חומר רקע - גורמים חיצוניים

בס"ד תמוז תשפ"ו; יוני 2026 השפעות כלכליות שליליות וכשלים מובנים ב רפורמת הכשרות של מתן כהנא נכתב ע"י עו"ד עמיחי פילבר, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת)( החוק המסדיראת רפורמתהכשרותשלמתןכהנאשנכנס לתוקףב1.1.2023 וברובוהמוחלט כלל לא יושם, כולל בתוכו רגולציה כבדה הנוגעת לכל אחד מהשותפים במערך הכשרות היינו בתיהעסק,משגיחיהכשרות,גופיהכשרותהפרטיים,המועצותהדתיות, המשרדלשירותידת והרבנות הראשית לישראל. מאחר ובדיוני הוועדה על החוק לא היתה כל התייחסות לסוגיות אלו, ומאחר והחוק לא יושם בפועלולאניתןלבחוןאתההשפעותהכלכליותשלהחוק–אתייחסבמסמךזהלמספרסוגיות שמסדיר החוק , ל כשל המבני שהן ולהשפעות הכלכליות שלהן. 1 . הקמת יחידת הממונה על הכשרות יישום רפורמת הכשרות המבוססת על העברת מערך ההשגחה מהמועצות הדתיות לגופי כשרות פרטיים מותנה בהקמת יחידה חדשה ברבנות הראשית בראשותה יעמוד "הממונה", יחידה זו תסדיר את כלל עבודת מערכת הכש רות. תפקידה של יחידה זו כולל: הסדרת ופיקוח על גופי כשרות פרטיים, הסדרה ופיקוחשל מועצות דתיותשיקבלואישורלמתןכשרות, רישוי משגיחים ופיקוח,אכיפה מינהלית על יישום החוק, הסדרה ופיקוחתקןשלושה רבנים, הסדרה ופיקוח הסדר יבוא נוסף ועוד. מדובר בקמת יחידה חדשה שתעסיק כ- 30 עובדים חדשים על כל משתמע מכך (שכר, ציוד,, רכבים, שטח עבודה וכו.)' להלן המבנה הארגוני של יחידת הממונה כפי שנגזר מתפקידיו על פי החוק: 2 . תחרות תחת הכותרת "תחרות" קובע החוק שאת הכשרות לבתי העסק יתנו גופי כשרות פרטיים, הנחת היסוד היא ש"תחרות מורידה מחירים" וזאת תוך התעלמות מוחלטת מכשלי השוק בתחום הכשרות. לאור זאת נבחן את השאלות: האם החוק בכלל יוצר תחרות? מהם העלויות הכל כליות שמטילה הרגולציה הכבדה על גופי הכשרות הפרטיים? ולאור זאת האם הפעלת גופי כשרות פרטיים אכן אפשרית ואם כן האם היא תוזיל את עלויות הכשרות? , נתייחס גם במספר מילים לאופי מוצר הכשרות והשפעתו על "התחרות." איזה תחרות מאפשר החוק? כאשר מדברים על "תחרות" בשוק הכשרות הכוונה היא בעיקר לדרישות כשרות שונות בתוך מנעד דרישות ההלכה, לזמן ההשגחה הנדרש בבית העסק וכדו', לא דומות הדרישות של צהר מבית עסק לדרישות של בד"צ עדה חרדית. עיון בסעיפי החוק מלמד שהחוק כלל לא מאפשר לגופי הכשרות להתחרות בתחום זה. סעיף 2 א(2 ) קובע מה יכלול תקן הכשרות שלפיו יפעלו כל ג פי הכשרות הפרטיים ללא יכולת להקל מ הוראותאלו וזהלשוןהסעיף:,"בתקןכשרותיפורטו,לפיהעניין,התנאיםההלכתייםלקליטת חומרי גלם, לייצור, לעיבוד, לשינוע ולשיווק של מצרך, התנאים להפעלת בית אוכל והוראות לענייןהיקףנוכחותושלמשגיחבמקוםפעילותושלעוסקלפיסוגיעוסקיםומאפייניםרלוונטיים נוספים " עקרון זה כמו סעיפים נוספים בחוק הופכים את המילה "תחרות" לריקה מתוכן, וברמה המעשית הוא ימנע מכל גופי הכשרות (הן המחמירים והן המקלים לבקש הכרה מהרבנות הראשית) להשתלב ב שוק במסגרת החוק. 3 . רגולציה