חומר רקע

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה ▪ תמוז ▪ יוני ▪ התשפ" ו 2026 מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 3 ▪ יוני תמוז התשפ" ו 2026 ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תקציר הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים שמולם ניצבת מדינת ישראל. אתגר זה טומן בחובו השלכות רחבות על מערכת הבריאות, על מערכת הסיעוד, על שירותי הרווחה ועל שוק העבודה. זאת ועוד, ישראל, בדומה למדינות מפותחות רבות, מתמודדת עם שינוי דמוגרפי משמעותי בשל הזדקנות מואצת של האוכלוסייה. שינוי זה נגרם כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים לצד ירידה בשיעורי הילודה; אלו גם מביאים לעלייה מתמדת במספר האזרחים הוותיקים ובשיעורם מתוך כלל האוכלוסייה. מחקרים מצביעים באופן עקבי על כך שהשקעה בשמירה על בריאות האוכלוסייה הוותיקה ועל רווחתה מניבה תועלת כלכלית גבוהה ביותר, הן ברמת הפרט והן ברמת המשק כולו. על פי מחקר שנעשה בארה״ב, ההערכה היא שעיכוב תהליך ההזדקנות בשנה אחת שווה ערך לכ- 38 טריליון דולר, ובעשר שנים לכ- 367 טריליון דולר. כמו כן נמצא שכל דולר המושקע בהזדקנות בריאה מניב כ- 3 דולרים בתועלות כלכליות ובריאותיות. ממצאים אלו מצביעים יחד על שקידום הזדקנות בריאה ומיטיבה אינו רק יעד חברתי ובריאותי, אלא מנוע צמיחה כלכלי בעל תשואה גבוהה. אתגר זה מחייב היערכות של מדינת ישראל במגוון תחומים - החל בשלב גיבוש המדיניות, דרך התכנון האסטרטגי והתכנון המפורט ועד ל הכנת האוכלוסייה המתבגרת לקראת שלב הזקנה1 ולהכנת המערכות התומכות והתשתיות (מערכת הבריאות והרווחה). יותר מכול, היערכות להזדקנות האוכלוסייה מחייבת שימור של אוכלוסיית הזקנים במצב תפקודי, בריאותי, רגשי, חברתי ותעסוקתי מיטבי, דחיקת התלות2 ככל הניתן ודאגה לכך שמצבם לא יוחמר. בהתאם, בשנת 2015 הגדירה המועצה הלאומית לכלכלה (המועצה הלאומית לכלכלה או המועצה) במשרד ראש הממשלה משרםרה"ם)( את הזדקנותהאוכלוסייהכאחד מששת האתגרים הכלכליים- חברתייםהעומדיםלפתחה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. במסגרת החלטת הממשלה 150, הוחלט לקדם את הסוגיה האסטרטגית "היערכות להזדקנות האוכלוסייה" ולהטיל על השרים אחריות לקדמה בתחומי משרדיהם. ב- 2021 גיבש צוות עבודה משותף של נציגים ממשרדי הממשלה ומהמגזר השלישי את מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית (מפת המדדים). הזדקנות מיטבית היא מצב שבו אדם זקן מרגיש בריא, בעל משמעות, ובעל יכולת כלכלית למימון מצבו (הזדקנות מיטבית.) מפת המדדים נועדה לספק לממשלה כלי לקבלת החלטות מבוססות נתונים, שיאפשרו ניהול יעיל של משאבים ציבוריים, צמצום פערים וחיזוק תהליכי הזדקנות מיטבית בישראל. ביולי 2021 אימצה הממשלה במסגרת החלטת הממשלה127 אתמפתהמדדיםוקבעה,ביןהיתר,כיעלמשרדיהממשלה,ובפרטהמשרדיםשמתןשירותיםלאזרחים ותיקים הוא עיסוק מרכזי בהם: ה משרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה (המשרד לשוויון חברתי,) משרד הרווחה והביטחון החברתי (משרד הרווחה), משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי (בט"ל), להכווין את פעולותיהם ואת דרכי ההתערבות שלהם כדי להשפיע על מדדי ההזדקנות ולצמצם את הפערים במדדים בין קבוצות דמוגרפיות. 