חומר רקע - גורמים חיצוניים

בס"ד ט"ו בתמוז תשפ"ו | 30 ביוני 2026 לכבוד: יו"ר ועדת פנים והגנת הסביבה, חה"כ יצחק קרוייזר יו''ר משנה לוועדה, חה"כ ארז מלול מנהלת הוועדה, גב' לאה קריכלי חברי הוועדה, אורחים ומשתתפים הנדון: הסדרת הפיקוח, השקיפות והבקרה בתחומי האקלים, טכנולוגיות האקלים וההתפתחויות בתחום הנדסת האקלים בישראל מדינת ישראל היא אחת המדינות החדשניות והמובילות בעולם בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות המתקדמת, החלל, הסביבה והטכנולוגיות האקלימיות. הישגים אלו מהווים מקור לגאווה לאומית ותורמים לחוסנה הכלכלי, המדעי והאסטרטגי של המדינה. הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה מבחינתנו נועד לחזק מגמה זו ולהבטיח כי לצד המשך עידוד החדשנות, המחקר וההשקעות בתחומי האקלים, יתקיימו גם מנגנוני פיקוח, שקיפות ובקרה התואמים את היקף הפעילות ואת חשיבותה לציבור. מטרת הדיון מבחינתנו אינה להגביל מחקר או פיתוח, אלא להבטיח כי ההתפתחות המהירה של תחומי האקלים והטכנולוגיות המתקדמות תלווה במסגרת מדינית ופרלמנטרית מסודרת, שתאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים, שמירה על אמון הציבור והגנה על האינטרס הלאומי. תוכן עניינים 1. ישראל כמובילה עולמית בתחומי האקלים והחדשנות עמ' 2 2. תחומי האקלים והנדסת האקלים – היכרות בסיסית עמ' 3 - 5 3. הכרות ושאלות בנושא טכנולוגיית ניהול קרינת השמש (SRM) עמ' 6 - 8 4. תמונת המצב בישראל עמ' 9 5. האתגרים המרכזיים שעלו מהממצאים. עמ' 9 6. היקף התקציבים וההשקעות הציבוריות עמ' 10 - 12 7. הגופים הממשלתיים והציבוריים הרלוונטיים עמ' 12 – 13 8. האמנות, ההסכמים והחוקים הרלוונטיים עמ' 13 - 14 9. שאלות מרכזיות לדיון עמ' 15 10. המלצות ופתרונות עמ' 16 - 17 ישראל כמובילה עולמית בתחומי האקלים והחדשנות במהלך העשורים האחרונים הפכה ישראל למוקד עולמי של חדשנות בתחומי הסביבה והאקלים. ישראל מובילה בתחומים כגון: • התפלת מים • ניהול משק מים • חקלאות מדייקת • טכנולוגיות השקיה • אנרגיה מתחדשת • אגירת אנרגיה • טכנולוגיות מימן • לוויינות וחישה מרחוק • ניטור סביבתי • בינה מלאכותית לניהול משאבים • טכנולוגיות לכידת פחמן • פתרונות אקלים מבוססי טבע ועוד. מאות חברות ישראליות פועלות כיום בתחומי Climate-Tech ומושכות השקעות, שיתופי פעולה בינלאומיים ותקציבי מחקר משמעותיים. תחומי האקלים והנדסת האקלים – היכרות בסיסית • תחום האקלים עוסק בפיתוח פתרונות להתמודדות עם שינויי האקלים, צמצום פליטות גזי חממה, הגנה על הסביבה וחיזוק החוסן הלאומי. • תחום הנדסת האקלים עוסק בטכנולוגיות מתקדמות שמטרתן להשפיע על מערכות אקלים בקנה מידה רחב. תחומי האקלים כוללים את כלל המדעים, הטכנולוגיות, התשתיות והמדיניות הציבורית העוסקים בהתמודדות עם שינויי האקלים, צמצום פליטות גזי חממה, שיפור יעילות השימוש במשאבים טבעיים, חיזוק חוסן מערכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות, והיערכות להשפעות אקלימיות ארוכות טווח. מדובר בתחום רב-מערכתי המשלב בין אנרגיה, מים, חקלאות, תחבורה, תעשייה, בריאות, תכנון עירוני, חלל, נתוני חישה מרחוק וטכנולוגיות מידע מתקדמות. כמה מתחומי אקלים בישראל: אנרגיה נקייה ואנרגיה מתחדשת: פיתוח מקורות אנרגיה בעלי