חומר רקע - גורמים חיצוניים
הנהלת הסיוע המשפטי
30 June 2026
15 Tamuz 5786
לכבוד
חברי וועדת הרווחה
עו"ד נועה בן שבת, יועמ"ש וועדה
שלום רב,
הנדון: בקשה לתיקון חקיקה – תיקון חוק האומנה קבוע 30/6/26 10:30
התייחסות מערך ייצוג הורים בסיוע המשפטי – משרד המשפטים לתיקונים המוצעים -
עמדהזומוגשתמנקודתמבטושלמערךייצוגהוריםחוקנוערבסיועהמשפטישהואהמייצגהעיקרי
.1
שלהוריםבהליכי נוער מכוח חוק הנוער)טיפולוהשגחה(,התש"ך1960בבתיהמשפטלנוערברחבי
הארץ.
הצעתהחוקהמונחתלפתחהשלהוועדהכוללתשלושהתיקוניםמרכזיים,אשרעמדתהמערךביחס
.2
אליהם מתפצלת באופן ברור: הוספת מנגנון דיון בתלונותשל קטינים במעונות:עמדתנו היא כי יש
לתמוך בתיקון מבורך זה, המעניק מעמד ומענה דיוני לקולו המושתק של הקטין במסגרות החסות
המוסדיות. הגדלת גיל האומנה: עמדתנו היא, כי יש לתמוך בתיקון, המעגן הכרה מציאותית
והתפתחותית בצרכים המתמשכים.
הסמכת הורי אומנה להעניק טיפול פסיכיאטרי ללא הסכמת הורים או בית משפט-עמדתנו היא כי
.3
ישלדחותהצעהזו,המהווהרמיסהשלזכויותיסודחוקתיות,פגיעהבאוטונומיהההוריתובשלמות
גופו ונפשו של הקטין.
בקשות לתיקון החוק ולמתן טיפול תרופתי ללא הרשאה משפטית כבר נידנו בוועדה זו ונדחו.
.4
מערךייצוגהוריםמבקשלחזורעלעמדתו, כפישהוגשהבעברבנושאזהלוועדהזולענייןטיפולים
.5
רפואיים. נקודת המוצא היא, כי האפוטרופסות היא להורים הביולוגיים, בהמשך לעמדותיהם
ולשיקולדעתם.לפיכך,אנוסבוריםשישלהגבילאתהטיפוליםהרפואייםשיינתנובמסגרתהתיקון
המוצע למקרים של טיפולים בהולים וחירומיים בלבד. במקרים אחרים, בהם נדרש טיפול רפואי
שאינו דחוף או בהול, ומהותי כפי שמנוסח היום בתוספת הראשונה לחוק האומנה, דרך המלך
צריכה להיות פניה בבקשה לבית המשפט.
נקודת המוצא צריכה להיות, כי הליכי אומנה הם הליכים זמניים, מוגבלים בזמן, לשם מענים
.6
דחופיםבלבד.עלכן,ישלצמצםולהגבילאתהסמכויותוההרשאותהניתנותמכוחחוקזהלמקרים
דחופים ומיידים, בהם לא ניתן לפנות לבית המשפט.
התיקוןהמוצעלענייןהטיפולהפסיכיאטרימבקשלבצע"מעקףחקיקתי"שלהדיןהמהותיהחלעל
.7
קטינים והוא עומד בסתירה חזיתית למערך החקיקה הקיים- חוק הנוער )טיפול והשגחה(, תש"ך-
1960 )סעיף 3ד(: המחוקק הראשי קבע בסעיף זה מנגנון מאוזן להענקת טיפול נפשי ופסיכיאטרי
1
לקטין. המסלול הסטטוטורי דורש הסכמת אחראי, וללא הסכמה הכרעה שיפוטית בלבד של בית
המשפטלנוער,הנסמכתעלחוותדעתפסיכיאטריתמחוזיתהמבוססתעלבדיקהישירהשלהקטין.
עקיפת סעיף 3ד באמצעות חוק האומנה, מרוקנת מתוכן את הגנת המחוקק על קטינים ופוגעת
בזכויות ההורים במצבי קצה. חוק האומנה לילדים, תשע"ו2016- )התוספת השנייה(: מסדירה
באופן חתום את חלוקת הסמכויות בין ההורה הטבעי להורי האומנה, ויוצרת קו גבול ברור בין
"עניינים שוטפים ויומיומיים" לבין "עניינים מהותיים באפוטרופסות".
