פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 445 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 13:30 סדר-היום: << נושא >> דיווח על פי חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א – לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – מ"מ היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: ד"ר שרון לוי – מנהלת מחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות אורנה כהן – מנהלת תחום מניעת עישון, משרד הבריאות אפי שפר – סגן מנהל האגף לאכיפה ופיקוח, משרד הבריאות מורן פולמן – מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל במשרד הבריאות, משרד הבריאות מנחם הסה – יועץ למנכ"ל, מנהל מחלקה מכס רשות המיסים, משרד האוצר מלכה כץ – ממונה תחום מניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק, שפ"י, משרד החינוך מיכה נוי – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), כנסת ד"ר סיגל מזור – מנהלת המחלקה לקידום בריאות, שרותי בריאות כללית איליה מרחסין – מנהל יחידה כלכלית מחוז מרכז, לאומית שירותי בריאות הדס זורבצי – מנהלת קידום בריאות ארצית, מכבי שירותי בריאות אילנה רוזנבלום – מקדמת בריאות מחוז ירושלים, מאוחדת פרופ' צבי פרידלנדר – יו"ר האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אריאל רוקח – יו"ר החב' הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית בישראל דנה פרוסט – מנהלת מחלקת הסברה מידע וקידום בריאות, האגודה למלחמה בסרטן גיל מלצר – מנכ״ל, אגודת הלב הישראלי סימא ווצלר – מנהלת מקצועית, רשת ערים בריאות בישראל אירדה קריימר – ראש תחום ממשל וקהילה, המיזם למיגור העישון שירה כסלו – מנכ"לית, המיזם למיגור העישון עמוס האוזנר – יו"ר, המועצה הישראלית למניעת עישון נטלי הופמן דישון – חברת הנהלה, החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון ד"ר שני שילה – מנכ"ל, העמותה הישראלית לסרטן ריאה יהודה גליק – נשיא ארגון אמיצים – ארגון אלמנות ויתומי ישראל, חכ"ל מיקה שלומוביץ – מתאמת פעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית בני פרץ – פעיל חברתי משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר שי הרצברג – רע"ן רפואה, משרד הביטחון רוני חיות – ממונה קשרי ממשל ותוכן במכבי שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות ד"ר עמיחי תמיר – יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים פרופ' דיאן לוין – יו"ר המועצה הלאומית לקידום בריאות, אוניברסיטת חיפה מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר-כרמל רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח על פי חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א – לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צוהריים טובים לכולם. האמת, אני מאוד מתרגש לנהל את ישיבת ועדת הבריאות. אני חייב לכם התנצלות, כי אנחנו קצת מוגבלים בזמן והזעיקו אותי לנהל את הישיבה. אבל מכיוון שזה תחום שכל כך קרוב לליבי, אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מפספס את זה וגורם לאנשים היקרים פה לא לקבל מענה. אנחנו נהיה פה עד השעה 15:00 פלוס-מינוס. אני אישית מאוד גאה שדווקא החוק הראשון שלי, שיצא לי להעביר כמחוקק, היה בדיוק בנושא העישון, וזה הרבה מאוד גם בזכות אנשים שנמצאים כאן. בפיצוציות, במיני מרקטינג ובכל הדוכנים האחרים יש את קופסאות הסיגריות ומוצרי טבק. ב-2 באוגוסט, לאחר הרבה מאוד תלאות שעברנו כאן בשלוש השנים האחרונות, במקביל לאזהרה שיש היום על כל מוצרי העישון למיניהם תהיה תמונה נוספת שממחישה את האזהרה. זה החוק הראשון שלי שאני כל כך גאה בו. אנחנו נהיה המדינה ה-137 – תקנו אותי אחר כך – שעושה את זה. זה חוק שנאבקו בו 13 שנים. אני מאוד שמח, והגיע הזמן שגם אנחנו נהיה מדינה כזו. רק בקשה אישית מנציגי משרד הבריאות, אם אפשר להקדים את זה שזה לא יהיה ב-2 באוגוסט, אלא שבוע-שבועיים קודם, לי אישית זה יעזור. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רואים את זה כבר בשוק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אם אפשר, תקדימו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עדיין לא חובה, אבל זה כבר קיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל עוד לא יצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. כבר רואים את הניצנים בחנויות. השוק כבר נערך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. אז גם אני יכול להוציא את זה. יופי, מעולה. כמי שניהל בשלוש השנים האחרונות את היום הבין-לאומי ללא עישון כאן בכנסת, מבחינתי זה כבוד גדול לנהל את הישיבה הזו. אנחנו נעשה איזושהי סקירה של משרד הבריאות על דוח העישון שלנו, הדוח של משרד הבריאות. ברמה האישית, כולם יודעים שאני לא מעשן. כל החיים הטפתי לאורח חיים בריא: לעשן ליד אנשים זה בכלל לא מנומס בתרבות, וכל הנזקים שזה גורם, נזקים כלכליים, ומעבר לעניינים הבריאותיים יש פה עניין חברתי. אני מאוד מאוד מקווה שגם מכאן תצא איזושהי בשורה, שאנחנו הולכים להפחית את השימוש בסיגריות ובכלל במוצרי עישון, למרות שלצערי הנתונים קצת בעייתיים. אני מאוד מקווה שהחוק הזה עם התמונות הגרפיות על גבי החפיסות, יביא לירידה דרמטית בצריכת העישון. חברת הכנסת טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה על הדיון. תודה גם ליושב-ראש הוועדה שהיום לא נמצא. כשראיתי את הדוח קצת הזדעזעתי. אפשר למצוא סיבה למה שיעור המעשנים בארץ עולה. כן, אנחנו בסטרס, אנחנו במלחמה, אבל 3% עלייה בהשוואה לשנה הקודמת זה די הרבה. אם 150,000 מעשנים חדשים הצטרפו למעגל, ויש לנו סטטיסטיקה שסיבת המוות של אחד משניים היא השלכות של עישון במשך שנים, אז 75,000 אזרחים פשוט ימותו כי הם הצטרפו למעגל המעשנים. זה מזעזע. לא רק אנחנו כחברי כנסת צריכים להזדעזע. צריך לעשות משהו שיזעזע את האוכלוסייה. זה צריך לזעזע את הממשלה, והיא צריכה לעשות פעולות מסוימות כדי לעצור ולמנוע את הדבר הזה. הצעת החוק שלך אולי תעצור כמה אנשים שיראו את התמונה המפחידה ולא יגעו בקופסה. יכול להיות. אבל צריך לעשות יותר ברמת ממשלה ולא רק הצעות חוק פרטיות. יש מה לעשות עם חברות שמשווקות מוצרי טבק; יש מה לעשות עם הסברה; יש מה לעשות מבחינת תרבות הדיור. במהלך השנים שלי בכנסת קיבלתי המון פניות מאזרחים שסובלים מעישון כפוי. הם גרים בבתים משותפים עם השכנים שלהם, ואלה מעשנים, והם נאלצים לנשום עשן שהם לא רוצים לנשום. גילוי נאות, אני גרה בבית מדורג, בקומת קרקע, ומתחתיי יש עוד קוטג'ים. השכן שגר מתחתיי בקוטג' יוצא לגינה שלו ומעשן נרגילה, וכל העשן עולה אליי לחצר. גם אם אני רוצה לנשום אוויר בגינה שלי, אני נאלצת לסבול מהעישון. הוא יוצא לעשן גם בשתיים בלילה. אני לא יכולה לפתוח לא חלון ולא לאוורר את החדר שלי, כי אני נושמת את זה. זה גם תלוי מה הוא מעשן: אם הוא מעשן משהו בטעם פירות, עוד אפשר לסבול; אם הוא מעשן משהו בריח של וויסקי, אני נחנקת. זאת אחת הדוגמאות. אבל זה מפגע ריח. אם יש לנו משרד במדינה שמטפל במפגעים, מפגע ריח מקמין ועשן מקמין, מפגע רעש – וזה משרד איכות הסביבה – למה אף אחד לא מטפל במפגע עשן של סיגריות ומוצרי טבק אחרים? כשהיה יום מניעת עישון, נדמה לי לפני שנה, אני נאמתי במליאה. כשהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן הייתה לפני ארבע-חמש שנים יושבת-ראש ועדת הבריאות, היא פנתה ואמרה: המשרד להגנת הסביבה צריך לדאוג ולהילחם בתופעה. עכשיו זה בידיה והיא לא עושה כלום. כלום. כלום. היא לא מתייחסת. נכון, יכול להיות שיש בעיה עם אכיפה. אבל צריך לבנות מערך פיקוח ואכיפה שמישהו ייקח אחריות על זה. משרד הבריאות יכול לדאוג ולעשות דוח על השלכות העישון, אבל מישהו צריך למנוע את הפגיעה בבריאות, ולדעתי זה המשרד לאיכות הסביבה. אני מקווה מאוד שנעביר את מסקנות הוועדה, שזה יזעזע את מי שנמצא במשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אולי אפשר לשקול לעשות איזשהו דיון משותף גם לבריאות וגם להגנת הסביבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנציגים של משרד הסביבה הוזמנו? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז חבל שלא הוזמנו. חבל. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אם אני אוסיף רגע לדברים שלך, החוק שהוצאנו, אם יש בו משהו מעבר לעניין של נטו עישון, אני חושב שהוא גם כלי תודעתי בידי הנוער והצעירים. אני אתן דוגמה מהחיים האישיים שלי. הייתי בסביבת חבורה, קרוב ל-20 חבר'ה, שכולם היו מעשנים. כולם. אני הייתי היחיד שלא עישן. מחילה מהקהל, אבל אני הולך להגיד לכם מה חוויתי. איך הם רצו לשכנע אותי לעשן: מה, אתה נקבה? מה, אתה חלשלוש? תעשן. אם אני מסתכל עליי בתור בן 14, 15, 16, שספג סוג של עלבונות או ניסיון לפגיעה באגו, אני רוצה שילד שמקבל היום את אותן האשמות ייקח את הקופסה הזו ויגיד להם: זה עושה אותי גבר? זה? לכן יש פה כלי תודעתי לילדים ובני נוער, שיוכלו להתמודד עם השפעות ולחצים מהסביבה שלהם, מהחברה שלהם. אני מניח – וראינו מחקרים על זה – שזה בעזרת השם יוריד דרמטית את העישון, בעיקר בקרב צעירים ונוער. טטיאנה, רוצה להוסיף עוד משהו? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוסיף, ואני מקווה שמישהו יתייחס לזה. אני יודעת שמדינת ישראל חתומה על אמנה בין-לאומית למניעת עישון. אני אשמח לשמוע אם נעשה משהו בעקבות זה, ואם הייתה איזו חקיקה שקידם משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. אני מבקש מד"ר שרון לוי ממשרד הבריאות לעשות סקירה של דוח העישון לשנת 2025. בבקשה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> בשמחה. אני אתחיל ואומר תודה רבה לחברי הכנסת על האמירות שלכם. אמרתם דברים מאוד חשובים, ואנחנו שותפים למהלך הזה ביחד. מה שגורם לנו לקום בבוקר בכל יום זה הרצון למנוע את התופעה, במיוחד את הכניסה של בני נוער למעגל העישון ובכלל. אני אומר במבט על, אנחנו נדבר על כמה נושאים מרכזיים. יש לנו בנתונים עדכון של נתוני התמותה המיוחסים לעישון. אנחנו יכולים לשקף לכם את העלייה שאנחנו רואים בשיעורי העישון בקרב נוער. יש לנו בפעם הראשונה שילוב בדוח של נתוני מדדי האיכות בקהילה של קופות החולים, שהרבה מהשותפים בקופות נמצאים איתנו פה היום. אנחנו רצינו גם קצת לסקור את נושא פעולות המניעה בשנה האחרונה, נושא האזהרות הגרפיות שהובלת ושנכנסים לתוקף. נראה לכם דוגמאות. יש עבודה רבה בשנה האחרונה לנסות לקדם חוק פיקוח על מוצרי עישון, עבודה בנושא האכיפה ופעולות ברשויות המקומיות ועוד. קודם כול, יש לנו עדכון בנושא נתוני תמותה. נעשתה סקירה מעודכנת, מבוססת על נתוני תמותה מ-2022. אלה הנתונים האחרונים שיש. ככה זה עובד. מבחינת נתוני התמותה זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הדוחות הקודמים דיברו על 8,000 בשנה. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון. הדוחות הקודמים ציינו מספרים שמבוססים על דיווח או מחקר שנערך ב-2014. בשנה האחרונה ערכנו עם צוות מחקר מחודש. אנחנו רואים שהתמותה שמיוחס אליה נפטרים כתוצאה מעישון היא מעל 12,000. זה אומר כ-33 אנשים ביום. כשמסתכלים על כל התופעות שאנחנו מדברים עליהן בחברה הישראלית ועל הדברים שאנחנו רוצים למנוע ועל הפגיעות והקשיים וכו', אין כל כך מה להשוות את המספר הזה למספרים אחרים. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> 12,000 זה כמו תאונות דרכים ל-30 שנה. << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> שש פעמים 7 באוקטובר בכל שנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, רגע. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אנחנו מדברים על כך שבעצם אחד מכל ארבעה מקרי מוות בישראל ניתן לייחס לעולם העישון. זה מיוחס למרבית המחלות שאנחנו מכירים, בין אם זה מחלות סרטן, מחלות כרוניות, תופעות בריאותיות אחרות. לכ-23% מהאוכלוסייה ניתן לייחס את נושא העישון כחלק מהתמותה. אם אנחנו מסתכלים מה קורה בקרב מבוגרים, אנחנו רואים ששיעורי העישון נותרו ללא שינוי כבר מעל לעשור. זה אומר שיש לנו עדיין הרבה עבודה במניעה. כשאנחנו מסתכלים על אוכלוסיית המבוגרים, אנחנו יכולים לראות שיש עלייה בקרב גברים יהודים וערבים שמעשנים בשנה האחרונה. כשאנחנו מסתכלים על המגמות לאורך זמן אנחנו לא רואים שינויים מובהקים, אבל כשאנחנו מסתכלים ביחס לשנה הקודמת, אנחנו רואים את העלייה הזו בקרב הגברים וגם בקרב נשים ערביות. אנחנו מסתכלים לרוב במגמות האלה לאורך זמן ולא רק משנה לשנה. אנחנו צעירים. חשוב לנו לומר שכשאנחנו משווים ל-2024, השינוי העיקרי הוא בקרב הצעירים, גילאי 21 עד 34 ו-35 עד 49, ולא בקרב כלל קבוצות הגיל. חשוב לי גם לומר שאנחנו זהירים לגבי מה שקורה בקרב נשים ערביות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שרון, סליחה שאני קוטע אותך. זה אומר שזה לאו דווקא נושא התחלות העישון, אלא עלייה בשימוש של אלה שכבר מעשנים. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> נכון, כי אלה מבוגרים. אבל כשאנחנו מסתכלים על הקבוצה הצעירה יותר של 21 עד 34, יכול להיות שאנחנו כבר מתחילים לראות את העלייה בקרב הצעירים. אבל, שוב, אנחנו זהירים. אנחנו מסתכלים על המגמות לאורך שנים ולא רק משנה לשנה. לגבי הנשים הערביות אנחנו זהירים במיוחד, כי יש לנו מדגם יחסית קטן ב-2024. חשוב לי לומר את זה, כי יש הגבלות של דגימה וזה מבוסס על סקרים, ויש עניין של רווחי סמך ודברים שאנחנו מסתכלים עליהם מבחינה סטטיסטית, אבל חשוב לנו לשתף את השינויים. אנחנו רואים ששיעורי העישון היומיים בישראל בקרב גברים ונשים הם גבוהים מהממוצע ב-OECD. שוב, זו עבודה שלנו ביחס למדינות אחרות שצריכה להשתנות. פה אפשר לראות קצת על עניין קבוצות הגיל השונות שאמרתי, אבל בהסתכלות על גברים יהודים והסתכלות על גברים חרדים ולא חרדים והפערים ביניהם. בכל קבוצת הגיל אנחנו רואים שאלו שאינם חרדים, שיעורי העישון יותר גבוהים. כפי שאמרתי, השנה בפעם הראשונה אנחנו משלבים את מדדי האיכות, שאלה נתונים של הקופות, ורצינו לשקף לכם את שיעורי העישון דווקא בהסתכלות אזורית בישראל. זה אחד מהמדדים המעניינים שאנחנו לומדים ממדדי האיכות, ולכן היה לנו חשוב מאוד לשתף את זה. אנחנו זוכים לעבודה מאוד מאוד קשה של קופות החולים בדיווח על מדדי האיכות הללו. אנחנו יכולים לראות פה את התנהגויות העישון כשאנחנו מסתכלים על ההתנהגות בכל הארץ. שוב אנחנו רואים את הפערים בין גברים לנשים. בעיית העישון היא יותר קשה בקרב גברים. אבל אנחנו רואים שיש לנו עניין של פריפריה מול מרכז. בולט שיש רמות עישון יותר גבוהות באזורים הפריפריאליים. בעישון בצה"ל אנחנו מדווחים על מה שיש לנו מצה"ל. יש לנו נתונים משאלוני הקליטה. אין היום מדידה ביציאה מהשירות הסדיר. ראינו עלייה קלה בשיעורי הדיווח בכניסה. אנחנו מקווים מאוד לעבוד יחד עם צה"ל ולקבל נתונים מורחבים יותר. אנחנו מנסים לעבוד איתם קשה על זה. כמובן, אנחנו מבינים שבשנים האחרונות יש גם קושי מסוים בהרחבת המדידה, ואנחנו רואים בזה עיקרון חשוב. כמוכם, אנחנו מבינים שבשנים האחרונות, ויכול להיות שבתוך צה"ל ויכול להיות שבתוך המילואים, יש לנו תופעות של עישון. אני חושבת שהרבה מאיתנו ראינו את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנשים מביאים לחיילים סיגריות, לבסיסים ולשדה, גם חטיפים לא בריאים וגם סיגריות. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> נכון. משרד הבריאות פעל יחד וגם הייתה הסברה על זה, אבל עדיין יש לנו בעיה ואנחנו ערים לכך. יש גם מדידות של סקרים מסוימים, לא שאנחנו ערכנו אלא גופים אחרים, שמראים עלייה, לדוגמה בקרב חיילי מילואים. יש לנו פה עוד נתונים של מדדי האיכות, ויפה שיש פה אפשרות לראות מה קורה בקרב בני נוער מתבגרים יותר, בגילאי 16 עד 19. כמובן, זה לא כולל חיילים בסדיר שיוצאים מהקופות לטיפול צבאי. אבל אנחנו יכולים לראות פה את העניין הזה של החברה החרדית. תראו לאורך השנים את העלייה בחברה החרדית במגמת העישון. מבחינתנו זה תואם לנתונים שערכנו בסקרים, ואנחנו רואים בזה זרקור וצורך לטפל בפערים הללו. << אורח >> מיכל דיבנר-כרמל: << אורח >> זה בלי 2025? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> כן. זה גיל 16 עד 19 עד 2024, כי זה שנה אחורה. בקרב הנערות רואים נתונים שונים. בחברה היהודית הכללית יש התנהגויות עישון יותר גבוהות, ורואים עלייה קלה, אבל עלייה. כשאנחנו מסתכלים על ילדים ובני נוער – שוב, אנחנו יודעים שיש לנו בעיה – אנחנו רואים שתלמידים מדווחים על עישון לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים באחד משלושת מוצרי הטבק השונים. כבר מכיתות ז' אנחנו רואים את התופעה – אני מצטערת, משום מה לא רואים את המספרים על המסך: כ-13% מבני הנוער כבר בכיתות ז' דיווחו על כך שהם עישנו לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים. חשוב לי לשתף שבקרב בני נוער, כשאנחנו מדברים איתם והם אומרים: ב-30 הימים האחרונים עישנתי אחד מהמוצרים האלה – מבחינתנו זה נער שמעשן. אצלם ההתמכרות היא הרבה יותר מהירה. אנחנו מאוד מאוד מוטרדים. ההתחלות האלה הרבה יותר מהר הופכות להתנהגות קבועה, כי הניקוטין עבורם הוא הרבה יותר ממכר. לכן אנחנו מאוד מוטרדים כשאנחנו רואים כבר בכיתות ז' מספרים כאלו, וזה רק עולה ועולה. בנוסף, אפשר לראות שככל שאנחנו עולים בגיל, הפערים בין החברות משתנות. אם אנחנו רואים בגילאים היותר-צעירים יותר דיווח בקרב החברה הערבית, ככל שמתבגרים זה מתהפך. אנחנו בעיקר רואים שבכיתות י"א-י"ב, בקרב בנים יהודים יש ממש קפיצה, ואנחנו מוטרדים מאוד, כי בסופו של דבר רבע מבני הנוער מכיתות ז' עד י"ב מדווחים על עישון. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> אגב, מעשן בן 15 זה חולה לב בגיל 50. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אוקיי. אם אני מסתכלת על אלה שדיווחו שהם אי פעם התנסו בעישון סיגריות רגילות, גם פה אנחנו יכולים לראות את העלייה לאורך זמן ואת הפערים שאנחנו רואים. מ-2019 הייתה איזושהי ירידה ושוב קפיצה. בנוסף, בנושא הסיגריות האלקטרוניות אנחנו רואים את הקפיצה בהתנסות, קפיצה משמעותית. אנחנו רואים שגם אלה שמדווחים שהם עישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים, יש קפיצה מ-2023 כשמדובר באחד מכל שמונה ילדים וחצי, לאחד מכל שישה ילדים ב-2025. זו עלייה בכמעט 50%. אז כמו שאמרתי, לצערי אני מרגישה שאנחנו קמים בכל בוקר לסוג של מלחמה. אני אומר את זה בצורה כנה, אנחנו נלחמים מול גורמים גדולים, על מנת להיאבק על הבריאות של הילדים שלנו. זו הרבה עבודה של המון שותפים. חשוב לי לומר מאוד בקצרה כמה מהדברים שמשרד הבריאות כרגע עוסק בהם, כי אני חושבת שחשוב להכיר את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ד"ר שרון, לפני כן, האם יש לך נתון לגבי התחלות העישון? התנסות ראשונית. בפעם שעברה דיברנו על גיל תשע-עשר. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון. ב-2023 היו נתונים שכללו את כיתות ה'-ו'. ב-2025 אנחנו מתחילים את המדידה מכיתות ז'. זה פשוט איך שהמדידה הייתה, כי זה היה סקר מעט שונה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, אם היו מודדים גם גילאים מוקדמים - - - << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> יכול להיות שהיינו רואים. נכון. ויש סקרים נוספים גם שלנו וגם של השותפים שמראים על התחלות בכיתות ד'. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז דיברנו בעיקר על הסיגריות האלקטרוניות, שהיה דגש על נושא הטעמים. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו נדבר על זה. זה בהחלט נכון, בהחלט. הנושא של סיגריה אלקטרונית כמוצר שער זה משהו שאנחנו מציגים שוב ושוב בוועדות בכנסת וגם בכלל בעשייה שלנו. אנחנו מבינים שיצירת אטרקטיביות למוצרים האלה היא מה שמגייס אותם למעגל המעשנים. אנחנו גם מדברים על זה – וזה מוצג גם בפגישות של האמנה הבין-לאומית, שנציגים של משרד הבריאות היו, כמו אורנה, ונציגים של החברה האזרחית היו – שאחד מכל שלושה בני נוער, שמתחילים עם סיגריה אלקטרונית, יעבור לסיגריות רגילות. אגב, אנקדוטה, גם פה בארץ – אני חושבת שרוב ההורים לבני נוער מכירים – ילדים שהתחילו עם סיגריה אלקטרונית בכיתות ז', ח', ט', בכיתות י"א', י"ב הם כבר מעשנים סיגריות. זו תופעה מאוד מוכרת. כפי שהזכרת, אנחנו בהחלט פועלים לפי האמנה הבין-לאומית. אלו ההמלצות איך למנוע וגם לפעול לטובת גמילה מעישון. אנחנו עוסקים בניטור, בהגנה מעישון כפוי, בגמילה, בהסברה ובחקיקה, אכיפה ומיסוי. אנחנו עושים פעולות עם שותפים רבים על כל העולמות האלה – הרבה מהם בשולחן פה, וחלק לא פה. ספציפית בעולם הגמילה אנחנו מחזקים את מוקד הגמילה הארצי, ועובדים הרבה עם קופות החולים על חיזוק הנושא הזה. יש לנו גם לומדה שתצא בשבועות הקרובים ותהיה לכל אנשי המקצוע במערכת הבריאות, כדי שהם יוכלו לכוון אנשים לגמילה. לא מספיק למנוע כניסה אלא צריך גם לגמול את אלה שכבר שם, כדי שלא נראה את מקרי התמותה האלה, 12,000 בשנה. אנחנו עסוקים מאוד גם בהסברה בשנה הקרובה. זו דוגמה של האזהרות הגרפיות שנכנסות ב-2 באוגוסט, אבל כבר רואים אותן בשוק. אנחנו מקבלים תמונות. אני אומר גם משהו מאוד יפה. בנוסף על האזהרות עצמן שמרתיעות ובהחלט יכולות לשמש להרתעה, במיוחד בקרב צעירים, יש את ההבלטה של היכולת להפסיק לעשן. אנחנו מקבלים כבר פניות של אנשים למוקד, שבעקבות החפיסה פנו לגמילה. << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> זה לא מעודכן. זה 12,000 ולא 8,000. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> נכון. צריך לעדכן את התמונות. בשנה האחרונה עבדנו הרבה על חוק פיקוח על מוצרי עישון ביחד עם משרד האוצר ורשות המיסים. זה כרגע מתעכב מול ועדת הכספים. הרעיון פה הוא לבטל את השוק השחור, ולהביא לרישוי והסדרה של מוצרי העישון. חשובה לנו מאוד החקיקה סביב זה שמגינה גם על בריאות הציבור, כמו: הגבלת הנפח, הגדרת המוצרים המכילים ניקוטין כמוצרי עישון. ואם דיברנו על כל הסיפור הזה של אטרקטיביות המוצרים, אחד הסעיפים החשובים הוא שכל המוצרים של הסיגריות האלקטרוניות יהיו שחורים. עכשיו, אחד מהדברים שהכי מושכים – הבאנו לפה דוגמאות היום – הוא לדוגמה שיש לך סיגריה אלקטרונית בצבע ורוד מסטיק, ויש לו ריח של ורוד מסטיק, אז ברור למי זה מיועד. אנחנו רואים חשיבות רבה לשנות את זה. אנחנו עובדים עם השלטון המקומי והאזורי. השנה יש לנו רשויות רבות שדיווחו על אכיפה. לצערנו עדיין לא מספיק אוכפים, ואנחנו חושבים כל הזמן, ויחד איתם, איך לאכוף יותר. בנוסף, ב-2026 יש לנו תקציב ייעודי לעידוד העבודה בנושא הזה ברשויות המקומיות. עשינו הרבה מהלכי שיתוף ציבור ועוד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש ראשי ערים שלקחו את זה כמו למשל תוכנית דגל? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> יש לנו כמה רשויות שפועלות יותר חזק. הרשויות הגדולות הן הבולטות כאלה שיצאו לדרך. אבל יש לנו דוגמה של מהלך שיתוף ציבור מקסים ומדהים של אום אל פאחם, עם לשכת הבריאות בחיפה. אחלאם חמיס, מנהל קידום הבריאות אצלנו, עשה איתם שיתוף ציבור, והתושבים שיתפו שחשוב להם שיאכפו את נושא העישון, שהם רוצים שהילדים שלהם לא ייכנסו למעגל העישון. ראש העיר שומע ורוצה. עכשיו הם מנסים לבנות אסטרטגיה. הם עובדים גם עם מועצת התלמידים המקומית – אפרופו מועצת התלמידים – כדי לנסות להוביל שינוי ומהלך שיכלול גם אכיפה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אילו עוד מקומות? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> יש את אלעד שפועלים מאוד. יש להם שולחן עגול על נושא מניעת עישון, והם עובדים עם מחוז מרכז בלשכת הבריאות כדי למנוע את נושא העישון. יש לנו עוד ערים שעובדות איתנו, עם רשת ערים בריאות, כדי להקים עיר נקייה מעישון. זה משהו שצריך להמשיך איתו. יש ערים חזקות יותר, כמו הרצליה, מודיעין. יש כמה וכמה. גם באר שבע עובדת איתנו עכשיו על איזשהו פיילוט. נפגשנו גם עם ירושלים. יש רשויות שרוצות. אני חושבת שצריך עוד תימוכין. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה הסיבה, לדעתכם, שראשי רשויות לא אוכפים מספיק? << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> קודם כול, היום האכיפה של ראשי רשויות יכולה להיות רק על חוק איסור עישון במקומות ציבוריים. זאת אומרת, הם יכולים לאכוף עישון בבתי קפה, בתחנות אוטובוס, באולמות אירועים – שכולנו היינו רוצים שהם יעשו יותר – אבל הם לא יכולים לאכוף מכירה לקטינים, לדוגמה, כי זה בחוק אחר, חוק איסור פרסומת, שהוא כרגע מושתת לא מול רשויות מקומיות. ממש עכשיו אנחנו יושבים בצוות בין-משרדי עם נציגים של כל המשרדים המובילים בתחום, כדי לנסות לבוא עם איזשהן המלצות רוחביות לשיפור האכיפה. אנחנו מבינים שיש פה לקונה. << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> זו אכיפה של איסורי פרסומת. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> יש על הכול, אבל זה החוק שאף אחד היום לא אוכף. חוק איסור עישון במקומות ציבוריים יש מעט. אנחנו כרגע יושבים ביחד כל החברים והנציגים, גם ממרכז השלטון המקומי וגם מהמשרדים השונים, כדי לבוא עם המלצות. אנחנו מקווים שבחודשים הקרובים יהיו לנו המלצות ונוכל גם לשתף את הממצאים. אנחנו משתפים בדוח גם על נושא דיווחי התעשייה. חשוב לנו לומר שהתעשייה משקיעה כסף, כי כנראה שווה לה, והיא משקיעה עוד ועוד. שימו לב איפה הם שמים את הדגש בחברות שלנו, שהן כבר אולי יותר בסיכון לעישון – העיתונות הכתובה, ואיך אפשר לעודד אותן. חוץ מזה, יש המון פרסום ברשתות החברתיות, למרות שזה אסור. אני אסגור בדבר אחד שחשוב לנו לומר. אנחנו עובדים, ועובדים הרבה, ואנחנו ממשיכים. ב-2026 יש לנו הרחבה תקציבית ועבודה רחבה יותר. יש לנו מבחן תמיכה שיצא עכשיו להערות הציבור לקופות החולים בנושא מניעה, ומפגשים עם צעירים כדי למנוע את הכניסה למעגל העישון ולעודד אורח חיים בריא. יש לנו תקציב לאכיפה בשלטון המקומי, כפי שאמרתי. הקמנו מעבדה ייעודית לנושא מוצרי העישון, לבדוק טעם וריח, מתוך מחשבה שאנחנו רוצים לקדם חקיקה על איסור חומרי טעם וריח. אנחנו מצפים שכל מי שנמצא פה יהיה איתנו כשנביא את החקיקה הזו, כדי שנוכל לקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני חושב שהחקיקה על הסיגריות האלקטרוניות בטעמים עברה טרומית בזמנו ולא קודמה מאז. אם אני לא טועה, זה עבר טרומית ביחד עם ההצעה שלי, באותה הצבעה, אבל מאז היא לא קודמה. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> נכון. היה עוד אחד על כלל המוצרים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה בעזרת השם יהיה בכנסת הבאה. בחודש הקרוב זה יהיה כבר בעייתי. << דובר_המשך >> שרון לוי: << דובר_המשך >> מבחינתנו אנחנו נערכים. מבחינתנו זה רק אחד מהצעדים, אבל מהצעדים החשובים, כדי לצמצם את אטרקטיביות המוצרים לבני הנוער. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה, ד"ר שרון. מיקה שלומוביץ, נציגת מועצת התלמידים, בבקשה. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> שלום, אני מתאמת פעולות בכנסת מטעם מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני בכיתה י'. כמו שראינו בנתונים, הגיל של התחלת העישון פשוט הולך ויורד. את הצגת נתונים מכיתה ז'. יש גם ילדים בכיתה ד' שמתחילים לעשן. התופעה הזאת היא מזעזעת. כולנו יודעים. דיברנו גם על כך שהרבה מתחילים לעשן בגלל לחץ חברתי. חשוב להגיד שמדובר לא רק בילדים במסיבות או בבית הספר. הם יורדים עליך ומקנטרים אותך אם אתה לא מעשן. יש כאן גם השפעה חברתית וסביבתית, בין אם המשפחה שלי מעשנת, ההורים שלי מעשנים, החברים שלי מעשנים, בן הזוג שלי מעשן, או אפילו ההשפעה שלי ממישהו שאני רוצה מעשן. בסוף הכול, הכול, מתנקז לשיקול הדעת שלי אם אני רוצה או לא, לפי מה הסביבה שלי עושה. חשוב להבין מעבר לזה. לא רק לוחצים עלינו לעשן, יש גם את העניין של הטרנדיות. זה הפך להיות איזשהו טרנד. זה משהו שהוא כיפי, זה משהו שהוא משחרר. הרבה בני נוער יבואו ויגידו: אני מעשן כי זה נחמד לי וזה קליל – במיוחד אחרי השנים האחרונות. עברנו שש שנים מטורפות: עברנו מגפה, מלחמות, היה קרע בעם, ואנחנו במצב שאנחנו מרגישים שלא רואים אותנו, אנחנו לא מרגישים שיש איזשהו צוות חינוכי שמתעניין, אפילו בבית הספר, ושיש מי שימנע את זה. מעבר לזה, דיברנו גם על הקלות של הרכישה. יש כביכול חוק שאי-אפשר למכור לקטינים סיגריות. תכלס, זה לא באמת קורה. כל אחד יכול למצוא קבוצות בטלגרם, או להשיג מחברים או מקבוצות ווטסאפ, ולקנות ממש בתוך כמה דקות, וזה מגיע אליך באופן הכי קל ונגיש שיש. דיברנו גם על סיגריות אלקטרוניות, וכמה אין את המודעות לכך שזה לא בריא בדיוק כמו כל סיגריה. היה ילד שהתפוצצה עליו בפרצוף סיגריה אלקטרונית. הסיפורים האלה לא מספיק מגיעים לשטח. בני נוער רואים סיגריה אלקטרונית כמשהו שטעים, שנחמד. נראה לי שכבר כולנו מכירים את הסיפור עם הסיגריות האלה. אנחנו צריכים להתחיל עם גישה חינוכית של להפסיק לנזוף. אני חושבת שהמשרד התקדם עם הדבר הזה. צריכה להיות גישה שהיא בכל המערכת באופן שוויוני לכולם. אני חושבת שהנושא של נוער מוביל שיח הוא משהו שממש יכול ליצור השפעה אדירה. במקום שמורה יבוא, ינזוף ויגיד: לא, אל תעשנו – בסוף כשחברים באים מהכיתה ומדברים על העניין הזה, זה הרבה יותר משפיע והרבה יותר תופס. מעבר לזה, לגבי כל התפיסות האלה של החינוך, בסוף כל אחד תופס משהו אחר. עוד משהו ששווה לנסות הוא שבמקום לדבר רק באופן תיאורטי על מה קורה, ממש לבוא ולהראות מה קורה לריאות ואיך זה פוגע לך בבריאות בצורה שרואים את זה ויזואלית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך. יש איזושהי הקבלה בין בני נוער שנחשפים לעישון ומעודדים עישון לבין הצריכה שלהם לאלכוהול? << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> אלכוהול זה נושא קצת אחר, אבל בסוף הכול יושב על אותו דבר. לגבי אלכוהול ספציפית, אני לא חושבת שזה משהו שצריך לנזוף: אל תעשו את זה. צריך ללמד איך שותים נכון אלכוהול. גם אני שותה. בסוף, עם כמה שיש חוק של איסור מתחת לגיל 18, זה משהו שקורה. אי-אפשר לגרום לבני נוער לא לשתות. צריך ללמד אותם איך שותים נכון. אגב, אצלי בבית הספר זה מה שלימדו וזה מה שאני זוכרת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> פה אני לגמרי לא מסכים איתך. לגמרי לא. אני יכול להגיד לך גם עליי. אני לא שותה, לא מעשן. אם אני אשתה איזה בריזר קטן, תהיה לי כבר סחרחורת. אמיתי לגמרי. אבל אני אישית אולי לא