חומר רקע - גורמים חיצוניים
תאריך:
07
ביוני 2026
לכבוד:
מר יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת
[email protected]
[email protected]
מר משה
בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות
[email protected]
גב' אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות, משרד הבריאות
[email protected]
אנו, צוות בריאות האישה עם מוגבלות, הפועל במסגרת פורום לקידום בריאות صِحَّة
של אנשים עם
מוגבלות, בית איזי שפירא, יחד עם קהילה נגישה ארצית, פורום של תקווה ועמותת
לשמ"ה-
לשילוב
מתמודדי הנפש,
מתכבדות להציג נייר עמדה זה העוסקבנושאים הייחודיים לנו בתחום בריאותן של נשים
עם מוגבלות בגיל המעבר בישראל תוך שאיפה להגיע לפתרונות עומק עבור קבוצה ייחודית
זו של נשים.
1
. רקע ומבוא
גיל המעבר (מנופאוזה) הוא שלב חיים דרמטי המשפיע על כמעט כל מערכות הגוף של האישה בעקבות
הפסקת ייצור האסטרוגן בשחלות.
נזכיר כי בישיבה הקודמת נחשפו נתונים
ממחקר שביצעה
עמותת
Medonna
המראים כי 96%
מהנשים בישראל חוות לפחות תסמין אחד של גיל המעבר,
וכי בין 70
% ל-
78%
מהן סובלות מפגיעה קשה בתפקוד היום-יומי ובאיכות החיים במישור התעסוקתי, המשפחתי
והחברתי. למרות נתונים מבהילים אלו,
71%
מהנשים דיווחו כי אף גורם רפואי לא שוחח איתן מעולם על
הנושא או הכין אותן לקראתו.
כאשר מדובר בנשים עם מוגבלות, מכל שכבות החברה ובכל מצב סוציו-
אקונומי, האתגרים הללו אינם רק
משתחזרים,
אלא מוכפלים
ומועצמים עקב חסמים פיזיים, מערכתיים ותרבותיים ייחודיים.
נייר עמדה זה
מתבסס
על הידע ועל הניסיון של נשים עם מוגבלות,
במטרה להביא לשילובן המלא של נשים
עם
מוגבלות
בכל תוכנית
לאומית לגיל המעבר בקרב נשים.
2
. האתגרים המרכזיים והסוגיות הייחודיות לנשים עם מוגבלות
עירפול תסמינים והטיית אבחון (
Diagnostic Overshadowing
):
קיים קושי ממשי
להפריד בין תסמיני המוגבלות הקיימת (מכל סוג שהוא)
לבין תסמיני גיל המעבר החדשים
(דוגמת ערפול מוחי, קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון, כאבי שרירים ומיגרנות.)
רופאים נוטים לייחס
תלונות אלו באופן אוטומטי למוגבלו
יו
ת הרקע של המטופל
תו, וכתוצאה מכך אף
נמנע מהן
טיפול הורמונלי (
HRT
) חיוני
גם לו היו
מאובחנות כמתאימות לו.
השפעות נפשיות והיעדר מענה פסיכו-
סוציאלי מותאם:
גיל המעבר עשוי להיות מלווה
בשינויים רגשיים משמעותיים ובהם חרדה, דכדוך, תנודות במצב הרוח, פגיעה בשינה, ירידה
בתחושת המסוגלות ופגיעה בדימוי הגוף. עבור נשים עם מוגבלות ובמיוחד נשים המתמודדות
ממילא עם כאב כרוני, תלות בעזרה, בדידות, טראומה רפואית, מוגבלות נפשית או חוויות
חוזרות של הדרה ממערכת הבריאות, ההשפעה הנפשית עלולה להיות עמוקה יותר. פעמים
רבותמצוקהנפשיתשלנשיםעםמוגבלותמתפרשתכ-
חלקמהמוגבלות""
אוכתגובהטבעית
למצבן ולא כסימפטום המחייב בירור, ליווי וטיפול. כתוצאה מכך, נשים רבות אינן מקבלת
הכרה, אבחון או מענה רגשי מותאם בתקופה רגישה זו.