1 - Planning for retirement: Longitudinal effect on retirement resources and post Yeung, D. Y., & Zhou, X. (2017). retirement well-being. Frontiers in psychology, 8, 1300 . 2 למ"ס, "מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית בישראל 2022 " (נובמבר 2024 עמ'), 15 . מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 4 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 1.286 2 81.4 85.5 0 מיליון מיליון ו- מתוך4 זקנים בני 65 ומעלה חיו זקנים צפויים לחיות תוחלת החיים לגברים אף אחד מכיווני ב- 2024 בישראל, והם היו בישראל בשנת 2050 , ולנשים (בהתאמה) הפעולה שהוגדרו כ- 13% מכלל תושבי והם יהיו כ- 15% מכלל בשנת 2023 , והיא עלתה בהערכת המצב המדינה אוכלוסיית ישראל ב- 16% ב- 50 השנים האסטרטגית-כלכלית- האחרונות חברתית להזדקנות האוכלוסייה לא יושם באופן מלא 0 ל מדד-עלאחד תוכנית לאומית 70% 35% בלבד רב-שנתית הוגדר יעד כמותי מתוך מגופי הממשל מהמשיבים מגופי הממשלה לא גיבשה חמשת מדדי- העל העוסקים בהזדקנות הממשל העוסקים שום תוכנית לאומית שהוגדרו במפת המדדים דיווחו למשרד מבקר בנושא ההזדקנות, אשר רב- שנתית מתוקצבת להזדקנות מיטבית. המדינה, במסגרת השתתפו בהליך המיפוי עם יעדים לנושא המפהגובשה על ידי הליך המיפוי, כי מידת של משרד מבקר היערכות להזדקנות צוות עבודה משותף של שיתוף הפעולה בין המדינה, לא הכירו את האוכלוסייה, בשונה נציגים ממשרדי הגורמים השונים הפיילוט של משרד משעשתה במקרים הממשלה ומהמגזר העוסקים בהזדקנות רה"ם להגברת תיאום אחרים כדי לקדם השלישי ואומצה על ידי האוכלוסייה היא בין- משרדי בנושא מדיניות חברתית- הממשלה בהחלטת בינונית ואף פחות מכך ההזדקנות כלכלית המערבת כמה ממשלה 127 משנת 2021 משרדי ממשלה בחודשים ינואר עד אוקטובר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנותהאוכלוסייה ותיאוםמערכתי בטיפול בהזדקנות האוכלוסייה. הביקורת נעשתה באגף בכיר אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי, באגף ממשל ו חברת ה במשרד רה"ם, במינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, בבט"ל ובמשרד הבריאות. בדיקות השלמה נעשו במועצה הלאומית לכלכלה. אינדיקטורים מרכזיים לאוכלוסיית הזקנים בישראל מ שנת 1975 הולכת וגדלה אוכלוסיית בני ה- 65 ומעלה בישראל, ומגמה זו צפויה להימשך גם בעשורים הקרובים: מכ- 13% מהאוכלוסייה בשנת 2025 - כ- 1.3 מיליון איש - לכ- 15% בשנת 2050, שהם כ- 2 מיליון זקנים. היום מרביתם צעירים יחסית לקבוצת הגיל הזו: יותר ממחציתם (55% ) בני 65 - 74 , כשליש בני 75 - 84 , ורק מיעוט (12% ) בני 85 ומעלה. רוב הזקנים (86%) הם יהודים לא- חרדים, לצד מיעוט חרדי (4% ) וערבי (10% ), והנשים הן רוב (55% ). פחות ממחצית (48% ) מהנשים נשואות, לעומת רוב גדול (76% ) מהגברים - פער המשקף בין היתר תוחלת חיים גבוהה יותר של נשים. כשליש (31.6% ) מהזקנים הם בעלי השכלה אקדמית. כמו כן משנת 2010 ועד שנת 2022 שיעור מקבלי הפנסיה עלה מ- 34% ל- 37%, וגובה הקצבה החודשית עלה מכ- 5,000 ש"ח לכ- 7,200 . מבחינה כלכלית ניכר כי עד גיל 70 משקי הבית משלמים יותר כספי מיסים למדינה מכספי התשלומים הישירים שהם מקבלים מהמדינה (למשל קצבאות), (כ- 315 ש"ח בחודש) , ואילו לאחר גיל זה התמונה מתהפכת (כ- 682 - 3,143 ש"ח