חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיוםשני, ה' בניסן
תשפ"ו,23.3.2026
בנושא:,
האסדרהשל צוותי החירוםהיישוביים לפני מלחמתחרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח
מיוחד 2025
חה"כאלוןשוסטר-יו
"רהוועדהלענייניביקורתהמדינה-
כפישאנונוכחיםלגלותמאזאוקטובר23
,
חוסנהשל
האוכלוסייה האזרחית הוא מרכיב חיוני לשרידותה ולהתמודדותה של החברה וליכולתו של הצבא לנהל מערכה
ארוכהובתקווהמוצלחת.באירועיאוקטובר23
התבררהחשיבותםהמכרעתשלצוותיהצח"יאשרנתנומענהמידי
בתנאים קשים ביותר לתושבים. הסיוע ניתן תחת אש תוך שמירה על
קשר עם התושבים, מעורבות בפינוי ומתן
מענה לצרכיהקהילות המפונות באמצעות תיווך מול גורמים ממשלתייםוציבוריים.
אין חובה חוקית להקמת צח"י, ולא נמצא גורם מאסדר לתחום זה. הצוותים מוקמים על פי רצון ויוזמה של
המועצה האזורית או היישובים בסיוע משרד הרווחה
וב
דרכים
אחרות. למרות תפקידם המרכזי של הצוותים
כמקורמתאם שממנו ואילו זורמת אינפורמציה חיונית לתושבים, הצוותים ציינו כי לאהונחו עלידיפיקוד העורף
לגבי תפקידיהם בפינוי אוכלוסיה. התמיכה הכלכלית לצוותים הנה מזערית ומוקצה על ידי משרד הרווחה באופן
שווהלכלהיישוביםבארץ,ללאקשרלרמתהסיכוןבההםנתונים.התקציבאינומספקלאלמצבמלחמתימתמשך,
לאלפעילות שוטפת הכוללת היערכותומוכנותואינו מאפשר תגמול אישי שלהחברים בצוותים.
מבקרהמדינהממליץבסיכוםפרקזהכיכ
להגורמיםהמעורביםבפינוידחקצה"לבאמצעותפיקודהעורף,משרד
הביטחוןבאמצעותרח"
ל משרדהרווחה,,
משרדהפניםוהמועצותהאזוריות, יבחנואתשילובהצח"יכגורםרשמי
שתפקידיו בשגרה ובחירום מוגדרים, יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהיה בהלימה להיקף הפעילות ויסדירו
אתסוגייתגיוסהצוותיםבשעתחירום.מומלץכיכללהגורמיםהללויקבעונוהלהכשרותנדרשותויבחנואתהדרך
לתגמל את חברי הצוותים בין אם ישירות ובין אם באמצעות המועצות המקומיות. לאחרונה, שמענו מראש רח"ל
שהוא מתכוון לקחת חלק משמעותי במאמצי ההכשרה של צוותי הצח"י, שילובם במסגרות, תקצובם וגיוס של
מפקדים במצב חירום ואנו מברכיםעל כך.
משרד מבקר המדינה -
בני גולדמן - סמנכ"ל ומנהל החטיבה -
הדוח הזה לא תוכנן מראש, אלא התגבש תוך כדי
עבודה על דוח רחב על פעילות הפיקוח ביישובים ברחבי הארץ, ובמהלך ביקורים ואירועים בשטח. במפגשים עם
יושבי ראש הצח״י ה
בנו עד כמה התפקיד שלהם משמעותי,
במיוחד באירועי השבעה באוקטובר, שבהם היה קשה
ליישובים לתפקד בלעדיהם.
לצד התרומההגדולה שלהם, נחשפנו גם למגבלות באמצעים שניתנולהם. לכן הוחלט
להקדיש לנושא דוח מיוחד עם המלצות לשינוי יסודי. בסופו של דבר, בזמן חירום,
התושבים פונים למי שנמצא
בשטח
וזה הצח״י.
מוטי אטל - מנהל ביקורת -
מטרת הביקורת:
בדיקת
תפקידם של צוותי הצח"י בפינוי דחק של יישובים, סמכות
ההקמה, השימורוהמוכנות של צוותיהצח"י והאחריות על צוותי הצח"י.