על גופי כשרות פרטיים - ועלותה החוק קובע כללי רגולציה קשוחים כתנאי לאישור גוף כשרות פרטי, בין היתר הדרישות : פעילות לפי נהלי הרבנות הראשית (כאמור לעיל,) תיעוד ושמירת מסמכים בהתאם להוראות שיקבע השר, דיווחים שונים לממונה, אישור תוכניות השגחה מפורטות לכל משגיח, קיום תוכניות הכשרה לעובדי גוף הכשרות, הפקדת ערבות בנקאית, העסקת בלעדית של מומחה כשרות באישור הרבנות, הגבלה על העברת שליטה בתאגיד, ניהול אתר אינטרנט וחובת פרסומים,הנפקת תעודותלבעליתפקידיםבתאגיד, והטלת עיצומים כספיים כבדים על הפרות של תנאי הרישיון, וכן איסור על פעילות התאגיד בתחומים נוספים. כמו כן החוק מאפשר הן לשר והן לממונה להוסיף דרישות ותנאים שונים. הרגולציה הכבדה שקובע החוק ( על פני מספר עמודים) משפיע בראש ובראשונה על עלויות התפעול של גוף הכשרות, לכל סעיף רגולציה יש בצידו עלות כספית שאותה מתמחר גוף הכשרות כאשר הוא בא לבחון י יתכנות כלכלית של כניסה לשוק. כאשר מדובר על גופי כשרות קיימים הפועלים היום בשטח (בד"צים שונים וגם צהר) הרי שמדובר מעבר לעלויות הטמעת הרגולציה גם בעלויות של שינויים מבניים וארגוניים בתאגיד הקיים על מנת להתאים אותו לדרישות החוק, מה שמעורר ספק אם גופים אלו יהיו מעוניינים בכלל ל קבל רישיון בתנאים אלו. 4 . עלויות תפעול נוספות של גופי כשרות פרטיים מול מועצות דתיות. בנוסף לעלויות הכספיות הייחודיות שמטיל החוק ל גופי הכשרות הפרטיים כפי שפורט לעיל, יש לגוף הכשרות עלוי ות תפעול רגילות שקיימות בכל תאגיד . כמובן שעלויות התפעול של תאגידהכשרותמשפיעותבאופןישירעלמחירהכשרותשהתאגידיגבהמביתהעסק(עלמנת להיותמאוזןכלכליתולהרוויח)ולכןישלבחוןאתעלויותהתפעולשלתאגידיהכשרותהפרטיים מול העלויות התפעול של המועצות הדתיות. עלות מתן כשרות ע"י מועצות דתיות מועצות דתיות הם גוף סטטוטורי הממומן ע"י ה רשות המקומית ו המשרד לשירותי דת, וב שוליים גם מאגרות שנגבות מהציבור עבור שירותיםשהמועצה הדתית נותנת. ניתוח תקציב כלל המועצות הדתיות מעלה שעלות הכשרות מתוך כלל הפעילות של המועצות הדתיות מגיע לפחותמ- 10% מהתקציבכאשרכמחציתמסכוםזהממומןמאגרותשנגבותמהציבור(כלומר הוצאות המועצה הדתית מתקציב המדינה על כשרות עומדות על כ – 5% בסך התקציב.) הוצאת מ ערכת הכשרות מהמועצות הדתיות כפי שקובע החוק כיום, לא תביא להפחתה בשכר הרבהמקומישאחראיעלמתןהכשרות,לאתפחיתאתעלויותהשכרשלראשהמועצהדתית, לא תפחית את עלויות התפעול, מחשוב, ביטוח , וכו' של המועצה הדתית . ההשפעה הכלכלית של מהלך כזה היא על שולי עבודת המועצה הדתית ותב וא לידי ביטוי בעיקר בשכר עובדי המחלקהש חלקמשמעותימ מנו (ולעיתיםכולו) ממומןמאגרותהכשרותשנגבות מבתיהעסק. המועצה הדתית אינה פועלת למטרות רווח ולכן עלויות התפעול שלה אינן כוללות צורך ברווחים , עלויות מע"מ ו תשלום מס הכנסה ומס חברות, ולמעשה כשמועצה דתית מפעילה את מערך ההשגחה בתחומה בית העסק נדרש לממן אך ורק את שכר עבודת משגיח הכשרות. עלות