פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 957 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ו (08 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: אורי רוזנגרטן – אגף החשב הכללי, משרד האוצר נועם וטורי – אגף החשב הכללי, משרד האוצר עדיאל רונן – רו"ח, רשות החברות הממשלתיות ערן יונדלר – מנהל כספים, נצר השרון רונית בן אדיבה – תפעול ומשאבים, נצר השרון אברהם רווח – ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום שני, כ"ג סיוון התשפ"ו, 8 ביוני 2026. הצעת השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. בבקשה, במה עסקינן? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> שמי רונית בן אדיבה, עד לא מזמן – ממש עד השבוע האחרון מנכ"לית בפועל של חברת נצר השרון, והחל משבוע זה חזרתי לתפקידי המקורי כסמנכ"לית טיפול ומשאבים. בגלל שהרכב הוועדה קצת שונה ממה שאנחנו מכירים, אני טיפה אסביר מי זאת נצר השרון. נצר השרון היא חברה ממשלתית ביטחונית. היא נוצרה כתוצאה למעשה מהפרטת התעש, התעשייה הצבאית לישראל בעם. פיצלו את החברה לשתי חברות לצורך הפרטת החברה, ולמעשה הקימו חברה ממשלתית חדשה בשם תעש מערכות. את כל מה שהיה בר הפרטה העבירו לאותה חברה, לרבות פעילות עסקית, עובדים, נכסים, התחייבויות, ואותה לימים מכרו לאלביט. נותרנו אנחנו נצר השרון, כאשר היינו צריכים לשנות את השם שלנו - ולמעשה הקמנו חברה ממשלתית חדשה שהח"פ שלה הוא של תעש. זה אותו ח"פ של התעש הקודמת, כאשר עיקר התפקיד שלנו זה לטפל בכל הזיהומים שנוצרו כתוצאה מפעילותה של תעש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם אחראים על זה ברמת השרון שם וכל הדברים? << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> גם ברמת השרון. אנחנו למעשה אחראים על כל החקר, שיקום, קרקעות, מים והריסת מבנים מזוהמים, וכל אתרי תעש הפעילים, שזה מקריית שמונה בצפון, עובר לרמת השרון במרכז, וממשיך עד רמת בקע בדרום. אנחנו חברה מתוקצבת 100% על ידי המדינה. התקציב שלנו הוא תקציב שמתחלק לתקציב שוטף ולתקציב של פרויקטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך מי אתם מתוקצבים? << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> במקרה הזה זה דרך האוצר. אסביר את זה. התקציב השוטף דרך האוצר. תקציב הפרויקטים, יש הסכם בין משרדי שנחתם בשנת 2015 שבו אנחנו, למעשה זה ההסכם שעליו אנחנו מתקיימים. הוא בסך 153.5 מיליון שקלים. אושר פה בוועדת הכספים, ושם מוגדר לנו בדיוק מה הפרויקטים, בגין מה התקציב הזה מיועד, לאיזה פרויקטים ולוחות זמנים וסדרי עדיפויות בביצוע הפרויקטים. התקציב הזה הוא לא נותן מענה לכל הפרויקטים שהחברה צריכה לבצע, אבל זה תקציב ראשוני נקרא לזה ככה, ועל זה אנחנו עדיין מממשים את התקציב הזה, תקציב הפרויקטים, ובמקביל, מאחר ואנחנו חברה ממשלתית ולא מקבלים דמי ניהול ואין לנו ממה לחיות, אז התקורות שלנו ממומנות על ידי התקציב השוטף, והתקציב השוטף הזה, אנחנו אמורים להגיע לוועדת הכספים של הכנסת. מאחר שאנחנו לא נחשבים כזרוע ביצוע של אחד ממשרדי הממשלה, וגם אין לנו פטור ממכרז, ולכן כל ההשקעה של בעלי המניות, של המדינה בחברה הוא בדרך של השקעה בהון מניות, והשקעה בהון מניות על פי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת, ולכן