נשים שהינן כבר מתמודדות נפש עוד בטרם גיל המעבר ותסמיניו:
יש לתת תשומת לב
מיוחדת לנשים מתמודדות נפש, אשר אצלן תסמיני גיל המעבר גם המוקדם,,
עלולים להחמיר
מצבי חרדה, דיכאון, פוסט-
טראומה, הפרעות שינה או חוסר יציבות רגשית. במקרים רבים,
תלונות גופניות של נשים אלו אינן נבדקות לעמוק בשל סטיגמה או ייחוס ייתר למצבן הנפשי,
בעוד שתלונות נפשיות עלולות שלא להיקשר לשינויים הורמונליים של גיל המעבר. מצב זה
מייצר סיכון כפול: גם החמצה של טיפול רפואי מתאים וגם החמרה של מצוקה נפשית שניתן
היה למנוע או לצמצם באמצעות איתור מוקדם, ליווי מותאם ושיתוף פעולה בין רפואת נשים,
רפאות משפחה ובריאות הנפש.
גיל מעבר מוקדם או כפוי וקיצוני:
נשים
עם מוגבלויות מסוימות (דוגמת קוגניטיביות או
תקשורתיות)
חוות לא פעם הפסקה יזומה וכפויה של הווסת באמצעות טיפולים הורמונליים
קשים,מטעמי
םשלנוחותטיפול,היגיינהאומניעתה
י
ריון.בנוסף,נשיםעםמוגבלויותמסוימות
(כגון תסמונת דאון)
חוות הזדקנות מואצת ומגיעות לגיל המעבר כבר בסביבות גיל 35
.
מעבר
לכך, נשים צעירות עם
מוגבלות העוברות טיפולים מורכבים למחלות קשות כמו סרטן (
למשל
כריתת שחלות מניעתית או כימותרפיה) נזרקות לגיל מעבר כפוי וקיצוני בבת אחת,
ללא
הדרגתיות, מה שמיי
צר זעזוע גופני ונפשי קשה ביותר.
סיכון מוגבר לתחלואה משנית חמורה:
כך לדוגמה, דלדול העצם (אוסטאופורוזיס)
המואץ
עקב ירידת האסטרוגן, כשאצל חלקן של הנשים עם מוגבלות הדבר קורה בגיל מוקדם מן
הרגיל, מהווה סכנה קיומית לחלק מהנשים
עם המוגבלות.
נשים
עם
מוגבלות בניידות ואף
נשים עם עיוורון נמצאות מראש בסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס עקב חוסר נשיאת משקל
או
ניידות פחותה הנובעת מן המוגבלות.
שבר בגיל זה עלול להוביל לאובדן עצמאות תפקודית
מוחלט עבורן.
מחסור בנגישות פיזית ומערכתית לשירותים: המחסור הארצי במרפאות ייעוד
יות
הקיים גם
כך,
מאלץ נ
שים רבות לחוות נ
סיעות ארוכות ומתישות.
עבור נשים
עם מוגבלות,
הדבר כרוך
בחסמי תחבורה קשים. יתרה מכך,
מרפאות רבות ומכשירי בדיקה קריטיים (
כגון מכשיר
בדיקת צפיפות עצם DEXA
או מיטות בדיקה גניקולוגיות)
אינם
נגישים
פיזית עבור נשים עם
מוגבלות בניידות.
ההתרוצצות בין מרפאות דיסציפלינריות שונות (גניקולוגיה, אנדוקרינולוגיה,
קרדיולוגיה) ללא תיאום מהווה חסם פיזי ונפשי בלתי עביר
לרבות מן הנשים עם מוגבלויות
מגוונות.
הדרה תרבותית וחוסר בהסברה מונגשת: פער המידע
אשר קיים גם כך, מחריף כאשר
חומרי ההסברה אינם מונגשים חושית או קוגניטיבית עבור נשים עם מוגבלות הזקוקות
להנגשות עקב מוגבלויותיהן.