מתן כשרות ע"י תאגידי כשרות פרטיים כאמור לתאגיד הכשרות המבקשים לפעול על פי חוק ישנם עלויות עודפות בגין הרגולציה שקובע החוק כפי שפורט לעיל , בנוסף להוצאות אלו לתאגיד יש הוצאות תפעול רגילות שיש לכל חברהכלכליתכפישיפורטלעיל, התאגידצריךלכלהפחותלכסותאתכללעלויותהתפעול והמיסים שעליו ל הוציא, ועל כך יש להוסיף את הרווח שהתאגיד מבקש לעצמו – מסך עלויות אלו ייגזר מחיר הכשרות שישלם בית העסק תמורת שירותי ההשגחה. להלן מבנה ההוצאות נוספות על הרגולציה של תאגיד כשרות פרטי: הוצאות שכר – סעיף זה כולל את ההוצאות בגין שכר עובדי המטה של התאגיד וכן שכר המשגיחים המפקחים, והרב נותן הכשרות, צריך לקחת בחשבון שבעולם של תחרות בין תאגידי כשרות תהיה תחרות גם על המשגיחים המפקחים והרב ובמיוחד על אלו הטובים שמביאים ערך מוסף לכשרות ולכן עלויות אלו צפויות לגדול. הוצאותתפעולשטח– הוצאותאלוכוללותבעיקראתהזמןוהניידותביןהעסקיםהמושגחים, המצב כיום הוא שמשגיח כשרות בד"כ אחראי על מספר עסקים צמודים ובכך נחסכות הוצאות אלו, בעולם של תחרות בין תאגידים יכול להיות מצב שבאותו רחוב יפעלו מספר תאגידים והעסקים המושגחים של כל תאגיד יהיו במרחק הדורש תוספת עלות בגין הזמן ועלויות הניידות. תקורה – הוצאות התקורה של תאגיד יושפעו בין היתר מסוג התאגיד, גודלו, האם הוא חדש או וותיק, ככלל ישנה תקורה מינימאלית הכוללת את עלויות השכירות, ארנונה, חשמל, מים, ניקיון, מחשוב, ביטוחים, הנה"ח, יעוץ משפטי, רכב וכו', בתאגידים חדשים יש גם עלויות הקמהשישפיעועלהמחיריםבמהלך5-10 שניםראשונות- עלויותאלושכיוםהמועצהדתית סופגת יושטו בהסדר החדש על בעלי העסקים. סיכונים וקרנות ופיתוח – התאגיד הפרטי חשוף לסיכונים כמו תביעות משפטיות, הוא גם נדרש להשקעות לצורך חידוש ושיפור מערכות התפעול (רכבים, מחשוב, שיפוצים וכודו)' סכומיםאלושלאקיימיםהיוםיבואומתקציבייעודישיחסךמתוךהכנסותהתאגידאומהלוואות שהתאגיד יצטרך להחזיר וגם הם יושטו על בית העסק. רווחים- תאגידים שיפעלו למטרות רווח יגבו מבתי העסק פרמיה נוספת על ההוצאות שיש להם בפועל, כמובן שכל תאגיד ישאף למקסם את רווחיו ובהתאם לכוחו ויכולותיו בשוק הוא יוכל להעלות את המחיר בעד השירות. מיסים- תאגידי הכשרות בין אלו שיוקמו למטרות רווח ובין אלו שיפעלו כמלכ"רים יהיו חייבים בתשלום מס על רווחיהם (מס הכנסה, מס דיוידנט, ומע"מ) חבויות אלו יגולמו גם הם במחיר הכשרות לבית העסק. המסקנה מהניתוח הכלכלי הנ"ל היא שעל מנת שתאגיד יהיה רווחי הוא יידרש לגבות סכומים שיעלו במאות אחוזים על הסכומים שהמועצות הדתיות צריכה לגבות. 5 . כמה מילים על תחרות בכשרות ערכה של תעודת כשרות לא נגזר מהמילים שכתובות בה אלא מהאמון שהציבור נותן במי שהנפיק אותה . מאחר ש רוב אזרחי ישראל מקפידים לאכול כשר , הם מצפים שהתעודה המעידה על מקום ככשר תהיה אמינה והם יוכלו לסמוך עליה. כל בעל עסק מכיר את השאלה יש לך תעודת כשרות"" כתנאי לרכישה במקום אבל מעטים מאוד בעלי העסקים שנתקלים בשאלות כמו "יש לך אישור מכבי אש "יש לך רישיון עסק."