חומר רקע - גורמים חיצוניים
בס"ד
נייר
עמדה: עמותת הראש הכרוני שלי - העמותה הישראלית לחולי כאב ראש ומיגרנה
הנטל החברתי־כלכלי של מיגרנה והפרעות כאב ראש בישראל
תאריך: 21-6-2026
לכבוד: ח"כ יונתן משריקי יו"ר ועדת
הבריאות, כנסת ישראל
מוגש על
ידי: פייגא
מרקס, מייסדת ויו"ר "הראש הכרוני
שלי"
–
העמותה הישראלית לחולי כאב ראש ומיגרנה
מבוא: מהמלצות ללקיחת אחריות ומתן דין וחשבון
מיגרנה איננה "רק כאב
ראש." מדובר במחלה נוירולוגית כרונית מורכבת ומהגורמים המרכזיים לנכות
בעולם. על פי ארגון הבריאות העולמי (
WHO
,)
מיגרנה היא הגורם השני בעולם לשנים שחיו עם מוגבלות (
Years
Lived with Disability
,)
והגורם המוביל לנכות בקרב נשים
צעירות. שכיחות המיגרנה בקרב נשים גבוהה פי
שלושה בהשוואה
לגברים, והיא פוגעת בעיקר בגילאי
18
–
55
שנות החיים היצרניות ביותר מבחינה
כלכלית,
מקצועית
וחברתית. השלכותיה חורגות בהרבה מעבר לכאב עצמו ומשפיעות על
התעסוקה,
ההשכלה, התא
המשפחתי, איכות החיים והפריון הכלכלי של
המשק.
אין זו הפעם הראשונה שבה ועדת הבריאות דנה
בנושא. בדיונים קודמים זוהו שוב ושוב בעיות מערכתיות
ידועות:
תת־אבחון, טיפול תרופתי שאינו
מיטבי, זמני המתנה ממושכים
לנוירולוגים, מחסור במומחים לכאב ראש והיעדר
מסלול הכשרה ייעודי ברפואת כאב
ראש. בין המלצות הוועדה היו הרחבת הכשרת רופאי
המשפחה, קיצור זמני
ההמתנה, קידום מסלול הכשרה בתחום כאב הראש וגיבוש אסטרטגיה נוירולוגית
לאומית.
אולם להבנתי הוועדה נדרשת לעבור כעת ממצב של המלצות למצב של דרישת דין וחשבון
נוקשה. המלצות העבר
של הוועדה לא
יושמו, לא היה פיקוח על כך ואי-העשייה המערכתית אינה תקלה
טכנית, אלא נחשבת בחירת
מדיניות מכוונת של הגורמים המקצועיים
והרגולטורים. בעוד שהניירות ממשיכים
להיערם,
הציבור, החולים והמשק
משלמים את
המחיר: שחיקה בפריון
העבודה, אובדן הכנסות ממסים והעמקת העומס על מערכת בריאות שגם כך
פועלת בקצה גבול
יכולתה. החולים ממשיכים לדווח על אותם חסמים בדיוק שעליהם דיווחו בשני הדיונים
הקודמים (בשנים
2023
ו
2025
:)
אבחון
מאוחר, זמני המתנה בלתי
נסבלים, מחסור חריף
במומחים, פערים
גיאוגרפיים בנגישות
לטיפול, סטיגמה והיעדר רצף
טיפולי.
אנו מבקשים מהוועדה לדרוש מהמשרדים ומהגופים הרגולטוריים הסברים חד-משמעיים לכישלון המהדהד ביישום
המלצות
הוועדה. למיטב
ידיעתנו, עד היום לא פורסמו יעדים
מדידים, לוחות
זמנים, נתוני כוח אדם או דו"חות
התקדמות שיאפשרו לוועדה לבחון באיזו מידה יושמו
המלצותיה. משרד הבריאות והגופים האמונים על יישום
המדיניות למעשה לא סיפקו לוועדה דין וחשבון בנושא והותירו את העמותה כגורם היחיד בשטח שמנהל את
האירוע, אוסף נתונים ומייצג את המטופלים באופן
בלעדי.
בס"ד
עוד בטרם דיון זה פנינו ליושבת ראש החברה הישראלית לכאב
ראש, ד"ר נירית
לב, בניסיון להבין היכן עומדים
הדברים ומה נעשה בפועל מאז הדיונים
הקודמים. התשובה שקיבלנו
היא: "נעשה הרבה ויש עוד הרבה
לעשות."
