חומר רקע

סיוע לבעלי עסקים שרכושם נפגע כתוצאה מגביית דמי חסות הצעה להחלטת מ תל יטים, לצורך שיפור ההרתעה ומיצוי הדין ‎DY‏ מבצעי עבירת גביית דמי חסות (להלן - פרוטקשן) על- ידי עידוד הגשת תלונות במשטרה והרחבת בסיס המידע התקלרתל והמודיעיני, לצורך צמצוס התופעה ממנה סובלים בעלי עסקים רבים בישראל, ולצורך מתן סיוע לבעלי עסקים מבוטחיס שרכושם נפגע באופן ישיר כתוצאה מתופעה זו ואשר אינם וּכאים לפיצוי ‎OPN‏ מצד חברת הביטוח, ‎MAP?‏ כדלקמן: a לרשוס את הודעת שר האוצר כי בכוונתו לפרסם נוהל למתווח זמני )10199( למתן פיצוי למי שרכוש העסק שלו או הבית בבעלותו ניווק באופן ‎Pw‏ בשל עבירת פרוטקשן (להלן -- תנוהל), על בסייס עקרונות אלה: א. נגרס נזק ‎pw‏ לרכוש בעל העסק של הנפגע או לבית בבעלותו בשל היותו קורבן פרוטקשן; ב. | הנפגע הגיש תלונה במשטרה בשל עבירת הפרוטקשן ובשל חנזק ‎“pwn‏ לרכוש שנגרס לו, ‎ON‏ נגרם, ואינו זכאי לקבל מחברת הביטוח פיצוי על נזּק מסוג האמור בסעיף א; ‎yon‏ הפיצוי ‎SAID‏ ויבוצע על-ידי מנהל קרן חפיצויים ברשות המיסים לאחר ‎DYNA‏ עמידה בתנאים האמורים ובתנאי זכאות )09901 שייקבעו בנוהל, ועבור תיקון ‎PID‏ שנגרס בפועל; ‏ד. תקופת הפיילוט לא תעלה על חצי שנה, ובתוס הפיילוט תיבחן אפקטיביות ‎ANNAN‏ ‏בנוהל יקבעו תקופת הפיילוט, תנאי הזכאות המלאים ואופן הוכתת העמידה בחם, מדדי הצלחה, וכל תנאי רלוונטי אחר. ‏בתוך פרק הצמן שיקבע בנוהל ממועד חתלונה, המשטרה תדוות למנהל קרן הפיצוליס ברשות המיטים את חמידע הנדרש למנהל קרן הפיצויים לשם בחינת עמידה ‎MINA‏ הזכאות וכל מידע נוסף שיידרש לבחינת אפקטיביות מתווה זה. בנוהל יקבעו ‎pa DMNA‏ הגופיס חוראות, בין היתר, המידע שידוות ומנגנון העברת המידע מהמשטרה לרשות המסים. יובהר כי המידע יועבר לרשות המסיס רק בהינתן הסכמתו של המתלונן, בכפוף לכל דין ובהתאס להנחיות הנוגעות להעברת מידע פלילי. ‏הנוהל יפורסם לקבלת הערות הציבור לתקופה של 14 ימלם. לעניין החלטה זו — ‎Pi: "PI"‏ שנגרס החל מיום תחילת הפיילוט כפי שייקבע בנוהל עד למועד סיומו ; ‏לצורך ‎OW?‏ החלטה זו להקצות בשנת 2026 סך של 30 מיליון ‎Nw‏ מתקציב רשות המיסים עבור פיצוי לבעלי עסקים שיימצאו וכאים. ‎1935 nov) דברי הסבר רקע בללי תופעת גביית דמי חסות חיא תופעה קשה ‎DY‏ פוטנציאל נוק כלכלי משמעותי. בדוח מבקר המדינה מאפריל 6 מופיע סקר של ‎JIN”‏ הקבלנים ‎OAM‏ במחוג תל אביב והמרכז'י ובו נמצא ש-87% מהקבלניס ‎YONI‏ ‏שילמו דמי ‎NON‏ כדי להתמודד עם התופעה, בשנת 2023 נכנס לתוקף תיקון ‎PIN?