית הזאת ולקדם בדיוק את התוכנית הזאת שתמפה את כל גורמי המקצוע שעובדים עם ילדים ותיתן להם מענה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. סמדר, מנהלת בית הספר. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> - - - אני רוצה לשאול אותך, שלום הילד, את מקבלת כסף, ואת קרן ועמותה, תגידי לי מתי הצלתם איזה שלום הילד? שנים אני מכיר את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בני, בני, זה מפריע. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> חוץ מלקבל לקרן את הכסף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סמדר, ממש דקה, ואיגוד העובדים הסוציאליים. << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> ניהלתי את בית ספר יסודי נופים בדרום תל אביב במשך 16 שנה. הקשבתי כאן קשב רב לכל ההצעות שהוצעו, אם אלה תוכניות, מדריכי מוגנות, תנועות נוער, חוגים – הכול בסדר, אבל כל עוד הסמכות של המבוגר לא תחזור, לא נעשה שינוי. אולי אפתיע אתכם, אולי גם לא, לא מדובר פה בתקציבים, אנחנו לא מדברים על תקציבים ולא על כסף, אנחנו מדברים פה על תפיסה וגישה. אמרה כאן קודם, ואני רוצה להשיב לך, היועצת המשפטית, שאלת: למה לא מדווחים לגבי מקרי אלימות? אספר לך, כי כשאנשי ונשות חינוך צריכים לדווח ולהגיש תלונה במשטרה, הם מגישים את זה בשמם הפרטי, אף אחד מהמערכת לא מגיש את זה בשמם, וכשאת מגישה תלונה על אלימות, את צריכה לקחת בחשבון שאת תיפגעי. זה דבר שהוא בעייתי לכשעצמו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך לטפל. אני לא אומרת את זה מתוך דעתי, יש חוזר מנכ"ל שמחייב לעשות את זה, ויש חובה חוקית - - - << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> אין בעיה. דבר שני, הפגיעה במשפחה ובסמכות הגיעה לידי כך שנערה שנכנסת בטעות להיריון בחטיבה, יש חוק שאומר שיש אפשרות לא לספר להורים שלה ולמשפחה, וללכת איתה להפלה על ידי גורם מתוך בית הספר. זאת אומרת שהדברים האלה לא מועברים להורים. כשיש אלימות – לא יכולה להיות מוגנות מפני אלימות לבני נוער, כל עוד אין מוגנות למבוגרים ולאנשי החינוך. יש לי הרבה מה להגיד, אני יודעת שהזמן קצר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, נזמין אותך לעוד - - - << דובר >> סמדר מורס: << דובר >> משפט סיום, אני מציעה, אם רוצים את הפתרון של מערכת החינוך, אז התשובות נמצאות במערכת החינוך. וכמו שקיבלתי בית ספר עם רמת אלימות מאוד גבוהה, והוא הגיע כמעט לאפס אלימות, וזה על פי דוחות של משרד החינוך, אז יש לנו את הפתרונות. אני מציעה להקים פורום רב-משרדי או רב-מערכתי של אנשי ונשות מקצוע שיגיעו, יגידו ויספרו מה קורה בשטח, ויתארו איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת. כי דיברו כאן חברי כנסת וגם משרדים, ואני מייחלת ליום שבו יתחילו את הוועדה – וזו לא ביקורת, זו הצעה – שישבו פה, שהשולחן יהיה מלא באנשי ונשות מקצוע מהשטח: מורים, פסיכולוגים, יועצות וכן הלאה, והם יאמרו את דברם, כי הפתרון נמצא שם. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. ארגון העובדים הסוציאליים. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> תודה רבה. אני מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו כאן. כשמדובר בעולם של משאבים מוגבלים, שבהם לבני נוער אין מקום במעונות נעולים, וזה מתחיל עוד הרבה לפני כן, המשאבים המוגבלים האלה הם לא גזירת שמיים. מי שמחליט על המשאבים המוגבלים – זו לא גזירה משמיים, זו החלטה, וכשמדינת ישראל מחליטה שעובדת סוציאלית אחת, עו"ס משפחה, תטפל ב-150 או 300 משפחות, וזה יכול להגיע ליותר מ-1,000 איש, אלה בתי אב, אי-אפשר לצפות שבסופו של דבר בני הנוער לא יגיעו למצבי סיכון וגם לעבריינות. בכך שאנחנו ממשיכים להעמיס על העובדות הסוציאליות – כשבני נוער צריכים להמתין, כל בן נוער שממתין, לא רק למעון נעול, גם לכל מסגרת, גם למועדונית, גם ילד שממתין למועדונית, והעובדות הסוציאליות בשטח צריכות לקבל החלטות בלתי אפשריות – האם להכניס את הילד שעבר התעללות בבית? או להכניס את הילד שההורים שלו הם אנשים עם מוגבלות? או באמת החלטות שאני לא מקנאה באף אחת שצריכה לקבל אותן – זה מתחיל משם. ואנחנו לא צריכים להתייחס למשאבים המוגבלים כעל גזירה משמיים, אנחנו צריכים להכניס כמה שיותר משאבים לשירותים החברתיים, לתוכניות מניעה, להגדלת התקנים של העובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש משאבים. ממה שהבנתי, זה גם – ויש תקנים, אבל אין עובדים. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> המשאבים הם מוגבלים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לרה. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> אני יושבת-ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אימא לגנית, שנרצחה לפני 30 שנה. אנחנו כמובן הרוסים לחלוטין, עד היסוד, מהסבל הרב של המשפחה של ימנו זלקה. חלק מאיתנו ביקרו את המשפחה, גם את המשפחה בבאר שבע, והזדעזענו מלשמוע את הפרטים של כתב האישום. אבל קודם כול, אני רוצה גם להתייחס לכך שאין ספק שהבסיס צריך להיות חינוך. גם נרתמנו להסברה בקרב בני נוער, במסגרת תוכנית המשטרה, מיל"ה, ואנחנו מציעים את השירותים שלנו גם לכל מנהלי בתי הספר. אם משפחה כמונו תבוא לשיעורים עם התלמידים, ותספר איזה הרס נגרם למשפחה מהאלימות והרצח, אז יכול להיות שמשהו יזוז אצלם בנפש, במוח, והם ימנעו להרים סכין בפעם אחרת. אני גם רוצה להתייחס לכך שקיים חוק – איסור החזקת סכין, ואני פונה לנציג המשטרה שנמצא כאן איתנו, והייתי רוצה לקבל נתונים, האם החוק הזה אי פעם נאכף? כמה הוא נאכף? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סכין זה כלי נשק לכל דבר ועניין, ברור. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> כי זה ממש הפך לסטטוס אצל בני נוער להסתובב עם סכין, כמו שנאמר כאן. בשנת 2000 ומשהו, אני לא זוכרת בדיוק איזה, היה מקרה רצח, שהיה אז הריגה, של נער שרצח חבר שלו בתוך בית הספר, ולא ירחק היום שזה יגיע למעשים קטלניים גם בין כותלי בתי הספר. אז צריך באמת לחשוב, החינוך זה דבר מאוד חשוב אבל הוא לא - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תעבירו את זה גם במשרד החינוך. יש בארצות הברית, בכניסה – הרי יש שומר בכל בית ספר, שהוא פשוט מחטט, פותח, לראות אם יש סכין, חד משמעית, או מגנומטר. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> מגנומטר, כמה שזה מצער. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איפה שהיו בעיות וזה מועד לפורענות, אפשר לשים בכניסה, ואז מזעיקים את המשטרה, ומייד – אני לא רואה שום סיבה להסתובב עם סכין, אבל אם ילד מסתובב, סימן שיש לו מטרה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> צריך להחרים לו את הסכין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק להחרים? צריך להעניש אותו. לרה, תודה. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> רק שנייה אחת, בהתייחסות לכתב האישום, היה צריך באמת לקחת בחשבון שהרצח בוצע בצוותא, וזה מחמיר את העבירה, ויש לקחת את זה בחשבון בהגשת כתב האישום וגם בשפיטה שתהיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה חשובה, נכון. כן, אלייך. << אורח >> ל': << אורח >> אני אימא לילד שלומד בכיתה ג', אגיד עוד פעם, בכיתה ג', בבית ספר דרויאנוב בתל אביב. מי שלא מכיר, בית ספר שנמצא בין פלורנטין לנווה צדק, לנגה, לא תגידו בשכונת פשע. ביום רביעי התנפלו עליו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא לצלם אותה, אסור לצלם אותה. << אורח >> ל': << אורח >> זה בסדר, לא נורא. התנפלו עליו ילדים בכיתה, ומול מורה, מורה לשחמט, היכו אותו, הוא אמר: אימא, הייתי על ארבע, ולא שש. ומשכו לו בשיער, והרביצו לו, והוא ניסה לקחת כיסא להגנתו, והמנהלת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דיברו איתך אתמול אחר הצוהריים, וביקשו שלא תזכירי פרטים, כי אסור לנו בוועדה להזכיר פרטים. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> ביקשתי ממך לא להזכיר פרטים. דיברנו אתמול אחר הצוהריים. << אורח >> ל': << אורח >> אה, סליחה. אבל אמרת שאפשר בית ספר. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בית הספר לא פה כדי להגן על עצמו. << אורח >> ל': << אורח >> אוקיי, לא משנה, בית ספר בדרום העיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אין לנו תגובה מבית הספר, ולכן אנחנו לא יכולים להמשיך את זה. << אורח >> ל': << אורח >> אין בעיה. רק אספר שזה קורה כבר בכיתות ג'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. << אורח >> ל': << אורח >> רק עוד משפט אחד, פנינו למשרד החינוך - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו לא יכולים להמשיך, לא, דיברת על בית ספר, אי-אפשר לדבר עכשיו על מקרה ספציפי. דיברת על זה שאלה ילדים בכיתה ג', מאה אחוז. << אורח >> ל': << אורח >> אוקיי, רק שמשרד החינוך יקצר את זמן התגובה להורים על תלונות כאלה, מ-45 יום לשבועיים, כי משרד החינוך אמר לנו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה נכונה, והיא כתובה בפרוטוקול. << אורח >> ל': << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אגיד ממש קצר, אני קורא כתבה בערוץ 14: רצח ימנו בנימין זלקה, כתבי אישום הוגשו נגד 16 מעורבים, מדוע הסנגורים מרוצים? יש כתבה שלמה שהסנגורים – מי שלא מכיר, יש להם סוללה של עורכי דין, לאותם עבריינים ומשפחות של עבריינים, את זלקה אין מי שמייצג, זו משפחה מקסימה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש. << אורח >> שי גליק: << אורח >> יש עורכי דין מתנדבים, נכון, אבל להם יש עורכי דין יקרים. העבריינים, אני לא רוצה להגיד "מחבלים", אבל העבריינים האלה מרוצים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני קוראת להם "מחבלים", מי שהצליח לרצוח. << אורח >> שי גליק: << אורח >> העבריינים האלה מרוצים. אתמול פניתי לפרקליט המדינה, בבקשה לשנות את כתב האישום. היו כבר מקרים שכן שינו את כתב האישום. אתם לא מבינים כמה משמעות יש לזה שמגישים את זה באדישות, ולא בכוונה תחילה, צריך להחמיר את הענישה. אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת; היה ריאיון עם ראש העיר פתח תקווה, רמי גרינברג, והוא אמר: יש היום קבוצות של עבריינים, לא הרבה, אבל הם עבריינים בני עבריינים, וצריך לטפל בהם ביד של עבריינים, כמו שקטי אמרה, מחבלים, אלה לא ילדי טובים, צריך לטפל בהם במאה אחוז. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ממש משפט. אנחנו מצטערים, אנחנו צריכים לנעול, משפט ואנחנו ממשיכים. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> זה דיון שני, אבל בסדר. רק אגיד שזה דיון מאוד חשוב, ואלפי אנשים – אני מאוד מוכרת ברשתות החברתיות, דיברתי גם איתך, יושבת-הראש, הסרטון שלי מדברת על המקרה הגיע ליותר ממיליון צפיות ברשתות החברתיות, בגלל כמה שזה נהיה תיק כותרת שמלמד אותנו לאיזה מצב הגענו. ולמה הוועדה הזאת חשובה? כי אנחנו רואים את אוזלת היד של כל מיני גופים וארגונים, והתחושה היא שכל אחד מתנער מאחריות. הרבה מאוד אנשים, אגב, חיכו לדיון הזה, עדכנתי אנשים שיש את הדיון הזה. אתמול הקראנו בשידור בלייב בטיקטוק את כתב האישום המזעזע, ואנשים צריכים להתחיל לקחת אחריות. שמעתי פה את הפרקליטות, אין לי שום דבר נגד הפרקליטות, אני עורכת דין בעצמי, אבל אי-אפשר להתנער מאחריות ולהפיל את הכול על המחוקק. החוק מאפשר לנו לתת ענישה מחמירה, והכול תלוי בשיקול הדעת, גם של הפרקליטים, גם של הסנגורים וגם של השופטים, שבסופו של דבר מחליטים. אני רוצה להגיד עוד משהו, אנחנו חייבים להסתכל על שני דברים מרכזיים פה: הדבר הראשון, נער לא נולד נער, הוא נולד ילד, והאלימות שאנחנו רואים היום אצל בני הנוער היא כתוצאה ממה שהם למדו בילדות שלהם, ופה אנחנו חייבים להתערב. ומבחינת המערכת, לגופי החינוך, בין אם אלה מורים, בין אם אלה מדריכים, אין להם את הכלים היום להתמודד עם התסכול. אנחנו צריכים להכניס את היד פנימה ולראות איך אנחנו עוזרים גם למורים, גם למחנכים, גם למדריכים וגם להורים, שהרבה מהם, הרבה מאוד מהם מתוסכלים ממה שקורה. חייבים לעשות הדרכות הורים. מה שמשגע אותי זה שקוראים לאיזשהן אספות הורים, מדברים שעה על מה שעשו בבית הספר, וזהו – לא, לעשות הדרכות הורים בתוך בית הספר כמנגנון שהוא חובה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אומרת את זה כל הזמן. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> ועוד משהו אני רוצה להגיד, המקרים הללו של הילדים הם תמונת מראה למצב של ההורים. ההורים כל כך עסוקים, וגם, היושבת-ראש, התייחסת לזה לדעתי בדיון הקודם, ההורים כל כך מתוסכלים מהמצב, מהמצב הכלכלי, הם בעבודה, הם בכל מיני עיסוקים, ולכן אין להם את הזמן ואת הפנאי הרגשי אפילו לחנך את הילדים שלהם. מה אנחנו עושים במקרה הזה? אני רוצה להציע מוקד חירום להורים מתוסכלים על התנהגות של ילדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש מוקד חירום כזה, הוא במשרד החינוך, 6312*. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי תפרסמו את זה בפריים טיים, לפני החדשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק, 6312*, חובה. אני מבקשת לסיים את הדיון בהחלטות הוועדה. שתי הוועדות קובעות שאלימות בקרב ילדים, בני נוער, היא משבר לאומי. הוועדות קובעות שטיפול בנושא מחייב שילוב ידיים של כלל הרשויות ובניית תוכנית לאומית כוללת, מגובה בהחלטת ממשלה ומלווה בתקציבים ותקנים. על התוכנית לכלול את כלל ההיבטים: חיזוק ופיתוח מענים בתחומי המניעה; איתור טיפול; אכיפה ושיקום; ושיתוף פעולה של המשרדים: חינוך, משפטים, רווחה וביטחון חברתי, עלייה וקליטה, יחידות משטרת ישראל, הרשות לשיקום האסיר, שירות בתי הסוהר, והייתי מוסיפה גם את משרד הבריאות, יש פה בעיה של בריאות הנפש, וכן גופים אזרחיים. הרשות לביטחון קהילתי – הוועדות רשמו לפניהן שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי לקחה על עצמה לתכלל את הפעילות של כלל המשרדים בתחום. הוועדה מבקשת לקבל את התוכנית האמורה ואת סדר התעדוף של הסעיפים שהוצגו בוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:48. << סיום >>