אנו רואים באיגוד הנוירולוגי ובחברה הישראלית לכאב ראש שותפים מקצועיים
חיוניים, ואנו מחפשים שותפות
אמת כדי להביא פתרונות
בשטח. תשובה
זו, אינה מספקת
עוד, היא אינה מאפשרת
לוועדה, לציבור או לקהילת
המטופלים לבחון מה נעשה
בפועל, מה
הושג, אילו יעדים הושגו לוחות הזמנים
להמשך. ללא שקיפות
מלאה,
מדדים קשיחים ותוכנית עבודה
שקופה, לא ניתן לקיים דין וחשבון
אמיתי, ולא ניתן להבחין בין עשייה ממשית לבין
הצהרות
כלליות.
המודל
המערכתי: הפסקת הבקשות והחלת פרוטוקול מיגרנה לאומי מבוסס דגם
השבץ המוחי
אנו דורשים בזאת מהוועדה וממשרד
הבריאות: לסיים את עידן הבקשות ל"שיפור
הנגישות" ולחייב החלה מיידית
של פרוטוקול מיגרנה לאומי
קשיח, המבוסס אחד לאחד על ההצלחה המוכחת של הפרוטוקול הלאומי לשבץ מוחי
בישראל.
הפרוטוקול הלאומי לשבץ מוחי הוכיח כי כאשר הממשלה
רוצה, היא מסוגלת לייצר משילות רפואית ואחריות
סיסטמית. מודל השבץ הצליח משום שהמדינה החילה חובת דיווח שקופה וקשיחה על כלל בתי החולים וקופות
החולים. הנתונים אינם נשמרים עוד ב"קופסאות
שחורות" של
מחלקות, המערכת כולה מחויבת למדדי ביצוע
(
KPIs
) תחומי
זמן, לפרסום דוחות תקופתיים אובייקטיביים ולשקיפות מלאה מול הציבור ומול
הרגולטור.
השקיפות הזו היא שיצרה את האחריות הממסדית והצילה
חיים.
אנו מציבים בזאת אתגר ניהולי ומקצועי נוקב למשרד
הבריאות: יש בידיכם את
המתודולוגיה, הכלים והידע
המוכח לסטנדרטיזציה של מערך השבץ כדי להציל חיים מדוע אתם מסרבים בעקשנות לאמץ ולהחיל את
אותה מתודולוגיה בדיוק על המצב הנוירולוגי המגביל והשכיח ביותר בקרב הסובלים ממיגרנה
קשה? מדוע
אתם מונעים פרוטוקולים
אחידים, מדדי ביצוע תחומי זמן ושקיפות נתונים מלאה מחולי
המיגרנה?
שורת הסיכום והתובנה הניהולית ברורה ואינה משתמעת לשני
פנים: משרד הבריאות אינו יכול עוד להסתתר
מאחורי התירוץ השחוק שמדובר במחלה "מורכבת
מדי" או "קשה
לניהול." המשרד כבר הוכיח הלכה למעשה
שהוא יודע בדיוק איך להוציא תוכניות
לפועל, לנהל ולפקח על מערכי טיפול נוירולוגיים מורכבים ברמה
הלאומית.
אנו לא מבקשים רחמים ולא תוכניות פיילוט אנו דורשים בתוקף שהממסד יתייחס למיגרנה באותה רצינות
קלינית,
ניהולית ומבצעת שבה הוא מנהל את מערך
השבץ.
אנו מגיעים לדיון זה כאשר הליקויים שהוצגו בדיונים קודמים קיימים אך הוחמרו בצורה דרמטית נוכח מצב
הלחימה הבלתי פוסק
בארץ. מצב שיכול להביא למחדל בכשירות הסובלים ממיגרנה בקרב חיילי סדיר
ומילואים.
אנו מגיעים כדי לדרוש פתרונות ולקיחת אחריות של משרד
הבריאות, משרד
הבטחון, משרד העבודה
והרווחה וכל גוף רלוונטי נוסף ולהניח על שולחן הוועדה חמש דרישות קונקרטיות שאותן הוועדה יכולה
וחייבת
לקדם:
1. הנטל
הכלכלי: בזבוז כספי ציבור והעלויות הבלתי נראות
מיגרנה אינה רק בעיה פרטית של
המטופל. מדובר בגורם
משמעותי, מדיד ושיטתי לשחיקת הפריון הכלכלי של
מדינת
ישראל, אשר ממשיך להיות מוזנח באופן
עקבי.
