חומר רקע - גורמים חיצוניים

ט'בתמוז תשפ"ו |24.06.2026 לכבוד: ח"כאוהד טל– יו"ר הוועדה למיזמיםציבוריים חברי הוועדה למיזמיםציבוריים שלוםרב, הנדון: כשלים לוגיים וחוסריםמהותייםבדוחה- RIA שפורסם לענייןהצעתחוק איסורהונאהבכשרות, התש פ"ו- 2026 בשם עמותת רווח נקי, ע"ר, (להלן: רווח נקי) 1 להלן נייר עמדה המתייחס לכשלים לוגיים וחוסרים מהותיים בדוח הערכת השפעות האסדרה (RIA ) לעניין הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו- 2026 להלן:( הצעת החוק). נייר זה בא ב המשך למכתב קודם ששלחנו לוו עדה למיזמים ציבוריים שעסק בפגמים משמעותייםבהליךה- RIA כולו ולחוסר העמידה בדין לעניין מועד פרסוםדוח ה- RIA . 2 לעמדתנו,הטיעוניםבדוח לוק ים בכשליםמתודולוגיים ותהליכייםחמורים,המעוררים ספקותניכריםבאשר ליכולת ה של הצעת החוק להגשיםאתתכלית ה המוצהרת– הגנהעל ציבורהצרכנים שומריהכשרות ומניעת הונאה צרכנית. יתרה מכך, מניתוח הדוח עולה כי דוח ה- RIA התעלם באופן מופגן מהשפעותיה הרוחביות של הרגולציה המוצעת על המשק, ובכלל זה על רווחת הצרכנים, עלויות הייצור של חברות המזון ויציבותם הכלכלית שלבעליהעסקים. למעןהסר ספק,ניירזהאיננומביעעמדה ערכיתבנוגע לתוכןהצעתהחוק,אלא מתמקד בכשלים ובחוסרים של הטיעונים שנכתבו בדוח ה- RIA לטובת ה. נייר עמדה זה מתמקד בשלושה כשליםמהותייםויסודייםהעוליםמןהדוח,אשרבהיעדרטיפולשורשיבהם,עלוליםלהוביללאסדרהלאיעילה הפוגעתברווחההחברתית ובאינטרס הציבורי: 1. התעלמותמהעדפותהציבורוה יעדרשיחעםבעליהעניין:הדוחנעדרכלתשתיתעובדתיתאומחקרית הבוחנת אתהעדפותהציבור, שעלהאינטרס שלוהחוקמבקש להגן,בנוגע לכשרות, לצדהיעדרמוחלט שלהליכי שיתוףציבוראו שיח עםבעליהענייןהמושפעיםישירותמהצעתהחוק. 2. ניתוח כלכלי מוטה והעדר שקלול של עלויות משקיות: הניתוח הכלכלי בדוח מציג תמונה חלקית ומגמתית. הדוח מתמקד ביצירת "משק כספי סגור" ברמת תקציב המדינה, אך מתעלם כליל מהטלת עלויות על המפוקחים, מהפגיעה ברווחת הצרכן עקב "גלגול" עלויות אלו, ומחוסר היעילות המובנה ביצירתו מחדש שלמונופולציבוריבתחום. 1 עמותתרווחנקיהוקמהעלידישורהשל משפטניםוכלכלנים,במטרהלייעלאתהמשקהישראלי- להגביראתהתחרות,השקיפות, ולהטמיעמדיניותאסדרהחכמה.לאתרהעמותהלחצו כאן. 2 ראהמכתבנו הקודם שנשלחלוועדה למיזמיםציבוריים ביום 15.06.2026 (כאן.) רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 1 3. הצגה חסרה של חלופות רגולטוריות: הדוח נמנע מלבצע בחינה אמיתית, אובייקטיבית ומשווה של חלופותרגולטוריותרלוונטיותהנהוגות בעולם, עלאף שאלומופיעותבדוח עצמו. זאת,תוךדחייתן על בסיסהנחותמובלעותוכשלים