חומר רקע
מדינתישראל
משרדהאוצר-אגףתקציבים
ח
' תשפ"ו
תמוז
23
יוני 2026
אל:
חברהכנסתמיקילוי
הנדון:
מענהלפנייהבנושא"בקשתנתוניםלקראתהמשךהדיוניםבנושאחוקהכשרות"
בהמשך לבקשתך לנתונים כלכליים ביחס למספר סוגיות הקשורות בתיקון חוק איסור הונאה בכשרות,
תשמ"ג-
1983
,מצורףניתוחכלכלילענייןהשפעתהעדרהתחרותבכשרותעליוקרהמחיהבישראל,וכן
התייחסותפרטניתלשאלותיךלענייןההשפעותהתקציביותשלהצעתהחוקהמונחתעלשולחןהועדה.
נ
דגיש כי עמדת הממשלה התקבלה בהחלטת ממשלה מספר 4174
מיום 31
במאי 2026
וכן בהחלטת
ועדת שרים מספר 4187
(חק\
2682
)
מיום 01
ביוני 2026
, והיא תמיכה בהצעת החוק תחת המגבלה כי
הצעתהחוקאינהתקציביתומותניתבחתימהעלהסכםשכרשיאפשראת
גמישות
ההעסקה
כפישיפורט
בהמשךוכןניהולתקציברשותהכשרותהמקומית,הנוגעלשירותיההשגחהשהיאמספקת,כמשקכספי
סגור.
לאורשאלותיך,להלןניתוחשלההשפעותהכלכליותהאפשריותשלהצעתהחוקלהבנתנוהמקצועית:
ההשלכותהכלכליותשלמודלהכשרותהמוצעבתיקוןהחוקהנוכחי
תיקוןהחוקמציעלבטלאתכניסתהתחרותבתחוםהכשרות-
הןתחרותביןמועצותדתיותשיוכלולתת
שירות גם מחוץ לתחום השירות שלהן, והן כניסה של גופי כשרות מפוקחים שיוכלו לתת כשרות תחת
רגולציהופיקוח.להעדרהתחרותבשוקהכשרותישהשפעהישירהעלעלותהכשרותומכאןגםעלעלות
המזון ויוקר המחייה. העלות נובעת משני מרכיבים מרכזיים – הראשון,
קיום של כפל כשרות במרבית
עסקי המזון בישראל,
והשני מעלות רגולציה שנגזרת מקיום המונופול ומההקשחה הצפויה בעלויות
המונופול.
כפלכשרות-מרביתעסקיהמזוןבישראלמחזיקיםבתעודתכשרותמטעםהרבנותוכןבתעודההמעידה
עלהשגחהנוספת (כל בתי המלוןואולמותהאירועים המחזיקיםבתעודתכשרות, מרבית רשתות המזון
וכמחצית מהמסעדות.)
זאת מכיוון שחוק איסור הונאה בכשרות מייצר בפועל מונופול על המושג
"כשר", אך ציבורים גדולים בישראל לא נשענים על כשרות הרבנות אלא על גופי כשרות נוספים
(בד צים.)" למרות שאלה לרוב מחמירים יותר מכשרות הרבנות, עסק לא יכול להגדיר עצמו כשר ללא
תעודה מהרבנות, עסקים אלה נאלצים לשלם כפול -
גם לרבנות וגם לכשרות מחמירה יותר. עסקים
גדולים כגון מלונות, אולמות אירועים ורשתות מזון למעשה מחויבים בכפל כשרות זה כדי להמשיך
לעבודמולכללציבורהצרכניםבישראל.
1
מדינתישראל
משרדהאוצר-אגףתקציבים
עלות
קיום המונופול
והקשחת הוצאות
בתיקון המוצע –
למונופול הכשרות, ככל מונופול אחר –
יש
עלות בעצם כך שאין תחרות על איכות השירות או על מחיר השירות. בשוק הכשרות שנותן מענה
לעשרות אלפי עסקים, יש מספיק מקום לתחרות משוכללת, בהינתן הפיקוח והבקרה הממשלתיים
הנדרשים כמובן, כפי שקיים גם בעולם. בנוסף לעלויות אלה שקיימות כבר במצב שקודם למימוש
התחרות בשוק הכשרות, הצעת החוק הנוכחית מכבידה עוד יותר את עלויות המונופול בכך שהיא
מכבידה את העלויות הנגזרות מהעסקת המשגיחים ישירות על ידי המועצות הדתיות במשק כספי סגור
הממומןעלידיאגרותאחידותושוויוניות,
מהשצפוילהגדילאתעלויותההשגחהעלבתיהעסק.