פליטות נמוכות, לרבות אנרגיה סולארית, אגירת אנרגיה, מימן, רשתות חשמל חכמות והתייעלות אנרגטית. טכנולוגיות מים: פיתוח פתרונות לניהול משק המים, התפלה, מחזור מים, חיסכון במים, ניטור איכות מים וחיזוק ביטחון המים הלאומי. חקלאות אקלימית: התאמת מערכות חקלאיות לשינויי אקלים, פיתוח גידולים עמידים, הפחתת צריכת מים ושיפור יעילות ייצור המזון. תחבורה דלת פליטות: קידום תחבורה ציבורית מתקדמת, מעבר לכלי רכב חשמליים, פיתוח תשתיות טעינה והפחתת זיהום אוויר ופליטות. ניהול משאבים וכלכלה מעגלית: צמצום פסולת, מחזור, שימוש חוזר, והתייעלות בניצול משאבי טבע ותעשייה. ניטור סביבתי וחישה מרחוק: שימוש בלוויינים, חיישנים, מערכות מידע ובינה מלאכותית לניטור איכות אוויר, מים, קרקע ומערכות אקלימיות. פתרונות מבוססי טבע: שיקום מערכות אקולוגיות, ייעור, הגנה על שטחים פתוחים ושימור מגוון ביולוגי כחלק מהתמודדות עם שינויי אקלים. אקלים דיגיטלי ובינה מלאכותית: שימוש במודלים חישוביים, ניתוח נתונים ובינה מלאכותית לשיפור חיזוי אקלימי, קבלת החלטות וניהול משאבים. ועוד. הנדסת האקלים: הנדסת אקלים (Climate Engineering או Geoengineering) היא תחום מחקרי וטכנולוגי העוסק בבחינה ופיתוח של טכנולוגיות שמטרתן להשפיע באופן יזום על מערכות האקלים בקנה מידה אזורי או עולמי, לצורך התמודדות עם שינויי אקלים והשפעותיהם. התחום מצוי ברובו בשלב מחקרי, מדעי ורגולטורי, וכולל דיון בינלאומי רחב באשר להשלכותיו, סיכוניו ואופן הסדרתו. כמה מתחומי הנדסת האקלים: הסרת פחמן מהאטמוספירה (CDR): טכנולוגיות להפחתת ריכוזי פחמן דו-חמצני באטמוספירה באמצעות לכידה ישירה, אגירה גיאולוגית, ייעור, שימוש במערכות ביולוגיות ופתרונות מבוססי קרקע. ניטור ומידול אטמוספרי מתקדם: שימוש בכלי מדידה, לוויינים, חיישנים ומודלים ממוחשבים לצורך הבנת תהליכים אטמוספריים והערכת השפעות אפשריות של התערבויות אקלימיות. חקלאות אקלימית מדייקת (Climate-Smart Agriculture): פיתוח מערכות חקלאות מבוססות נתונים להתמודדות עם בצורת, חום קיצוני ומחסור במים באמצעות השקיה חכמה, חיישנים ובינה מלאכותית. התפלת מים וניהול משק מים מתקדם: תחום ליבה ישראלי הכולל התפלה, מחזור מים ושימוש חוזר בשפכים כפתרון מרכזי להסתגלות לשינויי אקלים. אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה: פיתוח ויישום של אנרגיה סולארית, מערכות אגירה וניהול רשת חכמה להפחתת פליטות גזי חממה. עירוניות ותשתיות עמידות אקלים: תכנון עירוני להפחתת אי חום, שיפור ניקוז והיערכות לאירועי קיצון כמו הצפות וגלי חום. ניהול קרינת השמש (SRM): תחום מחקרי העוסק בבחינת אפשרויות להשפיע על מאזן הקרינה של כדור הארץ באמצעות הגברת החזרת קרינת השמש לחלל, לרבות מחקר אירוסולים, עננים ומודלים אקלימיים. טכנולוגיות להפחתת פליטות בתעשייה: שיפור יעילות אנרגטית, מעבר לדלקים נקיים ולכידת פליטות בתהליכים תעשייתיים. ועוד. חשיבות תחומי האקלים והנדסת אקלים היכרות והנגשה לפיקוח מדיני ולשיח הציבורי: תחומי הנדסת האקלים מהווים מערך רחב של טכנולוגיות שמטרתן להתמודד עם שינויי אקלים באמצעות הפחתת פליטות, הסתגלות לתנאי קיצון, שיפור חוסן מערכתי וניהול משאבי טבע. ישראל נחשבת לשחקן מוביל במספר תחומים יישומיים, בעיקר בתחומי מים, חקלאות