מערך ייצוג ההורים יטען מתוך ניסיונו הפרקטי "בשטח" כי, התערבות פסיכיאטרית המשנה את
.8
המאזן הביו-כימי במוחו של קטין היא ליבת העניינים המהותיים ואין המדובר בעניין חירום כלל
ועיקר. הפקעתה מידי ההורים ומבית המשפט מנוגדת לתכלית חוק האומנה עצמו. בנוסף סעיף 3
לחוק הנוער מעניק לערכאה השיפוטית את הסמכות לפקח על דרכי הטיפול וההשגחה בקטין
ולהכריע במחלוקות. פגיעה בסעיף זה היא שלילת הגישה לערכאות מן הילד וההורה.
מנקודת המבט המערכתית של מערך ייצוג ההורים בהליכי נוער, התיקון המוצע מייצר ארבעה
.9
קשיים עיקריים - א. הוצאת קטין מבית הוריו מפקעיה מהם את המשמורת הפיזית, אך מותירה
בידיהם את האפוטרופסות החוקית והטבעית. מתן סמכות לגורם זר להחליט על סמים
פסיכיאטרייםבקטיןהיאשלילתאפוטרופסותמהותיתבפועל,הנעשיתבמסלולעוקףוללאעמידה
בנטלההוכחההראייתיהכבדהנדרשלשלילתאפוטרופסות.ב.מלכוד"ההסכמהלכאורה"והעלמת
הסכסוך מהעין השיפוטית-כיום, כשהורה ביולוגי מתנגד לתרופה פסיכיאטרית, הסכסוך עולה
לערכאה שיפוטית ומחייב פתרון שיפוטי. אם תוענק הסמכות להורי האומנה, קולו של ההורה
הביולוגי לא יישמע, והמקרה לעיתים כלל לא יגיע לפתחו של בית המשפט לנוער. הדרת העין
השיפוטית דווקא בצומת הקריטי של התערבות בגוף הקטין היא לא לטובת המשפחה. ג. בגילאי
הילדות והנוער נמנעת המערכת הפסיכיאטרית מקביעת אבחנות פסיכיאטריות קשיחות ומובחנות,
הטיפולהתרופתיהניתןהואכמעטתמידטיפולמווסתוממוקד-סימפטום)הרגעהושיכוךאי-שקט(.
במציאותזוטמוןניגודענייניםמערכתימובנה, למשפחתהאומנההמנהלתמשקביתיומיומיישנו
אינטרס ברור ביציבות וב"ילד נוח וממושמע". הסמכת המשפחה המארחת לאשר את הטיפול
המווסת, ללא בלם שיפוטי, חושפת את הקטין לסכנה של "שקט תעשייתי באמצעות פרמקולוגיה".
ד. ככל שמדובר במקרה חירום קליני מובהק שבו הורה מסרב לטיפול מטעמים בלתי ענייניים ישנו
כלי מהיר ומדויק הגשת בקשה לאמצעים זמניים ודחופים לפי סעיף 12 לחוק הנוער. בתי המשפט
לנוערבישראלערוכיםודניםבבקשותאלומהיוםלהיוםובתוךשעות.לטעםהמערך,איןכלדרישה
סטטוטורית לחוקק קיצור דרך דורסני החותך את זכות הטיעון.
