הודעה לעיתונות
הכנסת
*דוברות הכנסת (ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה)*
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה המשיכה בדיוניה להכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה המפקידה בידי השר הממונה את ניהול המשטרה והפעלתה
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ, ביקר במהלך הדיון את חוות דעתה של היועמ"ש לממשלה: ״ לא הייתה יועצת משפטית כזו פוליטית מעולם". המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון: "היועצת המשפטית לממשלה היא עצמאית, היא ממלכתית" .
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה בראשות ח"כ אופיר כץ (ליכוד), המשיכה היום חמישי (15.12.22) בדיוניה להכנה לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת, איתמר בן גביר.
יו"ר הוועדה, אופיר כץ, אמר בפתח הדיון: "נמשיך מהנקודה שהפסקנו אתמול על מנת לשמוע את כל הארגונים החברתיים וכל מי שלא הספיק לומר את עמדתו. עלו נקודות חשובות בנוגע לתקציב , ודברי הייעוץ המשפטי למשטרה לגבי האיזון . המציע יהיה היום על מנת שנוכל ללבן את זה בצורה מעמיקה".
ח"כ שרון ניר: "יש צורך להגביר את הביטחון האישי גם בקואליציה וגם באופוזיציה על מנת לשפר את הביטחון האישי. צריך לחשוב באופן יסודי כאשר מבצעים שינויים כל כך דרמטיים. רק היום התבשרנו כי 2000 שוטרים עזבו השנה את התפקיד. בסוף לא הכל זה חוקים והסדרות , יש כאן עניין של יחסי אמון ואיך מייצרים אי בהלה במערכת. אני פונה ואומרת לשר המיועד עליך לרתום את האנשים ולבנות איתם מערכת יחסים ואמון".
ח"כ משה סולומון טען מנגד:" המטרה של הצעת החוק היא לעגן את מדיניות השר כמו בכל משרד. מה שאנחנו שומעים זה לתת כלים משמעותיים למשטרה את הכלים כדי למשול ולתת מענה משמעותי לכל אזרחי ישראל. אני מגיע מהצפון יש הרבה סוגיות של פרוטקשן וביטחון אישי, לצערי זה לא קורה היום. כל עניין השיח הציבורי של הפחדה שהשר המיועד יעשה שימוש לא כדין בחוק טועה ומטעה".
עו"ד דבי גילד - חיו , האגודה לזכויות האזרח: "אנחנו מאד מודאגים מהצעת החוק. היא משנה ערכים בסיסיים ביניהם עצמאות המשטרה. למשטרה יש תפקידים קריטיים כמו שמירה על חופש הביטוי , הפגנות, פגיעה בקבוצות אוכלוסייה מסוימות ועוד. הכוונה היא מההצהרות שנשמעות שהכוונה היא לאפשר מעורבות הרבה יותר עמוקה, המעורבות הפוליטית תפגע בסוף בכולנו. רשויות אכיפת החוק יש להם תפקיד של נאמנות לחוק. התערבות של השר בחקירות למשל". ח"כ איתמר בן גביר, הפטיר בעניין זה: "כנראה שלא קראת את החוק, תקראי את החוק, השר לא יכול להתערב בכך". עו"ד גילד – חיו: "אפשר לפתור את זה שמדובר רק במדיניות על והכל בסדר. ואפשר בהתוויית מדיניות לקבוע באיזה קבוצות יטפלו ויפגעו ובאיזה לא. זה יהיה אסון".
זיו שטהל, מנכ"לית יש דין: "השר לביטחון לאומי יהיה אחראי על מחוז ש"י ואמון בין היתר על אכיפה כלפי תושבי יהודה ושומרון ואלימות מתנחלים . הצעת החוק יכולה להפוך את המשטרה לכלי שרת לפיה היא תוציא את האידיאולוגיה הפוליטית שמתווה השר ויש בכך סיכון ופגיעה בערך השוויון. אלימות המתנחלים בגדה תעלה ותגבר וזה עלול להוביל לעלייה במתח הביטחוני לכל מי שמתגורר שם. ברגע שתהיה פחות אכיפה המצב יתדרדר עוד יותר".