מדייקת, אנרגיה, ניטור סביבתי ותשתיות חכמות, לצד מעורבות הולכת ומתפתחת בתחומים מחקריים גלובליים של הנדסת אקלים. במקביל, תחומים אלה משיקים לפעילות ממשלתית רחבה ולתקציבים ציבוריים בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה, דבר המחייב הסדרת פיקוח תקציבי הדוק, שקיפות, תיאום בין-משרדי וניהול סיכונים אחראי. למדינת ישראל, כמדינה המובילה בתחומי חדשנות, חלל, מים, אנרגיה וטכנולוגיות סביבתיות, קיימת חשיבות מהותית בהיכרות מקצועית ומעמיקה עם ההתפתחויות הגלובליות בתחום הנדסת האקלים. היכרות זו נדרשת הן לצורך חיזוק יכולות המחקר והפיתוח, הן לשם היערכות רגולטורית מתקדמת, והן לטובת קידום ממשל תקין המבוסס על שקיפות, פיקוח ציבורי, תיאום בין-משרדי וניהול סיכונים אחראי. במציאות של התפתחות מהירה של טכנולוגיות סביבתיות ואקלימיות בעלות השפעות מערכתיות, מתחדדת החשיבות בגיבוש מסגרות מדיניות ורגולציה המאפשרות בחינה מסודרת של עלות-תועלת, הערכת סיכונים ובקרה שוטפת על טכנולוגיות מתפתחות הדורשות פיקוח ציבורי ושיח מקצועי רחב. בהתאם לכך, נדרש כי הכנסת ומשרדי הממשלה יפעלו להבטחת מנגנוני בקרה, שקיפות ותיאום, כחלק מגישה אחראית וזהירה לניהול תחום זה. דו''ח מבקר המדינה – אקלים 2024 מבקר המדינה עסק בשנים האחרונות במספר דוחות הנוגעים למשבר האקלים, היערכות מדינת ישראל והשפעותיו על המשק, הבריאות, התשתיות והסביבה. המסר המרכזי העולה מהביקורת הוא כי קיימים פערים משמעותיים בין הצהרות המדיניות לבין היישום בפועל. מההמלצות מרכזיות של מבקר המדינה: * לגבש תוכנית לאומית מחייבת עם יעדים, תקציב ואחריות ברורה לכל משרד. * לחזק את מנגנוני הפיקוח, הבקרה והדיווח לממשלה ולכנסת. * לשפר את שיתוף הפעולה בין כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. * לקדם היערכות מערכתית להגנה על בריאות הציבור, התשתיות והמשק מפני השפעות שינויי האקלים. * להבטיח שקיפות, מדידה שוטפת ופרסום נתונים לציבור. היכרות, פיקוח ושאלות בתחום הנדסת האקלים בדגש על טכנולוגיות אקלים בשנים האחרונות מתקיים בעולם דיון מדעי וציבורי מתרחב סביב תחום הנדסת האקלים (Climate Engineering), ובפרט סביב טכנולוגיות המכונות ניהול קרינת השמש (Solar Radiation Management – SRM). תחום זה כולל מגוון רעיונות מחקריים הבוחנים אפשרות להשפיע על מאזן הקרינה של כדור הארץ באמצעות שינויים בתהליכים אטמוספריים, בעננות, באירוסולים ובמאפייני החזרת הקרינה. נכון להיום, אין הסכמה מדעית או מדינית בינלאומית על יישום רחב היקף של טכנולוגיות מסוג זה, ומרבית הפעילות בתחום מצויה בשלבי מחקר, מודלים תיאורטיים, ניסויים מוגבלים ודיונים רגולטוריים. יחד עם זאת, היקף המחקר, המימון והעניין הבינלאומי בתחום הולך וגדל, ובמספר מדינות מתקיימים דיונים פרלמנטריים ורגולטוריים באשר לצורך בהסדרה, פיקוח ושקיפות. עבור מדינת ישראל, הסוגיה המרכזית איננה האם מתקיימת כיום פעילות הנדסת אקלים בשטחה, אלא האם קיימים בידי המדינה הכלים, הידע והמנגנונים הנדרשים לצורך זיהוי, הערכה, ניטור ופיקוח על התפתחויות בתחום בעל השלכות אפשריות על בריאות הציבור, איכות הסביבה, משאבי הטבע והמגוון הביולוגי. מהמידע הזמין כיום עולה כי לא קיימת בישראל מסגרת ייעודית העוסקת בהיכרות, מיפוי, מעקב או