10. הניסיון המצטבר של עורכי הדין מייצגי ההורים בבתי המשפט לנוער מוכיח, כי התנגדות ההורה
הביולוגי לטיפול פסיכיאטרי היא לעיתים קרובות חומת המגן הקלינית היחידה של הקטין, כך
לדוגמא במקרה מחוז צפון תיק שנוהל אצלנו ממש לאחרונה ביקשו גורמי הרווחה להשית תרופה
אנטי-פסיכוטית Aripiprazole)( על קטין בן שחווה משבר חברתי וטראומת גירושין קשה, תוך
שגורמיהטיפולטועניםלדחיפות.האבהמיוצגעלידיהמערךטעןכיהקטיןזקוקלשיקוםסוציאלי-
2
חברתי, ולא סבל מחולי נפשי המצריך תרופה. האב התעקש ושהציל את הקטין מטיפול תרופתי
שגוי. במקרה נוסף שנוהל לאחרונה במחוז מרכז, ביקשו גורמי הרווחה להחיל פרוטוקול טיפול
תרופתי-פסיכיאטריעלקטינהבאומנה.האבהביולוגיהתנגדנחרצותלמתןהתרופותושכרמומחה
רפואימטעמושהגישחוותדעתסותרת.לאחרבירורמשפטימעמיקבפניביתהמשפטלנוער,אימץ
ביתהמשפטלנועראתחוותהדעתשהגישהאבמאחרוהתבררכיהטיפולהתרופתיהמקורישהוצע
לקטינה היה שגוי מיסודו.
11. חשוב לציין, כי נושא זה כבר נבחן בבית המשפט ונפסל בשורת הלכות תקדימיות. כך בבע"ם
5710/05 פלוני נ' פלונית , קבע בית המשפט הנכבד העליון )מפי השופטת ע' ארבל(, כי גם כאשר
מתבקש טיפול נפשי מכוח חוק כללי ומקל יותר )חוק הכשרות(, אין לאפשר עקיפה של התנאים
המוקפדיםבחוקהנוערביתהמשפטהנכבדהעליוןקבעבנושאזהכלליםברוריםאשרעושים"סדר
" בבחינת הסוגייה. בית המשפט קבע כי טיפול נפשי אינה מומחיות של בית המשפט או רשויות
הסעד,והיאמחייבתאבחוןפסיכולוגי/פסיכיאטרינפרדשלהמומחההמוסמך.כמוכןנקבעהחובה
להפרידביןהגורםהמאבחן/המבקשלביןהגורםהמטפלבשלסכנתניגודעניינים. נקבעכי, עמדת
הורה המתנגד לטיפול נפשי מתוך דאגה לאיזון המשפחתי היא לגיטימית, ואין לבטלה מראש
כסרבנות "דווקאית". לבסוף קבע כי : "הזהירות שיש לאמץ בשליחה לטיפול פסיכולוגי, חלה מקל
וחומר על שליחה לטיפול פסיכיאטרי".
12. לאחרונה דן גם בית המשפט המחוזי בחיפה ופסק ביום 16.2.2026 כב' השופט ניצן סילמן, הליך
טרםפורסם.באותהפרשהנידוןניסיוןלהשיתטיפולתרופתיאנטי-פסיכוטיעלקטיןכבן10המציג
קשייויסותוהתנהגותקשיםבמסגרתהחינוכית,עלבסיסחוותדעתפרטיתשלהאםובלחץמאסיבי
של עו"ס לסדרי דין ובית הספר שטוענו ל"דחיפות אקוטית". בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור
האב, ביטל את הטיפול התרופתי וקבע שלוש קביעות עיקריות- הטענה ל"דחיפות במתן התרופה"
נדחתה-שכן איןלצוותהרווחהאתהמומחיותהרפואיתלקבועזאת)קלוחומרמשפחתאומנה(.עוד
נקבע, כיבהיעדרסיכוןחירוםפיזימידיומובהק לקטיןלעצמואולסביבתו,סירובשלהורהלטיפול
תרופתי מחייב מתן זכות דיונית להגשת חוות דעת נגדית או מינוי מומחה ניטרלי מטעם בית
המשפט,וכןנקבע, כיחובהלאפשרלהורההמתנגדלחקוראתהרופאהממליץ.ביתהמשפטהזהיר
מפני זילות במתן טיפול תרופתי משנה תודעה.
13. לסיכום העמדה, מערך ייצוג ההורים בסיוע המשפטי, מתנגד לתיקון השלישי כפי שמוצע, אולם יטען
שלא יתנגד לכל רעיון הסדרה והתייעלות למצב הדברים הקיים, ואף ייקח חלק בחשיבה משותפת
למטרת שינוי, אולם בוודאי שלא בדרך של הפקעת זכויות יסוד של ההורים הביולוגיים ולטובת
הקטינים.
עו"ד יפעת כהן פוליצר
ממונה ארצית )ייצוג הורים חוק נוער(
הנהלת הסיוע המשפטי
משרד המשפטים
3
4