חומר רקע - גורמים חיצוניים

07/02/2026 כ"ב בסיוון תשפ"ו לכבוד חברותוחברי ועדת הבריאות הנדון:ניירעמדהמטעםשדולתהנשים בישראל בנושא גילהמעבר והשפעותיועלבריאותןואיכותחייהן שלנשיםבישראל העדר מענה מערכתי למחסור בתכשירים הורמונליים לטיפולבגילהמעבר שדולת הנשים בישראל מברכת על קיום דיון המעקב בנושא גיל המעבר והשפעותיו על בריאותן ואיכות חייהןשלנשיםבישראל.הדיוןהקודםבוועדתהבריאותסימןצעדחשובבהכרהבכךשגילהמעבראינועניין פרטי, שולי או " טבעי" שיש להשלים עמו, אלא סוגיה בריאותית, חברתית, תעסוקתית ומגדרית, המחייבת מדיניות ציבורית סדורה. בדיון הקודם עלה בבירור כי נשים רבות חוות תסמינים משמעותיים בגיל המעבר ובתקופה שלפניו, וכי מערכתהבריאותעדייןאינהערוכהלתתלהןמענהמספק.עלופעריםבהכשרתהצוותיםהרפואיים,בזיהוי התסמינים,בנגישותלמרפאותייעודיות,בהסברהלציבורובהכרהבהשלכותהתפקודיותוהתעסוקתיותשל גיל המעבר. עוד עלה בדיון הצורך בהרחבת הנגישות לטיפול הורמונלי חלופי, לצד טיפולים נוספים, ובהבטחת מענה רפואי מותאםלנשים בתקופה זו . דיון המעקבהנוכחי הוא הזדמנות לבחון לא רק את ההצהרות והכוונות שהועלו בדיון הקודם, אלא גםאת יכולתה של מערכת הבריאות וחברי הכנסת הנכבדים להבטיח בפועל כי נשים בגיל המעבר יקבלו טיפול רפואי כנדרש. סוגיה מרכזית שעלתה לסדר היום הציבורי ולא קיבלה בדיון הקודם מענה הינה המחסור המתמשך בתכשירים הורמונליים חיוניים לטיפול בגיל המעבר, ובפרט בתכשירי אסטרוגן הניתנים דרך העור. ביום 2 ביוני 2026 פנתה שדולת הנשים בישראל לשר הבריאות, למנכ״ל משרד הבריאות ולמנכ״לי קופות החולים בנושא המחסור בתכשירים הורמונליים לטיפול בגיל המעבר. בפנייה הדגשנו כי מדובר במחסור מתמשךומשמעותיבתכשיריםהמשמשיםנשיםרבות,ובפרטבתכשיריאסטרוגןהניתניםדרךהעור,ובהם Evorel ו־Oestrogel..המחסוראינוענייןנקודתישלזמינותבביתמרקחתמסוים,אלאכשלמערכתיהפוגע ברצףהטיפולי, באיכות החיים,בכושרהעבודהובבר יאותן שלנשים . תכשיריםהורמונלייםחלופיים משמשיםנשים רבותכחלק מטיפול רפואיבגילהמעבר.עבורחלקמהנשים מדובר בטיפול חיוני, המאפשר להן לחזור לתפקוד, לעבוד, לישון, להפחית כאבים ותסמינים נוספים, ולשמור על איכות חיים. כאשר אישה שכבר עברה בירור רפואי, מצאה טיפול שמתאים לה, התאזנה עליו והצליחהלשפראתתפקודה, נאלצתלפתעלהפסיקטיפול,להחליףתכשיר,לחפשחלופותביןבתימרקחת אולנסותלהשיג פתרונות באופן עצמאי, זופגיעה רפואית, תפקודיתוכלכלית. המחסור בתכשירים אלה אינו פוגע רק בזמינות התרופה עצמה, אלא גם ברצף הטיפולי ובאמון של נשים במערכת הבריאות. נשים מתארות מצב שבו הן נאלצות לעבור בין בתי מרקחת, לבצע בירורים עצמאיים, להמתין שעות רבות בטלפונים,לקבל מידע חלקי או סותר,ולעיתים להישארללא טיפול כלל. האחריות על זמינותטיפולרפואיחיוניאינהיכולהלהיותמוטלתעלהמטופלת.