הגופיםהמבוקרים העיקריים:
משרדהרוו
חה והביטחון החברתו
מועצה אזורית שערהנגב.
תקופת הביקורת: אוקטובר 2023
-
יולי 2024
נתוני מפתח: 37%
מהיישובים דיווחו בשאלון רמת מוכנות שביצע משרד הרווחה כי צוות הצח"י ביישובם לא
השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית, מל"ח או גורמים אחרים.
24%
מהממועצות האזוריות לא התקשרו בשנת 2024
עם משרד הרווחה בהסכם שיאפשר קבלת תקציב לשימור
צוותי הצח"י (13
מתוך54
מועצות אזוריות.)
8,250
₪
בלבד תקציב משרד הרווחה לשימור מוכנות צוותי הצח"י לכל יישוב בשנת 2023
. סך התקציב עבור
השימור בכלהמועצות האזוריות באותה שנה היה 5
מיליון .₪
ליקויים והמלצות:
היעדראסדרהשל פעילות הצח"י ומעמדחבריו :
עלפיחוק איןחובהלהקים צח"י,וממילא לא נקבע גורם מאסדרלתחום זה.
משרד הביטחון לרבות רח"ל, משרד הרווחה ומשרד הפנים -
לא הסדירו בחוק את מעמד חברי הצח"י ואת
זכויותיהם.
•
מומלץ כי כלל הגורמים האחראים לפינוי דחק -
צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד
הרווחה, משרד הפנים, והמועצות האזוריות -
יבחנו את שילוב הצח"י כגורם רשמי שתפקידיו בשגרה
ובחירום מוגדרים.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
תגמול צח"י בחירום :
נמצא כי בעוד חברי כיתות הכוננות מגויסים בעת חירום לשירות מילואים ומתוגמלים על פעילותם כחלק ממערך
המילואים, כפי שאכן נעשה באירועי שבעה באוקטובר, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול
לצוותיהצח"יעבורפעילותם.
•
מומלץ שמשרד הרווחה ומשרד הפנים ייבחנו את הדרך לתגמול צוותי הצח"י על הפעולות שהם
עושים
בהתנדבות בפרט בעת חירום מתמשך, בין ישירות ובין באמצעות המועצות האזוריות ויוציאו הנחיות
מסודרות בנושא לרשויות המקומיות.
תפקידי צח"י בעת פינוי דחק :
עלה כי למרות תפקידו המרכזי של הצח"י כמוקד מתאם, שממנו ואליו זורמים מידע והנחיות בשעת חירום, כפי
שגם עלה בפועל בפינוי היישובים מעוטף עזה בשבעה באוקטובר כי הם לא הונחו ע"י פקע"ר לגבי תפקידיהם בעת
פינוי דחק.
כמו כן נמצא כי ההנחיות בתיקהצח"י שפרסם משרד הרווחה אינן מתייחסותלמקרים שבהם נדרש להפעילפינוי
דחק, אלא רק למקרים שבהם מתבצעתהתפנות מאורגנת.
•
מומלץ, נוכח תפקידו המרכזי של הצח"י בפינוי הדחק עם פרוץ חרבות ברזל, שהגורמים הרלוונטיים
במערכת הביטחון ובכלל זה פקע"ר ורח"ל יגבשו עם משרד הרווחה הנחיות שיבהירו לצוותי הצח"י את
תפקידם והפעולותאשר הם נדרשים בעת פינוי דחק.
תקצוב משרד הרווחהלהקמהשל צח"י :
משרד הרווחה מתקצב את הקמת הצח"י בסכום חד פעמי של 20,200
ש"ח בלבד ליישוב. כמו כן, לפי נתוני משרד
הרווחה מאוגוסט 2023, ב-
9%
מהיישובים (72
מתוך 821
יישובים), שמשתייכים למועצות האזוריות שחתמו על
הסכמיםלשימור צח"י, לא קיימים צוותי צח"י.