הערכת סיכונים בתחום הנדסת האקלים. כמו כן, לא ידוע על גוף ממשלתי המחזיק באחריות כוללת למעקב אחר מחקרים בינלאומיים, שיתופי פעולה, מגמות רגולטוריות או התפתחויות טכנולוגיות בתחום. בנוסף, אין כיום מערך מדידה ייעודי המאפשר לבחון או לאתר פעילות פוטנציאלית הקשורה לטכנולוגיות ניהול קרינת השמש, מעבר למערכות ניטור סביבתי ואטמוספרי הפועלות לצרכים אחרים כגון איכות אוויר, מזג אוויר וזיהום סביבתי. הוועדה מתבקשת לתת דעתה גם לעובדה כי בשנים האחרונות מתקבלות פניות רבות מצד אזרחים וקבוצות ציבוריות המביעות חששות ביחס לשינויים בתנאי מזג האוויר, איכות האוויר והשפעות בריאותיות שונות. אף שאין בידי הרשויות כיום ממצאים המוכיחים קשר בין טענות אלה לבין פעילות הנדסת אקלים, עצם קיומן של פניות ציבור נרחבות מחייב התייחסות מקצועית, שקופה ומבוססת נתונים מצד המדינה. בהקשר זה, קיים צורך להבטיח כי למשרדי הממשלה יהיו הכלים המקצועיים והמדעיים הנדרשים על מנת להשיב לציבור באופן מוסמך, לבחון טענות באופן ענייני ולחזק את אמון הציבור באמצעות שקיפות ונגישות למידע. ניסיון בינלאומי בתחום הנדסת האקלים בנוגע להתערבות בניהול האקלים: בשנים האחרונות גוברים הדיונים בעולם בנושא ממשל ופיקוח על הנדסת אקלים. בארצות הברית (38 מדינות מקדמות חקיקה בנושא האוסרת הנדסת אקלים), באיחוד האירופי ובמדינות נוספות מתקיימים מחקרים, דיונים אקדמיים ובחלק מהמקרים גם בחינה של מסגרות רגולטוריות הנוגעות למחקרי SRM ו-CDR. בין הגופים הידועים בעולם העוסקים במחקר או במימון מחקר בתחום ניתן למנות אוניברסיטאות, מכוני מחקר וקרנות מחקר ציבוריות ופרטיות. לצד זאת, קיימות מספר חברות ויוזמות פרטיות העוסקות במחקר ופיתוח בתחומי הסרת פחמן, ניטור אטמוספרי, אירוסולים ומודלים אקלימיים. חשוב להדגיש כי עצם קיומם של מחקרים או פיתוחים אינו מהווה ראיה ליישום מבצעי של טכנולוגיות אלו. שאלות מרכזיות לדיון בנושא הכרות בקרה ופיקוח לטכנולוגיות הנדסת אקלים המשפיעות על איכות האוויר: 1. האם למדינת ישראל קיים מיפוי מסודר של תחומי המחקר, הפיתוח והפעילות בעלי זיקה להנדסת אקלים? 2. איזה גוף ממשלתי אחראי כיום למעקב אחר התפתחויות מקומי ובינלאומיות בתחום? 3. האם קיימים כלי ניטור ומדידה המאפשרים למדינה לזהות, לבחון ולהעריך השפעות אפשריות של טכנולוגיות אקלימיות מתקדמות? בין החומרים והמרכיבים הנדונים בעולם בתחום ניהול קרינת השמש (SRM) : • אירוסולי סולפט (Sulfate Aerosols) – תרכובות מבוססות גופרית המשמשות להחזרת קרינת שמש. • סידן פחמתי (Calcium Carbonate – CaCO₃) – חומר מינרלי מחזיר קרינה הנבחן כחלופה לאירוסולי גופרית. • סיליקה אמורפית (Amorphous Silica – SiO₂) – חלקיקי צורן הנבחנים לצורך פיזור והחזרת קרינת שמש. • אלומינה (Aluminum Oxide – Al₂O₃) – תחמוצת אלומיניום הנבחנת כחומר מחזיר קרינה. • טיטניה (Titanium Dioxide – TiO₂) – תחמוצת טיטניום בעלת תכונות אופטיות המשמשת במחקרי החזרת קרינה. • זירקוניה (Zirconium Oxide – ZrO₂) – חומר קרמי מתקדם הנבחן במודלים מחקריים. 4. האם קיימת מסגרת מקצועית להערכת סיכונים בתחומים בעלי השפעה אפשרית על בריאות הציבור, איכות האוויר, משאבי המים, המזון האדמה, החקלאות והמגוון הביולוגי? 5. האם קיימים מנגנוני דיווח ושקיפות מספקים לציבור ולכנסת? 