בס"ד
ברחבי אירופה ( *לקוח ממחקרים המצוינים בסוף
המסמך,) העלות השנתית של הפרעות כאב ראש בקרב
מבוגרים בגילאי
18
–
65
הוערכה בכ־173
מיליארד
אירו, מתוכם מיגרנה לבדה אחראית לכ־111
מיליארד אירו
–
כ־64%
מהנטל
הכולל. העלות השנתית הממוצעת לחולה מיגרנה הוערכה ב־1,222
אירו, כאשר
93%
מן
העלויות מיוחסות לעלויות עקיפות אובדן ימי עבודה וירידה בפריון ולא לעלויות הטיפול הרפואי
עצמו.
ניתוח נוסף העריך כי מיגרנה גורמת לאובדן פריון של כ־95
מיליארד אירו בשנה באירופה
בלבד, כאשר מיגרנה
תכופה נקשרה לאובדן של עד
46
ימי עבודה
בשנה. במקרים של כאב ראש כתוצאה משימוש יתר
בתרופות,
העלות השנתית למטופל גבוהה אף יותר ומגיעה לכ־3,561
אירו, כאשר
92%
מן העלות נובעים מאובדן
פריון.
סקירה שיטתית ברמת ה־OECD
, אשר בחנה
13
מחקרים כלכליים בנושא מיגרנה
כרונית, מצאה כי העלויות
הישירות של מערכת הבריאות מייצגות רק את קצה
הקרחון, בעוד שהעלויות העקיפות והבלתי מוחשיות אינן
נמדדות במלואן וממשיכות להיות מוערכות
בחסר.
המסר העולה מן הנתונים הללו חד
וברור: עיקר הנזק הכלכלי שמיגרנה גורמת אינו נובע מתקציבי
התרופות, אלא
מאובדן פריון העבודה והתוצר
הלאומי. מדינות ומנגנונים רגולטוריים שמנסים
לחסוך"" באמצעות הגבלת טיפולים
מונעים והערמת חסמים בירוקרטיים דוגמת כשל המנגנון של "קוי
טיפול" (
STEP THERAPY
חיוב חולים
להיכשל שוב ושוב בתרופות ישנות ולא
רלוונטיות) מייצרים בפועל בזבוז משווע של כספי
ציבור. המשק משלם
מחיר עקיף אסטרונומי הגבוה בהרבה מהחיסכון הישיר המדומה של קופות
החולים, וזאת באמצעות אובדן ימי
עבודה, ירידה בהכנסות
ממסים, קצבאות נכות ואובדן
תפוקה. אי־הנגשת טיפולים חדשניים אינה חיסכון תקציבי
היא מחדל כלכלי
יקר.
לאורך מחקרים שנערכו
באירופה, אסיה ואמריקה
הלטינית, מצא מכון
WifOR
כי מיגרנה גורמת לנזק כלכלי
השווה ל־1%
–
2%
מהתוצר המקומי הגולמי (
GDP
,)
ובכך היא נמנית עם המחלות היקרות ביותר
שנמדדו.
בגרמניה בלבד הוערכו הפסדי הפריון הקשורים למיגרנה בכ־23
מיליארד אירו
בשנה. הערכות נוספות הצביעו על
הפסד שנתי של למעלה מ־6,400
אירו
למטופל.
בספרד נמצא כי העלות השנתית לחולי מיגרנה עומדת על
5,862
אירו לעומת
2,981
אירו בלבד באוכלוסיית
הביקורת פער של
2,881
אירו לאדם
בשנה. כ־66.9%
מן העלות העודפת נבעו מאובדן פריון
העבודה, והעלות
הכוללת למשק הספרדי הוערכה בכ־10.4
–
14.2
מיליארד אירו בשנת
2020
. בצ'כיה העריך מחקר עדכני כי
מיגרנה גורמת לנזק מצטבר השווה לכ־1.65%
מהתמ"ג ולעלות של כ־35
מיליארד אירו לאורך
עשור. בארגנטינה
הוערך הנטל בכ־1.8%
מהתמ"ג, וביפן ובדרום קוריאה הגיע הנטל הכלכלי
ל-1.23%
ו-1.50%
מהתוצר
בהתאמה.
העובדה שמדינות העולם המפותח מסוגלות לכמת במדויק את נזקי המיגרנה במונחי תוצר לאומי (
GDP
,)
בעוד
שמדינת ישראל היא מהמדינות הבודדות
ב-OECD
שמעולם לא טרחה לבצע מחקר נטל לאומי
כזה, היא מחדל
ניהולי
חמור. חוסר הנתונים מונע ממשרד האוצר להבין את גודל הנזק הכספי הישיר והעקיף שהמשק הישראלי
סופג מדי יום בגלל הזנחת הטיפול
במחלה. מה שאינו נמדד -
מופקר.