•
מומלץ כי כלל הגורמים האחראים והמעורבים בפינוי דחק -
צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות
רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהלום את
היקף פעולותיהם של צוותי הצח"י, תעודד את היישובים להקימם ותגביר את המוכנות של צוותי צח"י
בעיקר ביישובים ברמת סיכון
גבוהה
המידע הנמצא בידימשרד הרווחה על מוכנות צח"י :
למשרדהרווחהישמידעחלקיבלבדעלרמתהמוכנותשלצוותיהצח"יביישובים.ב-4
מתוך36
המועצותהאזוריות
(
11%
) שום יישוב לא השיב על שאלון שנתי שמפיץ משרד הרווחה להערכה של מוכנות צח"י; זאת ועוד, בתשע
מועצות אז
וריות ענו פחות מ-
50%
מהיישובים שבתחומיהן. 34%
מתוך 450
היישובים שענו על השאלון סוברים
שרמתהמוכנות שלהם בכל הנוגעלתרגול אירועי משבר אוחירום טעונה שיפור.
•
מומלץ כי צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות
האזוריותייקבעואת
ההכשרותהנדרשותכדילהבטיחאתמוכנותצוותיהצח"י,בייחודלצורךפינוידחק,
וכי הם יתורגלו לשם כך.
בשבעה באוקטוברהתבררה חשיבותם של צוותי הצח"י במתן מענה ראשוניומיידי בעתחירום ובכלל זאת בגיבוש
תמונת מצב, בשמירת קשר עםהתושבים תחת אשובמעורבות בפינויהדחק שבוצע.
מומלץכימשרדהביטחוןבאמצעותרח"ל,צה"ל(פקע"ר),משרדהרווחה,משרדהפניםוהמועצותהאזוריות,יפעלו
ליישום ההמלצות בדוח זה כדילמצות אתהפוטנציאל של צוותיהצח"י בשעת חירום.
משרד הרווחה והביטחון החברתי-
לימור מוסייל- מנהלת השירותלעבודה קהילתית-
תוכנית צח"יהיא תוכנית
דגל של משרד הרווחה, המבוססתעל התארגנות קהילתית שלתושבים שפועלים בהתנדבות למעןהקהילה שלהם.
במסגרת תפקידי כמנהלת השירות לעבודה קהילתית אני אחראית על חיזוק החוסן הקהילתי ועל סיוע לקהילות
להתארגןולבנותמערכותתמיכהומשמעות.התקציבשמשרדהרווחהמעניקלתוכניתהואמתמשךוניתןמדישנה
למועצות אזוריות שבוחרות להתקשר איתנו. כיום פועלות 47
מועצות אזוריות, עם תקציב של כ-8
מיליון שקלים
מצד המשרד שהם כ-
75%
מהתקציב הכולל, בעוד המועצות משתתפות ב-
25%
נוספים ואחראיות על הפעלת
הצוותים. במסגרת התק
ציב ממומן עובד קהילתי, רכז או רכזת צח"י
שתפקידם להכשיר, לגייס וללוות את
הצוותים. מדובר בפעילים קהילתיים הפועלים בהתנדבות מלאה, 24/7
, והמחויבות שלהם בלטה במיוחד בתקופת
הקורונה,במלחמת"חרבותברזל"ובמשבריםנוספים.משרדהרווחהמממןהכשרות,תרגוליםוימיהוק
רהוהפגה,
אך סוגיית ההצטיידות שהיא צורך מרכזי מהשטח עדיין אינה מקבלת מענה מספק. פנינו למשרד הביטחון ונענינו
כי מימון ניתן בעיקר ליישו
בי קו התפר וגם שם לא באופן מלא
. בנוסף, אין כיום הכרה בפעילות צוותי הצח"י
במסגרתימימילואיםבניגודלכיתותכוננות
דברשיוצרתחושתאפליהלמרותהפעילותהמשותפתבאירועיחירום.