בחודש). מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 5 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 המדיניות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה  יישום הערכת המצב האסטרטגית-כלכלית-חברתית - בשנת 2015 הגדירה המועצה הלאומית לכלכלה את הזדקנות האוכלוסייה כאחד מששת האתגרים הכלכליים- חברתיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. ממשלת ישראל, במסגרת החלטת הממשלה 145 מ- 2015 , אימצה את הערכת המצב האסטרטגית על כיווני הפעולה המוצגים בה, ובכלל זה את אלו העוסקים בהתמודדות עם אתגר ההזדקנות. ארבעת כיווני הפעולה להיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה אשר נקבעו בתוכנית האסטרטגית, ונבדקו בדוח זה לא יושמו או יושמו באופן חלקי: • הגירעון האקטוארי של בט"ל גדל, כך שמשנת 2020 ועד לשנת 2025 הוקדמה שנת איפוס הקרן ב- 9 שנים מ- 2044 ל- 2035 . • גיל הפרישה לא הותאם לתוחלת החיים; גיל הפרישה של גברים נותר 67, ושל נשים עולה בהדרגה ל- 65 , ותוחלת החיים של גברים עומדת על 81.4 שנים ושל נשים על 85.5, נכון ל- 2024 . • שיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בגילי 67 - 74 בתעסוקה עמד בשנת 2025 על 22.3% לנ שים ועל 35.4% ל גברים; על פי התחזית שהעריך צוות הביקורת בהתבסס על המגמה הקיימת, צפוי שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בגילים אלה להגיע ל- 27% בקרב נשים ול- 39.9% בקרב גברים בשנת 2030 ; ועל כן אינו צפוי לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2030 (ו28.5% לנשים ו- 43.5% ל גברים). • מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטרים - בין השנים 2020 - 2023 חלה ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי ל- 1,000 איש בני 75 ומעלה בשנים אלה (מכ- 65 מיטות לכ- 55 .) ובין השנים 2020 - 2024, כמעט שלא השתנה מספר הרופאים הגריאטר ים ( 0.86 רופאים גריאטרים ל- 1,000 איש בני 65 - 75, ו- 1.05 לבני 75 ומעלה בשנת 2024 .) בביקורת עלה כי אף שחלף עשור מהחלטות הממשלה 145 ו- 150 בשנת 2015 , אשר הציבו את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כנושא אסטרטגי והטילו על שרי הממשלה ליישמה במסגרת ותכניות עבודה שנתיות במשרדיהם - גופי הממשל הרלוונטיים, ובהם בט"ל, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי, טרם גיבש ו מענה מערכתי, מתואם וארוך טווח והם אינם ערוכ ים להזדקנות האוכלוסייה. עוד עולה כי מאז יולי 2018 לא הג ישה המועצה הלאומית לכלכלה דוח מעקב אחר יישום הערכת המצב האסטרטגית לשנת 2015 לממשלה, ולא ביצעה מעקב אחר יישום החלטות הממשלה המתבססות על הערכת המצב האסטרטגית, כנדרש מהצוות לניהול האסטרטגיה.  קביעת גורם אחראי לקידום המדדים במפת המדדים להזדקנות מיטבית - ה- OECD וה- EU קבעו שכדי להבטיח שאסטרטגיה תיושם בפועל ולא תישאר רק על הנייר, חייבים להבטיח, בין היתר, תחומי אחריות מוגדרים בבירור. בביקורת עלה כי מפת המדדים וגם החלטת הממשלה מ- 2021 , אשר אימצה את מפת המדדים, לא קבעו מי הגוף האחראי להובלה של כל אחד מהמדדים ו לריכוז של כל הפעולות הנעשות לטובת אותו מדד. זאת אף על פי שחלק מהמדדים רלוונטיים לכמה גופים שונים - כך למשל, משרד הרווחה, משרד הבריאות ובט "ל פועלים כולם לשיפור מדד התפקוד3 ללא גורם אחד המוביל את כל הפעולות ה נעשות לטובת שיפור מדד זה ומרכז אות ן. מתשובות בעלי תפקידים בגופים המרכזיים העוסקים בהזדקנות - המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד הבריאות, בט ל," קופות החולים, ומשרד רה"ם, למשרד מבקר המדינה, שנמסרו במסגרת הליך מיפוי המידע המובנה, עולה בבירור כי בכל אחד מהמדדים קיים שיעור של משיבים שאינם יודעים מי הו הגורם האחראי על אותו מדד (בין 6% משיבים במדד של ניהול בריאות ל- 22% משיבים במדד של חוסן כלכלי.) 3 פיזי ונפשי. מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 6 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 הי עדר ן של סמכות ושל אחריות ברורה ומוסכמת על כל מדד במפת המדדים פוגעת באחריותיות, מקשה על קביעת יעדים מדידים ומערימה קשיים בתיאום הפעולות בין הגופים הרלוונטיים. מצב זה עלול להוביל לכפילויות בפעולה, לפערים בטיפול ולחוסר עקביות, הן במעקב אחר הביצוע והן ביישום התוכניות; כמו כן היא יוצר ת פגיעה מערכתית בניהול הידע ובתיאום הבין-ארגוני, מייצרת איסוף נתונים כפול, ש אינו שיטתי ואינו אחיד; ומקשה על יישוג עקבי לאוכלוסיות יעד.  קביעת יעדים אופרטיביים ומדידים בתוכניות העבודה המשרדיות - הצבת יעדים מדידים היא תנאי הכרחילתכנוןאפקטיבישלמדיניותציבוריתולהקצאתמשאביםמושכלת.הממשלהאימצהאתמפתהמדדים להזדקנות האוכלוסייה בהחלטת הממשלה 127 משנת 2021 בלי לכלול בה יעדים. בהיעדר יעדים, הגופים הרלוונטיים העוסקים בנושא ההזדקנות, ובהם המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד הבריאות ובט"ל, מתקשים לגזור יעדים אופרטיביים בתוכניות העבודה שלהם, לבנות תהליכי ניטור והערכה סדורים ולתאם פעולות בין-משרדיות באופן המכוון לתוצאות. בהיעדר יעדים משרדיים ברורים למדדי מפת המדדים, יכולתם של המשרדים להוביל לשיפור במדדים מוגבלת, ואי אפשר לבחון אם הצעדים שננקטו אכן משיגים את התוצאה הרצויה. תיאום מערכתי בטיפול בהזדקנות האוכלוסייה  גורם-על מתכלל ומתאם להזדקנות מיטבית - אף על פי שהזדקנות מיטבית מחייבת שיתוף פעולה בין תחומים רבים, ובהם הבריאות, הרווחה והתעסוקה, בישראל אין גוף מרכזי המוביל מדיניות לאומית. בניגוד לדגמים מהעולם ולתחומים מערכתיים אחרים, כמו האקלים או פיתוח מגזר המיעוטים, נושא ההזדקנות נותר ללא גורם מתכלל וללא אסטרטגיה סדורה. מצב זה מוביל לניצול לא מיטבי של משאבים ולחוסר עקביות במדיניות, ופוגע ביכולת המדינה להיערך באופן אפקטיבי להזדקנות האוכלוסייה. המשרד לשוויון חברתי, ובפרט תחום הטיפול באזרחים ותיקים, מאופיין בחוסר יציבות ארגונית ובמעברים תכופים בין המשרדים. בנוסף, המשרד לשוויון חברתי חסר את המאפיינים הנדרשים לגוף מתכלל; כך למשל, לא הוקנו לו הסמכות והאחריות לחייב משרדי ממשלה אחרים לפעול בנושא הזדקנות מיטבית, ואין לו תקציב מוגדר בבסיס תקציב. כמו כן המשרד לשוויון חברתי בכלל, ובאמצעות אגף בכיר אזרחים ותיקים בפרט, אינו משמש גורם מתכלל בפועל, ואף אינו נתפס כגורם מתכלל על ידי יתר הגורמים המעורבים בתחום ההזדקנות כך,. כאשר התבקשו המשיבים - במסגרתמיפויהמידעהמובנה- ובכלל זההמשרדלשוויוןחברתי,משרדהרווחה,משרדהבריאות, בט"ל, קופות החולים, ומשרד רה"ם, לציין מי לדעתם מתכלל (או צריך לתכלל) את נושא הזדקנות האוכלוסייה, איש מהם לא סימן את המשרד לשוויון חברתי בתור הגוף המוביל והמתכלל את נושא ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה בפועל או בתור הגוף שצריך להיות המתכלל.  המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים - על פי חוק האזרחים הוותיקים, ה תש"ן- 1989 , על השר לשוויון חברתי למנות מועצה ציבורית מייעצת לענייני גמלאים, שאמורה לפעול תחת המשרד לשוויון חברתי ותפקידה ליזום ולגבש פעולות והמלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים. נמצא כי המועצה מונתה בפעם האחרונה באוגוסט 2020 , ותוקפם של כתבי המינוי לחברי המועצה פקע בשנת 2023 . מאז 2021 לא התכנסההמועצההציבוריתהמייעצתלענייניאזרחיםותיקיםכלל,לאיזמהולאגיבשההמלצותלשיפוראיכות חייהםשלהאזרחיםהוותיקים.לא זואף זו,ממועד פקיעתם שלכתביהמינוילמועצה באוגוסט2023 לא מינתה השרה לשוויון חברתי חברי מועצה חדשים, כך שלא בהתאם לקבוע בחוק, לא קיימת מועצה ציבורית לענייני אזרחים ותיקים בפועל.  הגברת התיאום הבין- משרדי בתוכנית העבודה הממשלתית לשנת 2025 - במטרה לחזק את התיאום הבין- משרדי ולהגביר את ההשפעות של הפעולות הממשלתיות, החל אגף ממשל וחברה במשרד רה"ם ב- 2025 במהלךהתנסותי פיילוט)( שלתכנוןמשותףסביבסוגייתהליבהשלהזדקנותמיטביתבישראל.בביקורת עלה כי רבים מהגופים העוסקים בהזדקנות (35% ,) כלל אינם מכירים את הפיילוט. מבין אלו המכירים את הפיילוט - רובם ( 64% ) סבורים כי תרומתו לשיתוף פעולה ולתכנון משותף היא מצומצמת מאוד, ואילו מיעוט בלבד ( 18% - 27% ) מעריך כי יש לו השפעה של ממש. מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 7 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026  היעדר תיאום וסנכרון בין הגורמים העוסקים בהזדקנות האוכלוסייה - בתחום הזקנה פועלים היום גופים רבים, והםפועלים לעיתים בו זמנית או בחפיפה,ללא תיאוםמערכתי כולל.חוסר תיאום זהמוביל לריבוי יוזמות בלתי מתואמות ולפיצול משאבים. • כך לדוגמ ה, בט ל," משרד הרווחה וקופות החולים עוסקים במניעת יה דרדרות תפקודית. יוצא אפוא שחפיפה זו מייצרת שימוש לא מיטבי במשאבים, כפילות באיסוף נתונים, מקשה על קביעת יעדים מדידים ועל אחריותיות ויוצרת קושי בתיאום בין הגופים. • כמו כן כ- 70% מגופי הממשל העוסקים בהזדקנות דיווחו כי מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים העוסקים בהזדקנות האוכלוסייה היא בינונית ואף פחות מכך. • בכל הנוגע להעברת מידע בין הגופים העוסקים בהזדקנות, 90% מהמשיבים להליך המיפוי של משרד מבקר המדינה (המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד הבריאות, בט"ל, משרד רה"ם וקופות החולים) סבורים כי העברת מידע ונתונים אינה מתקיימת במידה מספקת; 55% השיבו כי היא מתקיימת במידה מועטה או מועטה מאוד, ו- 35% נוספים השיבו כי היא מתקיימת במידה בינונית.  תקציבייעודילסוגיית ההזדקנות - בביקורתעלהכי בתקציביהמשרדים השונים קיימים תקציביםהמוקצים לטיפול בזקנים ב אותם ה תחו מים. כך לדוגמה משרד הרווחה הקצה בשנת 2023 כ- 250,000 ש"ח לתוכנית שמטרתה הפגת בדידות בקרב ניצולי שואה, והמשרד לשוויון חברתי הקצה בשנת 2024 סכום שנע בין 60,000 ל- 180,000 לכל רשו ת מקומית שהשתתפה בתוכניות שמטרתה הפגת בדידות וחיזוק החוסן של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים (לאיגוד ערים אשכול רשויות גליל והעמקים הקצה המשרד יותר מ- 340,000 ש"ח). ואולם אין היום תקציב מאוחד מוגדר של כל המשרדים הרלוונטיים המיועד לטיפול בסוגיית ההזדקנות, דבר המקשה על טיפול מערכתי ומקיף.  