לישראל כבר יש את תחילתה של תמונת
המצב. מחקר שנערך בדרום הארץ מצא כי ההוצאה הרפואית הישירה
על חולי מיגרנה הייתה גבוהה ביותר מ־60%
לעומת קבוצת
ביקורת, עם עלות עודפת של
481
דולר למטופל
בשנה וזאת מבלי לחשב אפילו יום עבודה אבוד אחד או פגיעה
בפריון.
ד"ר נירית לב ועמיתיה מיפו את שכיחות המיגרנה בקרב
4.6
מיליון ישראלים
בוגרים, וד"ר
א' שיפרין ועמיתיה
הראו כי שיעור המיגרנה המשמעותית קלינית עלה מ־4.5%
ל־5.2%
בין השנים
2017
–
2022
, כאשר בקרב נשים
השכיחות מגיעה לכ־8%
. אנחנו יודעים כמה ישראלים חיים עם
מיגרנה, ואנו יודעים שהשכיחות עולה אך המדינה
בס"ד
מסרבת לנהל את האירוע הכלכלי
הזה.
למעשה, כל אזרח עובד בישראל משלם "מס
נסתר" על כישלון זה של
הרגולטור. לוועדה זו יש את הסמכות והחובה להפסיק את ההפקרות
הזו.
2
. אסטרטגיה לאומית וכשל
מגדרי: מהצהרות למעשים
ביוני
2025
פרסם בארגון האירופאי למיגרנה וכאב ראש (
EMHA
) מפת דרכים לגיבוש אסטרטגיה אירופאית
בתחום
המיגרנה. אנו דורשים ממשרד הבריאות לגבש אסטרטגיה ישראלית לאומית למיגרנה בתוך פרק זמן
מוגדר של שנה עד שנתיים
וחצי, הכוללת צעדים מעשיים
ומיידיים:
● הסרת חסם ההפניה לנוירולוג שאינו מומחה לכאב
ראש: כיום נדרשים חולים לעבור דרך נוירולוג כללי
בקהילה כתנאי לקבלת הפניה למומחה לכאב
ראש. מדובר בחסם בירוקרטי
טהור, שאינו מוסיף שום ערך
רפואי, אלא יוצר עיכוב בקבלת
טיפול! מעכב חולים חודשים ארוכים ומבזבז משאבי
מערכת. ניתן וחובה
לבטל חסם זה בהנחיה מנהלית מיידית לקופות
החולים.
) ברפואת
● הטמעת כלי ה־Score Assessment Disability Migraine MIDAS)
המשפחה: שאלון
ה-MIDAS
מספק מדד אובייקטיבי לפגיעה התפקודית של
החולה. הטמעתו הדיגיטלית אינה כרוכה
בעלויות, אך תייצר מייד ערך מערכתי ויעילות
קלינית.
● הכרה במיגרנה במסגרת דיני העבודה והבריאות
התעסוקתית: על משרד העבודה לגבש הנחיות שיכירו
במיגרנה כמחלה נוירולוגית כרונית
ונכות, לצורך הבטחת שוויון הזדמנויות ומניעת פגיעה
בעובדים.
● הסרת חסמי "קוי
טיפול" (
Step Therapy
:)
ביטול הדרישות הבירוקרטיות הכופות על חולים להחמיר את
מצבם עם תרופות קו-ישן ולא
יעילות, והבטחת נגישות שוויונית לטיפולים מתקדמים שהוכחו כמצילי פריון
ותפקוד.
מיגרנה ככשל מגדרי מובהק ופגיעה בשוויון הזדמנויות
חברי
הוועדה, מיגרנה היא סוגיה חריפה של בריאות נשים וכלכלה
לאומית.
75%
מהחולים (
3
מתוך
4
החולים)
הן נשים הנמצאות בשיא הפריון
המקצועי, האקדמי והכלכלי
שלהן. המדיניות
הקיימת, המפקירה את תחום כאב
הראש, מייצגת כשל מגדרי מובהק ומובנה במערכת
הבריאות: מחלה הפוגעת באופן בלתי פרופורציונלי בנשים
זוכה לתת-תקצוב
ולתת-ניהול, ובכך דוחקת נשים רבות מחוץ למעגל
התעסוקה, פוגעת בעצמאותן הכלכלית
ומחבלת בשוויון ההזדמנויות בשוק
העבודה. יש להכיר במיגרנה באופן רשמי כסוגיית בריאות נשים ושוויון מגדרי
ראשונה במעלה במסגרת המדיניות
הלאומית.
