הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת (ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה)
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה בראשות ח"כ אופיר כץ, אשרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות)
ח"כ איתמר בן גביר: "לא אתפשר על כך שהמפכ"ל והמשטרה כפופים למרות השר והממשלה. ללא זה אין משילות". היועמ"ש לוועדה , עו"ד מירי פרנקל שור: "ההליך שהתקיים כאן יש בו כדי לעמוד להכנה לקריאה ראשונה כהליך תקין ומעמיק עדיין יש שאלות לליבון שימשכו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית". המשנה ליועמ"ש הממשלה:" שומרים לעצמנו את הזכות להוסיף הערות לקראת קריאה שנייה ושלישית"
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה בראשות ח"כ אופיר כץ (ליכוד), אשרה היום שני (19.12.22) להכנה לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת, איתמר בן גביר.
יו"ר הוועדה, אופיר כץ, אמר בפתח הדיון: "לאחר דיונים ארוכים ומעמיקים שעות ארוכות. שמענו את הדברים. מונח נוסח מתוקן עם הערות לאחר שמיעת כל הצדדים קואליציה, אופוזיציה, מגזר שלישי ועוד. מי שירצה להתייחס לנוסח המתוקן מוזמן, מבקש להיות ענייניים ולא לחזור על הדברים".
הצעת החוק קובעת כי מפכ"ל המשטרה יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר ולצד כפיפותו הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרת ישראל, בדומה לרמטכ"ל בחוק יסוד: הצבא. עוד מוצע, לעגן את סמכותו של השר לבט"פ להתוות את מדיניות המשטרה בין היתר: סדרי עדיפויות, תכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה. השר יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה. בתחום החקירות השר יהיה רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, ולאחר ששמע את עמדת היועמ"ש לממשלה והתייעצות עם המפכ"ל וצוותו. בנוסף, מדיניות השר לא תגרע מחובתה של המשטרה לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם. השר יוסמך להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים. המפכ"ל יפקח על המשטרה, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. פקודות המשטרה יפורסמו, אלא אם כן המפכ"ל, באישור היועמ"ש לממשלה, סבר כי אין לפרסם פקודה מסוימת.
ח"כ איתמר בן גביר יוזם ההצעה אמר בדיון:" הבטחתי ואמרתי שאני בא בלב פתוח ונפש חפצה. ישבתי בדיונים שמעתי את ההערות ואת הייעוץ המשפטי של הכנסת. אני חושב שיש כאן איזון נכון בין הדברים היה חשוב לחברי הוועדה שאף אחד לא יחשוב שיש כאן מפכ"ל על. הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפכ"ל. אבל אני לא אתפשר לכך שהוא כפוף למרות השר והממשלה. ללא זה אין משילות". *הוא הוסיף*: "זה נכון לעניין זמן הטיפול בתיקים והסחבת. זה נכון לאפשר לשר לקבוע עקרונות כלליים למשך זמן טיפול בתיקים. ועניין אחרון ציפיתי לקבל שבחים מהאופוזיציה – והוא מהלך שקיפות ועדכון הפקודה בכך שהדברים יפורסמו לציבור. והדגש האחרון הוא שאף סמכות שהיתה נתונה לשר לא תשתנה".
המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור התייחסה לחוק המוצע בנושא זמני טיפול בתיקים אותה הציע השר המיועד ואמרה*: "משך נושא החקירות הוא חשוב ועמדתנו שההסדר שמוצע כאן כבר קיים היום בסדר דין פלילי לפיו אלה יישארו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה והסכמתו. לא ברור מה היחס שמונח על שולחן הוועדה לבין נוסח זה? דרך המלך הוא לתקן את הנוסח בסדר הדין הפלילי ולא להוסיף את הנוסח הזה, כי זה מתכון ליצירת בעיות ולפגוע בנחקרים. ולכן לעמדתנו יש לשקול אם לבטל את הסעיף בסדר הדין הפלילי. סעיף נוסף שאנו מבקשים להוסיף, הוא הפעלת סמכות על פי דין. יש מקום להבהיר את הסמכות והכפיפות והמרות אל מול הסמכויות שניתנו למשטרה ולשוטרים ולכן כדי למנוע פגיעה וגריעה מסמכויותיהם צריכה לבוא אמירה כי אלה כולם יהיו על פי דין. עו"ד פרנקל שור הוסיפה כי: "סעיף נוסף שקובע שהשר ראשי להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך זמן הטיפול בתיקים בהתייעצות עם כל הגורמים האמונים והמקצועיים, אנו יכולים לקבל. אבל כן חושבים שלאור התוספות בהצעת החוק נכון לא להישאר עם סמכויות המפכ"ל כפי שהוא כיום אלא לפרט אותם כפי שוועדת צדוק המליצה".