הבורות הציבורית והרפואית פוגעת קשות בנשים עם מוגבלות,
ובמיוחד אלו החיות
בקהילות סגורות
דוגמת החברה
הערבית-מוסלמית והחרדית
שבהן
שיעורי חוסר
השיח בנושא מגיעים ל-
87%
ואף 90%
בהתאמה על פי הסקר של עמותת
Medonna
שהוצג כאמור בדיון הקודם של הוועדה.
היעדר מענה מותאם לאורח חיים בריא:
פעילות גופנית ותרגילי כוח הם קריטיים למניעת
דלדול עצם,
אך מערכת הבריאות והקהילה אינן מציעות תוכניות מותאמות או חלופות
מסובסדות לנשים שאינן יכולות להשתלב במסגרות כושר רגילות
הייעודיות לנשים בכלל ולגיל
המעבר בפרט (דוגמת התעמלות בונת עצם.)
3
. קידום תוכניות פעולה בהתאם לקווים מנחים לתכנית לאומית, שהועלו בוועדת הבריאות
על מנת לתרגם את האתגרים לפתרונות אופרטיביים מול משרדי הממשלה וקופות החולים,
אנו
מציעות
לוועדת הבריאות של הכנסת לקדם את תוכנית הפעולה הבאה
בשילוב הדגשים כדלקמן:
שילוב נציגות עם מוגבלות
בוועדות
היגוי : מינוי רשמי ומיידי של נציגות עם מוגבלו
יות מגוונות
פיזיות, חושיות, קוגניטיביות, נפשיות ותקשורתיות)( לתוך ועדת ההיגוי הלאומית וצוותי המשימה
במשרד הבריאות,
וכל גוף הפועל למען בריאותן של נשים בגיל המעבר, כדי להבטיח את שילוב
צרכיהן עוד
בשלבי התכנון.
גיבו
ש פרוטוקול קליני ייעודי:
הנחיית המועצה הלאומית לגניקולוגיה ובריאות האישה לגבש
פרוטוקולרפואימחייבלביצועאבחנהמבדלת ביןתסמיניהמוגבלותלתסמיניגיל המעבר,
והפצתו
לכלל
הרופאים ובייחוד לרופאי משפחה ורופאי נשים.
תיקון סל התרופות והרפואה המונעת:
תיקון תקנות
זכאות הבריאות כך שנשים עם
מוגבלות
הנמצאות עקב מוגבלויתיהן
כקבוצת סיכון מובהקת לאוסטאופורוזיס יוגדרו כקבוצת סיכון,
המזכה
אותן בבדיקות צפיפות עצם (
DEXA
)
מגיל מוקדם יותר ובסבסוד ממשלתי של 100
.%
אכיפת חובת נגישות בציוד ובמרפאות: התניית תקצוב קופות החולים וההכרה במרפאות גיל
מעבר חדשות ברכישת ציוד הידראולי נגיש,
מיטות בדיקה מותאמות ומכשירי DEXA
נגישים
פיזית
על מנת לאפשר לכל אישה בגיל המעבר או בשלבי הזדקנות מוקדמת עקב מוגבלויותיה,
שהיא עם מוגבלות בניידות, להגיע לכל מרפאה ייעודית לפי בחירתה.
הקמת מרפאות רב-
תחומיות
משולבות: השקת מרפאות גיל המעבר,
המרכזות תחת קורת גג
אחת
את כלל המומחים הרלוונטיים לנושא גיל המעבר למניעת טרטור המטופלות, כאשר לפחות
חלק מן הצוותים עוברים הכשרות ייעודיות לנושא של נשים עם מוגבלויות והאתגרים העומדים
בפניהן באופן ייחודי.
ניתן להתחיל בפיילוט במספר קטן של מחוזות וליישם מן הלקחים להמשך.
הפקת קמפיין הסברה מונגש ומותאם תרבותית:
הקצאת תקציב ייעודי לפיתוח חומרי הסברה
חזותיים
וקוליים מונגשים חושית וקוגניטיבית (
כולל
פישוט לשוני, כתוביות בסרטונים, תיאור קולי
ושפת סימנים,) לצד הפעלת תוכניות הסברה ממוקדות במגזרים שונים (דוגמת חרדים, ערבים
ועוד) בשיתוף מנהיגו
יות מקומי
ות.