??" בעלי העסקים המבקשים תעודת כשרות עושים זאת בראש ובראשונה כדי להגדיל את קהל הלקוחותשלהם ולמכור יותר, ריכוזיהעסקיםללא תעודת כשרות באזורים גאוגרפיים מוגדרים מעיד יותר מכל על כך. המשמעות היא שב ניגוד לתחרות במוצרים כמו טלפון או על משקה קל, התחרות בין שני גופי כשרות היא יותר כמו תחרות בין אייפון לנוקיה ישן. כאשר בעל עסק יודע שתעודת כשרות מסוימת מכובדת ע"י 90% מצרכני הכשרות הוא יעדיף אותה על תעודה שפונה ל 30-40% (בעיקר כשמדובר על תעשיה, אולמות אירועים בתי מלון ורשתות מזון ארציות.) מאפיין נוסף של מערכת הכשרות הוא ש לגוף פרטי בעל שם (כדוגמת בד"צ עדה חרדית) יש הכנסות גבוהות ממפעלי תעשיה, יבוא חומרי גלם וכו' – ואין להם שום תמריץ לפעול בשוק ההשגחה על עסקים קטנים שיכניסו להם לכל היותר כמה מאות שקלים בחודש. מאותה סיבה במצב של תחרות, מפעלי מזון ועסקים גדולים אחרים שיכולים לשלם סכומים גבוהים עבור כשרות ישתמשו בשירותי הכשרות של גופי הכשרות האיכותיים, והגופים החדשים יצטרכו להתחרו ת על שוק מצומצם (ב מחצית מהרשויות המקומיות בארץ יש פחות מ 50 עסקים) השרווח החודשי מכל עסק היא כ 100-200 ₪ . 6 . מתן כשרות ע"י רב מקומי לעסק ברשות מקומית אחר ת מאז חיקוק רפורמת הכשרות זהו למעשה הסעיף היחיד שמבוצע בפועל, רבנים מקומיים נותנים היום כשרות לעסקים ברשויות אחרות, לא נ תייחס להשלכות ההלכתיות והכשרותיות של מהלך זה, אלא לעניין החוקי שבפעולות אלו ולהשלכות הכלכליות ציבוריות. סעיף 2 א()(2 ד))( לחוק קובע ":רב עיר או רב מקומי, מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובלבד שיש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן; לשם מתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה, ייעזר רב העיר או הרבהמקומי במועצה הדתית שבה הוא מכהןאו ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית– ברשותהמקומיתשבההואמכה ן" ובהמשךקובעהחוקכי מתן כשרותעלידימועצה דתית מוסמכת צריך לה עישות במשק כספי סגור. כלומר התנאים שקובע החוק ל מתן כשרות מחוץ לתחום השיפוט של רב מקומי הוא: לעשות זאת באמצעות המועצה הדתית בר שות בה הוא מכהן (או באמצעות הרשות המקומית אם אין מועצה דתית), הוא צריך שיהיה לו מ ערך כשרות ומפקחים ברשות בה הוא מכהן והם אלו שצריכים לבצע את מתן הכשרות, ומותר לו לגבות בגין שירות זה את האגרות הקבועות בתקנות – הוראות אלו ב חוק בא ות להבטיח שרב מקומי שמקבל את משכורתו מהמדינה לא יתחיל "לחלטר" כנותן כשרות, לא יגבה כספים שלא כדין, ולא יעסיק מערך השגחה חלופי. ככל הידוע אף לא אחד מהרבנים שנותנים היום כשרות מחוץ לתחום השיפוט של הם פועל ים על פי הוראות החוק. דרישות החוק למעשה לא מאפשרות להוציא אותו לפועל, ומדובר בניסיון לרבע מעגל. אגרות הכשרות קבועות בתקנות והן עומדות על 650-1700 ₪ לשנה כלומר 50-150 ₪ לחודש לבית עסק, סכום