6. האם יש חקיקה קיימת, לרבות חוק אוויר נקי, שמתכלל סמכויות מתאימות לאיסוף מידע, בקרה, ניטור ודיווח בתחומים מתפתחים? 7. האם מתאים להקים צוות בין-משרדי קבוע שירכז את תחום ההיכרות, המעקב וההיערכות בנושא הנדסת אקלים? 8. האם קיימים פערי ידע מקצועיים במשרדי הממשלה וברשויות הרלוונטיות שיש לתת עליהם מענה? האתגר המרכזי בסוגיה אינו הוכחת קיומה של פעילות כזו או אחרת, אלא הבטחת יכולתה של ישראל להבין, לנטר, להעריך ולפקח על תחום מתפתח בעל פוטנציאל השפעה רחב. ככל שמדינת ישראל מבקשת להמשיך ולהוביל בתחומי המדע, החדשנות והאקלים, נדרש כי במקביל יפותחו מנגנוני ידע, שקיפות, מדידה, פיקוח והיערכות רגולטורית שיאפשרו לממשלה, לכנסת ולציבור לקבל החלטות על בסיס מידע מקצועי, אמין ומבוסס ראיות. הוועדה יכולה למלא תפקיד מרכזי ביצירת מסגרת לאומית מאוזנת, המעודדת מחקר וחדשנות מחד גיסא, ומבטיחה אחריות ציבורית, שקיפות ופיקוח אפקטיבי מאידך גיסא. תמונת המצב בישראל: מהבדיקה עולה כי פעילות האקלים בישראל מפוזרת בין עשרות גופים וביניהם משרדי ממשלה, קרנות מחקר, מוסדות אקדמיים, חברות ממשלתיות, חברות פרטיות ושותפויות בינלאומיות. למרות ההשקעות המשמעותיות וההישגים הרבים, לא קיים כיום גוף אחד המרכז את כלל המידע, התקציבים, המחקרים והפרויקטים בתחום. מצב זה מקשה על קבלת תמונת מצב מלאה ועל פיקוח אפקטיבי של הממשלה והכנסת. בין האתגרים המרכזיים: פיצול תקציבי - תקציבי האקלים מפוזרים בין מספר רב של משרדי ממשלה, רשויות ופרויקטים. אין כיום מיפוי מרכזי ומעודכן של כלל ההוצאות, ההתחייבויות והמענקים בתחום. חוסר שקיפות למקבלי ההחלטות ולציבור. לא קיימת פלטפורמה ממשלתית אחת המציגה לציבור ולכנסת על: • כלל התקציבים • כלל המחקרים • כלל המענקים • כלל הפרויקטים • כלל שיתופי הפעולה הבינלאומיים ועוד. תחום האקלים נוגע למספר רב של משרדים וגופים, אולם אין כיום מנגנון תיאום קבוע ומקיף, נראה שחסר חוסר בתיאום בין-משרדי. לא קיים מנגנון ייעודי לבחינת כלל ההשקעות, המחקרים והפעילויות בתחומי האקלים והנדסת האקלים. פערי מידע ציבוריים -חלק ניכר מהמידע קיים במערכות שונות ואינו נגיש באופן מלא לציבור או למקבלי ההחלטות. כלי מדידה וניטור מתאימים. ישראל מפעילה מערכות ניטור אוויר, מים וסביבה מתקדמות, אך לא קיים כיום מרכז ידע לאומי המרכז את כלל נתוני הניטור, המחקר וההשפעות בתחומי האקלים והטכנולוגיות האקלימיות. הערכת תקציבי הממשלה לאקלים וטכנולוגיות אקלים לשנים 2025–2026 טבלת סיכום – היקף השקעות אקלים לאומיות: סיכום תקציב כללי: בהערכה שמרנית, היקף ההשקעות, התקציבים, המענקים והפעילויות הממשלתיות בתחומי האקלים, הסביבה, האנרגיה הירוקה, המים, התחבורה, החדשנות והמחקר האקלימי בישראל עומד על כ־10–20 מיליארד ₪ בשנה. נכון להיום, אין מנגנון ממשלתי מרכזי הממפה, מרכז ומפרסם באופן שוטף את כלל התקציבים, המחקרים, המענקים, ההתקשרויות והפעילויות בתחומי האקלים, טכנולוגיות האקלים והתחומים המשיקים, דבר המצדיק בחינה פרלמנטרית והקמת מנגנון פיקוח, שקיפות ובקרה לאומי. משרד ממשלה הוצאה שנתית מוערכת לשנים 2025 - 2026 במיל' ₪ המשרד להגנת הסביבה 900–1,300 משרד האנרגיה והתשתיות 1,500–3,000 רשות החדשנות 1,000–1,700 משרד החדשנות 