המשנה ליועמ"ש לממשלה – פלילי, עו"ד עמית מררי:" ההצעה שמונחת היום, היא הצעה שלא מאזנת כראוי בין עצמאות המשטרה סמכויות השר ולכן אנו חוזרים ומפרטים את הבעיות העיקריות שנובעות מההצעה. אנו תומכים במתווה וועדת צדוק והוא מקנה סמכות לשר לקבוע מדיניות כללית, החלטות אסטרטגיות וכלליות ואין חולק על כך. אמרנו לכל אורך הדרך שצריכה להיות עבודת מטה סדורה יותר. הצענו נוסח שמבטא לדעתנו את האיזונים הנכונים ואנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להוסיף הערות לקראת קריאה שנייה ושלישית. יש שני נושאים שיש לנו קושי עמם. ראשית, הנשוא להקבלה לחוק יסוד הצבא הוא בעייתי. ובנוסף , השימוש במילה כפיפות היא לא נכונה. נושא העמדה לדין אמנם ירד עם זאת נושא זמני טיפול בתיקים של תביעות ולכן אנחנו חושבים בנוסף להערות ליועמ"ש הוועדה שזה לא מתכתב עם סדר בנוסח הפלילי. וזה נכנס לנושא התביעות. והסעיף המקביל שנלקח מנוסח השב"כ הוא סעיף חשוב ששומר על עצמאות המשטרה ופעילותה תהיה נטולה מאינטרסים פוליטיים ויהיו ממלכתיים". היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל, העירה:" סעיף של השב"כ שאתם מציעים מתאים לשפיטה והוא אינו סעיף שמתאים לפקודת המשטרה". עו"ד מררי : כרגע זו עמדתנו. אנו יודעים שיש הבדל בין השב"כ למשטרה. מדוע ההתנגדות. ח"כ בן גביר: "אין התנגדות שהמשטרה לא תהיה פוליטית . אבל אין אף שר לכל אורך השנים שכתבתם סייג כזה. איפה הייתם כשפוליטיקאים השתמשו במשטרה וניצלו את המשטרה? כשפוליטיקאים הפכו אותה לכלי שרת. 74 שנה לא הערתם על זה". עו"ד מררי, השיבה:" זה לא לכבודך באופן אישי. אמי שמבקשים לתקן באופן שמשנה את האיזון. אנחנו מבקשים לעגן סעיף מדיניות בחוקים אחרים . אנחנו מבקשים להכניס סעיף שנמצא בחוק אחר – חוק השב"כ. האיזונים כמו שאתה מבקש כרגע לא התבקש קודם לכן אנחנו מבקשים להכניס סעיף ששומר על האיזונים".
תנ"צ אליעזר כהנא, עוזר ליועמ"ש למשטרה:" הנוסח הזה שמוצע משנה את האיזון לטעמנו. אנחנו לא בטוחים ויודעים מה ההסדר בין השר למפכ"ל וחסרים האיזונים בין סמכויות השר למפכ"ל לדעתנו".
עו"ד איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה: "הופתענו מהסעיף הזה של טיפול בתיקים שמוצע כאן. לנו לא הוסבר לגבי הסעיף הזה. בתיקון 57 לסדר הדין הפלילי בממשלה קבעה מי שאמון על הארכת חקירה ומי שיקבע הוא היועץ המשפטי לממשלה". ח"כ בן גביר: "אתם לא בני האור שמסבירים לאנשים הנבערים. אנחנו ישבנו עם הייעוץ המשפטי לממשלה". עו"ד גלבפיש: "אני שואל למה הממשלה והמציע למה פתאום יש שינוי מדיניות לאחר שנתיים?" יו"ר הוועדה, כץ:" אתה לא שואל שאלה כזו את המציע. סליחה".
ח"כ בן גביר: "החוק שאתה מדבר עליו, יש שם התייחסות פרטנית למקרים ספציפיים. מה שאני מתכוון הוא לעניין המדיניות. צריך לומר יש בעיות, יש סחבת, המצב הוא לא טוב. תדבר עם ארחי מדינת ישראל ותשמע אותם על תיקים שנמשכים ואין טיפול. לכן זה הזמן לעשות שינוי בנושא הזה. אני לא מתכוון להיכנס לכובע שלכם. אני מדבר על מגמות. נתתי אתה דוגמה. אם ברהט יורים בנשים שמסתובבות בג'ינס ואם הטיפול בחקירות הללו מתארך ונסחב באופן מגמתי או בגלל חוסר תשומת לב. תפקידו של השר להגיד גם רהט היא עיר בישראל ולכן אסור לתת לסחבת להימשך. זה לא הולך לשנות מהסמכות של הפרקליטות. אבל אם יש משהו מערכתי ומגמתי אני רוצה לקבוע את המדיניות".