זה לא מאפשר בשום דרך לממן ביקור סדיר של מפקח בעסקים המצויים במרחק של עשרות ק"מ ממקום עבודתו ( עלות של ביקור אחד הכולל ת את שכר המפקח והוצאות נסיעה הם גבוהות מההכנסה החודשית מאגרה.) הדרישה למשק כספי סגור נובעת מעקרונות מנהל ציבורי תקין שבהם תושבי רשות מקומית לא אמורים לממן מכספם שירותים לתושבי רשות מקומית אחרת, ולהעמיד לרשות תושבי רשות מקומית אחרת את עובדי ומנגנוני הרשות על חשבון טיפול בצרכי התושבים המקומיים. 7 . המשמעויות של אי תיקון החוק – כלכלי תפעולי וההשפעה על מערכת הכשרות לא במקרה השינויים ש הוכנסו לחוק הרבנות הראשית לפני כ- 4 שנים לא נכנסו לפועל, מדובר בחוק מלא בכשלים פנימיים שכלל לא מאפשר להפעיל את מערך הכשרות אליו הוא שואף, מיותר לציין שמדובר בחוק ש הובא ל כנסת ללא בסיס נתונים או עבודת מטה כלשהי, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע ברבנות הראשית ו תוך התעלמות מכל הטענות לכשלים המובנים בחוק שהוצגו בדיני הועדה. בנקודת זמן זו י ידרש לצורך התחלת ביצוע החוק תקופה של שנתיים שלוש לכל הפחות הקמת יחידת הממונה תהליך שכולל עבודת מטה לקביעת מבנה ארגוני ותפקידים,( עבודה של הנציבות על הגדרות תפקיד ומכרזים לגיוס כח אדם, הקמה פיזית של היחידה ומקום פעילותה , קביעת נהלים שיטות עבודה הקמת מערכות מחשוב יעודיות וכו') כמובן שעלות ההקמה יכולהל הגיע ה לעשרותמיליוני שקלי םוהתפעולה שנתיה שוטף יעמודעלמיליונים רבים של שקלים בכל שנה. לאחרהקמתיחידתה ממונהיידרשוגופיהכשרותהפרטייםלהחליטהאםהםמעונייניםלפעול במסגרת הרגולציה הכבדה שהחוק מטיל עליהם, וככל שיחליטו שכן יידרש גם זמן להתאים את אופן פעילותם לדרישות אלו או להקמת גוף פרטי חדש., ככל שגוף כשרות פרטי יחליט לפעול הסכום לכיסוי הוצאותיו שיגבה מכל בית עסק יהיה אלפי שקלים בחודש, ויכפיל במאות אחוזים את עלויות הכשרות לבית העסק. גופי הכשרות הפרטיים שמחזיקים היום ברוב שוק הכשרות, לא יוכלו להיכנס תחת החוק בשל דרישות רגולציה הנוגעות לליבת עבודת הכשרות – והדבר יגרום למשבר חוקי בשוק הכשרות אנשים לא יוותרו על הכשרות של גופים אלו)(. בעולם בו גופי הכשרות האיכותיים יפעלו הם יעשו זאת רק בעסקים גדולים, והעסקים הקטנים ששולי הרווח בהם קטנים מאוד הם אלו שיישארו לתחרות – כאשר עלויות ההגחה עולות משמעותית על סכומים שבעלי עסק יסכימו לשלם. בנסיבות אלו, כאשר החוק הקיים כלל לא מאפשר תחרות אמיתית, יישומו אפשרי רק בעוד מספר שנים, לא ברור בכלל אם ישנם גופי כשרות שמעוניינים לפעול במסגרתו וככל שגופי כשרות יפעלו במסגרתו הם יאלצו לייקר את עלויות הכשרות במאות אחוזים כדי לשמור על איזון כלכלי, המצב הוא שאי ביטול החוק מכניס את מערכת הכשרות לתקופה ממושכת נוספת של כאוס וחוסר תפקוד, בלי יכולת להסדיר את עבודת מחלקות הכשרות במועצות הדתיות (שעל פי החוק אמורות לסיים את פעילותם.) בנסיבות אלו כדי שניתן יהיה לתקן את מערכת הכשרות - חייבים לאשר את הצעת החוק