חומר רקע - גורמים חיצוניים
לכבוד ועדת החינוך,התרבותוהספורט של הכנסת באמצעותגב' אתי דנן מנהלת הוועדה
תאריך:
28
ביוני 2026
מאת :
ד"ר אסף זלצר, ראש תכנית
אוצרות
מורשת,המחלקהללימודיישראל, אוניברסיטת חיפה
הנדון:
ניירעמדהמקצועי–
הצעתחוקהנצחתלאירועי השבעהבאוקטובר–
שמיני עצרת,התשפ"ו–
2025
לקראתהכנהלקריאה שנייהושלישית)
אני חבר סגל במחלקה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה ועומד בראש תכנית אוצרות מורשת. התכנית
היא לתואר שני והיא עוסקת בהכשרה אנשי סגל למוזיאונים
, אתרי הנצחה, א
תרי מורשת ובמחקר. אחד
מתחומי המחקר שלי הם היצירה, הפיתוח וההפעלה של האתרים. בפועל אני גם שותף למספר וועדות
המלוות פעולות הקמה והפעלה של אתרים. כך למשל, צפיתי כמשקיף בוועדת ההיגוי למוזיאון הכנסת
הישנה; השתתפתי בוועדה האקדמית והמקצועית של מיזם מוזיאוני המייסדים שביצעה המועצה לשימור
אתרים עבור משרד התרבות. היום, בין היתר, אני שותף לוועדה לקביעת תוכן התצוגה בהיכל חללי פעולות
האיבה בהרהרצל.
עלרקעכלזהחשובלילצייןבפניכםבפתחהדבריםשאניכאזרח,כחוקרוכאישמקצועמאדתומךבאתרים
ממלכתיים, שהמדינה מתקצבת ושהם אמורים לשרת ולהיות רלוונטיים לכל האזרחים והאורחים של
המדינה. בנוסף ראוי לברך על החלטת
כם
להתייחס לחללים, האזרחים, לחטופים וחללי צה"ל וכוחות
הביטחון
ואזרחים זרים שאינם אזרחים ישראל (היו כאלה מ כ 15
מדינות זרות כ 80
שנחטפו או נירצחו ב
7.10.2023
)
ביחד בצורה שווה. זה תקדים מבורך.
ברשותכם אני רוצה להתייחסלכמה סוגיות הנדונות בוועדה:
-
הגדרת האתר המתוכנן:
על פי הצעת החוק המתגבשת הרשות שתוקם תפעל להקים "אתר הנצחה
וזיכרון לאומי". סוג כזה של אתר אינו מוכר בנוף הישראלי ואינו מוכר
בספר החוקים. העדפת הביטוי
לאומי" על פני הביטוי "ממלכתי""
והקביעה כי ניתן לקבוע מהו "זיכרון לאומי" תייצר בפועל קושי
גדול
להגדיר
אתהתכניםלהצגהבאתר.לעומתזאתהבחירהבביטויממלכתיתכווןאתהיצירהלאיתור
והגדרה של המכנה המשותף הרחב והרלוונטי ביותר. בחינת חוקים נוספים שעניינם זיכרון והנצחה -
"חוק זכרון השואה –
יד ושם, תשי"ג 1953
;"
"חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים
ואתרי הנצחה תשנ"ח –
1998
;"
" חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים
ואיחודה, בגבעת התחמושת, תשע"ז –
2017
"
– מגלה כי המחוקק לא התיימר לקבוע שהזיכרון
הוא
אחד ולאומי ומאפשר לעוסקים במלאכה להתאים את התכנים ואת הפעולות לצרכי רעיון אחד –
ממלכתיות.
-
הצעה כי הרשות תהייה אחראית על הקמת אתרי הנצחה וזיכרון נוספים
אתרי משנה)(
טומנת בחובה
אתגרים רבים. האחריות של התאגיד על הקמה ותפעול של אתרים נוספים ללא בעלות על הקרקע
באתרים אלו תקשה על ביצוע האחריות בפועל ותיצור כל העת מתחים עם הרשות
שבעלת הקרקע.
המחוקקכברהיהערלענייןהבעלותוהסמכותובחוק "
גניםלאומיים,שמורותטבע, אתריםלאומיים
ואתריהנצחהתשנ"ח–
1998
"
נקבעובדיוקהסמכויותלהכרזהעלאתרלאומי(במקרהשכאן–
הכרזה
על אתר הנצחה וזיכרון לאומי) והאפשרויות הקיימות בידי השר הממונה על החוק להפעלת האתר
ושמירה על ייעודו. ללא הגדרה מסודרת בחוק המתגבש למי תהייה האחריות על הגדרת אתרי המשנה
ובידי מי ניתן יהיה להטיל את הטיפול בהם יתקשה התאגיד לתפעל את אתרי המשנה. מעבר לעניין
1
הניהולי פיזור העיסוק בהנצחה ובזיכרון על פני מרחב גדול ובמספר אתרים יפגע ביכולת של האתר
המרכזי להיות מוקד משמעותי וממלכתי. יש מקום לקיומם של אתרי הנצחה וזיכרון נוספים ואלו
צריכים להיות מופעלים על ידי גורמים שונים. הממלכה צריכה לרכז את תשומת הלב שלה במקום
אחד,
ולא לפזר את תקציב התאגיד לאתרים נוספים –
דבר שיצור בעייה תקציבית ותפעולית, ותחרות
בין אתרי הנצחה ברמה הלאומית.
זאת ועוד
האתר על של
ל מתקני
ו כפי שמוגדרים בחוק המתגבש
(אנדרטה; מוזיאון; ארכיון ואוסף; מכון מחקר ומתקני חינוך)
במקום
אחד יעניקו לו מעמד ועוצמה
בעיצובהזיכרוןהממלכתי.
-
מוזיאון:ישהכרחלהכפיףאתפעילותהמוזיאוןשיוקם עלידיהתאגידבאתרההנצחהוהזיכרוןלחוק
המוזיאו
נים
. חוק המוזיאו
נים
והתקנות שנלוו עליו מהווה מסד מקצועי לפיתוחם ופועלם של
המוזיאונים בישראל וזאת בנוסף לעובדה
ניתן לקבוע באמצעותו מי יהיה זכאי לתמיכת המדינה.
ההגדרה "מוזיאון מוכר" שתוענק למוזיאון שיוקם באתר ההנצחה והזיכרון
תחייב להעמיד אותו
בסטנדרטים גבוהים ותקל על הפיקוח על אופן תפקודו וביצועי
ו.
לנוכח התקצוב המוצע לתאגיד בכלל
והמוזיאוןבפרטאפשרלפטוראתהתקצובשלהמוזיאון
המתוכנןמהתקצובהמוכרבחוקהמוזיאונים
אבללא מומלץ לאלקבוע לו מסגרת מקצועית לעבודה וזו כאמור מוגדרת בחוק ובתקנות.,
-
לנוכח כוונת המחוקק להקים במסגרת אתר
ההנצחה ו
הזיכרון ארכיון עצמאי וייעודי לאירועים ראוי
לציין כי המחוקק כבר הבחין בין פריטים שיש לשמור בחסות ארכיון (חוק הארכיונים) לבין פריטים –
אוסףבעליערךתרבותי' שישלשמורבמסגרתמוזיאון.'
האבחנותשהגדיר
המחוקקנועדולהבטיחאת
הטיפולהמקצועיבפריטים השונים–
מסמכיםלעומתחפצים;אתאופןהשמירהוהנגשהשלהם;אופן
ההשאלה שלהם ועוד. לכן מומלץ גם במקרה של החוק המתגבש להכפיף את הטיפול במגוון הפרטים
הרלוונטיים לשימור הזיכרון וההנצחה –
חפצים לעומת מסמכים -
למסגרות החוק הקיימות ובכך
למקצע ולייעל את הטיפול.
יש צורך לשמור שהארכיון וניהול האוסף יהיו
עצמאיים אבל יקבלו סעד
מקצועי מהרשויות הרלוונטיותעל פי החוק.
לסיכום –
לנוכח חשיבותו של החוק המתגבש וייחודו ובהמשך להשתתפותי בישיבת הוועדה בחרתי להניח
בפניכם ניירעמדה זה על מנתלסייע בידיכם בניסוחהחוק.
בכבוד רב
ד"ר אסף זלצר
המחלקהללימודיישראל, אוניברסיטת חיפה.
2