דוגמה, כי אני פשוט לא אוהב את זה. בכוונה שאלתי אותך את זה, כי אני חושב שיש הקבלה מסוימת, ושאותם בני נוער שישתו את האלכוהול, הם גם אלה שיבואו וייתנו לאותו ילד את הסיגריה: בוא תעשן, תתקבל לחבורה, תצטרף אלינו. את לא מרגישה שזה משפיע? << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> יש הקבלה. אני מסכימה איתך שיש הקבלה. אני חושבת שצריך ממש להפריד בין הדברים, כי באלכוהול אני לא רואה מצב שממגרים את זה. בסוף העניין הוא הגישה החינוכית. כשבאים לבני נוער ומלמדים אותם איך שותים בצורה נכונה, זה הרבה יותר תופס מאשר: אל תשתו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה שלא ישתו בכלל? << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> כי זה משהו שכל כך מושרש בחברה. כשמורים באים אליי ומסבירים לי מה התופעות של שתיית אלכוהול, כמו לדוגמה שזה פוגע בכלליות, אני רואה את כל העניינים הבריאותיים האלה ואני לוקחת את זה לתשומת ליבי מאוד. אני לא מעשנת. אני לא רואה את עצמי גם כמישהי שתעשן אי פעם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נשים רגע בצד את העניין הבריאותי, כי הוא ישפיע לא עכשיו אלא בטווח הרחוק, ונתמקד בעניין ההתנהגותי, בדפוס ההתנהגות שהאלכוהול מוביל אליו, אם זה ליותר אלימות, למשל, אם זה ליותר התפרעויות או דברים נוספים. << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> בגלל זה צריך לדעת לשתות נכון. אבל יש הבדל בין לשתות ולהשתכר - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי מגדיר איך שותים נכון? איפה עובר הגבול של מי שותה נכון? << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> נכון. זאת הבעיה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אני יכולה לומר – ואני בטוחה שגם חברתנו ממשרד החינוך תדבר על זה – שאנחנו בשיח מול בני הנוער. אנחנו מבינים שמה שנאמר פה על הצורך לשתף אתכם ולהיות חלק מהדיון זה משמעותי ביותר. אנחנו בהחלט מסכימים ורואים את זה. יש עניין עם כל עולם ההתנסות והנעורים שהוא קשה. המסר שאנחנו תמיד מנסים להעביר לגבי מוצרי העישון הוא ההתמכרות לניקוטין, שהיא שונה ממוצרים אחרים. אני לא מנסה לעשות הקבלות בכלל. אני רק אומרת שאנחנו נורא מוטרדים ממוצרי עישון: פעם, פעמיים, שלוש, וכבר יכולה להיות התמכרות. זה מה שמטריד אותנו, כי זה מגייס אותם למעגל שהוא כמעט אין-סופי, והיכולת לצאת ממנו היא מאוד לא פשוטה. זו הסיבה שאנחנו מנסים למצוא את הדרכים לעבוד יחד עם בני הנוער, כדי למנוע אפילו את ההתחלות, או אם יש איזו התחלה אחת אז שזה לא ימשיך משם. אני חושבת שיצירת המנהיגות ויצירת צמצום הלחץ החברתי הן מאוד חשובות לכך. דבר אחד שאנחנו תמיד שומעים – וזה דווקא מאוד קרוב לליבך – הוא שמי שמעוניין בפעילות גופנית, לדוגמה, אם מדברים על הקונטרה, זה יכול לסייע מאוד למי שאוהב לפעול. מי שהיה איתנו בוובינר אתמול בערב, דיברנו על זה שבני נוער שאוהבים לעשות פעילות גופנית, זה אחד מהדברים שעוזר להם לא להיכנס להתנהגויות הסיכון, כי זה משפיע לרעה והם רוצים להיות פעילים. אני חושבת שזה השיח, כל הזמן למצוא את הדרכים המשותפות. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> צריך לגרום לבני הנוער להבין בעצמם שהם לא רוצים את זה. הבעיה היא האם אתה בא ונותן כביכול בכפית של זהב: אל תעשנו, אל תשתו, כי אחת, שתיים, שלוש – או שאני מבינה שאני לא רוצה את זה. יש לי חברים שהשתכרו, ויצאו להם מהפה דברים שהם ממש לא רצו שייצאו להם מהפה. אני יודעת שזה לא משהו שאני רוצה. אני לא רוצה לאבד שליטה על הגוף שלי, כי אני יודעת שאני מאוד אוהבת את השליטה שלי. אבל זה משהו שהשגתי בעצמי, ובגלל זה אני יודעת איך להתנהג. בגלל זה גם אם אני שותה אני לא אשתכר, אלא אני אשתה בריזר או איזה שוט בשביל להיכנס לראש קצת ולא יותר מזה. אני יודעת לעצור, ואני יודעת לחכות בין לבין, ואני יודעת לשתות מים, ואני יודעת לאכול לפני כן, ואני מכירה את כל הנהלים מראש, כי אני יודעת מה אני רוצה למנוע. אבל בסוף אני יודעת שזה משהו שאני לא רוצה שיקרה לי. אני יודעת שאני לא רוצה לעשן, כי בעוד כמה שנים אני לא רוצה שהבן שלי יצטרך להיות באזכרה של אימא שלו. זו ההסתכלות שלי. אבל זה משהו שאני פיתחתי לעצמי. גם בכל העניין של הלחץ החברתי, בגלל דברים שעברתי ובגלל חינוך שקיבלתי, אני יודעת שאני לא רוצה להיות חלשת אופי וליפול ללחץ חברתי, כשהשאר תופסים את זה כ: אם אני אעשן זה מגניב. זה ההבדל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סיגריות יצאו. טוב, גב' מלכה כץ ממשרד החינוך. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> צוהריים טובים, ותודה על הדיון החשוב הזה. אני זוכרת את היום המעניין הזה משנה שעברה. לגבי המדיניות של משרד החינוך, כל הפעילויות, הסדנאות, התוכניות, אנחנו לא אומרים: אל תעשה; אנחנו לא אומרים: לא. אנחנו מזמינים לשיח, כשהשיח הזה באמת מתמקד בלתת כלים, בלתת מיומנויות, בלתת מידע עדכני ומהימן, ובסוף אנחנו גם מדברים על איך אני מקבל החלטות ואיך אני מפעיל שיקול דעת. בסוף ההחלטה היא של הנער או הנערה. מיקה, את אמרת לי אפילו בעצמך שביסודי לימדו אתכם על מיומנות של השפעה חברתית, וזה סייע לך בהמשך לעמוד בפני השפעה חברתית. התוכניות שלנו מתחילות מגיל הגן, עם תוכנית שנקראת יום של תכלת. היא חלק מתוכנית הכ"חות שבדרך, כישורי חיים החדשה, שבשנה הבאה אנחנו מתחילים להפעיל אותה כבר בטרום חובה ואחר כך בגני חובה. אנחנו עוברים לגילאים הנמוכים, למשל כיתה ג', ששם לומדים על חומרים מסוכנים סביב עישון כפוי, עישון פסיבי. בכיתה ו' יש לנו שבעה שיעורים, דרך לומדה מקוונת, שבהם הם לומדים על מניעת עישון. ושוב, גם פה אנחנו נותנים כלים, אנחנו נותנים מיומנויות, נותנים ידע, והילדים מקבלים את ההחלטה. לכל אורך שנות העל-יסודי אנחנו עוסקים בנושא מניעת עישון, כשאנחנו מעדכנים את התוכניות כל הזמן, כי למשל סיגריה אלקטרונית לפני חמש-שש שנים פרצה לנו כשחקן מאוד מרכזי, כי פתאום יש שקיקי ניקוטין – אף אחד עוד לא דיבר על זה, אבל הנושא הזה הוא גם אירוע. אנחנו כל הזמן מעדכנים את התוכניות האלה של למידה רגשית חברתית. אחת מתוכניות הדגל שלנו היא תוכנית עמיתים ומשפיעים. אנחנו שמים לזה תקציב גבוה מאוד, כדי להכשיר בני נוער להשפיע על החברים שלהם ולהגיד לא לשימוש בסמים, אלכוהול וטבק. דרך אגב, אני לא הצגתי את עצמי. אני ממונה במשרד החינוך על מניעת שימוש בסמים, אלכוהול, טבק והתנהגויות ממכרות, ותחת זה נכנסים הימורים ומסכים. עוד דבר הוא נושא העבודה עם הורים. נכון שאנחנו פונים לבני הנוער, אבל להורים יש השפעה על העמדות של הילדים שלהם, השפעה מרכזית. אני זוכרת ששאלו את הבת שלי בכיתה י"ב: למה את לא שותה? היא אמרה: כי אימא לא מרשה לי. ההורים לא מודעים להשפעה שלהם. אז כתבנו יחד עם המיזם למיגור העישון סדנה להורים, ערב שלם של עבודה עם הורים על מעגל ההשפעה ההורית. יש לנו פה שותפים מדהימים, הן משרד הבריאות, הן המיזם למיגור העישון והן האגודה למלחמה בסרטן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה הדרכים שלכם לבדוק שכל התוכניות האלה וכל התקציבים המבורכים שאתם משקיעים באמת אפקטיביים? << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> אנחנו בודקים דרך הסקר של HBSC, ששרון הזכירה אותו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא שנתי? << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> לא. אנחנו הפכנו אותו לשנתי. בעולם הוא כל ארבע שנים, ואנחנו עושים אותו כל ארבע שנים. אבל תוך כדי, ב-2023 עשו פרופ' יוסי הראל בשיתוף עם לשכת המדענית שלנו. גם ב-2024 היה סקר קצר בתוך המלחמה. ב-2025 היו הדברים ששרון הציגה, וב-2026 יהיה באוקטובר-נובמבר סקר נוסף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה המגמות שאתם רואים? << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> עלייה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עלייה בשימוש. << דובר_המשך >> מלכה כץ: << דובר_המשך >> לא. זה לא מעיד על אפקטיביות או לא – ואתה יכול לעשות ככה על הראש. דרך אגב, זה לא נעים. אני חושבת שנכנס לנו משתנה והא שנתיים וחצי של מלחמה קשה, שבני נוער מחפשים דרך להירגע, להקהות קצת את החרדות שלהם, את התחושות הקשות. לכן אני מקווה שאולי בסקר של נובמבר 2026 תהיה ירידה. אנחנו עושים עבודה. אנחנו עושים עבודה גם בחברה החרדית. הכשרנו השנה 30 יועצים בתוכנית אופ"י, אימון ופיתוח יכולות התמודדות, שאחר כך הם יפתחו קבוצות בתוך בתי הספר שהן כבר להפחתה או להפסקה של עישון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זהו. גם אז ראינו בדוחות שזה מאפיין בעיקר שתי אוכלוסיות, גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי. אם אני לא טועה, עכשיו ראינו שהייתה דווקא ירידה במגזר הערבי. ד"ר שרון, לא טעיתי. נכון? << אורח >> שרון לוי: << אורח >> כן. חשוב לי להוסיף שבכל אנחנו רואים במדדי הבריאות של בני הנוער קושי בהכול, מאז הקורונה. יש לנו קושי. אנחנו רואים את זה בחברה האזרחית בכלל. אבל בקרב בני הנוער, האימפקט ארוך הטווח של הקורונה ושל המלחמה הוא גדול מאוד, בין אם זה דיווח עצמי על פסיכוסומטי – כאבי ראש, כאבי בטן – שגדל וגדל, ובין אם זה התנהגויות בריאות שאנחנו רואים בהן הידרדרות, כמו פעילות גופנית ותזונה בריאה. יש לנו הרבה עבודה. אנחנו מדינה מורכבת. << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> אבל למה לא מתייחסים לזה כאילו זה קורונה וכאילו זה מלחמה? אני לא מבין. 12,000 איש מתים. יש כזאת אדישות: אנחנו עושים תוכנית כזאת, תוכנית מהגן, תכלת, ירוק – נחמדים. חבר'ה, אנחנו במצב חירום לאומי. מצב חירום לאומי. כמה כסף מדינת ישראל השקיעה כדי להילחם בחמאס? כמה אנחנו משקיעים כדי להילחם באיראן? רבותיי, נהרגים 12,000 איש. יש תעשייה שמוכרת רצח, תעשיית רצח במדינת ישראל שמאפשרת לעצמה ומתמקחת האם היא תשקיע 2 מיליון בשנה לפרסום. אנחנו חייבים להגדיר את הדבר הזה כמאבק לאומי, כחירום לאומי. אנחנו נהרגים כל שנה. צריך להתייחס לזה כאילו זו קורונה. כמה מתו מהקורונה? חברים, מתים פה פי כמה וכמה מהקורונה. בקורונה השקענו. איפה משרדי החינוך והבריאות שישקיעו מיליארדים של שקלים בתחום הזה? סליחה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. בבקשה. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> אני לא אכיפה ואני לא חקיקה. אני הסברה ומניעה, וזה מה שאני עושה. << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> מבחינתי את משרד החינוך - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שנייה, יהודה. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> רק שנייה. אנחנו רואים בסקרים האלה של HBSC שיש עלייה. אם טרום הקורונה 24% מבני הנוער העידו על מצוקות נפשיות, אחרי 7 באוקטובר זה קפץ למשהו כמו 52% או 53%, ועכשיו בסקר האחרון 57% מבני הנוער מעידים על מצוקות נפשיות. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> קורונה יש בכל העולם - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. רגע. בסוף לא יישאר לנו זמן. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> אז צריך גם את זה לקחת בחשבון, ואין לנו ברירה אלא לעסוק בפיתוח חוסן ובתוך זה להכניס את המיומנויות שדיברתי עליהן קודם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. אני רוצה לעבור בבקשה לנציג צה"ל, ד"ר שי הרצברגר, ראש ענף רפואה בצה"ל. שי, אתה רואה מה זה? פעם שנייה שאנחנו נפגשים היום בזום. << אורח >> שי הרצברג: << אורח >> כן. צוהריים טובים לכולם. סך הכול הנתונים הוצגו כמו שהם. בניגוד לסקרים, כל חייל שנקלט ליחידה בצה"ל, בדרך כלל לטירונות, ממלא שאלון בריאות, ואחד מהנושאים שעולים שם הוא נושא העישון. אלה הנתונים כמו שהם. אני לא יכול להגיד לכם אם זו עלייה מובהקת או לא, אבל היא עלייה של 1% בניגוד ל-3% שהציגה פה ד"ר שרון. אני אציין שאנחנו מנסים לתקף את הנושא הזה בצורה יותר רחבה ולקבל מידע על סיגריות אלקטרוניות. בשאלון של 2026, שהוא מתוקף בימים אלה, גם הנושא הזה יעלה. יתרה מכך, אנחנו מנסים לאפיין את האוכלוסיות השונות שמגיעות אלינו לצה"ל. השאלון הרפואי הוא גם שאלון רפואי שמגיע מיחידות שונות, ולכן אנחנו מנסים לעשות גם מחקר שבודק האם יש השפעה על יחידות שונות ומאפיינים שונים של האוכלוסייה בשינוי המגמה, והאם יש יחידות מסוימות בתוך צה"ל שבהן יש יותר לחץ חברתי כזה או אחר או היבטים אחרים שבהם החיילים מתחילים לעשן, או מקומות שאולי דווקא יש ירידה בעישון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש תוכניות אופרטיביות שהצבא נעזר בהן? << דובר_המשך >> שי הרצברג: << דובר_המשך >> באופן כללי אנחנו מכשירים רופאים שלנו בשלבים יותר מאוחרים להתעסק בגמילה מעישון, אומנם לא בהיקפים גדולים כמו שהיינו רוצים לעשות. יש מאות חיילים שפונים בעקבות הדבר הזה. שוב, זו טיפה בים, אבל יש תוצאות אופרטיביות של פניות בפועל לגמילה מעישון גם בפן של הפנייה וגם בפן של הנרשמים, ומפגשי רפואה שמתעסקים בדבר הזה. בנוסף, צריך להגיד שפקודות צה"ל באופן כללי מגדירות אזורים בתוך צה"ל שמוגבלים לעישון בלבד, בהתאם לחוק של המדינה, ויש ניסיון לאכוף את זה עד כמה שניתן. בחיל הרפואה במרפאות הצבאיות הגדולות, בצריפין, בבית חולים 10, אנחנו מונעים בכלל מכירת סיגריות בכוורות שם, בשק"ם, ואנחנו מצמצמים עד כמה שניתן את העישון ספציפי במרפאות. באופן כללי חיל הרפואה לא תומך בכל חלוקת הסיגריות שקורית, ואנחנו באמת מנסים לצמצם את זה בהשפעה שלנו על שאר הצבא הגדול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תוכנית הסברתית? << דובר_המשך >> שי הרצברג: << דובר_המשך >> אנחנו מתעסקים בזה באופן שוטף, אבל כמו שאמרת זו טיפה בים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. בסדר. << דובר_המשך >> שי הרצברג: << דובר_המשך >> ברשותך, דבר אחרון. קשה לנו מאוד עם נתונים ביציאה, כמו שהציגו פה. בעבר היה סקר, וגם אז צריך להגיד שהוא היה טיפה בים ולא בהכרח מייצג. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. תודה רבה. << אורח >> אריאל רוקח: << אורח >> למה שלא תעשו סקר בשחרור? כל אחד יכתוב אם הוא מעשן או לא. שאלה אחת, ונדע מה היקף הגדלת העישון במהלך השירות. << אורח >> שי הרצברג: << אורח >> הסקר לא תחת חיל הרפואה, אבל אני אעביר לממונים עליי. << אורח >> אורנה כהן: << אורח >> אני מנהלת תחום מניעת עישון במשרד הבריאות. התשובה שקיבלנו בעבר היא שפעם בבקו"ם היית נכנס ואז אפשר לשאול שאלות, והיית יוצא גם דרך הבקו"ם והיה אפשר לשאול שאלות. כיום כל חייל מתחייל החוצה דרך המפקדה שלו, ואז אין מקום שהוא נשאל על כך. זו פשוט בעיה טכנית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא לא נשאל אם הוא מעשן או לא? << דובר_המשך >> אורנה כהן: << דובר_המשך >> לא. ביציאה כבר לא. << אורח >> שני שילה: << אורח >> שיכניסו לטופס טיולים. מה הבעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. זה עניין טכני שאפשר לפתור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אפשר בהחלט להכניס את זה כחלק מהשאלון ביציאה. מה הבעיה? << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אני חושבת שיש כאן מורכבות של ליצור את היחס לנושא הזה בצה"ל. זה משהו שאנחנו עובדים ביחד עם השותפים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> או-קיי. << אורח >> שני שילה: << אורח >> אז שבעוד שנה יהיה קיים בטופס הטיולים בשחרור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, רגע. חבר'ה, יש רשימת דוברים ארוכה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> היה צ'מפיקס. שמשרד הבריאות יענה. למה הורידו את הצ'מפיקס? מביאים להם כדורים פסיכיאטריים, משהו שבכלל לא עוזר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בני, אין לנו הרבה זמן, ואני רוצה שכולם יספיקו לדבר. ד"ר סיגל מזור משירותי בריאות כללית, בבקשה. << אורח >> סיגל מזור: << אורח >> היי, תודה רבה על הדיון החשוב. אני אעשה את זה קצר, כי יש רשימה ארוכה. אנחנו כקופה עושים מאמצים גדולים מאוד בכל נושא הגמילה. יש לנו שירותים מכל מיני סוגים: גם סדנאות מקוונות, פרונטליות, קו גמילה לייעוץ אישי, פתחנו קבוצת פייסבוק ייעודית פתוחה לכולם שמהווה קבוצה תומכת. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם גופים שונים. הרבה מהעבודה שנעשית ברשויות המקומיות נעשית בשיתוף עם קופות החולים, בין השאר עם כללית. יש עשייה מאוד משמעותית. אני אציין שני דברים שמבחינתנו הם משמעותיים: דבר אחד, כל נושא המניעה. אנחנו כקופה עוסקים הרבה בגמילה. למשל, השנה הוצאנו קמפיין ברשתות החברתיות שעסק במניעת עישון, מניעת כניסה לעישון. אפשר לדמות את זה לאיזה דלי שאנחנו עומדים עם כפית ומנסים לרוקן אותו, אבל מישהו צריך לעזור לסגור את הברז עצמו. דבר שני, ישראל מובילה בחקיקה והכול קצת נשאר מאחור, כי כמו שאמרה החברה מיקה: יש חקיקה, ואם בסוף אין אכיפה, אז לא עשינו כלום. אני מצטרפת לדברים שאמרו פה. צריך לקחת את הנושא הזה ברצינות ולהשקיע באכיפה. לא יכול להיות שרשויות שמחויבות לדווח למשרד הבריאות, לא עושות את זה. על פי חוק הן מחויבות ופשוט מתעלמות. ראיתי את המאמצים של משרד הבריאות לקבל את הנתונים. אבל מה עושים עם הרשויות האלה שלא מדווחות? כל עוד אין אכיפה, אנחנו יכולים להמשיך לנסות לרוקן את הדלי עם כפית, אבל אנחנו צריכים מישהו שיעזור לסגור את הברז. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. תודה רבה. הדס זורבצי ממכבי שירותי בריאות. << אורח >> הדס זורבצי: << אורח >> שלום. תודה על הדיון. אני רוצה להצטרף לסיגל. קודם כול, אנחנו רואים פה מציאות בריאותית, חברתית וכלכלית שמשפיעה על כולנו גם בפרט, בקהילה ובמערכת כולה. מהזווית שלנו, של מכבי, כארגון בריאות, אנחנו רואים את התופעה הזאת בשטח יום-יום, גם בפעילות הענפה שלנו בהיבטים של שירותי הגמילה, ואנחנו מנסים להתאים את שירותי הגמילה שלנו בצורה כזאת שהיא תתאים להעדפות של האוכלוסיות השונות, על ידי סדנאות מקוונות ופרונטליות. יש לנו גם מוקד ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון, ששם גם ניתן מענה לבני נוער שמעוניינים להפסיק לעשן. אבל שוב, אנחנו מזהים את המגמה הזאת של עוד ועוד מצטרפים למעגל המעשנים. הדלי פשוט מתמלא, וצריך פה את המאמץ המשותף. אנחנו רואים את זה אצלנו גם בהיבט של הטיפול בתחלואה הנלווית כתוצאה מהעישון. דיברנו על הכניסה של בני הנוער ועל הפערים הברורים בין האוכלוסיות. אפשר להגיד שאנחנו מתמקדים בשלושה מיקודים מרכזיים: דבר אחד הוא נושא המניעה דרך הסברה מותאמת, שפתית ותרבותית, גם למגזרים, גם פעילות עם האוכלוסייה החרדית למשל, קולות קוראים, בעזרת מנהיגים מהקהילה; דבר שני, אנחנו מחזקים שותפויות עם רשויות מקומיות, ועוסקים המון בתקשור דרך המדיות השונות בהסברה, ומכשירים את הצוותים שלנו, את המטפלים, את נותני השירות, את היועצים ואת מנחי הסדנאות שלנו. אנחנו כל הזמן משפרים להם את המיומנויות, ומקבלים כלים משותפים רבים פה, סביב השולחן, איך לפתוח שיח בנושא עישון וגמילה מעישון בקרב צעירים ובני נוער. דבר שלישי, אנחנו גם מבינים שצריך פשוט לנהל את אוכלוסיית המעשנים הזאת באופן אקטיבי. את שירותי הגמילה אנחנו נותנים, אבל בסוף ההגעה לשירותים האלה היא ממניע פנימי, מרצון פנימי וממוטיבציה פנימית של האדם להתחיל את התהליך. לכן המחויבות שלנו בכל מפגש עם מטופל היא להציע את האפשרות הזאת להיגמל, ומתישהו אנחנו נתפוס את המטופל בשלב שהוא כבר במוכנות. אנחנו עושים את זה גם באמצעים דיגיטליים, פונים באופן יזום למטופלים שאנחנו יודעים שהם מעשנים, ומציעים להם אחת לכמה זמן, מזכירים להם שיש להם את האפשרות להצטרף. לכאן אנחנו כבר משלבים את שיפור הנתונים שלנו בתוך מכבי לגבי מי המעשנים. אנחנו יודעים שיש חוסר בנתונים האלה. אנחנו פונים באופן יזום לאתר את המעשנים. אנחנו מלווים את המטופלים שלנו באופן פרואקטיבי, ומפתחים כלים לשיפור התמדה. כלומר, אפשר להפסיק לעשן. אנחנו עוזרים להפסיק לעשן. זה דבר אחד; ועכשיו להתמיד זה עוד נושא שצריך פה הרבה משאבים וזמן. בנוסף, יש גם הנושא של העובדים שלנו. בסוף גם העובדים שלנו, חלקם זקוקים לסיוע הזה. עובדי מערכת הבריאות הם הפנים שלנו כלפי חוץ וכלפי המטופלים שלנו, וחשוב לנו לתמוך גם בהם בתהליכים למי שמעוניין להיגמל. אבל עוד פעם, דיברנו כאן על ההיבט של מערכת הבריאות כקופה, וחייבים פה את השילוב של חקיקה, אכיפה, רגולציה וכל פעולה משולבת, כדי שנוכל להצליח בדבר הזה וכדי להפחית את הנרמול של תופעת העישון. אני אגיד רק עוד משהו שעוד לא נאמר פה. אני לא יודעת אם שמתם לב כמה רואים היום את העישון בתוכניות הטלוויזיה וגם בסרטים, עם אחוזי צפייה מאוד גבוהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בריאליטי, באח הגדול. << דובר_המשך >> סיגל מזור: << דובר_המשך >> בסוף זה שם. זה פתוח. מה שפעם ניסו להחריש, היום זה פתוח ומנורמל. אז גם על זה צריך לתת את הדעת. אם לא נשנה את הקצב ואת העוצמה, אנחנו נמשיך לעשות עוד מאותו דבר ולא נצליח להגיע לאיזשהו שינוי. לכן אני רואה בדיון הזה פוטנציאל חשיבה למהלך כוללני. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, תן לי לשאול אותה רגע אחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, בני. << דובר_המשך >> בני פרץ: << דובר_המשך >> רק לשאול אותה על זה. למה הוצאתם את הצ'מפיקס שהיה מועיל? << אורח >> אריאל רוקח: << אורח >> לא הוציאו. הוא נמצא. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> עובדה שנותנים קופסאות כאלה לאנשים קטנים ואנשים פסיכיאטריים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בני, אין לנו זמן. אני רוצה שכולם ידברו. סבלנות. בוא נכבד את כולם. ד"ר אריאל רוקח, מההסתדרות הרפואית, בבקשה. << אורח >> אריאל רוקח: << אורח >> קודם כול, בקשר לדוח, בכותרת שלו כתוב: היקפי העישון יציבים לאורך השנים – אבל ראינו שזה לא יציב. מ-20% ל-23% זו עלייה של 15%. זו עלייה מדאיגה מאוד, במיוחד כשרואים שמדובר בבני הנוער, שזה אומר שאלה ימשיכו לעשן עוד 50–60 שנה, עד שחלק גדול מהם ימותו בגלל העישון. הדוח הזה צריך להרעיד את אמות הסיפים. הוא מדאיג מאוד. זה אומר שכולנו יחד נכשלנו. נכשלנו בתור מדינה. הממשלה, משרד הבריאות, משרד החינוך, קופות החולים, הרשויות המקומיות, המשטרה באכיפה, רשות המיסים – כולנו יחד, לצערי, נכשלנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> להערכתך המקצועית, איפה אתה יכול לשים את הנקודה ולומר: פה אנחנו יכולים לעשות יותר ולא עשינו? << דובר_המשך >> אריאל רוקח: << דובר_המשך >> אחד הדברים העיקריים שאנחנו יודעים הוא אכיפה. יש חוקים נהדרים שלא אוכפים אותם. אם תהיה אכיפה כמו שצריך, כנראה יהיה שיפור. דבר שני הוא מיסים. לאחרונה רשות המיסים רוצים עכשיו להעביר חוק שהם מפחיתים את המיסים על סיגריות אלקטרוניות, כי לא מצליחים לגבות אותם. אז במקום להגביר את האכיפה וליצור רשות שתאכוף את זה כמו שצריך, אומרים: בואו נפחית את המיסים. עליית המחירים ואכיפה כמו שצריך כנראה יעזרו, ובמקביל דברים נוספים: האזהרות הגרפיות, הורדת הבונוס למי שטס לחו"ל ויכול לקנות סיגריות בלי מיסים. אני מקווה שזה ייכנס ולא יידחה עוד פעם. וכמובן, עוד מעט נטלי שיושבת לידי תדבר על הגברת היכולת והעזרה לגמול אנשים, מעבר למניעת כניסת אנשים חדשים למעגל הזה. וכמו שאמר גליק, זו מלחמה. זה הרבה יותר גרוע ממלחמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא זרק באמת מדם ליבו. אני הזדהיתי מאוד עם מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> אריאל רוקח: << דובר_המשך >> מ-7 באוקטובר מתו מסיגריות 30,000 בני אדם, פי 15 יותר ממה שנהרגו במלחמה הנוראית הזאת, הרבה יותר ממה שנהרגים מתאונות דרכים, מרצח, מהתאבדויות, ממלחמות – הכול ביחד זה פי כמה יותר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שלא לדבר על המפגע החברתי והכלכלי, והשלכות וגלים נוספים שזה מייצר. << דובר_המשך >> אריאל רוקח: << דובר_המשך >> נכון. ובפועל אנחנו לא מקצים לזה מספיק תקציבים. המדינה מרוויחה 8 מיליארד שקל בשנה ממיסים על סיגריות, ומקצה על גמילה ועל מניעה חלקיקי פרומיל מזה. במשרד הבריאות מנסים להתמודד עם זה מכמה מיליונים והם לא יכולים. מה שמתסכל זה שחברות הטבק בפועל ניצחו. הן חזקות יותר מכל הרשויות ביחד מהמדינה, ובטח מהאנשים שיושבים בחדר הזה. זה מתסכל, אבל אפשר לעשות יותר. אכיפה ומיסים יכולים לעזור. כמובן, גם הסברה, גם לימוד וגם תוכניות יעזרו. אבל בפועל, לצערי הרב, הדוח אומר שכולנו יחד נכשלנו. << אורח >> נטלי הופמן דישון: << אורח >> שלום, אני גם מהחברה הרפואית לגמילה ומניעת עישון. אנחנו מתמחים בנושא הגמילה, אז מבחינתנו הנגשה היא תוכנית עבודה, ואנחנו רוצים שאת השירותים הטובים שקיימים לגמילה מעישון נוכל להתאים כמובן לבני נוער. אנחנו רוצים, רוצים מאוד, שחולי הסרטן יפסיקו לעשן. זה ישפר מאוד את הסיכויים שלהם להחלים. זה קריטי בשביל כל טיפול תרופתי. תשאל כל מומחה. אונקולוג אומר לך: אם המטופל שלי מפסיק לעשן, אני יכול לטפל בו הרבה יותר טוב. הסיכוי שלי להבריא אותו הוא לאין שיעור אם הוא מפסיק לעשן – מכל סרטן שהוא. אנחנו רוצים שלנשים הרות או שמתכננות להיכנס להיריון יהיה מענה מתאים להפסיק לעשן באמת. לא רק להגיד לרופא: דוקטור, הפסקתי – אלא באמת ללוות אישה סביב הדבר הזה. אותו דבר אנחנו רוצים גם לאנשים עם מחלות ריאה, לאנשים עם מחלות כרוניות אחרות. אנחנו רוצים להנגיש את זה לנפגעי נפש שמאושפזים או בקהילה. אנחנו רוצים מאוד שכל מי שמגיע לבית חולים לניתוח אלקטיבי יוכל להפסיק לעשן. זה לא משנה אם יש לו משהו מורכב בלסת כי יש לו איזו פעולת שיניים או שיש לו ניתוח אלקטיבי אחר. אנחנו רוצים את זה כמובן גם לצוות הרפואי. אנחנו רוצים שזה ייכנס לתוך בתי החולים בישראל. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, והיא קריטית – אין לנו כיום הגדרה אחידה ל: מיהו איש מקצועי לגמילה מעישון. הדבר הזה הוא קריטי, כי רוב הגמילה היום קורית או בקו או בקופות החולים. אבל אנחנו רוצים שיהיו אנשי מקצוע, שאנחנו יודעים מאיפה הם באים ואיך הם תומכים באנשים. זה תהליך לא פשוט למי שמפסיק לעשן. זו דרמה מאוד גדולה בחיים שלו. כל מי שעבד עם מעשנים רואה כמה בוער בדמם תהליך הגמילה שלהם. אנחנו רוצים שגמילה תקרה בתוך בתי החולים. כאשר גוף ממשלתי או רשות מקומית רוצים שהתושבים שלה או עובדי המשרד או עובדי הרשות ייגמלו, מה שכיום קורה זה שיש מכרזים ופונים לספקים פרטיים שאין להם ידע מקצועי לעשות את זה. אז הכסף שלנו הולך לשם, לאנשים שאין להם את ההכשרה והמיומנות. אז במקום שכקהילה, כחברה, נצעד לשם, הכסף הולך לגוף פרטי כזה וגוף פרטי אחר, כשיש לנו סמכות וידע מקצועי לאורך שנים, מ-2010 כשהטיפול בגמילה מעישון נכנס לסל. את הסיפור הזה אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> את עישנת פעם? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רק לסיים בבקשה. << אורח >> נטלי הופמן דישון: << אורח >> אני אשמח לענות על השאלה. אין שום בעיה. זה מה שאנחנו רוצים, שזה יהיה מקיף, הנגשה כתוכנית עבודה לטפל בכולם. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. מני מרשות המיסים. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> שלום לכולם, אני יועץ מנכ"ל רשות המיסים, וגם יושב-ראש הוועדה לקביעת מדיניות רשות המיסים ביחס לסיגריות אלקטרוניות ומוצרי עישון – חבריי ביקשו לא לקרוא לזה יותר תחליפי מוצרי עישון, אז אימצנו את זה. רשות המיסים הקימה ועדה כבר לפני שנתיים, ועדה שישבה במשך שנה שלמה. השקענו. לקחנו צוות של 12–15 אנשים, הושבנו אותם יום בשבוע, גם תוך התייעצות עם גורמים בין-לאומיים, עם ארגון הבריאות העולמי, עם חברינו במשרד הבריאות. שמענו הרבה מאוד עמדות. בסופו של דבר הוצאנו דוח מאוד מאוד נרחב ביחס למציאות במדינת ישראל מבחינת ההיבטים שלנו, היבטי מיסוי, יכולת האכיפה שלנו, סיגריות אלקטרוניות ומוצרי עישון נוספים – זה כולל מוצרי טבק. התוצאה הייתה הצעת חקיקה מאוד מאוד מקיפה, שלוקחת את פקודת הטבק שהיא פקודה ותיקה. שמנו אותה בצד ויצרנו קובץ חקיקה, קודקס חדש לחלוטין, עם כלי אכיפה הרבה יותר איכותיים, גם בעולם הפלילי, גם בעולם האזרחי, עם דגש דווקא לעולם האזרחי כיוון שיש כאן עולמות שהם לא רק פליליים הארד קור של עבריינים, והעברנו אותה בהחלטת ממשלה בקריאה ראשונה. כלומר, זה כבר לא אנחנו אלא הכנסת, אבל הבאנו אותה לקריאה ראשונה בכנסת. היא עברה קריאה ראשונה, פוצלה מחוק ההסדרים, נכנסה שוב לדיון אחרי חוק ההסדרים בוועדת הכספים בכנסת, ואנחנו ממתינים לדיונים נוספים בוועדה כדי שתעבור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי היה הדיון האחרון של זה? << דובר_המשך >> מנחם הסה: << דובר_המשך >> לפני כמה שבועות. היה דיון שבוטל. היה לפני חודש עוד דיון נוסף. הדבר המרכזי שצריך להגיד הוא שאחד הנושאים שאנחנו בחנו הוא גם גובה המס שהוטל במדינת ישראל, שעל הצד הנמוך הוא פי 23 מממוצע האיחוד האירופי. זאת אומרת, יש מדינות שאנחנו הרבה יותר גבוהים מהם. בנוסף, הסכום הזה הוא מתואם. הוא כל הזמן עולה, בכל שנה. הוא מוצמד למדד, והוא עולה לאורך השנים. היום זה באזור ה-20 שקל למיליליטר. זאת אומרת, על בקבוק של ליטר יש באזור 20,000 שקל מיסוי, שהוא מס מאוד מאוד מאוד גבוה. אחת המסקנות של הוועדה הייתה שאנחנו צריכים שתהיה לנו יכולת קוהרנטית. לא להסתכל רק על מיסוי כמיסוי, כמספר, אלא שיהיו לנו כלי אכיפה שמאפשרים לנו לאכוף באמת, ליצור כוח אכיפה לצורך המס הזה, שהוא אמור לאכוף בצורה אפקטיבית את המס ואת החוק. זה גם פיקוח. זה לא רק החוק עצמו מבחינת מיסוי. כדי לעשות את זה, צריך ליצור את הדרך הלגיטימית לגורמים לגיטימיים במדינת ישראל לפעול בעולם הזה, שלא יהיו רק גורמים שהם גורמים עברייניים או כאלה שלא מעוניינים לשלם, אלא גם כאלה שמעוניינים לשלם – כפי שקורה בהרבה מגזרים אחרים, משלמים ופועלים במסגרת חוקית. << אורח >> שני שילה: << אורח >> למה חלק מהמיסוי לא הולך למאבק בעישון? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, רק שנייה. אני אתן לכל מי שנרשם. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> יש לנו מסקנה שנייה שהיא מאוד מאוד משמעותית. יש כלכלן ידוע בשם לאפר, שכל הכלכלנים מכירים אותו. הוא עדיין חי איתנו היום, וגר בארצות הברית. הוא הראה במונחים אמפיריים שהיכולת שלנו לאכוף מס היא מוגבלת. בסוף לא ניתן לאכוף בכל דבר. היינו שמחים להטיל 1,000 שקל למיליליטר וכך לאכוף את זה. הקופה הציבורית הייתה מתעשרת, והיו יכולים לעשות עם זה הרבה דברים טובים. אך לא ניתן. יש הגבלות מסוימות. לכן המסקנה שלנו הייתה שהתמהיל הוא הדבר הכי חשוב. זאת אומרת, התמהיל עצמו יוצר גם מערך של מס. אני מזכיר שהמלצנו למסות גם את מכשירי הסיגריות האלקטרוניות עצמן, ולעשות גם איזשהו תמהיל בין הנוזל לבין הסיגריה האלקטרונית וליצור מודל אכיפה, וכל אלה יחד יוצרים אפקטיביות. צריך לומר שרשות המיסים היא גוף תומך. יש לנו כל מיני מיסים שהם סוגים של מיסים חינוכיים או שנועדו לכוון פעילות מסוימת של אוכלוסייה כזאת או אחרת. המיסים האלה לכשעצמם לא עומדים לבד. בסוף הם צריכים לתמוך באיזושהי מדיניות כללית של מדינת ישראל, תלוי במשרד. במקרה הזה זו מדיניות בריאות. יש מדיניות של זיהום אוויר. יש כל מיני משרדים עם אג'נדות אחרות. אנחנו לא יכולים לעמוד לבד. אנחנו יכולים לתמוך במשהו. זאת אומרת, בסוף בגזרה אנחנו יכולים להשפיע בצורה מסוימת עם הכוח שלנו, כשהוא חזק אבל מוגבל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. אני מבקש מדנה פרוסט מהאגודה למלחמה בסרטן. << אורח >> דנה פרוסט: << אורח >> תודה. ממש בקצרה. קודם כול, בהמשך למה שנאמר כאן, בסקר שערכנו במאי האחרון ועסק בנושא של עישון כפוי: 93% מהציבור נחשפים לעישון כפוי במקומות ציבוריים. 93%. המשמעות היא שכמעט כולם נחשפים לעישון כפוי במקומות ציבוריים. כשבדקנו מה הציבור חושב על זה, 80% לא רוצים להיחשף לעישון במקומות ציבוריים. חבר הכנסת שקלים, אתה שאלת מקודם למה ראשי עיר לא מאמצים עיר נקייה מעישון, שזה מודל מערכתי – אפרופו משהו שחזר כאן כל הזמן הוא גישה מערכתית לטפל בנושא. יכול להיות שהם לא מכירים את הנתון הזה, ויכול להיות שהסקרים צריכים להיות סקרים עירוניים, ויכול להיות שצריך לדבר ברמת הרשות המקומית, כי הרשות המקומית היא בעצם היחידה שיכולה להעביר תהליכים בגישה מערכתית. כשאנחנו מסתכלים איפה הם נחשפים: הם נחשפים גם בתחנות האוטובוס, גם במקומות עבודה – 40% מהמשיבים אמרו שהם נחשפים לעישון במקומות עבודה, שזה משהו שחשבנו שכבר לא קורה – נחשפים במסעדות ובבתי קפה, נחשפים בחוף הים, נחשפים באולמות אירועים. יש לנו חקיקה אבל צריך לעדכן אותה, כי עשן הוא גז. וגם אם יש לנו אזורים שבהם מותר לעשן כמו בבית קפה, ברגע שזה גז הוא מגיע. זה לא נוזל. לכן אנחנו צריכים לעשות סביבות שהן נקיות לחלוטין מעישון. כולנו שמענו את הטריגר, ואנחנו יודעים מה קרה בשאגת הארי. אתה שאלת: מאיפה הגיעו המספרים האלה? למה זה עלה? כי אנשים חזרו לעשן. אנשים שנגמלו מעישון חזרו לעשן בגלל הסיטואציה ובגלל המתח. רוב הציבור מכיר אנשים שחזרו לעשן. אבל דבר אחד אופטימי שאני יכולה לומר – ניתן לעשות את זה. המאבק הוא לא מאבק נגד המעשנים. כולנו, כל מי שיושב סביב השולחן הזה יודע שהמעשנים הם קורבנות של חברות הטבק. אנחנו רוצים להילחם נגד התופעה ונגד אותה תעשייה שהיא באמת תעשיית מוות. המדינה צריכה להפעיל גישה מערכתית ולתכלל. זה לא יספיק שמשרד החינוך, עם כל הרצון הטוב, יעשה את התוכניות; וזה לא יספיק, כמו שאמר מני מרשות המיסים, שרק יעלו המיסים; ולא תספיק כל העבודה שתיעשה במשרד הבריאות, אם לא תהיה יחידה מתכללת שעובדת עם כל הגופים במדינה שעוסקים בזה. יש מודל שעודכן לאחרונה ונקרא עיר נקייה מעישון. זה מודל שעודכן על ידי מרבית האנשים שיושבים כאן, שחברים בקואליציה למניעת עישון. המודל הזה מציע גישה מערכתית ברמה העירונית, איך ניתן ברמה העירונית למנוע התחלות עישון. למה זה חשוב? למה היה חשוב לי להראות כאן את נושא סביבות נקיות מעישון? כי אנחנו יודעים ששינוי נורמה מתחיל קודם כול בסביבה. אם אנחנו הולכים ואומרים לילד "אסור לעשן", והוא הולך ברחוב הציבורי שלו, והוא רואה את ההורים שלו, והוא מגיע לאולם אירועים ורואה אנשים מעשנים, אז זה לא משנה שום דבר כי תמונה שווה יותר מאלף מילים. מה שאתה רואה זה לא משנה מה אומרים לך. לכן הגישה צריכה להיות מערכתית. גישה מערכתית ללא תקצוב לא תעזור בשום דבר. אנחנו מגיעים לכאן שמונה שנים. שמונה שנים אני מגיעה לכאן. סביב השולחן יש אנשים שמגיעים כבר 40 שנה, 50 שנה, וכולנו מדברים מדם ליבנו. שמעתי את חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק מדבר באמת מדם ליבו, ואנחנו נמשיך לשמוע את כל האנשים שיושבים כאן מדברים מדם ליבם. אבל באמת, כשיש 12,000 איש שמתים בכל שנה מעישון, איך אפשר לא לעשות כלום? איך המדינה לא לוקחת תקציב ואומרת: חברים, עם זה אנחנו מסיימים? עוד דבר אחד בנוגע לנוער שאני חייבת לומר. נוער הוא פונקציה של נורמות חברתיות. אני מבינה לחלוטין את הנציגה ממועצת התלמידים שאמרה: מה זאת אומרת? כולם שותים ואי-אפשר לא לשתות. פעם זה לא היה ככה. כמובן, אני לא מאשימה אותך בשום דבר. נורמות חברתיות השתנו לרעה. ולשאלתך, אם אנחנו מדברים על אלכוהול, אם חלק מהילדים מעשנים סיגריה אלקטרונית וסיגריה רגילה בהמשך החיים, אז אלכוהול כולם שותים, והם מתחילים לשתות בכיתה ח'. כמו שסיגריה אלקטרונית הייתה מוצר שכולם מעשנים, לא רק המופרעים או מי שיושב במושבים האחרונים של האוטובוס, אז כולם לגמרי שותים. ואתה צודק לחלוטין, סיגריה היא ממכרת. אבל גם אלכוהול הוא לא משהו שאפשר לשתות במידה. ואני יודעת למה את אמרת לשתות במידה, כי הקמפיין היה: אם שותים לא נוהגים. אז הינה הדפוס איך משתמשים בשתייה. שתייה ואלכוהול אנחנו יודעים לחלוטין שהם גורם מסוכן. כל כמות של שתיית אלכוהול מעלה סיכון לחלות בסרטן. אין לנו רמה מתונה של שתיית אלכוהול, וגם את זה צריך לשים על השולחן. אני מבינה את קוצר הזמן, אבל באמת משפט אחרון. אנחנו חייבים להתייחס לאלמנטים האלה, כי אי-אפשר לדבר עם ילדים רק על עישון, ואי-אפשר לדבר איתם רק על אלכוהול, ואי-אפשר לדבר איתם רק על תזונה, כי הכול זה ביטוי של מצוקה. המצוקה שאנחנו, כאנשים מבוגרים, חווים בשש השנים האחרונות, היא מצוקה שעוד יותר ברורה על בני נוער וילדים, כי הם לא מכירים יציבות. אלה החיים שלהם. לכן הגוף שצריך לקום ולתכלל את כל הדבר הזה, צריך להבין איך אנחנו מעניקים לילדים חוסן ואת האפשרות לעשות בחירות בריאות. זהו. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. פרופ' פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות. << אורח >> פרופ' צבי פרידלנדר: << אורח >> כן, תודה על הדיון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברשותך שתי דקות, כי יש לנו עוד כמה דוברים. אני מתנצל. << דובר_המשך >> פרופ' צבי פרידלנדר: << דובר_המשך >> אני אשתדל. אני רק אסכם ולא אחזור. אנחנו פה קואליציה למלחמה בעישון כמו באיזשהו מפגש חברתי, גם עם אותם חברי כנסת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קואליציה מבורכת. << אורח >> צבי פרידלנדר: << אורח >> כן, אבל אנחנו מתוסכלים. תראה, ראינו את הדוח הזה של משרד הבריאות. אנחנו קצת קוברים את הראש בחול. מה זאת אומרת אין שינוי? 20% ל-23% זו עלייה בכל פרמטר. אז אולי זה לא השיג את המובהקות הסטטיסטית הנדרשת. אני מייצג פה עוד קבוצה שלא דיברנו עליה: 300,000 חולי COPD, חסמת הריאות, יש במדינת ישראל. 8 מנדטים – חישבתי. זה לא עוזר להם. לפי הנתון שדנה הציגה, 72% מתחרטים שעישנו. כל יום באים אליי: למה המערכת אפשרה לי? המאבק שלנו הוא לא במעשנים. המאבק שלנו הוא בחברות הטבק שמנצחות אותנו, כמו שאמר חברי ד"ר רוקח. הן מנצחות אותנו, כי יש להן נציגים בכנסת יותר חזקים מאשר למעשנים; הן מנצחות אותנו, כי יש להן נציגים במשרד האוצר יותר חזקים. איך אפשר לא למרוט את השערות כשאני שומע: משרד האוצר החליט להוריד את המס כי אני לא מצליח לקחת אותו? איזה אחוז מתקציב משרד החינוך מיועד לדברים הנהדרים שאת מתארת? איזה אחוז מהתקציב של משרד הבריאות מיועד למלחמה בעישון? האכיפה היא מביכה. היא מביכה. צה"ל – אני מכבד מאוד את רע"ן רפואה. יש לי שני בנים לוחמים בצה"ל, אחד בסדיר, אחד במילואים – הנורמה היא עישון. הם בערך היחידים שלא מעשנים. לפחות זה מה שהם אומרים לי. אני מאמין להם. אנחנו חייבים להתעורר. זה חייב להיות ברמת הכנסת. סליחה, אבל חבר כנסת אחד יש לנו פה בדיון. אני מאוד מעריך את המאבק שלך. אני מכיר אותו כבר הרבה שנים. אני מאוד מעריך את חברת הכנסת מזרסקי על המאבק שלה לאורך שנים. יש עוד שניים, שלושה. היה את חבר הכנסת גליק בעבר. זה לא משהו שהוא בלב העשייה, ואנחנו מדברים על 30 מתים ביום. אם אתמול היו מתים 30 איש בהפגזה מאיראן, לא היינו יושבים פה. 30 איש מתים כל יום מעישון, ומדינת ישראל נכשלת במאבק הזה. 300,000 איש חולי COPD. 3,000 איש בשנה מתים מסרטן ריאות. יש עוד סרטנים, יש עוד מחלות, מחלות לב. ארבע מעשר סיבות המוות העיקריות במדינת ישראל קשורות קשר ישיר לעישון: COPD, התקפי לב, מחלות שבץ וסרטנים. זה ארבע מעשר סיבות המוות הכי שכיחות בישראל. אנחנו כולנו נכשלים. לגבי הדוח הזה, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שהוא לא השתנה. זה פשוט לא נכון. הדוח הזה מראה עלייה. שוב, לא ניתחתי סטטיסטית. אין פרמטר אחד בכל הסיפור הזה שלא עלה. אם נסכם, כי ביקשתם לקצר, אז שלושה דברים שצריך לעשות: אכיפה, אכיפה, וחקיקה. אכיפה זה הכי חשוב, כי יש חוקים. יש חוקים, אבל לא אוכפים אותם: בחתונות; בצה"ל – מה לעשות, גם בצה"ל צריך לאכוף חוקים. מדברים על משמעת בצה"ל – צריך לאכוף גם חוקים כאלה; בבתי ספר מספרים על עישון בחדרי מורים; בבתי חולים צריכה להיות אכיפה וצריכה להיות גם חקיקה. אנחנו באים ומדברים על הפטור ממס שיש בהבאת סיגריות, ומורחים אותנו. אנחנו היינו בדיונים בוועדת הכלכלה. ועדת הבריאות היא ועדה אוהדת. ועדת הכלכלה היא לא ועדה אוהדת, כי אי-אפשר לגבות את המיסים, וכי יש אינטרסים של רשות שדות התעופה שהפסידה הרבה בשנים האחרונות ולא רוצים לפגוע בה. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> ועדת הכספים. << אורח >> פרופ' צבי פרידלנדר: << אורח >> סליחה, ועדת הכספים. ועדת הכספים, ועדת הכלכלה – אנחנו מבלים בכולם. חייבים להתייחס לזה כמלחמה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. שני שילה. << אורח >> שני שילה: << אורח >> שלום, חבר הכנסת אושר שקלים. תודה לכולם. אני מהצד של מי שניזוק מהעישון. אני מייסדת ומנכ"ל העמותה הישראלית לסרטן ריאה. כמו דנה, קצת חשבתי בשביל מה לבוא לפה בכלל? מדברים, מדברים, מדברים, ודברים לא קורים. אני בן אדם של עשייה. אבל אני אתן לכם דוגמה על התחום הזה, כמה הוא לא אטרקטיבי. עשר שנים נלחמתי בשביל להכליל בדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן ריאה בישראל, כשהאנשים שבסיכון הם מעשנים. 80% מהחולים הם מעשנים או מעשנים לשעבר. הדבר הזה התחיל ב-1 בספטמבר 2025. חייבים להעלות פה מודעות. אני פונה פה לקופות החולים: חייבים לפמפם את זה. אפשר להציל פה אנשים מסרטן ריאה, שזה חלק גדול מהמוות שקורה מעישון. עוד כמה דברים. לגבי נושא הנוער המעשן אני אשמח לשתף. אנחנו נשלח לך שתי כתבות שעשינו ממש לא מזמן. כתבה ראשונה הייתה על העישון באח הגדול, ואיך יכול להיות שהם הראו הפעם מודל חדש באח הגדול שספורטאי-על מעשנים. אחד המשתתפים באח הגדול הוא בודי בילדר שהיה מן מר ישראל, קוראים לו עומר. הוא הר אדם, דוגמה לבריאות, והוא פשוט מעשן וגם מעשן לפני אימון. הוא אומר שלפני אימון הוא מעשן. הכתבה הזאת הייתה באותו חודש ב-Ynet, והם אמרו שהם היו בהלם כמה אנשים נכנסו וקראו. דבר נוסף הוא הנרמול הזה של הסלבים. כלומר, שימו לב שבזמן האחרון כל כתבה על סלב היא עם תמונות שלו עם סיגריה, כולל זמרים. זה הורס להם את הקול, אז למה הם עושים את זה? דבר נוסף – אני פונה גם לרשות המיסים – חבר הכנסת, לפני שנה וחצי או יותר כתבנו בעזרתך הצעת חוק להקמת קרן נזקי הטבק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נכון. יש לי את הצעת החוק הזו. היה לי מאוד קשה להגיש את זה, בעיקר מבחינה טכנית. אני לא אפרט את זה עכשיו יותר מדי. יש לנו מכסה שאנחנו מקבלים פעם ב, וזה מאוד מאוד קשה כל פעם להעביר משהו ספציפי. << אורח >> שני שילה: << אורח >> אני מבינה לגמרי. אני רוצה לברך אותך. אני חושבת שאולי זה אחד הפתרונות איך להזרים פה כספים לכל הדבר הזה שנקרא מלחמה בעישון. החוק מציע להזרים לכל הנושא הזה אחוז קטן מאוד ממיסי הטבק. הבנו פה שזאת משימה לאומית ממדרגה ראשונה. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. תודה רבה. שירה כסלב, בבקשה. << אורח >> שירה כסלו: << אורח >> שלום. שירה כסלב, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. בגלל שאני מגיעה לקראת הסוף, אני רוצה דווקא לסכם ולהגיד: 30% מבני הנוער שלנו מעשנים. אני לרגע מורידה את המספרים כדי שנבין. סיגריות אלקטרוניות הן המחולל, והן נמכרות כיום בשוק בקלות רבה, כמו שאמרה הנערה מהמועצה שאפשר להזמין אותן ב-50–70 שקל. אלה דמי כיס, רק כדי שיהיה ברור. שני נתונים שקצת נעלמו כאן, ואני רוצה להחזיר אותם חזרה לתוך הדיון: נתון אחד – בתוך דוח השר רשום שיש 140 חברות טבק וניקוטין, 1,000 בתי אב. אנחנו דיברנו על שלוש חברות ועוד איזה עשר חברות. אתם צריכים להבין שבזמן שאנחנו מדברים על מלחמה ועל קורונה, השוק הזה ממשיך לגדול. התפקיד שלנו פה – ואני אומרת, התפקיד שלנו, המחוקקים, אבל גם האכיפה – הוא לעשות משהו נגד השוק הזה שממשיך לגדול על חשבון בריאות הציבור של הילדים שלנו; נתון שני – יש 10,000 נקודות מכירה. אנחנו מדברים בעצם על נגישות וזמינות. זאת אומרת, יש חוק שאומר שאסור למכור לקטינים, אבל ב-50–70 שקל הם מגיעים אל המוצרים האלה, וככה אנחנו מגיעים לשיעורי העישון האלה. מהמקום הזה אני רוצה לבוא ולהגיד שני דברים: דבר אחד, כדי שרשות המיסים תוכל באמת לגבות את הכסף, חוק פיקוח צריך לעבור, ואנחנו צריכים ללחוץ על זה שהוא יעבור ובלי שהם יורידו את המס על הסיגריות האלקטרוניות. כי אתם מבינים שאם עכשיו, כיום, סיגריה אלקטרונית עולה 50–70 ש"ח והם רוצים להוריד את המס, אנחנו נהיה בבעיה עוד יותר קשה. זה סופר חשוב; דבר שני, איך בדיון הזה אין את המשטרה? איך זה יכול להיות? זה הגוף שאמור לאכוף כרגע את נקודות המכירה שלנו, והם אפילו לא פה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. גיל מלצר, בבקשה. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> שלום לכולם, אני מנכ"ל אגודת הלב הישראלי. זו עמותה לחולי לב ולמטופלי לב. אני מטופל לב מלידה. אני עישנתי הרבה מאוד שנים. לשמחתי אני כבר 20 שנה לא מעשן. כל מה שנאמר פה זה נפלא. אבל אני רוצה לבקש מכולם פה: אם אנחנו עושים מחר איזשהו תשדיר, ואנחנו רואים בטלוויזיה קבוצה של אנשים הולכת ברחוב, ופתאום 30 איש מתוך האנשים האלה נעלמים, מתוך הקבוצה, זה כמו ש-30 איש מתים כל יום מסיגריות. מה שאני מנסה לומר זה שבאותה מידה שלא תוקפים את חיזבאללה – מילה במילה ממה שאמר פה חבר הכנסת לשעבר - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אל תיכנס לעניינים פוליטיים. << אורח >> גיל מלצר: << אורח >> לא, לא, לא. בכלל לא. אני מדבר על אסטרטגיה. זו מלחמה. סיגריות הן הרוצח. אין מילה אחרת. אם מדינת ישראל לא תראה את זה כרוצח אמיתי, עם אסטרטגיה, עם תוכנית עבודה, כל מה שנאמר פה זה רק מילים יפות. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, עמוס, בבקשה. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> תודה רבה, אדוני. אנחנו יושבים פה בעקבות חוק שאני יזמתי. יזמתי את החוק שמחייב את שר הבריאות לדווח לכנסת לפני שנה מה נעשה בישראל בתחום העישון, ואת הכנסת לדון בדוח הזה, ולכן אנחנו בכלל יושבים כאן. חלק מהרעיונות שאני אציג לכם כעת יכול להיות שיישמעו לכם קצת מהפכניים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש לנו רק דקה, עמוס. אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> עמוס האוזנר: << אורח >> אז אני אקצר. אבל אנחנו צריכים לדבר על עתיד, מה אנחנו צריכים לעשות. הינה לנו מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות, כפי שאסרנו למשל על העישון בטיסות דרך בג"ץ שאני הגשתי. אז ככה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי הזכירה את הנושא של 2.8 מיליון איש שחשופים לעישון בדירות המגורים שלהם. אין דבר כזה. אנחנו צריכים לטפל בזה ומיד. אנשים לא צריכים לסבול מעישון שחודר לבית שלהם. בואו נטפל בנושא המיסוי על סיגריות. בואו נחשוב על הבסיס. אמרנו פה שאחד מכל שני מעשנים ימות כתוצאה מזה. אבל הם אלה שמשלמים את המס. מה עם חברות הסיגריות? אנחנו מבודדים למשל את המגזר הבנקאי, ואנחנו אומרים: הם חיים מרווחים על קופת הציבור. אנחנו נטיל עליהם מס מיוחד. למה שלא נבודד את תעשיית הסיגריות – זה רעיון שנדון עכשיו בבריטניה – ונטיל עליה מס סקטוריאלי מיוחד? והוא יטפל לנו באותם המיליארדים הגדולים שאנחנו מטפלים בהם. הלאה. נושא אחר – נזקי העבר: בארצות הברית תבעו 246 מיליארד דולר. למה בישראל אנחנו לא תובעים את חברות הסיגריות? זה לגבי נזקי עבר. עכשיו בואו נחשוב על נזקי עתיד: למה שחברות הסיגריות לא יממנו עכשיו, באמצעות פיקדון שהן יפקידו את נזקי העישון לשנים הקרובות? לך תחפש אותן בעוד 20 שנה. אנשים שמעשנים זה פצצות זמן. בתוכם יתפוצץ הנושא הזה. בעוד חמש, בעוד עשר, בעוד 20 שנה, הם ישלמו ואנחנו נשלם. המדינה תישא בנזק הזה. למה לא לדרוש הפקדת סכום שיכסה את הנושא הזה? דיברנו על נושא העישון במקומות ציבוריים. אדוני, כל זמן שיש מקומות ציבוריים שמותר לעשן בהם, לא תהיה שום אכיפה. הגיע הזמן שנפעל כמו כל מדינות העולם לפי האמנה, ונסלק את אותם חדרי אזורי העישון. אז נוכל ברצינות לטפל בנושא הזה. אנא, תקשיבו לאנשים שדיברו פה, עם יותר מ-40 שנות ניסיון. חלק מהדברים מצליחים. תקשיבו, תחפשו את הרעיונות. אנחנו יכולים לעשות המון, רק תקשיבו לנו. זהו, תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה, עמוס. אני זוכר בתור נער שהייתה פרסומת, ואם אני לא טועה אתה הגית אותה: דבר אחד כולם יודעים, ליד אלי יוחנה לא מעשנים. נכון? זה שלך. << דובר_המשך >> עמוס האוזנר: << דובר_המשך >> זה שלי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל זה דבר שהוא מאוד מאוד נכון. אפרופו, זה שדיברנו על הסלב, אנשים מוכרים שמהווים דוגמה, זה באמת עוד אחד מהדברים שאנחנו עדיין לא עושים מספיק, לצערי. << דובר_המשך >> עמוס האוזנר: << דובר_המשך >> גם תשדיר התולעים זה שלי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> היה גם את הפרסומת עם הסיגריה שהיא כמו תולעת: סיגריה זה מגעיל אותי. תאמין לי, אני מכיר מספיק. קודם כול, תודה רבה לכולם שהגיעו לדיון הזה. אני חושב שחשפנו פה הרבה מאוד מהבעיות. להערכתי, המדינה עדיין לא נותנת את תשומת הלב הראויה למגפה, לתופעה הפסולה הזו שנקראת עישון. לא יכול להיות שכל יום 30, 35 אנשים נהרגים מעישון. זה לא נורמלי. אתה צודק מאה אחוז שאם חלילה היה פיגוע כל יום בעניין הזה, תשומת הלב הייתה אחרת לחלוטין. פה באמת גם התפקיד שלנו כנבחרי ציבור – אני לוקח פה את האשמה עליי עכשיו – הוא לעשות יותר, קודם כול בעניין ההסברתי. אז שוב, באמת תודה רבה לכולם. כמה דברים לסיכום. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקיים בדיקה מול השלטון המקומי מדוע בחלק מהרשויות אין אכיפה בנושא העישון במקומות ציבוריים, ולפעול כיצד אפשר ליישם את זה. זה אחד; דבר שני, להעביר לוועדה את המלצות הצוות הבין-משרדי לאכיפת הוראות חוק איסור פרסום מוצרי עישון ברשויות המקומיות; בנושא של בני נוער, אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לראות שבאמת יש אפקטיביות לתוכנית ולקיים חשיבה מחודשת על הדרכים כיצד אפשר באמת להיאבק בנושא הזה; מבחינת הצבא, הוועדה מבקשת מצה"ל לפעול למדידת שיעורי העישון בקרב חיילים ביציאה מהשירות הסדיר, ולהנגיש לחיילים בסדיר ובקבע תוכניות לגמילה מעישון; דבר אחרון, הוועדה מבקשת מקופות החולים להנגיש למבוטחים המתאימים את בדיקות הסקר לאיתור סרטן הריאה. מן הסתם אנחנו נעקוב עוד אחרי זה, ואני מבקש שנקיים איזשהו דיון נוסף במסגרת הדוח של משרד הבריאות, לא כל שנה, אלא אפשר לעשות דיון פעם בשלושה חודשים, פעם ברבעון – את יודעת מה, פעם או פעמיים במושב, כדי שלא נגיע למספר המפלצתי הזה של 12,000, ונראה איך אנחנו מורידים את זה כדי שבדוח הבא המספרים יהיו נמוכים יותר. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:11. << סיום >>