בעקבותהדוחהובלנותהליךלעדכוןתפיסתההפעלהשלהצח"ייחדעםשותפיםממשרדיהממשלה,וגיבשנותורה
מעודכנת שהופצה לשטח. במהלך המלחמה הורחב המודל גם למרחב העירוני והוקמו צוותי צח"ש ב-
107
רשויות
עירוניות,עם כוונה
להמשיך לפריסה ארצית.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
משרד הביטחון - אורנה ליכטמן - רח"ט לפרויקטים ב
אגף להתיישבות במשהב"ט -
בשיתוף פעולה עם משרד
הרווחה, האגף מתקצב ומספק ציוד ל
צוותי הצח"י ביישובים שבאחריותנו. איננו אמונים על כלל היישובים, שכן
יישובים שבאחריות המשרד לביטחון לאומי אינם
בתחום שלנו, אך פועלים לאורך כלל גבולות המדינה כולל גבול
לבנון,סוריה,ירדן,מצריםורצועתעזה.עודלפניה-7
באוקטוברסיפקנומרכיביביטחוןוציוד,וכיוםנותניםמענה
גםלצח"שיםברשויותעירוניותכמוקרייתשמונה,שדרותונהריה.עובדים מולהקב"טיםשמעבירים אתהצרכים
מהשטח,ובסךהכולאנומספקיםמענהללמעלהמ-
360
יישובים.
רשימתהציודנקבעהבעבריחדעםמשרדהרווחה
והורחבהעםהשנים,כיוםכוללתאמצעיקשר,ציודמיגוןוציודתפעולי.לאחרה-7
באוקטוברזיהינומצביםשבהם
יו"ר הצח"י אינו יכוללהגיע לחמ"ל, ולכן פיתחנו"מזוודתחירום" ניידת שמאפשרת ניהול אירוע מכל מקום. מאז
תחילת המלחמה הושקעו כ-
30
מיליון שקלים בשיקום והקמה של חמ"לים ובציוד, ואנו ממשיכים להשקיע,
במיוחדביישוביהצפון.החמ"ליםמחובריםלמערכותתקשובושליטהומאפשריםניהולמלאשלהאירועמולגורמי
הביטחון והתושבים. בתחילה החמ"ל נועד לשרת את צוות הצח"י בלבד, אך כיום הוא פועל כמענה משולב לצח"י
ולכיתתהכוננות, מתוך תפיסה של מענה יישובימתכלל.
רשות החירום הלאומית -
רח"ל -
שמואל קלמי - סגן לתיאום פעילות מל״ח בפקע״ר - אנחנו רואים בצח"י גוף
חשוב מאוד לא רק בהיבטים הקהילתיים שמוביל משרד הרווחה, אלא גם כגוף בעל משמעות אופרטיבית
וביטחונית, במיוחד ביישובים סמוכי גדר אך לא רק בהם. משרד הביטחון נותן לכך מענה כחלק בלתי נפרד
מהמערך, ואנו עובדים באופן שוטף וצמוד עם צוותי הצח"י, בעיקר ביישובי הצפון, שם הם מהווים עבורנו מקור
ידעמרכזיל
הבנתהצרכיםבשטח.צוותיהצח"ימסייעיםלנולבחוןאתמצבהייש
ובדרךחייהיומיוםשלהתושבים,
האם קיימת רציפות תפקודית, זמינות שירותי בריאות, אספקה למכולת והגעת דואר –
מרכיבים חיוניים לחוסן
היישובי, במיוחד כאשר אין כוונה לפנות את התושבים וקיימת מחויבות להבטיח
המשך חיים תקינים במרחב.
הצח"י אינו עוסק רק בהיבטים יומיומיים, אלא גם בביטחון, בניהול חירום וברציפות תפקודית. אנו סבורים שיש
צורך בעבודת מטה בין-
משרדית רחבה שתכלול את משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, משרד
הרווחה,
נגב וגליל, המועצות האזוריות וגופים נוספים, כאשר פיקוד העורף צריך להיות חלק מרכזי הן בהכשרות
והןבתרגולים.
ראשרח"ל החדש,שנכנסלתפקידולפני כשישהשבועות,הנחהלקדםעבודתמטה סדורהשתתרגם
את מסקנות הדוח לתהליכים מעשיים. אנו רואים ברח"ל גורם מתכלל ברמה הלאומית שיוביל הסדרה כוללת של
התפיסה,הארגון,ההכשרהוהתרגול,ובמקבילממשיכיםלפעולבשוטףתוךכדילחימהעדשנוכללהעמיקבעבודת
המטה באופן יסודי.
צה"ל -
רס"ן מאיה שגיא - ממונה על מענה לגופי ביקורת חיצוניים -
צה"ל רואה בצח"י גורם חשוב, אך מדגיש
שהאחריות להפעלתו והנחייתו היא של הרשויות המקומיות, ולא של צה"ל.