זואחריותמערכתיתשלמשרדהבריאות, קופות החולים,אגףהרוקחותוגורמיהרכש והאספקה. חשוב להדגיש, טיפול הורמונלי חלופי אינו מתאים לכל אישה, ויש להתאימו לפי מצב רפואי, גורמי סיכון, העדפות המטופלת ושיקול דעת רפואי. ואולם, עבור נשים שעבורן הטיפול מתאים ומומלץ, המדינה חייבת להבטיח זמינות, רציפות ונגישות. לא ניתן לדבר על העלאת מודעות לגיל המעבר מצד אחד, ובמקביל להשאיר נשים שכברפנו לטיפול וכבר קיבלו מענה רפואי, ללא התכשיר שנרשםלהן. | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il הבעיה חמורה במיוחד משום שהיא מתרחשת על רקע פערים רחבים ממילא בבריאות נשים. בדיון הקודם הוצגונתוניםשלפיהםמרביתהנשיםחוותתסמיניםהקשוריםלגילהמעבר,אךרבותמהןכללאינןמקבלות מידעאוייעוץמגורםרפואי. במצבכזה,אישהשכבר הצליחהלהגיעלאבחוןולטיפול אינהאמורהלהיתקל בחסםנוסף בדמות מחסור בתכשיר שנרשםלה. יש כאן גם היבט מגדרי מובהק: במשך שנים תחום גיל המעבר הוזנח, לא נחקר דיו, לא תוקצב כראוי ולא קיבל מקום מרכזי בהכשרת רופאות ורופאים. המחסור בתכשירים הורמונליים הוא ביטוי נוסף להזנחה הזו. כאשר טיפול רפואי הנוגע בעיקר לנשים אינו זמין לאורך זמן, ללא שקיפות, ללא מנגנון התרעה וללא חלופות מסודרות, מדובר בכשל מערכתי המחייב התערבות. מדובר בכשל מערכתי המחייב התערבות, ומעורר שאלה רחבהיותר בדבר מקומה של בריאותנשים בסדריהעדיפויות של מערכתהבריאות. בדיון הקודם הייתה התייחסות כללית לחשיבות הטיפול ההורמונלי החלופי ולצורך להרחיב את הנגישות אליו,ואףנקבעכיהוועדהתפנהלאגףהרוקחותבמשרד הבריאותבנוגעלסוגיותשעלוביחסלתרופותלגיל המעבר. עם זאת, ס וגיית המחסור בתכשירים הורמונליים ובפרט בתכשירי אסטרוגן דרך העור, לא נדונה באופן ממוקד, ולאהוצג מנגנון שיבטיח זמינות ורצף טיפולי לנשים שכבר מצויות בטיפול. לכן, יש חשיבות לכך שדיוןהמעקביעסוק בסוגיה זו באופן מפורש. שדולת הנשים בישראל מבקשת כי ועדת הבריאות לא תסתפק בדיון כללי על העלאת מודעות, אלא תקבע בסיכומיה דרישהחד- משמעית מ משרדהבריאות ומקופותהחוליםלהציג מענה מערכתי ממוקד . לפיכך, אנו מבקשות כי הוועדה תורה למשרדהבריאות להציג בתוך פרק זמן קצר תוכניתהכוללת: 1. מיפוי וניטור קבוע: הצגת מיפוי מקיף של המחסור בתכשירי HRT בישראל ויצירת מנגנון קבוע לניטור זמינותם . 2. נוהל שקוף לציבור ולרופאים: פרסום הנחיות ברורות ואחידות לציבור המטופלות והצוותים הרפואיים בעת היווצרותמחסור . 3. מנגנון מעבר מהיר (רציפות טיפולית): גיבוש נוהל קליני ורגולטורי מהיר שיאפשר מעבר נגיש בין תכשירים חלופיים, כולל מסלולים ייעודיים לקבלת מרשמים חלופיים מבלי להשאיר נשים ללא טיפול . 4. שילוב במדדי האיכות: הכללת נושא זמינות התכשירים והטיפול בגיל המעבר בתוכנית הלאומית לבריאות נשים ובמדדי האיכותהרלוונטיים של מערכת הבריאות. גיל המעבר נוגע למאות אלפי נשים בישראל ומשפיע על בריאותן, תפקודן, עבודתן, חיי המשפחה שלהן ואיכות חייהן. מדיניות ציבורית בתחום זה חייבת לכלול לא רק הסברה, הכשרות ומרפאות ייעודיות, אלא גם הבטחת זמינות של הטיפולים הרפואיים עצמם. המחסור בתכשירים הורמונליים אינו תקלה טכנית, אלא חסם בריאותי ומגדרי, ועל משרד הבריאות וקופות החולים להבטיח כי נשים בגיל המעבר לא יישארו ללא טיפול, ללא מידע וללא מענה. בברכה, עו"ד רחלי סונגו, מנהלת קשרי ממשל שדולתהנשים בישראל | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il