רב ניצב בדימוס, משה קראדי , מפכ"ל המשטרה לשעבר, שהיה ממבקרי הצעת החוק אמר:" שינוי הוא לא דבר פסול במיוחד כאשר נכנסים לתפקיד חדש. אני חושב שכדי שהשר המיועד יכנס לתפקידו לחודשיים – שלושה ילמד את הארגון ויציע את השינויים. בנוסף, ממליץ לעשות זאת בהצעת חוק ממשלתית ולא פרטית מפני שמדובר בשינוי עמוק ומשמעותי ולכן לא בהכרח זו הדרך לבצע את השינויים. אני חושב שלמרות הפקודה הנוכחית יש לשר את כל הסמכויות לבצע את מדיניותו".
ח"כ איתמר בן גביר, יוזם ההצעה הגיב לדבריו: "שמעתי אותך בתקשורת שאתה מדבר על כך שהשר המיועד לא התייעץ עם האנשים הנכונים. אנחנו לא מכירים ושמעתי על פורום הניצבים, הזמנתי חלק מהפורום להתייעצות. יודע שברגע הראשון התחלת במתקפות". ח"כ בן גביר הוסיף: "אני מעוניין בשיח. הזמנתי וישבתי עם יותר מארבעים אנשים בעלי דרגות בכירות ששרתו במשטרה , קראתי וניתחנו את כל דו"חות הועדות. הייתי שמח לדבר איתך אבל שומע רק מתקפות מצדך במקום דו שיח ואתה מוזמן לפגישה. שר צריך לקבוע את מדיניות משרדו וכיום זה לא מעוגן . הדיאלוג לכל אורך השנים היה דיאלוג היה תמנה לי כאן ואעשה לך כאן, אני נגד זה אני חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן. בנושא התקציב זה מה שמעוגן אלא מה שיש ממקרים שיש דברים שגילינו שגרמו לנו לזוז באי נוחות. היתה הדלפה שהמשטרה רוצה להזמין מסוקי בלק הוק ב- 50 מיליון דולר בין היתר לשימוש המפכ"ל. את הכסף הזה צריך להעביר למשכורות שוטרים ולרכישת ציוד וניידות. מה זה הבזבוז הזה?" מנכ"ל משרד לביטחון פנים, תומר לוטן העיר: "מדובר במסוקים המיועדים לכבאות". רב ניצב בדימוס , קראדי: "תקציב המשטרה עובר דרך המשרד לביטחון פנים דרך אגף בקרה. אבל גם אם הדוגמא נכונה, למרות שאינני מכיר אותה אין סיכוי שהוצאה כזו לא היתה יוצאת ללא אישור השר".
ח"כ ואליד אל הואשלה: "קודם כל השר המיועד צריך לבוא עם כוונות טובות ולא להתנגח עם האוכלוסייה הערבית והבדואית על מנת לעשות הון פוליטי. אין דחיפות לעשות את החקיקה הזו כפי שהיא נעשית. אי אפשר להפעיל כוח יתר מבלי לפתור את כל הדברים מסביב. אנחנו רוצים שיתייחסו וייקחו בחשבון את הבדואים מבחינה חברתית, כלכלית וישפרו את חייהם בנגב. וכדאי שישאלו את עצמם מנין נובעת הפשיעה הזו גם בגליל ובצפון ובמרכז הארץ לא רק בדרום?" ח"כ צביקה פוגל: "לבוא ולהגיד נגד עוצמה יהודיית שאנו פועלים נגד האוכלוסייה הבדואית זה לזרות חול בעיניים. מעבר להתלהמות לי ברור שהמשטרה היא לא של המפכ"ל אלא כלי ביצוע של ממשלת ישראל. ואם אנחנו רוצים כזו צריך לתת לממשלה ולנציג שלה השר, את הכלים להכתיב את המדיניות. ראיתי הבוקר את ההצעות של חלק מהיועצים המשפטיים, אנחנו בוחנים את ההצעות החדשות שהועלו לראות על מה אפשר לדון וכן להגיע להסכמות ולהגיע לאיזון שאנחנו מבקשים בימים אלה". ח"כ משה ( קינלי) טור פז: "אנחנו רוצים משטרה חזקה וטובה, אבל צריך להדגיש המשטרה חזקה כלפי מעלה , כלפי השלטון ללא מורא שגם ממליצה להעמיד לדין ולא רק כלפי מטה. התיקון הזה יגרום למשהו מאד חמור. מה שעלול לקרות זה ניצחון פירוס, יום אחד נדבר על משטרת בר לב ומשטרת בן גביר ונשכח שמדובר במשטרת ישראל".