אנחנו כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתם בעצם פה כדי להציג את התקציב שלכם. << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> להציג את התקציב ולאשר את ההשקעה שבתקציב השוטף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שאת נכנסת לתוך התקציב הבנתי שיש פה אב שכול שרוצה לדבר. בבקשה, אדונ. << דובר >> אברהם רווח: << דובר >> בוקר טוב. אני אביו של רב סרן דביר ציון רווח. אני חורג מה מהנושא של הדיון. אני מגיע לכאן לוועדת הכספים, כבר כמה פעמים, כבר שנה כבר שלמה שאני מבקש סעיף 46 לעמותה שהוקמה בצוואה הזו של הבן, מטפלת בהלומי קרב, ואני שנה רודף אחרי כולם. עמותות אחרות קיבלו חצי שנה זמני, אנשים קיבלו כל מיני, קיבלו סעיף 46 בנוהל מקוצר בעקבות המלחמה, ורק אני שנה רודף אחרי כולם, ואני לא רואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגיד לך שני דברים. דבר ראשון, אני תכף אתן לך את מספר הטלפון שלי, ותעביר לי בבקשה בוואטסאפ את הבקשה, ואני אישית אעביר אותה לרשות המיסים. אני רק אומר לך, שאנחנו כבר כמה חודשים לא מאשרים בכלל סעיפי 46, מכיוון שעל פי הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, יש עצירה של כל הנושא של אישור סעיף 46 לעמותות, עד שהייעוץ המשפטי לא יבנה איזשהו נוהל חדש שאמור לעגן בתוכו את כל הסנקציות שהייעוץ המשפטי רוצה להטיל על הציבור החרדי, ולכן כרגע הם נתנו ברקס לכל העמותות ללא יוצא מן הכלל. כבר כמה חודשים הכל הכל תקוע. העמותות שהיו פה מרשות המיסים נמשכו חזרה על ידם, וכרגע אנחנו מנועים מלדון, עד שהייעוץ המשפטי יאשר, ולכן בינתיים מה שאני כן יכול לעשות, אם תעביר לי את הפרטים, אני אעביר את זה לרשות המיסים, ואני אשתדל לדחוף כמה שיותר מהר כדי שזה יגיע עם הקובץ הראשון של העמותות. אתה עכשיו מדבר איתי פעם ראשונה, אני לא שמעתי אותך קודם. איתי אף פעם לא דיברת, אז תבוא אחר כך או תכף, אני אתן לך את מספר הטלפון שלי, ותעביר לי את כל הדברים. תודה. בבקשה. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> מבקשים לאשר תקציב לשנת 25' ולשנת 26' בסך של 8 מיליון שקלים, ואני מבקשת מערן יונדלר, שהוא מנהל הכספים של החברה, לפרט את סעיפי התקציב. << אורח >> ערן יונדלר: << אורח >> בוקר טוב, לגבי הנושא של התקציב השוטף, מרכיבי התקציב השוטף, בהתאם לבקשה שאנחנו הגשנו, הם בעיקרון מונים שכר עבודה, שזה כולל בעצם העובדים בשכר עבודה שעובדים בחברה, יועצים ונותני שירותים. אנחנו חברה שהתקן שלה הוא עשרה עובדים, אבל מאוישים כרגע כ-5-6 משרות. אנחנו נעזרים המון ביועצים ונותני שירותים במיקור חוץ, שהם אמורים לתת לנו את אותם שירותים שהעובדים החסרים לא נותנים לנו. ארנונה, מיסי ארנונה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה עובדים ישירים יש בחברה? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> אנחנו בתקן 10 עובדים, כרגע אנחנו 7. << אורח >> ערן יונדלר: << אורח >> בעיקרון מיסי ארנונה, אנחנו משלמים ארנונה על כל השטחים של תעש שאנחנו נמצאים, שירותי מחשוב, שכר דירה. אנחנו מקבלים שירותים מתעש מערכות, אנחנו נמצאים בתוך המתחם של תעש מערכות, אז אנחנו מקבלים הרבה מאוד שירותים מתעש - שירותי שמירה, שירותי אבטחה, שירותים בעיקרון ניקיון. כל הדברים האלה, מקבלים מתעש גם שכר דירה ודברים כאלה, ובעצם אנחנו משלמים להם עבור כל השירותים, וכל הדברים בעצם האחרים – תקורות- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה התקציב השוטף. << דובר_המשך >> ערן יונדלר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והפרויקטים? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> זה תקציב שאמרתי לך, הוא מתבסס על ההסכם הבין-משרדי. ההסכם הזה הוא הסכם שנתן לנו למעשה תקציב לפעילות. רוב התקציב, מתוך 153.5 מיליון שקלים, 124 מיליון שקלים הוא לטובת תעש השרון, ששם אנחנו, 100 מיליון שקלים , אנחנו פועלים וכמעט מבצעים את מלוא התקציב הזה, מה שנקרא פינוי פסולות ממחפורות - יש לנו מחפורות שהוטמנו שם בעבר חומרים מסוכנים, ועכשיו אנחנו עובדים במחפורות שהוטמנו בהם נפלים, אנחנו צריכים פשוט לפנות את זה, אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרלפ"ם, הרשות לפינוי מוקשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מפנים נפלים? לא מפוצצים את זה? מפנים את זה? << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> קודם כול צריך למצוא. הם הולכים עם מגנומטר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שמצאו עכשיו שמרכזים נפלים, לא משמידים את זה? << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> בודקים האם זה אינרטי או שבאמת יש בהם חומרי נפץ שהם מסוכנים, ומה שהם מוצאים שלא אינרטי, שיש בזה עדיין חומרי נפץ, אז הם פשוט מפוצצים את זה. הם לא מפוצצים את זה באתר שלנו. הם פשוט לוקחים את זה, ואחר כך יוצאים עם זה החוצה ומפוצצים. אנחנו ממש לקראת סיום ביצוע העבודות של הרלפ"ם ביולי, ככל הנראה, ביולי, בעוד חודש, בסוף החודש הבא. יסיימו לזכות לנו את כל השטח מנפלים, ואז נצר השרון ממשיכה את תפקידה. אנחנו הולכים לעשות שם חקירות קרקע. כרגע בשלב הזה כל מה שמוציאים מהקרקע, אנחנו מסננים ומוציאים את כל האסבסט, ואז אנחנו צריכים לשקם את הקרקע. רוב הקרקע שם היא מזוהמת בחומרי נפץ, ואנחנו צריכים כרגע גם למצוא טכנולוגיות, שייתנו לנו את המענה לשיקום חומרי נפץ, כי אין טכנולוגיות כאלה בארץ, ועכשיו אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות האלה. ככל הנראה, ממש לאחרונה, אנחנו ממש בסוף פיילוט לביצוע שיקום קרקע בטכנולוגיה של שטיפת קרקעות, וככל הנראה הפיילוט הזה מצליח, אז כנראה פרצנו דרך משמעותית למציאה לפחות כרגע של טכנולוגיה אחת לטיפול בקרקע הזאת. מדובר על כמויות מאוד מאוד גדולות של קרקע. אז בפרויקט הזה אנחנו ממש לקראת סיומו, ומבחינתנו, את התקציב של ה-100 מיליון שקל, ככל הנראה, אנחנו נסיים לרבות השיקום של הקרקע, במחצית הראשונה של 2027. כל שאר הפרויקטים, שזה חקר קרקע באתרים השונים של תעש ברמת בקע ובקריית שמונה ובנוף הגליל ובנוף ים ובכל המקומות האלה, שאנחנו אמורים לבצע את חקירת הקרקע, אנחנו מאוד מאוד מתקדמים. בחלקם סיימנו את החקירה ואנחנו מתחילים אוטוטו שיקום, כך שבסך הכול מתוך התקציב שדיברנו על ה-153.5 מיליון שקלים, אחוז הביצוע שלנו, נכון להיום, הוא כ-87%, וככל הנראה, עד סוף השנה הזאת אנחנו מממשים את מלוא התקציב של הפרויקטים, רובם ככולם, ואנחנו כרגע פועלים להשגת תקציבים נוספים בהמשך העבודה שלנו, קרי כל הנושא של שיקום הקרקע ובעיקר בית תעש השרון, שזה תקציבים מאוד מאוד