המעורבות של צה"ל מול הצח"י
מתמקדת בעיקר בפינוי דחק, כאשר הביצוע בפועל נעשה על ידי היישובים, ופיקוד העורף משמש כגורם מסייע.
התרגוליםמתקיימיםדרךהפיקודיםהמרחביים,אךשילובצוותיהצח"יבהםתלויברשויותהמקומיות,
צה"ללא
יכוללשלבםבאופןעצמאי.
צה"לנכוןלקחתחלקבעבודתמטהמשותפתבנושא,ומעביראתהסוגיותשעלולבדיקה
מול פיקוד העורף.
משטרת ישראל -
רפ"ק אביחי ג'רבי - קמב"מ יישובים -
צוותי הצח"י פועלים בשילוב מלא עם משקי הביטחון
וכיתותהכוננותביישובים,כחלקמתפיסהמשולבתביישוב.
הצח"ימשולבבתיקיהיישוב,בתרגיליםובהיערכויות,
והשילוביות בשטח נחשבת טובה מאוד ללא פערים מהותיים. עם זאת, כמו כיתות הכוננות, גם פעילי הצח"י אינם
מקבלים תגמול או ימי מילואים,
סוגיה רחבה שדורשת טיפול.
בנושא ההצטיידות -
מג"ב אינו אחראי על ציוד
לצח"י, אלא רק על כיתות הכוננותומרכיביהביטחון,ולכן קייםפער בתחוםזה.
המשרד לביטחון לאומי -
רפ"ק אורן נחמיה - מנהל תחום שירות לאומי אזרחי - יש לקיים שולחן עגול והמשרד
לביטחון לאומי רוצים להיות חלק מהשולחן הזה. יש לנו יכולת להביא את הממד האזרחי של הצח״י: מנהלי
יישוביםש
פועליםברחביהארץבתחוםהביטחוןהקהילתי,ויכולתלתרוםבהיבטיחוסן,מוגנותועבודהקהילתית.
זהכוללמענהלילדים,לנוערולמבוגריםבתוךהקהילה,לצדפעולותנוספותשמחזקותאתהמרחבהאזרחי.
אנחנו
רואים כאן הזדמנות אמיתית לשיתוף פעולה בין-משרדי, ורוצים להי
ות שותפי
ם לפיתוח ולחיזוק הצח״י ולא רק
בחירום, אלאגם בשגרהובהיבטי חוסןקהילתי.
משרד הפנים -
וחיד חשאן - מנהל תחום חירו
ם וביטחון -
התפקיד שלנו במשרד הפנים הוא לתמוך ברשויות
המקומיות ולאפשר להן להיערך נכון לחירום באמצעות סיוע תקציבי.
מדי שנה מפרסמים "קול קורא" לכלל
הרשויות בארץ, ובמסגרתו הרשויות מקבלות התחייבות תקציבית לרכישת ציוד חירום
ה
כולל מגוון רחב של
אמצעים החלממכשיריקשר,דרךגנרטורים,ציודלחמ"ליםרשותייםועד ציודלמתנדבים.הרשותהמקומיתהיא
זו שמחליטה כיצד להקצות את הציוד הזה בפועל בין אם לצוותי הצח"י, לכיתות כוננות או לגורמים נוספים
שפועלים בתחוםהחירום.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
מרכז השלטון האזורי -
אלון ביטון -
ראש תחום
ביטחון –
בישראל יש מעל אלף יישובים במרחבהכפרי, שפועלים
תחתכ-
54
מועצותאזוריות.בסופושלדבר,מישאחראיומקבלאתההחלטותזהראשהמועצה.המועצההאזורית
היא ישות שלטונית רשמית, והיא אחראית על היישובים,
מושבים וקיבוצים.
במצבי חירום, מרכז ההפעלה של
המועצה הוא הגו
ף המרכזי. שם יושבים כלל הגורמים
של פיקוד העורף, משטרה, גורמי החירום ומשם מתקבלות
ההחלטות, מתבצע התעדוף ומנוהל האירוע. אי אפשר להתייחס ליישוב כגוף עצמאי שמנותק מהמועצה, במיוחד
בחירום.