תוכנית רב-שנתית להיערכ ות להזדקנות האוכלוסייה - דרך המלך של הממשלה לקידום מדיניות חברתית-כלכלית המערבת מספר משרדי ממשלה ב- 20 השנה האחרונות היא באמצעות תוכניות רב- שנתיות אשר במסגרתן היא מגדירה אוכלוסיית יעד, גורם מתכלל, תחומי פעולה, משרדים מעורבים והאחריות של כל אחד מהם ותקציב. ב דרך דומה גובשו החלטות בתחומי הפיתוח כלכלי- חברתי של האוכלוסייה הבדואית, שיפור קליטת בני העדה האתיופית וצמצום פערים בחברה הערבית. תוכנית כזו מאפשרת לממשלה להתמודד בטווח הארוך עם אתגרים חברתיים וכלכליים מורכבים. עיגונה של תוכנית רב- שנתית בהחלטת ממשלה יוצר ודאות ויציבות תקציבית וביצועית ומבטיח תיאום ומחויבות של כלל המשרדים ליעדים שנקבעו. בתחום ההזדקנות לא גובשה תוכנית רב-שנתית. לוח מחוונים משותף - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד הרווחה ובט"ל על פיתוח לוח המחוונים, שבומוצגיםלרשויותהמקומיות נתוניםעדכנייםעל אודות אוכלוסייתהוותיקיםשבתחוםשיפוט ןוכןנתוניביצוע של ניצול תקציב הרווחה. זהו צעד חשוב ומבורךלקידום של ניהולמבוסס נתונים בתחום השירותים החברתיים לזקנים. עם זאת, לוח המחוונים אינו כולל מידע מ כלל הגופים ה ציבוריים הרלוונטיים לטיפול באוכלוסיית הזקנים, ו הגישה ללוח מוגבלת למשרד הרווחה, לבט"ל ולמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בלבד, ואינה פתוחה לשאר הגופים הפועלים בתחום, לדוגמה המשרד לשוויון חברתי. מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 8 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 מומלץ כי גופי הממשל הרלוונטיים להיערכות להזדקנות האוכלוסייה ובהם, בט"ל, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יפעלו ליישום הערכת המצב האסטרטגית ויעדכנו בכל שנה את הממשלה על מצב ההתקדמות של היישום במשרדם. לשם כך מומלץ שיגבשו תוכניות עבודה שנתיות במשרדיהם. שאתגר ההזדקנות מוגדר כאתגר אסטרטגי לאומי,היות והיות שהחלטות הממשלה בנושא עומדות בתוקפן המחייב, על המועצה הלאומית לכלכלה ועל הצוות לניהול אסטרטגיה4 לאסוף ממשרדי הממשלה דיווחים עיתיים ולמלא את התפקידים שהוטלו עליהם, ובהם לערוך מעקב תקופתי אחר היישום של כיווני הפעולה. עוד מומלץ כי המועצה הלאומית לכלכלה תמסד מנגנון בקרה ודיווח מחייב שיכלול רכיבים, כדוגמת קביעת יעדים ומדדי תוצאה רב- שנתיים, חובת דיווח רבעוני של מנכ״לי המשרדים על מצב היישום של כיווני הפעולה והגשת דוח התקדמות עיתי לממשלה. שהצוותשגיבשאתמפתמומלץהמדדיםיידרששובלצורךבקביעתיעדיםלאומייםלהזדקנותמיטביתועיגונם בהחלטתממשלה בהמשך להחלטתהממשלהמיולי 2021 שאימצהאתמפתהמדדים. זאת, בהינתןשקביעת יעדים אלה תאפשר לגזור יעדי משנה, יעדי ביניים ויעדים קצרי טווח, אשר ישמשו בסיס לתכנון עבודה ממשלתי סדור, לתיעדו ף הקצאת משאבים ולבחינה של מידת ההתקדמות ביישום המדיניות. כמו כן מומלץ כי במסגרת בחינת הצורך בקביעת יעדי העל יבחן גם הצורך במינוי גורם אחראי למימושם ובגיבוש מנגנון קבוע לניטור, להערכה ולדיווח על עמידה ביעדים. מנגנון זה יסייע להבטיח כי כיווני הפעולה האסטרטגיים של הממשלה יתורגמו לביצוע אפקטיבי ולתוצאות מדידות לאורך זמן. מומלץכי גופי הממשל שעוסקים בהזדקנות, ובהם המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד הבריאות ובט"ל, בהובלת משרד רה"ם, יגבשו הצעה לממשלה לעדכון החלטת הממשלה המטילה על יחידת הסמך לענייני גמלאים במשרד רה"ם , לימים המשרד לשוויון חב רתי, את האחריות לקידום תיאום ואינטגרציה בין הגופים בנושאים הקשורים ל אזרחים ותיקים, ולהטיל את האחריות לתכלול נושא ההזדקנות על גוף בעל המאפיינים הנדרשים מגורם מתכלל. כמו כן מומלץ להקים מנגנון קבוע למעקב ולהערכה של פעילות התכלול כדי להבטיח יישום אפקטיבי ומתמשך של מדיניות לטובת האזרחים הוותיקים. השרעל ה לשוויון חברתי לפעול בהתאם לחובתה לפי החוק ולמנות חברי ם למועצה הציבורית לענייני האזרחים הוותיקים, לוקבוע לוח ישיבות קבוע בהתאם לחוק - אחת לחודשיים לפחות. כמו כן על המועצה כיאגףממשלוחברהבמשרדמומלץ שתתמנה ל קיים דיוני ם ולדון בכל הסוגיות הנוגעות לשיפור איכות חיי האזרחים הוותיקים. רה"ם יבחן את מתכונת הפיילוט לתכנון משותף ואת אפשרויות פיתוחו, כך שבהמשך הדרך יכלול גם מטרות ומשימות חדשות ומשותפות, אשר יעודדו עבודה משולבת ומחייבת בין המשרדים, מעבר להצגת פעולות קיימות. עוד מומלץ לפעול להגברת החשיפה לפיילוט ולהבטיח כי כלל הגורמים הרלוונטיים במשרדים יכירו אותו ויבינו את תכליתו לשם חיזוק המחויבות והמשמעות של שיתוף הפעולה. כמו כן רצוי לקיים מנגנון מעקב שוטף אחר יישום מטרות הפיילוט לאורך השנה, באופן שיאפשר להעריך את התקדמותו, ללמוד מן הניסיון המצטבר ולבצע התאמות נדרשות בהתאם. חשיבותההתמודדותעםבשל אתגר הזדקנות האוכלוסייה, מומלץ כי גופי הממשלה הרלוונטיים , ובהם משרד רה"ם , משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ובט"ל , בשיתוף משרד האוצר (ובפרט, אגף התקציבים) - יגבשו תוכנית רב-שנתית להזדקנות האוכלוסייה. תוכנית זו צריכה להיות אופרטיבית ולתרגם הלכהלמעשה אתהתוכניתהאסטרטגיתואתמפתהמדדים שנקבעו,ובכללזה לקבועתחומיפעולהמרכזיים 4 על פי החלטת ממשלה משנת 2012 , הוקם הצוות לניהול אסטרטגיה בראשות מנכ"ל משרד רה"ם ותפקידו, בין היתר, לעקוב אחר תכנון מפורט ויישום של תכניות מתאר אסטרטגיות על- ידי הגורמים הרלוונטיים, ולהציג עדכונים תקופתיים של פעם אחת בשנה לכל הפחות, בפני ועדת השרים, אם תוקם, או בפני הממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 9 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 להזדקנות האוכלוסייה, להסדיר את שיתופי הפעולה הנדרשים בין הגופים המעורבים ואת חלוקת האחריות ביניהם, לקבוע מנגנונים לשיתוף מידע ולניהול מחלוקות, ולבצע מעקב שוטף אחר יישום התוכנית ועמידה ביעדים שייקבעו. כמו כן, מומלץ כי הם יגבשו המלצות לגבי קביעת יעדים מדידים, יגדירו גורם מתכלל בעל סמכות ואחריות ברורה והקצאת תקציבים ייעודיים למשרדי הממשלה השונים במסגרת תקציבית אחודה; ויביאו את התוכנית וההמלצות הנלוות לבחינת הממשלה ואישורה, כדי להבטיח את ההתמודדות המיטבית של מדינת ישראל עם האתגר החברתי-כלכלי של הזדקנות האוכלוסייה. מספר בני ה- 65 ומעלה ושיעורם מכלל האוכלוסייה בישראל, לפי שנים, 1975 - 2050 באלפים ובאחוזים)( מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 10 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 עמדות הגופים העוסקים בהזדקנות לגבי זהות הגוף האחראי לכל מדד במפת המדדים, על פי מיפוי המידע המובנה על פי נתוני הליך המיפוי ה בין-משרדי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * פורום בר"ק - פורום משותף של בט"ל, משרד הרווחה וקופות החולים בנושא הזדקנות. הזדקנות האוכלוסייה אינה רק מגמה דמוגרפית אלא מבחן ליכולתה של מדיניות ציבורית לתכנן קדימה, לתאם בין מערכות ולתרגם חזון חברתי לפעולות מדידות. הצלחתה של מדיניות ממשלתית רב-משרדית נשע נת על גיבוש תוכנית רב־שנתית ייעודית, שלרוב כוללת שלושה רכיבים משלימים: ראשית, גיבוש תוכנית רב- שנתית ייעודית הכוללת יעדים מדידים, אבני דרך ומדדי ביצוע ברורים, המאפשרים להעריך התקדמות ולהתאים את המהלכים לאורך זמן; שנית, מינוי גורם מתכלל בעל סמכות ותפקיד מוגדרים, שיהיה אחראי לתיאום בין כל גופי הממשל, לביצוע בקרה שוטפת ולמעקב אחר יישום התוכנית; ושלישית, קביעת תקצוב ברור ומחייב במסגרת החלטת ממשלה, המגדירה מקורות תקציביים, מנגנוניהקצאה ותיעדוף,כךשהמדיניותלא תישאר הצהרתכוונותאלא תתורגםליישוםעקבי ומתמשך.עלאףההכרה הממשלתית באתגר זה ועל אף החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות, הפער בין התכנון לבין המעשה נותר גדול. ממצאי הביקורת מלמדים כי אף שהממשלה אימצה כבר ב- 2015 הערכת מצב ותוכניות פעולה, היישום נשאר חלקי: גופי הממשל הרלוונטיים טרם גיבשו מענה מערכתי, מתואם ואר וך טווח, והמועצה הלאומית לכלכלה והצוות לניהול אסטרטגיה לא ביצעו מעקב שיטתי ורציף אחר ההתקדמות. כך, בכל כיווני הפעולה שהגדירה הערכת המצב האסטרטגית, ההתקדמות אינה מספקת: חל גידול בג ירעון האקטוארי של בט"ל, התאמה חלקית בלבד של גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים, שיעורי תעסוקה של אזרחים ותיקים שאינם עומדים ביעדים ומחסור מתמשך במיטות אשפוז ובכוח אדם גריאטרי. לצד זאת, מפת המדדים להזדקנות מיטבית אומצה ללא הגדר ה של יעדים כמותיים וללא ייחוס של אחריות מוסדרת לגורמים מובילים בכל מדד - דבר המקשה על ניהול ביצועים, על תיעדוף משאבים ועל תיאום בין-משרדי. מבקר המדינה | דוח מיוחד - היערכותמדינתישראל להזדקנות האוכלוסייה 11 ▪ יוני ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה תמוז התשפ" ו 2026 בשל חשיבות ההתמודדות עם אתגר הזדקנות האוכלוסייה, מומלץ כי גופי הממשל הרלוונטיים, ובהם משרד רה"ם, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ובט"ל , יגבשו תוכנית לאומית רב- שנתית בתחום זה. תוכנית זו צריכה להיות אופרטיבית ולתרגם הלכה למעשה את התוכנית האסטרטגית ואת מפת המדדים שנקבעו, ובכלל זה להגדיר גורם מתכלל בעל סמכות ואחריות ברורה ולקבוע תחומי פעולה מרכזיים להזדקנות האוכלוסייה, להסדיר את שיתופי הפעולה הנדרשים בין הגופים המעורבים ואת חלוקת האחריות ביניהם, לקבוע מנגנונים לשיתוף מידע ולניהול מחלוקות ולבצע מעקב שוטף אחר יישום התוכנית ועמידה ביעדים שנקבעו. כמו כן, מומלץ כי יגבשו המלצות לגבי קביעת יעדים מדידים, והקצאת תקציבים ייעודיים למשרדי הממשלה השונים במסגרת תקציבית אחודה, ויביאו את התוכנית וההמלצותהנלוותלבחינת הממשלהואישורה,כ די להבטיחהיערכותלאומיתמיטביתלהתמודדותעםהאתגר החברתי- כלכלי של הזדקנות האוכלוסייה.