3
. חיילי סדיר ומילואים והפרעות כאב ראש וכשירות מבצעית (
Military
Readiness
)
מאז ה־7
באוקטובר, וביתר שאת במהלך המלחמה הרב-זירתית
הממושכת, פועלת מדינת ישראל תחת עומס
ביטחוני מתמשך וחסר
תקדים. סקר השפעות המלחמה של העמותה (פברואר -אפריל
2026
,)
שבו השתתפו
238
חברי
קהילה, מתעד מציארות אזרחית
קשה:
80%
ציינו כי נזקקו לעלייה חריפה בשימוש בתרופות רק כדי
להמשיך
לתפקד.
אם אלו הנתונים בקרב
אזרחים, הרי שבקרב לוחמי
צה"ל, אנשי המילואים וכוחות הביטחון המצב חמור ומסוכן פי
כמה. תנאי הלחימה והשטח מתח מבצעי
ממושך, חוסר שינה
קיצוני, מאמץ פיזי עילאי וחשיפה מתמדת לפיצוצים
ולרעש הם
ה"טריגרים" הנוירולוגים החריפים ביותר להתקפי מיגרנה
משתקים. חייל חובה או איש מילואים הסובל
ממיגרנה בלתי מאוזנת ובלתי מטופלת בשטח אינו חייל בעל כשירות מבצעית
מלאה. לוחם או מפקד הסובל
בס"ד
מהתקף נוירולוגי
משתק, הכולל פגיעה בראייה
אאורה,)( בחילה וכאב עז במהלך פעילות
מבצעית, הופך מייד
מגורם מבצעי לנקודת תורפה ולסכנה בטיחותית לכוח
כולו.
הקשר המוכח בין פוסט-טראומה (
PTSD
,)
פגיעות ראש (
TBI
)
ומיגרנות: נתוני צבא ארה"ב
וארגון יוצאי צבא ארה"ב (
VA
)
נתוני צבא ארה"ב והמשרד האמריקאי לענייני ותיקי לחימה (
VA
) חושפים את ממדי האסון הנוירולוגי
בשטח,
ומוכיחים כי פוסט-טראומה (
PTSD
,)
פגיעה באמון התפקודי והנפשי (
Confidence Injury
) ופגיעות ראש הן
תחלואה נלווית (
Comorbidity
) ישירה והרסנית של
מיגרנות. מחקר עוקב לאומי של
ה-VA
שעקב אחר
10.8
מיליון יוצאי צבא לאורך
12
שנים, מצא כי
567,121
לוחמים (
5.3%
) אובחנו באופן רשמי עם מיגרנה
כרונית. נכון
לשנת
2019
, השכיחות השנתית הרפואית בקרב יוצאי צבא הגיע
ל-13.0%
בנשים לעומת
2.5%
בקרב
גברים.
נתוני הכוחות הלוחמים בשטח מראים כי עד
36%
מהחיילים בשירות פעיל נמצאו חיוביים בסקרי מיגרנה או סבלו
מחשד כבד למחלה (
Probable Migraine
.)
מחקרים ממוקדים בקרב יוצאי צבא שחזרו משנת הצבה מבצעית
אחת בעיראק ואפגניסטן אישרו את הנתון הזה
בדיוק:
כ-36%
מהם סבלו ממיגרנה או מחשד קליני כבד
למיגרנה.
ההשפעה המבצעית בשטח תורגמה מייד לפגיעה אנושה בכוח
הלוחם: חיילים עם מיגרנה הציגו ממוצע של
3.1
ימי כאב ראש
בחודש, כאשר כל התקף נמשך בממוצע
5.2
שעות, וגרם
ל-2.4
ימי אי תפקוד ומיומנות פגומה
בשירות (
Impaired Duty Days
) בכל חודש
מחדש! לוחמים אלו רשמו
496
ביקורי מרפאה וחדרי מיון בשל כאבי
ראש בתוך
3
חודשים בלבד (לעומת
90
ביקורים בלבד בקבוצת
הביקורת.) יתרה
מכך,
36%
מהחיילים שחזרו
מהצבה מבצעית סבלו מרמת נכות קשה עד קיצונית (
MIDAS Grade 3 or 4 Disability
,)
כאשר כאבי הראש
המשיכו להכניע אותם גם זמן רב לאחר שובם
הביתה.
בקרב יוצאי צבא
ארה"ב, פוסט-טראומה (
PTSD
) נמצאה במתאם מבהיל
למחלה: לוחמים עם פוסט טראומה
הציגו יחס (
Odds Ratio
) של
4.13
סיכויים לסבול מכאבי ראש
משתקים.
כלומר, סיכוי גבוה פי
ארבעה!