יחד עם זאת, צריך להכיר במציאות: במצבי חירום, כמו שראינו בשבעה באוקטובר, יכולים להיות
ניתוקים.במצביםכאלה,צוותהצח"ייחדעםכיתתהכוננותחייביםלדעתלפעולולקבלהחלטותגםבאופןעצמאי.
בנוסף, חשוב ל
הבין שי
ש הבדל מהותי בין סוגי היישובים,
בין יישובי קו עימות לבין יישובים במרכז הארץ.
ההבדלים באים לידי ביטוי במבנה, בצרכים, בציוד ובאופן ההפעלה. אבל לצד כל זה, צריך להיות עיקרון ברור:
הצירהמרכזי של ניהול החירום, גם בשגרה וגם בחירום, צריךלעבור דרךמרכז ההפעלה של המועצההאזורית.
מועצהאזוריתחוףאשקלון-
אמנוןזיו-מנהלאגףביטחון-
בליצוותיצח"יביישובים,איןלנוכרשותיכולתלהבין
מהקורהבשטח.הצח"יהואהעינייםוהאוזנייםשלנו,ולעיתי
םגםהכתובתהראשונהשלהתושביםשפוניםליו"ר
הצח"י לפני שפונים למשטרה או
לכל גורם אחר.
אנחנו כבר שנים בתוך רצף של אירועי חירום, וזה רק מדגיש עד
כמה הצח"י הוא קריטי לחוסן היישובי ולניהול המצב בשטח.
כשהתחלתי בתפקיד, לא היה גורם מתכלל ברור
ברמה הארצית, וזה יצר פער משמעותי בין המועצות לבין משרדי הממשלה. לכן יש חשיבות גדולה לגורם מתכלל
כמו רח"ל שינהל את המערך.
ברשויות, במיוחד במרחב הכפרי, הוועדים המקומיים לא תמיד מתפקדים כמענה
לתושבים.מישבפועלמטפלבאנשיםובאירועיםזהצוותיהצח"י.
צריךלהביןשישהבדלביןיישוביקועימותלבין
יישובים בעורף. ביישוביעימותיש צח"י חזקומאורגן, בעוד שביישוביםפנימייםלעיתיםיש מענה מצומצם מאוד,
לפעמיםאפילואדםאחדבלבד.
לאבכלמקוםנדרשאותומודל,אבלכןצריךמענהמינימלי.
הצח"יוכיתותהכוננות
פועליםבפועלכיחידהאחת,עםשיתוףפעולהמלא.
יש
להגדירגורםמובילברורלצח"י.כיוםישתרומהמשמעותית
של האגף להתיישבות, אבל חסר גוף מטה לאומי שיסדיר את התחום.
מכללת פיקוד העורף צריכה להיות מוקד
הידע, ההכשרה והתרגול של הצח"י.
מועצה אזורית שער הנגב -
נדב פרץ - מנהל מרכז החוסן - צוותי הצח"י אינם רק מודל תיאורטי,
הם מצילי חיים
בפועל, במיוחד כאשר המערכות קרסו והם החזיקו את היישובים. הצח"י נשען על מתנדבים מחויבים, ובראשם
יו"רי הצח"י שפועלים לאורך שנים, ולעיתים גם כשכל ההנהגה סביבם משתנה. לכן חשוב לחשוב מחדש על חיזוק
ושימור הצוותים, במיוחד לאור הגידול בדרישות ובאחריו
ת בשנים האחרונות. בשער הנגב אין הבחנה
בין יישובי
קו עימות לפנימיים, בכל היישובים הצוותים מלאים ומשמעות
יים. עם זאת, אין תקן קבוע למערך,
הוא נשען על
הסכמים שנתיים, פוגע ביציבות ומקשה על פיתוח המערך לאורך זמן. מתקיימים תרגולים והכשרות ברמה גבוהה
עםפיקודהעור
ף,האוגדהוכללגורמיהחירום,מתוךתפיסהשהיישובהואיחידהאחת.אירועיה-7
באוקטוברלא
תואמובמלואםלתרחישיהתרגול,במיוחדבהיקפיפינויגדולים.המועצההאזוריתמתכללתאתהמערך,מכשירה,
מחזקת ומפעילה את הצח"י כ"מכפיל כוח" מרכזי בשטח. הפער המרכזי הוא שהאחריות של הצח"י כיום גדולה
בהרבהמהמודל המקורי,ולכןנדרשת התאמה והסדרה.