‏ העונשין, התשלייו-1977, שהגדיר את עבירת ‎ND‏ דמי חסות וקבע בגינה עונש מאסר כבד (להלן - פרוטקשן). מאחר ‎TIT)‏ מרכצית לצמצם את תופעת הפרוטקשן היא הרתעת העבריינים, יש להגביר את הסיכוי לאתר ‎DMN‏ ולמצות עמם את הדין, תוך תיווק יכולות החקירה והאכיפה של רשויות האכיפה, ‎NANI‏ בסיס המידע החקירתל והמודיעיני, קידום תקירות כלכליות ואיתור רכוש בר חילוט בקשר לעבירות גביית דמי חסות ולעבירות נלוות לפי חוק איסור הלבנת הון, התשייס-2000. לטובת העניין יש חשיבות רבה בהגדלת מספר התלונות במשטרה תוך מסירת מידע על החשודים בביצוע העבירה ושיתוף פעולה ‎OY‏ רשויות האכיפה מצד בעלי עסקים שרכושם נפגע באופן ישיר כתוצאח מגביית דמי חסות. ואולס כיוס, מעטים בעלי העסקים אשר מתלונניס ‎pa‏ היתר לאור הסיכוניס הכרוכיס בתלונה ובהם פגיעה ברכוש העסק בבעלותם או לבית בבעלותם, שמועצמים כאשר ‎AYR NAN NAN‏ מכסה נזקי רכוש אלה. לפיכך, מוצע ‎DW‏ מתווה זּמני (פיילוט) למתן פיצוי למי שרכוש העסק שלו, או ביתו, ‎PV)‏ בשלת עבירת גביית דמי חסות (פרוטקשן). מטרת חפיילוט ‎NON‏ מתן פיצוי בגין נזקים ישיריס שנגרמו לרכוש של קורבנות פרוטקשן המתלוננים במשטרה, כאשר הפוליסה של הקורבן ‎AYN‏ מכסה ‎At PI)‏ לצורך שיפור ההרתעה ומיצוי הדין עס מבצעי הפרוטקשן במטרה להביא ‎DISS?‏ התופעה. לאור מורכבות הנושא, מוצע כי הפיצוי יינתן במסגרת של פיילוט, על מנת שניתן יהיח לבתון את השפעתו על צמצום התופעה וצמצום הנזקים. העקרונות על בסיסס תינתן אכאות לפיצוי מבטאים את הצורך בצמצוס התופעה, ‎NN‏ באמצעות עידוד הגשת תלונות, וכן את הצורך שפיצוי ינתן רק כתוצאה מכשל שוק שהוביל לכך שהנזק בשל נזקי הפרוטקשן לא חיה מכוסה ‎NANI‏ ביטות. נתונים כלבליים והשפעה על ‎PWN‏ המדינה כמפורט בהתלטה. תקציב לצורך ‎Ow»‏ החלטה גו להקצות בשנת 2026 סך של 30 מיליון ‎nw‏ מתקציב רשות המיסים עבור פיצוי לבעלי עסקים שיימצאו זכאיסם. השפעת ההצעה על מצבת כח האדם 4-1 ee אין. עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם השר לביטתון לאומי - תומך. שר המשפטים - תומך. החלטות קודמות של הממשלה בנושא אין. עמדת היועץ המשפטי של המשרד ‎Ot)‏ ההצעת PN? ‏ההצעה, או מי שהוסמך מטעמו, מצורפת‎ OY ‏המשפטי של המשרד‎ YPN ‏דעתו של‎ ANN ‏סיווגים‎ סיווג ראשי: ביצועית תחוסם ‎Nd wa‏ עיקרי: ‎MAN‏ וכלכלה מגיש: שר האוצר >47 בתמוז התשפ'יו 8 ביוני 2026 חוות דעת משפטית הנלווית להצעת החלטה לממשלה ולוועדות השרים חוות דעת משפטית הנלווית להצעת הלטה ‎EE?‏ ‏נושא הצעת ההחלטה: סיוע לבעלי עסקיס שרכושס נפגע כתוצאה מגביית דמי חסות. תמצית ההצעה בהתייחס ‎MON?‏ המשבטיים : מוצע לרשוס את הודעת שר האוצר כי בכוונתו לפרסס נוהל למתווה זמני (פיילוט) למתן פיצוי למי שרכוש העסק שלו או הבית בבעלותו ‎PI?