עו"ד זאב לב , התנועה למשילות ודמוקרטיה:" האמירה הכללית שמופיעה שהממשלה כפופה לממשלה ולשר היא לא מספיקה. בכל סך הפעילות של המשטרה זה כולל גם מדיניות שיש להן השלכות רוחב , כגון האם צריך להשקיע את משאבי המשטרה בצרכני קנאביס או בפשיעה במגזר הערבי? ועוד כהנה. את ההחלטות הללו, הסמכות לקבל אותן חייבת לבוא עם האחריות. כאשר הסמכות והאחריות צריכים לבוא יחד שהציבור יכול לבוא ולגבות מהאחראי מחיר. הבעיה עליה הצביעה ועדת צדוק היא בעיה של עמימות שהן לא מנוסחות היטב".
סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ: "אני חושב שאנחנו נתפשים למשהו פרטני, רק למשטרת ישראל ולמדיניות השר. ומתעלמים משב"ס וגופים שונים. יש הרבה דברים שהם מעבר למדיניות השר וחייב להיות גם ערך הממלכתיות וכפיפות לחוק ופתיחה בחקירה. חייבים להוציא חוק טוב תחת ידינו והמהירות שאנחנו פועלים כאן אי אפשר לייצר את התהליך הזה".
מנכ"ל משרד לביטחון פנים, תומר לוטן:" אתייחס תחילה לנושא רכישת המסוקים שהוזכרה כאן קודם בתור מי שהוביל זאת המסוקים המדוברים עבור כבאות והצלה שום דבר מזה לא קשור למשטרה. ומי שציין זאת הוזן במידע שגוי. מדיניות החקירות אני מסכים שצריך להיות חומה סינית, יש כלי שעושים בו שימוש בנושא החקירות וזה בניין כוח. למשל תפקידו של המשרד הוא להעצים את היחידות הכלכליות והסייבר במשטרת ישראל ואת מדיניות החקירות שאנחנו רוצים לחזק". אליעזר כהנא, יועמ"ש למשטרה: "נושא המסוקים לא קשור למשטרה והתקציב איננו תקציב משטרתי. המפכ"ל התייחס ותמך בעניין הזה. זה לא נוגע לעניינו". ח"כ בן גביר, הגיב לדברים: "אני יודע יותר ממה שאתם חושבים למרות שממנכ"ל אסר על עובדי המשרד לדבר איתי. המסוקים הם רק דוגמה אחת. יש בזבוז במשטרה. בוא נאמר את האמת חלק מהכסף לא הולך למשכורות ולמקומות הנכונים. נושא המסוקים יצא בהדלפה ואני עומד מאחורי הדברים. המסוקים הללו הם מאד יקרים, דיברתי עם בעלי חברות של מסוקים עם טייסים בתחום כדי לבדוק וגילינו שהעלות היתה יקרה אם הכיוון הוא לכיבוי אש אז היה אפשר למצוא מסוקים עם עלויות יותר נמוכות. עצם זה שהמפכ"ל והמשטרה ביקשו את זה ולא נציב הכבאות".
אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה לשעבר: "יחסי שר מפכ"ל הם מאד עדינים וצריך להיות מאד זהיר כאשר באים לשנות את זה. המשטרה הוא גוף עם פריסה רחבה הוא צריך להגיב לכל אירוע במרחב הציבורי. המחשבה היא האחראית על מצב הפשיעה במדינת ישראל היא מחשבה שגויה, יש כאן עוד מכלולים שגורמים לכך סוציו – אקונומי ועוד. תפקיד המשטרה היא לייצר הרתעה עם מערכת בתי המשפט. המשטרה לא מרתיעה את העבריינים, אתה דורש ממנה דבר שאתה לא יכול לעשות. הפתרון לפשיעה ולמשילות הוא בראש וראשונה הוא פתרון חברתי. השר וסגן השר שהיו כאן הם דווקא מובילים קו נכון שמשלב את המנהיגות המקומית בלי זה אין שום סיכוי להצלחה".
עו"ד פיני פישלר: "אני מתרשם שאיתמר בן גביר נוגע כאן לאנשים בבחינת להזיז את הגבינה. הכנסת היתה אמורה לחוקק חוק המסדיר את סמכויות והיחסים בין השר הממונה למפכ"ל. אתם נרדמתם בשמירה! אני גם נגד המהירות שזה נעשה . החוק הזה צריך לכלול את כב"א , שב"ס ועוד. מעל הכל מפכ"ל המשטרה, שהוא הטוב ביותר שאני מכיר וצריך לתת לו כלים ואותם צריך השר לתת לו. מכיוון שהממשלה עסוקה וכמו מועצת מנהלים היא לא יכולה לגעת בכל מה שקשור למשטרה, השר הוא הזרוע שיתווה את המדיניות של משטרת ישראל.
ח"כ עופר כסיף: "יש קונצנזוס שצריך לבצע שינויים ואמרתי שאני בעד לבטל את כל הפקודות והמנדטוריות. אחד הדברים המרכזיים בוועדת צדוק שלא הוזכרו זה שתפקיד המשטרה הוא בעצם להגן גם על הדמוקרטיה , על זכויות הפרט וצריך למצוא את האיזונים והכלים כדי שהיא לא תעשה זאת . אסור לנו לתת לפוליטיקאים את הכלים לפגוע באיזונים הללו. השר המיועד פשוט מסלף ומעוות חלק מדו"ח ועדת צדוק".
ח"כ איתמר בן גביר: "אנחנו מבקשים בעניין התקציב לעגן את מה שנמצא בפרקטיקה. שמענו מאנשי המקצוע שמי שממונה על הסעיף שזה משרד הבט"פ אבל היום זה הנוהל. יש יחסים טובים בין השר למפכ"ל אבל ההצעה נועדה להעביר דברים בדרך המלך. אני לא מחפש רצון טוב או טובה שהמפכ"ל חייב לשר. המשרד אישר להקים בצפון תחנת משטרה עם 3 קומות ובסוף הקימו תחנת משטרה עם קומה אחת ואף אחד לא ידע ולא שמע. אם בסופו של דבר בפרקטיקה זה המשרד ואם אין מחלוקת כפי שאמרו כל גורמי המקצוע אז הממונה יהיה השר.
ח"כ בן ארי: איפה כל האגפים במשרד? איפה האגף לכלי ירייה, השב"ס הרשות להגנת עדים? תהיה לשר מדיניות כלי ירייה וכשמחלקים נשקים, זאת מדיניות". יו"ר הוועדה, אופיר כץ העיר בנושא: צריך להשקיע באגף הזה.
המשנה ליועמ"ש לכנסת והיועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מיר פרנקל- שור: "יש את הכבאות, השב"ס, האגף לכלי ירייה. זה יוצר שאלה מה עם כל הגופים שיש להם תחומי פעולה נפרד והפתרון לא מצוי בסעיף תקצוב נפרד. הפתרון מצוי בחלוקה מפורטת יותר של קניות המשטרה. ככל שהתוכנית יותר עתירת ממון כך הפיקוח יותר חלש גם כלפי האוצר ולכן אני חושבת שלעמדתי לא נכון לעגן סעיף תקציב נפרד בחוק השנתי. צריך שמשרד האוצר יפלח להרבה יותר תכניות שהשר יוכל לפקח באופן מיטבי על תקציב המשטרה. זה צריך להיות על כל הגופים ולא רק על המשטרה". מירי שמואלי, ראש את"ב במשרד לביטחון פנים: "אני סבורה שהיום מצב העניינים מאפשר ניהול מיטבי של התקציב. היחסים עם האוצר מאפשרים קידום מיטבי ומימוש מיטבי של מדיניות השר והתקציב זאת הדרך המיטבית. אני סבורה שברגע שנעגן את הדברים זה רק יועיל. בהסתכלות עתידית קדימה זה רק יכול להועיל". היועצת המשפטית, עו"ד פרנקל: "אני לא מבינה למה צריך לעגן את זה בחוק? אנחנו בוחנים את השלכות הרוחב. אתם מרעים את המצב. כשבאים לעגן רק בתקציב המשטרה וכשמתייחסים רק לתחום פעולה זה מעלה שאלות כבדות". ח"כ קריב: אז תעגנו את החוק הראשי של כל המשרדים.