חופית - עובדת סוציאלית -
בשער הנגב פיתחנו מודל ייחודי, שמבוסס על התפיסה של משרד הרווחה אבל מותאם
למציאות שלנו. יש לנו צוותים נוספים בתוך הצח"י, כמו צוות הקלה והפגה, צוות ל
פינויים עצמיים וצוות חמ"ל
רחב,
שנבנומתוךהצרכיםשעלומהשטח.
אנחנוממשיכיםלהשקיעבהכשרותובתרגולים,גםברמההמועצתיתוגם
בתוך היישובים.
יש
לחשוב אי
ך תומכים באנשים האלה לאורך זמן
איך מחזקים אותם ושומרים עליהם בתוך
המציאות המורכבתוהשוחקת שהםפועלים בה.
קיבוץמפלסים- קלאודיו מאירוביץ - יו"ר צח"י בקיבוץ- החזון של הצח"י רחבהרבהיותר מפינוי בלבד מדובר
בהגברתתחושתהביטחון, חיזוקהמוכנות,ניהולאירועיםבזמןאמתומזעורנזקים,וגםבשמירהעלשגרתהחיים
ביישוב.
אנימסכיםעםהערךשלמתנדבים,אבלישכאןבעיהמהותית:במציאותשלהיום,כשהחירוםהפךלשגרה,
אי אפשר להסתמך רק על התנדבות. ברגע שהמשק חוזר לפעול –
אנשים חוזרים לעבודה, והצח"י מתרוקן בדיוק
כשצריך אותו.
כשאנחנו מדברים על תגמול –
זה לא עניין של הוקרה, אלא של יכולת תפקוד. אנחנו צריכים מנגנון
שיאפשר"לרתק"אתהפעיליםהמרכזיים
לצח"יבזמןחירום,כךשיוכלולהמשיךלפעולבלילפגועבפרנסהשלהם.
המציאות השתנתה,
פעם חירום היה קצר ומוגבל, היום מדובר בשגרה מתמשכת. אם לא נתאים את המודל, לא
נוכל להחזיק את המערך לאורך זמן.
בנוסף, יש פערים גם בהיבטים של ציוד ואמצעים לשיתוף פעולה עם כיתות
הכוננות וגורמי החוץ –
דברים שבשטחעדייןלאמקבלים מענה מספק.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
בתום הדיון הוועד
ההגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדהמודה
לכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה
רוצהלהודותלאלפיהמתנדביםברחביהארץ,לאנשיהצח"י,לגורמיהרשויות,
למשרדיהממשלה
ולכוחותהביטחון
עלהעבודההמשותפת,עלהפתרונותשניתנובזמןאמת,ועלהתרומהלחיזוקהחוסןשל
החברה הישראלית בתקופה המורכבתהזו.
3.
הוועדה מבקשת
מ
רשות החירום הלאומית לקחת
את ההובלה על השולחן המשותף ועל עבודת המטה
הכוללת, במטרה להסדיר את כללהסוגיות
גם בשגרה וגםבחירום הכוללות:
הסדרה של סוגיות כוח האדם -
לרבות ימי מילואים או מנגנוני תגמול שיאפשרו לאנשי הצח״י
לפעוללאורך זמן.
נושאי תקצוב והצטיידות.
הכשרותואימונים.
תכלול ושילוב בין כללהגורמיםהרלוונטיים.
4.
הוועדה קוראת
ל
משרד הפנים, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הביטחון,
הרשויות
המקומיות, המועצות האזוריות, משרד הרווחה המשרד לחיזוק הנגב והגליל,
כולם צריכים להיות חלק
מהמהלך הזה, לצד פיקוד העורף שהואגורם מרכזי.
5.
הוועדה
תמשיךלעקובאחרהנושאומבקשתלקבלמ
ראשרח״לעדלסוףחו
דשיוני2026
,עדכוןסטטוס
על
ההתקדמות
וכיצדהדברים מתקדמיםבפועל.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]