על
פי
אומדן
ראשוני,
ההשפעה
הכלכלית
על
יוקר
המחייה
בעקבות
תיקון
החקיקה
מוערך
בכ-
600
מלש ח." האו
מדן
מבוסס על סך התשלומים במשק בגין אגרות ושכר משגיחים מטעם הרבנות הראשית
לישראלבשוק
כיום.
זאתמתוךהנחהשמרניתכי
סךהתשלומיםלשוק הכשרות"הפרטי(בד"צים)"זהה
בהיקפולסכוםזה
,הנחהה"מפצה"עלהיעדרמידעמדויקאודותכמותהעסקיםהצורכים"
השגחה"
גם
מגוףפרטי.כמותהעסקיםהרלוונטים,כמותהמשגיחיםושכרהמשגיחים
בוססועלנתוניםשהועברועל
ידי המשרד לשירותי דת למבקר המדינה (
2017), מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2016
)
, למכון
הישראלי לדמוקרטיה (
2019
)
, ולמשרדנו בעבר (
2021
)
; אגרות נלקחו מהודעת
שירותי הדת היהודיים
(אגרות שירותים)
התשפ"ו -
2025
. ע
ל כן, האומדן משקף את התשלום הכפול של בתי העסק לרבנות
רהאשית ולגופי השגחה פרטיים נוספים,
חלף תשלום לגוף אחד לטובת קבלת שירותי כשרות, כפי
שאפשרנוסחהחוקהמקורי.
מעבר
לכך
יצויין
כי במצב המוצע, בו לכל רב מקומי או מועצה דתית מקומית בלעדיות מוחלטת על
שירותי הכשרות בתחום שיפוטה, מבטלת יתרונות מובנים נוספים בתחרות, מלבד המחיר –
איכות
השירות ונכונות לייצר מערכת יעילה. מערכת התמריצים הנוצרת מותירה את חוסר הסימטריה בין בתי
העסק בנפה גיאוגרפית מסוימת לגוף נותן הכשרות הבלעדי, מה שיכול לייצר (ועדויות מעידות שקורה
כבר כיום) מצבים של התעמרות, דרישות החורגות מהתקן ודרישות לתשלומים מעבר לנדרש. בהיעדר
מערכת אכיפה משמעותית, הכוללת מנגנון תלונות ובירור חילוקי דעות וכן סנקציות במקרה ואלה
נדרשות, לא ניתן להבטיח שוק יעיל. נבהיר כי בתיקון החוק המוצע, אין כעת התייחסות לגופי אכיפה
משמעותיים,וככלשתידרשתוספתשלגופים כאלה כפי שעלהבדיוניהוועדה -
צפויות עלויותנוספות
לתקציבהמדינה(עשרותמיליוניש"חלטובתתקנישיאכ"אבמטההרבנותהראשית.)
רובדנוסףשל
המצבהחוקיהקייםנוגעלתחרות
ביבואמוצרימזון-
בתיקוןהחוקהנדון,מוצעלעגןאת
הרבנות הראשית לישראל כספק בלעדי למתן תעודות כשרות למוצרים מיובאים, כאשר הרבנות
רשאית
להפעיל חברות
פרטיות מטעמה לביצוע המטלה. זאת, בניגוד למצב
החוקי הקיים,
אשר אפשר
לגופים
פרטייםשהוכרו
על
ידיהרבנות
להעניקהיתר
כשרותמטעמם.כך,תיקון
החוק
המוצעייקבע
אתהמיושם
כיום,וימנעכניסתםשל
אלפי מוצרימזוןהמיוצריםבידימפעליםכשריםבחו"ל.
2
מדינתישראל
משרדהאוצר-אגףתקציבים
השפעותתקציביותשלהצעתהחוק
לעניין
משמעויות קליטת עובדי הכשרות למועצות הדתיות –
טיוטת החוק המונחת על שולחן הועדה
מציעהלהעסיקאתכללמשגיחיהכשרותבמשקכעובדימועצותדתיות,אולחלופיןלהעסיקםבאמצעות
גוףמטעםהמועצותהדתיות.
ככלשההעסקהתתבצעעל ידיגוףמטעם המועצותהדתיות המאפשרהעסקה גמישהשל משגיחים,או
לחלופין באמצעות העסקה ישירה שתאפשר סיום העסקה במקרה של סגירה של עסק מפוקח וגמישות
ניהולהקצאתמשגיחיםבין עסקיםאובין מועצותדתיות במקרהשלמיעוט עסקים–
להצעתהחוקלא
צפויה עלות תקציבית על המדינה או על הרשויות המקומיות. הצעת החוק כוללת סעיף האמור להסדיר
ענייןזה.בנוסף,במענהלהערות
שעלוב
דיוניםבו
ו
עדה,ובין
היתרלאורהערותהייעוץהמשפטילוועדה,
אנומנסחיםבימיםאלהסעיף חוקשיסדיראתהנושאבגוף החוקולארקבהוראתהמעבר.