בנוסף,
מדריכי הטיפול הרפואיים המשותפים של
ה-VA
ומשרד ההגנה האמריקאי (
DoD
) קובעים כי בקרב לוחמים
שסבלו מפגיעות ראש טראומטיות קלות מזעזועי מוח כתוצאה מפיצוצים (
Deployment-Related TBI
,)
שכיחות
כאבי הראש נותרה בעינה לאורך
11
שנים רצופות לאחר
השחרור, כאשר
54%
מהם סבלו מכאב ראש
חריף,
חמור ומשתק לפחות יומיים בשבוע (בהשוואה
ל-16%
בלבד בקבוצת
הביקורת.)
על פי הנחיות כאב הראש של משרד ארגון יוצאי צבא ארצות הברית ומשרד ההגנה של ארצות הברית
(
VA/DoD
,)
כאבי ראש מדווחים בקרב
30%
–
90%
מחיילי השירות הפעיל אשר חוו פגיעה מוחית טראומטית
(
TBI
.)
עוד עולה כי שירות מבצעי (
Deployment
) כרוך בעלייה של פי חמישה בסיכון להתפתחות כאבי ראש
משניים לפגיעות
ראש.
נתוני נאט"ו והצבא
הגרמני: משבר תת-האבחון הבינלאומי (
Care & Readiness Gap
)
נתוני צבאות אירופה וברית נאט"ו (
NATO
) חושפים מציאות חמורה אף
יותר, המוכיחה כי מיגרנה היא האויב
השקט של המוכנות הצבאית בכל
העולם. מחקר חתך מקיף שנערך בקרב כוחות הצבא הגרמני בשירות פעיל
חושף כי
94.9%
מכלל המשרתים סבלו מכאבי ראש
ב-12
החודשים
האחרונים.
למעלה ממחצית מהכוח הלוחם הגרמני נמצא פגוע
נוירולוגית:
27.1%
מהמשרתים בשירות פעיל עמדו
בקריטריונים הקליניים המלאים (
ICHD-3
) לאבחנת
מיגרנה,
ו-29.2%
נוספים הוגדרו כבעלי חשד גבוה למיגרנה
נתון מבהיל המגיע
ל-56.3%
מכלל המשרתים הסובלים ממיגרנה או מחשד למיגרנה (בנוסף
ל-26.5%
שסבלו
מכאב ראש מתחי -
TTH
.)
בס"ד
המחדל המרכזי העולה ממחקר נאט"ו
זה, המהווה מראה ישירה למתרחש
בצה"ל, הוא היעדר מוחלט של אבחון
וטיפול
מונע:
61.4%
מהחיילים והקצינים הגרמנים שסבלו מכאבי ראש מעולם לא קיבלו אבחנה רשמית למצבם
(
Under-diagnosed
,)
ורק
38.6%
מתוכם זכו לקבל טיפול רפואי
כלשהו. המחיר המבצעי והכלכלי של ההפקרות
הזו הוא מיידי
וישיר:
63.8%
מהמשרתים עם מיגרנה הפסידו לפחות יום עבודה או פעילות מבצעית אחד
ב-3
החודשים שקדמו למחקר בשל כאבי
ראש, כאשר בקרב המאובחנים עם
מיגרנה, ממוצע ימי העבודה והפעילות
האבודים עמד על
3.9
ימים בחודש לכל
חייל!
המחדל
הישראלי: העיוורון המוחלט של צה"ל ומשרד הביטחון
הנתונים הבינלאומיים הללו מוכיחים בצורה
חד-משמעית: מיגרנה היא נטל מוסתר ומחיר קריטי המשולם על ידי
מערכים צבאיים וכוחות לוחמים ברחבי העולם (
Hidden Burden on Military Readiness Worldwide
.)
המחקרים הטרנס-אטלנטיים מראים כי המחלה היא
רחבת-היקף, אך נותרת באופן עקבי תת-מאובחנת
ותת-מטופלת באוכלוסיות צבאיות
ולוחמות, למרות השפעתה ההרסנית על תפקוד הכוח ואי-שימוש מספק
בטיפולים
מונעים.
לנוכח נתונים קשיחים אלו מצבאות
המערב, העובדה שבמדינת ישראל אין שום נתון
השוואתי, שום מחקר
שיטתי לאומי ושום מעקב ממוסד לגבי נטל המיגרנה והשפעותיה בקרב חיילי
צה"ל, אנשי
המילואים, נכי
צה"ל, ויוצאי צבא או משפחות המשרתים היא מחדל לאומי חמור מאין
כמותו. מדובר בעיוורון מערכתי
מוחלט המותיר פער מסוכן וקריטי בהערכת הכשירות המבצעית של הצבא (
Readiness Assessment
,)
בגיבוש מדיניות הבריאות הצבאית ובתכנון הטיפול הרפואי לטווח ארוך של המשרתים והמשוחררים
כאחד.