‏ באופן ישיר בשל היותו קורבן של עבירה פלילית של גביית ‎wT‏ חסות (פרוטקשן). החלטת הממשלה ‎AND‏ את העקרונות למתן פיצוי כאמור, יעוגנו התנאים המלאים ‎MND‏ לקבלת פיצוי בנוהל מפורט שיפורסם בהמשך, לאחר קבלת הערות הציבור לגביו. קשיים משפטייס, ככל שישנם, ודרכי פתרונס : מוצע כי הפיצוי ישולם כמענק מינהלי לפי החלטת ממשלה מכוח סמכותה השיורית של הממשלה שקבועה בסעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה. סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ייהממשלה מוסמכת לעשות ‎OWA‏ המדינה, בבפוף לבל דין, בל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת'י. הוראה זו טומנת ‎NINA‏ שתי הגבלות להפעלת הסמכות השיורית של הממשלה — הראשונה, הפעלת הסמכות ”91992 לכל ‎"PT‏ והשנייה, הפעלת הסמכות רק מקום שבו ‎PN‏ חקיקה שמסדירה את אותו נושא או שהחקיקה שמסדירה את אותו נושא אינה יוצרת הסדר שלילי שמונע את הפעלתה. על כן, עולה השאלה בענייננו האם ניתן להתבסס על סמכותה השיורית של הממשלה על מנת לעגן את מתן הפיצוי, או שיש צורך בהסדר ראשוני. כלל ההסדריס הראשונייס נדון בהלכה הפסוקה במספר פסקי דין. כפי שציין כבי המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין (כתוארו דאז) בפסק ‎WT‏ בדעת ‎VIN‏ בבגייצ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל ני ראש ממשלת ישראל ‎ODT)‏ בנבו) ‎yond)‏ — עניין מתווה הגז), ייהכלל בדבר הסדרים ראשוניים ‎NID‏ בעצמו ‎PTY”‏ בגדר הסדר ‎NWN‏ (זמיר א, בעמ' 215). ההבחנה בין הסדר ראשוני להסדר משני אינה חפה מקשיים, ומידת הפירוט הנדרשת מן ההסדר הראשוני אינה ברורה ותלויה בנסיבות המקרה.". בבגייצ 3267/97 רובינשטיין ני שר הביטחון, פייד נב (5), 481, ‎yap‏ כבי הנשיא ברק (כתוארו ‎ANT‏ כי תורת ההסדרים הראשוניים הולמת ‎O29"‏ מיוחדים במינם ‎Dann‏ הכרעה עקדונית בשאלת יסוד המפלגת את החברה הישראלית'י. עוד ראו פסק דינה של כבי השופטת מרים נאור (כתוארה ‎NT‏ בדעת ‎PM?‏ בבגיצ 72 ראש עלריית טבריה נ' היועץ המשפטי לממשלה )00719 בנבו). כלל ההסדרים הראשוניים מבוסס על ‎ow‏ טעמים: להגן ככל הניתן על חירויות הפרט וקביעת גבולות סמכותה של הרשות המבצעת ביחסיה ‎oy‏ הרשות המחוקקת. ‎IND‏ למשל: סעיף 35 לפסק דינו של כבי המשנה לנשיא (כתוארו דאז) מישאל חשין ויל בבגייץ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ני ראש ממשלת ישראל, פייד סא (1) 1 (להלן -- עניין ועדת המעקב). בהתאס לכלל האמור הסמכת המינהל לחקיקת משנה או להוראת מינהל היא הסמכה לקביעתם של הסדריס ‎DWN‏ ועל הסדריס ראשוניים הקובעים את המדיניות הכללית ואת העקרונות המנחיס להיקבע בתוק של הכנסת. בהלכה הפסוקה נקבעו אמות מידה שונות לבחינת השאלה האם הסדר מהווה הסדר ראשוני או הסדר משני על רקע נסיבות קונקרטיות. כך, יש לשקול את מידת ההשפעה של ההסדר על הציבור, חיקף הפגיעה בזכויות הפרט הכרוכה בהסדר, להשלכות הכספיות שלו, לדחיפות שבה יש להסדיר את העניין, למידת המורכבות והידע המקצועי הנדרש, חשיבותו ומהותיותו של