שילוב בריאות הנפש במרפאות גיל המעבר:
בכל מרפאה ייעודית לגיל המעבר, ובוודאי
במרפאותהרב־תחומיותהמוצעות,ישלשלבאפשרותלאיתורמצוקהנפשית,הפניהלטיפולרגשי
מותאם, וליווי פסיכו־סוציאלילנשים עם מוגבלות. יש להכשיר את הצוותיםלזהות קשר בין תסמיני
גיל המעבר לבין מצוקה נפשית, תוך הימנעות מייחוס אוטומטי של התלונות למוגבלות קיימת או
לאבחנה נפשית.
הכשרת צוותים בבריאות הנפש וברפואת נשים:
הכשרה ייעודית לרופאי משפחה, רופאי נשים,
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחיות בנושא המפגש בין גיל המעבר, מוגבלות
ובריאות הנפש, כולל אבחנה מבדלת, סטיגמה, טראומה רפואית, תקשורת מונגשת וזכויות
המטופלת.
יצירת מסלולי פעילות גופנית מותאמים:
תקצוב וסבסוד חלופות בקהילה לפעילות גופנית
ותר
גילי כוח מותאמים,
כולל מתן אישורים מיוחדים לאימונים אישיים או שיקומיים מסובסדים
במידה ואין מסגרת קבוצתית נגישה ומותאמת באי
זור המגורים
של נשים עם מוגבלות המבקשות
להשתתף בתכניות לפעילות גופנית שתתאים להן.
4
. סיכום
בריאותן
הפיזית ולא פחות מכך - הנפשית,
איכות חייהן ועצמאותן התפקודית של נשים
עם
מוגבלות בגיל
המעבר אינן יכולות להמשיך עוד להיות שקופות בעיני מערכת הבריאות.
נדגיש כי
התעלמות מההיבט הנפשי של גיל המעבר כולל גיל מעבר מוקדם,, אצל נשים עם מוגבלות אינה
רק חסר טיפולי, אלא היא המשך של הדרה כפולה ולעתים אף
משולשת: גם כנשים, גם כנשים עם
מוגבלות, ולעיתים גם כמתמודדות נפש. כל תוכנית לאומית לגיל המעבר חייבת לכלול את בריאות הנפש
כחלק בלתי נפרד מבריאות האישה.
אנו קוראות לוועדת הבריאות של הכנסת להרים בלב חפץ
את הכפפה,
לאמץ את הדגשים היישומיים
והייעודיים עבור נשים עם מוגבלות בגיל המעבר המופיעים
בנייר עמדה זה, ולפקח באופן הדוק על יישומ
ם
מול כלל הגורמים הממשלתיים והרפואיים.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה ובקשה ולש
יתו
ף פעולה בכל צעד למען כולנו.
בברכה,
לירית שפיר שמש, רכזת צוות בריאות האישה, פורום לבריאות של אנשים עם מוג
בלות, בית איזי שפירא,
[email protected]
8633013
-
052
עדיפות להודעות כתובות, תודה)(
אתי אברהם, רכזת קהילה נגישה ארצית
[email protected]
7953633
-
050
רוחמה גמרמן,
יו"ר פורום של תקווה
[email protected]
3348794
-
052
אסתרקרמר,חברתועדמנהלבעמותתלשמ"ה-לשילובמתמודדיהנפש,
[email protected]
-
050
2574750
העתקים:
חברות וחברי ועדת
הבריאות של הכנסת:
מיכל מרים
וולדיגר
[email protected]
טטיאנה מזרסקי
[email protected]
רון כץ
[email protected]
קטי שטרית
[email protected]
אושר שקלים
[email protected]
יאסר חוג'יראת [email protected]
מירב בן ארי [email protected]
איתן גינזבורג [email protected]
עמית הלוי [email protected]
ניסים ואטורי [email protected]
אחמד טיבי [email protected]
יעקב טסלר [email protected]
לימור סון הר-מלך
[email protected]
צגה צגנש מלקו [email protected]