לוגיים. נוכחפעריםיסודייםאלו,עמדתנוהיאכיישלעצוראתקידוםהצעתהחוקבמתכונתההנוכחית,ולערוךמחדש הליך גיבושאסדרהמקיף, שקוף ומקצועיהלוקחבחשבוןאתמכלולהשיקולים שלכללבעליהעניין. להלןניתוח מפורט של שלושתהכשליםהנ"ל: .1 כשלבהליך - התעלמותמהעדפותהציבור והעדר שיחעםבעליהעניין בבסיסו של תהליך RIA תקין עומדת החובה לבחון את צרכי השוק, להסתמך על תשתית עובדתית מהימנה ולהיוועץ עם השחקנים המושפעים מהמהלך. דוח ה- RIA של המשרד לשירותי דת לוקה בכשל תהליכי ויסודי עמוק; הוא מבוסס על הנחות מוצא לא מבוססות בכל הנוגע להעדפות הצרכנים שעל האינטרס שלהם הוא מבקש להגן; תהליך אינו כולל שיח עםבעליהעניין במשקועםגופיםממשלתייםרלוונטיים. א. העדרהתייחסות להעדפותהציבור בנוגע לכשרות הדוח מצהיר בראשיתו כי תכליתו של החוק היא מניעת הונאת צרכנים והגנה על האינטרס של ציבור שומרי הכשרותבישראל.עםזאת,לאורךכלהניתוח נשעניםכותביהדוחעלהנחה סמויה– מבלילהציגלהכלתיקוף עובדתי – לפיה רמת הכשרות ומודל הפיקוח הציבורי שמספקת הרבנות הראשית משקפים את הסטנדרט הרצויבעיניהציבור.הנחהזונעדרת כלבסיסעובדתי ועומדתבסתירה לנתוניםהמצביעיםעלהעדפות שונות לחלוטיןבנוגע לכשר ותבקרבציבור שומריהכשרותבישראל. כך, על פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ- 86% מהציבור החרדי בישראל ובסה"כ כ- 34.5% מכלל הציבורהמקפידעלצריכתמזוןבעלתעודתכשרות,אינםסומכיםכללעלתעודותהכשרותשלהרבנותהראשית ומעדיפיםעלפניהןכשרויותשלגופיםפרטיים(בד"צים).כמוכן,כ- 51% מהציבורהדתי-לאומיובסה"ככ- 39% מכלל הציבור שומר הכשרות בישראל מביעים אמון דווקא בתעודות הכשרות של ארגונים חלופיים כגון ארגון צהר.""3 יהעדר אמון בכשרות של הרבנות הראשית אף מתורגם הלכה למעשה לדפוסיהצריכה בשוק החופשי: כיום, כ- 88% ממוצרי המזון הנמכרים ברשתות השיווק נושאים יותר מחותמת כשרות אחת. משמעות הדבר היא שעלמנתלזכותבאמוןהצרכנים,רובםהמוחלט שלהיצרניםנדרשים לרכושכשרותנוספתמגוףכשרות פרטי.4 זאת, כיוון שבמצב המשפטי הקיים, החוק מחייב בתי עסק להחזיק בתעודת כשרות של הרבנות כתנאי סף לקבלתהכשרמגוף פרטי. נתוני השוק והעדפות הציבור מלמדיםכיאילולא חובה חוקית וכפויה זו, יצרני מזון 3 המכון הישראלי לדמוקרטיה, דו- שנתון דת ומדינה בישראל – פרק כשרות, (פורסם בשנת 2024 זמין בכתובת:). https://www.idi.org.il/religion-and-state/2024/?chapter=58140 4 המכון הישראלי לדמוקרטיה, מערך הכשרות בישראל – סקירת נתונים, (פורסם באוקטובור 2021 זמין בכתובת:). https://www.idi.org.il/media/16826/kosher-services-in-israel.pdf רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 2 ובעלי עסקים רבים היו מוותרים כליל על תעודת הרבנות