ח"כ בן גביר: היום היחסים הם טובים ולא תמיד ראו עין בעין את הנושא התקציבי וראו את המשטרה מול המשרד". ח"כ לזימי: "מה הרציונל? אתה רוצה את המשחק התקציבי כמתווה מדיניות ואם יש שריפה זה מונע את היכולת לנתב תקציבים לפי צרכים".
ח"כ בן גביר: "זה לא מושלם כרגע וצריך לעגן את הדברים גם לגבי הכבאות. בסופו של דבר זה המצב הקיים שהשר הוא זה שממונה על הסעיף ואני רוצה לעגן את הפקודה על פי המצב הקיים וצריך לעשות זאת".
ח"כ קריב: "זה מעוגן בחוק – זה כתוב בחוק יסודות התקציב. אתם רק גורעים מהחוק".
ראש את"ב: "מעדות שמיעה היו תקופות יותר קשוחות מבחינת יחסים בין מפכ"ל לשר שהיו די עמומים והיו תקופות לא פשוטות והיום אלה אינם פני הדברים"
תנ"צ אליעזר כהנא, עוזר יועמ"ש המשטרה : "אני לא יודע אם יש בעיה עם החקיקה הקיימת. לא יהיה שום שינוי בפרקטיקה של המדיניות בעקבות הסעיף הזה והוא רק מחליש את היכולת של המשרד. הוא פוגע בגמישות המשרד להבנתי. זה שנותנים סעיף נפרד נותן לזה עצמאות ודיברת על יכולת פיקוח. איך משרד החינוך יכול לפקח על כל הסעיפים ששם יש תקציבים יותר גדולים? וזה לא הסעיף שייתן את זה". חיים אמיגה, לשכה משפטית במשרד בט"פ: "כל שר יכול בכלים שעומדים לרשותו לפקח ולבקר. יש כלים אחרים שיכולים להבטיח לשר את יישום התקציב". יו"ר הוועדה, אופיר כץ: "אם השר רוצה להעביר כסף לשיטור עירוני אז המצב היום שהמפכ"ל יכול לא לתקצב את זה". עו"ד אמיגה: "על פניו הסמכות של השר מונעת מהמפכ"ל לסרב". ח"כ נאור שירי: "זה מעוגן היום בחוק יסודות התקציב. תקציב זה כלי למימוש מדיניות".
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: "אני לא חושב שהסעיף הזה היא ליבת החוק. אני חושבת שזה לא פותר בעיה ואפילו אולי יוצר בעיה גדולה יותר. אנו מדברים על סוגיית איזונים מול היועץ המשפטי ואז רוצים להזיז אותו ושיהיה משרת אמון. יש איזונים בין דרג מקצועי לפוליטי. התכלית של הדיון היום היא לשבור את האיזונים וזה מסוכן. הדרג המקצועי עושה לי הרבה בעיות ואני לא מצליחה להוציא דברים בגלל מדיניות וצריך למצוא איזון והבסיס לכל הדיונים האלה הוא לשבור את האיזון. אני לא מרגישה בנוח כשמדברים על חקיקה כל כך עדינה בהצעת חוק כל כך מהירה בלי תזכיר של הצעת חוק ממשלתית בלי לערב את הציבור. בתחום הזה יש עדכונים – בפקודה מנדטורית יש לעדכן אותה אבל הנוסח שמובא לפנינו הוא מאוד קיצוני". ח"כ בן גביר , הפטיר: "לצבא מותר לעשות מה שהם רוצים?" השרה כהן: "בואו נדמיין מצב שלא איתמר בן גביר הוא השר המיועד ובואו נדמיין שח"כ כסיף יבוא להיות השר לביטחון פנים נרצה שהוא יוכל למנוע הפגנות? תחשבו מצב לרגע בצורה אחראית מה היה קורה אם מישהו עם תפיסת עולם קיצונית אחרת מהצד השני היה מגיע למשרד עם חוק כזה. צריך לשפר תקציבים ולשפר את השכר של השוטרים. זה קשור לאיזה שכר יש לשוטרים ולכמה כוח יש למשטרה ולא בהאדרת שמו של השר. רצינו לאפשר למשטרה לבצע חיפושים ואתה ח"כ בן גביר הצבעת נגד". ח"כ בן גביר: "חיפוש בבית יש לי נטייה לזכויות אזרח. את מוכיחה את הטענה ההפוכה".