עו"ד גבריאלה פיסמן, משרד המשפטים:" משך הטיפול בתיקים. לא צריך להיות בסמכות השר לדעתנו. מפני שיש פיקוח פרלמנטרי כבר בנושא הזה. לכן לא ברור מה הצורך כאן לטעמנו. בנוסף הרחבת תפקידו של השר אל מול הרחבת תפקידו אל המפכ"ל . נדרש איזון ופירוט הסמכויות של המפכ"ל. נושא שמירת הסמכות בחוק היא תוספת שאינה מקובלת בחקיקה ואנו לא רואים את התועלת בה, אין חולק שהשר קובע את המדיניות".
ח"כ נאור שירי: "אבקש לקיים דיון על סעיף שנותר מאתמול. כי לא ביצענו דיון".
לאור דבריו התגלעו חילוקי דעות לגבי זכות הדיבר הניתן לח"כ וגורמים שונים במהלך הדיונים והדיון הפך סוער. חלק מחברי הכנסת טענו כי מדובר בסתימת פיות, והוצאו מהדיון לאחר הפרעות חזרות ונשנות. היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל, העירה:" כי יש לקיים דיון בסעיף שנותר ואכן הוקרה כבר במהלך הדיון". הייעוץ המשפטי הקריא שוב את הסעיף להתייחסות חברי הכנסת. היועמ"ש לממשלה, ועוזר היועמ"ש למשטרה והיועמ"ש למשרד לביטחון פנים ציינו כי אינם מתנגדים לסעיף השקיפות.
במהלך הדיון טענו חלק מחברי האופוזיציה נגד הצעת החוק ומהירות העברתה וציינו כי יש מקום לבצע שיוניים אך לא במהירות שהיא מתקיימת . חלקם הזהירו כי המשטרה תהפוך לפוליטית כתוצאה מהתערבות השר. חלק ממהלך הדיון הפך סוער כאשר חלק מחברי הכנסת הוצאו מהדיון לאחר הפרעות חזרות ונשנות.
ח"כ גדי אייזנקוט:"לדעתי צריכה לקום ועדת שרים לענייני בטחון פנים. כפי שכתוב שהצבא נתון למרות החוק והממשלה ייתכן וזה צריך להיות הפוך – למרות החוק והממשלה וראוי לתקן גם כאן. המטרה היא בסוף להחזיר משילות ולייצר משטרה אפקטיבית. אבל האמצעים להשיג את המטרה הזו, ביניהם הצעת החוק, צריכים להידחות ולדון בהם ברצינות".
ח"כ מיכל שיר:" תזכרו שמחר יעלה איש שמאל קיצוני ויהיה השר לביטחון פנים . האם כאלה סמכויות האם זה יתאים לכם גם אז? אז תחשבו על כך. כי בסוף יגיע מישהו שאתם לא תומכים בו. שמעתי את ח"כ בן גביר שזה בגלל שזה אני. אז זה לא רק. אפתיע ואמר אין איש אחד בכנסת שרוצים שתצליח בתפקידך. אבל לעשות חוק כזה במחטף ומשנה דברים מהותיים מעורר פחד וחשש".
ח"כ יוסף עטאונה: "בדיונים עולה לגבי הפשיעה בנגב. ולפי דעתי זה שקר שמישהו הפריח. יש פשיעה בכל החברה ונתוני המשטרה להפריך את זה. מספיק לדבר רק על הפשיעה בנגב, יש להסתכל על המציאות בנגב ולשנות אותה. אם נסתכל על ההיררכיה, המפכ"ל כפוף לשר והוא מפכ"ל העל זה מייצר שליטה פוליטית לשר המשטרה , וסדר העדיפות שלו יהיה ברור".
ח"כ אפרת רייטן:" החוק הזה יעשה נזק חמור למדינת ישראל. אין ביקורת ופיקוח על המדיניות המוצעת. כאשר אין חובת דיווח על המדיניות הזו שהשר מציע אנחנו מאיינים את הביקורת הפרלמנטרית שלנו. לכן גם הביקורת הציבורית מוגבלת".
