פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 230
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 09:10
סדר היום:
<< נושא >> הכספים שנגבו מהמעסיקים והשימוש בכספי קרן ימי מחלה לעובדים פלסטינים << נושא >>
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 13.1.2026
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
ברכה שטרית
–
מנהלת תחום, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
דנה שטרית
–
מנהלת תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון
שרית כזמה
–
מנהלת מטה מנהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה
תמר ניב ישראל
–
עוזרת ראשית, מינהל אכיפה, משרד העבודה
יואל גורדון
–
אגף החשב הכללי, משרד האוצר
אורי דורמן
–
מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
ואאיל עבאדי
–
עו"ד, מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
מוטי עזרן
–
עו"ד, התאחדות התעשיינים
יצחק גורביץ
–
סמנכ"ל ומנהל אגף כח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
דיאנה בארון
–
עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד
ירון סולומון
–
התיישבות ואגף המשק, תנועת האיחוד החקלאי
חנן שליין
–
דובר, ההסתדרות הלאומית
משתתפים באמצעים מקוונים
אורי אלטמן
–
יועץ למנכ"ל, משרד האוצר
שי פנחס
–
רפרנט פנים והגנת הסביבה, משרד האוצר
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא > הכספים שנגבו מהמעסיקים והשימוש בכספי קרן ימי מחלה לעובדים פלסטינים << נושא >
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היום יום שני בשבוע, כ"ד באייר תשפ"ו, 11 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הכספים שנגבו מהמעסיקים בשימוש בכספי קרן ימי מחלה לעובדים פלסטינים. ישיבת מעקב למספר ישיבות שקיימנו בנושא, האחרונה התקיימה ב-13 בינואר 2026. כפי שלמדנו בישיבות האחרונות, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר מחזיקים בסכום שמוערך בכחצי מיליארד שקלים שנגבו מהמעסיקים שהעסיקו עובדים פלסטינים. 296 מיליון שקלים מתוך החצי מיליארד שנצברו בקרן מופקדים בבנק ישראל, 212 מיליון שקלים הועברו לרשות האוכלוסין לפי דברי נציג משרד האוצר בישיבה הקודמת.
הכספים האחרונים שנגבו בקרן מהמחלה נגבו לפני למעלה משבע שנים. משך זמן הטיפול הארוך אינו סביר וחייב לסיים את הטיפול ולחלק את הכספים.
בישיבה הקודמת התבשרנו שהיום, לפני הישיבה, יתפרסם קול קורא להערות הציבור. ההצעה שפורסמה מבוססת על הצעה מוסכמת של חלק מהארגונים: המעסיקים לפי ההצעה יקבלו שני-שלישים מהכספים, ואילו העובדים יוכלו לקבל שליש. הזכויות יהיו נתונות גם ליורשיהם של המעסיקים ושל העובדים.
בישיבה היום נבקש לדעת מה קרה מאז ינואר, לאחר פרסום קול הקורא, פירוט על הליך קבלת הערות הציבור והמשך הטיפול, ומתי נוכל לברך על סיום הטיפול וחלוקת הכספים.
מפנייה של התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות וקו לעובד נמסר כי ככל שחולף הזמן מחריפה הפגיעה במעסיקים ובעובדים שאמורים לקבל את הכספים, וגדל הסיכון שהזכאים לכסף ילכו לעולמם או יכנסו להליכי פירוק, דבר שיסבך לדבריהם את מימוש המתווה וכן ככל שחולף הזמן הולך ופוחת ערכו של הכסף שאינו מושקע בדרך כלשהי.
אבקש את ההתייחסות משרד האוצר לכך. נעלה אותם בזום, בבקשה.
<< אורח >>אורי אלטמן:<< אורח >>
שלום, בוקר טוב לכולם, קוראים לי אורי אלטמן, ממשרד האוצר מאגף אסטרטגיה לאומית ואני מתנצל - - -
<< יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >>
תפתח בבקשה את המצלמה.
<< אורח >>אורי אלטמן:<< אורח >>
אני במילואים, אני לא יכול לפתוח אותה, אני מתנצל. לכן אני גם לא נמצא פיזית.
<< יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >>
אוקיי, בסדר. אוקיי, קיבלת מאיתנו שתי שאלות. אם אתה יכול להתייחס גם אליהן. אחת, שאלה אחת לפרט על הערות הציבור לקול הקורא שפורסם בינואר. והשנייה, מתי נסגרה האפשרות להעביר הערות, מה עשיתם מאז, מתי הכספים צפויים לעבור לזכאים.
תודה, אני נותנת לך את רשות הדיבור.
<< אורח >>אורי אלטמן:<< אורח >>
תודה רבה, גבירתי יושבת הראש. אז בהמשך לשאלות ששאלת, אנחנו פרסמנו את הקול קורא עם ההצעה של מספר ארגונים, כשכמו שאמרת, מדובר בקול קורא והצעה, לא בהכרח מדובר במתווה הסופי. קיבלנו כעשר התייחסויות מהציבור, גם מארגונים, גם מאנשים פרטיים, גם מגופים נוספים. בהמשך לתגובות שקיבלנו, חלקן גם היו אחרי פרק הזמן, אבל כמובן שקיבלנו גם והעברנו אותן לכלל חברי הצוות ודנו גם באלה שהגיעו לאחר מכן.
קיימנו מספר ישיבות, גם בצוות המורחב שכולל נציגים של מספר משרדים, גם מספר ישיבות פנימיות שלנו במשרד האוצר של מספר אגפים, ואני יכול להגיד שאנחנו בוחנים איך באמת אפשר להתקדם. ההערות שקיבלנו היו הערות מאוד טובות, ענייניות שחלקן חידדו גם נקודות שאנחנו צריכים עוד לתת עליהן את הדעת. גם מבחינת איך להגיע, גם אם פתרנו את המתווה שיהיה, אז איך להגיע למוטבים השונים, איך לפתור כפי שציינת לדוגמה סיפור של יורשים, וגם איך לפשט את התהליך, מכיוון שמדובר בהליך שנמשך כבר לא מעט זמן, איך אפשר ברגע שהתהליך יושלם לעשות אותו כמה שיותר פשוט ויעיל, על מנת שלא יהיה עיכוב נוסף.
אני אגיד שאנחנו בוחנים גם ביחד עם הקולגות שלנו מהמתפ"ש, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אפשרויות להשתמש גם ביכולות שלהם להגיע לאוכלוסייה הפלסטינית, כדי לפשט את התהליך, שיהיה אפשר להגיע, שוב, בצורה מיטבית ולעשות מעין – שוב, אנחנו בוחנים את זה – איך לעשות מעין איזו פנייה ראשונית אולי שלנו למוטבים השונים, שוב, על מנת לפשט את התהליך.
אני אסכם, אנחנו קיימנו מספר ישיבות, פנינו גם לסוג של מיקור חוץ כדי לנסות ולפשט את התהליך. אנחנו בסוג של משא ומתן איתו.
<< יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >>
מתי יצא הקול הקורא בבקשה? ונסגר? מתי יצא ומתי סגרתם?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
לא, לקול קורא נתנו 21 יום, אבל כבר קיבלנו תגובות גם לאחר מכן, ומבחינתנו זה, העברנו אותן גם לחברי הצוות. אני אגיד, שוב, שלאור גם המלחמה שהייתה, מלחמה מתמשכת, אבל גם המלחמה שהייתה באיראן אז חלק מהתהליכים הפנים ממשלתיים לוקח להם זמן. אנחנו עכשיו נמצאים במשא ומתן על מנת לקבל הצעת מחיר מיטבית בניסיון לפשט את ההליך ולקדם אותו כמה שיותר מהר.
ושוב, כמו שאמרתי, דברים מתעכבים גם בגלל המלחמה, גם בגלל שירות מילואים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול להסביר הצעת מחיר למה? לא הבנו.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
לא, אנחנו רוצים בעצם מבחינת מי הגוף בהנגשת המידע ואיך הכספים יחולקו ואנחנו בוחנים כמה אפשרויות איך לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז יהיו כמה חברות שיטפלו בזה? אתם מוציאים מכרז כאילו?
<< דובר_המשך >> אורי אלטמן: << דובר_המשך >>
לא, אז אנחנו בוחנים את כל האפשרויות, כשמה שמנחה אותנו זה ניסיון לפשט את התהליך עבור, לדוגמה, חברה מסוימת או מוטב מסוים, שהוא יצטרך כביכול לעבוד כמה שפחות קשה נקרא לזה כדי לקבל את הכסף שמגיע. זה מה שאנחנו מנסים לעשות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול להישאר איתנו בדיון, כי אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחברים, יש להם כמה שאלות.
<< דובר_המשך >> אורי אלטמן: << דובר_המשך >>
אני אוכל לתת עוד כמה דקות ואז אני אצטרך לרדת, אני מתנצל אבל מה שאני אוכל לענות בשמחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש עוד נציג של האוצר? טוב.
תוכל להשיב לשאלות אחרי שניתן רשות דיבור לחברים פה?
<< אורח >> יואל גורדון: << אורח >>
כן. יואל, חשב כללי. אני לא מכיר את כל הנתונים של אורי, אבל מה שאני אוכל להשיב אני אשיב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי, טוב.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
גבירתי יושבת הראש, אני מהחשב הכללי, שי פנחס, רכז פנים וסביבה באגף החשב הכללי. הייתי נוכח גם בדיונים הקודמים. אני גם במילואים ולכן אני בזום עכשיו. אני גם כאן למה שצריך. אני נשאר לאורך כל הדיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אתה נשאר איתנו בדיון, בסדר.
איציק, אתה רוצה לומר משהו?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
כן, קודם כל אני מקווה מאוד שהתהליך הזה באמת יסתיים מהר. שמי יצחק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים.
כל המידע לגבי היתרות של הכספים כמה נגבו מהמעסיקים נמצא ברשות האוכלוסין וההגירה. המערכות האלה הן ותיקות והן צברו את כל המידע. איך אנחנו יודעים? כשיש עובד שמגיש תביעה המעסיק פונה לרשות האוכלוסין וההגירה ומקבל את כל המידע לגבי אותו עובד ולגבי כל העובדים שהוא מחזיק. לכן לא צריך פה להקים מערכות AI כדי לדלות את המידע שכבר מצוי. גם בפירוש מצוין כל עובד - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז העובד פונה תביעה או מגיש תביעה למעסיק או ישירות הוא פונה למעסיק?
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
כן, אז אני אומר לא בנושא של דמי המחלה אלא באופן כללי – כל המידע מצוי. כל המידע לגבי המעסיקים של עובדים גם מצוי במערכת של המנהל האזרחי. אני לא חושב שצריך חברת תוכנה כדי לעשות את הדבר הזה, מה גם שכל עובד פלסטיני, התנאי לקבל – אני אומר כמי שהיה אחראי על התעסוקה הפלסטינית בישראל, לא בתור התאחדות הקבלנים, אוקיי? כל עובד פלסטיני – התנאי לעבוד בישראל היה שהיה פותח חשבון בנק, זאת אומרת שיודעים לאן להעביר את הכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
גם ככה היה מקבל בזמנו כספים דרך חשבון הבנק הזה. החשבונות האלה מעודכנים אחרת לא היו מקבלים את כספי הפנסיה ופיצוי פיטורין וכולי.
לכן אני לא חושב שמדובר בתכנון של חללית לירח אלא יותר להושיב אנשים ולדלות את המידע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
וצריך כבר להתחיל עם ההליך ולא לחכות עד שלקבל חברה ושתזכה במי ינהל את זה.
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
לדעתי, מזמן היה.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
גבירתי, אני אשמח להוסיף עוד דבר. עורך דין מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים.
אני אזכיר שבשנת 2019 הייתה כוונה להחזיר כספים למעסיקים ואפילו פנו למעסיקים עם סכומים ספציפיים למעסיקים ספציפיים. כך שהמערכת, במסגרת המת"ש היא יודעת אילו מעסיקים זכאים, אילו סכומים היו להם. אלה פעולות שכבר נעשו לפני מספר שנים ומאז הכספים לא השתנו, לא היו תת צבירה, לא המשיכו להפקיד. כך שמבחינה זאת בכל מה שנוגע למעסיקים המדינה כבר יודעת באמצעות המת"ש למי להחזיר וכמה. כך שלא צריך מערכת חדשה בכלל. גם הסכומים ידועים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל עובד יקבל ישירות, לא באמצעות המעסיק שלו?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
ישירות, לחשבון הבנק שלו. כן, לכל עובד פלסטיני יש חשבון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואתם תדווחו שהעובד קיבל?
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
לא, מת"ש יכול, מנהל ה- - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רשות האוכלוסין?
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
רשות האוכלוסין.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גבירתי, רק הערה. עורך דין ואאיל עבאדי, הסתדרות איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה.
אני יושב בוועדה הפריטטית של ההסתדרות והתאחדות הקבלנים. אנחנו רואים את המסמכים שמביאים העובדים שם, יש להם פירוט מלא עם פילוח של כל התשלומים ששילמו עבורם לרשות האוכלוסין מימי חופשה בזמנו, מימי מחלה. כל סכום נמצא במאגר. החשבון של הבנק גם כן, אני חוזר על דברים של חברי, איציק גורביץ, נמצא שם. צריך פשוט להתחיל בתהליך, לפרסם איך מגישים את הבקשה, למי מגישים את הבקשה. אם מגישים את הבקשה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ישירות להתחיל עם זה.
<< דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >>
ישירות לרשות האוכלוסין. הבקשה תוגש איך שהוא מושך את כספי הפיצויים שלו. אפשר לעשות את אותו תהליך. לא צריך עוד תהליכים, רק צריך לפרסם את זה ולהדריך אותם איך מגישים את הבקשות וכל הנתונים והמידע כבר קיים במערכות של המתפ"ש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
וגם עוד משהו, סליחה גבירתי. גם לא צריך להכניס גורמים נוספים שיגזרו קופון מהסיפור הזה. מה ההיגיון?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זה יעלה כסף, מאיפה ימומן?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
הדבר הזה קיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רק שלא על חשבון הכספים האלה יממנו את הספק.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גבירתי, הספק הזה שיש לו הצעת מחיר הוא צריך כסף. מיליון, עשרה מיליון, אני לא יודע כמה. מאיפה יממנו לי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך לשאול את האוצר מאיפה יממנו.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
מאותם כספים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחנו נשאל את הזה.
<< דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >>
לא, לא, הם יממנו את זה מאותם כספים, גבירתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא בסדר.
<< דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >>
אפשר לחסוך את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אנחנו נבקש את ההתייחסות של האוצר. אתה יכול להשיב?
<< דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >>
שנייה רק, גבירתי, הערה אחרונה. אני אישית, שייתנו לי את ההוראות, את הנתונים, את התיאור של התהליך. אני מוכן לעלות לתקשורת במגזר הערבי בשפה הערבית להדריך אותם איך תעשו את זה. בתרומה, אני לא רוצה כסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.
זה כמו איזה פטיפון מקולקל כי כל הדברים שנאמרים אני מצטרף לכל מה שנאמר, אני לא אחזור. כבר אמרנו את זה שלוש או ארבע ישיבות מהרגע שגבירתי הביאה את האישור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריכים כבר לצאת לדרך.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
קיבלה את האישור של שר האוצר. אפילו בירכנו אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
אוקיי? שזה לא דבר רגיל, שאנחנו מברכים את - - - .
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שר האוצר גם לא ידע מאז.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
אבל יצא קול קורא, זה היה כבר בינואר. נכון, יש מלחמה, חבר'ה במילואים, אנחנו מבינים את זה. אבל כמו שאומרים החברים, זה כבר העסק הזה על הכביש. אין פה יותר מדי מה לעשות. צריך לפרסם את הקול קורא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
פרסמו כבר, זהו.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
לא, את הקול קורא לציבור. היה קול קורא להערות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אה, נכון.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
הערות. נגמר. לא הוגשו, לפי מה שאני יודע לא הוגשו פה איזה הערות שהופכות את הקערה על פיה, שמשהו לא היה ידוע. בטח כל מיני דברים טכניים. גם אנחנו הערנו כל מיני דברים טכניים. אבל צריך להריץ את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
וגם שלא יגידו שרק אחרי כינונה של הממשלה החדשה, עוד שמונה חודשים.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
כן, זה יכול לקחת שנתיים. זה יכול לקחת הרבה זמן, את יודעת שתהיה ממשלה? יכול להיות עוד בחירות, אי אפשר לדעת במדינתנו
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בינתיים הכסף נמחק בהוצאות.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
בינתיים הכסף מאבד את ערכו. ברור שיצטרכו גם לתת ריבית על הכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן? אתה חושב?
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
ריבית והצמדה. אנחנו דיברנו על זה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
שייתנו את הקרן עכשיו, אחר כך נדבר על הריבית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
העיקר שישחררו.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
בסדר, רגע, נסענו כל הדרך מוואדי ערה עד לפה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אני מוואדי ערה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כן, בסדר, עברתי בדרך.
בכל אופן, שזה ירוץ. לפי דעתי אין מה יותר להכביר מילים. צריך לקבל תאריך שמתפרסם הקול הקורא ויאללה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
מתי ואיך מגישים בקשות, וזהו. זה הכל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נעלה את הנציג של האוצר לסיכום.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הוועדה של הכנסת לא צריכה להתעסק במתי ואיך מגישים בקשות ואיך המבנה של הטופס ומקוון לא מקוון וכל העניינים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון, אנחנו רוצים לייעל את התהליכים ושייצאו לדרך.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
כן, זה פשוט כי יודעים. יודעים את כל השמות, יודעים - - -
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הכל נמצא במאגר.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הכול נמצא במערכת של רשות האוכלוסין. אין פה איזה פטנטים חדשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בכמה אנשים מדובר, דרך אגב? אתה אומר שיודעים את השמות.
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
אני לא יודע, זה אנשי רשות האוכלוסין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה לא יודע? איציק, אתה יודע בכמה מדובר?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
מבחינת כמות העובדים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
אנחנו מדברים על עשרות אלפים עובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי.
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
אני יכול לעשות כל מיני עיבודים, אבל זה כמה עשרות אלפים. הרי גבו את הכספים הללו, את ה-4% נדמה לי גבו או 2.5% גבו עד 2019. ומאז, כמה עשרות אלפי עובדים וכמה אלפי אלפי מעסיקים. כל המידע הזה מצוי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשאל את רשות האוכלוסין. אתה רוצה לפני רשות האוכלוסין? בבקשה.
<< אורח >> חנן שליין: << אורח >>
שמי חנן שליין מההסתדרות הלאומית, דובר. אני מצטרף לכל מה שאמרו פה לגבי התהליך. אנחנו גם שותפים ומגיעים לישיבות ומברכים אותך כמובן ואת הצוות. מה שאני ציפיתי לשמוע היום על המתווה, אולי פספסתי משהו, אבל כשדיבר נציג האוצר הוא דיבר על תהליך ותהליך ותהליך, ואיך יחלקו ומי שייקחו לטובת החלוקה וינהל את האירוע. אבל המתווה עצמו, מכיוון שהוגש הערות לקול הקורא ובדיון משפחות שאני השתתפתי עדיין לא הוצג איך מחלקים, מה קורה עם היתרות. אני לא נכנס לפירוט כי כולם מכירים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו עדיין לא שם.
<< דובר_המשך >> חנן שליין: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לצערי הרב.
שאלה לרשות האוכלוסין: אני רוצה לדעת האם כל המידע על המעסיקים והעובדים שצפויים להיות זכאים לכספים נמצא במאגר של רשות האוכלוסין?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
ברכה שטרית, רשות האוכלוסין וההגירה.
הרוב המכריע של המידע נמצא אודות המעסיקים והעובדים. בשנת 1980 הייתה הסבה של מערכת נתונים למערכת חדשה אז ייתכן שיש עובדים שלפני כן שלא נמצאים במערכת החדשה, שנפלו בהסבה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא נמצאים בכלל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה עושים אלה שלא נמצאים?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
מדובר בעובדים ותיקים מאוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בודדים?
<< דובר_המשך >> ברכה שטרית: << דובר_המשך >>
בודדים וּותיקים. אנחנו מדברים על סדר גודל של – אני לא בדקתי את זה, אבל זה כמה מאות אלפי עובדים וכמה עשרות אלפי מעסיקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ויש לך לחדש לנו איפה זה עומד, מתי זה יוצא לדרך?
<< דובר_המשך >> ברכה שטרית: << דובר_המשך >>
זה האוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רק האוצר?
<< דובר_המשך >> ברכה שטרית: << דובר_המשך >>
האוצר הוא שמנהל את הצוות.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אין שותפים בדיונים של האוצר בעניינים האלה?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
אנחנו שותפים בדיונים, אבל - - -
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אתם יודעים שיש לכם את כל המידע במאגר?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
בוודאי.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
גברתי, אני אשמח להתייחס בבקשה, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
בהקשר להערות שנאמרו עכשיו: אחת, אין שום כוונה לפתח מערכת חדשה. כמו שאמרו כמה מהמשתתפים בישיבה – כל הנתונים קיימים. הסיפור זה רק לעשות התאמה בשביל לקבל את הקבצים הנכונים, כי זה לא משהו שבחברה שמדווחת לרשות האוכלוסין עושה באופן שוטף. זה לא פשוט כמו שזה נראה. אנחנו צריכים לקבל בעצם כמה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו רוצים לדעת שגם תפרט על החברה שהיא תנהל את האירוע ומי יממן? העלויות לממן את החברה הזאת על חשבון מי יהיה? אנחנו רוצים גם שתתייחס לשאלה הזאת.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אין שום בעיה. אז אני אומר שאנחנו בוחנים - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
משרד האוצר הוא יודע, מקבל את הבקשות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל למה צריך את החברה? ומי יממן את עלות החברה? מי ישלם לה שתנהל את האירוע?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
צריך את החברה בשביל לקבל את הנתונים, בשביל לדעת כמה כספים צריך להחזיר לכל עובד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש את כל הנתונים במערכת של רשות האוכלוסין.
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
נכון, זאת חברה שכבר קיימת וכבר עובדת עם רשות האוכלוסין. פשוט אנחנו רוצים להוסיף לה עוד שירות שהיא צריכה לתת בשביל לקבל את הנתונים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מי יממן את זה? על חשבון הכספים האלה?
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האוצר יממן את זה?
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
אנחנו בוחנים מספר אפשרויות לממן. כרגע אין שום כוונה לממן את זה מכספי הקרן. אין שום כוונה כזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול לשכנע אותנו למה צריך את שיתוף הפעולה של החברה הזאת? את זה אנחנו רוצים שתפרט.
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
כן. אני לא יודע אם אני אשכנע, אבל אני אנסה להסביר. אני אומר כזה דבר: אנחנו צריכים עכשיו להבין עבור כל עובד כמה הופרש, עבור כל מעסיק כמה הוא הפריש ושילם, עבור כל מעסיק כמה שיפוי הוא כבר קיבל על תשלום דמי מחלה.
גם עובדים, צריך להבין דבר כזה: יש עובד, לדוגמה, אני נותן עכשיו דוגמה פשוטה בשביל להסביר את המורכבות של הנושא הזה. יש עובד שעבד אצל מעסיק עשר שנים, והמעסיק הזה הפריש עבורו דמי מחלה. בסדר, חמש שנים לצורך העניין.
העובד הזה עבר למעסיק אחר, ואחרי חודש היה חולה. מאיזה כספים הוא מקבל את הדמי מחלה שהוא עכשיו מקבל מהמעסיק שלו? מהמעסיק החדש? מהמעסיק הישר? מבחינת הקרן, הקרן עיוורת לזה.
מבחינת הקרן, הקרן עיוורת לזה. היא פועלת כמו רכיב ביטוחי. זה הסיפור שלה, ולכן גם אחרי שעובד עובר למעסיק חדש שהפריש עבורו עבור תקופה מאוד מאוד קצרה, עדיין העובד הזה יהיה זכאי לקבל, המעסיק יהיה זכאי לקבל שיפוי.
עכשיו, נגיד, המעסיק הזה קיבל שיפוי. ממי מנכים את זה? מהמעסיק הראשון? מהמעסיק החדש? עכשיו כשאנחנו רוצים להחזיר את הכספים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איציק מהתאחדות בוני הארץ רוצה להגיב לך.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
בשונה אולי מהסקטור הציבורי, שהעובד עובר ממעסיק למעסיק הוא מאבד את הזכאות של דמי המחלה הקודמת. הוא לא צובר אותן. זה לא סכום שנצבר. לכן, אם הוא חולה הוא יקבל רק מהמעסיק שעבד בעת מחלתו. אין את תנועות של כספים, לכן אין שום בעיה לשייך את המחלה למעסיק זה או אחר. אין, אין שום בעיה.
מה גם שמגישים את הטפסים, כנראה שהחבר'ה לא כל כך יודעים את התהליך, שמגישים את הטפסים, מי שמגיש זה המעסיק. כתוב: מספר מעסיק, ח.פ., הכול כתוב. זה לא מתפזר, זה לא משהו כללי. אין שום בעיה לשייך, לא צריך לברר שום נושא.
אני גם אומר, אם יש עלות שצריך לשלם למל"מ טים או מי שלא צריך, אין בעיה. אני מוכן שההתאחדות תשלם את אותו פיתוח שצריך. אבל אין הצדקה, חבר'ה, אין הצדקה. באמת, אתם באים אלינו עם הטיעונים הלא נכונים. אין שום בעיה לשייך את הכסף: מתי הוא נוצר, מתי הוא נצבר, מתי העובד היה צריך לקבל את הכסף בגין המחלה שלו וכולי. אני שוב אומר, זה לא מצטבר ועובר לעובד, וזה גם לא ביטוח. אני מופתע שמישהו אמר שזה ביטוח כרגע, אבל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שי, אתה יכול להתייחס?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
כן. אני לא אמרתי שזה מצטבר, ואם הובן מדבריי אז אני רוצה להסביר. ברגע שעובד, ותתקן אותי אם אני טועה. ברגע שעובד, מתחיל עכשיו העסקה אצל מעסיק, והמעסיק משלם עבורו 2.5% של דמי מחלה. אחרי כמה זמן, המעסיק בעצם מקבל את הזכות לשיפוי. אחרי שנה, אחרי שנתיים, אחרי היום הראשון?
ממה שאני מכיר זה קורה אחרי היום הראשון וזאת מהות הקרן בעצם, שהיא נותנת את השיפוי הזה למעסיקים בלי קשר ובלי תלות לכמה המעסיק שילם עבור אותו עובד.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
לא, לא. אני מבין מה שאתה שואל. אבל זה לא ביטוח, אוקיי? פעם אחת, זה לא ביטוח במקרה הזה. עד 2019, העובד היה מקבל את הכספים דרך מת"ש, לכן כל מערכת המידע לגבי חשבון הבנק וכולי מצוי אצלו, אוקיי? העובד היה מגיש את האישורים דרך השירות הרפואי הפלסטיני לשירות הרפואי הישראלי וכולי וכולי. מגיע, מגיש את זה למת"ש ודרך זה היה מקבל את הכסף. לכן אין פה שום משמעות לגבי אם היום הראשון או לא מהיום הראשון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הנה, היא רוצה לעשות סדר.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
שנייה, אני רק לא קיבלתי תשובה. אני אשמח לקבל תשובה. מעסיק, מאיזה שלב הוא זכאי לקבל שיפוי עבור דמי מחלה של העובד שלו?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
מ-2019, וזה בוטל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עד 2019.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
לא, אבל, אנחנו מדברים על התקופה הזאת.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
איזו תקופה?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אנחנו לא מדברים על המציאות היום. אנחנו מדברים על התקופה שבהן הייתה הפרשה לקרן דמי מחלה. מעסיק עכשיו התחיל עובד לעבוד אצלו. באיזה שלב - - -
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
המעסיק לא קיבל פיצוי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין מה לקזז ממעסיק כי הוא לא קיבל פיצוי אף פעם.
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
הוא לא קיבל פיצוי. הכסף היה עובר לעובד, כמו שבעבר 4% חופש היה עובר בפברואר לעובד הפלסטיני, אותו דבר 2.5% היה עובד מגיש את ה - - -
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
עד 2019?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
כן. הכסף היה מועבר ממת"ש לעובד ישירות.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
ובאיזה שלב המעסיק כן היה משלם דמי מחלה לעובדים שלו ואחר כך היה מקבל שיפוי? באיזה שלב? באיזו שנה?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
ב-2019 נבנה נוהל וכולי והכספים אבל נתקעו. נתקעו ברשות האוכלוסין וההגירה.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אנחנו מדברים על השלב של בין 2019 לבין זה שהנוהל הזה הופסק. תקן אותי אם אני טועה.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
לא, לא, לא. תקשיב, ככה: עד 2019 שולם בגין כל עובד פלסטיני המעסיק 2.5% מחלה למת"ש, אוקיי? כל המעסיקים שעבור עובד אחד, עבור כל העובדים שלו, או עובד היה בגין כל המעסיקים שלו, בסדר?
ב-2019 העמידו את הזכויות של המחלה בתלוש השכר, אוקיי? ואז אמרו, אוקיי, כנגד אותן זכויות נחזיר לכם את הכסף, למעסיקים. התהליך הזה לא קרה מאז שנגבים הכספים ועד היום הכסף הזה שוכב. נקודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך עוד מה לומר לפני שניתן לברכה? היא רוצה להעביר כאן עוד כמה דברים, תהיה איתנו. ברכה, בבקשה.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
שני דברים. דבר ראשון לשאלתו של שי מתי מעסיק זכאי לשיפוי. יש לנו נוהל, ובנוהל יש קריטריונים לשיפוי המעסיק. הקריטריון הראשון זה שהמעסיק העסיק את העובד לפני 2019 והפריש בגינו 2.5% דמי מחלה. הקריטריון השני זה שהמעסיק עדיין היום מעסיק את העובד. זאת אומרת, העסיק אותו בעבר וממשיך להעסיק אותו גם בהווה. והשלישי זה שהעובד היה חולה, המעסיק דיווח ושילם בגינו והעלה אצלנו במערכת דיווח וגם אישורי מחלה.
מעסיק שמתקיימים בו כל התנאים שאמרתי, הוא זכאי לשיפוי והוא מקבל מאיתנו שיפוי אחת לחודש. אנחנו מריצים את המערכת, המעסיק מקבל מכתב "אתה זכאי לשיפוי, תעלה בקשה דרך הטופס המקוון, תעשה מה שנדרש ממך" והוא מקבל את השיפוי.
עכשיו, לגבי מה ששי אמר, שאנחנו צריכים לעשות שיוך של הכספים למעסיקים, הוא צודק בהחלט, בגלל שעד 2019 אנחנו היינו משלמים מחלה לעובד, לחשבון הבנק של העובד. לא היה לזה שיוך למעסיק. זאת אומרת, כמו שהוא נתן דוגמה: אם עובד היה חולה, עבר למעסיק אחר - אף אחד לא בדק האם נצברו לו ימי מחלה אצל המעסיק החדש. לא, יש לו זכאות בקרן למחלה והוא קיבל מחלה על מה שהוא היה חולה. זה לא היה משוייך פר מעסיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אין רטרו?
<< דובר_המשך >> ברכה שטרית: << דובר_המשך >>
זה לא משוייך פר מעסיק, זה משוייך פר עובד, הכספים. והשיפוי אנחנו משלמים אותו למעסיק, אבל הכספים של המחלה ששולמו לעובדים לא משויכים למעסיקים. היום אנחנו צריכים לבדוק אילו מעסיקים כבר יצא מהכספים שלהם לצורך העובד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש תהליך.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
נכון שיש לנו את כל הנתונים אודות העובדים, אודות המעסיקים, זה נכון. יש מערכת, יש נתונים, יש חשבונות בנק – ועדיין יש הרבה עבודה.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
ברכה, רק הערה אחת. ממה שאת אומרת יכול להשתמע שעובד כבר לא עובד אצל אף מעסיק ומביא פתק מחלה ואתם משלמים וזה לא האירוע. כדי שיקרה אירוע של תשלום מחלה – הוא צריך להיות חולה אצל מעסקי מסוים. הוא לא יכול להיות חולה, אחרת מה ההיגיון? אחרת אני אבוא עכשיו, אני פלסטיני, עבדתי אצל היהודי 20 שנה, תנו לי מחלה, אני חולה. לא, צריך לקרות במועד שהועסק אצל מישהו. אחרת אתם לא מכבדים את
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
נכון, אבל שוב, אם הוא עבר למעסיק חדש, ממי יצאו? למי ישוייכו הכספים שניתנו? למעסיק חדש או למעסיק הקודם?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
המחלה, לא חשוב הכספים. חשוב אצל מי הוא היה חולה, כי הכספים הם מחולקים - - -
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
היה חולה אצלו אחרי חודש. בחודש הראשון לעבודתו אצלו נהיה חולה. מאיזה מעסיק יירדו הכספים האלה?
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
אז אתה לא טוב. אצל המעסיק שהוא היה חולה.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
אז צריך לבחון את זה.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
רק שאלה אחת, גברתי. הרי ב-2019 רשות האוכלוסין וההגירה הוציאה הודעות למעסיקים עם סכומים מדויקים. אז אני רוצה רק להבין, אם ב-2019 היא הוציאה הודעות למעסיקים עם סכום מדויק כמה הוא זכאי לו, למה עולות השאלות האלה היום? למה היום שואלים: למי משוייך? מי ניצל? האם מעסיקים התחלפו?
היום אנחנו מדברים על זה שבעבר כבר שייכו למעסיקים סכומים. המידע כבר קיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברכה, את יכולה לענות?
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
ב-2019 המתווה היה היה השבת כספים למעסיקים בלבד.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
נו, זה מה שאנחנו אומרים.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
זה מה שצריך.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
והיום אנחנו מדברים על שליש לעובדים.
דבר שני, שגם מ-2019 אנחנו שיפינו את המעסיקים בגין תשלומים - - -
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
אבל זה משהו אחר, ברכה.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
זה בטל ב-60, זה סכומים זניחים.
אבל אף אחד לא אומר שלא תנכו אותם. תנכו את הסכומים האלה, ומה שנשאר, תחלקו.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
תנכו את הסכומים.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
הרי יש לנו את ה-100%. ידוע מה ה-100% האלה כוללים, וב-2019 גם יעדו לאן הולך כל שקל מה-100% האלה. קחו 20% מהם, תפרישו אותם לעובדים ותמצאו את הדרך להביא אותם אליהם.
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
הרי את הכסף כבר סומן ב-2019. זה לא שזה מפתיע.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
זה נכון, אבל עדיין יש כאן הרבה עבודה.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
העבודה כבר נעשתה.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
יש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין לוח זמנים לדבר הזה, אני לא מבין.
<< אורח >> ברכה שטרית: << אורח >>
לא אני, זה של האוצר, האוצר הוא זה שמנהל את הצוות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, רגע, אבל היא ביקשה, ואחר כך נעלה.
דיאנה, את רוצה עכשיו? אני מעלה את האוצר.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה, גברתי. עורכת הדין דיאנה בארון מעמותת קו לעובד.
אני אעשה את זה קצר. מבלי להיכנס לשאלות מהותיות לגבי מהות הכסף, ביטוח, לא ביטוח, איך ההסדר הזה אמור להיראות, איך הכספים האלה אמורים להיות מושבים - בשורה התחתונה, מה שאנחנו צריכים ממשרד האוצר זה לוח זמנים. לוח זמנים לביצוע, וקודם כול שתתקבל החלטה מהותית לגבי אופן חלוקת הכספים.
אנחנו כאן כבר נכנסים לניואנסים של איך הכסף יוחזר ואיך הכסף ישוייך ואיך הכסף ישופה, אבל עדיין לא שמענו את משרד האוצר אומר איך הכסף הזה יחולק. צריך קודם כול החלטה מהותית. אנחנו גיבשנו מתווה יחד עם התאחדות הקבלנים, יחד עם ההסתדרות, יחד עם האיכרים והתעשיינים, וזה באמת משהו שכבר מוסדר ומוסכם. ובאמת המנגנון, אחרי שמשרד האוצר יוציא את ההודעה הרשמית, אחרי שיסיים את הדיונים בשיתוף ציבור, אז אפשר יהיה אחר כך להתווכח על המנגנון שייקבע.
אבל קודם כול, שתצא ההודעה הרשמית, שתתקבל החלטה מהותית, ואחר כך אפשר להתווכח. אנחנו לא צריכים לבוא ולעשות את זה כאן. משרד האוצר עדיין לא פרסם את מה שהוא החליט. ואם הוא רוצה לעשות התדיינויות כאלו, יחד עם רשות האוכלוסין ויחד עם הנציגים של הציבור שהגישו את ההערות שלו, אז שיזמנו אותנו לישיבה ובשמחה נעשה את זה.
בכל הכבוד, אני לא חושבת שכאן עכשיו זה המקום להתחיל להתדיין על שאלות משפטיות בכלל, כשאנחנו דנו בהן עוד בזמנו בבג"צ.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, מעולה.
שי, אתה יכול להגיד לנו מתי להערכתך תצא ההודעה למעסיקים ולעובדים על הזכאות והגשת הבקשות, וכמה זמן ייקח התהליך שאתם מתכננים? ואנחנו מבקשים לוחות זמנים, לוח זמנים ברור.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
שמעתי את השאלה, כן. אני רוצה קודם ברשותך לענות למה שנאמר, כי ההתקדמות שאנחנו עושים היא התקדמות שהיא לא טורית. אני לא חושב שמה שצריך להתקדם שלב אחרי שלב, אנחנו מתקדמים בצורה מקבילה, בסדר? גם במתווה שאותו נפרסם ועליו נחליט וגם באופן המימוש שלו. אם אנחנו נחכה לשלב אחד בשביל להתקדם בשלב השני זה רק ייקח יותר זמן. לכן ההתקדמות היא, ולכן ההתעסקות עכשיו פה בפרטים הקטנים היא בשביל להסביר את המורכבות ובזה שאנחנו צריכים פה את הנתונים שהם אמנם קיימים, אבל אנחנו צריכים למשוך אותם בצורה מסודרת, לפי קריטריונים שקבענו עם החברה שנותנת את השירות הזה לרשות האוכלוסין. עד כאן בנוגע לזה.
בנוגע ללוחות זמנים, אני לא יכול לתת לך עכשיו לוחות זמנים, אני לא מנהל את הצוות הזה, ואני לא יודע - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה, זה יכול להיות גם עוד, יגידו שהכנסת מתפזרת וזה יהיה עוד, אני יודעת, עוד שנה. כי אני את הסוגייה הזאת העליתי אותה עוד מעט קרוב לשנה אצל שר האוצר. תראה כמה זמן לקח לנו, עד כמעט שנה מאז שעדכנתי את שר האוצר, הוא לא ידע על הסוגייה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
והכול מוכן, והמתווה הוגש בזמן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז בעוד שנה אנחנו נתראה?
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
הוגש קול קורא להערות הציבור. למה אי אפשר לקחת את אותו קול קורא, לעשות את התיקונים שצריך לעשות, ולפרסם את זה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
להתחיל במקביל, אמרת לעבוד בד בבד, אז תתחילו ל - - -
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
מה הבעיה? הרי יש טיוטה של קול קורא. מה הבעיה?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
לשאלה הזאת התייחס ממש בתחילת דבריו אורי אלטמן בתחילת הישיבה.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
נבהלתם מעצמכם, מה קרה?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אני נבהל מהרבה דברים, מעצמי לא.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
תשמע, חצי מיליארד שקל זה לא סכום קטן. עוד להצמיד אותו וריבית, זה בטח מיליארד שקל. זה מה שאנחנו מצפים.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אורי התייחס לשאלה הזאת בתחילת דבריו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי ייקחו את הסכום הזה ויתנו להורדת האגרות.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
אפשר להתקזז. כן, שי. סליחה.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אני אומר, אורי התייחס בתחילת דבריו לנקודה הזאת. אנחנו כן קיבלנו הערות, ישבנו עליהן, דיברנו עליהן, ואנחנו גם נתקדם בהן. בסדר, אנחנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם הארגונים היו שותפים לקבלת ההערות?
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה ללא הארגונים, נכון אני מבינה?
<< דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>
לא.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
יש פה ארגון עובדים שלא דיבר עם אורי ולא הייתה לו דלת פתוחה או קו טלפון פתוח? אני לא מכיר.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
שמי אביתר חנן מההסתדרות. זו הייתה רק שיחה מאוד קצרה לקראת הדיון הקודם, לא היה איזה משהו שהוא המשכי.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אני יודע. אני עושה רקע. כמו שאמרתי, אני רכז פנים וסביבה באגף החשב הכללי. אני עובד כתף לכתף עם אורי אלטמן בנושא הזה, שהם בלשכת מנכ"ל אצלנו מובילים את הנושא הזה. אני יודע שמבחינת אורי, הדלת שלו פתוחה וקו הטלפון שלו פתוח, ואפילו בפגישה הקודמת או אחת לפניה כמה מכם ביקשו ממני את מספר הטלפון האישי שלו וגם קיבלו וגם דיברו איתו. תקנו אותי אם אני טועה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם תוכלו להיפגש עם הארגונים שמשתתפים היום בישיבה כדי לשמוע אותם ולנסות להגיע לפתרונות מהירים?
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
ברור, בשמחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לקבוע פגישה עם כל הארגונים כאן.
<< דובר_המשך >> שי פנחס: << דובר_המשך >>
כל מי שרוצה דלתנו פתוחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, תעשו ישיבה.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
גבירתי היושב ראש, אין צורך. הסכמנו. הסכמנו בישיבה הקודמת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל הייתה ישיבה משותפת? על התהליך.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
אבל מה שהם כתבו בקול קורא, בקול קורא שהם פרסמו, בטיוטה של הקול קורא להערות הציבור, בגדול, ברמה העקרונית - מסכימים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך לפרסם את זה.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
הגענו להסכמות, גבירתי, מכוונות כדי שלא יהיה איזה מקום להכניס טריז ולהגיד הארגון הזה או ארגון אחר.
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
מסכימים.
<< דובר >> מוטי עזרן: << דובר >>
הבאנו הסכמות חתומות על ידי כל הצדדים. כל הצדדים כולם, עובדים ומעסיקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אין צורך שתשבו כל הארגונים לישיבה נוספת?
<< דובר >> אורי דורמן: << דובר >>
אין צורך. צריך לפרסם את זה ולהתחיל להתקדם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. מה אתה אומר, איציק?
<< אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>
אנחנו יכולים לבוא להכין להם קפה גם לחבר'ה גם כדי לעודד, אבל לא, עכשיו ברצינות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה, לא התקבלו החלטות?
<< דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >>
ברצינות, הדברים כבר סגורים. זאת אומרת, עד שמגיעים להישג שכל הארגונים מסכימים לדבר הזה. בשביל מה?
כאילו, לא כואב לכם להחזיק את הכסף? זה כאילו חראם. זה סתם, זה כסף שיושב סתם.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני רוצה שנייה להתייחס, אביתר חנן מההסתדרות. נגע פה קודם מהחשב הכללי על איך יחושב, למי יחושב ההחזר. אם עכשיו הוא היה חולה, אצל איזה מעסיק. צריך להגיד את הדברים כמו שהם. אנחנו שבע שנים מאז שהפסיקו להפריש לקרן, ואף אחד לא מדבר על זה שהיום זה באמת דמי מחלה.
יש כסף, שהוא הרבה מאוד כסף, שצריך לדעת איך לחלק אותו. אין קשר למי היה חולה ומי לא היה חולה, בסדר? או אצל איזה מעסיק, לצורך העניין, אצל איזה מעסיק הוא כן היה זה כן רלוונטי. אבל בסוף הפסיקו את האירוע הזה ב-2019 בגלל שהיה קושי לפלסטינים להגיש תביעות ולקבל את הכספים. זה האירוע עצמו. עכשיו, לבוא ולהגיד: ההוא היה חולה אצל המעסיק הזה ולכן אנחנו נשפה אותו ככה ואת ההוא ככה - זה לא רלוונטי. יש כסף שצריך לחלק אותו. זו נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, אנחנו כתבנו גם בהערות שלנו, צריך להיות אקטיבי. זאת אומרת, הממשלה יש לה את כל הנתונים, את כל הדברים, היא זאת שצריכה לפנות ללקוחות, לצורך העניין, למעסיקים ולעובדים, ולהביא להם את הכסף אקטיבית.
לא יכול להיות מצב שבונים מתווה, לצורך העניין מה שהם הציגו בקול קורא. שזה יהיה דווקא הפוך: שהעובד או המעסיק הם אלה שיתבעו.
לא משנה כמה אנחנו נהיה טובים בתקשורת ובזה, בסוף יש פה כשל משמעותי כי זה לא הגיע לכולם והכסף הזה מגיע לכולם. כמו שאמרו ידידיי פה, אנחנו הסכמנו על מתווה שישפה גם את העובדים וגם את המעסיקים, וצריך להוציא אותו לפועל, לא צריך לחכות.
ונקודה אחרונה, הכי חשובה. אם את לא היית מרימה את הנושא הזה, היינו מגיעים לפה עוד שבע שנים ויותר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >>
ולכן, קודם כול, תודה רבה לך, ואנחנו מקווים שגם יהיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
וזה עוד מעט שנה מאז שהעליתי את הסוגייה.
<< דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >>
אבל אנחנו מכירים. בואו נגיד ככה, מההבנה שלנו, של הארגונים שלא נמצאים בדיונים הסגורים, אנחנו יודעים מה קורה רק אצלך בדיון. כמה שיגידו שאנחנו משתפים איתנו פעולה זה רק לקראת הדיון מדברים איתנו. אז תודה רבה לך, ואנחנו מקווים שיהיה גם עוד המשך מעקב על זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. אוקיי, אנחנו נסכם.
הוועדה מודאגת ממשך הזמן הרב של התהליך עד להחזרת הכספים לזכאים ומבקשת ממשרד האוצר להעביר לוועדה בכתב לוח זמנים ברור עד לסיום התהליך ופרסום ההודעה לזכאים.
הוועדה תקיים בעוד כחודש וחצי ישיבת מעקב המבקשת לקדם את המתווה שיפורסם ואופן המימוש לו בדחיפות עד אז.
תודה, אני נועלת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:52. << סיום >>