חומר רקע - גורמים חיצוניים
תמוז
התשפ"
ו, יוני
2026
הצעת
תיקוני יו"ר הועדה למיזמים ציבוריים במסגרתדיוניהצעת חוקהריכוזיותבכשרות
הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (
תיקון מס' 5
), התשפ"ו-
2026
נדונה ב
ימים אלו בועדה למיזמים ציבוריי
ם, ונתקלת
במספר אתגרים משפטיים וכלכליים. על מנת לתת מענה לחלק
ם, פרסם
ח"כ אוהד טל, יו"ר הועדה, הצעות למספר
1 הכול
תיקונים ב
נוסח הנדון
תחת הכותרת"
הצעות נוסחיו"רהו
ועדהלתוספות לחוק",
לים ארבעה נושאים מרכזיים:
א.
מנגנוןבירור תלונותוערר (
במהלךדיוניהועד
ה הוצע לקרואלמנגנון 'ועדתהשגות'):
מטבע הדברים, מעמדו של בעל עסק מול מערך הכשרות בישראל הוא
חלש יחסית.
אחד המענים לכך במצ
ב החוקי
הקיים הוא האפשרות לקבל
שירותי השגחת כשרות
גם מ
רשות
מקומית אחרת.
הצעת החוק מבקשת להגדיל את
הריכוזיות
שלמע
רך הכשרות, ובכךגםלבטלכלסו
ג
של תחרות וגםל
החלישבפועל את
כוחהמיקוח
שלבעל העסק.
ה
צעתו של
יו"ר הועדהלהקמתמנגנון עררהיא צעד חיובי בנושא, אך היא גם חסרה וגם
מעוררים קשיים:
.1
מנגנון הערר המוצע דורש כמה תיקונים: יו"ר ה
מנגנון צריך להיות ממונה על ידי הרגולטור, כלומר
השר
לשירותי
דת, ולא על ידי הרבנות הראשית; נדרשמספראי-זוגישלחברי מנגנון, ו
לכן
ישלהגדילו
לחמישה חברים;
ועוד.
.2
במהלך דיוני הועדה
ניכר המתח המתמיד
שבין הלכה (
שפרשנותה היא בסמכות הרבנות הראשית)
לבין מינהל
ויישום(שבדרךכללנתוןלסמכותהמשרדלשירותידת.)איהבנות
ואףהתעמרויותבעסקיםעלידימשגיחיכשרות,
נעשים–
בדרךכלל–תוךטשטוששלההבחנההזו.
מתןסכמותלמנגנוןהעררב
מקריםהקשוריםלהיבטהמינהלי-
יישומי בלבד מאפשר
להשתמשבהלכה כקרדוםלחפורבה ו
להפעיל לחץ לא לגיטימי עלבעל העסק.
ב. משקסגור ואופןהעסקתמשגיחיהכשרות:
זהו סעיף ליב
ה שכולל אולי את
הסוגיה
המשמעותית וה
חשובה ביותר ב
הצעת החוק הנוכחית. אגף תקציבים במשרד
האוצרהבהירשהצעתהחוקהיא
תקציביתכלעודמדוברבמודלשלה
עסקהישירה.
לצדהבהרה
זו,הוצעכישינויאופן
ההעסקהלמודלשלהעסקהלאישירה–עשוילפתוראתהענייןהתקציבי.משוםכך,ישלהתייחסלהצעתהחוקכהצעה
תקציבי
ת כברירת מחדל של הדיון, ו
ככל שיש ניסיון להפוך את ההצעה ללא-תקציבית
, על
נוסח החוק
לקבוע במפורש
כיהעסקתמשגיחיהכשרות
תהיהגמישהו
ב
צורהישירה.
בנוסף,כפישהוזכרבדיוניהועדה,
כל
שינוישלהמודלהקיים
י
ידרש לשיפוי של
בעלי
העסקים על הוצאותבגיןפיצויי הפיט
ורין של המשגי
חים המועסקים כעת על ידם.
ג.
דיווח לכנסת:
מערך הכשרות
לוקה בחוסר אקוטי בשקיפות וב
נתונים קריטיים הנדרשים לרגולציה בסיסית ושינויי מדיניות בנושא.
חוסר
זה
ניכרבדיוניהועדה
עלהצ
ע
תהחוקוהדרישהלשקיפותו
חובתה
דיווחמבורכות בענייןזהישלדרוששניעניינים:.
.1
יש לקבוע בחקיקה כי
על המשרד לשירותי דת לספק
נתונים נוספים, שאינם מוז
כרים בהצעה: מספר העסקים
המקבלים
שירותי השגחה על כשרות, בפילוח לפי סוג העסק ומיקומו הג
יאוגרפי; נתונים אודות משגיחי הכשרות
והעסקתם –
היקפי
המשרה הממוצעים
של משגיחי הכשרות,
חלוקה לפי רשויותאו אזוריםגאוגרפיים ועוד.
.2
עלמנתל
ייצר
מעקבאפקטיביובחינה
עקביתשלההשפעותשלהחקיקהעלמער
ךהכשרות,
ישלקבלאתהמידע
הנדרש מהמשרד לשירותי דת וממשרדים אחרים
כבר בשלב זה, באופן שיהיה ניתן לקיים השוואהבעתיד.
בהקשר
זה, יש לציין כי ב
נוסח המשולב שהופ
ץ על ידי הועדה
למיזמים צ
יבוריים הושמטה הקביעה כי על הועדה
הרלוונטית בכנסת לאש
ר את תקנות השר בתחום הכשרות,
כפי שמקובל ב
חקיקה
. הש
מטה זו מנוגדת לכל עיקרון של
שקיפות ופיקוח פרלמנטרי ו
פוגע במעמד הכנסת ומע
ורבותו של הציבור.
ד.
דיגיטציה:
משיקולים של הצורך בשקיפות, הצעת היו"ר כוללת גם את הצורך בשימוש במערכת דיג
יטלית
לניהול רשות הכשרות.
יש לציין כי כעתכיום המשרד לשירותי דת והמועצות הדתיותמשתמשותבמערכת ממוחשבתבשם "שירתהים", אלא
שזו סגורה בפני הציבור. בשנים האחרונות עלו קשיים שונים הנוגעים למערכת שירתהים,בעיקר בהיבטים של שימוש
במידע אישי שלאזרחים לצרכים שונים במועצות הדתיות
וישלתת על כךאתהדעת.
1
המסמך הופץ לחברי הועדה
למיזמים ציבוריים, ועלה לאתר הועד
ה
במסגרת חומרי הרקעלדיון.