ח"כ שירי: "אנו מתחילים לדון בכל הסעיפים ואני מרגיש צורך לציין שיש פה בלבול. חוק יסודות התקציב מגדיר במפורש את יכולתו של השר לקבוע מדיניות. למה צריך את הסעיף הזה?". ח"כ כסיף: "אני חושב שכל מה שאנו רואים מהדיון שהתפתח בו זאת חופזת החקיקה – אי אפשר לעשות זאת על רגל אחת ונדון בחוק לעומק. אנחנו רק בסעיף הראשון שלו. בואו נלמד אותו הרבה יותר לעומק. טוב שאנו דנים בזה אבל שלא נהיה לחוצים בזמן".
ח"כ גלעד קריב:" הבוקר הזה יו"ר המיועד להיות יו"ר ועדה לביטחון פנים אמר בתוכנית בוקר :"השר יכול לקבוע מדיניות שיש הפגנות בבלפור שאפשר לפזר אותן והפגנות במקום אחר שאי אשפר לפזר אותם" אבקש את התייחסות השר המיועד. ח"כ בן גביר: "רק לידיעתך הצטרפתי לעתירות לאנשי שמאל שביקשו להפגין מול היועמ"ש, לקיים את מצעדי הגאווה והפגנות במגזר הערבי, בדגש לא הפגנות של פריעת חוק. אני לא אמנע הפגנות לא בבלפור ולא בכל מקום במדינת ישראל ואני נלחמתי על זכויות ההפגנה".
עוד" גיל לימון, המשנה ליועמ"ש ציבורי - מינהלי : "השוואת הצבא למשטרה , נושא המדיניות , התערבות השר במדיניות חקירות והנושא הרביעי הוא בהעמדה לדין. החוק הזה מתייחסת לכל אחד מהנושאים הללו. בנושא הצבא למשטרה , הכפיפות של המשטרה המפכ"ל לכפיפות הממשלה הן נושאים כבדי משקל. הסדרת הכפיפות של המשטרה לפי דו"ח צדוק , לראייתי בדוח הזה שום דוגמא או מקרה אם תהיה המשטרה כפופה לממשלה. אנחנו חושבים שההכלה של המודל הצבאי על משטרת ישראל לא ברור איזה בעיה היא תפתור וההשוואה מאד בעייתית. הצבא פועל מול אויבים מבחוץ. למשטרה יש סמכויות מאד רחבות מפני שהיא פועלת מול אזרחים. גם למשטרה יש סמכות נגד טרור, אבל זה לא העיקר. המשטרה כפופה לממשלה, לחוק ולשר. אבל מבחינתנו הסעיף שההכפפה למרות הממשלה לדעתנו זה מועתק ממודל משטרי שאינו מתאים למודל הנוכחי".
עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש - פלילי: "שאלו מה הנפקות? ההעתקה ממודל אחד לשני, זאת נקודה לפרשנות". ח"כ משה סעדה: "יש בעיה כיום שהמפכ"ל לא מציית תמיד לשר. מציע השר המיועד לעשות שינוי. ואתם אומרים אל תדמו את זה לצבא כי זה שונה. ואני שואל ממה אתם חוששים? אני שואל למה אתם לא מעוניינים לאמץ את המודל של הצבא? מאחר ואתם מסכימים כי המשטרה כפופה לממשלה ולשר, למה אתם מתנגדים שזה יעוגן בחוק. עזבי אני חוזר בי, מוריד את עניין הצבא. למה אתם מתקשים לקבל את הסעיף כמו שהוא". עו"ד מררי: " הפרשנות שתינתן באופן הפעלת היחסים בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי הוא לא מתאים ולא דומה. אנחנו לא חולקים שהשר יקבע את הדברים בחקיקה , אבל יש הבדל בין היחסים של הצבא לדרג המדיני לבין המשטרה. בנוסף כפי שאמרנו אתמול שההליך הזה דורש דיון מעמיק ורחב ".
ח"כ סעדה: "בגלל זה אנחנו יושבים כאן ומעמיקים בדיון". ח"כ קריב :"אתם ממש לא מעמיקים בדיון".
בשלב זה ציין יו״ר הוועדה כץ את הודעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה: ״הדמוקרטיה הייתה ותישאר במדינת ישראל גם אחרי שהיועצת המשפטית תסיים את תפקידה. לא הייתה יועצת משפטית כזו פוליטית מעולם. איפה אמון הציבור במערכת המשפט כשהיא ממשיכה עם ההצהרות שלה? אנחנו רואים בתקופה כהונתה כמה היא עצמאית". בתגובה ביקש המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, ביקש "למחוק מהפרוטוקול" את הדברים : "היועצת המשפטית לממשלה היא עצמאית, היא ממלכתית", אמר. השר המיועד בן גביר השיב למשנה היועמ"ש: "היא טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל. כל חוק שהיא לא מסכימה איתו הופך לסכנה לדמוקרטיה. חבל מאוד שהיועצת המשפטית לממשלה לא משתתפת בדיונים על הצעת החוק בכנסת, כי אז היא הייתה מגלה שהבעיה היא שפקודת המשטרה לא מאפשרת לשר לקבוע מדיניות, למרות שבפועל כל גורמי המקצוע סוברים שהשר אמור לקבוע את המדיניות כלפי פעילות המשטרה".
ח"כ רון כץ: "אני רוצה לחזק את היועצת המשפטית לממשלה שנמצאת בזמן האחרון תחת מתקפה ואני מסכים עם חוות דעתה כמובן. אין שום דבר בחוק שיעזור לשר לחזק את מרותו וליישם את מדיניותו. ברור שהשר צריך להנהיג את מדיניותו אבל לרדת לרזולוציות כאילו זה לא ייתן המענה. אם החוק הזה יעבור האזרח יראה מולו את איתמר בן גביר. בפקודה הזו אתה מחליש את השוטרים". ח"כ משה סעדה, בפנייה לנציגי משרד המשפטים על הצעת נוסח החוק שהציעו: "ביקשתם לגבי התוויית מדיניות לתקן ולעשות שהשר רשאי להתוות מדיניות זה אומר שאין לו סמכות כי הוא רק רשאי וגם אין לו אחריות. הייתה הצעה של מררי – אמרה שתעביר לוועדה". ח"כ בן גביר הציג את הסעיף העוסק בסייג לכפיפות, ואמר: "השר בר לב הודה שהתעסק בלפתוח ולסגור תיקים לאנרכיסטים, פעמיים בירושלים ואצל אנרכיסטים במקרים אחרים. זה לא בסדר, בגלל זה הכנסתי את הסעיף. בערוץ 13 פורסם שבר לב ביקש לקבל פרטים על חקירת פעיל פוליטי וזעם". ח"כ מירב בן ארי התפרצה לדברים : "כי קודם אמר ח"כ בן גביר כי השר בר לב פתח וסגר תיקים וזה דבר חמור, אבל זה לא מה שקרה". ח"כ בן גביר המשיך ואמר: " עזבו את בר לב, זה לא דיון על בר לב, למרות שהתנהלותו ראויה לגינוי. אני הכנסתי בפירוש סייג שלשר אין אפשרות להתערב בסעיף ספציפי כזה או אחר. אבל יש צורך, גם לפי ועדת צדוק, שהשר יקבע מדיניות בתחום חקירות. יש עבירות שהמשטרה כמדיניות קובעת שהיא לא אוכפת, כמו פוליגמיה". המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד לימון:""זה חובה של השר לקבוע מדיניות ואם יש תחום שהמשטרה לא פועלת בו כמו שצריך ודאי שזה החובה שלו. המהלך התקין הוא לשבת עם המפכ"ל ולשמוע אותו. הדבר המרכזי מבחינתו קשור לחקירות והעמדה לדין. מדיניות העמדה לדין היא בסמכות