ההטדר וכן ‎DA‏ ‏לחיותו שנוי במחלוקת ציבורית. ראו למשל: ‎PRAY‏ ועדת המעקב, ופסקה ‎WP‏ לפסק דינו של כבי חמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין (כתוארו דאז) בעניין ‎DN ANNA‏ יצוין כי בכל הקשור להקצאת תקציבים בעניין ועדת המעקב ציין כבי המשנה לנשיא (כתוארו ‎(NT‏ ‏מישאל ‎Dt pwn‏ בסעיף 3 לפסק דינו כי '"כהנחת מוצא נוכל לומר, כי חלוקת כספים בידי הממשלה -- מכוח חוק התקציב, כמובן - מבלי שהכנסת נתנה דעתה ‎ADIN‏ חלוקה באורח מפורש ומפורט, פירושה אינו אלא זה, שהממשלה -- היא ולא הכנסת, קבעה ‎MUNA STON‏ לחלוקה. וביודענו כי הממשלה נעדרת סמכות היא לקבוע הסדרים ראשוניים אלא ‎ON‏ הוסמכה לדבר בחוק, נדע כי חלוקת כספים כזו אין היא בסמכותה גם ‎ON‏ נועדה היא למטרה ראויה. אלא שלא כך *היה בבל מקרה ומקרה, וכל מקרה ‎WIT?‏ לדיון משלו. כזאת נוכל לומר, ש''אם מעניק חוק התקציב סמכות לממשלה להוציא כך- וכך מיליארדי שקלים, בלא שיש בנמצא ‎PIN‏ ספציפי ומפורט הקובע תנאים וסייגים ומדיניות ספציפיים - קרא: בלא שנחקק חוק הקובע הסדרים ראשוניים - שקול המעשת לדלגציה של ‎mane‏ החקיקה מן הכנסת לממשלה. וכזאת לא ייכון במשטר דמוקרטי הבנוי על עקרון ביזור הסמכויות'י (פרשת שמעוני, בפיסקה 3 לחוות דעת')". יצויו לעניין זה כי ככלל, משרדי הממשלה מקצים מענקים מנהליים בהיקפים ניכריס ולקבוצות ‎Nd?‏ שונות, תלקם באופן ‎TN‏ פעמי וחלקם באופן מתמשך, בחיקפים העולים משמעותית על היקף הפיצוי המוצע כעת. בענייננו, ‎pR‏ מדובר בעניין מיוחד במינו המתליב הכרעה עקרונית בשאלות ‎NIM TO?‏ אינו כולל פגיעה בזכויות הפרט, וכי היקפו הכספי הכולל של ההסדר המוצע ‎NIN‏ בסכום נמוך יחסית, לפרק זמן תחוס וקצר, ולא מדובר במתן וכאות לפיצוי קבוע בהתקיים נסיבות מסוימות (בשונה למשל מהזכאות הקיימת מכוח ‎PIN‏ מס רכוש וקרן פיצויים, התשכייא-1961). כמו כן, מדובר בהסדר שבקידומו קיימת דחיפות מטוימת נוכת היקפה וחומרתה של בעיית הפרוטקשן כמפורט בדברי ההסבר להצעת ההחלטה. נוכח כל האמור, ‎PR‏ מדובר בהסדר ראשוני ועל כן ‎PN‏ מניעה לקדס את ההסדר המוצע שבמסגרתו ‎ym»‏ פיצוי כמענק מינהלי. בנוסף, מכל הטעמיט האמורים, ‎PR‏ מניעה לקדס את ההסדר כמוצע, כך שעקרונות ההסידר ‎wap»‏ במסגרת התלטת הממשלה, ופרטי ההסדר יפורסמו בהמשך בידי שר האוצר. במסגרת גיבוש הנוהל תקוים התייעצות עס כלל הגורמיס הרלוונטיים. עמדת היועצים המשפטייס של משרדים אחריס שהצעת ההחלטה נוגעת להם : היועצת המשפטית של משרד המשפטים -אין מניעה משפטית. היועצ המשפטי של המשרד לביטתון לאומי-- עד להפצת הצעת ‎NINN‏ זו, לא התקבלה עמדה. עמדת היועצ המשפטי של המשרד שהשר העומד בראשו מגיש את ההצעה: בכפוף לכל האמור לעיל, אין מניעה משפטית. דודי קופל, עוייד היועצ המשפטי, משרד האוצר שס תפקיד חתימה