השרה לחדשנות, מדע וטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אין מחלוקת שאף אחד לא רוצה משטרה מושחתת או פ]וליטית. כאשר אנו מסתכלים על הצעת החוק. מבחינת ההסדר שקיים טומן בחובו את אותם הבעיות ואלי בצורה חמורה יותר. בנושא המדיניות אין שינוי לנושא התערבות בחקירות וסגירת תיקים וסדרי עדיפויות למרות שזה כאילו נמחק מהצעת החוק. סמכות המדיניות איננה שקופה, מדוע המפכ"ל צריך לפרסם את המדיניות שלו והשר לא מחויב , לכן חובה שהר יחויב לפרסם את מדיניותו לציבור , כי אור השמש יעשה כאן סדר גדול".
ח"כ רון כץ: "קראתי הרבה מאד חוקים, חוק שנכתב בצורה החובבנית הזו לא ראיתי. המהות היא ברורה. מה הבעיה להוסיף שהמשטרה תפעל ללא אינטרס פוליטי או ממלכתי כפי שמופיע בחוק השב"כ? אנחנו מבינים שהשר מנסה לקבל סמכות להתערב בחקירות ואיך משטרת ישראל תבצע את ענייניה כאשר הוא יכול רק לשמוע ולהתייעץ".
ח"כ מירב בן ארי: "אני לא זוכרת דורסנות כזו כמו שקורה בשבוע האחרון בכנסת. לגופו של עניין, סעיף הממלכתיות תביאו אותו לכל חוק ונתמוך בו. מה כתבתם כאן, שהשר שומע ? מה זה שומע?. אחד הדברים שחשובים הוא שהיועצים המשפטיים יהיו עצמאיים ויעבדו אצל הציבור. תשמעו את היועצים המשפטיים גם של הכנסת ושל הממשלה, באים להגן על הציבור במדינת ישראל וגם על המשטרה".
ח"כ יוראי להב - הרצנו: ההצעה שהוגשה היום היא פשוט ישרא - בלוף. פוגעת בעצמאות המשטרה ופותחת פתח להכנסת שיקולים פוליטיים. אני חסר מילים להליך הזה. יש כאן ממש הליך בזק , כאשר מניחים כאן טיוטות על גבי טיוטות של הצעת החוק. ח"כ בן גביר מצטט את ועדת צדוק כל הזמן, והוא בעצם סותר את המלצותיה. יש כאן חדירה מגושמת של השר לפעילות המשטרה".
ח"כ סימון דוידסון: "חברי הליכוד, אתם עושים מעשה שיהיה כמו בומרנג אליכם. אלו דברים שליליים, אתם צריכים לפקוח עיניים ולומר שהחוק הזה פסול. יש פה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. תפתחו את האוזניים ותקשיבו למה שאנשים אומרים. מר בן גביר מצליח עם שישה מנדטים לסחוט את בנימין נתניהו. חייבים להכניס סעיף אחד – שהמשטרה תפעל באופן ממלכתי". ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "החוק של פקודת המשטרה הופך את המשטרה לפוליטית וזה משהו שלא היינו רוצים. יש פה פוליטיזציה של המשטרה, גוף שאמון על ביטחון הציבור, וזהו תקדים מסוכן. יש מקום לעשות שינויים בפקודת המשטרה אבל לא בכזה חיפזון".
עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, משנה ליועמ"ש הממשלה בדימוס: "המושג מדיניות שר ככלל לא מופיע בחקיקה, הדיון מתעצם כי אנו מעלים את המושג מדיניות השר ברובדי החוק, ולכן חשוב שזה יהיה מוגדר ומדויק. אין בחוק הגדרה למדיניות שבה הוא יכול לעסוק השר, וזה יפתח פתח למה השר כן יכול לעסוק בו ומה לא. איפה הממשלה? השר יכול להתוות מדיניות אולי בנושאים שההמשלה לא ממש רוצה להתכנס אליהם". היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל:" זו פרשנות מרחיק לכת. לומר שהשר הוא מעל הממשלה?". עו"ד בלס: "מה שהיה צריך להיות שהממשלה תקבע לשר איזה נושאים הוא יכול לטפל או שהוא מציע והממשלה תאשר את זה. הפרוצדורה שבה נקבעת מדיניות השר, אין כאן שום דבר איך השר מגבש את מדיניותו ואף לפרסום המדיניות ומעלה חשש למדיניות סתר. לדוגמא מדיניות פתיחה באש. שר לבדו לא יכול לעסוק לבדו בנושא הזה. צריך לקבוע את התחומים, הפרוצדורה והשקיפות והסייגים למדיניות הזו שלא תסתור חקיקה אחרת או מדיניות שרים אחרת".
מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה: "אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו. יש הנחלה ללבבות וסימון לשוטרים אג'נדה פוליטית. כל מדיניות שכפופה לאג'נדה פוליטית יקרה מצב של אכיפה בררנית. יש חובה להכניס מה הסוגיות העקרוניות להתוויית מדיניות. כך שנגד אוכלוסיות מיעוט לא תהיה אכיפה בררנית. אל תתנו לחוק הזה לעבור".
ח"כ לשעבר, גבי לסקי: "אי אפשר לעשות שינויים כל כך דרמטיים ודרסטיים בזמן ממשלת מעבר. ועדת צדוק הוקמה ואחד העקרונות שלה שהמשטרה צריכה להיות חופשית שמרות החוק עליה בלבד. הצעת החוק הזו סותרת את העיקרון הזה". אורי גבעתי, שוברים שתיקה: "כפעיל ראיתי עשרות שהמשטרה מעלימה עין מאלימות קשה של מתנחלים כלפי פלשתינים. החוק הזה שנותן כוח כל כך גדול לשר. ברגע ששמים אדם אלים וגזען אנחנו מאשרים בחוק אלימות פוליטית ושמים אנשים בסכנה אמיתית יום יום , פעילים לזכויות אדם. צריך לעצור את זה בכל דרך אפשרית". יו"ר הוועדה, כץ העיר בשלב זה: "הסכנה האמיתית היא שפלשתינים רוצחים את אזרחי ישראל, זו הסכנה האמיתית". ריקי שפירא, מרכז הרפורמי לדת ומדינה: "נושאים כמו פרופיילינג, הדרת נשים, ורחבת הכותל הנושאים הללו לא מטופלים ועולה חשש כי מעתה עם זהות השר המיועד לא יטופלו על ידי המשטרה כראוי. מי שאמור להגן למשל על נשים בכותל , לפעול נגד מדירי נשים היא המשטרה. אני קוראת לא לתמוך בחוק".
המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור, התייחסה לטענות האם ההצעה יכולה להגיע במהלך חקיקה פרטית? והאם הליך החקיקה המתקיים בוועדה הוא ראוי?: "היו חברי כנסת וממשלה טענו כי ראוי שיגיע לוועדה במסגרת חקיקה ממשלתית. יש טענות ששוללים שחברי הכנסת יכולים לבצע עבודה ראויה שכזו אל מול הליך של חקיקה ממשלתית. אני אומרת לחברי הכנסת, הצעת חוק פרטית היא האמצעי הכי מרכזי והכמעט יחידי של חבר כנסת לקדם את תפישת עולמו לשמה הוא נבחר. לכן האמירה הזו פוגעת בכנסת ובחברי הכנסת. עצמאות הכנסת מחייבת שהסמכות הזאת תינתן לחברי הכנסת במסגרת העצמאות הפרלמנטרית שלהם. הרבה הצעות פרטיות בעבר היו מקיפים ונרחבים. אני מבקשת לתת את הכבוד הראוי להצעות חוק ולתיקון הצעות חוק פרטיות. לגבי הטענה להליך החקיקה שהתקיים בוועדה, *עו"ד פרנקל – שור* ציטטה מפסק הדין של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. ביניהם: "הדיון הפרלמנטרי הוא נשמת אפו של בית המחוקקים ביחס לחברי הכנסת בהבעת עמדותיו ועקרון הייצוגיות". וציינה כי "התקיימו שלושה דיונים ממושכים והיום זה הרביעי. קיימתי דיונים מעבר לכך עם מציע החוק ונציגי הממשלה. סברתי שנתנו מענה לכל השאלות והסוגיות שעלו ואני מצרה שלא התכנסנו לנוסח. במהלך הדיונים הוצגו באריכות עמדות ודעות גורמים רבים מגוונים ושונים. "הוועדה נתנה דגש והביאה בחשבון את כל הוועדות הקודמות שעסקו ביחסי שר ומנכ"ל. לא בכדי ציינתי שישנה חשיבות להכנה ההצעה לקריאה הראשונה וסוגיות הדרושות ליבון. תהליך זה נעשה ביתר שאת". "לעמדתי ההליך שהתקיים כאן יש בו כדי לעמוד להכנה לקריאה ראשונה כהליך תקין ומעמיק עדיין יש שאלות לליבון שימשכו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית" סיכמה את דבריה.
בהנחיית היועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור, התקיימו שלוש הצבעות על סעיפי הצעת החוק. חברי הכנסת המתנגדים הגישו רביזיה על ההצבעות לאחר שאלה נדחו, עברה הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.
*יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת*