חומר רקע - גורמים חיצוניים

בס"ד דו"חחצי שנתי לרפורמת הכשרות שלבא במסגרת חוק ייעול הכשרות שונה חוק איסור הונאה בכשרות כך שהחל מ 1.1.2022 כל רב מקומי רשאי להעניקכשרותגםמחוץלאזור שבוהואמכהן. עםתחילתהרפורמהקראנולציבורלעדכןאותנועלמקרים ש בהם ניתנה כשרות על ידי רב שאינו מקומי, זאת במטרה לעקוב אחר הלכי השוק, ואחר איכות ביצוע הכשרות בפועל על פיהרפורמה החדשה. כעת, לאחר חצי שנה ניתן לסכם כי הרפורמה עד כה לא שינתה את פניו של עולם הכשרות, ובודדים הם המקרים שבהםהתרחשמעברשלכשרותמרבנותאחתלשניה,אולםמהמקריםהבודדיםהללויהיהניתן ללמוד לגבי השפעתו שלהמהלך על עולםהכשרות: 1. מקרים מקומיים מקרים בודדים שבהם יוזמות מקומיות הובילו למעבר של כשרות מרבנות אחת לחברתה, מקרים אלו נובעים משלשסיבות עיקריות: א. בעיות שיפוטיות היסטוריות – במקומות בהם אין מועצה דתית מובהקת הנותנת שירותי כשרות אומועצהמקומיתללאמחלקתדת – ישנםבתיעסקשעברו מיוזמתםלרבנויותמקומיותסמוכות או אחרות. ב. מקרים המעידים על בעיות שחיתות וחוסר בקרה המשרדלשירותידת לא קבעבאופןמוסדרכיצדצריךלהתבצעהמעבר ביןכשרויות שונות,ולפיכך מקבלי ההחלטות אינםחשופים למידעהנוגע להיקף התופעה ומניע יה. במעקב שלנו אחר מקרים שבהם התבצע מעבר של עסק מכשרות מקומית לחברתה, אנו רואים בדאגה מספר מקרים שמעידים על התפתחות שלשחיתות: נתינת כשרות ללא ידיעת הרב המקומי ( 4 מקרים ) - תופעה מטרידה שחזרה על עצמה במספר מקרים: מפקח כשרות שאחראי על הנפקת תעודת כשרות, העניק תעודות כשרות לעסקים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה הדתית ללא ידיעת הרב המקומי ועדכונו. בעקבות פנייתנו לרב המקומי הוא נחשף למקרה והתחייב שהכשרות תוסר בה קדם האפשרי. כחלקמהמקריםהללוניתנהכשרותבתוךכפרערבי,ובעסקיםשקיבלופיקוחבאופןזהנמצאירק עלים ללא פיקוח מחרקים, ששווקכמהדרין. החלפת כשרות ע"י משגיח שלא עמד בנהלי הכשרות ( 9 מקרים) - משגיח לא מוסמך הפועל במספר רב של עסקים התבקש ע"י הרבנות המקומית לתקן מספר ליקויי כשרות שהוא קשור אליהם. במקום לתקן את הליקויים המשגיח העביר ביוזמתו את בתי העסק לרבנות אחרת, בלא שיידע את הרבנות החדשה ב בעיות הכשרות הקיימות בעסקים אותם היא מקבלת תחת חסותה. הפעלתמטבחיקצה(2 מקרים)- קייטרינגבמושבבצפוןפתחמטבחבסיסיעםכשרותרבהמושב – בעוד מרבית המזון מתבשל ב אירועים בשטח מחוץ למושב עם פיקוחשל משגיח כשרות שנמצא בחקירת משטרה על זיוף תעודת הסמכה למשגיח כשרות. 2. מקרים מערכתיים ר בנות מקומית אחת ברחבי הארץ הביעה הזדהות עלרפורמת הכשרות בגלוי, רבנות זו פועלת באופןיזום למתן כשרות מחוץ לאזור השיפוט שלה. לשםכך היא מקיימת שיתוף פעול ה עם איגוד האולמות, וקיימה פגישת זום עם מספר בעלי אולמות על מנת לשכנעם לקבל את כשרותה. על טיב הכשרות ניתן ללמוד משלשה נקודות: א. נהלי כשרות - במהלך השיח עם בעלי האולמות הצהיר נציג הרבנות שהיא איננה פועלת ע"פ נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בשימוש בכרובית וברוקולי קפואים ובתותים (בניגוד לנדרש בחוק שירותי הדת היהודיים.) את מרבית בעלי האולמות הנוכחים הדבר לא סיפק והם דרשו הקלות נוספות. שימוש בבשר לא מוכשר, אפשרות לפתוחאת העסק בשבת לאינם יהודים)(. ב. כח אדם – כח האדם של הרבנות הנ"ל מצומצם גם בתוך העיר שהיא ממונה על נתינת הכשרות בה. לצורך מתן כשרות ברחבי הארץ לא נוספו תקנים נוספים , והמפקח ש אחראי על מתן הכשרות בכל העיר אחראי כעת גם על הכשרות במקומות שונים בארץ. ג.השפעהעלשוקהכשרות-מסקירהשלחלקמהמקומותבהם הרבנותהמקומיתהנ"להעניקהכשרות מחוץ למקומה נוכל ללמוד על השפעתהמהלך על עלשוק הכשרות - • מלון במרכז הארץ – לאחר שהתבקש לתקן ליקויי כשרות ע"י הרבנות המקומית – בחר לעבור ל רבנות אחרת – המעבר התבצע ללא כל פניה לרבנות המקומית כדי להכיר את ליקויי הכשרות בעסק. • אולםבאבוגוש– אולםשהרבנותהמקומיתסרבהלהעניקלוכשרותמפנישהואפותחאתשעריו בשבת למגזר הערבי, ועקב זאת בעבר קיבל כשרות מגוף שהוגדר כהונאה בכשרות – קיבל כעת כשרות מאותה רבנות מקומית. • מאפיה – מאפיה שהפרה את האמון מול הרבנות מספר פעמים (על פי הודאת בעל העסק), הרבנות המקומית הסירה ממנה את הכשרות, לאחר מכן אותה מאפיה פנתה ל רבנות שנותנת כשרות ברחבי הארץ וקיבלה ממנה תעודת כשרות. • קייטרינג ב ירושלים– קייטרינג שנכתבו עליו מספר פעמים דוחות חמורים על ידי הרבנות המקומית, עבר לקבל כשרות מאותה רבנות. 3. הכנות מערכתיות חוקהכשרותחולקלשנישלבים,במטרהשבמהלךהשנההראשונהיתקיימוהכנותמנהלתיותלשםביצוע הפעימה השניה– פתיחתהכשרות לכלל גופי הכשרות. במהלך השנה הזו עלמשרד הדתות היהמוטל לבצע מספר פעולות, להלןנסקור את המצב: א. חוק הקנסות – חוק הכשרות עבר ללא סנקציות המעגנות את ביצועו. לעת עתה הוא משמש מעין 'המלצה'בלבד,כשהחוקאיננוקובעענישהלמישלאיעמודבתנאיםשנקבעו.משרדהדתותהבטיח להעביר חוק משלים שבו תקבע ענישה וינתנו סמכויות אכיפה – חוק כזה לא עבר עד כה, ובמצב הפוליטי הנוכחי גםלא צפוילעבור בקרוב. ב. מערך ה' ממונה' – השלב השני של חוק הכשרות, נשען כמעט כולו על ה'ממונה' שיוקם בתוך הרבנות הראשית לישראל, וינהל את מערך הכשרות המיועד. עד לרגע זה לא מונו בעלי תפקידים לתחוםזה.לאחרונההגישהמשרדלשירותידתבקשהלפטורממכרזלתפקידמשמעותיורגישזה. מעבר לכל מנהל תקין. ג. קביעתנהליםאחידים– בחוקנקבע כיכללהכשרויות ידרשולעבודעלפינהליםאחידיםשתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל. עד כה לא נקבעו נהלים כאלו ואף לא נעשה דבר כדי להתחיל בניסוחם. מסקנות בינים: בשונה מן הטענה שכביכול עסקים רבים אינם מסתדרים עם הרבנות המקומית ויעברו לרבנות אחרת אם רק יתאפשר להם, הלכה למעשה גם לאחר כניסת רפורמת הכשרות לתוקף שוק הכשרות ברובו לא עבר שינוינרחב,מרביתבעליהעסקיםמעדיפיםלעבודעםהמוכרוהידוע,וכךגםדרישתםשלמרביתהצרכנים, ועולם כמנהגו נוהג. גם הטענה כי תחרות תשפר את הכשרות איננה מתקיימת בפועל, ונראה כי דווקא החששות הרבים לגבי הורדתרףהכשרותבמסגרתהרפורמהמתקיימיםבמקומותהבודדיםשבהםהיאמתבצעת,הןאםמדובר בכשרויותשניתנותשלאעלדעתהרבהמכהן,עלידימשגיחסורר,והןאםמדוברבכשרויותשאינןעומדות בנהלי הרבנות הראשית לישראל כנדרש, וללא הקצאת כח אדם מספק כדי להעניק כשרות באזורים נרחבים כל כך. הלכה למעשה,בשלב זהרפורמת הכשרות מתקיימת ללא רגולציה מטעם המשרד לשירותי דת אוהרבנות הראשית לישראל , ובלא מעקב על כך שהעברת הכשרות מרבנות לחברתה אינו מנוצל להונאהצרכנית של צרכניהמזוןהכשר.דברזהלאמביאבהכרחלשיפורלרמתהכשרות,אלאמאפשרלעגןולהסדירמחדלים בכשרות. מבקר המדינה1 בדו"ח 59 ב התייחסלנושאבחומרה ותיאר זאת: מיקומם של עסקים אלו מחוץ לתחומי המועצות הדתיות, עלול לפגוע ביכולת הפיקוח שלהם אשרעלכן,לאורהנסיון הכושל, אנופוניםבקריאהכפולה:לציבור– להמנעמלסעודבביתעסקשלאקיבל כשרות מ הרב המקומי. ולמקבלי ההחלטות – אנו קוראים לעצור את המשך קיומו של חוק הכשרות שממשיך לדהור ללא בקרה, ולחוקק תחתיוחוק מאוזןומתאים לצרכיה של מדינתישראל כולה. דו"ח 59 ב – עמוד 1004 1