ומסתפקים בכשרויות הבד"צים או הארגונים הפרטיים,אשרנהניםממוניטין גבוה ומענהמדויק יותר לצרכי הלקוחות. נוסף לכל זאת,הכשרות אינהמוצר בינארי כפי שמוצג בדוח. בפועל,מושגהכשרותמגלםבתוכו מגוון רחב של הגדרות הלכתיות, תהליכי הכשרה ויש לגביו מחלוקות פסיקה רבות. ביחס לכל אלו, תתי- אוכלוסיות שונות בציבור מעדיפות להיצמד להגדרות ולסטנדרטים שונים. התעלמות המאסדר מההעדפות השונות ומגיוון הצרכים הקיים בקרב הצרכנים שומרי הכשרות, תוך ניסיון להכניסםתחתקטגוריה אחת שלכשרות, שומטת אתהקרקעתחתההצדקההמרכזיתשלהרגולציההמוצעת.לאניתן להתיימרלהגןעלציבורמפניהונאה,תוך התעלמותמופגנתמהעדפותיו ומדפוסיהצריכההממשיים שלו. ב. יהעדר שיתוףציבור ובעליעניין התיקון החקיקתי המוצענושאהשפעהמאקרו- כלכליתרוחבית ומשמעותית עלהשוק;הואמשנהמהיסודאת מודלהתעסוקהוהמימון שלאלפימשגיחיכשרות ומטילאתמלואהנטלהכלכלי שלהפעלתהמנגנון עלהמגזר הפרטיבאמצעותאגרות. למרותהשלכותכבדותמשקלאלו,עולהמןהדוח עולה כילאנערךכל שיח,התייעצות או הליך שיתוף ציבור עם בעלי העניין הישירים המושפעים מהמהלך – ובהם מפעלי ויצרני המזון, רשתות הקמעונאותובעלי העסקיםבתחוםהמסעדנותוהמזון. ג. היעדרתיאוםבין-משרדי פגם מתודולוגי חמור נוסף בהליך גיבוש האסדרה הוא היעדר מוחלט של שיח או תיאום מול משרדי ממשלה ורשויות רלוונטיות נוספות, ובכלל זה רשות התחרות ורשות האסדרה. החלטה על מיסוד מחדש של מונופול ציבורי ריכוזיוחסימהמוחלטת שלהתחרותבשוקהמשפיעבאופןישיר עליוקרהמחיהמחייבתניתוחמקצועי משותף עםהגורמיםהממשלתייםהאמונים עלהגנתהתחרות ומניעת כשלי שוק. היעדרו של שיח בין-משרדי זה ואי- שיתוף הרשויות המקצועיות מחריפים את הליקויים המבניים בדוח, ומעידים על הליך גיבוש מגמתי וחד- צדדי שאינו משקף עבודת מטה רצינית השמה לנגד עיניה את טובת המשק והרווחההחברתית. .2 כשלבניתוחהכלכלי–יה עדר שקלול שלעלויותמשקיות והשפעותהמונופולהציבורי הניתוח הכלכלי המובא בדוח ה- RIA מציג תמונה חלקית ומגמתית, המתעלמת ממושגי יסוד בכלכלת רווחה ומההשפעות הרוחביות של הרגולציה על השוק. הדוח מתמקד בהצגת פתרון נוח לקופת המדינה, אך מתעלם כליל מחוסר היעילות המובנה של מונופולים ציבוריים ומההשלכות הישירות של הטלת העלויות על המגזר העסקיועליוקר המחיה. א. "משקכספי סגור"כהסוואה להחצנתעלויות וכפלכשרויות הדוחשבומדגישכיהמודלהרגולטוריהמוצעיתנהלבמתכונתשל"משקכספיסגור",ועלכן לאיטילנטלכלכלי על תקציב המדינה. ואולם, הצגה זו מהווה עיוות של המציאות הכלכלית; העובדה שהמדינה אינה נושאת רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 3 בעלותאינהמעלימהאתהעלותהמשקית,אלאמטילהאותהבמלואהעלהמפוקחים– קרי,יצרניהמזוןובעלי העסקים– ומגלגלתאותהבהכרח אלציבורהצרכניםדרך העלאתמחירי המזון. חומרת הנטל הכלכלי מתעצמת לנוכח תופעת "כפל הכשרויות" המאפיינת את השוק הישראלי. זאת, בשל סעיף החוק המחייב עסק להחזיק בתעודת כשרות ממלכתית של הרבנות כתנאי מקדים לקבלת הכשר פרטי. יוצא מכך שעסקים נאלצים לשלם אגרות מלאות למונופול הציבורי עבור שירות שפעמים רבות אינו עונה על דרישות קהל היעד שלהם, אך ורק כדי שיתאפשר להם לשלם פעם נוספת לארגון ההשגחה הפרטי (בד"צ) שאותו צרכניהם דורשים . זוהי פגיעה ישירה ביעילות הכלכלית ומיסוי רגרסיבי דה- פקטו, המנפח את מחירי המזון ללאתוספת ערךמקבילה לצרכן. ב. הבעייתיותב"מוצראמון"אינהמצדיקהמונופולציבורי הדוחמאפיין נכונהאת שירותיהכשרותכ"מוצראמון" Good) (Credence , מוצרבוקיים פערמידעמהותיבין היצרן לצרכן, שאינו יכול להעריך את טיב ההשגחה גם לאחר צריכת המזון. עם זאת, הקפיצה הלוגית שעושה הדוח מבעיה זו אל המסקנה כי הפתרון הבלעדי הוא מיסוד של מונופול ציבורי – שגויה ונעדרת כל בסיס תיאורטי ואמפירי. בראייהכלכלית,בחירהבמונופולציבוריאינהפותרתאתכשלשוק שלפערימידע, אלאממירהאותובכשלים מבניים וחמורים לאפחות: • היעדרתמריצים לשיפורהשירות: מערכתריכוזיתהנהנית מ"קהל שבוי" של עסקיםוצרכניםסובלת מקיבעון מחשבתי ומחוסר תמריץ כלכלי להטמיע טכנולוגיות פיקוח מתקדמות, לייעל בירוקרטיה או לפתורבעיות זמינות שלמשגיחים. • היעדר הפרדה מבנית ובקרה: המונופול המוצע מתפקד בו-זמנית גם כרגולטור וגם כספק השירות בשטח.כפילות זומנוונת אתמנגנוני הבקרהוהאחריותיות, שכן הגוף המפקחמפקח למעשה על עצמו, ללאגורםאובייקטיבי שיוכל למדודאת יעילותו. • סכנת ניצול כוח מונופוליסטי: בהיעדר חלופות עבור בעל העסק, תעודת הכשרות עלולה להפוך למנוף לחץ כלכלי לאכיפת נורמות שאינן קשורות ישירות להלכות המזון, תופעה הפוגעת בוודאות העסקית במשק. ג. ניתוחמוטה והתעלמותמיתרונותהתחרות והשוקהחופשי הדוח פוטר את כלל היתרונות הכלכליים של תחרות חופשית באמירה שולית לפיה "תחרות חופשית עשויה, בתיאוריה הכלכלית, להוביל ליעילות תפעולית מסוימת ולהוזלת עלויות נקודתית במקטעים מסוימים במגזר העסקי בטווח הקצר". אמירה זו סותרת עקרונות יסוד וממצאים מוכחים בכלכלה התיאורטית והאמפירית כאחד. ראשית, בתיאוריה הכלכלית, תחרות חופשית מובילה בהכרח למיקסום תועלת עבור כלל השחקנים רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 4 בשוק(יעילות פארטו)ולמיקסוםהרווחההחברתית.5 6 שנית,השפעתהתחרותיותבשוק עלהורדתמחיריםהיא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בכלכלה האמפירית. מחקרי מטא- אנליזה המאגדים ממצאים של עשרות מחקרים אמפיריים הוכיחו כי דה- רגולציה והפרטת מונופולים ציבוריים תוך פתיחת השוק לתחרות מביאים באופןמובהק לירידתמחיריםדרמטית לצדהתייעלות משמעותיתבהקצאת משאבים.7 8 יתרה מכך, הדוח מתעלם ממנגנון השוק הטבעי המרסן ספקי "מוצרי אמון": מנגנון המוניטין. הטענה כי תחרות תוביל בהכרח ל"מרוץ לתחתית" הלכתי אינה לוקחת בחשבון שארגון כשרות שיוריד את הסטנדרטים שלו יאבד מיד את אמון הצרכנים ויקרוס כלכלית. המוניטין הוא הנכס המרכזי והיחיד של גופי כשרות פרטיים, ולכןהתמריץהכלכליהחזקביותר שלהםהואקיוםמערךפיקוח אמין,קפדני וחסר פשרות. פסילת מנגנון השוק עלהסףמונעתמהמשקהתייעלותהכרחיתומשמרתמבנה עלויותמנופח. .3 כשלמתודולוגי– הצגהחסרה שלחלופות והטייתנתונים ניתוחחלופותאמיתי,אובייקטיביומקיףהוא לבושלדוחRIA .תפקידושלהמאסדרבשלבזההואלבחוןמגוון פתרונותאפשריים לבעיה שהוגדרה, ולהשוות ביניהםבאמצעות קריטריוניםאחידיםכדי למצוא אתהאסדרה המיטבית לרווחתהציבור. פרקבחינתהחלופותבדוחשלהמשרד לשירותידתמציגניתוחחלופות מצומצםואף פיקטיבי"",תוך התעלמותמוחלטתמהמודליםהרגולטורייםשהדוחעצמוסקרבפרקהלמידהמהעולם. זאת, בשלסיבות שאינן נתמכות בניתוח המקצועיונשענות עלכשל לוגי של " הנחתהמבוקש." א. הפרתהנחיותהמדריך הממשלתי והצגתחלופותמצומצמת עלפיהנחיותהמדריךהממשלתילגיבושרגולציה,עלהמאסדרלהציגולבחוןבאופןמעמיקלפחותשלושחלופות רלוונטיות ושונות לפתרון הבעיה.9 למרות זאת, הדוח כולל שתי חלופות בלבד: חלופת ה-0 (המצב המשפטי הקיים– כניסתרפורמת2021 לתוקףבמלואה)וחלופה 1 (המודלהממלכתיהמשולבכמשקכספיסגור,המהווה הלכה למעשה מיסוד מחדש של המונופול הציבורי). צמצום הדיון לשתי אפשרויות קצה בלבד – שוק חופשי תחרותי לחלוטין מול מונופול ציבורי ריכוזי – אינו מאפשר בחינה רצינית של פתרונות ביניים ומחטיא את מטרתו שלהליךה- RIA . ב. התעלמותמחלופותהעולותמןהסקירההבינלאומית בפרק הלמידה מהעולם בדוח ה- RIA מוצגים בהרחבה מודלים בינלאומיים מוצלחים ממדינות ה- OECD להתמודדות עם כשלי שוק של אסימטריית מידע ו"מוצרי אמון". מתוך הסקירה עולות בבירור לפחות שתי 5Debreu,G. (1951).TheCoefficient of ResourceUtilization.Econometrica,19(3),273-292. 6Hotelling, H. (1938). The General Welfare in Relation to Problems of Taxation and of Railway and Utility Rates. Econometrica,6(3),242-269. 7Winston,C.(1998).U.S.IndustryAdjustmenttoEconomicDeregulation.JournalofEconomicPerspectives,12(3),89- 110. 8 Megginson, W. L., & Netter, J. M. (2001). From State to Market: A Survey of Empirical Studies on Privatization. Journal ofEconomicLiterature,39(2),321-389. 9 ראהעמ'24 למדריך הממשלתילגיבושרגולציהשל רשותהאסדרה(דצמבר2023 )(כאן.) רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 5 חלופות אסדרה מובנות, המיושמות בהצלחה ברחבי העולם, אשר הדוח בחר שלא לשקול כלל כחלופות אופרטיביות בשלבניתוחהחלופות: • מודל קביעת סטנדרט ופיקוח על גופי משנה (מודל המזון האורגני באיחוד האירופי ובין- לאומי:) במודל זה, הפועל תחת משרד החקלאות האמריקאי (USDA ), המדינה אינה מספקת את השירות או אתתווי התקן בעצמה,אלאמשמשתכמאסדר בלבד. המדינה קובעתסטנדרטאחיד, מסמיכה חברות פיקוחמורשות(עמותותאוחברותפרטיות)העומדותבתנאיסףמחמירים,ומפקחת עלעבודתן.חלופה זומאפשרתליהנותמיתרונותהיעילותוהשירותשלשחקנים מגווניםבשוק,תוךנטרולהסיכון ל"מרוץ לתחתית"באמצעות פיקוחממשלתיהדוק עלהגופיםהמפקחים. • מודל הגנת הצרכן ואכיפה בדיעבד (המודל האמריקאי לכשרות): מודל שבו השוק מנוהל על ידי ארגונים פרטיים, והמדינה מתערבת באמצעות חוקי הגנת הצרכן ומחלקות אכיפה ייעודיות (כמו בניו יורק ובניו ג'רזי). עסקים המציגים עצמם ככשרים מחויבים לרשום ברשויות את שם הגוף המפקח והסטנדרט שלו, ופקחים ממשלתיים מבצעים ביקורות פתע ומטילים קנסות כבדים על מצגי שווא והונאה צרכנית. גם במקרה זה, זרועות הממשל אינן מנהלות רגולציית רישוי מורכבת או מספקות שירותיהשגחה, אלאמהוות מעטפתהגנתיתבלבד. הדוח פוסל את התאמתו של מערך הכשרות הזר לישראל בנימוק שהמודל בחו"ל נשען על ארגוני קהילה ומלכ"רים ללא כוונת רווח (כדוגמת ה- OU ) בעוד שהרפורמה בישראל פתחה את השוק לגופים מסחריים למטרות רווח. טיעוןזה אינו מחזיק מים: ראשית, הגופים המרכזיים המובילים כיום מערכי השגחה חלופיים בישראל(כמוארגון "צהר"אוארגון "השגחה פרטית")פועליםרשמיתכמלכ"רים.שנית,אםהמאסדר זיההכי כוונתרווחשלתאגידמסחרימייצרתכשלמבני,הרי שהחלופההמתבקשתהייתהלבחוןמודלדומה לזההקיים בעולם – קרי, פתיחת השוק החופשי לתחרות בין גופי כשרות פרטיים הפועלים ללא מטרות רווח בלבד, תחת פיקוחואכיפה שלהמאסדר הממשלתי. פתרון זה כלל לאהועלה לדיון. ג. כשל לוגי של"הנחתהמבוקש" הנימוק המרכזי המובא בדוח לפסילת האפשרות של מעבר לפיקוח על תאגידים פרטיים חושף את המגמתיות של המסמך ומהווה כשל לוגי מובהק של הנחת המבוקש. הדוח קובע כי "מאחר שבישראל שוק הכשרות הוא ציבורי- שלטוני מיסודו, המודל המיטבי לניתוק הזיקה אינו מעבר לתאגידים פרטיים...". זוהי טענה מעגלית מובהקת : המאסדר מניח מראש כי המצב הקיים (היותו של המערך ציבורי- שלטוני וריכוזי) הוא המצב הרצוי והמיטבי, ועל בסיס הנחה זו הוא פוסל חלופות המבקשות לשנות מצב זה. תפקידו של הליך RIA הוא לבחון