250–500 משרד החקלאות 500–1,000 רשות המים 1,500–3,500 משרד התחבורה 2,000–5,500 משרד הכלכלה 300–900 משרד הבריאות 100–300 משרד הביטחון 500–2,500 סוכנות החלל הישראלית 50–180 משרד הפנים 200–600 משרד הבינוי והשיכון 500–1,200 רשות הטבע והגנים 150–350 סך ההוצאה הממשלתית המוערכת בתחומי האקלים, האנרגיה הירוקה, התחבורה הדלת פליטות, המים, המחקר והחדשנות האקלימית נאמד בכ-10–20 מיליארד ₪ בשנה. הממשלה והגופים הרלוונטיים: • המשרד להגנת הסביבה • משרד האנרגיה והתשתיות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד הבריאות • משרד החקלאות וביטחון המזון • משרד התחבורה • משרד הכלכלה • משרד הביטחון • רשות החלל גופים ציבוריים • רשות החדשנות • רשות המים • סוכנות החלל הישראלית • השירות המטאורולוגי • רשות הטבע והגנים • הקרן לשמירת הניקיון מוסדות מחקר ואקדמיה • מכון ויצמן למדע • הטכניון • אוניברסיטת תל אביב • האוניברסיטה העברית • אוניברסיטת בן-גוריון • אוניברסיטת חיפה אמנות, הסכמים וחוקים רלוונטיים אמנות והסכמים בינלאומיים • אמנת האקלים של האו"ם (UNFCCC) • הסכם פריז • פרוטוקול קיוטו • אמנת המגוון הביולוגי • אמנת המדבור • אמנת רמסר • אמנת וינה להגנת שכבת האוזון • פרוטוקול מונטריאול • תיקון קיגאלי • תוכניות Horizon Europe • מסגרות OECD בתחום האקלים והחדשנות חקיקה ישראלית • חוק אוויר נקי • חוק שמירת הניקיון • חוק התכנון והבנייה • חוק רישוי עסקים • חקיקה סביבתית משלימה • הצעות חוק אקלים המצויות בהליכי חקיקה שאלות מרכזיות לדיון • האם קיים מיפוי מלא של כלל תקציבי האקלים בישראל? • האם הממשלה והכנסת מקבלות תמונת מצב מלאה על כלל הפעילות? • האם קיימת מסגרת פיקוח מספקת? • האם קיימים פערי שקיפות לציבור? • האם יש צורך במנגנון תיאום קבוע בין משרדי הממשלה? • האם קיימת היערכות מספקת להתפתחויות בתחום הנדסת האקלים? • האם יש צורך בעדכון חוק אוויר נקי ובחקיקה משלימה? פתרונות והמלצות לחקיקה מתבקשת: תיקון חקיקה קיימת, המלצה לחוק אוויר נקי תשס"ח 2008 - להסדרת שקיפות פיקוח והסדרת שמירה והגנה על משאב האוויר מתן סמכויות לשר בנושא הנדסת אקלים. ליזום חקיקה יעודית חדשה המסדירה שקיפות פיקוח ובקרה בין משרדית גם תקציבית, גם עלות תועלת וגם מפקחת מפני טכנולוגיות העלולות להיות לא מפוכחות בכלל נושאי האקלים והנדסת האקלים בישראל. המלצות סיכום הממצאים לוועדה: 1. ישראל מובילה בתחומי האקלים והחדשנות, אך חסרה תמונת מצב לאומית מלאה מדינת ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות, החלל, הבינה המלאכותית וטכנולוגיות האקלים. עם זאת, לא קיים כיום גוף מרכזי המרכז את כלל המידע, התקציבים, המחקרים, הפרויקטים ושיתופי הפעולה בתחום, באופן המאפשר קבלת תמונת מצב לאומית מלאה. 2. היקף ההשקעות הציבוריות משמעותי, אך המידע מפוזר בין גופים רבים מדי שנה מושקעים מיליארדי שקלים בתחומי האקלים, האנרגיה, הסביבה, המים, התחבורה, החדשנות והמחקר. התקציבים מפוזרים בין משרדי ממשלה, רשויות, קרנות וגופי מחקר, ללא מנגנון מרכזי המציג תמונה כוללת של ההשקעות, היעדים והתוצאות. 3. קיימים פערי שקיפות, מדידה ופיקוח למרות קיומן של מערכות ניטור ומדידה בתחומים שונים, אין כיום מסגרת לאומית אחת המאפשרת ריכוז, ניתוח והנגשה של כלל הנתונים למקבלי ההחלטות ולציבור. מצב זה מקשה על פיקוח פרלמנטרי, בקרה ציבורית וקבלת החלטות מבוססת נתונים. 