בהמשךלשאלותיךלענייןחלופותההעסקהוהשפעותיהןהתקציביות:
1.
נוסח החוק
כולל הוראת מעבר מפורשת המגבילה
את אפשרות העסקת המשגיחים ישירות על
ידי המועצות הדתיות עד להסדרת הסכם שכר אשר יתאים את תנאי ההעסקה, ובעיקר
גמישות
ההעסקה של המשגיחים, להכנסות המועצות מאגרות הכשרות שייגבו מבתי עסק
(סעיף 43
(א1
.) לשם עמידה בתנאי "..בהלימה להכנסות המועצה", נדרש הסכם המאפשר מענה בדמות
צמצוםבהיקףמשרה,
פיטורין,הוצאהלחל"תאופתרוןאחרלאירועיםאותםציינתבמכתבתך
- סגירת
בתי עסק בשטח המועצה הדתית, אירועי מלחמה, סגרים עקב מצב בריאותי קיצוני
וכדומה, כך
שלא תהיה מחויבות תקציבית כלפי משגיח המועסק תחת מועצה דתית,
בהיעדר
בתי עסק המשלמים למועצה בעבור מתן השירו
ת. יש
לציין כי מדובר בתנאי העסקה מורכבים
שאינם נפוצים, אם בכלל, בהסכמי שכר אחרים בשירות המדינה או בשלטון המקומי. כמו כן,
בדומה להסכמי שכר אחרים, הסכם השכר צריך לכלול גם סטנדרטיזציה והגדרה ברורה של
תנאיהשכרומסגרתהפעילותשלמשגיחיהכשרות.
2.
באם לא תושלם העבודה על הסכם שכר מתאים, ותתאפשר העסקה ישירה ללא תנאי זה של
גמישותפיטורין,
הנחתנוהיאכינדרשלהתייחסלכ
להפחותל-
10%
מעלויותההעסקהשלכלל
המשגיחים כקשיחות, בהתייחס לחיכוך אפשרי שייווצר לאור פתיחתם וסגירתם של עסקים
ברחביהארץבשגרה(כאשרעסקנסגרבשטחמועצהדתית אחת,לאבהכרחייפתחעסק חדש
הצורך שירותי כשרות באותו מיקום גיאוגרפי). על מנת
לאמוד
את ההוצאה הצפויה, נעשה
שי
מוש בנתונים שנמסרו על ידי
המשרד לשירותי דת למבקר המדינה בשנת 2017
(שכר
משגיחים), ולידי משרד האוצר בשנת 2021
כמות עסקים משלמי אגרות כשרות, לפי סיווג.)(
עלות
ה"חיכוך"המתוארהינה,להערכתנו,כ-
66
מלש"חבכלשנה.
3.
הני
סיוןמלמדכימעברשלעובדיםמהשוקהפרטילשורותהשירותהציבוריכוללתהקצאהשל
סלסוציאלינרחבעלידיהמעסיק,שלאבהכרחמסופקבשוקהפרטי.הסוגייה
מתעצמתכאשר
מדובר באלפי עובדים שמועסקים כיום על ידי עסקים ממגזרים שונים ומאפיינים שונים,
3
מדינתישראל
משרדהאוצר-אגףתקציבים
שהעסקתםאינהמוסדרתואינהבתנאיםאחידים.אם כן,
ככל
שהסכםהשכריכלול הטבותכפי
שהוזכר על ידי נציג
ההסתדרות
בדיוני הועדה, הקליטה
במועצות הדתיות
יכולה
לייקר את
הוצאותה
מעבידעל
שכר המשגיחים,כאשר
הסכום
תלויכמובןבהסכםהשכרשייחתם.
יודגש
כי לעמדתנו אין
הצדקה מקצועית להטבת שכר
המשגיח מעבר
לשכרו כיום, בהינתן עמידה
מלאה בדיני העבודה, אך ככל שייחתם הסכם שיכלול את כל ההטבות הקיימות
עליית
השכר
יכולה גם להגיע ל-
20%
,
ועל
בסיס הנתונים
שצוינו
לעיל, עלייה
של 20%
בהוצאות השכר
תיתרגם
לעלותכוללתשלכ-
110
מלש"ח.
4.
בהמשך
לכך,נוכח
המודלשאושרב
ממשלה,
וקיבלביטויבנוסחהצעתהחוקהממשלתית,
כלל
העלות
התוספתית הפוטנציאלית
, האמרוה בסעיף 3,
תושט
על בתי
העסק שיצרכו את
שירותי
הכשרות,עלידיהתאמתסךהאגרותוהתשלומיםשאלהישלמובעדשירותיההשגחהלעלויות
שיגזרו מהסכם השכר החדש.
סביר כי עלות תוספתית זו "תגולגל"
למחירי המזון שמשלם
הציבור.
4