היועמ"ש לממשלה, זה בליבת הפעלת סמכויות הפעלת החוק. גם לפי ועדת צדוק העמדה לדין זה לא סמכות שנתונה אפילו לא למפכ"ל, אלא ליועמ"ש לממשלה. גם ועדת צדוק מתייחס לצורך להתייעץ עם היועמ"ש לממשלה ועם המפכ"ל. יש פה כל הזמן איזונים בין אחריות השר ותפקידו לקבוע מדיניות. אין ליועצים משפטיים שום כוונה לקבוע מדיניות. הדבר הנכון הוא לראות איך מרכיבים מבנה מיוחד שיש ממשלה ושר שקובע מדיניות ויש גורמים שבסמכותם להפעיל את הכוח. בוועדת צדוק מדובר על התייעצות וכשמה כן היא, יש מקומות בהם היועמ"ש לממשלה קובע אבל כאן השר מקבל החלטה לאחר שנועץ. כל עוד זה עובד בצורה כזו ההחלטה תהיה טובה". נציג הייעוץ המשפטי של הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, הציע שבסעיף ייכתב "שהשר רשאי להתוות מדיניות חקירות והעמדה דין לאחר ששמע את היועמ"ש לממשלה והתייעץ עם המפכ"ל". היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, הוסיפה: כי צריך לומר אמירה מפורשת שהתביעה עצמאית לחלוטין". עו"ד לימון אמר בתגובה: "ההערה שלנו לכך היא שבנוסח הזה מכניסים מדיניות העמדה לדין, וזה לא נמצא בסמכות המפכ"ל היום. מדיניות העמדה לדין זה רק בסמכות היועמ"ש לממשלה, ולכן זה לא יכול להיות בגדר קביעת מדיניות של השר". ח"כ בן גביר שאל "מה באשר ליתר הדברים", ולימון השיב כי אם לא מתייחסים לנושא העמדה לדין אז זה יותר קרוב לעמדת ועדת צדוק. היו"ר אופיר כץ:" מה המשמעות של התייעצות, ותהה מה קורה אם המפכ"ל אומר לשר שאין לו כוונה לתעדף נושא מסוים ובכל זאת השר רוצה לתעדף אותו. עו"ד לימון השיב כי אם השר שמע ובסוף קיבל החלטה אחרת, אז ההחלטה הזו היא בסמכותו. עו"ד מררי, התייחסה להצעת משרד המשפטים להוספת סעיף שקובע את ערך הממלכתיות ושהמשרד לא יפעל ממניעים פוליטיים: "אנחנו קובעים במפורש את החובה לקבוע כי החשש הוא ספציפי לגבי המשטרה שעוסקת בחקירות ובענייני יום יום בהם חשש ממשי לפגיעה בזכויות האזרח. זה לא מבזה את המשטרה. ברגע שזה נמצא בחוק שב"כ זה יכול להיות גם בפקודת משטרה" . ח"כ בן גביר:" למה לא בכל משרדי הממשלה?" עו"ד גיל לימון: "אתמול שאלת איפה זה כתוב ? מתוך איזון עליו אנחנו מדברים ובגלל שזה משטרה שמשפיעה על כל זכויות האזרח ונכון שיהיה סעיף מאזן". ח"כ בן ארי: " כי נוסח ההצעה שמציעה היועמ"ש לממשלה היא יותר הגיונית וכן נותנת סמכויות פיקוח לשר שהמדיניות אכן מתנהלת. ולכן אני מציעה לשר המיועד לקחת אותה". הוועדה תמשיך לדון בתחילת השבוע הבא על סעיפי הצעת החוק, ביניהם הצעת הייעוץ המשפטי לוועדה ונוסח ההצעה שהביאו נציגי היועמ"ש לממשלה . יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ, סיכם את הדיון:" תודה רבה על הסבלנות של אנשי המקצוע וחברי הכנסת. זה נושא שמעניין הרבה אנשים ויש לו השלכות חשובות על אזרחי המדינה. אני מרגיש שכן נוכל להגיע לנוסח מוסכם. הדיון יתחדש ביום ראשון בבוקר" .