4. נדרש חיזוק מנגנוני התיאום, השקיפות והפיקוח הלאומיים על מנת לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחומי האקלים והחדשנות, מומלץ לקדם מנגנון לאומי לריכוז מידע, מיפוי תקציבים, תיאום בין-משרדי, שקיפות ציבורית, פיקוח מקצועי ודיווח שוטף לכנסת. מהלך זה יחזק את אמון הציבור, יסייע בקבלת החלטות מושכלת ויבטיח ניהול יעיל ואחראי של משאבי המדינה. 5. ההתפתחויות בתחום הנדסת האקלים מחייבות היערכות מוקדמת בעולם מתפתחים תחומי מחקר חדשים ובהם הסרת פחמן מהאטמוספרה, ניהול קרינת השמש, ניטור אטמוספרי מתקדם וטכנולוגיות אקלים נוספות. גם כאשר מדובר בתחומים מחקריים, קיימת חשיבות להיכרות מקצועית, למעקב ולהיערכות רגולטורית מוקדמת מצד המדינה. עקרונות לדיון בנושא - שקיפות, היכרות, פיקוח והסדרת תחומי הנדסת האקלים בישראל: 1. היכרות ומיפוי לאומי - מומלץ לקיים מיפוי ממשלתי מרוכז של כלל הפעילויות, המחקרים, התקציבים, שיתופי הפעולה והגופים העוסקים בתחומי האקלים, טכנולוגיות האקלים והנדסת האקלים, לצורך יצירת תמונת מצב לאומית עדכנית ומבוססת נתונים. 2. ריכוז מידע ושקיפות ציבורית - מומלץ להקים מנגנון מרכזי שיאפשר ריכוז והנגשת מידע לממשלה, לכנסת ולציבור, לרבות מחקרים, תקציבים, מענקים, פרויקטים, שיתופי פעולה בינלאומיים ופעילויות ממשלתיות רלוונטיות. 3. חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי - מומלץ לקבוע מנגנון דיווח תקופתי לוועדת הפנים והגנת הסביבה שיציג את היקף הפעילות, התקציבים, ההתקדמות המקצועית וההתפתחויות בתחום בישראל ובעולם. 4. מנגנון תיאום בין-משרדי - מומלץ לבחון הקמת מסגרת תיאום קבועה בין משרדי הממשלה והגופים המקצועיים הרלוונטיים, לצורך שיתוף מידע, מניעת כפילויות וגיבוש מדיניות אחידה. 5. פיתוח יכולות ניטור ומדידה - מומלץ לקדם בחינה של כלי מדידה, ניטור ובקרה מתקדמים שיאפשרו הערכת פעילות בשטח, מעקב אחר מגמות סביבתיות ותמיכה בקבלת החלטות מבוססת נתונים. 6. הערכת סיכונים מקצועית - מומלץ להקים מנגנון מקצועי קבוע לבחינת התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות, הערכת סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ומעקב אחר מגמות רגולטוריות בינלאומיות בדומה לחוקים והסדרים המקדמים בארה''ב. 7. הסדרה רגולטורית מותאמת - מומלץ לבחון את התאמת החקיקה והרגולציה הקיימות להתפתחויות בתחומי האקלים והנדסת האקלים, לרבות סמכויות דיווח, איסוף מידע, שקיפות ופיקוח. 8. חיזוק סמכויות הפיקוח והבקרה - מומלץ לבחון מתן סמכויות ברורות לגורמים המוסמכים לצורך קבלת מידע, ביצוע ביקורות, איסוף נתונים ובחינת עמידה בדרישות רגולטוריות ככל שייקבעו. 9. קידום מחקר וחדשנות לצד אחריות ציבורית מומלץ להמשיך ולעודד מחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי האקלים והטכנולוגיה, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, אחריות ציבורית, ניהול סיכונים ופיקוח מקצועי. 