חומר רקע - גורמים חיצוניים
17/06/2026
ב'/תמוז/תשפ"ו
עמדתאי
גוד
תעשיות המזון בהתאחדותהתעשייניםלהצעתחוקאיסור הונאה
בכשרות(תיקון מס'5), התשפ"ו-
2026
א. מבוא
1.
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים להלן:( "
האיגוד"
או "
איגוד המזון"
,)
מייצג
יצרני מזון בישראל. באיגוד חברים
מגוון מפעלי מזון
קטנים, בינוניים וגדולים,המייצרים
מגוון רחב של מוצרי מזון. האיגוד פועל לקידום תעשיית המזון הישראלית והאינטרסים
הרוחביים שלה. בין תפקידיו המרכזיים –
קידום ענייניה של תעשיית המזון מול רשויות
השלטון; זאת, בהבאת עמדתה של תעשיית המזון בדיונים עם משרדי הממשלה
והרגולטורים
הנוגעים בדבר, בדיונים בוועדות הכנסת במסגרת הליכי חקיקה, בפני
ערכאותשיפוטיותועוד.
לאיגודהמזוןהיכרותוידעמעמיקונרחבביותרבענףושוקהמזון
בישראל, בין היתר ביחס להליכי ודרישות רגולציה שונות, הן בישראל והן בהשוואה
בינלאומית.
2.
בפתח נייר עמדה זה,
האיגוד מבקש לשוב על ע
מדתו העקרונית לפיה האיגוד וחבריו
עומדים על כך כי יהיה דין זהה ודרישות אחידות בין הייצור המקומי לבין הייצור הזר
(היבוא), בוודאי בדרישות הכשרות והיקפן, זאת על מנת להבטיח ולקיים את עיקרון
השוויון.
3.
האיגוד רואה עצמו שותף אסטרטגי של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת במטרה
המשותפת לאספקת מזון כשר, בטיחותיואיכותילכלל אזרחיישראלויהודיהתפוצות.
פתח דבר
4.
בישראלפועליםכ-
3,750
יצרניומפעלימזון,כאשרכ-
90%
מהםמחזיקיםבתעודתכשרות
(היתרההםמפעליםהפועליםבחברההערבית),זאתכאשר88%
מהםמחזיקיםב"כשרות
כפולה."
תעשיית המזון מהווה כ-
25%
מסך תעודותהכשרות הניתניםבישראל.
לפי גודל:
4.1
.יצרנים זעירים (4-1
עובדים) – כ-
2,000
יצרנים, כך ש-
75%
מתוכם מחזיקים באישור
כשרות.
4.2
.יצרנים קטנים (
19
-5
עובדים) –
כ-
900
יצרנים, כך ש-
85%
מהם מחזיקים באישור
כשרות.
4.3
.מפעליםקטניםובינוניים(
99
-
20
עובדים)–כ-
600
מפעלים,כךש-
95%
מהםמחזיקים
בתעודת כשרותוכ-
75%
מתוכם מחזיקים כ"כפל כשרות."
4.4
.מפעלים גדולים (
100
עובדים ומעלה)
–
כ-
150
מפעלים, כך ש-
100%
מהם מחזיקים
בתעודת כשרותוכ-
90%
מחזיקים ב"כפל כשרות."
5.
האיגוד תומך בעקרונות היסוד של הצעת החוק שמטרתה להחזיר את האחריות למערך
הכשרות לגורמים ציבוריים ממלכתיים ולנתק את הזיקה בין המשגיח למושגח. עם זאת,
אנו סבורים כי יש לבצע התאמות משמעותיות בהצעת החוק, כך שתיתן מענה הולם
למאפיינים הייחודיים של תעשיית המזון, תאפשר גמישות תפעולית, תפחית בירוקרטיה
ותימנע מעלויות מיותרות,וזאת מבלי לפגוע ברמת הכשרות או באמינותה.
6.
להלן יפורטו הנקודות המחייבותהתייחסות במסגרת הצעתהחוק:
ב.
דיפרנציאציה בין
תעשיית המזון לבין ענף
ההסעדה והאירוח (
מסעדות, בתי
מלון ואולמות אירועים)–
7.