בצורהאובייקטיביתונקייתכפייםהאםהמבנההציבורי- שלטוניהנוכחיאכןמשרתאתהציבורבצורההיעילה ביותר, ולא להניח שהמבנה הקייםחסין מביקורתאו שינוי רקמעצםקיומו ההיסטורי. הימנעותושלהדוחמבחינהרציניתשלמודליםמבוזריםהמפרידיםביןהרגולטורהממשלתילביןספקיהשירות בשטח (בדומה למודל תו התקן אורגני או מודל הכשרות בחו"ל) מעוררת חשש כי כתיבת דוח ה- RIA נעשתה רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 6 באופן מגמתי ומטעה. נראה כי המסמך לא גובש ככלי מקצועי לקבלת החלטות, אלא כנייר עבודה שמטרתו להצדיקבדיעבדהחלטהקיימת לשימור ומיסודמחדש שלהמונופולהציבורי. סיכום דוחגיבושהרגולציהבמתכונתוהנוכחיתאינועומדבאמותהמידההמקצועיותוהמתודולוגיותהנדרשות מהליך RIA .במקום לשמשכלימקצועי לבחינת המדיניות המיטבית עבור המשקוהחברה,הניתוח המוצג בדוחנעשה באופןהמעלהחששכיהואהוכווןאל עברמטרה שסומנה מראש,ונועד בעיקרכדי לתקף ולשמראת המונופול הציבורי הריכוזי. הדוח מתעלם מהעדפותיהם של הצרכנים שומרי הכשרות, מהעלויות עבור המגזר העסקי והצרכנים, מחוסר היעלות שבמונופול ציבורי, ונמנע מלבחון חלופות רגולטוריות מבוזרות ויעילות הקיימות בעולם. נוכח כשליםאלו עמדת נו היא שיש לעצוראתהליכיהחקיקה ולערוךמחדשהליך גיבושאסדרהמקיף, שקוף ומקצועי, השם בראש מעייניו את הרווחה החברתית והאינטרס הציבורי. לעמדתנו, הכרחי שהליך זה יכלול אתהצעדיםהאופרטיבייםהבאיםבטרםקידוםהאסדרה: 1. קיוםהליךשיתוףציבור ושיחבעליעניין: ישלערוךהיוועצותמתועדת עםמכלולהגורמיםהמושפעים מהמהלך, ובכלל זה יצרני ומפעלי מזון, רשתות קמעונאות, נציגי ענף המסעדנות וההסעדה, וארגוני צרכנים,אשר עמדתםלאנשמעהכללבמהלךגיבושהנוסחהקיים. כמוכן,ישלערבאתרשותהתחרות ולהיוועץ עםרשותהאסדרהבהליךקבלתההחלטות. 2. בחינה אובייקטיבית של חלופות רגולטוריות מגוונות: בהתאם להנחיות המחייבות, יש לגבש ולנתח באופןמעמיק לפחות שלושחלופותרגולטוריות שונות. בפרט,יש לבחון חלופההמבוססת עלהמודלים הבינלאומייםהמופיעיםבדוח עצמו. 3. ניתוח עלויות משקי מלא: על הניתוח הכלכלי לכלול אומדן מקיף של העלויות שישולמו על ידי בעלי העסקים, השפעת מנגנון כפל הכשרויות על יוקר המחיה, והפגיעה הפוטנציאלית ביעילות התפעולית וברווחה המצרפית. קידוםרגולציה רוחביתבעלתהשפעותמאקרו- כלכליותמשמעותיות על שוקהמזון, עלבסיסתשתית עובדתית חסרהוהליך לקוי, עומדבניגודמוחלט לעקרונות שלמינהלתקיןואסדרהמיטבית. בכבוד רב, עו"דניליאבן- חן אריאלתורג'מן מנכ"לית רכז רגולציה רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 7 העתק ים: מריואלבריס– יו"ר רשותהאסדרה גב' שירי נוימן– סמנכ"ליתרשותהאסדרה רווחנקי(ע״ר 580716355 ) | [email protected] 8