10. גיבוש מסגרת לאומית ארוכת טווח מומלץ לגבש מדיניות לאומית שתבטיח כי ישראל תמשיך להוביל בתחומי האקלים, החדשנות והמחקר, תוך קיומם של מנגנוני ממשל תקין, פיקוח, בקרה ושקיפות התואמים את חשיבות התחום ואת היקף ההשקעות הציבוריות בו. סיכום ישראל היא מעצמת חדשנות אקלימית עולמית. הישגיה בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות, החלל והטכנולוגיה מציבים אותה בחזית המדע והפיתוח. לצד המשך קידום המחקר, היזמות וההשקעות, ראוי לקדם מנגנוני שקיפות, פיקוח ובקרה שיבטיחו ניהול מיטבי של משאבי הציבור, קבלת החלטות מבוססת נתונים, חיזוק אמון הציבור ושמירה על האינטרס הלאומי. הוועדה יכולה למלא תפקיד מרכזי בגיבוש מסגרת ממלכתית שתאפשר לישראל להמשיך להוביל בעולם האקלים והחדשנות, תוך חיזוק האחריות הציבורית והפיקוח הדמוקרטי. נערך ונעשה על ידי צוותי 'ישראל עצמאית' (ע''ר) בברכה, וכבוד רב, יהונתן חיים שגב – יו"ר 'ישראל עצמאית'. נייד: 054-782-7021 מייל: [email protected] משרד / גוף הערכת הוצאה שנתית 2025 (מיליוני ₪) הערכת הוצאה שנתית 2026 (מיליוני ₪) תחומי פעילות מרכזיים המשרד להגנת הסביבה 900–1,200 950–1,300 תוכנית אקלים לאומית, הפחתת פליטות, ניטור סביבתי, איכות אוויר, פסולת וכלכלה מעגלית משרד האנרגיה והתשתיות 1,500–2,500 1,800–3,000 אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה, מימן, רשת חשמל חכמה, התייעלות אנרגטית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 250–450 300–500 מחקר ופיתוח בתחומי אקלים, סביבה וטכנולוגיות מתקדמות רשות החדשנות 1,000–1,500 1,200–1,700 השקעות בחברות אקלים, אנרגיה, מים, חקלאות, פודטק וטכנולוגיות סביבתיות משרד החקלאות וביטחון המזון 500–900 600–1,000 חקלאות אקלימית, חיסכון במים, גידולים עמידים לשינויי אקלים רשות המים 1,500–3,000 1,500–3,500 התפלה, מחזור מים, תשתיות מים, ביטחון מים וניהול משק המים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2,000–5,000 2,500–5,500 תחבורה ציבורית, אוטובוסים חשמליים, תשתיות טעינה והפחתת פליטות משרד הכלכלה והתעשייה 300–800 400–900 תעשייה ירוקה, התייעלות אנרגטית, חדשנות תעשייתית משרד הבריאות 100–250 120–300 בריאות סביבתית, היערכות לאירועי אקלים, מחקרים סביבתיים משרד הביטחון 500–2,000 500–2,500 אנרגיה ותשתיות ביטחוניות, מחקר טכנולוגי, חוסן סביבתי סוכנות החלל הישראלית 50–150 60–180 ניטור אקלימי, לוויינות, חישה מרחוק ומעקב סביבתי משרד הפנים 200–500 250–600 היערכות רשויות מקומיות לשינויי אקלים ופיתוח חוסן עירוני משרד הבינוי והשיכון 500–1,000 600–1,200 בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית ותשתיות בנות-קיימא משרד החינוך 50–150 50–150 חינוך סביבתי, תוכניות אקלים והסברה רשות הטבע והגנים 150–300 150–350 שיקום מערכות אקולוגיות, שמירת טבע וקליטת פחמן טבעית הקרן לשמירת הניקיון וקרנות סביבתיות 500–900 500–900 מיחזור, פסולת, תשתיות סביבתיות ופרויקטים סביבתיים תחום היקף השקעה שנתי מוערך אקלים וסביבה 5–8 מיליארד ₪ טכנולוגיות אקלים(Climate-Tech) 2–4 מיליארד ₪ אנרגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת 3–6 מיליארד ₪ תחבורה דלת פליטות 2–5 מיליארד ₪ מים וחקלאות אקלימית 2–4 מיליארד ₪ מחקר ופיתוח אקלימי 1–2 מיליארד ₪ ניטור סביבתי, חלל וחישה מרחוק 100–300 מיליון ₪ תחומים בעלי זיקה להנדסת אקלים ומחקר אטמוספרי 50–300 מיליון ₪