מפעלי תעשיית המזון פועלים בסביבה תפעולית שונה מהותית מזו של ענף ההסעדה
והאירוח. תהליכי הייצור במפעלים הינם סדרתיים, מורכבים, טכנולוגיים ואוטומטיים.
תהליכי ייצור המזון מייצרים מוצרים הומוגניים וארוזים מראש תוך שימוש בחומרי גלם
קבועים ומשתנים.
8.
תהליכים אלו כוללים, בין היתר, מומחיות וסודיות מסחריתבהיבטי יישום תהליכי ייצור
ושימוש בחומרי גלם. לעומת זאת, עסקים העוסקים בהגשת מזון לצריכה במקום, הינם
בתהליכי בישול ו/או הכנה בסיסיים. לאור השונות הגבוהה, ישנו הכרח בבידול בין
התעשייה לבין ענף ההסעדה והאירוח בכל הרבדים הנוגעים להשגחה בכשרות, ולכן יש
לקבוע נהלים שוניםהמותאמיםלתעשיית המזון.
9.
בהתאם,לשיטתהאיגודישלהוסיףלהצעתהחוקהתייחסות
ייעודי
ת
שתאפשראבחנהבין
דרישות הכשרות החלות על מפעלי תעשיית המזון לבין אלו החלות על ענף ההסעדה
והאירוח.
10
.
במסגרת זו, יש להכיר במעמד "נאמן כשרות" במפעלי תעשייה, אשר יהיה עובד המפעל,
בעל הכשרה מתאימה, ואשר יהיה כפוף לפיקוח הרבנות הראשית. מודל זה יאפשר ניתוק
זיקהיעיל תוך התחשבות במאפייני התעשייה.
ג.
שמירת המעמד של מפעלים אשר
ביצעו
שינויים בנושא מיקומו הגיאוגרפי
של רבנותן ההכשרבתקופת החקיקה הנוכחית("תקופת הביניים)"
11
.
קיימים מספר של מפעלים אשר, בהסתמך על תיקון מס' 3
לחוק, התקשרו עם רב עיר או
רבמקומימחוץלתחוםהרשותבההואמכהןלצורךקבלתתעודותהכשרלמספרמפעלים,
שלא כולם מצויים בתחומו.
12
.
חברותאלומטעמיםתפעולייםבקידוםקבלתתעודותהכשרהתאימועצמןלגורםכשרותי
אחד, באופן שמאפשר למשל לחברות המנהלות מספר מפעלים, להשיג תוצאה כשרותית
מיטבית, לרבות בהיבטי ניהול רכש מרוכז של חומרי גלם וציוד, וקביעת נהלים אחידים
של בקרת איכות.
13
.
בהתאם, נדרשת הצעת החוק להבהיר כי מפעלים אלה לא יחובו לשאת בעלויות של ביצוע
מחדש שלהתאמותושינויים להנחיותיהם של
מספר רבנים מקומיים
שונים.הדברלא רק
פחות יעיל תפעולי
ת, אלא שהואגםלא רצוי מבחינה כשרותית.
14
.
משכך,נבקשלהוסיף הוראת מעברייעודית:
"
עלאףהאמורבסעיף2(2
)לחוקהעיקריכנוסחובסעיף2
לחוקזה,
יצרןהעוסקבייצורמצרכיםבמפעליםהמצוייםבתחומיהםשל
רבניםמקומייםשונים,אשרבתקופהשלאחרמועדתחילתושל
תיקוןמס'3
התקשרעםרבמקומילצורךקבלתתעודותהכשר
למספרמפעלים,שלאכולםמצוייםבתחומו,יוכללהמשיךלקבל
תעודותהכשרמאותורבמקומילתקופהשלאתפחתמשלוששנים
מיוםפרסומושלחוקזה.השררשאי,בצו,להאריךאתהתקופה
האמורהבתקופותנוספותשלאיעלובמצטברעלשבעשניםנוספות."
ד.
הגדרת משגיחיכשרותבמפעלי המזון כ"נאמניכשרות"
15
.
משגיחי הכשרות העובדים במפעלי התעשייה הינם מומחים בתהליכי הייצור, שרשראות
האספקה וכן בקיאים בסודותהמסחריים.
16
.