מדינת ישראל נמצאת כעת בעיצומה של לחימה רב-זירתית
ממושכת, ולוחמיה חווים את אותם
ה"טריגרים,"
הפיצוצים, פגיעות
הראש, חוסר השינה והמתח הנפשי שחוו הכוחות האמריקאיים
והאירופיים. ההבדל היחיד הוא
שהעולם המערבי
מודד, חוקר ומבין את הפגיעה המבצעית ואילו משרד הביטחון וצה"ל מסרבים לפתוח את
העיניים. על ועדת הבריאות לדרוש מצה"ל וממשרד הביטחון להפסיק את
ההסתרה, לחשוף את הנתונים ומייד
לקיים דיון משותף ודחוף עם ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת.
סיכום הדרישות והקריאה
לפעולה: לא נצא ללא החלטות
אנו מבקשים מחברי הוועדה לסיים את הדיון הנוכחי תוך התחייבות לחמישה צעדים
אופרטיביים, מדידים ותחומים
בזמן. אי־עשייה איננה בחירה ניטרלית מדובר בבחירה מודעת בעלת מחיר
כלכלי, מגדרי וביטחוני
כבד.
דרישה
1
: חשיפת ה"קופסה
השחורה" של הנתונים ודין וחשבון על כשלונות העבר
● על ועדת הבריאות להוציא צו דרישת נתונים גולמיים ממשרד הבריאות ומקופות החולים בתוך
30
יום. אנו
דורשים שקיפות מלאה ומדויקת בחיתוך גיאוגרפי וקופות
חולים: כמה מומחי כאב ראש פעילים יש בכל
מחוז? מהו זמן ההמתנה הממוצע בפועל לכל
מומחה? ללא הנתונים
הללו, הוועדה אינה יכולה לעבוד
הנתונים והכשל המערכתי ימשיכו להיות
מוסתרים.
במקביל, על משרד הבריאות להגיש דו"ח ביצוע
מפורט על החלטות הוועדות
הקודמות.
דרישה
2
: ביצוע מחקר לאומי על נזקי התוצר (
GDP
) ותיעוד הכשל המגדרי
● יש לחייב את משרד
האוצר, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי לבצע בתוך
6
חודשים מחקר מקיף
שיכמת את העלות הכלכלית העקיפה של מיגרנה בלתי מטופלת בישראל (אובדן ימי עבודה
ופריון,) תוך
בס"ד
התייחסות מפורשת לכשל המגדרי והדחיקה של נשים משוק
העבודה.
במקביל, יש להבטיח מתן עדיפות
לטיפולים מתקדמים ומונעים בסל התרופות כדי לעצור את בזבוז כספי
הציבור.
דרישה
3
: גיבוש אסטרטגיה לאומית והסרת חסמים מיידית
● הנחיית משרד הבריאות ומשרד העבודה לגבש בתוך שנה אסטרטגיה
לאומית,
שתכלול: ביטול מנהלי
מיידי של חסם ההפניה (חובת מעבר אצל נוירולוג
כללי,) הכרה במיגרנה בדיני העבודה והבריאות
התעסוקתית, והטמעה חובה של שאלון
MIDAS
ברפואת
הקהילה.
דרישה
4
: הגנת הכשירות המבצעית צו נתונים למערכת הביטחון
● הוועדה תדרוש מצה"ל וממשרד הביטחון להמציא נתונים רשמיים ומדויקים בנוגע
לפטורים, הורדות
פרופיל ושחרורים משירות מילואים הקשורים
למיגרנה.
במקביל, הוועדה תזמן דיון חירום משותף עם
ועדת החוץ והביטחון לבחינת השפעת המחדל הנוירולוגי על הכשירות המבצעית של
כוחותינו.
דרישה
5
: מנגנון
פיקוח, בקרה וקביעת דיון מעקב
● על יו"ר הוועדה לכלול בסיכום הדיון סעיף
מחייב: "ועדת הבריאות תקיים דיון מעקב קשיח בתוך
90
יום
בדיוק (ספטמבר
2026
,)
שבו יציגו משרד
הבריאות, משרד האוצר ומערכת הביטחון את דוחות הביצוע
והנתונים
שנדרשו, אל מול יעדים ומדדים
ברורים."
רשימת מקורות
1
.
Economic burden of chronic migraine in OECD countries (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37656228
/
2
.
The cost of headache disorders in Europe: the Eurolight project (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22136117
/
3
.
Migraine prevalence, burden, and socio-demographic characteristics globally and in Israel
(PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37698320
/
4
.