גדולים שלגבי זה עדיין אין לנו תקציב, וכל זה של הריסת מבנים מזוהמים. רק בתעש השרון, כל תעש השרון 6,000 דונם. אני מדברת איתך על שטח רק של 1,200 דונם. אנחנו מדברים על 343 מבנים שצריך להרוס אותם, ובחלקם חלקם הגדול הוא מזוהם בחומרים מסוכנים וגם בחומרי נפץ, ואנחנו כתבנו את התורה של איך בדיוק מטפלים בהריסה של מבנים, בטיפול של ציוד ומבנים כגון מה שיש לנו, וכרגע אנחנו ממתינים לקבלת התקציב. התקציב אמור להגיע מרמ"י, גם התקציב של הריסת המבנים וגם התקציב של שיקום הקרקע. מדובר פה על תקציבים ממש גדולים, וזה הגיע גם להיקפים של מיליארד ומעלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואת כל זה אתם צפויים לנהל עם עשרת העובדים? << דובר_המשך >> רונית בן אדיבה: << דובר_המשך >> כן. זה היה הרעיון, להקים חברה קטנה, מקצועית, שהיא חברה מנהלת, ואת כל השירותים הנדרשים, אנחנו עושים בעיקר על ידי קבלני מכרזים, קבלני ביצוע, יועצים. הרוב, כן, זה במיקור חוץ. עוד דבר אחד שאנחנו ממש ממש מתקדמים, שאנחנו עושים בימים אלה, אנחנו אמורים להקים - יש זיהום של מים במתקן בגבעון. רוב המים שם מזוהמים בפרחלורט. אנחנו יצאנו למכרז בינלאומי בשיטת ה-BOT להקמת מתקן לתכנון, במכרז, לתכנון, הקמה ותפעול במשך של 25 שנה של מתקן לטיפול במי התהום. אנחנו קיבלנו את התקציב כבר מהאוצר. יש הסכם מימון והכול מסודר בעניין הזה. אנחנו יצאנו למכרז, כבר יש מתמודדים שהגישו הצעות, ואנחנו עכשיו בשלב של בחינת ההצעות, וממש לקראת, אני מאמינה שתוך חודש-חודשיים אנחנו נכריז על זוכה, וגם הפרויקט הזה מאוד מאוד מתקדם, וזה תקציב נפרד. הוא לא כלול ב-135.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אימאן, את תתנגדי פה? צריך לדעת האם להביא מישהו ממקום אחר או לא. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אימנע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> שני דברים שעלו מדיונים קודמים ברשותכם. הבנתי שיש לך חברה, לפחות מהפרוטוקול של הדיון הקודם, שיש לחברה שני דירקטורים, שהמינימום בתקנון קובע שלושה. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> מאז התקדמנו ויש לנו כבר 3 דירקטורים. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> מעולה. אם תוכלו בבקשה להסביר מה המשמעות שעכשיו ביוני 2026 אנחנו מאשרים תקציב לבעצם השלמה ל-25' ול-26'. איך עד עכשיו התנהלתם? << אורח >> ערן יונדלר: << אורח >> אסביר. לחברה היו בעיקרון עודפי מזומנים, עודפים משנים קודמות, מתקציבים של השנים הקודמות, כולל החזרי מע"מ שהחברה קיבלה מרשויות המע"מ בגין כל פעילות שהיא עשתה בעבר, עוד מתקופת תעש, קיבלה רולינג וקיבלה החזרי מע"מ ובעצם התממנו במהלך השנה דרך בעצם עודפי המזומנים ודרך החשבונות של המע"מ. אז גם כמו שאמרנו חיכינו גם לקוורום שיתמלא קוורום ויהיה דירקטוריון, והצגנו שם את התקציב ואישרנו אותו וכל הדברים, ורשות החברות וכל הדברים בעצם הגשנו עכשיו את התקציבים ל-25' ול-26', כדי שנוכל להתנהל הלאה אחרי שבעצם אנחנו מימשנו את העודפים משנים קודמות וגם את כל הנושא של החזרי מע"מ, חלק מהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. נצביע על הצעת השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר פה אחד. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>