על מנת לאפשר רציפות תפקודית למפעלים ורציפות תעסוקתית למשגיחי הכשרות, יש
לבחוןאתהגדרתתפקידהמשגיחבתעשייהכ"נאמןכשרות"."נאמןכשרות"
הוא
עובדשל
המפעלאוה
חברה,
שהוסמךעלידירב.עובדזהיהיהכפוףלכלליהרבנותהראשית,יעמוד
בפני ביקורות וכלל התנאים החלים על משגיחי כשרות, אך ניתן יהיה לצמצם את היקף
שירותי ההשגחה החיצוניים כאשר היצרן מעסיק נאמן כשרות במפעל, שיהיה האחראי
הפנימיליישוםההנחיות של המשגיח של רשות הכשרות המקומית.
17
.
מודל זה יבטיח השגחה אפקטיבית יותר על ידי נאמן כשרות מומחה ומקצועי בתחומו,
וייתן מענה לסוגיית ניתוק הזיקה בין משגיח למושגח, כאשר לרבנות תשמר סמכות
הפיקוח וקבלת ההחלטות.
בתוך כך, ההקלה בהיקף שעות ההשגחה ליצרן המעסיק נאמן
כשרות, עדיין תה
א
נתונה לשיקול דעתה של מועצת הרבנות הראשית במסגרת קביעת
התקנים.
18
.
בהתאם,נבקשלהוסיףאת ההגדרה הבא בסעיף1
להצעתהחוק:
נאמןכשרות""–
אדםהעוסקבעצמובהטמעתדיניכשרותבייצור
מצרכים,וקיבלאישורשלמועצתהרבנותהראשיתאושלרבמקומי
המוסמךלתתתעודתהכשרלמצרכיםלשמשכנאמןכשרות.
19
. כמו כן, נבקש להוסיף בסיפץ סעיף 2
א(ב()2
), אחרי המילים "ומאפיינים רלוונטיים
נוספים",את המילים,"לרבותהעסקתנאמן כשרות בידיירן של מצרך:"
(2
)בתקןכשרותיפורטו,לפיהעניין,התנאיםלקליטתחומריגלם
ולמתןאישורמקדיםלתעודתהכשרבמידתהצורך,לייצור,לעיבוד,
לשינועולשיווקשלמצרך,התנאיםלהפעלתביתאוכלוהוראות
לענייןהיקףנוכחותושלמשגיחבמקוםפעילותושלעוסקהתנאים
לענייןבקרהתהליכיתאולענייןבדיקהמדגמיתבביתאוכלעלמצרך
אועלמוצראועלייצורשלמצרךאומוצראשרישלהםתעודת
הכשר,והכוללפיסוגיעוסקיםומאפייניםרלוונטייםנוספים,לרבות
העסקתנאמןכשרותבידייצרןשלמצרך;
ה.
סימטריה בכשרות בעבור מוצרים בייבוא
20
.
עקרוןהשוויוןוהתחרותההוגנתמחייבכיאותןהוראותותקנותכשרותיחולובאופןשווה
עלמוצרים המיוצרים בישראלועלמוצרים מיובאים.
21
.
ואולם, הצעת החוק, במתכונתה הנוכחית, אינה מבטיחה סימטריה מלאה, ועלולה ליצור
עיוותים תחרותיים.
22
.
בהתאם, יש לאפשר לכל גוף כשרות מאושר (בין אם בארץ ובין אם בחו"ל) לתת שירותי
השגחה, ובלבד שהואפועל תחתפיקוח הרבנותהראשית ועומד באותם סטנדרטים.
ו.
סטנדרט הכשרותבכל רחבי הארץ
23
.
בשים לב לנוסח המוצע לסעיף 2
א(ג()2
), לשון הצעת החוק מתבקשת להבהיר –
בהתאם
לדבריההסבר–
כיתקןהכשרותהמגלםאת
סטנדרט
הכשרות
הבסיסיהואמחייבואחיד
ברמה ארצית;
כך שמפעלים, עסקים וקמעונאים יעמדו באותו סטנדרט בסיסי בייצור
ובשיווק בכל הארץ.
24
.
רבנות מקומית שמעוניינת בהוספת סטנדרט כשרות הכולל הוראות המחמירות על
הסטדנרדט הבסיסי תוכללהציע זאת בצורהוולונטרית שאינה מחייבת.
25
.