Epidemiology of clinically significant migraine in Israel: a retrospective database study
https://cris.tau.ac.il/en/publications/epidemiology-of-clinically-significant-migraine-in-israel-a-retr
o
/
5
.
Migraine costs EU economy €95bn per year – Lancaster University
https://www.lancaster.ac.uk/news/migraine-costs-eu-economy-95bn-per-year-new-report-reveals
6
.
The socioeconomic burden of migraine: An evaluation of productivity losses due to migraine
headaches based on a population study in Germany (Cephalalgia
)
בס"ד
https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0333102415601999
7
.
The economic burden of migraine: a nationwide cost study in Spain (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40550311
/
8
.
Impact of migraine on the employed labor force in Taiwan (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18290251
/
9
.
Burden of migraine among Japanese patients: a cross-sectional National Health and
Wellness Survey (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32912187
/
10
.
The socioeconomic burden of migraine: An evaluation of productivity losses due to migraine
headaches (Sage
)
https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0333102420944842
11
.
The Unseen Burden of Migraine – Global Coalition on Aging (PDF
)
https://globalcoalitiononaging.com/wp-content/uploads/2026/02/The-Unseen-Burden-of-Migrain
e_FINAL.pdf
*
##
Veterans, PTSD, and military migraine — U.S. and NATO
12
.
PTSD, combat injury, and headache in Veterans Returning from Iraq and Afghanistan
(PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19788469
/
13
.
Headache Prevalence at 4–11 Years After Deployment-Related Traumatic Brain Injury in
Veterans of Iraq and Afghanistan Wars (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27237921
/
14
.
Posttraumatic headache in military personnel and veterans of the Iraq and Afghanistan
conflicts (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22116663
/
15
.
Prevalence and impact of migraine among US Army soldiers deployed to Iraq (PubMed
)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18549370
/
16
.
Army Personnel Show Increased Risk For Migraine (ScienceDaily
)
https://www.sciencedaily.com/releases/2008/08/080827164041.htm
17
.
Veterans More Likely to Suffer from Migraine Disease – VFW
בס"ד
https://www.vfw.org/media-and-events/latest-releases/archives/2025/5/veterans-more-likely-to-s
uffer-from-migraine-disease
18
.
Migraine and Post Traumatic Stress Disorder – Migraine Disorders
https://www.migrainedisorders.org/migraine-and-post-traumatic-stress-disorder
/
19
.
Challenges: Veterans and Migraine – American Migraine Foundation
https://americanmigrainefoundation.org/resource-library/veterans-migraine-migraine-3
/
20
.
Attitrition of Military Enlistees with a Medical Waiver for Chronic Headache, 1995–2000
(Military Medicine
)
https://academic.oup.com/milmed/article-abstract/171/12/1235/4578199?redirectedFrom=PDF
21
.
Migraines – Updated October 2023 (U.S. Army Judge Advocate General’s Legal Center and
School
)
https://www.jagcnet.army.mil/85258B5A007CF17C/8A058E69DB67DB53852580B40072B83A/$
FILE/Migraines%20-%20Updated%20October%202023.pd
...
22
.
VA–DoD Clinical Practice Guideline for the Management of Headache Disorders (PDF
)
https://www.healthquality.va.gov/guidelines/pain/headache/VA-DoD-CPG-Headache-Full-CPG.p
df
23
.
By the Numbers: 29 April 2024 – Center for Deployment Psychology
https://deploymentpsych.org/blog/numbers-29-april-2024
24
.
Impact and care gaps of headache disorders in active-duty military personnel (Sage /
Cephalalgia
)
https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/03331024251374310
25
.
Impact and care gaps of headache disorders in active-duty military personnel – Centre for
Evidence (summary
)
https://www.centreforevidence.org/article/20250901-impact-and-care-gaps-of-headache-disorde
rs-in-active-duty-military-personnel
...
26
.
Headaches are widespread but under-recognised in the German military – Headache
Federation Facebook post
https://www.facebook.com/headachefederation/posts/headaches-are-widespread-but-under-rec
ognised-in-the-german-military-95-had-he
...
בס"ד
27
.
Migraine Prevalence, Environmental Risk, and Comorbidities in Men and Women Veterans
(PMC
)
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10940970
/
28
.
Frequency, Demographics, Comorbidities, and Health Care Utilization by Veterans with
Headache Disorders – Centre for Evidence
https://www.centreforevidence.org/article/20220913-frequency-demographics-comorbidities-and
-health-care-utilization-by-veterans
...
29. European Migraine & Headache Alliance (EMHA). EMHA Roadmap to a European
Migraine Strategy 2025–2030. Published June 11, 2025.