יובהר,כברבנוסחהקייםישחובהעלמועצתהרבנותהראשיתלקבועתקניכשרותרגילים,
בעוד הסמכותלקבוע תקני כשרות מחמיריםהיא
בגדר סמכות רשות בלבד.
26
.
בהתאםנבקש כייתוקן סעיף2
א(ג()2
באופןהבא:)
תקן כשרות הכולל את הוראות תקן הכשרות הרגילוהוראות
המחמירותעלהתקןהאמור;תעודתהכשרלפיתקןכשרותמסוגזה
תינתןלמצרךרקלפיבקשהשליצרן.
ז.
נוהל סימון אריזות
27
. הדרישה לשינוי סימון אריזות, כפי שמשתמעת
מהצעת החוק, מטילה נטל כלכלי עצוםעל
תעשייתהמזון,המוערךבמאותמיליונישקלים-
זאתבשיםלבגםלעובדהכי"רפורמתמה
שטוב לאירופה" ושינוי האריזות בהתאם להוראות המאומצות מצוי בשלבי הטמעה
מתקדמיםוהשינוייםהנוספיםמחייבים שינויחוזר באריזות שוב.
28
.
שינויים תכופים או בלתי מתוכננים באריזות פוגעים ביציבות התעשייה, בפרט בעסקים
קטנים ובינוניים.
29
.
ישלהתחשב בעלויות אלה ולקבוע מנגנונים שיאפשרו היערכותהדרגתיתוסבירה.
30
.
כל שינוי בסימון אריזות צריך להיות כפוף לחוק איילת שקד לשינוי אריזות, אשר נועד
להגן על התעשייה מפני שינויים תכופים ובלתי סבירים. יש לבצע בדיקת עלויות, מגבלות
והשלכות, תוך תחולה מדורגת של מספר שנים (וראו בהקשר זה חוק "איילת שקד").
31
.
בהתאםהאיגוד יבקשלהטמיעאת התיקוןהבאבלשון סעיף9
א)להצעתהחוק:(
יצרןאויבואןשלמצרךהנושאעליוציוןשהואכשר,לאימכוראת
המצרךולאיציעולמכירהאלאאםכןהואצייןעלהמצרךאתשמו
שלהרבהמוסמךנותןתעודתההכשר,ואםנקבעלמצרךסמלתקן–
-
המצרךנושאעליואתסמלהתקןשנקבעובתעדודתההכשר
שהונפקהלו;
ח.
תוקף תעודת כשרות –
ברירת מחדל
32
. אי-
עמידהבלוחותזמניםמצדרשויותהכשרותהמקומיותבמסגרתחידושתעודותכשרות
עלולהלפגוע קשות בפעילות מפעלי המזון.
33
.
בהתאם, ישלקבועמנגנוןשיבטיחודאותתפעוליתוימנע מצבשבותוקףתעודתכשרותפג
בשל סחבת בירוקרטית. כמו כן, יש לקבוע תוקף מינימלי לתעודת הכשרות, למשל שנה,
כדילמנוע את הצורך בחידושים תכופיםומיותרים.
34
.
בהתאםהאיגוד מבקש להציעאתנוסחהתיקוןהבאלסעיף2
ח(א) להצעתהחוק:
2
ח.(א)רבמוסמךייתןתעודתהכשרלתקופהשלאתפחתמשנהולא
תעלהעלשנהלפילוחהשנההעברי,וניתןלקבועכיהיאלאתהיה
תקפהלימיהפסח.
במקרהשלאי-
חידושתעודתהכשרעלידירשות
הכשרותהמקומיתבתוך30
ימיםממועדפקיעתתוקפה,יוארךתוקף
התעודהבאופןאוטומטיעדלמועדחידושהאוקבלתהחלטהאחרת
בעניינה,ובלבדשהעוסקעמדבתנאיהכשרותעוברלמועדהפקיעה.
ט. נציב תלונות למפעלי המזון
35
.
במסגרת הצעתהחוק מבקשיםלבטל את מנגנון בירו התלונות של צרכניםועוסקים שעוגן
בלשון סעיף 2
לט לחוק הקיים. ואולם, ישנה חשיבות גבוהה בקיומו של מוסד תלונות
בדמותנציב לתלונות מפעלי המזון.
36
.
מפעלי מזון נתקלים לעיתים קרובות בהוראות סותרות או פרשנויות שונות מצד רבנים
מקומיים שונים, דבר היוצר חוסר ודאות ופוגע ביעילות התפעולית. ביטול תעודת כשרות
למפעל מזון עלול לגרום להפסדים כלכליים כבדים. יש צורך בגורם מרכזי, בעל סמכות
הכרעה, שיטפל בתלונות אלהויבטיח אחידותוודאות.
37
.
כמו כן, יש לקבוע הליך שימוע מסודר ומפורט לפני ביטול תעודת כשרות, שיכלול זכות
טיעוןוהצגת ראיות.
38
.
בתוך כך, האיגוד מבקש להציע תיקון בדמות סעיף 10א(א1
) להצעת החוק שעניינו פעולה
של נשיא מועצת הרבנות הראשית כלפי עוסק מפר, וכן להוסיף סעיף ייעודי להקמתו של
נציב
תלונותחלף סעיף 2
לט שמתבקש ביטולו:
10
א.(א1
)לפנינקיטתכלפעולהכאמור
בסעיףקטן(א),יקייםנשיא
מועצתהרבנותהראשיתאומימטעמוהליךבירורושימועמפורט,
שיכלולמתןזכותלעוסקלהציגאתטענותיווראיותיו,וזאתבתוך
פרקזמןסבירשלאיפחתמ-
14
ימיעבודה.
39
. כן,מוצע
נוסח סעיף הייעודי
להקמתו שלנציב תלונות:
11
א.(א)השרימנהנציבתלונותלענייניכשרותבתעשייתהמזון
(להלן:"הנציב"),אשריהיהאחראיעלבירורתלונותשליצרנים
ויבואניםשלמצרכיםומוצריםבנוגעלהוראותכשרותסותרות,
פרשנויותשונותאוהחלטותשלרבניםמוסמכיםאורשויותכשרות
מקומיות.
(ב)הנציביפעללהשגתאחידותוודאותבהוראותהכשרותהחלותעל
תעשייתהמזון,ויכריעבמחלוקותכאמורבסעיףקטן(א).החלטות
הנציביהיומחייבות,בכפוףלזכותערעורלביתהדיןהרבניהגדול.
(ג)השריקבעבתקנותאתתנאיהכשירות,סמכויותיו,דרכיפעולתו
וסדריהדיןבפניהנציב.
י.
היעדר תסקיר השפעהרגולטורית (RIA
)
40
. הצעת החוק, על תיקוניה המהותיים, צפויה להשליך באופן ניכר על תעשיית המזון
בישראל,הן
מבחינה
כלכלית והן מבחינה תפעולית.
41
.
למרות זאת, לא צורף להצעת החוק
דוח
השפעה רגולטורית (RIA
) מקיף, אשר יבחן את
העלויות והתועלות הצפויות מהתיקונים, את החלופות השונות ואת ההשפעות על מגזרים
שונים במשק.
42
.
היעדרדוח
RIA
שכזהפוגעביכולתלקבלהחלטהמושכלתומבוססתנתונים,ועלוללהוביל
לחקיקה שאינהיעילה או פרופורציונלית.
43
.
בהתאם האיגוד יבקש כי טרם קידום השלמת הליכי החקיקה בעניינה של הצעת החוק
יושלם
דוח השפעהרגולטורית מקיף, אשריבחןאת כלל ההיבטיםהכלכליים,התפעוליים
והחברתיים של התיקונים המוצעים, תוך התייחסות פרטנית להשפעות על תעשיית המזון
וזאת בפרט בראי רפורמת "מה שטוב לאירופה" והצורך בהתממשקות דרישות הכשרות
עםיתר דרישותהסימון שאומצו במסגרתההוראותהמאומצות.
יא.סיכום
44
. האיגדו סבור כי התיקונים המוצעים
יאפשרו להשיג את מטרות הצעת החוק –
שמירה על
אמינות הכשרות והגנה על הצרכן –
תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של תעשיית
המזון, הפחתת נטלים בירוקרטייםוכלכליים מיותרים, והבטחתודאותרגולטורית.
45
.
אנו עומדים לרשות הוועדה למיזמים ציבוריים ולכל גורם רלוונטי לצורך דיון והעמקה
בהצעות אלו.